פסקו הפוסקי כרב נחמ )רי" ,רמב" פ"ז מהל' עירובי ה"ב ,רא"ש סי' יד ,סמ"ג הל' עירובי דרמ"ה ע"ד ,סמ"ק סי'
רפב עמ' שיד( .
)ע"ב( 'ויצא עשיר חו לתחו '…התקשו הראשוני א יוצא חו לתחו אי יוכל לחזור למקומו בשבת?
ותירצו כמה תירוצי:
א .לאו דוקא חו לתחו ממש ,אלא סמו לסו התחו )רש"י בפי' א(.
ב .חו לתחו ממש ,א באות ד' אמות שנתנו חכמי למניחי עירוב יותר על האלפיי אמה )רש"י בפי' ב(.
ג .לאו דוקא חו לתחו ,אלא חו לעיבורה של עיר )תוב' בש ר"י בפי' א(.
ד .איירי ברוצה לחזור ולקנות שביתה בתו התחו ,ונקט הכי משו ר' מאיר ואגב כ נקט האי לישנא בר' יהודה )תוס'
בש ר"י בפי' ב(.
ה .הכי פירושו :יוצא עשיר חו לעיר ללכת לתחו ,ויאמר תהא שביתתי במקומי )ריטב"א שכ פירשו בש הרב ז"ל,
מגיד משנה פ"ז מהל' עירובי ,ועי' ה"א גאו יעקב( .
דףנב
)ע"ב( 'ר"א אומר ב' יכנס ג' לא יכנס…רש"א אפי' ט"ו אמות יכנס '…רוב הפוסקי פסקו דלא כר"א ודלא
כר"ש ,ואפי' יצא פסיעה אחת לא יכנס )משמעות הרי" ,רמב" פכ"ז מהל' שבת ה"א ,הרז"ה ,רמב" ,רא"ש ,שו"ע סי'
תה סעי' ג ]וע"ע משנ"ב ש[( ,א יש שפסקו כר"א וכר"ש )ראב"ד ,רשב"א ,ר" ,מאירי בבית הבחירה ובחידושיו .ועי'
לרבנו יהונת ]וכ"כ תורת חיי[ דביצא במזיד לכו"ע אי הלכה כר"ש ,א בעבודת הקודש ]ש"ה יג[ מבואר להדיא דפסק
כר"ש ג ביצא במזיד ,וכ"מ בעוד ראשוני(.
'רש"א אפילו ט"ו אמות יכנס…מפני טועי המדה' יש ג' פירושי בזה:
א .היו נוהגי בזמנ למדוד התחומי בשביל היוצאי מ העיר ,והיו מסמני סימ ניכר כדי שיראוהו ולא ימשיכו ללכת.
והיו בכוונה מכניסי הסימו לפני התחו מעט ,משו הטועי שלא שמי לב לסימ וממשיכי ללכת מחו לתחו
)רש"י .ויש להבי מה מרויחי בהא שמכניסי הסימ לתו התחו ,א בי כה וכה הטועי לא שמי לב אליו .וי"ל
שהטועי לא בודקי כל רגע ורגע היכ הסימ ,אבל נזכרי מידי פע לבדוק היכ הסימ ,ומסתכלי ג מאחריה
א לא חלפו עליו כבר( .ולפ"ז 15אמה לאו דוקא ,דה"ה פחות או יותר ,והכל כפי 2000אמה המדויקי )רש"י
וברטנורא ש .וצ"ע אי יידע כמה א לא מדד ,ועי' היטב בתוס' יו"ט ,ולא הבנתי(.
ב .המודדי ה הטועי ,שמודדי ע"י חבל של 50אמה ]כדלהל נז ע"ב[ 40 ,פעמי ,וכ קובעי הסימ לאחר 2000
אמה ,ואינ יודעי שכשאחזו את החבל מכא ומכא א"כ מיעטו מאור החבל ,וא נעשה חשבו של 2אחיזות ידיי
דהיינו 2טפחי ואצבע ]דכל אחיזה היא טפח וחצי אצבע[ 40 ,פעמי ,הרי 80טפחי ו 40אצבעות ,שה 90
טפחי ,שה 15אמה )רש"י בלישנא אחרינא 'ולא שמעתיו' ]ועי' להל[ ,הרז"ה בהמאור ,רבנו יהונת הכה מלוניל
על הרי" ,ריטב"א בפשיטות( .ולפ"ז 15אמה בדיוק דוקא )רש"י ש ,ברטנורא ]וכתב' :ולא ידעתי ליישבו יפה'.
והתוס' יו"ט ש כתב' :לא ראה בזה דברי רש"י ורבנו יהונת' ,דהרי ה ביארו שיטה זו .ובלקוטי ש הביא דברי
השושני לדוד שהבית דוד כתב שדברי הברטנורא ברורי ,וראה וידע דברי רש"י והגיד שלא ידע ליישב ,ורש"י
בעצמו כתב על לשו זו 'ולא שמעתיו' דהיינו דלא ס"ל ונימוקו עמו ,דקשיא על פי' זה כמה קושיות :א .אי פי' זה
מיושב על הלשו .ב .לפי' זה 'המשוחות' בעצמ ה ה'טועי' ,וזה דוחק .ג .מהו טעות ]דמאי קסברי?[ .ד .מי אמר
דשיעור אחיזה הוא טפח וחצי אצבע ,אדרבה בגמ' )מו"ק כב ע"ב( איתא דשיעור אחיזה הוה טפח בלבד ]ובגמ' נדה כו
ע"א ורש"י ש מבואר דשיעור אחיזה הוא פחות מטפח ,ע"ש וביוס דעת ש )חוברת צא עמ' ,(44והעיר בזה הרש"ש כא ,וע"ע בדבריו ,וע"ע מגדי
חדשי כא[ .ה .בשביל מתיחת כל כחו בחבל של 50אמה צרי לאחוז בכל צד בשתי ידי .עכ"ד הבית דוד
שלמה בקצרה[ .וכתב ע"ז השושני לדוד ,דאדרבה מש"כ רש"י 'ולא שמעתיו' היינו שלא שמע מרבותיו ואדרבה כ נראה
לו לפרש ,והראיה שבסו המסכת מביא ב'לישנא אחרינא' את הפירוש הראשו שכא ,ובתחילה מביא בפשיטות את
ה'לישנא אחרינא' של כא בקצרה ,וכותב' :כדפרישית במי שהוציאוהו' ,הרי שנטל לעצמו פירוש זה .וכל קושיות הבית
דוד י"ל בפשיטות ,דכוונת רש"י בפי' זה שכיו שיש מודדי שטועי ולא מתחילי למדוד החבל הבא בדיוק היכ
שכלה הקוד ,ואדרבה מרחיקי קצת ,וא"כ בסו יסמנו אחרי אלפיי אמה ויכשילו את כל הציבור ,לכ תקנו
]וע"ע מלאכת
חכמי שכל המודדי לא יצרפו שיעור אחיזת היד ,וג יאחזו בצורה רפויה שתהיה אחיזה טפח וחצי אצבע ,וכ ג
א יתחילו החבל הבא במרחק מה מהקוד לא יכשילו
הלכ מקצרי אותה' ,והב[ .ומה שהקשה שצרי לאחוז בשני ידיו אינו מוכרח כלל ,וג א מוכרח הלא יכול לאחוז בשתי
ידיו זו על זו ולאו דוקא זו אצל זו .עכ"ד השושני לדוד .וכפירושו משמע שפי' המאירי בבית הבחירה ובחידושיו,
ע"ש .וע"ע מנחת ישראל ותוספת שבת סי' שצו ס"ק ד[(.
ג .המודדי מחסרי מכל חבל וחבל מעט ,כדי להשלי את היתרונות שהוסיפו בלא משי בהרי ובקעות ועוד מחמירי
יותר לצאת מידי ספק )כ"ה ע"פ פיהמ"ש שבדפוס וילנא שהיה התרגו היחידי על סדר מועד ]וכ"ה בבית הבחירה
להמאירי[ עד לתרגו החדש של הר"י קאפח ,שתרג מחדש ע"פ הערבית ,וכתב שכל הקטע הזה שונה ע"י המתרג
הראשו ,ובתרגומו החדש איתא כ :מפני שאי מקפידי במדידת המקומות הנמוכי והגבוהי ומחזיקי אות ביותר
ממדת להחמיר ,ונמצאו מחסרי מ האלפיי אמה כמה אמות .עכ"ל .ולפ"ז המודדי בעצמ מחמירי בהרי
ובקעות ועי"ז מתקצר התחו ,ודלא כפיהמ"ש שלפנינו שהמודדי מקילי בחזרה אחרי חומרת ,אלא שאי מקילי
כל הצור ועוד נשארת חומרא מעט] ,ובכ"ז כתב הר"י קאפח שלמרות שינויי המתרג הראשו 'שמר על העני',
ודוקא כא נראה שלא שמר על העני ,דהרי הפירוש שונה .ודו"ק[ .ובמהדיר על תוס' רבנו פר הע' 409כתב
דבפירושי רבנו ישמעאל ב חכמו עמ"ס עירובי פי' כא כהרמב" .ואינו תח"י .וע"ע בגאו יעקב כתב דעל שני
הפירושי הקודמי קשה למה שנחשוש לטועי ,והלא יש לנו למדוד אלפיי בפשיטות כמו שציוונו חז"ל ,משא"כ
לפי' הרמב" חייבי אנו להחמיר א אנו מקילי בעל כרחנו ע"י עליות וירידות .א ג על פי' הרמב" קשה מנל
דתמיד יוצא בדיוק ט"ו אמה .עכ"ד הגאו יעקב .וע"ע במנחת ישראל(.
]וכ מדויק לפ"ז לשו רש"י בסו המסכת שכתב ש בפי' זה 'שמא יטעו בה
פירוש על הש"ס
מלוקט מתורת חכמי ראשוני ואחרוני
חקרי הלכות ,עיוני ,כללי וציוני
עניני מחשבה ,חסידות ומוסר
שאלות ותשובות לסיכו סוגיות הגמרא
עירובי
דפי נבפט
בעריכת יוס ב ארזה