לרבי יהושע ב לוי .עכ"ל .וצ"ב .ובחידושי המאירי כתב דעה אמצעית ,דרב אדא לא בא לחלוק ,רק אומר שאי טע
דברי ריב"ל מבואר ,ורבא תמה על ריב"ל למה הוצר כלל לומר דבריו ,ולא תמה על רב אדא .וע"ש במאירי שמארי
לבאר לפ"ז המו"מ בגמרא ,וכותב דזו השיטה היותר מכוונת בביאור הגמרא ,אמנ הביא ג שיש מפרשי דרב אידי
חולק על דברי ריב"ל ,ורבא תמה על רב אידי שהרי דברי ריב"ל נכוני ותנינהו כוותייהו .וע"ש להרה"ג המהדיר נר"ו
בהע' .(506
דףסא
'טטרוגי מטטרגי להו בני גדר לבני חמת '…המפרשי לא התעכבו כ"כ על פירוש מקרה זה ,וג הגירסא ברש"י
)ד"ה כולי( לא ברורה ,ואבאר את אשר הבנתי :כטוב לב בני גדר ביי ,היו מכי והורגי את בני חמת שעלו אליה
לעיר ,אבל כשבני גדר הולכי לבני חמת אי בני גדר הורגי ]כפרש"י ,וברבנו חננאל רק' :מריבי עמה ומכי אות'.
ובחידושי המאירי' :מקטרגי ובעלי ריב' ,ובבית הבחירה' :עזי פני ובעלי מריבה' ,ובדקדוקי סופרי אות פ הביא ג
ברש"י גירסא 'חובטי' במקו 'הורגי'[ את בני חמת ,כיו שאי בני גדר בעיר אי לה 'בטחו עצמי' ,וכמו
שאומרי העול שהכלב אינו נובח כשאינו נמצא בעירו מפני שמפחד מהאנשי המקומיי .וג בני חמת אינ הורגי
את בני גדר ,כיו :א .דעכ"פ אי בני גדר נכנעי עד כדי כ לבני חמת ליהרג על יד בבוא לש .ב .דאי בני גדר
מעוררי ש ריב מתחילה )ע"פ רש"י וחידושי המאירי .ובסיפא פי' א' הוא ע"פ הגירסא ברש"י לפי המהרש"ל בחכמת
שלמה והגהות הב"ח ]ועי' במהרש"ל שכתב :ואל תשגיח בספרי הנדפסי מחדש ע"י ספר מוטעה שכ היה דרכו כל פשט שלא הבי מחק וכתב כרצונו
כאשר הראתי ל בכמה מקומות שעברו ,שלמה לוריא .עכ"ל[ .ועי' בספר יד בנימי שהביא מספר יד דוד פירוש אחר וגירסא אחרת בגמ'
וברש"י ,ואולי ע"ז כיוו המהרש"ל ,ואי יד דוד הנ"ל תח"י .ופי' ב' הוא ע"פ חידושי המאירי ]ע"פ מה שהבנתי ,כי לשונו אינו
ברור לי כל הצור ,ע"ש וה' יאיר עיני .אמנ בבית הבחירה משמע יותר כהפי' הראשו ,דכתב :דמתו תקפ היו בני חמת יראי א בשלה .עכ"ל .ודו"ק.
ובחסדי דוד על התוספתא סופ"ד כתב :דאי לב גס עליה כשה חו למקומ .עכ"ל .וע"ע חזו יחזקאל ש[(.
]ודבר פלא ראיתי בחידושי הריצ"ד שכתב :תיבות אלה מ 'כלבא' עד 'לבני גדר' ,היו כתובי בגליו לפרש הא דמתר
הש"ס 'כולי האי לא כייפי להו' ,והכניס תלמיד טועה לפני .עכ"ל .ולא ידעתי מנא ליה לתק כ מסברא דידיה ,ולפי
דבריו ג המאירי בחידושיו ובבית הבחירה כבר נכשל בטעות זו כביכול .ודו"ק .וכבר הערנו על נטיתו לשבש הספרי,
לעיל נח סוע"ב .ואכמ"ל .ובדקדוקי סופרי כא או' פק הביא כמה גירסאות בדברי הגמ' האלה ,אבל לא שו גירסא
שאינה גורסת לה כלל .ודו"ק[.
)ע"ב( 'הניח עירובו בעיר חריבה '…במחלוקת שמואל ור' אלעזר נחלקו הראשוני ,יש פוסקי כשמואל דאי לו
ממקו עירובו אלא אלפיי אמה )רשב"א ריטב"א ר" ומאירי בש הראב"ד ,הרשב"א דידיה בחידושיו ובעבוה"ק ש"ה
טו ,הגהמ"י ש בש מהר" ,וכ"כ המרדכי בשמו ,פסקי הרי"ד והריא"ז( ,ויש פוסקי כר' אלעזר דמהל את כולה
וחוצה לה אלפיי אמה )רמב" פ"ו ה"ד ובפיהמ"ש ,משמעות רבנו יהונת ,מאירי ,בעל המאור והרא"ש סי' יג בדעת
הרי" .וכ"פ טוש"ע סי' תח סעי' ב ,ועי' בביאור הלכה ש ]ד"ה ואפילו[ שהביא את שיטות הראשוני ,וכתב :ועל כ
לדינא בודאי יש לסמו להקל בזה .עכ"ל .וע"ע גאו יעקב(.
'אפילו היא כמערת צדקיהו מל יהודה' איתא במדרש )שהובא ברש"י ]מלכי ב כה ד ,ירמיה לט ד ,יחזקאל יב
יג[( שאור המערה היה מביתו עד ערבות יריחו .ולכאורה סותר דברי המדרשי )במדב"ר פ"ב סי' ט ,תנחומא במדבר סי'
ט ,ילקוט שמעוני רמז תרפג ,הערו ער עבר ה בש מדרש ילמדנו( שהיה אורכה י"ב או י"ח מיל .ובפי' מהרז"ו
)במדב"ר ש( תי' דיתכ שמתחת פני האדמה בקו ישיר המרחק מירושלי ליריחו הוא י"ב או י"ח מיל בלבד )ועי' מגדי
חדשי באריכות(.
'פלגאה בעירובי לית דחש להא דרבי עקיבא' פרש"י' :פלגאה' ,חולק על חכמי אתה' .בעירובי לית דחש להא
דרבי עקיבא' ,דקי"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב .עכ"ל .אמנ באור זרוע )סוס"י קסז( כתוב :א"ל רבא פלגאה בעירובי
חולק על חכמי אתה בעירובי לית דחש להא דרבי עקיבא .עכ"ל .ומוכח דהפיסוק כ :א"ל רבא פלגאה בעירובי,
חולק על חכמי אתה בעירובי ,לית דחש להא דרבי עקיבא .ע"כ )דא כרש"י ,אי לתיבת 'בעירובי' הראשונה שו
משמעות במקומה( .דהיינו שלא כינהו סת פלגאה באופ כללי ,אלא 'פלגאה בעירובי' דוקא ,שבעני זה של עירובי
חולק הוא על חכמי .ולפ"ז אולי ג ט"ס נפלה בחלוקת הדיבורי ברש"י ,וכ צ"ל' :פלגאה' ,חולק על חכמי אתה
בעירובי .כא סו הדיבור .ומתחיל דיבור הבא' :לית דחש להא דרבי עקיבא' )מגדי חדשי( .א להדיא מצינו בגמ'
)קידושי נח ע"א( אומר רבה על מר יהודה עצמו' :פלגא' ,ופרש"י :קנטר רגיל לחלוק על חביריו .עכ"ל .הא קמ שמר
יהודה כבר 'כובד' בתואר זה באופ כללי בלא קשר לעירובי ,ומה בצע בהגהת דברי רש"י כא? )וצ"ע לפ"ז על דברי
המגדי חדשי ,ולפלא שלא הזכיר גמ' זו בבקיאותו ,ועוד שבמסורת הש"ס לפנינו מצוטטת ע פרש"י הנ"ל .אמנ ראה
בדיבור המתחיל של התוס' כא דג"כ הלשו 'לית דחש להא דרבי עקיבא' ]וכ"ה בריטב"א[ ,ולכאורה לפי גירסת רש"י
שאצלנו היה צרי להיות ד"ה 'בעירובי לית דחש להא דרבי עקיבא' .אמנ בתוס' רבנו פר הדיבור המתחיל :פלגאה
לית דחש להא דרבי עקיבא .עכ"ל .ומבואר דלא גרסא כלל תיבת 'בעירובי' ,ואולי ג התוס' והריטב"א הנ"ל ,ולפ"ז הוא
פלגאה ממש .וכ ברבנו חננאל כא הלשו :פלגאה ,פי' בעל מחלוקת ,לית דחש לה לדרבי עקיבא .עכ"ל .ומבואר מכל
אלה כמשמעות רש"י שאצלנו(.
פרק שישי
'עד שיהו שני ישראלי' פרש"י :דרי בשני בתי .עכ"ל .ומשמע דא דרי בבית אחד ,אע"פ שה כמה בעלי
בתי ואינ סמוכי על שלח אחד ,נחשבי כאחד ואי הגוי אוסר עליה )בית יוס ריש סי' שפב ,ט"ז וא"ר ועו"ש ש
ס"ק א( .א צריכי לדור בחדר אחד ,וא יש לה חדרי נפרדי בדירה אחת חשיבי כשניי והגוי אוסר עליה
)הפמ"ג נסתפק בזה ,ע"ש .וברשב"א בעבוה"ק משמע דהעני הוא כשאוסרי זע"ז ,ולפ"ז ג בבית אחד בשני חדרי.
ובמגיד משנה פ"ב מהל' עירובי לא הזכיר אלא כשאוכלי על שולח אחד .ג במאירי משמע דכל שה בבית אחד לא
איכפת ל שאוסרי זע"ז ,וביאר שאי יראת הנכרי מה אלא בחילוק בתי .והמשנ"ב בשעה"צ ש ס"ק ב כתב דלדעת
המג"א והגר"א הוי כשני בתי והגוי אוסר עליה ,וכ"כ קרב נתנאל ,ערו השלח ,כה"ח ש .א עי' במנחת ישראל
ובהגהות והערות על הטור השל או' דה ,וע"ע נתיבות שבת פל"ו סעי' ג הע' יב(.
דףסב
'והכא בגזירה שמא ילמד ממעשיו' ואפילו תלמיד חכ דינו כ )נחלת צבי עהשו"ע יו"ד סי' קנט ,דש לגבי
ריבית כתבו הטוש"ע והפוסקי דלתלמיד חכ מותר להלוות לנכרי בריבית ,דלא חיישינ שמא ילמד ממעשיו ,אבל הכא
כיו שגר איתו חיישינ א בת"ח .וע"ע דעת תורה למהרש" ,שו"ת מהר" שיק סי' קפב ,שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' מב
וח"ו סי' מז .ואמנ יש אחרוני שרצו לצר סברא זו להקל בזה"ז שאנו רגילי לדור בי הגויי ,עי' שו"ת גנת ורדי
כלל ג סי' כב ובית מאיר סוס"י שפב .וע"ע בספר עיר הקודש והמקדש ח"ג פכ"ג דרצה לחדש שבעיה"ק ירושלי שיש
מצוה לדור ש ,אפשר שלא תיקנו שכירות רשות מפני דירת נכרי ,א סיי דלא שמענו מי שיחלק בזה ,ומעול נהגו
לשכור רשות .ע"כ .כ"ז מנתיבות שבת פל"ו סעי' א הע' ב(.
'גזירה שמא ילמד ממעשיו' מה שהרחיקו חז"ל הדירה ע הנכרי גזירה שמא ילמד ממעשיו ,למדוהו ממה שאמרה
תורה "לא ישבו בארצ פ יחטיאו אות לי" ,וגזירה זאת היא תולדת לאו זה )יראי סי' פו ,גליוני הש"ס(.
'ואמרו רבנ אי עירוב מועיל במקו נכרי…עד שישכיר ,ונכרי לא מוגר '…פרש"י )ד"ה אלא( :והפסידוהו
חכמי לישראל הדר עמו ,כדי שיקשה בעיניו לית שכר בכל שבת ושבת וכו' .עכ"ל .ונחלקו הפוסקי בכוונת רש"י:
יש אומרי דכוונת רש"י בדוקא ,שאי מועילה שכירות אחת לזמ ממוש וחייבי לשכור כל שבת ושבת )הגהות אשרי
סי' א בש אור זרוע ]ח"ב סי' קסד[ והר"ב ממרגניי' ]בב"ח גרס :ממגנצא[ ,פסקי ריקאנטי סי' קז בש ריא"ז
ורבנו שב"ט ]וע"ש בפי' מעשה בצלאל[ ,הראב" ]הובא בשו"ת חכ צבי סוס"י ו[(.
ויש אומרי דסגי בשכירות אחת לזמ רב )הרא"ש סי' א בש מהר" מרוטנבורג ]פסקי עירובי סי' קלג[ ,מרדכי סי'
תקח ,הגהמ"י פ"ב מהל' עירובי אות ט( ,וכוונת רש"י שהנכרי חוזר בו כל שבוע וצרי לשוב ולשכור ממנו
כל שבת )רא"ש ומרדכי ש .והבית יוס סי' שפב העיר על זה מדברי רש"י במשנה דמבואר שהגוי לא יכול
לחזור בו ,וכ"פ בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב" סי' רז .ותי' הב"ח דבמשנה ]וכ"ה בירושלמי[ איירי
בקבעו איתו זמ ,אבל בשכרו ממנו סת ולא קבעו איתו זמ פשיטא דיכול לחזור בו ,וכוונת הרא"ש בפי'