כה"ח ס"ק לט(.
)ע"ב( 'אכסדרה בבקעה' סיכו הסוגיא )בצירו לעיל כה ע"א ,ולהל צד ע"אב(.
רב :מותר לטלטל בכולה )דאמרינ פי תקרה יורד וסות(.
שמואל :אי מטלטלי בה אלא ד' אמות )לא אמרינ פי תקרה יורד וסות(.
רש"י אכסדרה פרוצה מד' רוחותיה ,ונחלקו א אמרינ פי תקרה יורד וסות מד' רוחות.
תוס' )לעיל כה ע"א ,ולהל צד ע"א( אכסדרה סתומה מג' צדדי ,ופתוחה רק מצד אחד ,ונחלקו א אמרינ פי תקרה
יורד וסות ברוח שלימה אחת.
דףצא
'בכומתא וסודרא' פי' כובעי ומעפורת ]בגד עליו[ )רש"י לעיל פד ע"ב( .ונקטו דוקא בגדי אלו ולא שאר בגדי,
כי הדר שמיד כשהאד בא לביתו פושט וכשרוצה לצאת לובש ,וה דוקא נחשבי כלי ששבתו בתו הבית ,משא"כ
שאר בגדי שרגילי להיות על גו האד תמיד י"ל דבטלי אגב גופו )בית מאיר סי' שמט ,יד בנימי(.
דףצב
)ע"ב( 'תשעה בקטנה ואחד בגדולה ,אי מצטרפי' הראשוני הקשו סתירה לכאורה בסוגיות ,דכא מבואר
דמחצר גדולה לקטנה אי מצטרפי ,ולעומת זאת בגמרא )פסחי פה ע"ב ,סוטה לח ע"ב( נחלקו רב ורבי יהושע ב לוי,
דלרב 'מ האג ולפני כלפני ,ומ האג ולחו כלחו ' ,ולריב"ל 'אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בי ישראל
לאביה שבשמי' והכריעה הגמרא כריב"ל ,וכ במשנה )ראש השנה כז ע"ב( שנינו :מי שהיה עובר אחורי ביהכ"נ או
שהיה ביתו סמו לביהכ"נ ושמע קול שופר או קול מגילה ,א כיו לבו יצא .ע"כ .הרי שאי שו הפסק לעני לצאת ידי
חובה.
וביישוב הסוגיות העמידו הראשוני כמלאכי כללי דלהל ,ויש בזה ארבע שיטות:
שיטת רוב הראשוני :הסוגיא כא איירי לעני צירו למני להשלי עשרה ,ובזה גדולה אינה מצטרפת לקטנה ,וג
מחיצה מפסקת .ולעני לצאת ידי חובה ,אי שו מחיצה מפסקת וכל השומע יצא .ולעני לענות
על קדיש וקדושה וברכו ,על זה נחלקו רב וריב"ל ,והלכה כריב"ל דאי מחיצה מפסקת )שיטה זו
היא דעת התוספות כא ובפסחי ור"ה וסוטה ש ,ראבי"ה ברכות סי' קלד ,תוס' הר"ש משאנ
פסחי ש ,תוס' ישני ר"ה ש ,מהר" מרוטנבורג בתש' ח"ג ]פראג[ סי' תקל ,תוס' הרא"ש
כא וסוטה ש ,הרשב"א כא ובשו"ת ח"ג סי' רפו ושכ דעת הראב"ד ,תוס' רי"ד כא מהדו"ת,
מרדכי ר"ה רמז תשטו ,המאירי כא ופסחי ור"ה ש ,אור זרוע הל' קריא"ש סי' ה ,אגודה כא
ופסחי ור"ה ש ,הר" ר"ה ש ,הרדב"ז ח"ב סי' תרנ ,הכרעת הבית יוס או"ח סי' נה וכל
האחרוני .וע"ע היטב בהלכות ברכות להריטב"א פ"ו ה"ב(.
שיטת רש"י בפסחי )והתוספות כא ב'לכאורה'( :מחלוקת רב וריב"ל היא לגבי צירו לעשרה .ומשמע דלעני ענית
דברי שבקדושה כו"ע מודו דיכול לענות .אמנ באור זרוע )ש( כתב דא מה שהתיר ריב"ל
להצטר ,הוא דוקא באופ שיש דיורי זל"ז )כגו בחצר קטנה לגדולה או בעומד על הפתח
וכדו'( ,אבל בשני בתי ג ריב"ל מודה דאינו מצטר להשלי לעשרה ]וכ"כ הרמב" ,עי' דעה
הבאה[.
שיטת הרמב" בפסחי :מחלוקת רב וריב"ל היא לעני צירו להשלי לעשרה ,אלא שא מה שהתיר ריב"ל הוא דוקא
באופ שיש דיורי זל"ז )כגו בחצר קטנה לגדולה או בעומד על הפתח וכדו'( ,אבל בשני בתי
ג ריב"ל מודה דאינו מצטר להשלי לעשרה ]וכ"כ האור זרוע ש לשיטת רש"י דלעיל[.
והלכה כריב"ל ,ואי שו הבדל בי צירו לעשרה לבי לענות לקדיש וקדושה וברכו ,דכיו שה
דברי שבקדושה שצריכי עשרה כל שאי מצטר עמה ,ג אינו יכול לענות עמה ,והו"ל
אמ יתומה ]ובזה שונה משיטת רש"י דלעיל[ .ומהר"י אבוהב ]דלהל[ כתב דכשיטה זו ג כתבו