דףנג
'ונפשות' בני שעושי על הקבר )רש"י ,תוס' .ועי' מגדי חדשי כא אריכות בזה(.
'רב ושמואל ,חד תני מעברי ,וחד תני מאברי' לפנינו בירושלמי )כא הל' א ,וכ"ה בברכות פ"ח ה"ו ועבו"ז
פ"א ה"ב( איתא להדיא מי אמר מה ,רב אמר מאברי ,ושמואל אמר מעברי .א רבנו חננאל )כא( ציטט הירושלמי :רב
תני מעברי ,ושמואל תני מאברי )וכ נחלקו א לומר 'יאותו לאורו' ]מלשו "א בזאת נאות לכ"[ או 'יעותו' ]מלשו
"לעות את יע דבר"[ ,וכ א לומר 'יו אידיה' ]מלשו "כי קרוב יו איד"[ או 'יו עידיה' ]מלשו "ועידיה המה"[
ובזה נחלקו ג בתלמודא דיד עבו"ז ב ע"א(.
ובעני א יש להוכיח ממחלוקות אלו שעדיי לא היתה המשנה כתובה בימי האמוראי עי' מגדי חדשי כא ולהל
סב ע"ב )ע"ש ,ויש להוסי על דבריו את דברי מהר" חיות עצמו ב'מבוא התלמוד' פרק לג ]כל כתבי מהר" חיות עמ'
שמז[ ,וע"ע להר"ר מרגליות בספר יסוד המשנה ועריכתה(.
'מערת המכפלה…למ"ד ב' בתי זה לפני מזה מאי מכפלה' פרש"י :דבשני בתי לא שיי בהו לשו כפולה.
עכ"ל .ולכאורה לא מוב למה לא שיי בה לשו כפולה .ועוד קשה הרי מצינו שאברה אומר לבני חת "וית לי את
מערת המכפלה" ,הרי שכבר אז קראוה מערת המכפלה ,והרי עוד לא היתה כפולה בזוגות .ויש לומר ,שבאמת שיי ג
בשני בתי לשו כפולה ,וכ היה שמה אז וכ ציינה אברה לבני חת ,א מה שאנו היו משתמשי תמיד בש זה ,אע"פ
שאי כל יחודיות בשני בתי זה לפני מזה היינו משו שכפולה בזוגות .משא"כ למ"ד בית ועלייה על גביו ,זהו דבר
חידוש לעשותו במערה ,ולכ אנו קוראי לו מערת המכפלה )ב יהוידע ,וע"ע מהרש"א שהקשה למ"ד ב' בתי אי
יודעי זאת הרי לומדי מתיבת "המכפלה" שכפולה בזוגות ,אלא קבלה היתה ביד .עכ"ד ]ועע"ש מה שהביא בש ספר
הזוהר[ .וע"ע איי הי ,פתח עיני ,כתית למאור ,עיו יעקב ,ע יוס ,שפת אמת ,מגדי חדשי(.
'שכפולה בזוגות' בתו המערה ,והצי;ני שיש היו למעלה עשאו הגויי לפי דעת ,ואי אנו יודעי מיקו
קבורת המדויק ,וסדר קבורת מבואר בזוה"ק שני אופני ,וברו היודע )ב יהוידע( .והגויי שנפלו לתו המערה ומתו,
ודאי שתיכ ומיד נעשו עפר או נטלו השדי וזרקו לתו הי ,כי אי אפשר שתשאר נבלת ש רגע ,אע"פ שהאבות
קבורי במערה הפנימית והתחתונה )ב יהוידע ,וע"ש שכתב דנראה דדברי רב ושמואל שניה אמת ,שג ה שתי קומות
וג זה לפני מזה ,ע"ש(.
'נמרוד שמו…אמרפל שמו '…ונפק"מ לקורא לחבירו 'נמרוד' א יכול לתובעו בדי ,וכ א מותר לאד לקרוא
לבנו כ .למ"ד נמרוד שמו מלידה אי בכ כלו ,א למ"ד שנמרוד שמו ע"ש רשעו אסור לקוראו כ )תורת חיי ,ב
יהוידע .ועי' בתורת חיי שכתב נפק"מ ג במחלוקת 'מעברי' ו'מאברי' ,ובמחלוקת 'מערת המכפלה' ובמחלוקת 'ויק
מל חדש' .ועי' איי הי ,פתח עיניי ,מנחת ישראל .ובב יהוידע תלה פלוגתא דרב ושמואל לגבי נמרוד ואמרפל ,
בפרש"י ותרגו אונקלוס על "כנמרוד גיבור ציד לפני ה'" ,שרש"י פי' לשו רשע ,ואונקלוס פי' לשו גבורה ,ע"ש(.
'חד אמר חדש ממש' פי' שאפילו לא היה ב המל הקוד ,שהרי ב המל תמיד נקרא יורש העצר ומעורה במלכות
ולא נקרא 'חדש ממש' ,אלא ע"כ היה מחו למשפחת המלוכה ובא למלו )איי הי ,ב יהוידע .וע"ע מאור עיני ריש
פר' שמות ,מגדי חדשי(.
'אושעיא בריבי' פרש"י :אד גדול בדורו ,וכל היכא דקרי 'בריבי' הכי פירושו .עכ"ל .וכ"ה ברש"י במקומות רבי
בתלמוד ,אמנ לא תמיד הוא כ ,ועי' סיכו נפלא וכללי בזה למהר"י פיקברלי בהגהתו שעל 'קיצור כללי התלמוד'
)שבסו מס' ברכות דפוס וילנא ,מו ע"ב בדפי הרא"ש ,ד"ה ברבי( ובספרו 'הפלאה שבערכי' על ספר הערו )ער קלר(,
ובהגהות ב אריה )על קיצור כללי התלמוד ש ,אות ד(.
'ארבעה ארבעה באמה…ששה ששה באמה' יתכ דבימי רבי אושעיא היו לומדי רק ארבעה סדרי ,כדמצינו
בכ"מ שהיו בקיאי רק בארבעה סדרי ,לכ זכו לשבת ארבעה באמה .ובימי רבי אלעזר ב שמוע היו לומדי כל הששה
סדרי ,לכ זכו יותר לשבת ששה באמה )ב יהוידע(.
'ששה באמה' פרש"י :שהיינו מתקרבי לשמוע מפיו ודוחקי זה את זה .עכ"ל .וצ"ב למה לא ביאר כ כבר לעיל על
'ארבעה באמה' )ואולי הגירסא שלפניו היתה מהופכת(.
'כפתחו של אול…היכל' יש מפרשי לעני רוחב ]האול כ' אמה ,וההיכל י' אמה[ )רש"י ,מאירי( ,ויש מפרשי
לעני גובה ]האול מ' אמה וההיכל כ' אמה[ )רבנו חננאל( .וע"ע ב יהוידע ,ענ יוס בש אור כשלמה.
'ואנו כמלוא נקב מחט סידקית' והרמב" )בהקדמה לפיהמ"ש ד"ה אחר( כתב' :אפילו כמחט סדקית אינו' )ועי'
מגדי חדשי(.
וע"ע שיחות הגר"ח שמואלבי )תשל"א מאמר כג ,ותשל"ג מאמר ב עמ' ו(.
'…לגמרא…לסברא…לשכחה '…בספר נהורא דאורייתא )מאמר ו פרק א( ער רשימת דרגות לימוד התורה זה
כנגד זה ונסדר בצורת טבלה אופקית:
גמרא
חכמה
כח התפיסה
שמיעת האוז
תחילת הלימוד :שמיעה מהרב
סברא
בינה
כח השכל
בינת הלב
סידור הסברות
שכחה
דעת
כח הזכרו
עריכת שפתי
חזרה עד שסדורה בפיו
)'ליסבר'(
)'ליגמר'(
תורה שבכתב
תורה שבעל פה
שניה
'דלא גמרי מחד רבה ,לא נתקיימה תורת ביד' פרש"י :והיו שומעי מזה בלשו זה ,ומזה בלשו אחר ,אע"פ
ששניה אחד ,שינוי לשו מבלבל ומשכח .עכ"ל .ובזמ הזה צרי שלא יחלי לימוד הבקיאות בכמה מיני ספרי ,אלא
יתפוס אחד לחזרה ,כגו שלא יחלי השו"ע לשאר קיצורי ,כי יתבלבל ומשכח .וכ צרי שלא ישנה הספר שלמד בו ,כי
יש בו שינוי הדפי ומבלבל אותו )נהורא דאורייתא מאמר ג פ"ו הדר השישית(.
'בני יהודה דגלו מסכתא' יש כמה פירושי מהו 'גלו מסכתא':
א .לימדו לאחרי )רש"י 'כ שמעתי' ,פירוש התלמוד לרב ניסי גאו בפי' ראשו .ועי' מגדי חדשי(.
ב .מפרשי שמועותיה ומדקדקי בטעמו של דבר עד שמתישב בלב )רש"י 'לישנא אחרינא'(.
ג .שמקדימי לתלמידי ומודיעי לה תחילה באיזה דבר רוצי ללמוד ,ומתו כ התלמידי שוני מעצמ אותו דבר
)פירוש התלמוד לרב ניסי גאו בפירוש שני ,המאירי בחידושיו ובבית הבחירה בשמו ,הגהות הריעב" ]ועי' לרב
היח"ס נר"ו בספרו יחי יוס סי' טז אות ד ,עמ' רטז[(.
ד .שנתכוונו להורות כהלכה )מהרש"א ע"פ הגמ' בסנהדרי ,ע"ש(.
'בני יהודה…בני גליל' נפקא מינה בכל הני ,שישתדל אד לדור באר יהודה שהוא מקו מובחר לתורה יותר מגליל
)עיו יעקב .וצ"ע א כוונתו על זמ הגמרא ,בעוד היה אולי עדיי הבדל בי בני יהודה לבני גליל בדבר זה ,או שאפילו
בזה"ז שכבר לא נשתייר מה ,מ"מ המקו עצמו מסוגל .וצ"ע(.
)ע"ב( 'א"ר אבא אי איכא דמשאיל להו לבני יהודה…ידעי שאילינהו '…יש לפרש בפשט הגמרא שני
פירושי:
א .א"ר אבא אי איכא דמשאיל להו לבני יהודה…אכוזו תנ או עכוזו תנ ,פי' א יהיה מישהו שישאל את בני יהודה …
ידעי ,פי' היו יודעי ,ובאמת שאלינהו ,פי' שאלו אות ,וענו שיש אומרי בא' ויש אומרי בע' )רש"י ,פריו בעתו(.
ב .א"ר אבא אי איכא דמשאיל להו לבני יהודה…אכוזו תנ או עכוזו תנ ,פי' הא יש מי שמוכ לשאול את בני יהודה?…
ידעי פי' ש חכ ,שאלינהו פי' שאל אות ,וענו שיש אומרי בא' ויש אומרי בע' )רש"ש ,וכתב דפירוש רש"י
אינו מוב .ופי' בספר יד בנימי כיו שלפרש"י רבי אבא אמר שא ישאלו את בני יהודה ה ידעו ,והרי שאלו אות
ואמרו את שני הצדדי ולא הוסיפו דבר .אמנ י"ל דעצ זה שענו מידיעה שיש שתי דיעות בדבר היא ידיעת(.
רשיד"ה בלשו חכמה לכאורה שיי עוד לעיל לפני ד"ה עלת.
'על בנערה…אחרונית…אמרי לה אשה' פרש"י :מתה אשתו הראשונה וזו אחרונה .עכ"ל .והקשה המהרש"א
מנל דמתה הראשונה ,אולי נשא אחרת עליה? והאחרוני תירצו כמה תירוצי:
א .א היה נושא שניה על הראשונה ,לא היה קורא לה 'אחרונית' אלא 'שנית' )ב יהוידע(.
ב .א לא מתה הראשונה לא היה עושה לה עגמת נפש כ"כ להראות חיבה ועלצה לשניה )ב יהוידע(.
ג .כיו שהיתה השניה 'אהרונית' דהיינו כהנת ,על כרח ְנָשאה לאחר פטירת הראשונה ,דבחיי הראשונה לא היה לוקח
כהנת ,דהרגילות שהשניה משועבדת לראשונה ,ואי מ הראוי דתהיה בת כה משועבדת )ב יהוידע(.
ד .אמרו חז"ל 'אי אד מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה' ,וכיו שאמרו שעל ,על כרח הראשונה כבר מתה
)הגהות הריעב" (.
ה .בערו )ער על ( משמע דאכ נשאה על אשתו החיה )הגהות מלוא הרועי ,והעיר בזה על המהרש"א( ]והנה הערו
ש כתב :היא אשתו אחרונה שכבר נשא אחרת .עכ"ל .ולא כתב שמתה הראשונה .אמנ לשו 'אחרונה' ו'אחרת'
משמע שנשא@ במקו הקודמת ,ודו"ק[.
'ואמרי לה מסכתא' י"מ מסדר קדשי שהיא 'אהרונית' מעניני הקרבנות )רבנו חננאל ,הערו ער על ,רש"י( ,וי"מ
מסדר טהרות שהיא 'אחרונית' האחרונה בש"ס ,והיא 'אהרונית' שהוזהרו בני אהר שלא ליטמא )מהרש"א( ,וי"מ מסכת
עוקצי שהיא האחרונה ממש )הגהות הריעב" ( ,וי"מ תורת כהני )חידושי המאירי .ובמגדי חדשי ביאר ע"פ התוס'
]ברכות יח ע"ב[ שתורת כהני הוא חמור שבספרי .אמנ מלשו הגמרא שכתבה 'מסכתא' משמע דאיירי במסכת
מהתלמוד ולא בתורת כהני שהוא מדרש הלכה .ואולי כוונת המאירי ג"כ לסדר קדשי דשיי לקוראו 'תורת כהני'.
עכ"ד(.
'אשה תינוקת ותינוק '…מלבד מה שמעשי אלו ה לפי פשוט ,אפשר עוד לרמוז בה דר רמז ותוכחות מוסר
)ונביא את ביאור החיד"א בפתח עיניי כא ,והובא בב איש חי ש"א ריש פר' נצבי ,ועוד הוסי על זה ע"פ מצוות
תקיעת השופר וכדלהל .וע"ע ב יהוידע(.
dy`c dyrnהנה ידוע שימי האד מחולקי לג' חלקי ,ימי העליה ,ימי העמידה וימי הירידה .התאוות בהבלי
ותענוגי העוה"ז כובשות את האד בימי העליה והעמידה ,א בימי הירידה תשש כוחו ופורש לעשות לו
דר תשובה .וזה המשל שנתארח אצל אכסניה ,שהיא העוה"ז ,ביו הראשו והשני שה ימי העליה
והעמידה אכל הפולי ולא שייר מה מאומה ,דהיינו ניצל כל תאוותו לעוה"ז .ביו השלישי שה ימי
הירידה שכבר בטל טעמו מש ידו מ התענוגי ,והתחיל לחזור בתשובה ,א כבר הקדיחה תבשילו
בחלאי ויסורי רעי .אז שואלת אותו הנשמה :מדוע אינ נהנה מתענוגי? והוא עונה :מלאתי כריסו
מה בימי העליה והעמידה .אומרת לו הנשמה :היה ל למשו יד מה ,שמא לא הנחת פאה
בראשוני ,שהיית צרי לעסוק בתשובה ומע"ט בימי העליה והעמידה )עכ"ד החיד"א ,ומוסי הב איש
חי (:וזהו די השופר שצרי שייראה מכא ומכא כשיאחזנו בידו ,דהיינו לשייר ג בימי העליה
והעמידה מצד זה ,ולא רק בימי הירידה מצד זה.
zwepizc dyrnהנערי שהולכי אחרי 'הזר' למקומות ועניני שאסורי ללכת ,וכשנדרשי לתת הדי על מעשיה,
אומרי :הלא זו דר כבושה לרבי ,כול הולכי כא .על זה התשובה :לסטי שכמותכ כבשוה,
וגזלו את הקב"ה וכנסת ישראל ,וכש שהראשוני ייענשו על זה ,ג את תענשו )עכ"ד החיד"א,
ומוסי הב איש חי (:וזהו די השופר ,שא יש לו זכרות בתוכו מתחילת ברייתו כשר ,כי הדר הזו
נכבשה בידי שמי והורוה להיתר ,משא"כ א כולו עצ ואי בו זכרות ,והאד קודח בו ומכינו פסול
]דנקרא קר[ ,דדר זו נכבשה בידי אד ,ואי ללכת בדרכי התורה ע"פ דרכי שנכבשו בידי בני אד
אלא מה שכבשה הקב"ה בעצמו בתורתו.
wepizc dyrnיצר הרע היושב בפרשת דרכי ומייע לאד שמגיע לעוה"ז :יש ל שני דרכי לעוה"ב ,אחת קצרה
וארוכה מלאה תענוגות בתעתועי הזמ ]דר קצרה 'להעביר את הזמ ואת החיי'[ אבל בסו היא
ארוכה בגיהנ ובגלגולי עד שיתק כל אשר פג בנפשו רוחו ונשמתו .ויש דר ארוכה וקצרה קיו
התורה והמצוות ,אמנ היא קשה וארוכה בעוה"ז ,אבל היא קצרה לעוה"ב ומגיע למקומו הצפו לו בג
עד מיד )עכ"ד החיד"א ,ומוסי הב איש חי (:וזהו מעשה השופר ,שתוקעי בפתחו הקצר ויוצא הקול
בפתח הארו ,לרמז לחוטאי שהלכו בדר הקצרה וארוכה שצריכי לחזור בתשובה.
'שמא לא הנחת פאה בראשוני…משיירי פאה בקערה' ומדוע באמת לא השאיר רבי יהושע ב חנניה פאה,
והלא הלכה פשוטה היא! ונאמרו בזה כמה תירוצי:
א .סבר שלא להשאיר פאה כדי שתהנה בעלת הבית שהמאכל היה ערב לחיכו )בניהו(.
ב .הפולי לא היו עיקר הסעודה ,אלא עיקר הסעודה היה בשר ושאר תבשילי וכדו' ומה השאיר פאה ,ובפולי שבאו
לפתיחת התאבו סבר דאי צריכי להשאיר פאה )בניהו(.
ג .כל החיוב להשאיר פאה הוא בשביל הָשָמש שיהיה לו ממה לאכול ,וסבר שאי ש ָשָמש )יד בנימי .ועי' בהגהות
הריעב" שהפולי משלו היו ,והאשה רק בשלת .וע"ע מגדי חדשי(.
ד .אינו אלא מהלכות דר אר )מהרש"א ,וכתב דאולי א לא ידע@ כלל משו הכי(.
וע"ע פתח עיניי.
'נשקתיו על ראשו ,ואמרתי לו אשריכ ישראל שכולכ חכמי' יש להקשות למה אמר כ רק לתינוק ,ולא
לאשה ולא ולתינוקת )בשלמא לגבי הנשיקה מוב ,א לגבי האמירה יש להבי( .וי"ל בכמה אופני:
א .לא רצה לשבח נשי ,דדעת קלה ושמא תזוח דעת עליה )ב יהוידע תי' א(.
ב .ה התריסו נגד כבודו ,התינוקת אמרה 'לסטי שכמות' והאשה אמרה 'היה ל ,'…אבל התינוק לא ביזהו אלא אמר רק
דבר חכמה )ב יהוידע תי' ב(.
ג .את דברי האשה והתינוקת הבי מיד ,א את דברי התינוק לא הבי בתחילה ,וחשב שהוא טפש ,ושוב הבי חכמתו
הרבה )ב יהוידע תי' ג(.
ד .שלושת המקרי קרו בסדר השנוי ,ובתחילה חשב א מקרה הוא וכ בשניה ,א אחרי מעשה התינוק ,חזקה בתלת,
ואמר 'אשריכ ישראל שכולכ חכמי' )נלע"ד ]ועי' היטב בבניהו ד"ה לא נצחני וד"ה אשריכ[(.
תוד"ה משיירי 'בפרק ב עזאי'
הוא פ"ג ממסכת דר אר ,ולנוסחת הגר"א הוא פ"א )כי חיבר ב' פרקי ראשוני ללעיל מסכת כלה( ,וכ משמע כא
קצת בתוס' ,ועי' הגהות הגרי"ב ש.
'אל תרבה שיחה ע האשה…היה ל לומר באיזה ללוד' לא הוכיחתו רק על מה שהארי בדיבורו ,אלא ג על
מה שחשב לדבר בלשו יפה ואמר 'באיזו דר נל ללוד' כמו שרגילי לדבר בלשו מכובדת ,א טעה בזה שאינו דר
אר לומר כ לאשה ,כאילו יל יחד איתה .ולכ אמרה 'אל תרבה שיחה' ,דהיינו ג הריבוי וג ה'שיחה' דהיינו צורת
הדיבור )ב יהוידע ,וע"ע בניהו .ומעי זה כתבו בש רבי מנדלי מקוצק ,וביאר שלכ יוס הצדיק אמר "וחטאתי
לאלהי" ,אע"פ שג אשת פוטיפר תחטא ,והול"ל "וחטאנו לאלהי" ,א לומר כ הוא כבר שיתו של שניה ביחד
אפילו בדיבור גרידא ]אמת ואמונה[(.
'דהוה גריס בלחישה ,בטשה ביה '..דהנה מעלת צינור הָקֶנה שמוציא את הקול ,שלא נפג מחטא ע הדעת ,כי
אינו נהנה מאכילה ,וכיו שאד הראשו לא דיבר ,רק אכל ,ועמד קנ'ה במקומו ללא פג לכ עיקר מעלת לימוד התורה
הוא בקנה שהוא טהור ונקי מחטא ע הדעת .אבל חוה שפגמה ג בקנה ,שהרי דיברה לאד שיאכל כמש"כ "כי שמעת
לקול אשת" ,לכ היא לא נצטותה ללמוד תורה ,דאינו נאה לה ללמוד תורה בקנה הפגו .ולכ ברוריה שלמדה תורה
הרבה סופה היה שנחנקה ]עי' רש"י עבו"ז יח ע"ב ד"ה ואיכא[ ,אמנ היא סברא בתחילה לתק את חטא חוה בזה
שבעטה בתלמיד שלמד בלחישה )החיד"א בפתח עיני כא ,וסיי :ודוק היטב כי הכל מיוסד בהקדמות אמיתיות מזוהר
הקדוש ומהמקובלי .עכ"ל .ועוד כתב כ החיד"א על עני לימוד התורה של האד מ הקנה בקול ר בספרו דברי
אחדי ]ריש דרוש יג .וע"ע ככר לאד מסכת דר אר זוטא סופ"ז ,ובב יהוידע להל ד סג[ .והנה זה מכבר כמה שני
שראיתי רק את דברי החיד"א בספרו דברי אחדי ש ,ונתקשיתי בדבריו ע"פ מה דאיתא בזוה"ק ]תולדות קלז ע"א[
ובלקוטי הש"ס להאר"י ]מס' ב"ק ח ע"ב מדפי הספר[ ובמעבר יבוק ]שפת אמת פ"ו[ ובספר הברית ]ח"א מאמר יא פ"י[
ובכה"ח ]סי' ש סוס"ק א[ שרק עצ הלוז שבשדרה ]שיש קורי אותו 'נסכוי' או 'בתואל'[ לא נהנה מאכילת ע הדעת
שהרי לא נהנה כלל מאכילה ]ע"ש שנחלקו א לא נהנה מכלו ,או שנהנה מסעודות שבת ,או שנהנה רק מסעודה
רביעית .ועי' כל הנידו בספרי כרע רב עמ' שס והלאה[ ,וכא מבואר דג הקנה לא נהנה מאכילת ע הדעת .וצ"ע.
וציינתי זאת ב'יוס דעת' עמ"ס נדה ]כז ע"א[ חוברת צא עמ' ,46ע"ש .אמנ אחר שראיתי כעת בס"ד את דברי החיד"א
בפתח עיניי כא ,שכתב דהאשה כ פגמה בקנה שלה כיו שדיברה בקולה לאד שיאכל ,א"כ י"ל דעדיי נשארת מעלתו
של הלוז עליונה על הקנה ,ולכ עליו לא נגזרה מיתה ויחיו ממנו לעתיד לבוא כמו שמבואר בכל הספרי ]עי' כרע רב
ש[ .וע"ע ביוס דעת ש דהבאנו בס"ד עוד סמ לדברי החיד"א הנ"ל בדברי מהרח"ו בשער רוח הקודש )לד ע"ב(
והביא* מהר"ח פלאג'י בספרו רפואה וחיי )פ"ג סוסע"י א( על עני ה'דיבוק' שכתב :כשעולה מתו הגו עד הפה לדבר,
יעלה כתבנית לוז אחד עגול דר הצואר מתו עור הצואר וכו' .עכ"ל ,ע"ש .וא"כ קחיזנ קשר בי הלוז לקנה המדבר,
וברו המבי .ואכמ"ל יותר(.
דףנד
'א ערוכה ברמ"ח אברי של משתמרת…שהיה שונה בלחש ,לאחר שלוש שני שכח תלמודו'
נתקשיתי שני כיצד היו בזמ המשנה והגמרא אנשי שלא ידעו סדר התפילות והברכות בעל פה והיו יוצאי די החז
כמש"כ בתלמוד בכמה מקומות ,וא משמע שרוב הע לא היו בקיאי .ולכאורה לאחר ששמעו כל יו מפי החז
המוציא ידי חובה ,אי זה שלא קלטו בזכרונ ,והיו אנו רואי נערי קטני שכבר מאמירת מידי יו ביומו זוכרי
בעל פה את כל התפילה והברכות! )עי' לדוגמא מעשה דינאי המל שחיפשו מי שיבר לה ,עד שנמצא רבי שמעו ב
שטח ,והרי לכאורה אכלו כל יו ,ואי לא זכרו ברהמ"ז מה שהיו ילד בגיל חינו יודע( .והלו עלה בדעתי כיו שלא
היו מוציאי בפיה ,אלא מתרגלי לשמוע ולצאת ידי חובה ,לא זכרו .משא"כ אנחנו שאומרי בפינו בקול כמה פעמי,
זוכרי בעל פה .אמנ עי' בירושלמי )ברכות פ"ד ה"א ]כט ע"ב בדפוס וילנא[( דאיתא ש :רבי יונה כד הוה מצלי
בכנישתא ,הוה מצלי בלחישה .וכד הוה מצלי גו בייתיה ,הוה מצלי בקלא ,עד דילפו בני בייתיה צלותיה מיניה .עכ"ל.
ואולי היו מוציאי בפיה בקול ביחד איתו עד שלמדו .ודו"ק.
'שהיה שונה בלחש' עי' מגדי חדשי כא אריכות בעני תלמוד תורה בלחש או בקול ,וא מוציא בשפתיו ומשמיע לאזנו מהני
או שיש בדוקא ללמוד בקול ר ממש ,ועוד בעני לימוד בהרהור שיש לחלק בי בשעת גירסא לשעת עיו ,ע"ש .ומ"מ באתי להעיר פה
בקצרה בעני זה על שני מאמרי שנכתבו בנושא זה ,בדבר מחלוקת הגר"א והגר"ז א יוצאי י"ח מצוות ת"ת בהרהור .המאמר הראשו
הוא להרמ"צ בקוב 'המעי ' )תשרי תשמ"ג ]כר כג גליו א[ עמ' (75שבו הוא טוע שאי שו הוכחה שהגר"א סובר שיוצאי י"ח
בהרהור ,והמאמר השני הוא להרמ"פ בקוב 'מבקשי תורה' )אלול תשנ"ז ]כר ד קוב כאכב[ עמ' שסג( שבו אדרבה מוכיח שדעת
הראשוני כשיטת הגר"א.
הנה ,הרמ"פ ב'מבקשי תורה' ש כתב :והגאו יעב" בספר מור וקציעה )סימ מז( כתב ג"כ שהמהרהר בד"ת צרי לבר .עכ"ל הרמ"פ.
ויש להוסי דכ"כ היעב" ג בסידורו )בבית כ"ז בית התלמוד סעי' ב ]בסידור 'בית יעקב' היש הוא בעמ' רז ,ובסידור
היעב" החדש מהד' אשכול הוא בעמ' שעט[( וז"ל :הכותב בתורה ,וג המהרהר בה יש לו לבר כמו שכתבתי בס"ד בחבורי שכ
הוא העיקר .עכ"ל .וכל זה נעל להרמ"צ ב'המעי ' ש ,דלא זו בלבד שלא הזכיר את היעב" במו"ק ובסידור הנ"ל ,עוד כתב בש
היעב" בסידורו )ש לפני"כ ,הלכות תלמוד תורה סעי' יב ]בסידור בית יעקב הוא בעמ' קפב ,ובסידור היעב" החדש
מהד' אשכול הוא בעמ' שעד[( שכתב :יזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאזניו כל מה שלומד וכו' )חו מבעת עיו להבי דבר מדבר(,
וכשלומד בהרהור ויוכל בדבור אינו יוצא ידי חובת תלמוד תורה ,כמו שאינו יוצא בהרהור ידי כל מצוה התלויה בדבור ,רק כששומע
מהמדבר .עכ"ל הסידור .ונעל מהרמ"צ ב'המעי ' ש דדברי אלו אינ מהיעב" כלל ,וכמו שצוי במהד' אשכול הנ"ל באותיות
מיוחדות ,כמבואר בהקדמת .ועי' בסידור היעב" המקורי 'עמודי שמי' ]ג השמיט משפט 'חו מבעת עיו להבי דבר מדבר'
הנ"ל[.
עוד יש להעיר על הרמ"צ ב'המעיי ' ש ,שבדחותו את 'הטעות בהבנת דברי הגר"א' כלשונו ,ציי לביאור הגר"א סי' מז רק לס"ק א וס"ק
ט ,ואישתמיטיתיה לשו הגר"א בס"ק ב ,ולכ חשב ששיטת הגר"א אינה מפורשת ורק הדמשק אליעזר ש ביארה ,א ע"ש בדברי הגר"א
בס"ק ב ,ותמצא שיטתו מבוארת להדיא ,שכתב :שיש מצוה בהרהור כדכתיב "והגית בו יומ ולילה" ,ומברכי על זה .ע"ש .וה גופא
דברי הדמשק אליעזר לקמיה שהעתיק מהגר"א כא .