דףס
'אפילו בית אחד וחצר אחת…בית אחד בחצר אחת' אבל בית בלי חצר לא מהני ,וי"א דמהני )רש"י כתב
בפשיטות' :חצר ובית לתוכה סגי להיות שיור' ,משמע דוקא בית בחצר .וכ"כ הריטב"א להדיא דבית בלא חצר לא מהני,
וכ לשו השו"ע סי' שצב סעי' א' :חצר אחת ובית לתוכה' .א לשו הטור 'בית אחד סגי' משמע דבבית בלבד סגי ,וכ"כ
הדרישה ש ,דהטור ס"ל דמש"כ הגמ' בית וחצר הוא לאו דוקא ,ושכ"מ מלשו הרמ"א סעי' ג .א עי' ביאור הלכה ריש
הסימ דמשמע דכיו שיש ריטב"א מפורש דלא מהני הכי נקטינ .אמנ המאמ"ר ס"ק ב ציי להא דמהני ג שיור בית
התב ובית הבקר ,ולה אי חצר .וע"ע שו"ת נודע ביהודה או"ח סי' נב ,מנחת ישראל ד קלז ע"ב ,ביאורי על חידושי
המאירי סי' כג(.
'רבי יצחק…גמרא או סברא…מאי נפקל"מ…גמרא גמור זמורתא תהא' יש מי שאומר דאי הלכה כרבי
יצחק ,שהרי פסקנו כרבי שמעו ,וממילא אי נפק"מ בהא דרבי יצחק א מגמרא היא או מסברא )תוספות ,תוס' רא"ש
בתחילת דבריו( .א כל שאר הפוסקי פסקו כרבי יצחק )הרי" ]יח ע"א[ ,רמב" פ"ה מהל' עירובי ה"כ ,העתי,
הריטב"א בש הגאוני ,טור ,בית יוס בש סמ"ג וסמ"ק ודהכי נקטינ ,וכ"פ בשו"ע וכל האחרוני ולא מצאנו מערער
בזה ,וכ"כ הגאו יעקב שהתוס' יחידאי 'וכולהו רבוותאי' פסקו כרבי יצחק .ופי' הרא"ש ]בפסקיו סי' יא ובתוספותיו כא[
שלפ"ז צ"ל דרבי יצחק דהכא הוא תנא ,ובקרב נתנאל ש אות ק כתב דלפ"ז יהיה פירוש הגמרא 'מאי נפקא ל מינה'
הרי הלכה כרבי יצחק ,וא"כ מה איכפת לנו א קבלה בידו א בסברא אמר .עכ"ד ]וכ הוא בריטב"א כא ,וסיי:
דמסתבר טעמא .עכ"ל .ודו"ק .וברבנו חננאל רק כתב בפשיטות 'והא דרבי יצחק גמרא היא' .ואולי כוונתו דכיו דגמרא
היא ,דהיינו שקיבל בקבלה הלכה כמותו ,ולהיפו מהריטב"א שכתב 'דמסתבר טעמא' לטע היות הלכה כרבי יצחק[(.
'גמרא גמור זמורתא תהא' פרש"י )ביצה כד ע"א( :משל שוטי הוא ,כמו 'זבו וזבי תגרא אקרי' ]ב"מ מ ע"ב[ ,כ
'גמרא גמור' ,אומר לתלמיד שוטה :למוד ה אמת ה שבוש ,ויהא ל לזמר ושיר .עכ"ל .ומשמעות 'לזמר ולשיר' הוא
ע"פ הגמ' )מגילה לב ע"א( :כל הקורא בלא נעימה והשונה בלא זמרה ,עליו הכתוב אומר "וג אני נתתי לה חוקי לא
טובי" ,ע"ש .וכתבו התוס' )ש ד"ה והשונה( :שהיו רגילי לשנות המשניות בזמרה לפי שהיו שוני אות על פה ,וע"י
כ היו נזכרי יותר .עכ"ל ]וע"ע להר"ר מרגליות בספרו נפש חיה )או"ח סי' רלח סעי' א([ .וכ בארחות חיי )הל' תלמוד
תורה סעי' כג( כתב :ולא חזי למקרי בלא נעימה ובלא זמרה ,כדאמרינ "חיי ה למוצאיה" למוציאיה בפה .עכ"ל
]קצ"ע דמפסוק זה לומדת הגמ' )לעיל נד ע"א( רק שצרי להוציא הלימוד בפה ,ולא לעני הנעימה .ודו"ק[] .עי' ב
יהוידע לעיל יח ע"ב[
'לעירובו אלפיי ולביתו יתר מכא ,אסור לביתו ומותר לעירובו' הוא הדי א לביתו יש פחות מאלפיי,
אסור לדי ביתו ,דהיינו שאסור ללכת מביתו אלפיי לכל רוח ,שהרי קנה עירובו )ריטב"א ,רא"ש סי' יא ,תוס' רבנו פר .
וכתבו דרק אגב דתנא רישא 'ולעירובו יתר מכא' נקט בסיפא 'ולביתו יתר מכא' ,א"נ משו דבעי למיתני שאסור אפילו
ללכת לביתו ,ובמקרה הנ"ל שרי ללכת לביתו רק אלפיי מש לשאר כיווני אסור לו .ודו"ק] .ועי' בב"ח שהוסי עוד
טע למה קנה עירובו ,דמסתמא ניחא ליה בעירובו יותר מאלפיי אמה מביתו לשאר רוחות ,שהרי מינה שליח לערב לו
דוקא לצד ההוא[(.
)ע"ב( 'אי אלו אלא דברי נביאות' רוב המפרשי ביארו דהיינו לשבח ,כלומר שהסברא כ"כ מועטת ,וודאי
דקיבל כ מרבו או ברוח הקודש )משמעות רש"י ,תוס' ,ריטב"א ]ובחוברת 'באהלי תורה' הוכיחו כ מגו לשו הגמרא
שכתבה 'וכרב אידי' ,וא פליג עליו הול"ל 'וכרבי יהושע ב לוי'[( .א יש שמשמע מדבריה שהוא לשו תימה ,כלומר
אי יכול לומר כזה דבר בלא סברא כאילו קיבל בנבואה )תוס' רא"ש מדייק מלשו רש"י בביאור רבא 'ומאי נביאותיה,
תרווייהו תננהי במתניתי' משמע שבא לומר עפ"ז שהדי עמו שחילק ודלא כהשואל שעירער על הדי .אמנ אח"כ מביא
את פי' התוס' שלפנינו דפירשו 'תרווייהו תננהי' ואדרבה מה חידש בדבריו שהתפעלת מה .ודו"ק .ועי' היטב בלשו
רבנו חננאל שכתב :שאינ נשמעי כטע אלא בגזירה…הא אמר רבא כריב"ל ומסייע ליה ממשנתנו ,נמצא מקיי דבריו.
עכ"ל .ג"כ משמע ד'אי אלו אלא דברי נביאות' היא טענה כדי לא לקבל דבריו .וברשב"א לכאורה צ"ב ,שכתב :דרב אידי
גופיה לאו לאיפלוגי עליה קאמר ,אלא דמתמה אדיניה מנא ליה .עכ"ל ,ודו"ק ]ובר" העתיק רק חצי הראשו של המשפט
הנ"ל[ .וע"ע בתוספת שהוסיפו ברשב"א מהד' מוהר"ק ע"פ חידושי תלמיד הרשב"א ]ולא ראיתיו[ ,שיש משמעות לשו
לכא ולכא ,דבתחילה כתב :דרבא דאמר תרווייהו תנ מקשה לרב אידי דהיכי קאמר רב אידי דאי אלו אלא דברי נביאות,
'אפילו בית אחד וחצר אחת…בית אחד בחצר אחת' אבל בית בלי חצר לא מהני ,וי"א דמהני )רש"י כתב
בפשיטות' :חצר ובית לתוכה סגי להיות שיור' ,משמע דוקא בית בחצר .וכ"כ הריטב"א להדיא דבית בלא חצר לא מהני,
וכ לשו השו"ע סי' שצב סעי' א' :חצר אחת ובית לתוכה' .א לשו הטור 'בית אחד סגי' משמע דבבית בלבד סגי ,וכ"כ
הדרישה ש ,דהטור ס"ל דמש"כ הגמ' בית וחצר הוא לאו דוקא ,ושכ"מ מלשו הרמ"א סעי' ג .א עי' ביאור הלכה ריש
הסימ דמשמע דכיו שיש ריטב"א מפורש דלא מהני הכי נקטינ .אמנ המאמ"ר ס"ק ב ציי להא דמהני ג שיור בית
התב ובית הבקר ,ולה אי חצר .וע"ע שו"ת נודע ביהודה או"ח סי' נב ,מנחת ישראל ד קלז ע"ב ,ביאורי על חידושי
המאירי סי' כג(.
'רבי יצחק…גמרא או סברא…מאי נפקל"מ…גמרא גמור זמורתא תהא' יש מי שאומר דאי הלכה כרבי
יצחק ,שהרי פסקנו כרבי שמעו ,וממילא אי נפק"מ בהא דרבי יצחק א מגמרא היא או מסברא )תוספות ,תוס' רא"ש
בתחילת דבריו( .א כל שאר הפוסקי פסקו כרבי יצחק )הרי" ]יח ע"א[ ,רמב" פ"ה מהל' עירובי ה"כ ,העתי,
הריטב"א בש הגאוני ,טור ,בית יוס בש סמ"ג וסמ"ק ודהכי נקטינ ,וכ"פ בשו"ע וכל האחרוני ולא מצאנו מערער
בזה ,וכ"כ הגאו יעקב שהתוס' יחידאי 'וכולהו רבוותאי' פסקו כרבי יצחק .ופי' הרא"ש ]בפסקיו סי' יא ובתוספותיו כא[
שלפ"ז צ"ל דרבי יצחק דהכא הוא תנא ,ובקרב נתנאל ש אות ק כתב דלפ"ז יהיה פירוש הגמרא 'מאי נפקא ל מינה'
הרי הלכה כרבי יצחק ,וא"כ מה איכפת לנו א קבלה בידו א בסברא אמר .עכ"ד ]וכ הוא בריטב"א כא ,וסיי:
דמסתבר טעמא .עכ"ל .ודו"ק .וברבנו חננאל רק כתב בפשיטות 'והא דרבי יצחק גמרא היא' .ואולי כוונתו דכיו דגמרא
היא ,דהיינו שקיבל בקבלה הלכה כמותו ,ולהיפו מהריטב"א שכתב 'דמסתבר טעמא' לטע היות הלכה כרבי יצחק[(.
'גמרא גמור זמורתא תהא' פרש"י )ביצה כד ע"א( :משל שוטי הוא ,כמו 'זבו וזבי תגרא אקרי' ]ב"מ מ ע"ב[ ,כ
'גמרא גמור' ,אומר לתלמיד שוטה :למוד ה אמת ה שבוש ,ויהא ל לזמר ושיר .עכ"ל .ומשמעות 'לזמר ולשיר' הוא
ע"פ הגמ' )מגילה לב ע"א( :כל הקורא בלא נעימה והשונה בלא זמרה ,עליו הכתוב אומר "וג אני נתתי לה חוקי לא
טובי" ,ע"ש .וכתבו התוס' )ש ד"ה והשונה( :שהיו רגילי לשנות המשניות בזמרה לפי שהיו שוני אות על פה ,וע"י
כ היו נזכרי יותר .עכ"ל ]וע"ע להר"ר מרגליות בספרו נפש חיה )או"ח סי' רלח סעי' א([ .וכ בארחות חיי )הל' תלמוד
תורה סעי' כג( כתב :ולא חזי למקרי בלא נעימה ובלא זמרה ,כדאמרינ "חיי ה למוצאיה" למוציאיה בפה .עכ"ל
]קצ"ע דמפסוק זה לומדת הגמ' )לעיל נד ע"א( רק שצרי להוציא הלימוד בפה ,ולא לעני הנעימה .ודו"ק[] .עי' ב
יהוידע לעיל יח ע"ב[
'לעירובו אלפיי ולביתו יתר מכא ,אסור לביתו ומותר לעירובו' הוא הדי א לביתו יש פחות מאלפיי,
אסור לדי ביתו ,דהיינו שאסור ללכת מביתו אלפיי לכל רוח ,שהרי קנה עירובו )ריטב"א ,רא"ש סי' יא ,תוס' רבנו פר .
וכתבו דרק אגב דתנא רישא 'ולעירובו יתר מכא' נקט בסיפא 'ולביתו יתר מכא' ,א"נ משו דבעי למיתני שאסור אפילו
ללכת לביתו ,ובמקרה הנ"ל שרי ללכת לביתו רק אלפיי מש לשאר כיווני אסור לו .ודו"ק] .ועי' בב"ח שהוסי עוד
טע למה קנה עירובו ,דמסתמא ניחא ליה בעירובו יותר מאלפיי אמה מביתו לשאר רוחות ,שהרי מינה שליח לערב לו
דוקא לצד ההוא[(.
)ע"ב( 'אי אלו אלא דברי נביאות' רוב המפרשי ביארו דהיינו לשבח ,כלומר שהסברא כ"כ מועטת ,וודאי
דקיבל כ מרבו או ברוח הקודש )משמעות רש"י ,תוס' ,ריטב"א ]ובחוברת 'באהלי תורה' הוכיחו כ מגו לשו הגמרא
שכתבה 'וכרב אידי' ,וא פליג עליו הול"ל 'וכרבי יהושע ב לוי'[( .א יש שמשמע מדבריה שהוא לשו תימה ,כלומר
אי יכול לומר כזה דבר בלא סברא כאילו קיבל בנבואה )תוס' רא"ש מדייק מלשו רש"י בביאור רבא 'ומאי נביאותיה,
תרווייהו תננהי במתניתי' משמע שבא לומר עפ"ז שהדי עמו שחילק ודלא כהשואל שעירער על הדי .אמנ אח"כ מביא
את פי' התוס' שלפנינו דפירשו 'תרווייהו תננהי' ואדרבה מה חידש בדבריו שהתפעלת מה .ודו"ק .ועי' היטב בלשו
רבנו חננאל שכתב :שאינ נשמעי כטע אלא בגזירה…הא אמר רבא כריב"ל ומסייע ליה ממשנתנו ,נמצא מקיי דבריו.
עכ"ל .ג"כ משמע ד'אי אלו אלא דברי נביאות' היא טענה כדי לא לקבל דבריו .וברשב"א לכאורה צ"ב ,שכתב :דרב אידי
גופיה לאו לאיפלוגי עליה קאמר ,אלא דמתמה אדיניה מנא ליה .עכ"ל ,ודו"ק ]ובר" העתיק רק חצי הראשו של המשפט
הנ"ל[ .וע"ע בתוספת שהוסיפו ברשב"א מהד' מוהר"ק ע"פ חידושי תלמיד הרשב"א ]ולא ראיתיו[ ,שיש משמעות לשו
לכא ולכא ,דבתחילה כתב :דרבא דאמר תרווייהו תנ מקשה לרב אידי דהיכי קאמר רב אידי דאי אלו אלא דברי נביאות,