לטלטל
מחו
לאלַ ִי
אמה
למשו
מחו
אלפיי
אמה
לתוכ
לטלטל
בחצי חצר
שבתחומו
בית מחו
לתחומו
שפי
התקרה
מסמ סיו
תחומו
נפר למקו
האסור[ ,להל ש.
וע"י זריקה מותר.
אסור כדרכו ,רק ע"י זריקה
מותר
מותר
מותר לטלטל בזריקה
אסור א ע"י זריקה
שמא ימש אחר חפצו.
מותר
דעד שמשכ* אינו חפצו ,וכשהגיע אליו אי חשש
שיצא.
רש"י :אסור ]דנפרצה במלואה לאסור[ ,ורק להל
מותר.
תוס' שנץ והוספה ברש"י :מותר כדרכו )דהיו מחיצות
בע"ש(.
מותר לטלטל בזריקה
דלא חיישינ שמא ימש.
)ע"ב( 'הלכתא כרב גמליאל '…סיכו הסוגיא והמפרשי בס"ד.
ספינה
מהלכת
.
עומדת
דיר
וסהר
מהל את כולה
מהל את כולה
רב
הואיל
רבה:
גמליאל דספינה נוטלתו מתחילת ד' לסו ד':
וָשַבת באויר
א .מהלכת בכל קפיצה יותר מד' ,ולא עמד פסיעה
ורבי
מחיצות
אחת בתו ד' דליקנו ליה.
אלעזר
מבעוד יו.
ב .הספינה נוסעת לצד אחד והוא הול בכיוו הנגדי,
ב
ר"ז :אי לו אלא
נמצא שלא זז מד"א )רש"י דחאו(.
עזריה
ד' אמות.
ג .כשעוקר את רגלו ,לפני שהספיק להניחה הוציאתו
הספינה חו לד' על כרחו )רש"י כתב דכ עיקר(.
ד .כל תזוזה של הספינה יש לו ד"א חדשי )תור"פ
וריטב"א(.
אי לו אלא ד' אמות אי לו
רבי
רבה :ר"י ור"ע מודו לר"ג וראב"ע.
לרבה:דנכנס ש אלא
יהושע ר"ז :אי לו אלא ד' אמות .דספינה מינח נייחא ומיא
דעת ד"א
על
ורבי
קממטי לה.
שתוציאנו
עקיבא
ממקומו.
א"נ ,משו
גזירה.
לר"ז :כבמהלכת.
להלכה
רב :הלכה כרב גמליאל בדיר וסהר וספינה )וכ"פ הרי" ,רמב" ,תוספות ,רשב"א ,ריטב"א ,רא"ש ,ר" ,מאירי ,אור
זרוע ,אהל מועד ,אגודה ,הגהות אשרי ,טוש"ע סי' תה סעי' ו(.
שמואל )וכ הכריע רבי יהושע דידיה כפי שהעיד ב אחיו( :הלכה כרב גמליאל בספינה ,אבל בדיר וסהר לא )וכ"פ רבנו חננאל(.
מהל
את
כולה
.
דףמג
'יש תחומי למעלה מעשרה ,או אי '…הבעיה היא לגבי מי שלא ָשַבת למטה מעשרה ,הא קונה שביתה למעלה
מעשרה .א"נ במי שָשַבת למטה מעשרה ,הא עכ"פ מותר לו לצאת מחו לאלפיי מעל עשרה .אבל זה פשוט שמי
שָשַבת למטה מעשרה ,אפי' יצא דר קפיצה חו מאלפיי ,כשיגיע לאר יהיה אסור לו לזוז ממקומו )רשב"א ,ריטב"א,
ר"(.
'דארעא סמיכתא היא' אי להקשות ממש"כ רש"י כמה פעמי )לעיל יא ע"ב רשיד"ה הכל מודי ,ש ד"ה הכל
פליגי ,לג ע"א ד"ה עמוד ,ש ד"ה מותר ,להל צח ע"ב ד"ה למטה ,יומא יא ע"ב ד"ה ולאו ,וכ"ה בתוס' שבת ד ע"ב ד"ה
באיל( שדוקא גובה פחות מג"ט הוא ארעא סמיכתא ,וכא כתוב בגמ' להדיא שאפילו עמוד הגבוה י"ט ]וא יותר[ נקרא
'ארעא סמיכתא! דיש לבאר דהמושג 'ארעא סמיכתא' הוא ביטוי מושאל לכל מה שנחשב כקרקע ,ובכל מקו הוא כדינו:
לגבי רשויות כל פחות מג"ט הוא כקרקע כי הרבי דורסי עליו תו כדי הילוכ ,לכ נקרא ארעא סמיכתא .וכ לגבי
עקירה והנחה .וכ לגבי איסור טיפוס ושימוש באיל כל פחות מג"ט אי דינו איל ומותר כמו על הקרקע ,לכ נקרא
'ארעא סמיכתא' .וכ לגבי מזוזה להחשיב די פתח כדי שיהיה ראוי לחקוק להשלימו לרוחב ד"ט ,א בפתח רוחב ד"ט
בגובה ג"ט אי דינו כפתח ,ונקרא ארעא סמיכתא .אבל לגבי תחומי כל שהוא מחובר לקרקע וראוי לעלות עליו )אפי'
בטורח( ולהל ש הוא כקרקע ,ונקרא ארעא סמיכתא .וע"ע לעיל )יט ע"ב רשיד"ה מתו ד'( לגבי די תל המתלקט ,שכל
שאי י"ט תו שיפוע של ד' אמות דינו כקרקע ולא ככותל ,ונקרא 'ארעא סמיכתא' .ועוד מצינו )שבת ק ע"ב ,וגיטי ח
ע"א( למ"ד שהי הוא כרמלית רק משפתו ומעלה ,היינו משו דכל המי )אפי' שגובה כמה ק"מ( ה 'ארעא סמיכתא'.
ועוד מצינו )יבמות קטז ע"ב וברשיד"ה על הגשר( שכל מעבר בגשר )ולא חשוב הגובה והמרחק( נקרא ארעא סמיכתא
ולא שיט במי או רכיבה או זריקה .ועוד מצינו )ב"ק סז ע"א וברשיד"ה קבעו( על צינור שקבעו בקרקע ואח"כ חקקו,
שאינו נקרא כלי אלא ארעא סמיכתא .ועוד מצינו )ברכות כה ע"ב( לגבי לבו רואה את הערוה ,שבמי עכורי שרי
דכארעא סמיכתא דמו )וע"ע היטב שבת צט ע"ב וברשיד"ה כמא(.
'כדאמר רבא במהלכת ברקק ,ה"נ במהלכת ברקק…אמר רבא במהלכת ברקק' יש להקשות לכאורה למה
רבא אמר את דבריו על הסיפא של המשנה יותר מברישא? ויש לומר דברישא איירי כשה בלב י ,ודוחק לומר דאיירי
שמהלכת ברקק ,משא"כ בסיפא איירי כשנכנסו לנמל ,וש מצוי רקק .ודו"ק )וכ מדויק מגירסא המובאת בדקדוקי
סופרי )אות ל( :כדאמר רבא במהלכת ברקק ,ה"נ גזירה שמא תהל ברקק .עכ"ל .וע"ש בהגהות למטה .והלו ראיתי
במשמרות כהונה שכתב ממש כ ,וציי דבתוד"ה האי משמע דכ היתה גירסת בגמ' ,ע"ש(.
'במהלכת ברקק' עי' לעיל )כז ע"ב( על עני רקק ,וש ג הבאנו מחלוקת הראשוני כא אי איירי במהלכת ברקק
מעל י"ט או בתו י"ט.
'הני שב שמעתא דאיתאמר '…קבלה בידינו שה ה'שב שמעתתא' המבוארות בחולי )מב ע"ב( בעניני טריפה
)ראבי"ה חולי סי' אל פט עני שב שמעתתא עמ' פד ]וכתב שכ פי' ר"ח ,ולפנינו בר"ח אינו[ ,אור זרוע סי' קמז,
חידושי המאירי(.
]לשו זרה ומוזרה ראיתי בחידושי הריצ"ד )מוהר"ק( 'כל השקלא וטריא מ ת"ש הני שב שמעתתא עד סופה דחוקה
היא' .עכ"ל .ונ"ל שהבנתי למה כתב דדחוקה היא ,ויתכ דמחמת כ פי' המאירי דלהל 'אליהו' ו'יוס שידא' לפני
אחרות ,א רוב ככל המפרשי א לא רמזו דבר לדחיקותה כביכול ,ולאור נסע ונל ,ואכמ"ל מה שבלבי בזה[.
'לאו ,אליהו אמרינהו…לאִ ,דלמא '…הרי שלא ידעו מי אמר השמעתתא ,ומ"מ דבר ראשו תלו באליהו הנביא,
משו שהיה מצוי אצל בבית מדרש )אור זרוע סי' קמז ]וכתב :דאיהו מלא ורגיל למיזל בקפיצה וכו' כי אליהו היה
רגיל ליכנס בבתי מדרשות בשעה שעוסקי בתורה .עכ"ל .וכ"כ הגרי"ז שטר משאוול במאמר תהלוכות האגדות ]שבסו
שו"ת זכר יהוס ח"ב[ פרק ז ד"ה ובסו"ס( .א יש מפרשי ד'אליהו' פירושו אד חשוב וכשר ,אלא שהל בקפיצה ]ע"י
ֵש[ למעלה מעשרה ,וקרא ודימה חשיבות אד זה לחשיבות אליהו הנביא מצד עופפותו ושוטו באויר )חידושי המאירי
]וקצ"ע דבהמש הסוגיא הוא ודאי אליהו הנביא ממש ,ודו"ק ,ודלא האור זרוע והגרי"ז משאוול הנ"ל .א ג החת"ס
ומהר"צ הכה דלהל ס"ל כהגרי"ז משאוול ,דכל דברי החת"ס איירי באליהו הנביא ,ומהר"צ הכה כתב דדרגת השד
כאליהו הנביא וכו' ,עי' להל .וכ"ה בדברי יחזקאל סי' ז ענ ד ס"ק יח דהוא אליהו המלא(.
'לאו ,אליהו אמרינהו '…מבואר בסוגיי דא יש איסור תחומי למעלה מעשרה ,לא יבוא אליהו הנביא בשבת.
ולכאורה יש להבי א"כ אי הוא מגיע לכל ברית מילה בשבת ויו"ט ,וכ מנהג כל ישראל לומר "עמוד על ימיני וסמכני"
ג בשבת ויו"ט! וי"ל דכשאליהו הנביא הוא בדמות מלא ,ודאי שיכול ללכת בכל העול כרצונו ככל המלאכי ,שהרי
אינ חייבי במצוות .אבל כשיבוא לבֵשֹר הרי ילבש גו אד ,וכשהוא לובש גו אד הריהו חייב בכל המצוות )שו"ת
חת סופר ח"ו ליקוטי סי' צח ,ועע"ש באור ]וע"ע היטב בדבריו חאו"ח סי' רח ד"ה ויש כא מקו ,ובמגדי חדשי
כא באריכות )עמ' רכרכג( .וע"ע בהגהות דברי נחמיה .אמנ עי' בשו"ת תורה לשמה סי' שפ שכתב דג כשאליהו
הנביא מתלבש בגו אד הוא פטור מכל המצוות ,וא"כ לכאורה לפ"ז צ"ב כא .ואולי י"ל דשאני לעתיד לבוא שאז הוא
מתגל כאד ממש ,משא"כ לפני הגאולה ג כשמתגלה פה וש בדמות אד הרי זה כבגד חיצוני בעלמא ואינו
מתחייב מש"ה במצוות .ודו"ק .ועי' להל בדברי השפת אמת ,ולהל לגבי משיח ב דוד .וע"ע מאור ישראל(.
'יוס שידא' הובא עוד בגמ' )פסחי קי ע"א( ,וע"ע בגמ' )יבמות קכב ע"א( ג 'יונת שידא' .וע"ע בספר הזוהר
)במדבר ,רנג ע"א( אודות 'יוס שידא' ]'ואית בהו חכימי באורייתא דבכתב ודבעל פה ,אתקרי יוס שידא על ש
דאוליד ליה שד'[ ו'שדי יהודאי' )וע"ש בנצוצי זוהר אות ב ,ובמגדי חדשי כא(.
רבנו יהודה החסיד היה אומר שהשדי מאמיני בתורה ועושי כל מה שאמרו חכמי וכו' ,ושוב הקשו משמעתי
דאסקינ דיוס שידא אמרינהו ,אלמא לא מינטר שבתא ,והשיב דהפשט כא בגמ' שהיו שני שדי ,שד אחד בסורא ויוס
שידא בפומבדיתא ,השד בסורא אמר ש השמעתתא ,ואח"כ אמר ליוס שידא דר לוח חלול וארו ,ואמר יוס שידא
בפומבדיתא .וקשה דא"כ אפשר לומר כ ג על אליהו ,שאליהו אמר ע"י תלמידו שהיה בסורא וכו' .לכ נראה כפרש"י
דיוס שידא לא מינטר שבתא )אור זרוע סי' קמז ]ולא זכיתי להבי עני 'לוח חלול וארו'[(.
ומבואר בגמרא דיכול להתגלות על ידי יוס שידא אות דברי שמתגלי בתורה על ידי אליהו ]ואליהו הוא מלא
הברית ,ושידא הוא הנולד ממי שאינו שומר הברית ,ושמו יוס דרגא דצדיק שומר הברית ,כי "עמ כול צדיקי",
שאי הערלה נקראי אלא על ש הגויי[ ,ואי ניכר ביניה א הוא ממדרגת גילוי אליהו או ממדרגת יוס שידא אפילו
להאמוראי בעלי התלמוד .והוא משידי יהודאי הנזכר בזוהר ,דסו אות רוחות ליתק להיות נפשות יקרות )מהר"צ
הכה מלובלי בצדקת הצדיק אות קג ]שהעתיק תלמידו רבי מיכאל מוקוטובסקי הי"ד )א"ז של הרב יוס דעת נר"ו( מעצ
כתי"ק[ ,ועי' לעיל יח ע"ב לגבי 'דחזא לאונסיה'(.
ויש מי שאומר שאינו שד ממש ,אלא אמרו כ דר צחות ,שהיה זה אד שהל בעבירה מחו לתחו ,וכנגד 'יוס מוקיר
שבת' קוראי לו 'יוס שידא' )המאירי בחידושיו ובבית הבחירה ,ולכאורה צ"ע דאינו חולק על מציאות יוס שידא,
שהרי הוא מפורש בגמ' פסחי קי ע"א ,ע"ש ,אלא ס"ל דלא מסתבר שילמד לחכמי הלכות ,ובפרט הלכתא גבירתא כהני
שב שמעתתא .ועי' במהדירי על המאירי ש .ועי' היטב ברש"י יבמות קכב ע"א 'יונת שידא' שד היה או בקי בה.
עכ"ל .ודו"ק(.
'יוס שידא אמרינהו' לכאורה כוונת דיוס שידא אמר השמעתתא במקו אחד ,אבל במקו השני עדיי אפשר
לומר דאליהו אמרינהו .אמנ מהמש הגמ' מבואר דא יש תחומי למעלה מעשרה א"כ אליהו אינו יכול לבוא בשבת
כלל ,אפילו למקו אחד ,כיו שמהרקיע לאר הוי מחו לתחו .א לכאורה יש לדחות דאולי לקמ הכוונה שכשבא
לבֵשֹר צרי לעבור ממקו למקו ואז יש לו איסור תחומי ,אבל רק לרדת ישר וללמד יתכ דשרי ,דלכאורה אי סברא
שיהיה איסור תחומי בירידה ישירה מלמעלה למטה .א האמת דלהל משמע דג בירידה ישירה מלמעלה למטה יש
איסור תחומי )שפת אמת ,ועי' לעיל(.
'הריני נזיר ביו שב דוד בא' משמע דא יש תחומי מעל י"ט ג לא יבוא המשיח בשבת ויו"ט .ולכאורה קשה
והא שנינו דבניס או בתשרי נגאלו ישראל ובניס או תשרי עתידי ליגאל ,ובפשטות היינו באותו יו שנגאלו אז ,וא"כ
משיח ב דוד יבוא ביו"ט ,ולא חיישינ לתחומי )טורי אב ר"ה יא ע"ב( .ותיר דהת בק של "בִעָ+ה" והכא בק של
"אחישנה" )וע"ע להל(.
עוד קשה שהרי מסתבר שמשיח ב דוד יהיה בינינו ,וכשיגיע זמנו לגאול מקבל ציווי מהשי"ת לקו ולגאול ,ואינו מחויב
לבוא מ השמי באותו יו )שו"ת חת סופר ח"ו ליקוטי סי' צח ,ואעתיק לשונו בזה כי דבריו מופלאי :בהא דביאת
ב דוד צרי אני להוציע הוצעה אחת ,והוא כמו שהיה משה רבנו ע"ה שהיה הגואל הראשו ,ונזדק שמוני שנה ולא
ידע ולא הרגיש בעצמו שהוא יהיה גואל ישראל ,ואפילו כשאמר לו הקב"ה ל כי אשלח אל פרעה ,מ"מ סירב ולא רצה
לקבל על עצמו ,כ יהיה אי"ה הגואל האחרו ,ומיו שחרב בהמ"ק מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל,
ולכשיגיע הזמ יגלה אליו השי"ת וישלחו ,ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמו וגנוז למעלה עד בואו ,וכאשר מצינו
בשאול אחר שנמשח באה עליו רוח ממשלה ורוח הקודש אשר מלפני לא הרגיש בעצמו ,כ היה בגואל הראשו וכ
יהיה בגואל האחרו ,והצדיק הזה בעצמו אינו יודע ,ובעונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליה רוחו
של משיח ,ג כי ה ראויי לכ אבל הדור לא היה ראוי ,אול כשיגיע אי"ה יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו או
לישראל לבד או למל אחד כמו לפרעה לומר שלח עמי .עכ"ל .ויה"ר שנזכה לראות בעינינו קיו דבריו בב"א( .וי"ל
שאי כוונת הנודר 'ביו שב דוד בא' ליו שמתגלה שהוא משיח ,אלא כוונתו ליו שגואל בפועל ,וביו הזה שצרי
לעבור ממקו למקו בכל שבטי ישראל ולקב נדחינו מארבע כנפות האר בודאי צרי לעשות הכל ע"י קפיצה ואינו
יכול לעשות כ בשבת ויו"ט שיש בה איסור תחומי )חת סופר ש ,ועע"ש .ולפ"ז י"ל ג קושית הטורי אב ,שב דוד
יבוא בחג ,אבל לא יגאל עד ימי החול .וכ תי' בשו"ת תשובה מאהבה סי' ריא ,וכלי חמדה פר' שמיני אות ג .ובמגדי
חדשי העיר מכ"מ בחז"ל דמשמע שביאת משיח ב דוד הוא ג יו הגאולה ,וכ"ה מהל 'כיו דאתי משיחא הכל עבדי
ה לישראל'(.
)ע"ב( 'והא לא אתא אליהו מאתמול…שאי אליהו בא לא בער"ש '…ומבואר דאליהו יבוא יו אחד לפני
ביאת המשיח .אמנ בפסיקתא רבתי דרב כהנא )פרשה לו פיסקא "רני ושמחי" סי' ד ,והובא בילקוט שמעוני ישעיה רמז
תעה( איתא שאליהו יבוא ג' ימי לפני ביאת המשיח )וכ הקשה בויואל משה ]מאמר ג"ש סי' נ[ ,ועי' מגדי חדשי
באריכות( .והרמב" )פי"ב ה"ב( הביא מחלוקת א אליהו יבוא לפני המשיח ,או אחרי המשיח לפני מלחמת גוג ומגוג
)וז"ל ש :ייראה מפשוט של דברי הנביאי ,שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג ,ושקוד מלחמת גוג
ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכי לב וכו' .ויש מ החכמי שאומרי שקוד ביאת המשיח יבא אליהו ,וכל אלו
הדברי וכיו"ב לא יידע אד אי יהיו עד שיהיו ,שדברי סתומי ה אצל הנביאי ,ג החכמי אי לה קבלה בדברי
אלו ,אלא לפי הכרע הפסוקי ,ולפיכ יש לה מחלוקת בדברי אלו ,ועכ"פ אי סדור הויית דברי אלו ולא דקדוקיה
עיקר בדת ,ולעול לא יתעסק אד בדברי ההגדות ,ולא יארי במדרשות האמורי בעניני אלו וכיו"ב ,ולא ישימ עיקר,
שאי מביאי לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכו' ,אלא יחכה ויאמי בכלל הדבר כמו שבארנו .עכ"ל .ועי' ברדב"ז ש,
ובתורת חיי ופתח עיני כא ,ובהמש תש' החת סופר דלעיל .והגר"ח קנייבסקי שליט"א בקרית מל על הרמב" ש,
ציי את הסוגיא כא כמקור לדעה שהביא הרמב" בש 'יש מ החכמי' ,שאליהו יבוא לפני המשיח .וציי את 'פרקי
משיח' ]שנדפס באוצר מדרשי עמ' [392כמקור שאליהו יבוא לפני מלחמת גוג ומגוג .עכ"ד .א עי' בפרקי משיח דג
ש מובא דאליהו הוא מגלה את המשיח ואומר לה :קומו כי אליהו אני ,וזה מל המשיח וכו' .ע"ש .ודו"ק[.
'אמרינ לבית די הגדול אתא' פי' ללשכת הגזית מקו בית די הגדול ,כי ש יגלה בתחילה )ריטב"א .וכתב
בהגהות מהר" חיות מכא ראיה שיוכלו להסמי ולהקי בית די הגדול לפני ביאת אליהו .עכ"ד .וכ"כ הרש"ש
בסנהדרי יג ע"ב .ואכמ"ל .אלא שלכאורה לפי הרמב" דלעיל הרי יתכ שהמשיח יבוא לפני"כ ויעמיד בי"ד הגדול
ואח"כ יבוא אליהו .ג יש לדייק היטב בלשו הריטב"א שכתב שיבוא ללשכת הגזית 'מקו' בית די הגדול ,ואולי כוונתו
שיבוא למקו הראוי לה אבל ה עדיי לא נסמכו לש .ודו"ק .ועי' היטב בסו בית הספק שבספר כרתי ופלתי סוס"י
קי ,שו"ת חת סופר ח"ו ליקוטי סי' צח ד"ה ועד"ז ,מגדי חדשי ]עמ' רכזרכט[ באריכות(.
'שאי אליהו בא לא בער"ש ולא בערי"ט מפני הטורח' שמניחי צרכי שבת והולכי להקביל פניו )רש"י,
ריטב"א( .ולכאורה קשה ,וכי מי לא מוכ להניח כל צרכיו ולרו לקראת אליהו! וי"ל דעכ"פ צרכי שבת לא יהיו מוכני,
ומי שלא טרח בער"ש מה יאכל בשבת ]וכ"מ בלבוש )סוס"י רצה( שכתב שאי אליהו בא לא בער"ש ולא בעריו"ט שלא
לחלל .עכ"ד .ועי' מגדי חדשי[ .א"נ י"ל דביאת אליהו כולה לטובה ,ואפילו לא על חשבו טורח של עזיבת הכנות
שבת ]וכ"מ בספר סדר היו )סדר מוצ"ש( שכתב דכ"ש שלא יבוא בשבת ויו"ט עצמ ,שכל הע בנחת ואי לבלבל אות.
עכ"ד ,ועי' מגדי חדשי[.
ומלשו רש"י וריטב"א 'והולכי להקביל פניו' ,משמע שיש עני בהקבלת פני אליהו הנביא כשיבוא בב"א ,ולפ"ז יש
לבאר מש"כ המנהיג )סי' ב( :מנהג בכמה מקומות שאי נועלי החדרי בלילי הפסח ,כי בניס אנו עתידי להגאל ,וא
יבוא אליהו ימצא הבית פתוח ונצא לקראתו מהרה )והובא בחק יעקב סי' תפ ,מגדי חדשי עמ' רכח ועמ' רלא(.
'לא בער"ש ולא בערי"ט' בגמרא פסחי )יג ע"א( איתא שג לא יבוא בשבת עצמה ,ופי' התוס' כא דהיינו מפני
טורח סעודה של שבת .ולכאורה צ"ב מה הטורח ,הרי כבר הכינוה מאתמול .ושמא י"ל על ההכנות דשריא לעשות
בשבת.
'דכיו דאתי משיחא ,הכל עבדי ה לישראל' תיבת 'ה' לכאורה מיותרת ,אלא בא להשמיענו דעבדי ה
מעצמ וברצונ ללא שו הכרח )ב יהוידע(.
'האי תנא ספוקי מספקא ליה אי יש תחומי או אי תחומי ,ולחומרא' יש מפרשי 'ולחומרא' לגבי נזיר,
אבל בתחומי לקולא כיו דהוי מדרבנ ,ופסקו שאי תחומי למעלה מעשרה )רי" ,רז"ה ,רמב" ,רמב" ]בפכ"ז מהל'
שבת ה"ג כתב 'הרי זה ספק' ,ובתשובותיו פריימ סי' פזפח ביאר דאזלינ לקולא ,והובא במגיד משנה ש ,רא"ה,
ריטב"א ,או"ז סי' קמז ,וכ"פ שו"ע סי' תד .אבל בי"ב מיל דהוי מדאורייתא לרוה"פ י"ל דיש תחומי א למעלה מעשרה
]המאורות בש ההשלמה[( .ויש מפרשי 'ולחומרא' לשני הכיווני דהיינו ג בתחומי לחומרא ,ופסקו שיש תחומי
למעלה מעשרה )רבנו חננאל כא ]א עי' רבנו חננאל )שבת יט ע"א([ ,משמעות רש"י ,העתי עמ' ,51רמב" ורשב"א
כא בש הראב"ד ]וכ"ה בתמי דעי סי' עד ,א עי' ברשב"א להל מח ע"א[ ,הגהמ"י ש בש מהר" ,פסקי הרי"ד,
רא"ש וטור .וע"ע בכרתי ופלתי סוס"י קי בסו קונטרס בית הספק( .ויש דעה אמצעית שהשובת בביתו אסור לצאת מ
התחו א למעלה מעשרה ,כיו שהיתה לו חזקת ביתו ,ואזלינ בספיקו לחומרא ,ולא הקלו אלא בהיה בספינה שעוד לא
קנה שביתה ביבשה )רשב"א ,וכתב :על כ נראה לי ,אלא שאני ירא להכניס ראשי בי המחלוקות וכו'(.
'שפופרת' ובירושלמי )הל' ב( איתא 'מצודות' )ועי' פני משה ש( ,וברבנו חננאל )כא( וספר העתי )סי' לו( איתא
'מצופית' )ועי' בינה לעתי ש(.
'שפופרת היתה לו לרב גמליאל' פרש"י :קנה חלול ,וכשהוא ארו אי צופי בו למרחוק ,וכשהוא קצר צופי בו
יותר ,והיתה שפופרת של ר"ג מתוקנת למדת צפיית אלפיי .עכ"ל ]ואנכי איש צעי'ר לא זכיתי להבי דברות קדשו זיע"א,
דכפי הנראה לעינינו אי נפק"מ באור השפופרת אלא להיק ֶמְרחב הראיה ולא למרחק .ובדוחק גדול אולי י"ל דכוונת
רש"י על עובי השפופרת ,שאכ עובי בקוטר פחות מגודל העי מיטיב את מרחק הראיה כנודע )מפני שינוי ה'פ*ק;ס'( ,א
אינו במשמעות לשו רש"י 'כשהוא ארו' .עוד אפשר לבאר בדוחק אמנ פחות ,שהכוונה ממש באור השפופרת א
היתה זכוכית קעורה בתו הקנה החלול ,ויתכ דזו כוונת התפארת ישראל בכותבו 'פערשפעקטי' ,א אי כ במשמעות
רש"י דלא כתב מאומה מעני הזכוכית ורק כתב אור וקוצר ,וה' יאיר עיני[ .אמנ המאירי הביא פירוש )בבית הבחירה
בש ראשונ של גאוני ,ובחידושיו בש יש מ הגאוני ]והיא תשובת רב האי גאו )בתשובות הגאוני הרכבי סי' כח,
והובא באוצר הגאוני חלק התשובות סי' קב([( שאי בשפופרת עצמה שו תיחכו ,רק היה צינור חלול פשוט ,אלא רב
גמליאל כיוו בדיוק הזוית להעמיד השפופרת ,שא יעמיד אותה ישר נכחו במאוז יוכל לראות כל אשר ביכולתו לראות
ללא השפופרת ,וכל כמה שמנמי הזוית רואה מרחק פחות )וכגו א ינמי אותה מאד הרי יראה רק מרחק אמה אחת
ממנו ,וא פחות( ,ורב גמליאל מדד כמה זוית צרי להטות השפופרת כדי שיראה בדיוק אלפיי אמה )ע"ש בבית
הבחירה שהארי ,ובפתח דבריו כתב :ודברי אלו אע"פ שלעני פרוק אי לנו בה מתו שה דברי סתומי וכו'.
עכ"ל .ובחידושיו קיצר ,וסיי :והאריכו לבאר כיצד יתברר זה ,והדבר קשה להבינו ,ולזה כתבתי ביאור רש"י והוא
מספיק .עכ"ל .והרמב" בפיהמ"ש כתב :לפי שאפשר לדעת מרחק איזו מקו שתרצה ממה שישיגהו העי בכלי יעשו
אות בעלי תשבורת ,ויושג זה באותו הבריח שהוא בכלי הנחשת שמסתכלי בו החוזי בכוכבי ,ונקרא בערבי
איצטורלא'ב .ואיני רוצה להארי ולהזכיר אי יושג זה ,כי העני בזה ארו ,ואפי' באריכות לא יוב אלא מי שיודע חכמת
התשבורת ,וידע מה שיתחייב מ הייחוס בדמיונות הדומי זה לזה ,ואי יצא הצלע שאינו ידוע ,כשתדע הצלעות
האחרות שיש לה עני ,ומה שישת חכמת התשבורת לזאת החכמה ימצא זה העני קרוב ,ואינו צרי אריכות .עכ"ד .כ
הוא ע"פ תרגו רבי יוס ב"ר יצחק ב אלפואל ,כמו שמופיע במאירי ,וכ"ה בפיהמ"ש שבדפוס וילנא ]בשינויי קלי[
שהיה התרגו היחידי על סדר מועד עד לתרגו החדש של הר"י קאפח ,שתרג מחדש ע"פ הערבית ,וכתב שכל הקטע
הזה שובש ע"י המתרג הראשו ,שכנראה לא היה לו מושג בכלי הזה ולא ראהו ולא ידעו ,והתיבות 'שמסתכלי בו
החוזי בכוכבי' אינ במקור כלל והיא הוספת המתרג מדידיה ,ועי' בתיאור מדויק של כלי זה בספר 'כלי הנחושת'
להר"א אב עזרא .וכ תרגו הרי"ק :לפי שאפשר לדעת מרחק איזה מקו שתרצה ממה שתשיגהו ראיית העי באמצעות
כלי שעושי המהנדסי .ואפשר להשיג את זה ג במחוגת אלאסטרלא'ב ,ואיני רואה שכדאי להארי ולבאר אי רואי
את זה מפני שיאר הדיבור וימש ולא ישיג ממנו תועלת אלא מי שידע הנדסה וידע יחסי המשולשי הדומי ,והיא
אפשר להשיג ידיעת הצלע הבלתי ידוע א ידועי לנו צלעות אחרות ידועות .ומי שלמד הנדסה עד כדי הבנת עני זה,
ימצא שעני זה קל ואי צור להארי בו .עכ"ל .ועכ"פ נראי הדברי שכוונת הרמב" לפי' הגאוני הנ"ל ,ואכמ"ל .ועי'
להל לגבי עומקו של גיא .ועי' היטב בלשו השאלה בשו"ת הרשב"א ח"ד סי' קב ,ומבואר מינה ששפופרת דרב גמליאל
הוא אכ כלי ה'אצטורלב' ,אלא שלא מוב ש דאי שו הכרח בגמ' שהיה מביט בה בשבת ,אלא בער"ש לצור שבת
]מגדי חדשי[( .והלו ראיתי בספר 'זכר צבי תחו שבת ומדידתו' ]לרמ"ש בלייכר נר"ו מח"ס 'משכיל אל דל'
בהלכות עירובי[ )עמ' (78שביאר בדעת רש"י כ:
מתקיני שפופרת בזוית מסוימת ,הצופה מצמיד עינו לקצה התחתו של השפופרת וצופה דר הקצה העליו של
השפופרת ,וככל שמאריכי את השפופרת משתנית זוית הראיה ויראה מרחק קט יותר .עכ"ד .אמנ בסו הספר )ש
עמ' (120כתב דהעירו לו אנשי מקצוע שבשפופרת כזו אי אפשר להגיע כלל לדיוק ,מכיו שכל סטיה קטנה של זוית
תגרו לטעות של מאות אמות ,וכ"ש כאשר עומדי על ספינה שמיטלטלת.
'וצופה בה אלפיי אמה ביבשה וכנגדה אלפיי בי' כי את עיקר תיקו השפופרת הכי ע"פ צפייה ביבשה,
דש יכול למדוד כמה ה אלפיי אמה ,א בי אינו יכול למדוד ,רק אחר שראה באיזה אור שפופרת רואי אלפיי
אמה ביבשה ,ה"ה דיראו בו אלפיי אמה בי ,דאי הבדל בי צפייה בי לצפייה ביבשה )תורת חיי ,ענ יוס(.
'הרוצה לידע כמה עומקו של גיא ,מביא שפופרת ומביט בה וידע כמה עומקו' פי' רש"י :מביא שפופרת
ומביט בה ביבשה ]במישור[ ,וימדוד כמה אמות הוא יכול לצפות בה ,ואח"כ יל על שפת הגיא ויצפה בה לעומקו
ויתרחק לאחוריו עד שיבחי שבמקו שכלה עומקו של גיא ש כלה צפיית השפופרת ,שא יתרחק עוד מעט לא יראה
את קרקעית הגיא ,וידע שעומקו של גיא והרחקתו שנתרחק משפתו הוי כמדת צפיית השפופרת ]ואז ימדוד את מרחק
הרחקתו משפת הגיא ,ויפחית ממידת האמות שראה בשפופרת ביבשה במישור ,והתוצאה היא עומקו של הגיא[ .עכ"ל.
ולכאורה קשה שברגע שיתרחק מעט משפת הגיא כבר לא יראה את קרקעיתו ,לא מחמת המרחק ,אלא מחמת הסתר שפת
הגיא ,ששבירת הזוית מסתירה הראייה )תורת חיי ,איי הי ]וכתב דאפי' א"ת דאיירי בגיא שמתעמק בזוית נמוכה שאי
שפת הגיא מפריעה למראה ,ג כ רק יוכל למדוד את אור השיפוע ולא את גובהו הישיר מתחת פני הקרקע .ועי'
להל[( .והיה אפשר לפרש אחרת מרש"י ,דמביט קוד בשפת הגיא על קרקעיתו ,ומתקי השפופרת שיראה בדיוק עד
לקרקעיתו ולא יותר אפי' אמה אחת ,ואח"כ מביט בה ביבשה במישור ומודד המרחק עד היכ שרואה ,והוא בדיוק עומק
הגיא )תורת חיי ,א לא ניחא ליה בפשט זה דאז אינו דומיא דשפופרת של ר"ג שמביט בה ביבשה ומודד המרחק ואז
יודע כמה המרחק בי ,כמו שפי' התורת חיי לעיל ,אבל לפרש"י הוא ממש כשפופרת דר"ג ,א אז קשה המציאות,
וכנ"ל .ועי' איי הי דפירש בזה בדר דומה א מורכבת יותר .ובאמת שברבנו חננאל כא כתב בפשיטות :מביא שפופרת
ומביט בה קרקעית הגיא ,וחוזר וצופה ומביט בה למעלה במישור ,א רואה במישור מאה אמה יודע שעומקו של גיא
מאה אמה .עכ"ל .והנה הגרי"ח בב יהוידע כתב באריכות ליישב קושית התורת חיי ,וביאר פשט אחר ברש"י ,ולפי
הבנתי הדלה כוונתו כ :אי הכוונה שיתרחק לאחוריו הרחק משפת הגיא ,אלא מתרחק לצדו וממשי ללכת כל הזמ על
שפת הגיא ולהביט ע"י השפופרת באותה נקודה שבקרקעית הגיא שהביט בה מתחילה ]שאז היתה בדיוק מתחת לרגליו
ועכשו מתרחק ממנה באלכסו[ ,עד שכלתה ראייתו ,ואז ימדוד את מרחק הרחקתו ממקו עמדו בתחילה ]שהיתה בדיוק
מעל קרקעית הגיא[ ,ויפחית ממידת האמות שיכול לראות בשפופרת ביבשה במישור ,והתוצאה היא עומקו של הגיא.
עכ"ד .ולכאורה פלא עצו ,כיו שמביט בשפופרת באלכסו ,א"כ יש לנו כלל ד'כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי
באלכסונא' ,וא"כ ע"י שינוי הזוית המרחק גודל ולא מהניא הפחתה גרידא .וצ"ע(.
אמנ המאירי דלעיל )בבית הבחירה( בשיטת 'ראשונ של גאוני' כתב )וכ"ה בקיצור בתשובות הגאוני הרכבי ש(
כ :לעני גובהו של גיא ,לא יוב אא"כ השיפוע של הגיא הוא שווה ]דהיינו שמשתפע באותה זוית במש כל השיפוע[,
ואז ברגע שיעמיד השפופרת בדיוק ביחס העמידה כמו שמעמיד אותה כשהוא עומד על קרקע ישרה ]דהיינו מעמיד את
השפופרת בדיוק מקביל לזוית השיפוע של הגיא ,ואז הוי כמו שמביט בשפופרת ישר נכחו כשהוא על הקרקע ,ועכשו
מוריד השפופרת בזוית לאט לאט עד שיראה את קרקעית הגיא ,וכעת יעלה על הקרקע ויביט בדיוק באותה הזוית ישר
נכחו ,ויסמ עד איפה ראה ,ואח"כ ימדוד המרחק על הקרקע .ע"כ .וצ"ב דכ ידע רק את אור השיפוע ,אבל עדיי צרי
לעשות חשבו מהו הגובה הישיר ,ומעי מה שהקשנו לעיל על הב יהוידע ,אלא שכא נוכל לומר דזו כוונת המאירי
שאח"כ עושה ג החשבו הזה ,או שכוונת המאירי רק למדידת אור השיפוע ,אבל בב יהוידע הרי נקט מספרי :מאה
אמה ראיית השפופרת ,שלושי אמה המרחק על הקרקע ,הרי שבעי אמה עומק הגיא ,ע"כ .וזה אינו נכו לכאורה.
ודו"ק[ .א אפשר לבאר ג בפשיטות שמודד כ את רחבו של הגיא ,שעומד ומביט בשפופרת ישר נכחו ומנמי אותה
לאט לאט עד שיפגש בשפת הגיא שבצד השני ,ואח"כ יביט כ על הקרקע בדיוק באותה זוית ,ויסמ עד איפה ראה,
ואח"כ ימדוד המרחק על הקרקע )וע"ש במאירי שסיי :זה נוסח דברי ראשונ של גאוני ,ועדיי צריכי אנו למודעי,
וגדולי הרבני ]=רש"י[ כתבו בה בפירושיה דברי פשוטי יותר .עכ"ל(.
'הרוצה לידע כמה גובהו של דקל ,מודד קומתו וצלו ]של עצמו[ ,וצל קומתו ]של הדקל[ ,וידע כמה גובהו
של דקל' יש לבאר על דר המוסר ,שלא יזלזל אד בגדולי דורו משו שיאמר שיש ירידת הדורות וכו' ,ויאמר וכי זה
כרשב"י וכדו'? אלא העיקר ש'יפתח בדורו כשמואל בדורו' ,דהיינו שיסתכל על הגדולי ביחס אל עצמו היו וכ יידע
להכיר ערכ ,שהרי ג דורנו אינו כדורו של רשב"י וכדו' .וזמש"כ 'הרוצה לידע כמה גובהו של דקל' של הצדיק בדורו
שנמשל לדקל "צדיק כתמר יפרח" ,מודד קומתו וצלו של עצמו