הראשוני ,עי' בתוספות ובתוס' רא"ש )כא ובמגילה כז ע"ב( ובתוס' רבנו פר )כא( .ולגבי שלמד איתו 400פע כ
איתא להדיא ג במאירי כא בחידושיו ובבית הבחירה ,וכ בספר חסידי )סי' תתקמו( ,והר"ר מרגליות דידיה ש במקור
חסד לא שלח ידו להגיה ג בספר חסידי ולומר שלמד רק תשעי פע .ודו"ק .וברבנו חננאל כא לפנינו כתוב :הוה
מתני ת' זימני לתלמידיה .עכ"ל .ולא מצינו בשו מקו שיכתוב ת' בשביל תשעי ,וכנ"ל .וע"ע בדקדוקי סופרי )אות
ש( שהביא גירסת הגמרא בתחילת הסוגיא שהיה שונה איתו ד' מאה זימני ,ולא ציי לשו דפוס או כת"י שהיתה גירסא
אחרת ,ואדרבה בהמש הגמרא הביא עוד הרבה גירסאות כת"י שבכול כתוב 'ארבע מאות שנה'] .וע"ע מגדי חדשי
לעיל ע"א לגבי הגהת הר"ר מרגליות על רשיד"ה זכה[ .ואכמ"ל יותר.
דףנה
'שא בשמי היא אתה צרי לעלות אחריה ,וא מעבר לי היא אתה צרי לעבור אחריה' פשטות
הגמרא מיירי לגבי ידיעת התורה ,שכ היו צריכי כדי לדעתה .א בשאילתות )שאילתא יט( דרש מכא לתלמיד חכ
שיש לו רב במדינת הי ,שצרי ליל אחריו )ועי' העמק שאלה ש ס"ק ד( .ג יש לפרש דמיירי לעני טירחת עומק
העיו ,דא א צרי לטרוח על דבר כל כ גבוה משכלנו כמו שהוא בשמי חייב לטרוח כ )וע"ע בספר בתורתו יהגה
]פרק ו סעי' א אות א עמ' פח ,פרק ז סעי' ד אות ד עמ' קטז[ וש בקונטרס תורת שעשועי ]פרק ה ,עמ' תעו[ .ולכאורה
יש להעיר הרי זמש"כ הגמ' שהפסוק אומר שהתורה לא בשמי ,שא היתה בשמי היינו צריכי לעלות אחריה .וצ"ב(.
'כיצד מעברי את הערי '…סיכו הסוגיא והמפרשי בס"ד:
ארוכה :כמות שהיא ,אפילו אריכא וקטינא.
עגולה :עושי לה זויות.
מרובעת :אי עושי לה זויות ,ואפילו אינה מרובעת בריבוע עול )שרק כשאי לה שו זוית ישרה ,כגו בעיר עגולה,
איתא לקמ שמרבעי כריבוע העול ,אבל כל שיש לה זוית ישרה מרבעי לפי הזוית הזו .ועי' בחזו"א סי'
קי ס"ק כו שד בכמה פרטי בזה ,והעולה מדבריו דכל שע"י מילוי הפגימות נוכל להגיע לריבוע ]או מלב,
דאי קפידא בצלעות שוות[ אז ממלאי הפגימות כמות שה וא"צ ריבוע העול .ויש הרבה ציורי
בעייתיי ונתחברו בזה קונטרסי שוני .ועי' נתיבות שבת פמ"ב סעי' יח הע' נה(.
רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר :רואי אותה כאילו היא שוה.
בית אחד יוצא כמין פגום או שני בתים יוצאים כמין שני פגומין :רואי אות כאילו חוט מתוח עליה ,ומודד
ממנו ולהל אלפיי אמה ,ואפילו היו שני הבתי בשני הצדדי אמרינ כ ג בשני רוחות.
עשויה כמין קשת :רואי אותה כאילו היא מלאה בתי וחצירות ,ומודד ממנו ולהל 2000אמה .וזהו דוקא א אי בי
שני קצות ראשיה יותר מ 4000אמה ,אבל א יש בי שני קצות ראשיה יותר מ 4000אמה מודדי מהקשת
]ומשמעות רש"י דבכה"ג מודדי לכל אחד מפתח ביתו ,א בריטב"א כתב דרש"י לא התכוי לזה ,וע"ע
בשאר הראשוני ,והבית יוס סי' שצח הביא ג' שיטות בצורת המדידה ,ועי' בדרישה שהארי בזה לבאר
שיטת הטור ,והביאור הלכה ריש הסימ חולק על הטור ,ועי' בנתיבות שבת פמ"ב סעי' כא הע' סח שנשאר
בצ"ע על דברי הביאור הלכה[ .ונחלקו בזה בגמרא כדלהל:
י"א :כל זה רק כשאי יותר מ 2000אמה מהקשת ליתר ,א א יש יותר מ 2000אמה בי הקשת ליתר לא
)רבה בר רב הונא .וכ היתה משמעות הרי" והרמב" להבנת הבית יוס סי' שצח ]ודלא כמש"כ
בכס משנה ובבדק הבית ,עי' להל[ ,ועי' נהר שלו ס"ק א ,ושו"ת חוות יאיר סי' קנה ,ואור שמח
פכ"ח מהל' שבת שהאריכו בזה(.
וי"א :כשיש יותר מ 2000אמה בי הקשת ליתר מהני רק א יש פחות מ 4000אמה בי שני קצות הקשת,
וכשיש 2000אמה ופחות בי הקשת ליתר מהני א א יש יותר מ 4000אמה בי שני קצות הקשת
)רבא בריה דרבה בר רב הונא ,ואביי קילסו .וכ"פ התוספות ,הרא"ש סי' ב ,הטור סי' שצח ,משמעות
רבנו ירוח ני"ב חי"ח צז ע"ד ,וכ"כ הב"י כבס"מ ובבדק הבית דאפשר לומר דס"ל להרי" והרמב".
וכ"פ הרמ"א ש ]אמנ משמעות הרשב"א והריטב"א דכל שיש 4000אמה בי ראשי הקשת כבר לא
מהני א א אי 2000אמה בי הקשת ליתר ,ועי' ביאור הלכה ריש הסימ ,א בנתיבות שבת ש נשאר
בצ"ע ע"ז .ומ"מ מש"כ המג"א לחלק בי תושבי ראשי הקשת לשאר תושבי הקשת חלקו עליו
האחרוני )עי' משנ"ב ס"ק יח ושעה"צ ש אות ח([(.
או כמין גאם :רואי אותה כאילו היא מלאה בתי וחצירות ,ומודד ממנו ולהל 2000אמה .והכרעת הראשוני
דמרבעי אותה מולה בעוד גא )כבציור א' דלהל( ,ואי מרבעי אותה מסביב )כבציור ב'( וג אי מותחי
לה קו באלכסו )כבציור ג'( כמו בכל המידות )רשב"א ,ריטב"א ,ר" ,מאירי ,ביאור הלכה סי' שצח סעי' ח
סוד"ה רפ"ג ודלא כתש' חת"ס או"ח סי' צד( .וכל מש"כ לעיל התנאי בעשויה כמי קשת ,ה ג בעשויה
כמי גא )בית יוס סי' שצח ממשמעות הרמב" פכ"ח מהל' שבת ה"ח ,ושכ"כ המגיד משנה ש(.
א
ב
ג
'היתה עשויה כמי קשת' כגו זה בי שיהו הבתי בפני כצורה שציירנו ,בי שיהו הבתי לחו כזה )העתקת
ב
לשו חידושי המאירי ,ודומה לזה בבית הבחירה .ובצד מצוירי ש שני ציורי :א
ולכאורה אינו מוב כלל ,דאי שו הבדל בי שני הציורי ,שג בציור א' יש קשת ג בחו ,וג בציור ב' יש קשת
ג בפני .ולכאורה כוונת המאירי ש'הבתי בפני' דהיינו לכיוו פתח העיר ,שהקשת לכיוו הפתח ,ו'הבתי לחו '
א ב
דהיינו הפו מכיוו פתח העיר ,וא"כ צ"ל הציורי כ:
'א יש בי שני ראשיה פחות מארבעת אלפי אמה '…יש אומרי שג מה ששנינו לעיל 'היה בית אחד יוצא
כמי פגו רואי אותו כאילו חוט מתוח' זהו דוקא כשיש פחות מ 4000אמה בי שני הראשי )רשב"א ומאירי בש
הראב"ד ,תוס' בש ר"ח ור"י ,העתי סי' סב .והרא"ש בפסקיו ובתוספותיו הסתפק בזה ,והטור סי' שצח משמע
שהחמיר ,וכ"כ הב"ח ש ,וכ"פ הרמ"א ש סעי' ו( .ויש אומרי ,דשאני הת שדרכה להמשי להבנות ולסתו
הפגימות ,משא"כ בעשויה כעי קשת שדר המש הבניה להיות בהארכת הקשת ולא במילוי הפנימי )תוס' ש ,רשב"א,
ריטב"א ,המאירי בחידושיו ובבית הבחירה ]אלא שנחלקו מה מתר הראב"ד על היתר בורגני ,ועי' להרה"ג המהדיר
נר"ו על חידושי המאירי הע' 132ובביאורי ש סי' ג ,ועל בית הבחירה הע' ,43ועל חידושי הרשב"א הע' .[16וכתב
בחידושי המאירי שג הראב"ד חזר ותיר כשיטה זו .וכתב הביאור הלכה ]סי' שצח סעי' ו ד"ה וא[ דאפשר שיש לסמו
על שיטה זו להקל בשעת הדחק( .אבל בעשויה כמי גא לכו"ע כל די ריבוע@ הוא דוקא א אי בי שני ראשיה יותר
מ 4000אמה )ריטב"א ,משנ"ב סי' שצח ס"ק יג(.
)ע"ב( 'שתי מחיצות ויש עליה תקרה מהו…מאי לאו…לא '…ולא פשטה הגמרא .ונחלקו הראשוני :יש
פוסקי לקולא דמהני ,דהלכה כדברי המיקל בעירוב )רמב" פכ"ח מהל' שבת ה"גד ,ובמגדל עוז ש דכ"ה דעת הרי"
מדהשמיט@ ,ר" .וכ"פ השו"ע סי' שצח סעי' ו ,והוסי :שיש עליה תקרה 'ומעזיבה' .והגר"א כתב דלא גרסינ
'ומעזיבה' ,דהרי אינו בגמרא ובפוסקי .והובא בפשיטות במשנ"ב ש ס"ק לב .אמנ בביאור הלכה ש ד"ה תקרה
הוסי :ואני בעניי מצאתי זה הלשו בסמ"ג ובעבוה"ק .עכ"ל .וא"כ צ"ע מה מסקנתו .ועכ"פ כפסק השו"ע פסקו ג
הלבוש ,שמ המאור ]ש[ ושכ"מ בירושלמי ,שו"ת חת"ס סי' צה ,גר"ז ש ,חיי אד כלל עו אות יב( .ויש פוסקי
לחומרא דלא מהני ,כי ראיית הגמ' טובה והדחיה דחוקה )הראב"ד בהשגות ש ה"ג ,רבנו יהונת ,הב"ח מסתימת הרי"
והרא"ש .ועי' א"ר ש ס"ק ח ונהר שלו ש ס"ק ב(.
'להשלי' יש כמה פירושי בזה:
א .א אי הבני ראוי לדירה ,כגו שאי בו ד' על ד' ,המערה משלימה לד' אמות )רש"י ,מאירי(.
ב .כרש"י ,ובלבד שיהא בבני רוב ד' אמות )תוס' בש ר"י(.
ג .יש בבני ד' אמות ,והבני משלי למערה לצרפה לבני ,שלא נתחיל למדוד אלא מסו המערה )תוספות 'ועוד יש
לפרש' ,ריטב"א בפי' ב(.
ד .כגו שהבני בסו המערה חו לשבעי אמה ושיריי ,שהמערה משלימה לעבר בה ,כגו שהיא תו שבעי אמה
ושיריי )ריטב"א בפי' א(.
'יושבי צריפי אי מודדי לה אלא מפתח בתיה' פרש"י :דאינו קבע ,הלכ אפילו יש הרבה במקו אחד
כשיעור מהל מאה אמה ,אי חשובי עיר להיות כארבע אמות ,וכל אחד מודד מפתח ביתו אלפיי אמה לכל רוח א בא
לצאת .עכ"ל .ויש להסתפק כמה זמ נקרא 'קבוע' ,הא בקי אחד או בשלושי יו )פמ"ג ,הובא במשנ"ב סי' שצח ס"ק
מט .ועי' כה"ח ש שכתב דכל שאי קובעי ש רק משו המרעה ,אלא ג כשכלה המרעה נשארי לשבת הוי
קביעות( .וע"ע באחרוני דמבואר שעיקר הטע משו שאי לצריפי חצירות ,ולפ"ז דנו מה הדי בימינו ביישובי שכל
היישוב הוא בתי בודדי זה ליד זה ללא חצירות ]כגו יישוב 'האחזות' המאוכלס ב'קרוואני'[ ,ואכמ"ל )עי' דעת תורה
סי' שצח סעי' ו ,חזו"א סי' קי ס"ק יט ,נתיבות שבת פמ"ב סעי' ב הע' ד( .
'א יש ש שֹלש חצירות של שני בתי' של ע או של אב )רש"י ,רשב"א עבודת הקודש שער ה פרק ו סעי' יג,
המאירי בבית הבחירה ,שו"ע סי' שצח סעי' י( ,ויש חולקי דאי צריכי של ע או אב דוקא )פירוש התלמוד לרב ניסי
גאו ,ועי' רמב" פכ"ח מהל' שבת ה"י שרק העתיק הגמרא 'א יש ש שלוש חצירות של שני בתי' ולא התנה ממה
יהיו .ובמגיד משנה ש הוסי ע"פ הרשב"א 'בי של אב בי של נסרי'( .ועכ"פ ג לדיעות דלעיל שבית ללא תקרה
מצטר לעיר ,אבל להחשיב הצריפי כעיר י"ל דאינו מחשיב )חזו"א סי' קי ס"ק כ ,ועע"ש ס"ק יט וס"ק כח דג עלית
בית אינה מועילה לנידו דיד .נתיבות שבת פמ"ב סעי' ג הע' ט(.
'יושבי צריפי…ונשיה ובניה אינ שלה…תנ"ה…ועל בנותיה הוא אומר "ארור שוכב עם כל
בהמה"…שאי לה מרחצאות…שמרגישי זל"ז בטבילה …פרש"י' ,אינ שלה' :לקמ מפרש טעמא' .שאי
לה מרחצאות' :והולכי במקו רחוק לרחו ונשותיה נזקקות למנאפי לפי שהעיר עזובה מאי איש' .שמרגישי זל"ז
בטבילה' :שאי לה מקוואות והולכות הנשי לטבול במקו רחוק ,וקוראה לחבירתה ומרגישי השכני ,ויש רשע רוד
אחריה ומתייחד עמה ,ותנ 'לא יתייחד אד ע שתי נשי' .עכ"ל .ויש להקשות כמה קושיות:
א .למה בתחילה אמר 'ונשיה ובניה' ואח"כ אמר 'ועל בנותיה' )מהרש"א(?
ב .מה קשור הפסוק "ארור שוכב ע כל בהמה" ,היה צרי להביא מפסוקי איסור אשת איש על 'ונשיה' ומפסוקי ממזר
על 'ובניה' )מהרש"א ]ועי' במגדי חדשי שהפנה לשו"ת מהר" מרוטנבורג סי' תתרכ שמבואר מדבריו דכיו
שודאי אי כא די ממזרי ממש ,דאינו אלא חשש רחוק והמלצת חכמי כדי שלא להיות יושבי צריפי ,לכ נקטו
פסוק כללי[(?
ג .על עני שכיבה ע בהמה יש פסוקי באחרי מות )"ובכל בהמת לא תת שכבת"( וקדושי )"ואיש אשר ית שכבתו
בבהמה"( ולמה הול ומביא רק הפסוק הנ"ל שהוא בכי תבוא )מהרש"א(?
ד ה .מדוע ב'מרגישי זל"ז בטבילה' לא פרש"י בפשיטות שהול ונוא עמה ,כמו שפירש על 'שאי לה מרחצאות' .וג
בגמרא עצמה מבואר ש'בניה אינ שלה' ,וזה יוב רק ע נזקקות למנאפי )מהרש"א ,ב יהוידע(!
ו ז .לא מוב למה ב'אי לה מרחצאות' פרש"י שהעיר עזובה מאי איש לפי שהלכו הבעלי לרחו במקו רחוק ,וכי כל
הגברי הולכי לרחו יחד בדוקא? ועוד דא"כ ג הנשי הולכות לרחו ,ואדרבה ה רוחצות יותר מהגברי )ב
יהוידע(!
ח .מה הקשתה הגמרא 'מאי בינייהו' ,הא איכא בינייהו טובא ,דלמ"ד משו מרחצאות איכא איסור אשת איש וממזרי,
ולמ"ד משו מרגישי איכא רק איסור יחוד )ב יהוידע(!
על כ אמרו האחרוני פירושי אחרי:
.1יש כא שתי סוגיות .סוגיא ראשונה זה שחייה אינ חיי ונשיה ובניה אינ שלה ,ועל זה שנשיה ובניה אינ שלה
לא מביאה הגמרא טע וראיה ]וכנראה הוא פשוט שמחמת היות נדי ונעי נזקקות למנאפי ,ועי' להל בדברי ב
יהוידע[ .ואח"כ מביאה הגמרא תניא נמי הכי להא דחייה אינ חיי ,מהא דאמרו שה כיושבי קברי ,ודר אגב ג
אמרו ש שחייה כחיי בהמה ,ולזה יש שני טעמי ,שאי לה מרחצאות או שמרגישי זל"ז בטבילה )מהרש"א .ובזה
מתורצות קושיות אג של המהרש"א ,וג קושיות דה מיושבות ,דכא אינו עני של ניאו דוקא ]אמנ עדיי יש
להבי קושיה ד למה עכ"פ רש"י שינה הפירוש ,וי"ל דבמקו הטבילה אי רגילות לניאו אלא רק לייחוד ,ודו"ק[.
וע"ע איי הי כא .ועי' היטב בריטב"א כא שכתב בפשיטות 'ועל בנותיה הוא אומר…נקט האי קרא מפני שאלו
עושי מעשה בהמה ,שנקבתו של זה נזקקת אצל אחר ,וזה גור שבניה ממזרי' .עכ"ל .וא כי תחילת דבריו 'נקט
האי קרא '…הוא סייעתא למהרש"א ,א סיו דבריו 'וזה גור שבניה ממזרי' משמע כרש"י דקאי אדלעיל פירוש
ל'ובניה אינ שלה' .וצ"ב] .ועי' במגדי חדשי שהפנה למהרש"א בפסחי מט ע"ב שעל מה שאמרו ש בגמרא
על בנות עמי האר 'ועל בנותיה הוא אומר '…כמו שכתוב בגמרא כא ,כתב המהרש"א ש :מפורש במסכת עירובי,
ע"ש .ולכאורה לא מוב שהרי הביאור בגמ' כא הוא משו שאינ גרי במקו יישוב ,ומה שיי זה גבי בנות עמי
האר ? וצ"ב .ועכ"פ לעצ פשט המהרש"א כא מביא במגדי חדשי ראיה מדברי הפוסקי )עי' הגה"א ואגודה
כא ,רוקח סי' שיז ורמ"א ביו"ד סי' קצח( שלמדו מסוגיי שמי שמפרסמת את טבילתה עליה נאמר "ארור שוכב ע
כל בהמה" ,הרי שאי העני משו חשש מנאפי וממזרות דוקא ,אלא שעצ הפירסו הוא כחיי בהמה[ .וע"ע כתית
למאור(.
.2מה שכתוב 'שאי לה מרחצאות' ,היינו שאי לנשי מרחצאות לרחו בה בהצנע ,אלא ה רוחצות בתו הצריפי
שלה ,ונראות לשכני ע"י חורי וסדקי של מחיצות הצריפי כי אינ מחיצות של בני ,וכשהשכ רואה האשה
רוחצת מהרהר בלבו ,ובשעה שהוא נזקק לאשתו בלילה הוא חושב על שכנתו שרא@ ביו ,ונמצאו בניו ה בני
תמורה ,ולזה קורא 'בניה אינ שלה' ,ועל זה מביא הפסוק של "ארור שוכב ע כל בהמה" כיו שרואה את שכנתו
רוחצת גלויה בגופה כמו בהמה שרוחצת לעי כל .וכ הולכי מדבריות ע נשותיה ,בשעה שצריכות לרחו לא
מוצאות מסתור ראוי ,ונראות לאנשי השיירא בצאת ממקו רחיצת קוד כיסויי .ולמ"ד מפני שמרגישי זל"ז
בטבילה ,ג"כ הטע הוא כ ,כיו שאי לה מקו צנוע מרגישי זל"ז בטבילה ,וכשבאי להזקק לנשותיה
מהרהרי כל אחד באשת חבירו .וכעת מקשה הגמ' שפיר מאי בינייהו ,דלכאורה עני אחד הוא .ותירצה הגמ' דאיכא
בינייהו נהרא דסמי לביתא ,דהרגשה בטבילה ליכא כי טובלי בלילה ,אבל הרגשה ברחיצה איכא כי רוחצי ביו )ב
יהוידע(.
וע"ע איי הי ,שפת אמת.
'כל עיר שאי בה ירק ,אי ת"ח רשאי לדור בתוכה '…סיכו הסוגיא והמפרשי )ועי' אריכות במגדי
חדשי(:
ירק חי
גורר התאבו ולכ תלמיד חכ לא יאכלו ,שגור לו להוציא הרבה באכילת לח.
)אבל בעשירותו יכול לאכול ,אלא שבמקו זה כבר עדי לאכול בשר ודגי
]עי' עיו יעקב[(.
ירק מבושל
טוב ומשביע בדבר קול ובזול ,ויכול לעסוק בתורה )אבל עשיר כבר מעדי
לאכול בשר ודגי במקו זה ]עי' עיו יעקב[(.
תומי וכרתי
רש"י פי' א )'כך שמעתי'( :לא טובי.
רש"י פי' ב )'ונראה בעיני'( :טובי] .ועי' גאו יעקב ומנחת ישראל[
צנו
zeni
dngd zeni
`(miyxy) zedn
oilr
minybd
טובי ,שמצנני הגו
טובי
רש"י
לא טובי )תמיד( אי גרסי' אבע"א אי גרסי' אבע"א איירי לא טובי
טובי תמיד ,ואי א בעלי ,ואי ל"ג
ל"ג אבע"א טובי אבע"א איירי רק
.
.