סתימת בית
סתימת חרי
עשית
מחיצ
ה
.
ביטל
ממש
איןעתיד
לפנותו
בסתם
)=איןידועאםיפנהו(
כל
האופנים
אינו
ביטל
ממש עִתד
לפנות
בסתם
)=איןידוע
אםיפנהו(
כרי
אינו בטל
וכסתות
דבטלה דעתו אצל כל אד ,ולא דמי לארנקי ,עי' להל ]ועי' מגדי חדשי עמ' שנב[.
]בטל[ משמע בגמ' דלא בטלי ,ותוס' הקשו ]בטל[
פירות
מהגמ' )שבת ק( דפירות בטלי .ותי'
דמה"ת ודאי בטלי ,ורבנ החמירו.
אלא שהקשו מהגמ' להל שהקשתה
מעני טומאה אע"פ דהוי מה"ת.
ושאר הראשוני תי' קושיה זו .וע"ע
ביאורי לחי' המאירי סי' י .והב"י
הביא הגה"א דפירות בטלי ,דרגילות
להשאיר ש לאוצר .וכ"פ הרמ"א.
ומשנ"ב )ס"ק קכה( כתב דמג"א
וגר"א פקפקו בזה שרק פירות טבל
בטלי ,שלא ניטלי בשבת .ועי' חי'
גור אריה למהר"ל ,חזו"א סי' צז ס"ק
ה.
תב וקש בטל מחלוקת ר'
בטל
לא בטל
)הראויי
)דכשה
יוסי ורבנ
למאכל
וא ש
בהמה
וניטלי
הוי
בשבת(
מחיצה
מפסיק
ה(
לרב אשי
בטל
]בטל[
מחלוקת ר' יוסי
בטל מחלוקת ר'
עפר
בסוגיי ר'
ורבנ
יוסי ורבנ
וצרורות
יוסי מודה
]כ יוצא מהסוגיא
)וה"ה
בזה דלא
]כ"כ התוס' בסוכה ,וכ"ה לפי
תב וקש
סרוחי
בטל )ורק
בסוכה ש ,רב אסי בסוגיי ,א
שאינ
בחרי
ולכאורה לרב לרב אשי כא
ראויי
בטל(,
ב"ר לכו"ע בטל )ורק
הונא
למאכל
בהמה
ולרב אסי
יהושע דלהל בבית אינו בטל(,
]ועי'
ורב הונא
יש לחלק ג ולרב הונא בריה
נתיבות
שבת פכ"ה
ב"ר יהושע
כא בי שבת דרב יהושע כא יש
סעי' ה[(
הוי כמו
לטומאה )ועי' לחלק בי שבת
לחי'
ביאורי
סתימת
יא) ,דבטל( לטומאה
המאירי
חרי ]ועי'
ונתיבות שבת כה )דאינו בטל( .ועי'
ד כ([
באורי לחי' המאירי סי'
יא ,ונתיבות שבת פכ"ה
סעי' ד הע' כ[.
לחי'
יא,
באוִר
המאירי
ונתיבות שבת
כה ד כ[
.
• לשו המשנה 'חרי שבי שתי חצרות' ,וה"ה חרי בחצר אחת על פני כולו ,ויש דיורי מכא ומכא נעשה עי"ז
כשתי חצרות )משנ"ב סי' שעב סעי' טז בביאור הלכה ד"ה חרי ע"פ דברי רש"י ]כנראה ממש"כ רש"י במשנה:
ארו הוא ומפסיק על פני החצר כולה .עכ"ל[ .אמנ בריטב"א כתב להדיא :ואפשר דדוקא חרי שבי שתי חצירות,
אבל חצר אחת שיש חרי באמצע וכו' אי מערבי אלא אחת ,ולהכי נקט בי שתי חצירות .או אפשר ,דה"ה בחצר
אחת ,וכדאיתא גבי מתב ,ושתי חצירות דנקט לאו דוקא .וכ דעת המפרשי ז"ל .עכ"ל .וע"ש במהדיר הע' 272
דהבי בריטב"א דאיירי א בחצר של אד אחד ,וכתב דהוא חידוש גדול ולא מצא לו חבר .עכ"ד .א לכאורה אינו
מוכרח כלל ,אלא הריטב"א איירי דוקא בחצר אחת שיש דיורי מכא ומכא ,וכמש"כ המשנ"ב הנ"ל ,והחרי מחלק
בי הדרי כא וכא וצריכי לערב .אמנ מה שתמה המהדיר ש עמש"כ הריטב"א 'וכדאיתא גבי מתב' ,באמת
לכאורה צ"ע ,דהרי ג במתב כתוב 'בי שתי חצירות' ומה ראה ש הריטב"א דאיירי בחצר אחת יותר מהכא(.
• לדעת רש"י )כא ובסוכה ד( ואור זרוע צרי לבטל בפיו ממש ,ולדעת התוס' וריטב"א )סוכה ש( סגי בביטול גמור
בלבו )והמשנ"ב ש ס"ק קכא הביא את שתי הדיעות ,ועי' נתיבות שבת פכ"ה סע'י ו הע' כח שהביא מהמרדכי פ"ק
דסוכה שכתב בש רבנו חננאל דבעינ ביטול בפיו(.
• א אי החרי לאור כל החצר מקצה לקצה דני את המקו המחובר כפתח בי שתי החצרות )א הוא ד' טפחי
ומעלה( ומערבי אחת )מאירי ,משנ"ב ש ס"ק קיח( .וה"ה כשממלאי החרי כדי לסותמו סגי במילוי באור ד'
טפחי כדי לערב אחד ,ועדיי אפשר לערב שניי עד שימלאו יותר מי' אמות ,שאז חייבי לערב אחד )ריטב"א,
טוש"ע ש סעי' יז ,משנ"ב ש ס"ק קכב וס"ק קכח( .וגובה המילוי די שימעט החרי מגובה י' טפחי ,וא"צ
שימלאנו כולו )ריטב"א ,משנ"ב ש ,ובשעה"צ ש אות פו כתב דכ"ה להדיא ברמב" ולפלא שלא העירו
האחרוני דבר זה ,זולת במאמ"ר ,ופשוט הוא( .ורוחב המילוי די שימעט החרי מרוחב ד' טפחי )פשוט הוא
עפמש"כ הגמ' לגבי נסר על רוחבו(.
'נת עליו נסר '…האחרוני דנו רבות א ג גשר מבטל מחיצה כנסר ,ומסקנת שמבטל )בשו"ת שערי ציו סי' ד
הארי להוכיח שגשר אינו מבטל מחיצה ,והחזו איש סי' קח ]מד[ הארי לחלוק עליו וכתב דדבריו תמוהי מאד ,ושאי
לעשות שו סני להקל מדבריו ,כי אי מקו לפקפק על כל האחרוני שנקטו בפשיטות דגשר מבטל מחיצתא .ועי'
נתיבות שבת פכ"ה סעי' ג הע' טו שציי לדברי אחרוני רבי שדברו בזה(.
דףעט
'מא תנא אהלות ,רבי יוסי היא' פרש"י :משו דאיירי בה רבי יוסי כדאמרינ לקמ ,נקיט לה .עכ"ל .וקצת קשה
מהל הגמרא שהקשתה 'אי רבי יוסי איפכא שמעינ לה דתניא ,'…וא כבר ידעה הגמרא מהברייתא שמקשה ממנה ,הוה
לה למימר מיד בתחילה 'מא תנא עירובי רבי יוסי' )באהלי תורה(.
'ַמְתֵ $שבי שתי חצרות' סיכו הסוגיא והמפרשי בס"ד.
.
גבוהי'טפחים
בי שתי חצרות
בי שני
בתי
נתמעטמי'
בשבת
בחול
מערבי
מערבי שניי )א הוא במש ד' טפחי עד י' אמות מערבי מותר
כיו
שניי או אחד ,וא הוא במש יותר מי' טפחי מערבי שניי להאכיל שהותרה אחד
לבהמתו הותרה ולא
ולא אחד(.
)ולפי' ב שני
ואסור לכל אחד מה לית מהתב לתו קופתו להאכיל לבהמתו ממנה
ברש"י
לרוה"פ :בשבת ,רש"י פי' א :חיישינ שמא ימעיט המחיצה מי' בידי,
ג כא
כיו
טפחי.
אסור
שיש
ריטב"א ויבוא להתיר טלטול בשבת הבאה.
ראב"ד ואסור לכתִחלה לסמו א'כיו דהותרה הותרה' .תקרה ליטול
מ
רש"י פי' ב :מוקצה הוא מערב שבת לצור יראו
המחיצה.
כשיתמ התב(.
לרא"ש :בחול ,שמא יפחת מי' טפחי בערב שבת ולא ירגיש עט
)אבל בשבת מותר ,דהואיל והותרה הותרה( .וא נוטל ויתרחק
כל המחיצה בבת אחת מותר] .וכתב החזו"א )צח ,ג( מ
דלרא"ש אסור ביו חול ליטול ע או אב מכל התקרה.
המחיצות שסביבות העיר ,אא"כ דעתו לסתור כל
המחיצה ,ואי אנו נזהרי בזה ,ואפשר דלא גזרינ אלא
במחיצת עראי כתב .עכ"ד .א י"ל דמה שאי נזהרי
בזה כי אי הלכה כ דהרי דעת הרא"ש הוא יחידאי,
וכמש"כ המשנ"ב בשעה"צ אות ק .וע"ע שעה"צ אות
צט דג לרא"ש האיסור הוא רק בערב שבת[.
אבל בשבת מותר )א"ר ס"ק כט ,תו"ש ס"ק נה ,מאמ"ר
ס"ק כ ,ביאור הלכה ד"ה ולהרא"ש( ,וי"א שג"כ אסור
)שו"ע הגר"ז סעי' כב ,נתיבות שבת פכ"ט סעי' טז
ובהע' נג(.
ואפילו להעמידה ש כדי שתאכל אסור )ִדלמא יקח בידו וית לה(.