לערב עירובי חצרות אלא כדי שלא ישתכח מהתינוקות עירובי תחומי )רש"י ותוס' כא ,ועי' אור זרוע סי' קפד באריכות(.
ויש מפרשי דלא אמרו לערב עירובי חצרות כשכבר עשו שיתופי מבואות ,אלא כדי שלא ישתכח מהתינוקות עירובי
חצרות כשלא עשו שיתופי מבואות )רש"י להל פ ע"ב ,הרמב" בפיהמ"ש ,ריטב"א ,תוס' רי"ד(.
'הלכה…נראי…מטי' פרש"י :הלכה למידרש בפירקיה ברבי )וא לא עשה כ מהדרינ עובדא( ,נראי
להורות ליחיד א לא לרבי ,מטי לא להורות א א עשה לא מהדרינ עובדא )וכ"ה ברש"י ברכות לג ע"ב( .ושאר
הראשוני פי' :הלכה כפרש"י ,מטי מורי ברבי ,וא לא עשה כ מוחי בידו א לא מהדרינ עובדא ,נראי
כפרש"י ,וא לא עשה כ אי מוחי בידו )תוספות ,תוס' רבנו פר ,תוס' רא"ש ,רשב"א ,ריטב"א ,ר" ,מאירי .ועי' מגדי
חדשי(.
דףמז
'אמר רבי יוחנ חפצי נכרי קוני שביתה…הלכה כרבי יוחנ' וכ פסקו כל הפוסקי ,ואע"פ שקי"ל 'הלכה
כדברי המיקל בעירוב' ,ואמרו כמה טעמי:
א .קי"ל הלכה כרבי יוחנ לגבי ר' יהושע ב לוי )רשב"א וריטב"א ,לדעות דס"ל הכי ,א יש חולקי וה יאמרו
התירוצי הבאי(.
ב .הלכה כדברי המיקל בעירוב היינו דוקא במחלוקות תנאי במשניות וברייתות ,אבל לא במחלוקות אמוראי )עי'
באריכות ברשב"א ,ריטב"א ,ר" ,מאירי .א הרשב"א ציי דמוכח בגמ' בכ"מ דא במחלוקות אמוראי אמרינ הלכה
כדברי המיקל בעירוב .וע"ע בקיצור כללי התלמוד ]שבסו מס' ברכות דפוס וילנא ,מז ע"א ד"ה הלכה כדברי[(.
'חפצי נכרי קוני שביתה' נחלקו האחרוני הא קוני שביתה כרגלי בעליה הנכרי ,או כמקו עצמו של החפ
)תוספת שבת דייק מלשו הרמב" והשו"ע דה כמקו החפ ,ומהגהות אשרי בש אור זרוע שה כרגלי הבעלי ,וכ
העתיק הפמ"ג .אמנ בביאור הלכה סי' תא כתב דאי שו משמעות כ מהגהות אשרי ,ובפרט בלשו האור זרוע בפני
מבואר דלא קאי ע"ז כלל ,וכ הכריע הבית מאיר דאזלינ בתר מקו הכלי ,אמנ הגאו יעקב כתב דיש להחמיר ,ולכאורה
כ מסקנת הביאור הלכה ]א אינו ברור ,ע"ש היטב[ .וכ"כ נתיבות שבת פרק מ סעי' כא הע' סב ,ע"ש ]אלא דמש"כ ש
בש הבית מאיר כוותיה ,צ"ע ,דבבית מאיר מפורש להיפ ,וכמש"כ הביאור הלכה בשמו[(.
'הולכי ליריד של נכרי ולוקחי מה בהמה '…יש כמה טעמי להיתר:
א .מפני שממעיט )רש"י בפי' א(.
ב .משו ישוב אר ישראל )רש"י בפי' ב ]וקאי אבתי שדות וכרמי[(.
ג .מפני שמכניס לקדושה )רש"י בפי' ב בהמש ]וקאי אבהמה ועבדי ושפחות )דבבהמה ג שיי מכניס לקדושה עי'
בכורות ב ע"א וברש"י ותוס' ש ]מגדי חדשי[([(.
ד .מפני שדברי אלו צריכי ה לו לתשמיש ביתו ואינ נמצאי לו אלא ביריד והו"ל כדבר האבד )ריטב"א(.
)ע"ב( 'שאי מ הכל זוכה אד ללמוד' הלשו אינה ברורה ,ובגמ' בעבו"ז )יג ע"א( הלשו ברורה' :שאי אד
זוכה ללמוד מכל' ,או כמו דאיתא ברש"י כא )וכ"ה בחידושי המאירי( 'שלא מ הכל אד זוכה ללמוד' ג"כ הלשו
ברורה .אמנ ברבנו חננאל איתא 'שאי מכל אד זוכה ללמוד' .ודו"ק .ועי' דקדוקי סופרי )אות ב(.
בהגהות הב"ח או' ב,ד,ה )וכ להל מח ע"א הגהות הב"ח אות ב( מה שמתק כמה פעמי 'רבי יוחנ' ל'רבי יוחנ
ב נורי' ,עי' לעיל )מה ע"ב( דקאמרה הגמרא 'רבי יוחנ ב נורי' כמה פעמי ואח"כ קאמרה כמה פעמי 'רבי יוחנ'
בסת ,ולא תיק ש הב"ח כלו )ועי' מש"כ לגבי הגהות הב"ח לעיל יח ע"א ,כג ע"א ,לב ע"ב ,וב'יוס דעת' עמ"ס נדה
ד ג סוע"ב וד יד סוע"ב( .ואולי י"ל דשאני הכא כיו דלהל יש מימרא מרבי יוחנ האמורא ,וסבר הב"ח דיש להדגיש
כא ההבדל כדי שלא נטעה .ודו"ק.