שאינ ניכרות ,שהבתי מחוברי וכו' .ע"כ .משמע שא הבתי מחוברי ,אפי' שמחיצות הבית בולטות קצת על הגג,
כיו שאי בה י' טפחי לא אמרינ גוד אסיק .אבל יש אומרי דא המחיצות בולטות משהו למעלה ,כבר חשיב
מחיצות הניכרות ואמרינ גוד אסיק )ריטב"א(.
רשיד"ה מאי לאו 'וקרפ א יש יותר מבית סאתי '…לכאורה אי כא מקומו כלל ,אלא לעיל בסו ד"ה
חצירות .וכ ראיתי בספר אחד שכתב שמצא כ בדפ"י )ולא זכור לי הספר( .וביד בנימי כתב בסת :והוא מילתא בפנ"ע
ואינו קשור וכו'.
ומש"כ רש"י דחצרות רשות שותפות חלק עליו התוס' רי"ד ,דאע"פ שהחצר של יחיד והקרפ של יחיד אסור לטלטל
מזה לזה .ובגאו יעקב כתב שהוא ט"ס ברש"י.
)ע"ב( 'רב יוס …רב נחמ…אביי' פרש"י דכל מימרות אלו אתיי אליבא דרבנ דס"ל כל אחת רשות לעצמה,
בהני מועיל סילוק רשות דשאר גגי להתירו לגג זה ,אבל לרבי שמעו דקיי"ל כוותיה אי מועיל כל הני .ולכ השמיטו
הפוסקי הלכות אלו .אבל הרשב"א וריטב"א ומאירי כתבו דכל הני מימרות ה להלכה ,דס"ל דקאי ג אליבא דרבי
שמעו לעני כלי ששבתו בבתי ,ובהני גווני סליקו בני גג קט רשותייהו לבני גג גדול ומותר להוציא א כלי ששבתו
בבתי של גג גדול )נתיבות שבת פל"ב סעי' כב הע' סח(.
'ועשה לפניה דקה' עי' יוס דעת )חוברת קיב עמ' ,29על לעיל נט ע"ב( בדברי הראשוני במהות 'דקה' .והנה רש"י
כא )ד"ה בנה וד"ה דקה( כתב שעשה מחיצה לגגו ועשה דקה לצידי הבני ,פי' פתח פתוח .עכ"ד .ולעיל )ש( פרש"י
רש"י דדקה הויא מחיצה ארבע )וע"ע לעיל עה ע"א ברש"י ד"ה דקה( .ושיטת רבנו חננאל והתוספות שתמיד 'דקה'
הכוונה מחיצה ,וגרסו 'הותרו לכל הגגות כול' ,שא עירבו שאר גגי זה ע זה והוא לא עירב עמה והיה אוסר עליה,
וקאמר דא עשה דקה פי' מחיצה סביב לגגו הותרו כל הגגות ,דגלי דעתיה דסליק נפשיה מהת )ועי' תוספות רבנו
פר ,גאו יעקב וחזו איש סי' קד ס"ק יב ,ובביאורי על חידושי המאירי סי' ח(.
דףצ
'וכי מאחר אתאי ונצאי' יש כמה פירושי בזה:
א .וכי שמעתי את השאלה מאד אחר ואני אומרה בש עצמי כדי להקי מחלוקת ומריבה )רש"י(.
ב .אתה מאוחר ממני בזמ ,פי' קט יותר ממני ,ובא ומקנטר אותי )חידושי המאירי בפי' א(.
ג .וכי אני מאחר לבית המדרש ,שאי אני אוחז בסוגיא ומדבר דר קנטור )חידושי המאירי בפי' ב(.
'ספינה' סיכו הסוגיא.
איירי בספינה יתירה מבית סאתיי )דהא לעיל מב ע"ב פסק שמואל להתיר בספינה היוצאת מחו לתחו להל את כולה,
וע"כ איירי הת באינה יתירה מבית סאתיי ,ופה אפילו ביתירה מבית סאתיי ,כיו דחשיב הוקפה לדירה(.
רב :מותר לטלטל בכולה )שהרי יש מחיצות ,ואמרינ גוד אסיק(.
שמואל :אי מטלטלי בה אלא ד' אמות )המחיצות אינ אלא כדי להבריח מי ,ולא חשיב הוק לדירה ,וכיו דהוה יותר
מבית סאתי אסור לטלטל אלא ד' אמות .ועי' ריטב"א(.
ושמואל בעצמו הודה דהלכה כרב .וכ פסקו הפוסקי.
ומודה רב שא כפה את הספינה על פיה כדי לזפתה ,שאי מטלטלי בה אלא ד' אמות )שבטלו מחיצותיה מתורת מוקפות
לדירה ,והוה כעמוד בעלמא ,והוה יותר מבית סאתי שלא הוק לדירה( .ונחלקו המפרשי אי איירי ג לגבי טלטול
בתוכה ,או רק לגבי טלטול על גביה ,אבל בתוכה מותר לעול )הבית יוס סי' שסב אות ד דייק מדברי רש"י דא כפוה
כדי לזפתה ג הטלטול תחתיה נאסר ,א מדברי הרא"ש והטור משמע דהטלטול תחתיה מותר לעול ,ולא דברו אלא
לעני טלטול על גבה .והרי" השמיט הא דמודה רב שא כפאה על פיה אי מטלטלי בה אלא ד' אמות ,ולא ידעתי למה.
עכ"ד הבית יוס .אבל הב"ח ש כתב דג הרא"ש והטור מודי לרש"י ,דהטלטול בתוכה דינו כעל גבה .ובמשנ"ב ש
ס"ק כט סת דג תחתיה נאסר .וכ סתימת האחרוני מג"א ש ס"ק ז ,א"ר ס"ק ו ,תו"ש ס"ק יא ,שו"ע הגר"ז סעי' ט,
כה"ח ס"ק לט(.
)ע"ב( 'אכסדרה בבקעה' סיכו הסוגיא )בצירו לעיל כה ע"א ,ולהל צד ע"אב(.
רב :מותר לטלטל בכולה )דאמרינ פי תקרה יורד וסות(.
שמואל :אי מטלטלי בה אלא ד' אמות )לא אמרינ פי תקרה יורד וסות(.
רש"י אכסדרה פרוצה מד' רוחותיה ,ונחלקו א אמרינ פי תקרה יורד וסות מד' רוחות.
תוס' )לעיל כה ע"א ,ולהל צד ע"א( אכסדרה סתומה מג' צדדי ,ופתוחה רק מצד אחד ,ונחלקו א אמרינ פי תקרה
יורד וסות ברוח שלימה אחת.
דףצא
'בכומתא וסודרא' פי' כובעי ומעפורת ]בגד עליו[ )רש"י לעיל פד ע"ב( .ונקטו דוקא בגדי אלו ולא שאר בגדי,
כי הדר שמיד כשהאד בא לביתו פושט וכשרוצה לצאת לובש ,וה דוקא נחשבי כלי ששבתו בתו הבית ,משא"כ
שאר בגדי שרגילי להיות על גו האד תמיד י"ל דבטלי אגב גופו )בית מאיר סי' שמט ,יד בנימי(.
דףצב
)ע"ב( 'תשעה בקטנה ואחד בגדולה ,אי מצטרפי' הראשוני הקשו סתירה לכאורה בסוגיות ,דכא מבואר
דמחצר גדולה לקטנה אי מצטרפי ,ולעומת זאת בגמרא )פסחי פה ע"ב ,סוטה לח ע"ב( נחלקו רב ורבי יהושע ב לוי,
דלרב 'מ האג ולפני כלפני ,ומ האג ולחו כלחו ' ,ולריב"ל 'אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בי ישראל
לאביה שבשמי' והכריעה הגמרא כריב"ל ,וכ במשנה )ראש השנה כז ע"ב( שנינו :מי שהיה עובר אחורי ביהכ"נ או
שהיה ביתו סמו לביהכ"נ ושמע קול שופר או קול מגילה ,א כיו לבו יצא .ע"כ .הרי שאי שו הפסק לעני לצאת ידי
חובה.
וביישוב הסוגיות העמידו הראשוני כמלאכי כללי דלהל ,ויש בזה ארבע שיטות:
שיטת רוב הראשוני :הסוגיא כא איירי לעני צירו למני להשלי עשרה ,ובזה גדולה אינה מצטרפת לקטנה ,וג
מחיצה מפסקת .ולעני לצאת ידי חובה ,אי שו מחיצה מפסקת וכל השומע יצא .ולעני לענות
על קדיש וקדושה וברכו ,על זה נחלקו רב וריב"ל ,והלכה כריב"ל דאי מחיצה מפסקת )שיטה זו
היא דעת התוספות כא ובפסחי ור"ה וסוטה ש ,ראבי"ה ברכות סי' קלד ,תוס' הר"ש משאנ
פסחי ש ,תוס' ישני ר"ה ש ,מהר" מרוטנבורג בתש' ח"ג ]פראג[ סי' תקל ,תוס' הרא"ש
כא וסוטה ש ,הרשב"א כא ובשו"ת ח"ג סי' רפו ושכ דעת הראב"ד ,תוס' רי"ד כא מהדו"ת,
מרדכי ר"ה רמז תשטו ,המאירי כא ופסחי ור"ה ש ,אור זרוע הל' קריא"ש סי' ה ,אגודה כא
ופסחי ור"ה ש ,הר" ר"ה ש ,הרדב"ז ח"ב סי' תרנ ,הכרעת הבית יוס או"ח סי' נה וכל
האחרוני .וע"ע היטב בהלכות ברכות להריטב"א פ"ו ה"ב(.
שיטת רש"י בפסחי )והתוספות כא ב'לכאורה'( :מחלוקת רב וריב"ל היא לגבי צירו לעשרה .ומשמע דלעני ענית
דברי שבקדושה כו"ע מודו דיכול לענות .אמנ באור זרוע )ש( כתב דא מה שהתיר ריב"ל
להצטר ,הוא דוקא באופ שיש דיורי זל"ז )כגו בחצר קטנה לגדולה או בעומד על הפתח
וכדו'( ,אבל בשני בתי ג ריב"ל מודה דאינו מצטר להשלי לעשרה ]וכ"כ הרמב" ,עי' דעה
הבאה[.
שיטת הרמב" בפסחי :מחלוקת רב וריב"ל היא לעני צירו להשלי לעשרה ,אלא שא מה שהתיר ריב"ל הוא דוקא
באופ שיש דיורי זל"ז )כגו בחצר קטנה לגדולה או בעומד על הפתח וכדו'( ,אבל בשני בתי
ג ריב"ל מודה דאינו מצטר להשלי לעשרה ]וכ"כ האור זרוע ש לשיטת רש"י דלעיל[.
והלכה כריב"ל ,ואי שו הבדל בי צירו לעשרה לבי לענות לקדיש וקדושה וברכו ,דכיו שה
דברי שבקדושה שצריכי עשרה כל שאי מצטר עמה ,ג אינו יכול לענות עמה ,והו"ל
אמ יתומה ]ובזה שונה משיטת רש"י דלעיל[ .ומהר"י אבוהב ]דלהל[ כתב דכשיטה זו ג כתבו