דףמט
'המקפיד על עירובו' רוב הפוסקי פסקו כשמואל ,דאינו עירוב )פשטות הרמב" פ"ה מהל' עירובי ה"ב ,תוס'
להל סח ע"א ד"ה כיו ,רא"ש סי' יב ,אור זרוע סי' קנד ,מרדכי סי' תקב ,שו"ע סי' שסו סעי' ה .וע"ע חזו"א סי' כג סק"א
וסי' כו סק"ט( .א יש שפסקו כר' חנינא דהוי עירוב )רשב"א ]כא ,ולהל סח ע"א ,ובעבוה"ק ש"ד סי' ה[ ,ריטב"א,
ושכ"ה דעת הרי" ,וכ"כ הר" ומאירי בדעת הרי" ]משו דהוה קשיש טפי משמואל ,וג הלכה כדברי המיקל בעירוב[,
העמק שאלה סי' מט סק"ה בדעת השאילתות .ועי' בינה לעתי על ספר העתי עמ' 129הע' קד( .ויש אומרי דג א
נאמר דאינו עירוב ,זהו דוקא כשהמקפיד מזכה העירוב ,א א כל בני החצר נשתתפו בפועל אי ההקפדה גורעת
)ראב"ד פ"ה מהל' עירובי ה"ב ,רשב"א ש(.
'מה שמו ,עירוב שמו' מלשו 'ערב לחי' ,שיהיו בשותפות נוחה ועריבה )רש"י( .ויש מפרשי מלשו 'תערובת',
שיהיו בתערובת ואחוה גמורה )רבנו חננאל ,חידושי המאירי ,ריטב"א ]וכתב :והכל יוצא לדר אחד[ .ועי' במהדיר לרבנו
חננאל הע' .(190
'החולק את עירובו אינו עירוב' וכ הלכה ,כיו שאי מי שחולק על זה )רי" ,רשב"א ,ריטב"א(.
אמנ שנינו לעיל )מח ע"ב( שא העירוב בשני כלי בבית אחד מהני ,ורק כשהוא בשני בתי לא מהני ,וכ יש מי
שפסק )בה"ג סו הל' עירובי( ,א חלקו עליו הפוסקי דלא קאי הכי למסקנה )ראבי"ה סי' שצח ]ח"א עמ' ,[457
הגהמ"י פ"א מהל' עירובי אות ז ,העמק שאלה סי' מט סק"ה(.
'דמליי למנא ואייתר' דלא היה החילוק לשני כלי מרצונו ,לכ מהני .אכ א ידע מתחילה שהכלי לא יכיל בתוכו
את כל העירוב ,והיה לו כלי אחר גדול מזה שיוכל להכיל את כל העירוב ,ובכ"ז הניח העירוב בכלי הקט והותיר וש
היתר בכלי אחר יש מהאחרוני שמחמירי דהוי כחולק עירובו לכתחילה )משנ"ב סי' שסו ס"ק לב בש האחרוני(.
'עירוב משו קני …משו דירה' סיכו הסוגיא והמפרשי בס"ד:
עירוב משו קני
.
שמקנה לה בעל הבית רשותו
)אע"פ דפירי לא עבדי חליפי קנו בתורת דמי .וכ במקו שיש קירוב הדעת גדול
מהני כאילו הקנו זל"ז(
מפני
מה אי
מערבי
במעה
כלי
)קני
סודר(
פת פחות
משוו"פ
קט
)ועי' ברשב"א ,ובמהדיר ש הע' ,197198והמהדיר על רבנו חננאל הע' (195196
ֵערוב משו
דירה
כאילו דרי כול
בבית שבו הפת
משו שאינה מצויה בערבי שבתות )וה"ה שאר דברי ,אלא כי אי דעתו של
דבשתופי מבואות התירו בשאר אוכלי שאינ פת( ,וא מי שעירב אד אלא על פתו
במעה לא מהני ,גזירה שמא יאמרו מעה עיקר וכשלא יהיה לה מעה
לא יערבו כלל.
יכולי לקנות )אע"פ שאינו שוה כמזו ב' סעודות ,אבל לא יכולי לקנות
כשמערבי באוכל ולא מפרשי דר קני ,צרי להיות אוכל
חשוב ודוקא במזו ב' סעודות(
אי יכולי לקנות ,ואפי' הוה מזו ב' סעודות
רש"י :אי יכול לגבות.
תוס' ברש"י :קט גמור אינו יכול לגבות ,אבל שאינו גמור יכול.
ר"ת ורוה"ר :קט יכול לגבות ,אלא איירי בבית של קט שאי יכולי
להניח ש העירוב.
יכולי לקנות
רש"י :יכול
לגבות.
ר"ת :בבית של
קט אי יכולי
להניח העירוב.
.
ולהלכה פסקו הראשוני דעירוב משו דירה )רמב" פ"א הט"ז ,תוספות ,רשב"א בש הראב"ד ,רא"ש סי' יג ,ריטב"א,
ר" ,מאירי ,טוש"ע סי' שסו סעי' ג(.
'אי קוני במעה ,מפני שאינה מצויה בערבי שבתות' מכא יש לפרש עוד פי' עמש"כ הגמ' )ב"ב ח ע"ב(
'שממשכני על הצדקה ואפילו בערב שבת' ,ופרש"י ש :שיש פתחו פה לבעה"ב לומר טרוד אני .עכ"ל .ומכא י"ל ג"כ
דקמ"ל דאע"פ שאי המעה מצויה בערבי שבתות בכ"ז ממשכני על הצדקה )מגדי חדשי(.
)ע"ב( 'מי שבא בדר וחשכה לו ,והיה מכיר איל או גדר '…סיכו הסוגיא והמפרשי בס"ד )עד נא ע"א(:
.
באילן שתחתיו ח' אמות ומעלה ,וכולו בתוך אלפיים אמה וד"ט למקום
העומד ,ועיקרו רחוק אלפיים אמה מביתו אבל נופו יוצא גם ליותר
מאלפיים אמה מביתו
)ואם מקצת נופו יוצא חוץ לאלפיים אמה וד' טפחים ממקום העומד -מודה
שמואל לרב(
)ואם כעת האילן רחוק ממנו יותר מ ,2000-ולפני חשכה יהי' תוך – 2000יכול
כבר עכשו לומר ]ב"מ ,ביאה"ל[(
אמר שביתתי תחתיו
רב
לא אמר כלו כל
דאפילו
עיקר,
לתחתיו של איל לא
מצי אזיל ,וא"כ לא
יזוז ממקומו.
אמר שביתתי בעיקרו
)ואי בעיקרו ח' אמות ,דאי יש
בעיקרו ח' הוי כאמר שביתתי
תחתיו ]רשב"א ,ריטב"א ור"[(
שמואל
יש
אי
לא אמר כלו לביתו ,אבל לתחתיו של אפשרות אפשר
איל מצי אזיל ,וש הוי חמר גמל.
להגיע
להגיע
ויענה לרב:
לתחת
לתחת
לטע א' עכ"פ תחת האיל ודאי קנה.
לטע ב' :1בתחומי
הקילו .הויא כאומר ד' מתו האיל לפני האיל
:2כיו שאמר סת
ח' )א א יפרש ויאמר שביתתי בכל
שתחש
לפני
השמונה אמות יודה שמואל(
)כגו
חשכה
בריצה(
טעםא'
טעםב'
ביאורא'
ביאורב'
דלא
מסיים
אתריה
כל שאינו
בזה אחר
זה ,אפילו
בבת אחת
אינו
דִדלמא קנה שביתה
שרחוק
במקום
מביתויותרמ,2000-
אךלגבימקוםרגליו
כעת מהני ,דהא
כולו תוך 2000אליו
)ולפ"זאםישמביתו
פחות מ 2000-לכל
הנוף שרי לילך
לביתו(.
ספקהיכןקנהשביתה,
לכןאסורללכתלביתו
)ולפ"ז אף אם יש
מביתו פחות מ2000-
לכל הנוף -אסור לו
שלא
כיון
ללכת,
הגדיר מקומו להדיא.
אמנם הרמב"ם היקל
עכ"פ דממקום רגליו
כאן יש לו 2000לכל
רוח(.
)ולכ אפי'
א אמר
ליקנו לי
ד' אמות
מתו
השמונה
לא קנה
שביתה( .
)אבל א
אמר ליקנו
לי ד' אמות
מתו הח'
קנה
שביתה( .
תחתיו
פחות
מח'
אמות
]כאמר
שביתתי
בעיקרו[
כתבו הרשב"א
)עה"ק תחומי
סט"ו( ומאירי,
איל
דה"ה
נופו
שאי
גבוה ג"ט
אמר
אפי'
שביתתי
ה"ז
תחתיו
כאמר שביתתי
בעיקרו ,כיו
דהוה מקו
המסוי.
מהל
]כאמר
ממקו רגליו שבית
ועד עיקרו
תי
אלפיי
תחתיו
אמה,
[
ומעיקרו ועד
ביתו אלפיי
אמה
.
הוספות:
א .להלכה נחלקו הראשוני ,יש פוסקי כשמואל )רי" יד ע"ב ,רז"ה ,תוספות ,רשב"א ,ריטב"א ,רא"ש סי' יג ,מרדכי
סי' תקג ,הרמב" ]פ"ז מהל' עירובי ה"ד[ כפי שלומדי בדעתו הריטב"א הר" ומגיד משנה וב"י וכ"מ בפיהמ"ש,
הגהמ"י ש בש הר"מ ]פסקי עירובי סי' צט[ ,וכ"כ המאירי בש גדולי הפוסקי וגדולי מגיהי ]'ואע"פ שבמקצת
הלכות נמצא לה שפסקו כרב ,חזרו בה לפסוק כשמואל'[( ,א נחלקו א כביאור א' או ב' )כביאור א' הכריע רש"י
לאחר שדחה ביאור ב' ,וכ"כ הרשב"א ,ריטב"א ,רא"ש ,מאירי ומרדכי .כביאור ב' הביא רש"י יש מפרשי ,וכ פי'
רבנו חננאל ,הרי" והרמב" .בשו"ע סי' תט סעי' יא הביא את שתי הדיעות ,דעה ראשונה בסת ואח"כ כתב
'ולהרמב"…וכ דעת הרי"' .האליה רבה כתב דהעיקר כדעה ראשונה ,והובא במשנ"ב ש ס"ק עא ,א כתב דאי
דבריו מוכרחי ]והארי עוד בביאור הלכה ש[ ,א עכ"פ לכתחילה בודאי יש להזהר לסיי מקו שביתתו בצמצו
כדעת הרמב" .עכ"ד המשנ"ב .ובכה"ח ש ס"ק פד כתב דלכתחילה יחוש לחומרת הרמב" ,ובשעת הדחק יכול
להקל על קולת הרמב" ]והיינו לשיטתו דבסת וי"א במר עיקר ההלכה כסת ,א יש לחוש לכתחילה לי"א א ה
מחמירי ,וא ה מקילי יש לסמו עליה בשעה"ד[( .ויש פוסקי כרב )הראב"ד ,העתי עמ' 70ומאירי בש
הרי" במהדו"ק ,משמעות ריא"ז המובא בשלטי הגבורי ,הרמב" ]ש[ כפי שלומדי בדעתו מרכבת המשנה
הגר"א וגאו יעקב .וע"ע בביאורי על חידושי המאירי פ"ג סי' מח עמ' ,(155א נחלקו אי כטע א' או כטע ב'
)בראב"ד מבואר דהעיקר כטע א' ,א הרשב"א כתב דאי פסקינ כרב צ"ל כטע ב' ,וכ"כ בחידושי המאירי 'וגדולי
הדור אע"פ שפוסקי כשמואל ,תובעי מ הפוסקי מיהא כרב לפסוק כלשו השני'( .וע"ע בכל הסוגיא בחזו"א
)ליקוטי סי' קי ]ב[ או' או(.
ב .בהגדרת עני ועשיר נחלקו הראשוני ,ויש ארבע שיטות בדבר:
שיטה א :כל שהול בדר ,ועיקר יציאתו לא היתה לש שביתה ,אפי' הוא עשיר בביתו נקרא עני ,כיו דסת
הולכי דרכי אי לה פת בסל ולא נזכר להשתדל בפת אלא כשהיה בדר ,על כ הקילו עליו שדינו כעני.
וכל שהיתה כוונתו לקנות שביתה ,אפי' הוא עני ,מסתמא השתדל להוציא עמו פת לעירוב ונקרא עשיר
)תוספות ,רשב"א ,ריטב"א ,ר"(.
שיטה ב :מי שאי בידו כעת פת ,בי א הוא מחמת שהוא עני ואי בידו כס לקנות ,ובי א הוא מחמת שהוא
בדר ואי לו ממי לקנות הוי עני .ומי שיש בידו פת הוי עשיר )חידושי המאירי בש יש מפרשי(.
שיטה ג :מי שהוא עני כפשוטו ,דאי לו פת ,או מי שבא בדר ואפילו יש לו פת נקרא עני .ומי שיושב בביתו ויש
לו פת נקרא עשיר )משמעות הרמב" פ"ז מהל' עירובי ה"בג ,ועי' מגיד משנה ש ,גאו יעקב ועוד.
וכ"כ בשו"ע סי' תט סעי' יג וסי' ת סעי' א .וע"ע חזו"א ]ליקוטי סי' קי )ב( אות ו[(.
שיטה ד :מי שבא בדר וג אי לו פת עמו נקרא עני ,ומי שיש לו פת או שיושב בביתו אפי' אי לו פת נקרא
עשיר )משמעות רש"י ]עי' להרה"ג המהדיר נר"ו על חידושי המאירי הע' ,[491אמנ יש עיקולי ופשורי
בדעת רש"י וכפי שכתב דידיה ש ,ע"ש ,ואכמ"ל(.
]ומש"כ הריטב"א בש ר"ח ,עי' ביאה"ל סי' תי ד"ה בד"א ,ובמהדיר על הריטב"א ש הע' ,[781ר"(.
ג .מה דאיתא בגמרא שיכול להגיע לתחת האיל מבעוד יו אפילו בריצה ,לכאורה לאו דוקא בריצה אלא כל שיש
באפשרותו להגיע לש בחשכה בכל דר שתחת ידו )כגו סוס וכדו' ,או אפילו כלי רכב בזה"ז( מהני )נתיבות שבת
]פמ"א סעי' יב הע' נז[ ,אבל כתב דא אי האפשרות תחת ידו לא מהני ,א שאח"כ נזדמ לו ]אא"כ יחזור ויאמר
שוב )א הוא קוד שקיעה"ח([(.
הגהות הב"ח אות ב 'לצד ביתי הס"ד' לא מוב א כוונתו להגיה 'לצד ביתי' במקו 'לצד ביתו' ,דהא אי בזה
ביאור ,וג סו הדיבור הוא ממילא כא .וצ"ע .ועי' מש"כ לגבי הגהות הב"ח לעיל יח ע"א ,כג ע"א ,לב ע"ב ,מז ע"ב,
וב'יוס דעת' עמ"ס נדה ד ג סוע"ב וד יד סוע"ב(.
ש אות ג )בתו ציור האיל( 'וכל תו הרוחב הוא אלפי צ"ל :וכל הרוחב הוא תו אלפי )וכ ראיתי בגליונות
קהילות יעקב(.
דףנא
'לא תנא ליה כרבי יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה' מכא למד המג"א )סי' קנו( דא שמע אד די ,ונראה
לו שהלכה כ ,מותר לאמרו בש אד גדול ,כי היכי דליקבלו מיניה .אמנ הקשה מהגמ' )ברכות כז ע"ב ]והוא ממסכת
כלה[( האומר דבר שלא שמע מפי רבו גור לשכינה שתסתלק מישראל ,ונשאר בצ"ע .והאחרוני תירצו בזה כמה
תירוצי:
א .מותר לתלות בש חכ שלא אמר* רק א אחרת לא יקבלו ממנו ,א יקבלו ממנו ג ללא זה אסור )אליהו רבה ש
תי' א(.
ב .א לא שמע ההלכה בש חכ מסוי מותר לתלות בש גדול ,אבל א נאמרה ההלכה בש חכ מסוי אסור
לאומרה בש חכ אחר )א"ר ש תי' ב(.
ג .מה שהמציא מסברתו אסור לתלות בש חכ ,אבל מה ששמע מחכ מסוי מותר לתלותה בש חכ אחר )א"ר
ש תי' ג(.
ד .א יודע שהיה אומר ההלכה בפני רבו והיה מסכי עמו מותר ,וא לאו אסור )תוספת שבת ש(.
ה .תלמיד גמור אסור לו לתלות ברבו א לא שמע ממנו ,אבל כשהגיע להוראה מותר כי אז בטוח בפסק ורק רוצה
שיקבלו ממנו )מחב"ר ש ס"ק ז(.
וע"ע מור וקציעה ש ,שו"ת מחנה חיי ח"ב חו"מ סי' מט ,מגדי חדשי ובאחרוני המצויני ש] .ומש"כ בחידושי
הריצ"ד )מוהר"ק( אינו לרוחי העניה ,ומה אעשה ,אמנ ציונו לתוספתא הוזכר בחסדי דוד ש ובמסורת הש"ס כא ,עי'
מגדי חדשי[.
'אינו חייב עד שמעביר ה ואלכסונ…כזה יהו כל שובתי שבת' יש כמה שיטות בראשוני בזה ,ונבאר
בקצרה: