אמה לצור זה )חידושי המאירי בש גאוני(.
'אי פיקח הוא ,עייל לתחומא ,וכיו דעל על' דוקא כשלא מוצא מקו צנוע מחו לתחו ,אבל א כשהתקרב
לכיוו התחו מצא מקו צנוע אסור לו להמשי להתקד ,ויפנה ש )רא"ש סי' א ,טוש"ע סי' תו( .וצ"ע א יש מקו
צנוע בשאר רוחות יותר קרוב מאשר המקו הצנוע שבצד התחו ,הא מותר לו בכ"ז ללכת למקו הצנוע שבצד התחו
)ביאור הלכה ,וכתב :ומלשו הרא"ש משמע קצת דמותר ,וצ"ע .עכ"ל .ועי' להרה"ג המהדיר על חידושי המאירי הע' 90
דהארי בזה וכתב דאי ראיה מהרא"ש ,ואדרבה יש ראיה מהגאוני ושלטי הגבורי לאסור ,ע"ש(.
'עייל לתחומא' דוקא תחו עירו ,אבל א נכנס לתחו עיר אחרת אי לו אלא ד' אמות )בית יוס ,מאמ"ר ,והובאו
בביאור הלכה סי' תו וכתב :ועי' באור זרוע(.
'עייל לתחומא' וא לא הצליח להכנס לתחו ,רק התרחק עד שמצא מקו צנוע:
יש אומרי שמותר לו לחזור אח"כ למקומו הראשו )רמב" פכ"ז מהל' שבת הט"ז ,המאירי בחידושיו בפשיטות ובבית
הבחירה בהכרעתו ,הרשב"א בעבודת הקודש שער ה סי' יג .ועי' דברי יחזקאל סי' ט או' זח(.
ויש אומרי דיכול להתרחק רק עד מקו שיכלה הריח ,וש יש לו ארבע אמות .וא כשהתרחק מ הריח נכנס לתו
התחו ,ג"כ שפיר דמי )משמעות רש"י ,אור זרוע ,רא"ש סי' א ,טוש"ע סי' תו(.
'פירות שיצאו חו לתחו' סיכו הסוגיא )וע"ע בראשוני ,ולא הארכתי בזה(:
מסקנה
הוה אמינא
חכמים dkld oke -
ר' נחמיה ור' אליעזר
חכמים
ר' נחמיה ור'
אליעזר
שלא במקומ
במקומ
במזיד בשוגג
בשוגג
במזיד
במזיד
בשוגג
אסורי במקומ שלא
מותרי,
מותרי במזיד בשוגג אסורי מותרי
אסורי
במקומ
.
אפי' שלא
במקומ
מותרי
אסורי
אפילו
במזיד
אסורי
מותרי
.
דףמב
'מהל אלפיי פסיעות בינוניות' דר הליכתו של אד אמה )רש"י( ,בקירוב )ריטב"א( ,ע הנעליי )שו"ת
מהר"י וייל סי' עה ,מג"א סי' שב ס"ק ב וסי' שצז ס"ק א ,ש" יו"ד סי' רא ס"ק ו ,אמרי נוע להגר"א בסוגיי( ,באד
בינוני )שו"ת מהר"י וייל ש ,ביאור הלכה סי' שצז סעי' ב .ובמהדיר על הריטב"א הע' 44הביא דבמרכבת המשנה פי"ב
מהל' שבת הט"ו חולק ,ואמ"א ,וצ"ע ,ועי' להל( .והלו ראיתי בספר מגדי חדשי )עמ' רטוריז( שד בכל העני ,קחנו
מש.
]מיהו מה שהביא במגדי חדשי ש בש ספר אור תורה 'קיי אברה אבינו כל התורה כולה אפילו עירובי תחומי' ,
זהו רק לגירסת הרשב"א )בתש' ח"א סי' צד( שלפנינו ,א ברשב"א עצמו בחידושיו )יבמות עא (:גרס 'עירובי תבשילי' ,וכ"ה
בתוס' ורמב" וריטב"א ומאירי ש ,וכנראה ט"ס הוא בתש' הרשב"א .וכ הגי' אצלנו בגמ' )יומא כח (:ובמדרשי ובזוה"ק
ובכל מקו ]אמנ י"ג 'חצרות' ,א לא 'תחומי'[ .ובמגדי חדשי עצמו )לעיל יז ע"ב ,עמ' עח( העיר שמהמדרש )ב"ר יא ז( מבואר להדיא
דלא כגירסת 'תחומי' ,ע"ש .אמנ ברבנו בחיי )בראשית כו ה( תלמיד הרשב"א גרס 'תבשילי ותחומי' .וצ"ע .ועי' דעת
זקני מבעלי התוספות )בראשית יח ח( דביארו 'עירובי תבשילי' היינו תבשילי מעורבי ,שלא היה אוכל בשר בחלב .ע"כ
)וע"ע שו"ת חת"ס יו"ד ב עג( .ומהר"ח פלאג'י בהגהותיו לסדר הקבלה להמאירי )ב יא( תמה על הט"ז בדברי דוד עה"ת )]סו[ ל ל(
שכתב דצ"ל 'עירובי תחומי' ,והלא הוא נגד כל הגירסאות שלפנינו .עכ"ד ]ולא הזכיר תש' הרשב"א ,ומהר"ח פלאג'י בוודאי היה בקי
בתש' הרשב"א וא חיבר על חלק הגהות כנודע ,וכפה"נ לפניו ג בתש' הרשב"א היתה הגירסא 'תבשילי'[ .ומש"כ בש הט"ז אינו מהט"ז ,אלא
הוספה מהמגיה )עי' דברי דוד הנדמ"ח הוצאת מוהר"ק בסו הספר נספח ב( דבט"ז איתא 'תבשילי' ,והמגיה כתב דיש לגרוס 'תחומי',
שהיה כתוב לפני המדפיסי 'ע"ת' וחשבוהו ל'עירובי תבשילי' ואינו אלא 'עירובי תחומי' .עכ"ד .ואכמ"ל בֵמֵעי אלו,
א אי דברי נביאות אלו כדאי לדחות כל פשטות הגמ' ומדרשי וזוה"ק והראשוני שג המה ראו דברי חז"ל .ודו"ק.
והנה באשכול )רצב"א ,ח"א עמ' (19הגי' בפשיטות 'קיי אברה אבינו כל התורה כולה…אפילו עירובי תחומי' ,אבל
באשכול )אלבק מכת"י כרמוליפאריז עמ' (27הגירסא רק 'קיי אברה אבינו כל התורה כולה' ,והעירוני שהתוספת '…אפילו
עירובי תחומי' מאד חשודה ,בפרט עקב 'מציאות' נחל אשכול ש אות ב ,ע"ש ודוק היטב ,וכבר הערנו בזה לעיל כמה
פעמי ]עי' ד ה לגבי 'שמא יפחות' ,וד כה לגבי פלוגתא דרבה ורבא[ ,ובמק"א הארכנו בזה ,ואכמ"ל .אמנ ג בש הגר"א נמסר
לגרוס 'תחומי' )עי' קול אליהו פר' תולדות ,שו"ת זית רענ ]ורשה תרכ"ט[ בליקוטי חידו"ת שבסו ח"ב מב המחבר ,ספר תולדות אד ח"ב ]פ"ה ד"כ
ע"ב ,ובקונ"א דכ"ו ע"א[ בש הגר"ז מוולאז'י ושכ"ה בכת"י הגר"י אייבשי ,באר אברה ]אבלי פאסוועלער[ ליקוטי נסכא דרבי אבא סי' ה עמ' קפ ]אלא דמה
שציי המהדיר לאשכול הל' תפילה סי' ו
הוא בסי' י ,וכדלעיל .ומה שציי לשו"ת הרדב"ז ח"ב סי' רצב
לא מצאתי כלל[ ,פניני משלח הגר"א עמ' נז ]והעתיק
המקורות מהאשכול ורדב"ז כנ"ל ,ואנכי לא ידעתי וצ"ע[( ,א נראה שהוא תיקו עצמו מסברא ,ולא שמצא כ .ודו"ק .וע"ע יפה עיניי
ומהר" חיות יומא ש ,דמשק אליעזר למהר"א פאפו מע' ט סי' כב הראשו ,מש חכמה בראשית לג יח ,תורה תמימה
ש כו ה ד ,תורה שלמה ש אות כח ,מאור ישראל יומא כח ע"ב עמ' רמז ובויאמר אברה פרשת וירא על הפסוק "ויקרא
אליו מלא ה' מ השמי" .ואכמ"ל יותר[.
'מהל אלפיי פסיעות בינונית' ואפילו בשבת יכול למנות ולעשות כ א הוא צרי ללכת אות בשבת לצור
שבת ,ומונה אות בינו לבי עצמו ,והויא לה כמדידה דמצוה דשריא )ריטב"א .ומשמע מדבריו דשלא לצור מצוה אסור
למדוד בשבת מרחקי ע"י פסיעות הרגליי .ועי' בחידושי המאירי ]להל נז ע"ב[ דכתב בפשיטות דלא התירו לסמו על
מדידת אלפיי אמה ע"י פסיעות הרגליי 'אלא בשעת הדחק כגו שיש לו ליל לדבר מצוה' ,והרה"ג המהדיר נר"ו ש
]הע' [282הקשה שלא מצינו מי שמצרי שיהיה דוקא במקו מצוה ,אלא די בזה שהוא בדר ושעת הדחק שאי לו כלי
מדידה בידו .ותי' דיתכ שהתכוי המאירי לדעת הריטב"א הנ"ל ,ואיירי במדידה בשבת עצמה ,שמותר לו רק א זהו
לצור מצוה ,דאל"כ אסור משו מדידה בשבת .אמנ יותר נראה דזו דעת המאירי שאי סומכי על מדידת פסיעות אלא
כשהוא בדר והוה שעת הדחק ,וג שהוא לצור מצוה .א בבית הבחירה לא הזכיר דבר בזה .עכ"ד ,ודו"ק .ומש"כ
הריטב"א 'ומונה אות בינו לבי עצמו' פירש המהדיר ]ש הע' [44דר"ל דכל אד משער בפסיעה שלו ]כמרכבת
המשנה דלעיל ,ודלא כמהר"י וייל וביאור הלכה הנ"ל[ ,א"נ דלא בעינ מדידת מומחה .עכ"ד .ולענ"ד כוונת הריטב"א
שכיו דלא התירו מדידה זו אלא לצור מצוה ,עכ"פ יעשה זאת בינו לבי עצמו ולא בקול רעש גדול שכול יראו שמודד
פסיעותיו ולא ידעו שהוא לדבר מצוה .ודו"ק(.
'מהל אלפיי פסיעות בינוניות' היינו השיעור ליושר לקבוע צלעות תחומו ,אבל יש לו ג אלכסונ ,שה עוד
800פסיעות ] 2/5מ) [2000חזו איש סי' קי ]ליקוטי ב[ סוס"ק כד ,ובקונטרס השיעורי סי' לט סוס"ק י ,ובגליונותיו
על שו"ת מנחת ברו דיני שיעורי סי' עה ענ ב(.
'שבת בבקעה והקיפוה נכרי מחיצה בשבת …מהֵל אלפיי אמה '…שהרי מתחילה היה לו אלפיי אמה
לכל רוח ,ומה שעשו הנכרי מחיצה בשבת אמנ מהני לעני טלטול א הקיפוה לדירה ,אבל לא מהני לעני להחשיב כל
ההיק כד' אמות כיו שלא ַָ$בת בתוכה בכניסת הַ#ָ$ת.
והרי ר"ג וראב"ע סברי )במשנה( דג כשלא ַָ$בת בה בכניסת הַ#ָ$ת מותר להל את כולה! וי"ל:
א .היינו דוקא הת דמי שהוציאוהו נכרי אי לו אלא ד' אמות ,הקלו דכיש מחיצות מהל בכולה ,אבל הכא בקנה
שביתה שיש לו אלפיי אמה אי מקילי לו יותר )רש"י ,תוס' רי"ד ,ר" .וכ הוכיחו הרשב"א ,מאירי ,תוס' רבנו פר
וריטב"א מהירושלמי ,ודלא כמש"כ התוס' להל ,ועי' בקרב העדה ש ,ובמהדירי על הרשב"א וריטב"א(.
ב .כל סוגיי כרבי יהושע ור"ע ,ובאמת לר"ג וראב"ע מותר להל את כולה )תוס' ורא"ש בש הירושלמי ]ואינו לפנינו[(.
'מהל אלפיי אמה '…סיכו הסוגיא והמפרשי בס"ד.
רב נחמ אמר שמואל
רב הונא
מותר כדרכו
מותר ]כדרכו[
.
לטלטל בד'
אמות
לטלטל
מחו לד"א
בתו
אלפיי
מטלטל בכולה ע"י זריקה
מטלטל ד' אמות
אסור
רוב הראשונים ואחרונים :מותר
כדרכו דהוי כמחיצה שנפרצה במלואה למקו
כדרכו.
תוס' ,רמ"א תג :אסור כדרכו האסור.
]דלעני טלטול כדרכו בזריקה שמא יטלטל כדרכו ,כיו שמותר לו
אמה
לטלטל
מחו
לאלַ ִי
אמה
למשו
מחו
אלפיי
אמה
לתוכ
לטלטל
בחצי חצר
שבתחומו
בית מחו
לתחומו
שפי
התקרה
מסמ סיו
תחומו
נפר למקו
האסור[ ,להל ש.
וע"י זריקה מותר.
אסור כדרכו ,רק ע"י זריקה
מותר
מותר
מותר לטלטל בזריקה
אסור א ע"י זריקה
שמא ימש אחר חפצו.
מותר
דעד שמשכ* אינו חפצו ,וכשהגיע אליו אי חשש
שיצא.
רש"י :אסור ]דנפרצה במלואה לאסור[ ,ורק להל
מותר.
תוס' שנץ והוספה ברש"י :מותר כדרכו )דהיו מחיצות
בע"ש(.
מותר לטלטל בזריקה
דלא חיישינ שמא ימש.
)ע"ב( 'הלכתא כרב גמליאל '…סיכו הסוגיא והמפרשי בס"ד.
ספינה
מהלכת
.
עומדת
דיר
וסהר
מהל את כולה
מהל את כולה
רב
הואיל
רבה:
גמליאל דספינה נוטלתו מתחילת ד' לסו ד':
וָשַבת באויר
א .מהלכת בכל קפיצה יותר מד' ,ולא עמד פסיעה
ורבי
מחיצות
אחת בתו ד' דליקנו ליה.
אלעזר
מבעוד יו.
ב .הספינה נוסעת לצד אחד והוא הול בכיוו הנגדי,
ב
ר"ז :אי לו אלא
נמצא שלא זז מד"א )רש"י דחאו(.
עזריה
ד' אמות.
ג .כשעוקר את רגלו ,לפני שהספיק להניחה הוציאתו
הספינה חו לד' על כרחו )רש"י כתב דכ עיקר(.
ד .כל תזוזה של הספינה יש לו ד"א חדשי )תור"פ
וריטב"א(.
אי לו אלא ד' אמות אי לו
רבי
רבה :ר"י ור"ע מודו לר"ג וראב"ע.
לרבה:דנכנס ש אלא
יהושע ר"ז :אי לו אלא ד' אמות .דספינה מינח נייחא ומיא
דעת ד"א
על
ורבי
קממטי לה.
שתוציאנו
עקיבא
ממקומו.
א"נ ,משו
גזירה.
לר"ז :כבמהלכת.
להלכה
רב :הלכה כרב גמליאל בדיר וסהר וספינה )וכ"פ הרי" ,רמב" ,תוספות ,רשב"א ,ריטב"א ,רא"ש ,ר" ,מאירי ,אור
זרוע ,אהל מועד ,אגודה ,הגהות אשרי ,טוש"ע סי' תה סעי' ו(.
שמואל )וכ הכריע רבי יהושע דידיה כפי שהעיד ב אחיו( :הלכה כרב גמליאל בספינה ,אבל בדיר וסהר לא )וכ"פ רבנו חננאל(.
מהל
את
כולה
.
דףמג
'יש תחומי למעלה מעשרה ,או אי '…הבעיה היא לגבי מי שלא ָשַבת למטה מעשרה ,הא קונה שביתה למעלה
מעשרה .א"נ במי שָשַבת למטה מעשרה ,הא עכ"פ מותר לו לצאת מחו לאלפיי מעל עשרה .אבל זה פשוט שמי