וברש"י שלפנינו כתב 'הוצאה' ,ועי' להל[ .וע"ע בחידושי המאירי ולהרה"ג המהדיר נר"ו ש הע' .(662
ג .לפעמי אוכלי על שולח אביה ולפעמי אינ אוכלי )רמב" פ"ד מהל' עירובי ה"ה ,ופי' המגיד משנה ש:
שאי אוכלי בהתמדה אצל אביה אלא לפעמי ,כמו שיסעוד אד נכרי אצל חבירו שבוע או חודש ,אלא ֶשֵאלו ה
מרבי לסעוד בזמני חלוקי על שלח אביה יותר מהנכרי שאינו אלא באקראי בעלמא וכו' ,וסובר רבנו שכל שאינ
אוכלי בקבע עדיי דירת קיימת בבתיה שבחצר ,לפי שאי זה עקירת דירה ,שהאד הסועד אצל חבירו חודש או
ימי אי דירתו עוקרת ממקומה .ע"כ(.
]והנה בעני מש"כ הריטב"א בש התוס' כשיטת רש"י ,והמגיד משנה כתב בש רש"י כשיטת התוס' ,י"ל דכוונת
היתה לאפוקי משיטת הרמב" הנ"ל ,ולא לעני א הוצאה או אוכל .ודו"ק היטב[.
אמנ ,כתב הבית יוס )סי' שסו ]אות י[ וסי' שע ]אות ה[( דנראה דאי לחלק ,ונחשב 'מקבלי פרס' בי במקבלי מאכל
ממש ובי מקבלי מעות ליקח בה מאכל ,ומה שחילקו התוס' ורא"ש לקמ היינו רק לסלקא דעתי ש ,א למסקנה
מודי שאי לחלק ובכל גונא הוו מקבלי פרס ]וקצ"ע מהראשוני דלעיל )ר"ח ,רבנו יהונת ומ"מ( שפירשו בפשיטות ג
בסוגיא שלנו כהתוס' ורא"ש[ .וכ"כ האחרוני )משנ"ב סי' שע ס"ק מד(.
'רב אמר מקו פיתא ,ושמואל אמר מקו לינה' והלכה כרב באיסורי )תוספות ,רשב"א ,ריטב"א ]וכתב דאפשר
דשמואל מודה בדי מקבלי פרס ,דמוכח כ מברייתא[ ,טוש"ע סי' שע סעי' ה וכל הפוסקי .ועי' גאו יעקב(.
והנה לגבי הדלקת נר חנוכה נחלקו גאוני קדמאי א מקו אכילה קובע או מקו לינה ,עי' בטור )ריש סי' תרעז( בש
הרא"ש ,ובב"י ודרכ"מ ש מתש' הרשב"א ,והרמ"א )ש( כתב דבזה"ז שמדליקי בפני לכו"ע מקו אכילה קובע ,א
גיסו בשו"ת שארית יוס )סי' עג( כתב דמקו שינה גור ,ושכ"כ הגהות ספר המנהגי לרי"א טירנא בש ארחות חיי
ומהר"י וייל ]בדיני והלכות שבסו הספר סי' לא[ .ועי' בנו"כ ש ,ופוסקי זמננו דנו בישיבות ומוסדות שאוכלי במקו
אחד וישני במקו אחר ,היכ ידליקו נרות חנוכה ,ועי' חובת הדר )חנוכה פ"א סעי' יגיד ובהע' ש( ומועדי וזמני
)ח"ו סי' פח( ואכמ"ל .אמנ לגבי שבת מקו האכילה הוא הקובע ,כי צרי שיהיה אור בסעודה ,א ג בשאר חדרי
שיש בה תשמישי צריכי להדליק ,ועי' כל הפרטי בטוש"ע סי' רסג ונו"כ ,ואכמ"ל .ואמנ יש לציי משמעות הגמ'
להל ,שג מקו לינה א היה עדי לו ללו במקו האכילה ,נמש אחר מקו האכילה .וכ מקו אכילה א היה
עדי לו לאכול במקו הלינה ,נמש אחרי מקו האכילה.
דףעג
'ושמואל אמר מקו לינה' יש כא שתי דיעות בראשוני:
א .פי' א מקו לינה ,דודאי מקו פיתא ג מועיל )הרז"ה ,רשב"א בשמו ,ריטב"א בש הר"א ]ותיק ש המהדיר דצ"ל
הר"ז[(.
ב .פי' רק מקו לינה ,כמו שלרב רק מקו פיתא )רשב"א(.
'מי שיש לו חמש נשי '…יש לפרש מאי דנקט דוקא 'חמש' נשי ,ה לרבותא לרבי יהודה ב בתירא ,דאע"פ שיש
כא לכאורה מיעוט קורבה ,שהרי אמרו חכמי שאי לישא יותר מארבע נשי ,כדי שיגיע לכל אשה עונה פע בחודש
]עי' גמ' יבמות מד ע"א ורמב" פי"ד מהל' אישות ה"ג[ ,אעפ"כ רבי יהודה ב בתירא מתיר בנשי כי ה נמשכות אחריו
יותר מעבדי .וה לרבותא לרבי יהודה ב בבא ,דאע"פ שיש כא לכאורה ריבוי מלאכה ,שהרי אמרו חכמי ]עי' גמ'
כתובות נטסא ורמב" פכ"א מהל' אישות ה"אז[ שאשה חייבת לעשות לבעלה חמש מלאכות :טווה ,רוחצת פניו ידיו
ורגליו ,מוזגת לו הכוס ,מצעת לו המטה ,עומדת בפניו ומשמשתו .וא"כ כא שיש לו חמש נשי ויכולה כל אחת לעשות
לו מלאכה בשלימות ,אעפ"כ רבי יהודה ב בבא אוסר בנשי ,דאינ נמשכות אחריו כמו עבדי )ב יהוידע .ואיידי דנקט
חמש בנשי נקיט חמש ג בעבדי ]ש[ .ועוד כתב ש דלכ נת הקב"ה אות י' באיש ואות ה' באשה ]ובלעד ה
שוי[ ,דהאיש חייב לאשתו י' דברי ]עי' רמב" ריש פי"ב מהל' אישות[ והאשה חייבת לבעלה ה' דברי ]כנ"ל[(.
'רבי יהודה ב בתירא מתיר בנשי ואוסר בעבדי ' נאמרו כמה טעמי לדעתו:
א .נשי ה יותר כאחת ,משו שחליצת או יבו אחת מה פוטרת את חבירתה ,מה שאי שיי בעבדי )רשב"א וריטב"א
בש ראב"ד(.
ב .נשי שיי בה שה כגופו ,משא"כ בעבדי )ריטב"א(.
ג .כתוב "וכפר בעדו ובעד ביתו" ,אע"פ שבאותה שעה אי אשתו עמו בכ"ז קרויה ביתו ,וכ 'מעול לא קראתי לאשתי
אשתי אלא ביתי' ,הרי שאשתו היא ביתו משא"כ עבדיו )רבי דוד פארדו בספרו למנצח לדוד ,טז ע"ג(.
ד .נשי שה צרות זו לזו שגרות בלא מריבה וקטטה ,על כרח קשורות בקשר אמיתי לבעל ,שמרוב אהבת אותו ורצונ
לחיות עמו לא מתגרות זו בזו ,ולכ נמשכות אחריו לעני עירוב .משא"כ עבדי שודאי אינ קשורי בנימי אהבה
לאדוניה אינ נמשכי אחריו )ב יהוידע ,וע"ש באריכות ביאור ולפ"ז ג ביאר להל את טעמו של רבי יהודה ב
בבא(.
'רבי יהודה ב בבא מתיר בעבדי ואוסר בנשי ' נאמרו כמה טעמי לדעתו:
א .עבדי ככיסו ה ,משא"כ בנשי )רשב"א בש הראב"ד ,ריטב"א(.
ב .עבדי מצויי על מפת ושער אדוניה יותר מנשי )רבנו חננאל ,תוספות בשמו ,רשב"א ,ועי' להל(.
ג .נשי שה צרות זו לזו ,אע"פ שגרות בשתיקה ונראה כאילו ה בשלו ודאי שיש לה תרעומת על הבעל ,ואינ
נמשכות אחריו לעני עירוב .משא"כ עבדי שלא איכפת לעבד א יש לאדונו כמה עבדי ,ואי ביניה שנאה .אמנ
עכ"פ היה צרי להביא ראיה שה קשורי לאדונ כדי שימשכו אחריו ,והביא מ הפסוק שהעבד אפי' בזמ שהוא לא
נמצא בבית אדונו הוא בשליטתו ,שהרי יכול לקרוא לו ג א הוא יש ,אבל האשה א היא ישינה בבית אחר לא
יכול לקרוא לה לבוא אצלו )ב יהוידע לפי הביאור לעיל ברבי יהודה ב בבא ,ועי' בפני באריכות דבריו ]ועוד
בבניהו שהוסי דברי[(.
'רבי יהודה ב בבא…דכתיב ודניאל בתרע מלכא' כדי לדעת מה אמר רבי יהודה ב בתירא ומה אמר רבי יהודה
ב בבא ,עשו סימ מה אמר רבי יהודה ב בבא ,שפירוש 'בבא' הוא 'שער' ,וג 'תרע' הוא 'שער' ,וכתוב "ודניאל בתרע
מלכא" ,דהיינו שדניאל היה עבד המל ועליו כתוב 'תרע' ,הרי שרבי יהודה ב בבא מתיר בעבדי .אבל יש כא ג טע
לרבי יהודה ב בבא כמש"כ לעיל ,דרואי שעבד רגיל על פתח אדוניו )רבנו חננאל ,תוספות וריטב"א בשמו ,רשב"א
]ועי' היטב ברש"י[(.
'רבי יהודה ב בתירא…רבי יהודה ב בבא' נחלקו הפוסקי להלכה ,יש פוסקי כרבי יהודה ב בבא ]משו דרב
פירש טעמו בגמ'[ )רבנו חננאל ,רז"ה ,אור זרוע ,רשב"א בחידושיו ובעבוה"ק ש"ד סי' ב ,ריטב"א בש כל הפוסקי חו
מהרמב" ]עי' להל[ ,רא"ש להל פ"ז סי' ח( ,ויש פוסקי כדברי שניה להקל )רמב" פ"ד מהל' עירובי ה"ו ,רא"ש
סי' יט בש מהר" מרוטנבורג ]בפסקי עירובי סי' קעא[ ,מאירי ,פסקי הרי"ד והריא"ז ,מגיד משנה ש דדברי הרמב"
נראי משו דהלכה כדברי המיקל בעירוב] .והרי" השמיט לגמרי הברייתא דמחלוקת רבי יהודה ב בתירא ורבי יהודה
ב בבא ,וצ"ע[( ,וכ פסקו הטוש"ע )סי' שע סעי' ו(.
'תלמיד אצל רבו' ויש לדו מה הדי בבחורי ישיבה בזמננו ,כיו שאי ראש הישיבה דר עמה ,וג אי קבלת הפרס
משל ראש הישיבה ,וצ"ע )נתיבות שבת פכ"ז סעי' ה הע' טו(.
)ע"ב( 'בני חבורה שהיו מסובי וקדש עליה היו '…עי' משנ"כ בס"ד להל ד פה ע"ב.
'אי מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתי וחצירות פתוחי לתוכו' רוב הראשוני פירשו דהכוונה שיהיו
שתי חצירות ,ולכל חצר פתוחי שני בתי )רש"י כא ,תוס' לעיל יב ע"ב ,רא"ש ש סי' יז ,וכ משמעות הירושלמי פ"א
ה"א ,הובא ברשב"א ריטב"א ומאירי ]אלא דהמאירי נשאר בצ"ע אי אמר רבי יוחנ הכא אפי' חורבה ,ובירושלמי שהוא
התלמוד שלו פירשו בהדיא דמבוי אינו פחות משתי חצרות וחצר אינה פחותה משני בתי[ ,רבנו יהונת הכה מלוניל על
הרי" ג ע"ב ,סמ"ג הל' עירובי ,סמ"ק סי' רפב .ועי' היטב ברמב" פי"ז ה"ח ובמגיד משנה ושאר נו"כ ש( .ויש
אומרי שלכל חצר פתוח בית אחד )ראב"ד ,הובא בראשוני ש .וכ משמעות רש"י לעיל יב ע"ב(.
'עד שיהו בתי וחצירות פתוחי לתוכו' יש שני טעמי לזה:
א .דא אי בה שני בתי א"צ עירוב חצירות ,וא אי בה שתי חצירות א"צ שיתו מבואות )רבנו יהונת הכה מלוניל
על הרי" ג ע"ב לסברת רש"י דלא מהני שיתו מבואות במקו עירובי חצרות(.
ב .כדי שלא יהיה דומה לחצר ,שכל שהוא עשוי יותר לדירה ולתשמישי הצנע צרי יותר מחיצות גמורות ,וכיו שאי
בתי וחצירות פתוחי לתוכו הרי דיוריה מועטי ,ואינ בושי כ"כ לאכול ולהשתמש בה ,וצריכי מחיצות
גמורות .משא"כ בבתי וחצירות פתוחי לתוכו ,דלפי ריבוי הדיורי מתמעט תשמיש המבוי )שו"ת הרשב"א ח"ה
סי' רג ,ב"י סי' שסג לדעת הרמב" והפוסקי דמהני שיתו במקו עירוב .וע"ע ערוה"ש ש סעי' ב(.
'אמר רב…ושמואל אמר…ורבי יוחנ אמר '…רוב הפוסקי פסקו כרב )רי" כג ע"א ,רמב" פי"ז מהל' שבת
הי"ז ,רשב"א ,ריטב"א ,רא"ש ,מאירי ]אלא שלעני שלא יהיו פתוחות זו לזו נחלקו המפרשי ,עי' ברשב"א ,ריטב"א,
רא"ש וש"מ ,ובב"י ודרכ"מ סי' שסג ,וכתב המשנ"ב ש ס"ק קג דיש להקל .וע"ע להרה"ג המהדיר נר"ו על חידושי
המאירי הע' 720ובביאורי ש סוס"י ל וסי' לב[( ,ויש שפסקו כרבי יוחנ )רבנו חננאל כא ]וכ הביאו הרשב"א
וריטב"א להל עד ע"ב בשמו ,וכ"ה בחידושי המאירי לעיל יב ע"ב בש קצת מ הגאוני .א רבנו חננאל עצמו לעיל ש
סת כרב ,וכ בשבת קלא ,א לקמ עה ע"ב כתב בפשיטות :דכל היכא דפליגי רב ושמואל ורבי יוחנ ,הלכה כרבי יוחנ.
עכ"ל .וצ"ב[ ,רא"ש סי' כ ,מרדכי בש הר"מ ,וע"ע פסקי ריא"ז(.
דףעה
)ע"ב( 'אמר רב יוס מריה דאברה ' פרש"י )כתובות ב ע"א( :תמה על דברי רבו ואמר מריה דאברה מה זה
היה לשמואל לומר כ ,ועוד שחלה רב יוס ושכח תלמודו ותוהה על דבריו הראשוני .עכ"ל .ולכאורה ה שני פירושי
שוני לגמרי ,דלפי' ראשו תמה רב יוס בסברא שלא שיי לומר כ ,ולפי' שני זה בכלל כל הדברי ששכח רב יוס
]כמו שמבואר בגמ' נדרי מא ע"א ,ועי' לעיל ד י ע"א וביוס דעת חוברת קט עמ' .[37אמנ ברשב" )ב"ב קלד ע"ב(
מבואר דפי' כנ"ל בטע אחד ,שמשו שלא יתכ שרבו אמר כ תלה בודאי בשכחתו ,וז"ל הרשב" :רב יוס חלה
ושכח תלמודו וכו' ושמועות ששמע מרב יהודה רבו קוד חליו ועכשיו מתקשה בה היה נות אל לבו ותמה א שמע כ
והיה מתרצ מדעתו ,והכי קאמר ,רבש"ע אפשר ששמעתי מרב יהודה שינוי גדול כזה וכו' אלא אי אמר לי רב יהודה הכי
אמרה וכו' .עכ"ל .ולכאורה כ ממש היה אפשר לפרש ברש"י כא אילולא תיבת 'ועוד' שכתב .ועכ"פ מתיבת 'ועוד'
מבואר דס"ל דהוו ב' טעמי כנ"ל ]ועי' היטב בתוס' ש ,ובשו"ת דברי ריבות סי' רלט[ .אמנ ,כא בסוגייתנו פרש"י
בפשיטות :רב יוס חלה ושכח תלמודו .עכ"ל .ובחידושי המאירי )כא( כתב שני פירושי ,וז"ל :פי' כא הודה ששכח
תלמודו מחמת אנסו ,כלומר מצד חליו וכו' ,ואמר שאמת הוא שמצד בלבול חליו נתבלבל עד כששמע טע הדבר שאני
קורא בה רבי ,כשחזר לשנותה במדרשו נתחל לו ואמר@ בש רבי וכו' .ויש שפירשוה בדר כעס ,ותמה 'וכי רבי
ברבי נתחל לי?!' ,כלומר שאתלה אותה להיות שנויה בש רבי ,ודאי לא טעיתי בכ לשנותה בש רבי להיות היא
מתניתא ,אלא ודאי שמעתיה בש חכ אחד וקראתיו רבי .עכ"ל.
והנה ,לשו זו 'מריה דאברה' מצינו בתלמוד רק מפי רב יוס ,ארבע פעמי ]כא ,ב"ב ש ,כתובות ב ע"א ,שבת כב
ע"א[ .והמעיי בג' מקומות הראשוני הנ"ל ]כא ,ב"ב ,כתובות[ יווכח דאכ שיי לפרש דרב יוס מתמה כ מחמת
חוליו ושכחתו ,כיו שתמה כ על עצמו שאמר דבר בש רבותיו ואינו מסתבר ,א במקו הרביעי ]שבת ש[ אינו תמה
כ על עצמו שאמר דבר בש רבותיו ,אלא תמה על מימרא של אחד החכמי ,וחולק עליו .וע"כ צ"ל דאינו דוקא משו
שכחתו ,אלא אומר כ א כשחולק בסברא סת ,ולכ פרש"י )כתובות ש( פי' ראשו בפני עצמו שאינו קשור לשכחתו,
אלא תמה על דברי רבו וכו' .א בסוגיי אינו יכול לפרש כ ,שהרי אינו לשו תמיהה כלל ,רק מסביר את עצמו למה טעה,
וע"כ שיי רק הפי' השני שמשו שכחתו .ודו"ק.
ובעני פי' הביטוי 'מריה דאברה' ,עי' להחיד"א בפתח עיני )כתובות ש( דפי' שני פירושי מתוקי על שייכות לשו
זו לסוגיא ש ,א תרווייהו לא שייכא הכא )ובסוגיי ובשבת וב"ב לא ראיתי להחיד"א פי' ע"ז( .ובפשטות הוא קרוב
ללשו שבועה ]וכ משמע מלשו הרז"ה שמובא בשו"ת הראב"ד סי' מ ובשיטה מקובצת ,ע"ש ודו"ק[ .ושמעתי בש
אחד מרבני דורנו )הג"ר משה שפירא נר"ו( שפי' דביטוי זה מתאי כשיש חוסר שייכות נכונה ,וכמו שהוא בגמ' בארבעת
המקומות הנ"ל )'תלי תניא בדלא תניא' ו'רבי ברבי איחל לי'( ,ועל זה אומר 'מריה דאברה' ,שאברה אבינו הוא
הראשו שִשֵייְ את כל מה שבעול למי שזה שָיי )=לקב"ה( .עכ"ד .אמנ צ"ב עדיי למה דוקא רב יוס אומר כ .ועי'
בתוספות )כתובות ב ע"ב ד"ה פשיט( דכתבו 'דכל אמורא היה תופס לשונו' ]לגבי לשונות 'תהי' 'לייט' 'מגד' ועוד[,