ולהגר"י פיקברלי בהפלאה שבערכי על הערו ש ,שהשיבו דבר ,ואכמ"ל[.
]ודבר פלא ראיתי בחידושי הריצ"ד ,דכתב שהלשו שלפנינו במשנה 'מ המומחה' הוא שיבוש מלשו התוספתא' :אי
מודדי לא בחוט ולא בשלשל ולא בחבל של גמי אלא במשיחה' ,ובמשנה רצו לקצר ולכתוב 'אי מודדי אלא במשיחה'
ונשתבש ל'אי מודדי אלא מ המומחה' .עכ"ד .ודבריו מרפס איגריה לומר על לשו המשנה שלפנינו שכל הראשוני
דלעיל ]ובראש רבנו חננאל שכל דבריו דברי קבלה[ פירשו לשו 'המומחה' לכא ולכא ,ובא לומר שהכל טעות .ונטיתו
לשבש הספרי מהירה מדי לכשתעיי בספרו ,ועי' להל סא ע"א[.
'ואפילו עבד ואפילו שפחה' יש שמצריכי גדול עמה ,ויש שאי מצריכי וכ עיקר )תליא בשני תירוצי התוס'
להל נט ע"א ,והרא"ש ]סי' ח[ והר" ]בכתובות יב ע"ב בדפי הרי"[ כתבו בפשיטות ד'והוא שיש גדול עמו' לא קאי
אכולהו ,וא"כ כא מהני ג ללא גדול עמו .והובא בבית יוס סוס"י שצט( .וקט אינו נאמ בקטנותו ,אבל נאמ לומר
בגדלותו מה שזוכר מקטנותו )רא"ש וטוש"ע ש .ובנתיבות שבת פמ"ג סעי' כב הע' סג כתב דלכאורה צ"ע ,דא עבד
ושפחה נאמני כא משו דהוי מילתא דרבנ ,למה קט לא יהיה נאמ בקטנותו .ובלבוש כתב דקט אינו משו פסלותו
אלא משו שמא טועה הוא ואינו מבחי ,ולכ נאמ בגדלותו שאז מרענ זכרונו ומבחי האמת למפרע וכו' .ועע"ש(.
דףנט
'עיר של יחיד '…פרש"י :שלא היו נכנסי בה תמיד שישי ריבוא וכו' .וכא האריכו הראשוני בשיטה זו ,והבאנו
עיקר דבריה לעיל ו ע"א ,ע"ש באריכות.
'אי מערבי את כולה ,אלא א כ '…והיא הלכה פסוקה בכל הפוסקי ,שאסור לערב עיר של רבי שלמה
בעירוב אחד ללא שיור ,כדי שלא תשתכח תורת עירוב .והאחרוני דנו אי עושי היו עירוב אחד של על ערי שלמות
ללא שיור ,ואמרו בזה כמה טעמי לקולא:
א .אפשר דס"ל כרש"י ,שאי נקראי רבי פחותי משישי ריבוא ,וא"כ היו הכל עיר של יחיד קרי לה )מג"א סי' שצב
ס"ק ב ,ובאמת בתחילה תמה וכתב' :וצ"ע דלא ראיתי נזהרי בזה' .והובא במשנ"ב ש ס"ק ז(.
ב .אי מערבי את הדרכי ,ונקרא שיור )אליה רבה ש ס"ק ב בתירו ראשו(.
ג .סומכי על מי שסובר שבתי הגויי נחשבי שיור )א"ר ש ס"ק ב בתי' שני ]עי' שו"ת הר" סי' נ[ ,והובא בשעה"צ
ש אות ז(.
ד .כל די שיור הוא רק בעיר מוקפת חומה וא"צ שו תיקו ,רק עשו העירוב והשיתו .אבל בערי שלנו שאינ מוקפות
חומה ועושי תיקו של ע"י צורות הפתח מסביב לכל העיר ,וכשמתקלקל באיזה מקו מודיעי שאסור לטלטל עד
שיתוק וכו' ,אי ל היכר גדול מזה ,והכל רואי צורות הפתח מסביב לעיר ושתיכ אחר צורות הפתח אסור
להוציא ,ואי ל היכר גדול מזה )ערו השלח ש סעי' ב בתירו ראשו(.
ה .בזמננו שאי חומה מסביב לעיר ,כנ"ל ,תמיד יש כמה בתי בודדי שלא נכללו בעירוב ,וה השיור )ערוה"ש ש
בתירו שני(.
ו .בזמננו שהדרכי של המלכי ,הרי ה כעיר של יחיד )המאירי(.
אמנ בספר עיר הקודש והמקדש )ח"ג פכ"ג ,הובא בנתיבות שבת פל"ח סעי' יב הע' כז( כתב דבירושלי נהגו לשייר
מקו שאינו מעורב ,אלא שהשיור היה מקו המקדש ,ועיי"ש מש"כ בזה.
'דיסקרתא דריש גלותא…דיסקרתא דנתזואי' יש כא כמה גירסאות בשמות ה'דיסקרתא' ]'דנתזואי' 'דבי
שתואר' 'דבי נת אוור' 'דנת זוואר' 'דנת זעאר' 'דאתי אזואר'[ ,אבל העיקר הפירוש ,וכ פי' הראשוני :ריש גלותא
היתה לו בקעה ,ונת אותה לאנשי שיבנו אותה לעצמ ויעלו לו ממנה מס ,ואנשי אלו כעת ה כעבדיו המשכימי
לפתחו ,אע"פ שהיא של רבי והרבי דרי ש ורחובותיה מסורות לה וה עשאוה מתחילה ,כיו שתחילת יישובה
נית ע"י ריש גלותא קרי לה 'עיר של יחיד שנעשית של רבי' .ועל זה הקשתה הגמ' דאי שו סברא לומר משו שהיתה
מתחילה של ריש גלותא שתחשב עדיי עיר של יחיד שנעשית של רבי ,דא משו שהרבי מתאספי עדיי אצל ריש
גלותא ובהתאספ ש יזכירו זל"ז איסור רה"ר ושאינ מותרי כיו אלא משו העירוב ,א"כ בכל עיר של רבי
מתאספי התושבי בבוקר יו השבת לשמיעת דרשה וכדו' ויזכירו זל"ז ,ואי ל שו עיר של רבי שתהא צריכה שיור.
אלא ודאי דיסקרתא של ריש גלותא היא עיר של רבי גמורה .והדוגמא הנכונה היא דיסקרתא דנתזואי ,שהוא אד שבנה
עיר לעצמו ברחובות לעשות בה כחפצו ,ובאו הרבי ונתיישבו בבתי ,ומעלי לו מיסי וארנוניות ,שכיו שיש לו עליה
עדיי בעלות בלעדית )רמב" ,רשב"א ,ריטב"א ,מאירי ]אלא שהרשב"א והריטב"א פי' שהרבי מזכירי זל"ז איסור
רה"ר ושאינ מותרי כיו אלא משו העירוב ,והמאירי פי' שמזכירי זל"ז שהיתה פע עיר של יחיד[( .ויש אומרי
דאפילו א היחיד הנ"ל מכר אותה לרבי ,כיו שעדיי לא נשתקע שמו מעליה ,דקורי לה 'עיר של פלוני' נחשבת
שפיר עיר של יחיד ונעשית של רבי )כ"כ הרשב"א בחידושיו ובעבוה"ק ש"ב ד ,והובא במגיד משנה פ"ה מהל' עירובי
הי"ט .א הריטב"א חלק עליה ,דלשו 'ונעשית של רבי' משמע שנעשית מאליה ולא שנמכרה לה .וכ דעת הרמב",
וע"ע ר"(.
)ע"ב( 'ואי מערבי אותה לחצאי '…בביאור כל שיטות הראשוני בסוגיי והמסתע ,עי' סיכו בנתיבות שבת
פל"ח סעי' יג הע' כט ,ואכמ"ל.
'כגו דעבוד דקה' יש כמה פירושי במהות ה'דקה':
א .רש"י כא כתב 'פתח נמו' )וכ מסקנת התוס' רא"ש בסוגיי( .ועי' ברש"י להל )ס ע"א ד"ה דקה( שפי' דקה 'פתח
קט גבוה ארבעה' ,וכ"ה בגמרא ש 'דקה ארבעה' .וא נדייק הלשו 'ארבעה' ולא 'ארבע' ]אע"פ שיש הרבה טעויות
במסכתי בעניני אלו ,באשמת המדפיסי וכדו'[ ,הרי דאיירי בפתח גבוה ארבעה טפחי ,וקצת דוחק לאיירי בפתח
כזה קט .א לעו"ז א נגרוס 'ארבע' ]וכ"ה הגי' באור זרוע שלפנינו סוס"י קסד[ דהיינו ארבע אמות ,אינו נקרא 'פתח
נמו' .והריטב"א )להל ס ע"א( כתב בפשיטות בדברי רש"י 'פתח קט גובהה ארבעה טפחי' ,א כא כתב בדברי
רש"י 'פתח נמו שהוא רחב ד'' .וצ"ב )ועי' במהדיר ש הע' ,390ועדיי צ"ב(.
ב .התוספות שלפנינו כתבו 'מחיצה גבוהה ארבעה טפחי' ]וגירסא זו הצדיקו המהרש"א כא ,הב"ח סי' שצב ומג"א ש
ס"ק ז[ ,וכ"כ שלטי גבורי )יח ע"א אות א( בש ריא"ז )בפסקיו ה"ה אות ו( .וכ הכרעת המשנ"ב )ש ס"ק כב ,וע"ש
בשעה"צ אות כ דמשמע דציר את שיטה ד' דלהל כדי לפסוק כשיטה זו .ועוד הביא ש ]ובביאור הלכה בסו
הסימ[ בש תו"ש ופמ"ג דא החלל רחב יותר מעשר אמות ,ג לשיטה זו צרי מחיצה גבוהה י' טפחי דוקא ,וכ
יש לבאר את לשו הרמ"א בסעי' ו שכתב מחיצה גבוהה י' טפחי .א בגר"א מבואר דג בכה"ג סגי במחיצה גבוהה
ד' טפחי ,וט"ס בדברי הרמ"א וצ"ל בו ד' טפחי(.
ג .בתוספות כא יש גירסא מחיצה גבוהה 'עשרה ]טפחי[' ,וכ"כ הרא"ש והר" ]בש הגאוני[ ,ורבנו ירוח )ני"ב חי"ז
צד ע"ב( בש התוס' ,ועפ"ז הגיהו הב"י )סי' שצב( ומהרש"ל בתוס' שלפנינו )ובמג"א ש כתב לשיטתו דט"ס הוא
ברא"ש וצ"ל כמו בתוס' שלפנינו :ד' טפחי .והקרב נתנאל ש אות פ דחה הגהת המג"א(.
ד .אצטבא גבוהה שלושה טפחי ורחבה ד' טפחי )רשב"א ,ריטב"א ומאירי בש הגאוני .אליה רבה ש(.
והנה בגמ' להל )סא ע"א( לגבי עיר היושבת על שפת הנהר איתא להדיא 'דקה ארבע אמות' ,ושאלה הגמ' מאי שנא מכל
דקות דעלמא דסגי להו בארבעה טפחי וכו' ,ע"ש .ומבואר דשאר דקות דעלמא ד' טפחי .וכ משמעות הגמ' )להל ס
ע"א( דכתבה בפשיטות 'דקה ארבעה' ]ועי' לעיל[ .וקשיא במיוחד לשיטה ג' )וכ הקשו הב"ח והדרישה ,והדרישה ניסה
לתר דאולי כא זה סוג 'דקה' שלישי ,א אינו במשמע מלשו הגמרא 'כל דקה דעלמא' ,וצ"ע .עכ"ד .ובנהר שלו ועצי
אלמוגי תירצו שלשיטה זו מש"כ הגמרא דכל דקות דעלמא ד' טפחי היינו ברוחב .ועי' להל לגבי שפת הנהר שרוב
הראשוני ש פי' דארבע אמות הכוונה לרוחבה .ודו"ק( .ורש"י )ש סא ע"א ד"ה א( פירש לגבי דקה שעל שפת הנהר
דאיירי במחיצה ,למרות שכא ]ולהל ס ע"א[ פירש דהוא פתח )והעירו זאת התוס' כא( ,וכנראה ס"ל לרש"י דג בזה
שונות שתי ה'דקות' ,שאצלנו פתח וש מחיצה .וצ"ב.
וע"ע משנ"כ בס"ד להל פט ע"ב.
'מרפסת' עי' פרש"י ,והיא בבתי משותפי שכל הדירות בקומה אחת ,ועולי במדרגות מ הקרקע למרפסת קדמית
שיש לפני כל דלתות הכניסה לדירות )מצוי עדיי היו בשכונות הישנות בירושלי ,כגו בתי אורנשטיי ובתי הונגרי(.
ופי' בריטב"א ד'מרפסת' היא מקו דריסה ,מלשו "ותרפס ברגליה" )א כוונתו לפסוק כזה ,לא מצאנוהו ,רק דומי לו
"ברגליכ תרפֹשו" ]יחזקאל לד ,יח[" ,ומרפֹש רגליכ" ]ש ש ,יט[" ,מי ברגלי ,ותרפס נהרות" ]ש לב ,ב[,
"ברגליה רפסה" ]דניאל ז ,ז[(.