א .דא אי בה שני בתי א"צ עירוב חצירות ,וא אי בה שתי חצירות א"צ שיתו מבואות )רבנו יהונת הכה מלוניל
על הרי" ג ע"ב לסברת רש"י דלא מהני שיתו מבואות במקו עירובי חצרות(.
ב .כדי שלא יהיה דומה לחצר ,שכל שהוא עשוי יותר לדירה ולתשמישי הצנע צרי יותר מחיצות גמורות ,וכיו שאי
בתי וחצירות פתוחי לתוכו הרי דיוריה מועטי ,ואינ בושי כ"כ לאכול ולהשתמש בה ,וצריכי מחיצות
גמורות .משא"כ בבתי וחצירות פתוחי לתוכו ,דלפי ריבוי הדיורי מתמעט תשמיש המבוי )שו"ת הרשב"א ח"ה
סי' רג ,ב"י סי' שסג לדעת הרמב" והפוסקי דמהני שיתו במקו עירוב .וע"ע ערוה"ש ש סעי' ב(.
'אמר רב…ושמואל אמר…ורבי יוחנ אמר '…רוב הפוסקי פסקו כרב )רי" כג ע"א ,רמב" פי"ז מהל' שבת
הי"ז ,רשב"א ,ריטב"א ,רא"ש ,מאירי ]אלא שלעני שלא יהיו פתוחות זו לזו נחלקו המפרשי ,עי' ברשב"א ,ריטב"א,
רא"ש וש"מ ,ובב"י ודרכ"מ סי' שסג ,וכתב המשנ"ב ש ס"ק קג דיש להקל .וע"ע להרה"ג המהדיר נר"ו על חידושי
המאירי הע' 720ובביאורי ש סוס"י ל וסי' לב[( ,ויש שפסקו כרבי יוחנ )רבנו חננאל כא ]וכ הביאו הרשב"א
וריטב"א להל עד ע"ב בשמו ,וכ"ה בחידושי המאירי לעיל יב ע"ב בש קצת מ הגאוני .א רבנו חננאל עצמו לעיל ש
סת כרב ,וכ בשבת קלא ,א לקמ עה ע"ב כתב בפשיטות :דכל היכא דפליגי רב ושמואל ורבי יוחנ ,הלכה כרבי יוחנ.
עכ"ל .וצ"ב[ ,רא"ש סי' כ ,מרדכי בש הר"מ ,וע"ע פסקי ריא"ז(.
דףעה
)ע"ב( 'אמר רב יוס מריה דאברה ' פרש"י )כתובות ב ע"א( :תמה על דברי רבו ואמר מריה דאברה מה זה
היה לשמואל לומר כ ,ועוד שחלה רב יוס ושכח תלמודו ותוהה על דבריו הראשוני .עכ"ל .ולכאורה ה שני פירושי
שוני לגמרי ,דלפי' ראשו תמה רב יוס בסברא שלא שיי לומר כ ,ולפי' שני זה בכלל כל הדברי ששכח רב יוס
]כמו שמבואר בגמ' נדרי מא ע"א ,ועי' לעיל ד י ע"א וביוס דעת חוברת קט עמ' .[37אמנ ברשב" )ב"ב קלד ע"ב(
מבואר דפי' כנ"ל בטע אחד ,שמשו שלא יתכ שרבו אמר כ תלה בודאי בשכחתו ,וז"ל הרשב" :רב יוס חלה
ושכח תלמודו וכו' ושמועות ששמע מרב יהודה רבו קוד חליו ועכשיו מתקשה בה היה נות אל לבו ותמה א שמע כ
והיה מתרצ מדעתו ,והכי קאמר ,רבש"ע אפשר ששמעתי מרב יהודה שינוי גדול כזה וכו' אלא אי אמר לי רב יהודה הכי
אמרה וכו' .עכ"ל .ולכאורה כ ממש היה אפשר לפרש ברש"י כא אילולא תיבת 'ועוד' שכתב .ועכ"פ מתיבת 'ועוד'
מבואר דס"ל דהוו ב' טעמי כנ"ל ]ועי' היטב בתוס' ש ,ובשו"ת דברי ריבות סי' רלט[ .אמנ ,כא בסוגייתנו פרש"י
בפשיטות :רב יוס חלה ושכח תלמודו .עכ"ל .ובחידושי המאירי )כא( כתב שני פירושי ,וז"ל :פי' כא הודה ששכח
תלמודו מחמת אנסו ,כלומר מצד חליו וכו' ,ואמר שאמת הוא שמצד בלבול חליו נתבלבל עד כששמע טע הדבר שאני
קורא בה רבי ,כשחזר לשנותה במדרשו נתחל לו ואמר@ בש רבי וכו' .ויש שפירשוה בדר כעס ,ותמה 'וכי רבי
ברבי נתחל לי?!' ,כלומר שאתלה אותה להיות שנויה בש רבי ,ודאי לא טעיתי בכ לשנותה בש רבי להיות היא
מתניתא ,אלא ודאי שמעתיה בש חכ אחד וקראתיו רבי .עכ"ל.
והנה ,לשו זו 'מריה דאברה' מצינו בתלמוד רק מפי רב יוס ,ארבע פעמי ]כא ,ב"ב ש ,כתובות ב ע"א ,שבת כב
ע"א[ .והמעיי בג' מקומות הראשוני הנ"ל ]כא ,ב"ב ,כתובות[ יווכח דאכ שיי לפרש דרב יוס מתמה כ מחמת
חוליו ושכחתו ,כיו שתמה כ על עצמו שאמר דבר בש רבותיו ואינו מסתבר ,א במקו הרביעי ]שבת ש[ אינו תמה
כ על עצמו שאמר דבר בש רבותיו ,אלא תמה על מימרא של אחד החכמי ,וחולק עליו .וע"כ צ"ל דאינו דוקא משו
שכחתו ,אלא אומר כ א כשחולק בסברא סת ,ולכ פרש"י )כתובות ש( פי' ראשו בפני עצמו שאינו קשור לשכחתו,
אלא תמה על דברי רבו וכו' .א בסוגיי אינו יכול לפרש כ ,שהרי אינו לשו תמיהה כלל ,רק מסביר את עצמו למה טעה,
וע"כ שיי רק הפי' השני שמשו שכחתו .ודו"ק.
ובעני פי' הביטוי 'מריה דאברה' ,עי' להחיד"א בפתח עיני )כתובות ש( דפי' שני פירושי מתוקי על שייכות לשו
זו לסוגיא ש ,א תרווייהו לא שייכא הכא )ובסוגיי ובשבת וב"ב לא ראיתי להחיד"א פי' ע"ז( .ובפשטות הוא קרוב
ללשו שבועה ]וכ משמע מלשו הרז"ה שמובא בשו"ת הראב"ד סי' מ ובשיטה מקובצת ,ע"ש ודו"ק[ .ושמעתי בש
אחד מרבני דורנו )הג"ר משה שפירא נר"ו( שפי' דביטוי זה מתאי כשיש חוסר שייכות נכונה ,וכמו שהוא בגמ' בארבעת
המקומות הנ"ל )'תלי תניא בדלא תניא' ו'רבי ברבי איחל לי'( ,ועל זה אומר 'מריה דאברה' ,שאברה אבינו הוא
הראשו שִשֵייְ את כל מה שבעול למי שזה שָיי )=לקב"ה( .עכ"ד .אמנ צ"ב עדיי למה דוקא רב יוס אומר כ .ועי'
בתוספות )כתובות ב ע"ב ד"ה פשיט( דכתבו 'דכל אמורא היה תופס לשונו' ]לגבי לשונות 'תהי' 'לייט' 'מגד' ועוד[,
וה"ה די"ל כ כא ,ובפרט דג הלשונות 'תלי תניא בדלא תניא' ו'איחל לי' מצינו רק ע"י רב יוס ורק במקומות הנ"ל.
ואכמ"ל יותר ]ועי' היטב בשו"ת הריב"ש סי' שעב[.
'בית שער דיחיד שמיה בית שער…לא שמיה בית שער' עי' משנ"כ בס"ד להל ד פה ע"ב.
דףעו
'לאחד עירב עליו מבע"י ולאחד עירב עליו ביה"ש…שניה קנו עירוב' משמע דמהני עירוב שנעשה בי
השמשות ]ועי' להל לגבי נאכל ביה"ש[ ,ויש בזה שתי דעות בראשוני:
יש אומרי :איירי בעירובי תחומי ,ואע"פ שהגמ' )שבת לד ע"א( הסיקה שאסור לערב עירובי תחומי בבי השמשות
זהו רק לכתחילה ,אבל בדיעבד הוי עירוב )שיטת רש"י כפי שביארוה התוס' שבת ש ,רמב" פ"ו מהל'
עירובי הי"ג ,מגיד משנה ש דכ עיקר .אמנ בכנה"ג הביא דרבנו ירוח כתב דלרש"י דוקא עירובי
תחומי ולא עירובי חצרות .וצ"ב(.
ויש אומרי :איירי בעירובי חצרות ,וכמו שהגמ' )שבת ש( הסיקה שמותר לערב עירובי חצרות בבי השמשות א
לכתחילה ,אבל עירובי תחומי אסור לערב בי השמשות וג בדיעבד לא הוי עירוב ,כיו דחמירי )רבנו
חננאל שבת ש ,תוס' כא ושבת ש ,רמב" שבת ש ,תוס' רא"ש ,רא"ש סי' כג ובשבת ש סי' כב בש
ר"ת ,רשב"א ,ריטב"א ,ר" ,מרדכי(.
ולהלכה :השו"ע )סי' תטו סעי' ב( כתב :אי מערבי עירובי תחומי ביה"ש ,וא עירב עירובו עירוב .עכ"ל .והמשי
)ש סעי' ג( :אמרו לו שניי צא וערב עלינו וכו' שניה קנו עירוב ,ויש חולקי .עכ"ל .ולכאורה החולקי
בסעי' ג ]וה שיטת רוב הראשוני דלעיל[ חולקי ג בסעי' ב ,דהא לדידהו בעירובי תחומי שניתנו ביה"ש
אינו עירוב א בדיעבד .וכ"כ המשנ"ב )ש ס"ק י( .ולפ"ז צ"ל דכוונת השו"ע היתה כשכתב בסעי' ג 'ויש
חולקי' דקאי על שני הסעיפי ,ג על סעי' ב .ולכאורה דוחק קצת .ובאמת הלבוש )ש( כתב דטע היש
חולקי הוא משו דלא אמרינ תרי קולי דסתר אהדדי .והעיר עליו המלבושי יו"ט )ש( דא"כ הו"ל להביא
היש חולקי ג לגבי עירובי חצירות )בסי' שצג( ,וג מפורש בראשוני דטע החולקי משו חומרא
דעירובי תחומי לא מהני אפי' בדיעבד ביה"ש ,ולפ"ז חולקי ג בסעי' ב .ע"כ .והובא באליה זוטא )על
הלבוש ש( ,א הוא דידיה באליה רבה ביאר סברת הלבוש ]ושכ כוונת השו"ע[ דאי מחמירי אלא בצירו
שני הטעמי חומרת עירוב תחומי ,ותרתי דסתרי .אבל בעירובי חצירות מקילינ בכל גוונא ,וג בעירובי
תחומי היכא דליכא תרתי דסתרי אלא רק עירב ביה"ש או נאכל ביה"ש לא הביאו את המחמירי כי ס"ל
דאי צד להחמיר .והמעדני יו"ט הפליג לדבר סרה על הלבוש ,ובמה שפרשתי מיושב הכל .עכ"ד .א רוב
האחרוני כתבו בפשיטות דהיש חולקי קאי על שני הסעיפי )עי' מג"א ,ומשנ"ב ש בשעה"צ אות יד(.
ועכ"פ כתב המשנ"ב )ש ובביאור הלכה( דצע"ג למה סת השו"ע להקל כדעת רש"י ורמב" ומגיד משנה,
והביא רק ד'יש חולקי' ,אדרבה החולקי ה תשעה מ הראשוני ,והיה לו לסתו כמות ועליה לכתוב
ד'יש חולקי' .וצ"ע לדינא .עכ"ד )ועי' היטב בלשונו סי' רסא ס"ק ח( .ובכה"ח )ש ס"ק יז( כתב דאי להקל
כי א לצור גדול )לשיטתיה בסי' יג ס"ק ז ,ואכמ"ל( .אמנ בשו"ע הגר"ז )סי' רסא סוסע"י ב( כתב דא עבר
ועירב ביה"ש עירובו עירוב )ומה שציי 'מ"א' לא מצאתי(.
אמנ ג לשיטת רוב הראשוני דמחמירי ,י"ל דא הניח העירוב לפני סו בי השמשות ממש יש להקל
)ביאור הלכה ש ,כיו דלדעת רבי יוסי עדיי יו גמור הוא ,דלדידיה ביה"ש הוא רק בסו ביה"ש דרבי
יהודה ,ויש להקל לעני עירובי תחומי כרבי יוסי ,כיו שכמוהו ודאי עיקר ההלכה ,ורק לגבי חומרא דשבת
החמירו כרבי יהודה(.
'זה שעירב עליו מבע"י נאכל עירובו ביה"ש…קנו עירוב' לרוב הראשוני )דלעיל( הסוברי דסוגיי איירי רק
בעירובי חצרות ,אבל בעירובי תחומי א הונח בי השמשות לא מהני ,נחלקו א עכ"פ בהונח מבע"י ונאכל ביה"ש
מהני .יש אומרי דלא מהני )תוס' שבת לד ע"א בש הר"ש משאנ ( ,ויש אומרי דמהני )רשב"א ,ריטב"א(.
'עירב עליו מבע"י נאכל עירובו ביה"ש…עירב עליו ביה"ש נאכל עירובו משתחש ,שניה קנו עירוב'
ודוקא בכהאי גונא ,אבל א עירב עליו ביה"ש וג נאכל ביה"ש אינו עירוב ,דכולי האי לא הקילו רבנ לשוויי ביה"ש