רמב"
באמהות.
רק בימות החמה
אלו טובי בימות החמה ואינ טובי בימות הגשמי ,ואלו טובי בימות
הגשמי ואינ טובי בימות החמה )ולא איתפריש מה מה(.
אינ טובי
)דעות ד ט ,וכ"כ עלה
לתרופה למלבי" ע"פ
שבילי אמונה(
טובי
דףנו
'כל עיר שיש בה מעלות ומורדות ,אד ובהמה שבה מזקיני בחצי ימיה' מפני הטורח )רש"י( .ולפ"ז ג מי
שגר בעליה ,זיקנה קופצת עליו )וכ"ה בחופת אליהו רבה שבסו ספר ראשית חכמה ]שער שלושה[ :שלושה מזקיני בלא
זמנ ,הדר בעליה וכו' .וכ"ה באבות דרבי נת סופכ"ה שהדר בעליה חייו אינ חיי ,וכתב מהר"צ הכה מלובלי בספר
דברי סופרי אות ו שהוא ע"פ הגמ' כא .וע"ע מגדי חדשי(] .ולכאורה צ"ב שהרי הרמב" )פ"ד מהל' דעות הי"דיח(
כתב :ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגו ,כל זמ שאד מתעמל ויגע הרבה וכו' ,אי חולי בא עליו וכוחו מתחזק,
ואפילו אוכל מאכלות הרעי .וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל וכו' ,אפילו אכל מאכלות טובי ושמר עצמו על פי
הרפואה ,כל ימיו יהיו מכאובי וכוחו תשש וכו' .וקוד שייגע ויתעמל ואחר שייגע ויתעמל וכו' .וינוח ביו ההקזה ולא
ייגע ולא יתעמל ולא יטייל .עכ"ל .הא קמ מעלת ההתעמלות והיגיעה הרבה שהיא מחזקת הגו והכוח )ועי' להגר"ח
קנייבסקי שליט"א בקרית מל ש דציי מקור לזה בגמ' גיטי סז ע"ב 'גדולה מלאכה שמחממת את בעליה'( .וצ"ב.
אמנ נודע מחכמי הטבעי הבדל בי התעמלות מסודרת להתאמצות יתר .ודו"ק[.
'בא לרבעה מרבעה בריבוע עול' כ יעשה לכתחילה ,אבל בדיעבד לא מעכב )רבנו יהונת הכה מלוניל על הרי"
טז ע"א ]וכתב 'אנו נותני לו עצה…טוב שירבענה .'…א במאירי משמע דחולק על זה ,ע"ש( .והטע שיש לכתחילה
לרבע כריבוע העול הוא לפי שכל עיר צריכה תחו אחד ,ולא כל אחד ימדוד לעצמו וישתנה התחו לפי כל אחד ואחד
)שו"ת נודע ביהודה מהדו"ת או"ח סי' נא ,וכתב לפ"ז דא כל בני העיר ציינו כבר את התחו שלא לריבוע העול
נשאר כמו שציינו ,אפי' שהרויחו עי"ז מקו ,ומחויבי תמיד לנהוג כ .עכ"ד .והובא בשערי תשובה ריש הסימ ,ובכה"ח
ס"ק ז .והחזו"א סי' קי ס"ק כג חולק על זה ,ופי' שכוונת רבנו יהונת שמוסיפי בתי לעיר או שמקיפי חומר ומרבעי
אותה .וכתב נתיבות שבת פמ"ב סעי' יח הע' נו דצ"ע למעשה(.
'אי תקופה מושכת מחבירתה אלא חצי שעה' עי' ברש"י סדר 'כל"ש צמח"' )וכ"ה ברש"י ברכות נט ע"ב,
שבת קכט ע"ב ,ש קנו ע"א ]וקורא 'שצ" חנכ"ל' לפי סדר מתחילת הבריאה ,ו'כל"ש צמח"' הוא סדר שליטת,
ו'חל"מ כצנ"ש' הוא לפי סדר בתחילת הימי ,ו'כצנ"ש חל"מ' הוא לפי סדר בתחילת הלילות) .ומש"כ כא רש"י בש ר' שבתי
דטלו הוא ט"ס ,וצ"ל שבתי דונולו .ועי' רש"י ביצה לג סוע"א ובהגהה ש ]דקדוקי סופרי אות פ ,מגדי חדשי[([(.
והנה ,עוררני אחד לא מכבר הא קביעת חז"ל בחלוקת היממה לכ"ד שעות דוקא היא משו מציאות המשתנה משעה
לשעה ששיי לחלק היממה לכ"ד חלקי מחמתה ,או שרק רצו לחלק היממה למספר שעות יהיו אשר יהיו ,והסכימו על
י"ב שעות .ומדברי הגמ' הנ"ל ופרש"י מבואר להדיא דיש שינוי מציאותי כל שעה ושעה ,כ"ד פעמי ביממה משתנה
המזל השולט בשמי כל שעה ושעה .והנה באגרות חזו"א )ח"ג סי' קעט( כתב :ובהיות שהתורה חילקה את היו השל
מזווג מיו וליל לכ"ד חלקי ,ואנו קוראי לכל חלק בש שעה ,וזה נית בסוד העיבור ,כדאמרו בר"ה כה ,דחידוש
הלבנה כ"ט י"ב תשצ"ג מתתר" שהשעה נחלקת ,ונוח ליחס י"ב שעות ליו וי"ב שעות ללילה ,והלכ בחרו חכמי
לחלק את היו לשעות .ובהיות שתכלית סידור העבודה של היו ,לגדל השעות ביו הארו ולקצר ביו הקצר ,קבעו
לחשוב השעות זמניות ,וממילא יסודר הדבר דבר יו ביומו .עכ"ל ,עע"ש .ומתבאר מדבריו שהתורה חילקה את היממה
לכ"ד חלקי ,וחכמי אחר שראו שהיממה נחלקת לכ"ד חלקי ,היה נוח לה לומר שי"ב חלקי נית ליו וי"ב חלקי
ללילה אע"פ שרוב השנה אינ שוי] ,כיו ששוי בשני זמני בשנה ניס ותשרי[ ,וקבעו שנמדד בשעות זמניות
כשהיו מתאר או מתקצר .אלא שלכאורה א נתכוי להוכיח הא דעני כ"ד שעות ביממה ניתנו מ התורה ,ע"פ הגמ'
בר"ה כה ש לגבי כ"ט י"ב תשצ"ג ,דעל כרח כיו שנית סוד העיבור לשיעור בי"ב שעות ותשצ"ג חלקי מ השעה
ודאי שג עני השעה עצמה נמסרה בסוד העיבור ,לכאורה ראיה זו צ"ב ,שאפשר לומר דבסוד העיבור נית בדיוק כמות
הזמ של המולד :כ"ט יממות ומחצית היממה ועוד חלק זה וזה מ היממה .ואחר שהחליטו בני אד על כ"ד שעות
ביממה ,תירגמו חכמי החלקי הנ"ל לי"ב שעות ותשצ"ג חלקי השעה .ודו"ק .והגר"ח קנייבסקי שליט"א הפנני למש"כ
בספרו קרית מל )פ"ו מהל' קידוש החודש ה"ב( עמש"כ הרמב" ש דהיו והלילה כ"ד שעות והשעה מחולקת
לתתר"פ חלקי ,כתב בקרית מל :סנהדרי לח ע"ב 'י"ב שעות הוי היו' ,תנחומא ויחי סי' טו 'י"ב שעות ביו י"ב שעות
בלילה'…עיי ר"ה כה ע"א 'ושני שלישי שעה וע"ג חלקי' ,ובהקדמת ספר העברונות מביא בש מדרש אמר שמואל
כשעלו בני יששכר לרקיע קבעו תתר"פ חלקי לשעה .עכ"ל .והנה מה שציי לגמ' הנ"ל לכאורה עדיי אינה ראיה
מספקת למסירת עני כ"ד שעות מ השמי ,וכנ"ל ,ומה שהביא בש הקדמת ספר העברונות אי הספר הנ"ל תח"י ,וג
עני עלית בני יששכר לרקיע לא ידעתי ,ואמנ מצינו שדרשו חז"ל מהפסוק "ומבני יששכר יודעי בינה לעתי" ]דהי"א
יב לג[ שהיו בקיאי בחכמת העיבור ,א על עני עליית לרקיע לא מצאתי .וה' יאיר עיני.
)ע"ב( 'אמר רבא בר אדא משוחאה אסברה לי' פרש"י :בר אדא ,ש האיש .משוחאה ,מציי תחומי העיר.
עכ"ל .ובפשטות כוונתו שלא נטעה לקרוא כ :אמר רבא בר אדא ,משוחאה אסברא לי .דהיינו שנחשוב שרבא בר אדא
אומר שאד ששמו משוחאה )או תפקידו( הסביר לו .והנה בגמרא )בבא מציעא קז ע"ב( איתא :א"ל רב יהודה לרב אדא
משוחאה וכו' .ע"כ .וא"כ רואי שהמשוחאה היה רב אדא עצמו ,ולכאורה שלא לחלק את השוי י"ל שג אצלנו הכוונה
בר אדא הב של אדא שהוא עצמו המשוחאה )ואי לחלק בי שנתכנה לפני"כ 'רב' לכשלא נתכנה ,כפי שמצוי במקומות
רבי שנשמט מחמת ט"ס או חילוקי התקופות ,ואכמ"ל( .וכ נראה שהעיר הגרי"ז שטר משאוול במאמר תהלוכות
האגדות )שבסו שו"ת זכר יהוס ח"ב ,פרק ט ד יח ע"ג בקטע הראשו( ,וכתב :ותמהני על רש"י וכו' מה דחקו לפרש
בר אדא ש האיש .עכ"ל .ומשמע שהבי שכשרש"י אומר 'בר אדא ש האיש' רצונו לפרש שבר אדא בעצמו הוא
המשוחאה .אמנ י"ל ג ברש"י שכוונתו שאדא הוא המשוחאה ,רק כתב 'בר אדא ש האיש' שלא נאמר דקאי על רבא
ונפרש 'רבא בר אדא' כמש"כ לעיל .ודו"ק.
דףנז
'נותני קרפ '…סיכו הסוגיא בס"ד:
.
רב
הונא
חייא
בר
רב
רבי מאיר
zg` xir
חכמי
נותני קרפ
אי נותני קרפ לעיר
לעיר
וא יש בית מחו לעיר
אבל
לבית ר"י :אי נותני אלא קרפ אחד.
לבדו
אי תוס' :נותני קרפ לזו וקרפ לזו.
נותני קרפ
אי נותני קרפ לעיר
תוס' ,רשב"א בתי' א :וה"ה בתו עיר לכל
בית ובית אי נותני
קרפ ,אלא שבעי אמה
ושיריי.
רשב"א בתי' ב' ,ריטב"א :עי' בדבריה.
izy
ר' מאיר
נותני
קרפ לזו
וקרפ לזו
mixr
חכמי
נותני
קרפ לזו
וקרפ לזו
קרפ אחד
לשתיה
להלכה נחלקו הראשוני ,יש פוסקי כחכמי )משמעות הרמב" פכ"ח מהל' שבת ה"א ובפיהמ"ש ,תוספות ,סמ"ג,
משמעות הרשב"א בחידושיו ,ריטב"א ,המאירי בש הראב"ד ]ותמה המהדיר שלא הזכיר את הרמב"[ ,והבית יוס סי'
שצח ניסה להוכיח ג"כ שכ דעת הרי" ,א צידד לכא ולכא .אמנ בשו"ע ש סעי' ה פסק כ בפשיטות ,וכ צידד
הגר"א בביאורו להחמיר ,ועי' ביאור הלכה ד"ה וכ ומשנ"ב ס"ק כד ,ובחזו"א סי' פ וליקוטי סי' ב ס"ק יט ,וע"ע יד
בנימי עמ' שיבשיג( .ויש פוסקי כרבי מאיר )הרא"ש סי' ג והמרדכי ריש סי' תקד בש מהר" מרוטנבורג ]בפסקי
עירובי סי' קכ[ ,הרשב"א בעבוה"ק ש"ה ו ובתש' ח"ד סי' כא ,המאירי שכ דעת רוב הפוסקי ,הטור סי' שצח ,וכ"פ
הרמ"א בהגהה ש ,ועי' ביאור הלכה ומשנ"ב דלעיל( ,א רוב ככל הפוסקי פסקו כרב הונא )כל הראשוני ש( ,דלא
כמי שפסק כחייא בר רב )רבנו יהונת הכה מלוניל על הרי" טז ע"ב ,פסקי הרי"ד( שפסק כחייא בר רב] .וע"ע מנחת
ישראל ומגדי חדשי[.
'דאמר קרא מקיר העיר וחוצה ,אמרה תורה ת חוצה ואח"כ מדוד' "מקיר העיר וחוצה אל אמה"
בגימטריה 'ת חוצה ואחרי כ מדוד' ]) [908907גליונות קהילות יעקב(.