)מהר" מרוטנבורג פסקי עירובי סי' קנו ,מרדכי סי' תקטז( .ורוב הפוסקי פסקו כרב גמליאל דצדוקי אינו כנכרי,
ומבטל רשות )רמב" פ"ב מהל' עירובי הט"ז ,רא"ש סי' יג ,טוש"ע סי' שפה סעי' א( ,א להשתת בעירוב אינו יכול,
כיו שאינו מודה בעירוב )רמב" ש( וחייב עכ"פ לבטל רשותו )משנ"ב ש ס"ק ב ,וע"ש ממשמעות הרמב" דבכל מי
שאינו מודה אפי' בעירוב בלבד ג"כ דינא הכי ,ושכ"כ הגאו יעקב(.
אמנ בזמ הזה שצדוקי מזלזלי בדברי חז"ל ועוברי עליה א בפרהסיא ,יש מקו לומר דדינ כנכרי )בית יוס
סי' שפה מדיוק הראשוני ]תוס' ,רא"ש ,ריטב"א ,שלטי גבורי בש ריא"ז[ שכתבו דמה שהצדוקי נחשבי כישראל
ויותר טובי ממחללי שבתות במידי דרבנ ]עי' להל[ ,היינו משו דשומרי על דרבנ מפני שיראי מ החכמי ]עי'
גמ' נדה לג ע"ב[ .ואמנ בתו"ש ס"ק א הקשה דהא עכ"פ אינ מאמיני בדברי חז"ל ,והב"י יו"ד סי' קיט כתב בש תש'
הרשב"א דכל שאינו מאמי בדברי חז"ל דדינו כגוי גמור .אמנ עי' שו"ת מהר"י אסאד יו"ד סי' נ שכתב שרק מי שאינו
מאמי בדברי חז"ל בזדו לבו ומלגלג על דברי חכמי נקרא אפיקורס ומי ,א מי שלבו אנסו בטעות אי דינו כאפיקורס.
עי' ילקוט הגרשוני ס"ק ג ,הגהות והערות על הטור השל אות ד .א עכ"פ לדידהו הצדוקי בזה"ז כיו שמחללי שבת
בפרהסיא ,א"כ אי את התירו של הראשוני הנ"ל ,ודינ כנכרי .וכ"כ כה"ח סי' שפה ס"ק ב שמשמע בשו"ת רבי
בצלאל אשכנזי ובשו"ת המבי"ט ,וכ הסכימו הש" ופר"ח ביו"ד סי' ב ,וא"ר ס"ק ב .ואמנ הבית יוס כא כתב
דברמב" לא ברירא זה ,ויתכ שאינ כנכרי שהרי מנהג אבותיה ביד ,והוו מזיד דידהו כאנוס .ובשו"ע ש סעי' א כתב
בפשיטות שצדוקי הריהו כישראל .והמשנ"ב ]ש ס"ק א ובשעה"צ אות ב[ פסק דא הצדוקי מחלל שבת במידי דרבנ
בפרהסיא חשיב נכרי ,כתי' הראשוני דצדוקי בזמנ שמרו מילי דרבנ מחמת יראה ,ודלא כדברי הב"י דכאנוסי
חשיבי ,ותמה על הב"י מדברי הרמב" ,ועוד דג א נאמר כדברי הב"י דכאנוסי חשיבי ]עי' יו"ד סי' קנט סעי' ג
ובש" ש[ ,הרי כא אכתי שיי הטע שמא ילמד ממעשיו בדיוק כמו לגבי גוי ,ושפיר שיי לאסור לכו"ע .עכ"ד.
והחזו"א ]או"ח סי' פז )כג( ס"ק יד ,ויו"ד סי' א ס"ק ו[ דחה דבריו ,דכל דברי הפוסקי ה על הצדוקי שהיו בזמ
התלמוד ,שה ודאי מזידי היו ,וכ אפשר שהצדוקי בסו זמ הגאוני מזידי היו ,א דברי הב"י ה על הצדוקי
דשכיחי גב ,שעליה שיי לדו שה כאנוסי לפי שמנהג אבותיה בידיה ]עי' להל בגדר תינוק שנשבה[ .ומה שטע
המשנ"ב שסו סו שיי שלא ילמוד ממעשיה ,אי זו טענה ,דלא אמרו חכמי אלא במי שדינו כנכרי ,ולא בכל
מתנהג בדר עקש .עכ"ד החזו"א( .
דףסט
'כא במומר לחלל שבתות בפרהסיא' כתבו הראשוני מדלא תירצו בגמרא 'כא במומר לחלל שבתות
בדאורייתא ,כא במומר לחלל שבתות בדרבנ' משמע דא מומר לחלל שבתות בדרבנ חשיב כנכרי )משמעות רש"י,
תוספות ,ריטב"א ,אור זרוע ,רא"ש סי' יד ,מרדכי סי' תקטז ,טור סי' שפה .אמנ משמעות הבית יוס סי' שפה דברמב"
לא ברירא ,א בשו"ע ש סעי' ג פסק בפשיטות דחשיב מחלל שבת .ועי' בביאור הלכה סי' שפה דיש להסתפק באיסור
מוקצה ,והתפארת ישראל החמיר ,וצ"ע(.
האחרוני דנו א מומר לחלל שבתות בפרהסיא נחשב כנכרי ג לקולא ,לעני שיועיל לשכור ממנו בפחות משוה
פרוטה )עי' קרב נתנאל פ"ו סי' יג אות מ ,תו"ש סי' שפה ס"ק ד ,ישועות יעקב ש ס"ק ב ,שו"ת שאילת דוד סי' ה ,חזו
איש סי' פב ס"ק טו( ולעני שלא יאסור אא"כ יש ש שני ישראלי )עי' קרב נתנאל ש .ובחידושי רעק"א בש אב
העוזר כתב דלחומרא דינו כישראל ,ואוסר א במקו ישראל יחידי ,א סיי הרעק"א דעכ"פ ממה נפש יועיל ביטול,
דא הוי כגוי א"כ לא אוסר כשיש רק ישראל אחד ,וא הוי כישראל מועיל ביטול .ובחיי אד מסתפק בזה .א כמה
אחרוני חולקי וסוברי שנקרא כנכרי גמור ואינו אוסר אלא במקו שני ישראלי ,עי' שו"ת תשורת שי סי' שיא ,שו"ת
מהר"ש ח"ג סי' קט .וע"ע בנתיבות שבת פל"ו סעי' כה ובהע' צד(.
'מומר לחלל שבתות בפרהסיא' דוקא כשרגיל בעוו זה ,אבל א חילל שבת בחד זימנא בפרהסיא יש אומרי
דלא חשיב מומר )תוספות ,ריטב"א ,הגהמ"י ,ט"ז יו"ד סי' יא ,מג"א כא( ,ויש אומרי דאעפ"כ חשיב מומר )רש"י ,ש"
יו"ד סי' ב ,כה"ח סי' שפה ס"ק זח א סיי בש מחצה"ש דיתכ דלגבי עירוב אזלינ להקל ,ושכ"פ הגר"ז סעי' ג ,חיי
אד כלל עה אות כו(.
'לחלל שבתות בפרהסיא' ואע"פ דהוי מומר לתיאבו )בית יוס יו"ד סי' רנה ,תו"ש סי' שפה ס"ק ב ,וכ מתבאר
במשנ"ב ש סוס"ק ד בש הפמ"ג ,א בפמ"ג אינו מבואר להדיא ,עי' הגהות והערות על הטור השל אות א( .וא הוא
מומר לעבו"ז ,הוי מומר א א עובר רק בצינעא ופע אחת )משנ"ב סי' שפה ס"ק ג בש הפוסקי ,כה"ח ש( .וא הוא
מומר להכעיס ,הוי כגוי א במומר לשאר עבירות וא בצינעה )משנ"ב ש ס"ק ד בש פמ"ג ע"פ מש"כ ביו"ד סי' ב(.
וא א אינו מומר לתאבו ,אלא הוא מוטעה שחושב שמותר לעשות כ ,מסתברא שאי זה בכלל מומר כלל )ביאור
הלכה סי' שפה שכ מוכח מדברי התוס' ,ודי"ל דא רש"י מודה בזה(.
'בפרהסיא' פי' שיודעי עשרה ישראלי ,אע"פ שאינ רואי אותו )עי' טוש"ע יו"ד סי' ב וסי' קנז ,תו"ש סי' שפה
ס"ק ג ,פמ"ג יו"ד סי' ב ,משנ"ב כא ס"ק ד .וע"ע דרכי תשובה יו"ד ש וש ציוני רבי לדברי הפוסקי בגדרי
'פרהסיא' ,ואכמ"ל( .ונחלקו האחרוני א נשי וקטני נחשבי )עי' להגרי"ח בשו"ת רב פעלי או"ח ח"ב סי' סב נטה
שנחשבות לפרהסיא ,א כה"ח יו"ד סי' ב ס"ק מט כתב דנשי אינ נחשבות .ועוד דנו האחרוני לגבי קטני ,וא
המחלל עצמו מצטר לעשרה עי' דרכי תשובה ש וש(.
'כיו דחזייה לרבי יהודה נשיאה ,כסייה ,אמר :כגו זה מבטל רשות '…מכא למדו האחרוני דא נמנע
מלחלל שבת בפני אד מסוי ,לא חשיב מחלל שבת בפרהסיא )תורת חיי ]ועוד הוסי דאע"פ שחילל שבת במילתא
דהוצאה ,לא אמרי' דהו"ל כמי שאינו מודה באיסור הוצאה ,אלא אפ"ה מותר לו לבטל רשותו[ ,לב אריה ]חולי יד ע"א[,
א"ר סי' שפה ס"ק ג ,דרכי תשובה יו"ד סי' ב ס"ק עא ,משנ"ב ש ס"ק ו ,ועי' תו"ש סי' שפה ס"ק ה ]מיהו תמה למה לא
הביאו זאת הפוסקי לדינא ,ונשאר בצ"ע למעשה[ .וביד בנימי כתב בש יד דוד שחלק על זה ,דא כ נתת דברי
לשיעורי ,אלא חשיב מחלל שבת בפרהסיא .עכ"ד .וצ"ע מה מבאר בדברי הגמ' ,ואי יד דוד תח"י .וע"ע מנחת ישראל
ד סא.
והנה צ"ע לכאורה כיו בכל מחללי שבת ,כשבאי לפגישה אצל רב גדול וכדו' ]כגו בעניני ניהול העיר והמדינה[
לובשי כיפה וכדו' ,וא תהיה הפגישה בשבת ודאי שהמחלל שבת לא יעש סיגריה בפני הרב ,וא"כ נאמר שאי לנו
די מחלל שבת בפרהסיא בזה"ז כלל! ושוב בינותי דאינה סברא כלל ,דודאי המחלל שבת הנ"ל אי לו שו בושה שהוא
מחלל שבת ,ומודה על זה ברבי ג בפני הרב ,ומה שלא עושה כ בפניו הוא רק שחולק כבוד ומכבד רגשותיו וכו' ,א
לא מחמת יראה שיראהו מחלל שבת ,והוי כמש"כ לעיל שא שיודעי י' אנשי שמחלל שבת ולא רואי הוי מחלל שבת
בפרהסיא .ודו"ק .אמנ מצוי באנשי מחללי שבתות שאכ לא יחללו שבת בפני הרב וכדו' מפאת פחד ויראת ממנו,
וג לא רוצי שיידע שה מחללי שבת ,ובאלו אכ י"ל שאי לה די מחללי שבת בפרהסיא(.
והנה כיו שמפורס ברבי בש החזו"א שהיו רוב ככל מחללי שבת ה בגדר תינוקות שנשבו ,נעתיק כא את לשו
החזו"א )או"ח סי' פז ]כג[ ס"ק יד ,יו"ד סי' א ס"ק ו( ונראה שהגדר קצת שונה ,וז"ל :ותינוק שנשבה בי הגויי ,דינו
כישראל ושחיטתו מותרת ,שהוא בחזקת שא יודיעוהו וישתדלו עמו כשיעור ההשתדלות שהוא ראוי לשוב לא יזיד
לבלתי שב ,אמנ אחר שהשתדלו עמו והוא מזיד וממא לשוב דינו כמומר ,ושיעור ההשתדלות תלוי לפי התבוננות
הדייני כאשר יופיעו ברוח קדש בהכרעת דינו ,ומה שנחלקו האחרוני ז"ל בצדוקי בדורות האחרוני אי חשיבי
כאנוסי ,היינו בהכרעת שיעור הידיעה שיודעי ממציאות ישראל ושאבותיה פירשו מה ונותני כת סוררת ,אי
דיינינ להו כשיעור ידיעה למחשב מזיד ,או לא ואכתי אנוסי ה ,ובאמת צרי לדו על כל איש ואיש בפרט וכו' ,וכמו
כ אות שאבותיו פרשו מדרכי הציבור והוא נתגדל ללא תורה ,דינו כישראל לכל דבר ,ונמי צרי למוד שיעור ידיעתו אי
לא חשיב מזיד ,ואותו שדיינינ ליה כאנוס זוכי עירוב עבורו .עכ"ל .ולפ"ז לכאורה יש לדו דוקא בכל אלה ה'מסורתיי'
דדינ יותר חמור ,שכבר אי לה די תינוקות שנשבו .וג חילוני שהיה ב'סמינר' או שמע כמה הרצאות ,א נדו אות
כבר כשיעור שעשו עמו שיעור ההשתדלות וכו' ,כבר אינו תינוק שנשבה .ודו"ק.
)ע"ב( 'להביא בני אד הדומי לבהמה' פרש"י :רשעי ,שעשו עצמ כבהמה ,שאינה מכרת את בוראה .עכ"ל
)וא"כ כמה תוכחת מוסר יש כא ,שלא רק גויי נקראי 'חמורי' ע הדומה לחמור ,אלא ג רשעי ישראל ]אפי'
שאינ מומרי ,כמבואר בגמ' כא[ ה 'בהמות' ע הדומה לבהמה(.
'להביא בני אד הדומי לבהמה ,מכא אמרו מקבלי קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בתשובה ,חו
מ המומר '…דפושעי ישראל רק עושי מעשי בהמה ,דהיינו שנמשכי אחר תאוותיה כבהמה ,ואי זה מפעולות
השכל אשר נית במרומי .אבל מומר וכדו' שעובד עבודה זרה ובעל דיעות משובשות ,הרי שעושה זאת בשכל
ובמחשבה שניתנה במרומי ,וכיו שהוא מטמא בזה את הנפש נחקק בו העוו ,ואינו אד )מש חכמה במדבר כה ,ה(.
'אנשי חצר '…סיכו הסוגיא והמפרשי בס"ד )עד ע סוע"א(.
לאחד שעירב,
לאחד שלא עירב,
לאחד שלא
לשניי
ויש ש עוד אחד
ויש ש עוד אחד
עירב
שערבו
)כי א אי עוד
.
אחד לא שיי
שעירב(
אחד
שעיר
ב
]אי סיבה לביטול רשותו[
שניי
שערבו
]אי סיבה לביטול רשות[
לא נות רשותו,
רשות
נות
ג כשהאחר קיי ,כיו
לטוש"ע:
המבטל אסור שג אחרי שיבטל
בשל חֵברו ,עדיי האחר אוסר עליו.
דיחיד אינו לאביי :קמ"ל דלעיל
)באחד שלא עירב(
נעשה אורח
איירי בקיי.
אצל יחיד.
לרבה :איידי דתנא
וי"א:
תנא
רישא
המבטל מותר,
סיפא.
דיחיד נעשה
אצל
אורח
יחיד.
נותני רשות
)ולא גזרינ שמא יתירו
לתת לה ,כי מותר לתת
לה ,וג לא קונסי
את האחד משו שלא
עירב(.
אבל אסורי ה
להוציא מבית ]כ לשו
רש"י
אחד
שלא
עירב
נות רשותו
לרבה:
כשהאחר מת
)כי א קיי ,
לבטל
צרי
רשות לכל אחד
ואחד( ,ולא
גוזרי אטו
כשקיי.
לאביי:
ג כשהאחר
קיי )כי א"צ
לבטל רשות לכל
אחד ואחד(.
שניי
שלא
ערבו
נות רשותו,
וא ביטל
חצירו
קסברי רבנ
דלא ביטל
רשות ביתו,
ולכ חצירו
מותרת ,וג
מותר לה
ולו להוציא
מבית
לחציר
דהוי אורח
גבייהו.
נותני רשות,
לרבה :קמ"ל
)גבי
דלעיל
אחד שלא עירב(
איירי במת.
לאביי :דלא
גזרי' שמא
יבאו לבטל
והטור,
והאחרוני
האריכו לדו בזה ,ע"ש[ וא
מביתו לחצר ,כיו דלא
נחשבי כאורחי לגבי
אחד ]בכגו הא דביטל[,
אבל הוא מותר מביתו
לא
]אבל
לחצר
מבית[.
ויכולי לבטל רשות
בזא"ז ,וא"צ להיות
בב"א )כל הפוסקי ,דלא
כרבנו יהונת (.
לשניי
שלא עירבו
לא נותני
רשות,
אחר
דג
שיבטלו לה
יאסרו זה
על זה ,ואינ
יכולי לבטל
זה לזה כיו
שבשעה
שביטלו לה
היו
עדיי
אסורי )וא
אינ יכולי
לבטל לו על
מנת שיוכל
לבטל
לחבירו(.
]לא נות
רשותו[
נותני רשות,
ולא קונסי אותו שלא
תשתכח תורת עירוב.
לא נותני
רשות,
קמ"ל דא
אינ יכולי
לבטל לו ע"מ
שיכול לבטל
לחבירו
)כדלעיל בשניי
לה.
שעירבו(.
נחלקו האחרוני א שניי שגרי בבית אחד נחשבי לעני זה 'רבי' ,וכ א אחד שגר בכמה בתי נחשב לעני זה
'יחיד' )עי' ביאור הלכה סו הסימ ,שנחלקו בזה החמד משה והגר"ז ,וצ"ע .עכ"ד .ובנתיבות שבת פל"ה סעי' יג הע' מח
כתב על דברי החמד משה שיחיד שגר בכמה בתי נחשב לעני זה יחיד ולכאורה הדברי תמוהי ולא ראיתי טעמו.
עכ"ל(.
'ֶ ָ כח אחד מה ולא עירב' לאו דוקא ָ$כח ,אלא ה"ה א לא עירב במזיד מהני ביטול ,ונקטו 'שכח' להשמיענו
דאע"פ שהיה בשוגג אוסר על בני מבוי א לא ביטל )הרמב" פ"ב מהל' עירובי ה"א כתב להדיא :בי מזיד בי שוכח.
עכ"ל .וכ"כ המשנ"ב סי' שפ ס"ק א ,ובשעה"צ ש ס"ק א הוכיח דעל כרח מהני ביטול א בלא עירב במזיד ,שהרי
ביטול מהני א מבעוד יו כדלהל ,ואז ודאי שמהני שהרי עדיי יש לו שהות לערב .עכ"ד .ובהגהות והערות על הטור
השל ס"ק א הבינו דכוונת המשנ"ב דבלא עירב במזיד מועיל ביטול רק מבעוד יו ,ע"ש .א יותר י"ל שדעתו דא
בשבת יכול לבטל רשות ,ומה שהביא עני מבע"י היתה רק ההוכחה לדינו .וכ משמע דהרי קאי על דברי הטוש"ע
שהמש דבריה להל 'ויכול לבטל א משחשכה' .ודו"ק .וכ משמעות הרמב" הנ"ל ,ולא הזכירוהו בהגהות והערות
על הטור ש ,רק ציינו לערוה"ש ש סעי' א דכתב בפשיטות דה"ה מי שלא עירב במזיד ,ומשמע ודאי דא בשבת יכול
לבטל .אבל בלא"ה הרמב" כבר כלל כאחד ,וכנ"ל ,והובא בכה"ח ש ס"ק א .וכ"כ להדיא במעשה רוקח על הרמב"
ש ,ושכ"ה בכל בו .וע"ע מנחת ישראל ד פא ע"גפב ע"ד(.
'ובית הלל אומרי משתחש' ואע"פ שנאסר למקצת שבת ,מהני הביטול ,דלעני ביטול רשות לא משגחינ במה
שנאסר בתחילת שבת ,כיו שהיו יכולי לערב מבעוד יו )ביאור הלכה ריש סי' שפ(.
דףע
'צרי לבטל לכל אחד ואחד' פרש"י )לעיל כו ע"ב ד"ה ולרבנ( :אמר 'מבטילנא לכו' .עכ"ל .משמע דאי צרי
לומר 'מבטלינא ל ול ול' אלא די בכ שיאמר 'לכ' או 'לכולכ' )וכ"כ המגיד משנה פ"ב מהל' עירובי ה"ב ,וכתב
שלשו הרמב" ש 'ואומר רשותי מבוטלת ל ול ול' צרי תלמוד .וכ"כ הטור ריש סי' שפ :שיאמר רשותי מבוטלת
ל ול ,או יאמר רשותי מבוטלת לכולכ בכלל .עכ"ל ]וכתב הפרישה ש ס"ק ב דא"צ לומר תיבת 'בכלל'[ .והב"י ש
ציי לדברי המגיד משנה .וכתבו הא"ר ותו"ש ס"ק א דהעיקר כדעה זו ,דכ דעת הרשב"א וטור וצדה לדר ,ואפשר דג
הרמב" מודה לזה .עכ"ד .וכ"פ הגר"ז סעי' א ,והמשנ"ב ס"ק ה .וג כה"ח ס"ק ז סת כ ,רק סיי דבודאי לכתחילה יש
לצאת אליבא דכו"ע ולומר רשותי מבוטלת ל ול ול .עכ"ד .ועי' במשנ"ב ש דכתב דלא מהני 'לכולכ' אא"כ כול
עומדי בפניו ,וכ"ה לשו המגיד משנה ש 'כול עומדי' .עוד כתב הפרישה ס"ק ב ,דא אמר לשניי 'לכ' מהני,
וא"צ לומר 'לכולכ' אלא כשה יותר משניי .וכ"כ בשעה"צ ס"ק ז( .ויש אומרי שצרי לומר 'מבטלינא ל ול ול'
)משמעות רמב" ש ,וכנ"ל .והשו"ע ש סעי' א כתב :שיאמר רשותי מבוטלת ל ול ,וי"א שדי שיאמר רשותי מבוטלת
לכולכ .עכ"ל .ומשמע שפסק בסת כהרמב" דצ"ל 'ל ול ול' .וכ"כ הט"ז ש ס"ק א בדיעה ראשונה ,וביאר טע
הרמב" שא יאמר 'כולכ' בלבד יתכ דכוונתו על רוב ,דרוב ככול ,ולא על כול ממש ,ולכ צרי לומר ממש 'ל
ול ול' על כל דיירי החצר ]וע"ש בט"ז שכתב דנ"ל מהאי טעמא נוסח התפילה בראש השנה הוא "מלו על כל העול
כולו בכבוד" ,כופלי הלשו להוציא שלא נפרש על רובו .עכ"ד[ .ועי' במעשה רוקח על הרמב" ש דג"כ לא ברירא
ליה מה דעת הרמב" בזה(.
וא לא ביטל לכול ,א למי שביטל לא עשה כלו )מגיד משנה ש ,משנ"ב ש ס"ק ד ,וביאר בשעה"צ ש אות ה,
דהטע דכיו שאי חבירו יכול לטלטל עירובו כמא דליתא ,ד'עירוב' שמו ,ובעינ שיהיו מעורבי ומחוברי כל
החלקי יחד .ובביאור הלכה ש עוד הוסי לבאר דהנה רש"י כתב ]לעיל כו ע"ב[ דאע"פ שזה שביטלו בשבילו עירב ע
חבירו השלישי עכ"פ לא עירב על דעת החלק הזה שמקבל מהראשו כעת .ולפ"ז לכאורה א ביטל הראשו לשני
מבע"י ,ואח"כ עירב השני ע השלישי ,א"כ עירב ג על דעת החלק הזה ,ולכאורה יועיל לה הביטול .ולדעת הרא"ש
נראה שאפי' עירב השני ע השלישי לפני ביטול הראשו א היה מבעוד יו יועיל ג על החלק הזה .עכ"ד .וכתב
בנתיבות שבת פל"ה סעי' ו הע' כא :וחידוש הוא שלא מצאתי בפוסקי ,ועי' בערוה"ש(.