כמו שהוא כא )מגדי חדשי ,ועי' תוס' ]יבמות ג ע"א ד"ה מקמי[ שכתבו' :שהב כרעיה דאבוה הוא' .וברש"י )כתובות
צב ע"ב ד"ה כבעל חוב( כתב :ראוב כרעיה דאבוה הוא(.
'במגורה אחת' יש מפרשי :בגור אחד )הערו ער מגור ,רבנו חננאל בפי' השני ,רש"י .ולפ"ז הוא כפי' מגורה
הרגיל ,וכמש"כ בחגי ]ב ,יט[ "העוד הזרע במגורה" ,וכ "נהרסו ממגורות" ]יואל א ,יז[ .והוא מקו אוצר יבול השדה,
וכמו ששנינו בתלמוד בכמה מקומות 'חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות' ,ובמשניות מס' תרו"מ ועוד .וכ פרש"י
בפסחי ]ט ע"א[' :מגורה' גור .עכ"ל ]וע"ע רש"י ש שכתב' :דכל מגורה בבית היא'[ .וע"ע רשב" בב"ב ]סז ע"ב[.
אמנ רש"י בב"מ ]ס ע"א[ כתב' :מגורה' אוצר שאוצרי בו תבואה' ,גור' הוא שדשי וזורי בו את התבואה וכו'.
עכ"ל .משמע דמגורה לאו היינו גור .וצ"ל דג המגורה קרויה לפעמי גור כיו ששומרי ש התבואה לפני שדשי
אותה .א עי' ברש"י בקידושי ]סו ע"ב[ שכתב' :מגורה' מגורת מי כמי בריכות מי כדאמר בבבא בתרא ]סז[ לא
מכר את המגורות של מי .עכ"ל .וכ מוכח בסוגיא ש דאיירי במגורת מי .וצ"ל דשיי ג אוצר של מי ,דכל קיבו
דברי קרוי 'גור' .ועי' באב עזרא דלהל( .ויש מפרשי :בחצר אחת ,או בדירה אחת )רבנו חננאל בפי' הראשו,
ריטב"א .והוא ע"פ הפסוקי "לגור באר " ו"אר מגוריה" ועוד .וכתב הריטב"א' :ומשו גר נקט האי לישנא' .עכ"ל.
אמנ העיר המהדיר ש הע' 649דרבנו חננאל הביא כפי' הריטב"א אע"פ שגרס כא 'נכרי' ולא 'גר' .ודו"ק ]א המהדיר
ברבנו חננאל ש הע' 273רוצה לתק בר"ח ולגרוס 'גר' במקו 'גוי'[ .וכתב הריטב"א על פרש"י' :ואי צרי לכ'.
עכ"ל .אמנ עוד מצינו שתי דיעות כאלה ג על הפסוקי "במגור בקרב" ]תהלי נה ,טז[ ו"יגורו עלי עזי" ]ש נט,
ד[ ,עי' אב עזרא ש וש(] .ועי' בחידושי המאירי דכתב בפשיטות :פי' בשכונה אחת .עכ"ל .א לא נראה דבא לחלוק
על אחת מהשיטות הנ"ל ,אלא רק בא לבאר דגרו בשכנות אחת .ודו"ק[(.
דףעא
'ומקני רשותא בשבת אסור' דדמי למקח וממכר )רש"י( ,ואפילו לצור עירוב שיש בו צור שבת )ריטב"א( .ורק
לגבי שכיב מרע הקלו ,כדי שלא תיטר דעתו עליו )ע"פ הגמ' גיטי עז ע"ב תוספות ,רשב"א ,ריטב"א ,ר" ,תוס' רא"ש.
ועי' בית מאיר אהע"ז סי' קלו סעי' ו ד"ה כתב הרשב"א ,ולידידנו הגריא"ש נר"ו בשו"ת שמחה לאיש חו"מ סי' ה אות
מב(.
'ואסתלוקי רשותא בשבת שפיר דמי' לכאורה משמע מכא דמותר להפקיר בשבת ,דאסתלוקי רשותא הוא .א יש
לחוש ולומר דמותר רק לצור מצוה של צרכי שבת כגו עירוב דהכא )ריטב"א כא ,אמנ עי' בריטב"א שבת קכ ע"א.
ועי' היטב חידושי רבנו דוד בונפיד ]פסחי ו ע"ב[ .והאחרוני דנו בזה ,עי' רש"ש כא ,שער המל פ"ח מהל' לולב ה"ב,
רעק"א בהגהות לשו"ע או"ח סוס"י יג וסי' שו ובתש' סי' קעד ,הגהות החת"ס על השו"ע סי' שו ,דעת תורה וחכמת
שלמה סי' יג ,גליוני הש"ס כא ,תהלה לדוד סוס"י רסו ,שו"ת שואל ומשיב מהד"ו סי' כאְ ,שֹדי חמד פאת השדה מע' ה
סי' יד באריכות .וע"ש בשער המל שהוכיח מהרמב" בריש פסחי שאסור להפקיר בשבת ,ושכ"ה בריטב"א שבת הנ"ל,
אמנ כתב לחלק ,ועדיי צ"ע .ועי' בקהילות יעקב ביצה סי' כג ,מאור ישראל כא ,מהדיר על הריטב"א הע' ,664שמירת
שבת כהלכתה פכ"ט סעי' ל הע' פ(.
'בעל הבית שהיה שות לשכניו' דוקא היה שות ,א א הפקידו אצלו יי וכדו' ,אע"פ שהניחוהו בכלי שבעה"ב
עצמו מחזיק ש יינו לא מהני ,כיו שלא נעשה לש שיתו )הרה"ג המהדיר על חידושי המאירי הע' ,590דלא מהני
אא"כ נעשה לשיתו לסחורה ואח"כ גמרו בלב שיהא שיתו זה עולה לש שיתו מבוי ,ועע"ש(.
'שהיה שות לשכניו…ביי…בשמ…אינ צריכי לערב' ומדובר כא בשיתופי מבואות ,דשנינו לעיל )כו ע"ב(
דשיתופי מבואות אפשר בכל אוכל חו מ המי והמלח ]וכ עירובי תחומי[ ,אבל עירובי חצרות אינ אלא בפת .ומה
שנקט כא לשו 'עירוב' כי ג השיתו הוא מערב ועושה אות כבני חצר אחת )המאירי בחידושיו ובבית הבחירה.
ועמש"כ לעיל ש על דברי רש"י שפי' המשנה בעירובי חצרות ,עי' יוס דעת חוברת קי עמ' .(39
'…צריכי לערב ,רבי שמעו אומר…אינ צריכי לערב' סיכו סוגית הגמ' בביאור מחלוקת תנא קמא ור' שמעו
והמסתע )עד עב ע"א(.
ר"א
רבי שמעו
תנא קמא
ב
`axrl v"` df cg`e df cg
,axrl oikixv oiie oii
תדאי
axrl v"` onye oii
.
`df cg
df cg`e
oikixv
axrl
) i"yxa ` 'itוכ פי' רשב"א וריטב"א( :
:dax
בחצר שבי
שני מבואות
פליגי על ר"ש ,וס"ל דא נשתתפו לזה
ביי ולזה בשמ הוו ב' עירובי ,וכיו
דב' המבואות אסורי זע"ז היא נמי
אסורה עמה ושניה אסורי עמה .ורק א
נשתתפו ביי ובכלי אחד הוו להו ב'
המבואות כאילו נשתתפו יחד ,ושפיר דמי.
) i"yxa a 'itועי' באורי בחי' המאירי סי כו(:
:sqei ax
שמ צ ע"ג
יי
:dax
כל אחד
מילא לכ"ע
א"צ לערב ,כי
פליגי בלקחו
חבית
בשותפות
:sqei ax
עשו שיתו,
אי מהני ג
לֵערוב
ג בנשתתפו ביי הוו ב' עירובי ואסורי
זע"ז.
אינו חיבור )כרבנ(
לטעמיה דאמר למה הדבר
דומה לג' חצירות הפתוחות
זל"ז ופתוחות לרה"ר,
עירבו ב' חיצונות ע
האמצעית היא מותרת
עמה וה מותרות עמה וב'
חיצונות אסורות זע"ז.
ומאי 'א"צ לערב' שכני
בהדי בעה"ב ,אבל שכני
בהדי הדדי צריכי לערב.
הוי חיבור )כר' יוחנ ב
נורי(
יש ברירה
)עי' רש"י ותוס' וריטב"א ור" ,דאי זה כשאר ברירה .א עי' ר"ח וחי'
המאירי(
אי
ברירה
סומכי
)כרבנ(
אי
סומכי
)כר"מ(
'אמר רב ובכלי אחד ,אמר רבא דיקא נמי…א"ל אביי '…נחלקו הראשוני:
יש אומרי :דחית אביי היא רק לראית רבא ,אבל בעיקר הדי הלכה כרב ,דהכל תלוי בכלי אחד ,שא נשתתפו בכלי אחד
אפי' ביי ושמ יחדו ,מהני .וא נשתתפו בשני כלי אפי' יי בזה ובזה ,לא מהני )ריטב"א בפי' ראשו,
המאירי בתחילת דבריו 'וכ קיבלנו בפירושה' ,טור סי' שסו ,רמ"א סי' שפו סעי' ג(.
ויש אומרי :למסקנת הסוגיא )בביאור פלוגתת רבנ ור"ש( תרתי בעינ ,כלי אחד ומי אחד ,א א היו בשני כלי אפי'
שניה מי אחד ,או א היו שני מיני בכלי אחד לא מהני )משמעות הרמב" הל' עירובי פ"ה ה"א,
רשב"א ,ריטב"א בפי' שני ,המאירי במסקנת דבריו ]וכתב בחידושיו' :ומנא לא תזוע'[ ,אור זרוע ,משנ"ב סי'
שפו ס"ק טז ובביאור הלכה ש ד"ה לזה שכ דעת רוב הפוסקי( .אבל שני מיני הראויי להתערב ]כגו
יי ודבש[ נחשבי מי אחד לעני זה )המאירי בבית הבחירה ובחידושיו( ,ומי אחד שלא ראוי להתערב
]כגו פת ופת[ י"ל דנחשבי שני מיני )ביאור הלכה ש ע"פ הגאו יעקב(.
אמנ בשיטה זו עצמה נחלקו ,א שני מיני מועילי כשעירבו מתחילה לש כ ורק הכא לא מהני כי
נשתתפו בתחילה לסחורה ולא לש עירוב ,או ִדלמא לא שנא )נחלקו בזה הרמב" והראב"ד פ"א מהל'
עירובי הי"א ,לרמב" מהני ולראב"ד לא מהני .ובתוס' כא מפורש כהרמב" ,וכ"כ הריטב"א בש כל
הגאוני .ועי' חידושי המאירי ובהע' 610ש(.
)ע"ב( 'משתתפי במבוי ביי ,וא רצו להשתת בפת משתתפי' נחלקו הראשוני ,יש שדייקו מלשו זו
שעדי טפי לעשות שיתו מבואות ביי )תוספות ,וכתבו הטע שמא ביי מינכר טפי שהוא שיתו .וכ"כ המרדכי סי'
תקיז דשיתו בפת הוא רק בדיעבד ,דלכתחילה יש להבדיל בינו לבי עירוב חצרות ,וכיו שעירוב חצרות הוא רק בפת
יש לעשות שיתופי מבואות בדבר אחר( ,ויש שפירשו דכ"ש דפת עדיפא )רש"י ,ופי' הטע דפת חשובה יותר .וכ"כ מגיד
משנה פ"א מהל' עירובי הי"ט(.
'פליגי בה…חד אמר בפת דכו"ע '…נחלקו הפוסקי להלכה ,שיטת הרז"ה וסיעתו דהלכה כלישנא קמא ,דבפת
כו"ע לא פליגי דבחדא סגי ,כי פליגי ביי .ושיטת הראב"ד וסיעתו דהלכה כלישנא בתרא ,דביי כו"ע לא פליגי דבעינ
תרתי ,כי פליגי בפת .אלא שעוד נחלקו הראשוני א הלכה כרבי מאיר ,כמו שאומר להל רב יהודה בש רב ,או שהלכה
כחכמי כיו שרבי יוחנ סובר להל רק 'נהגו' כרבי מאיר ,דהיינו שאי מורי כ רק לא מוחי ביד .ובדעת הרמב" דנו
רבות )עי' ברמב" בהל' עירובי פ"א הי"א ופ"ה הי"ג ונו"כ ש וטור סי' שפז ונו"כ ,ואכמ"ל( .ושיטת רש"י ותוס' דלא
סומכי על השיתו לצור עירוב חצרות אא"כ כל חצר עירבה לעצמה ]רק שלא עירבו דר פתחי שביניה ,ובשביל זה
סומכי על השיתו מבואות .א ג בזה רבי חולקי ,ועי' בראשוני בסוגיי ,ובשו"ע סי' שפז ונו"כ ,וקצת נסתבכתי
במורכבות הדיעות )ועי' מנחת ישראל ד פב והלאה באריכות גדולה מאד([.
תוד"ה בפת עי' משנ"כ בס"ד להל ד פה ע"ב לגבי הנחת שיתופי מבואות בבית שבחצר וכו'.
דףעב
'הלכה…מנהג…נהגו' עי' לעיל סב ע"ב.
]והתוספות כא הקשו מה שיי 'נהגו' דהיינו לא למחות ביד ,והרי זו חומרא ,ותירצו ארבעה תירוצי ,ע"ש[ .
'חמש חבורות ששבתו בטרקלי אחד '…סיכו הסוגיא והמפרשי )ללא טוש"ע ונו"כ(.
בית שמאי
.
עירוב לכל חבורה וחבורה
משנה
מקצת שרויי
בחדרי או
בעליות )פתוחי
כול לחצר ]כ"כ
הראשוני ,וברבנו יהונת
יש גירסאות[(
תוספות
מקצת שרויי
בחדרי או
בעליות )ואי
פתוחי לחצר ,רק
יוצאי דר טרקלי (
לישנאקמא
דרבנחמן
לישנאבתרא
דרבנחמן
חדמר'חייא
ור'שמעוןברבי
אידךמר'חייא
ור'שמעון
ברבי,רבי
יהודההסבר
במחיצה עשרה
בי במחיצה
עשרה ובי
מסיפס
מחיצות )ארעיות(
שלא מגיעות
לתקרה
מחיצות
המגיעות לתקרה
בית הלל
עירוב אחד
לכול
עירוב לכל חבורה וחבורה
מודי
)אפי' כשאי דיורי בחצר ]תוס'[(
דעה א' ברשב"א וריטב"א :אפי' החבורות )אפי' בעירוב בא
מכח
]תוס'
שעדיי לא נתחלקו .אצל
קושית מאי נפק"מ לבית
מסקנת רשב"א ריטב"א ומאירי :רק הלל ,אבל הריטב"א ניחא
ליה א ברבותא לב"ש,
החבורות שנתחלקו.
ראב"ד ורבנו יהונת :כשמקצת שרויי ולפ"ז אולי פליג ע"ז[(
העליונה
בקומה
מחולקת
שאינה
במחיצות.
תי' א בתוס' :עירוב
עירוב לכל חבורה וחבורה
אחד
)א לא מסתבר להעמיד בכ את
לכול.
המשנה(
תי' ב' בתוס' :מודי
עירוב לכל חבורה וחבורה
)לגבי אחרי ,אבל לעצמ א"צ
עירוב לטלטל זל"ז ]רשב"א וריטב"א ,דלא
כמשמעות רש"י ,וע"ע מאירי וגאו יעקב[(
עירוב לכל חבורה וחבורה
עירוב אחד לכול
מודי
עירוב אחד לכול
עירוב לכל חבורה וחבורה
מודי
מודי
תוס' ,רא"ש וטוש"ע:
רק במוליכי
עירוב
למק"א.
רשב"א ,וכ"מ ברמב" :
ג בערוב בא