כה"ח ס"ק לט(.
)ע"ב( 'אכסדרה בבקעה' סיכו הסוגיא )בצירו לעיל כה ע"א ,ולהל צד ע"אב(.
רב :מותר לטלטל בכולה )דאמרינ פי תקרה יורד וסות(.
שמואל :אי מטלטלי בה אלא ד' אמות )לא אמרינ פי תקרה יורד וסות(.
רש"י אכסדרה פרוצה מד' רוחותיה ,ונחלקו א אמרינ פי תקרה יורד וסות מד' רוחות.
תוס' )לעיל כה ע"א ,ולהל צד ע"א( אכסדרה סתומה מג' צדדי ,ופתוחה רק מצד אחד ,ונחלקו א אמרינ פי תקרה
יורד וסות ברוח שלימה אחת.
דףצא
'בכומתא וסודרא' פי' כובעי ומעפורת ]בגד עליו[ )רש"י לעיל פד ע"ב( .ונקטו דוקא בגדי אלו ולא שאר בגדי,
כי הדר שמיד כשהאד בא לביתו פושט וכשרוצה לצאת לובש ,וה דוקא נחשבי כלי ששבתו בתו הבית ,משא"כ
שאר בגדי שרגילי להיות על גו האד תמיד י"ל דבטלי אגב גופו )בית מאיר סי' שמט ,יד בנימי(.
דףצב
)ע"ב( 'תשעה בקטנה ואחד בגדולה ,אי מצטרפי' הראשוני הקשו סתירה לכאורה בסוגיות ,דכא מבואר
דמחצר גדולה לקטנה אי מצטרפי ,ולעומת זאת בגמרא )פסחי פה ע"ב ,סוטה לח ע"ב( נחלקו רב ורבי יהושע ב לוי,
דלרב 'מ האג ולפני כלפני ,ומ האג ולחו כלחו ' ,ולריב"ל 'אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בי ישראל
לאביה שבשמי' והכריעה הגמרא כריב"ל ,וכ במשנה )ראש השנה כז ע"ב( שנינו :מי שהיה עובר אחורי ביהכ"נ או
שהיה ביתו סמו לביהכ"נ ושמע קול שופר או קול מגילה ,א כיו לבו יצא .ע"כ .הרי שאי שו הפסק לעני לצאת ידי
חובה.
וביישוב הסוגיות העמידו הראשוני כמלאכי כללי דלהל ,ויש בזה ארבע שיטות:
שיטת רוב הראשוני :הסוגיא כא איירי לעני צירו למני להשלי עשרה ,ובזה גדולה אינה מצטרפת לקטנה ,וג
מחיצה מפסקת .ולעני לצאת ידי חובה ,אי שו מחיצה מפסקת וכל השומע יצא .ולעני לענות
על קדיש וקדושה וברכו ,על זה נחלקו רב וריב"ל ,והלכה כריב"ל דאי מחיצה מפסקת )שיטה זו
היא דעת התוספות כא ובפסחי ור"ה וסוטה ש ,ראבי"ה ברכות סי' קלד ,תוס' הר"ש משאנ
פסחי ש ,תוס' ישני ר"ה ש ,מהר" מרוטנבורג בתש' ח"ג ]פראג[ סי' תקל ,תוס' הרא"ש
כא וסוטה ש ,הרשב"א כא ובשו"ת ח"ג סי' רפו ושכ דעת הראב"ד ,תוס' רי"ד כא מהדו"ת,
מרדכי ר"ה רמז תשטו ,המאירי כא ופסחי ור"ה ש ,אור זרוע הל' קריא"ש סי' ה ,אגודה כא
ופסחי ור"ה ש ,הר" ר"ה ש ,הרדב"ז ח"ב סי' תרנ ,הכרעת הבית יוס או"ח סי' נה וכל
האחרוני .וע"ע היטב בהלכות ברכות להריטב"א פ"ו ה"ב(.
שיטת רש"י בפסחי )והתוספות כא ב'לכאורה'( :מחלוקת רב וריב"ל היא לגבי צירו לעשרה .ומשמע דלעני ענית
דברי שבקדושה כו"ע מודו דיכול לענות .אמנ באור זרוע )ש( כתב דא מה שהתיר ריב"ל
להצטר ,הוא דוקא באופ שיש דיורי זל"ז )כגו בחצר קטנה לגדולה או בעומד על הפתח
וכדו'( ,אבל בשני בתי ג ריב"ל מודה דאינו מצטר להשלי לעשרה ]וכ"כ הרמב" ,עי' דעה
הבאה[.
שיטת הרמב" בפסחי :מחלוקת רב וריב"ל היא לעני צירו להשלי לעשרה ,אלא שא מה שהתיר ריב"ל הוא דוקא
באופ שיש דיורי זל"ז )כגו בחצר קטנה לגדולה או בעומד על הפתח וכדו'( ,אבל בשני בתי
ג ריב"ל מודה דאינו מצטר להשלי לעשרה ]וכ"כ האור זרוע ש לשיטת רש"י דלעיל[.
והלכה כריב"ל ,ואי שו הבדל בי צירו לעשרה לבי לענות לקדיש וקדושה וברכו ,דכיו שה
דברי שבקדושה שצריכי עשרה כל שאי מצטר עמה ,ג אינו יכול לענות עמה ,והו"ל
אמ יתומה ]ובזה שונה משיטת רש"י דלעיל[ .ומהר"י אבוהב ]דלהל[ כתב דכשיטה זו ג כתבו
בש הגאוני ]והובאה שיטה זו ג באו"ז דלעיל ,וכ רמזוה הרשב"א דלעיל והבית יוס סי'
נה[ .וכתב מהר"י אבוהב דכ הביא הארחות חיי בש הרמב" .וכ"ה לפנינו בארחות חיי )הל'
קדיש סעי' ט( ,שאחר שהביא דעת רוב הפוסקי דלעיל ,הביא דעת הרמב" כנ"ל ושכ"כ גאו
]ומה שציי המהדיר על מהר"י אבוהב במהד' הטור השל ש או' מאמב לארחות חיי הל'
תפילה סעי' עו אלא דבארחות חיי ש כתב כ בש הרמב" .עכ"ד .אינו נכו כלל ,דהארחות
חיי ש רק הביא דברי הרמב" פ"ח מהל' תפילה ה"ח שהעתיק דברי הגמרא כא לגבי חצר
קטנה וגדולה וכו' ,ולא נחית כלל לפלוגתא זו ,ואי כל הבנה מש לשיטת הרמב" דוקא ,ע"ש.
וברור .ואישתמיטיתיה הארחות חיי הנ"ל בהל' קדיש .ועי' להל[.
שיטת מהר"י אבוהב )על הטור סי' נה( :יש מי שפירש דרב וריב"ל פליגי לעני צירו ,דריב"ל סובר דיכולי א
להצטר לעשרה ,דאי מחיצה של ברזל מפסקת וכו' .אבל לעני עניה לכו"ע יכול לענות .ויש מי
שסובר שמחלוקת א בעני עניה .ולפי הנראה מרוב הפוסקי ,כול הסכימו כהפי' הראשו,
ופסקו הלכה כרב .אבל הארחות חיי בש הרמב" ,וכ כתוב בש הגאוני ,תפסו כהפי' השני,
ופסקו כרב ,דאינו עונה .עכ"ד מהר"י אבוהב .ואנכי הקט לא זכיתי להבינ כלל ,דהנה אמנ
כהפי' הראשו משמע ברש"י דלעיל ,א צע"ג מש"כ דכ"כ רוב הפוסקי ופסקו כרב ,דהא
הבאנו את רוב ככל הראשוני לעיל שכתבו להדיא דהלכה כריב"ל ,ופירשו פירוש אחר )שלישי(
מאשר הביא מהרי"א ,דמחלוקת רב וריב"ל היא רק לעני עניה ,ולעני צירו כו"ע מודו דאינו
מצטר ,ופסקו כריב"ל דשרי לענות רק אינו מצטר .אבל לא מצאתי ראשוני שיפרשו כמו הפי'
הראשו ויפסקו כרב .ואמנ לדינא אי הבדל ,אבל לברורי שיטתא צ"ע ]ומה שציי המהדיר על
מהר"י אבוהב ש או' לז לדברי כל הראשוני דלעיל ,אינו נכו כלל ,דכולהו כתבו להדיא
דהלכה כריב"ל ,וכנ"ל .ג מה שציי על הפי' השני לדברי התוספות ,אינו נכו כלל ,דהתוספות
כתבו דהמחלוקת רק בעניה ,ומהרי"א כתב דא בעניה ,דהיינו ג בצירו ,וכדכתיבנא ,ועל כ
היה חייב מהרי"א לומר דהמתירי פוסקי כרב בפי' הראשו ,ולא היה יכול לומר דפסקו
כריב"ל בפי' השני .והב[ .ג מש"כ מהרי"א דהרמב" פירש כהפי' השני ופסק כרב ,צ"ב ,דהא
הרמב" כתב להדיא דהלכה כריב"ל ,אלא דפירש שג ריב"ל מודה שכשאי דיורי זל"ז אי
מצטרפי ואי עוני ,וכדלעיל .ומש"כ מהרי"א שכ"כ הארחות חיי בש הרמב" לא מצאתי,
עי' לעיל .וחפשתי מי שיבאר את דברי מהרי"א ,ולא מצאתי ,דהבית יוס סוס"י נה רק הביא את
דבריו להלכה דהסכמת רוב הפוסקי שמותר לענות ,א לא הביא את חלוקותיו .וכבר כתבנו
דלעני הלכה אי נפק"מ בזה .וה' יאיר עיני.
דףצד
'אהדרינהו רב לאפיה' פרש"י :דקסבר אסור לטלטל הסדי שבתוכה .עכ"ל .והיינו משו דרש"י סובר שאי איסור
אוהל אלא בעשיית גג ,וכדלעיל ד מד ,אבל לתוספות ש ושאר ראשוני דיש איסור ג בעשיית מחיצה מתרת ,א"כ כא
אהדרינהו רב לאפיה כיו דלדידיה אסור לטלטל אלא בד' אמות ,א"כ המחיצה עושה היתר ,ואסור להעמידה בשבת משו
אוהל )ריטב"א(.
'אתריה דשמואל הוה' ומכא לומדי שבמקו שיש אד גדול ,אסור לאד אחר להורות מעשה בפניו אפילו
להחמיר ,כיו שיש כא גדול ממנו .ודוקא בדבר התלוי בסברא ושיקול הדעת ,אבל א האד הגדול טועה בדבר משנה
אסור לשתוק וצרי למונעו מלעשות המעשה ,ואפילו הוא רבו )ריטב"א ,פסקי ריא"ז ,ועי' מאירי .וע"ע רש"י חולי נג
ע"ב ,ובתשב" ח"ג סי' רי .ועי' לעיל סז ע"ב וביוס דעת חוברת קיג ש עמ' .(6
)ע"ב( 'פי תקרה יורד וסות '…סיכו כמה עניני בדי 'פי תקרה'.
א .יסוד הדין של פי תקרה יורד וסותם.
נחלקו הראשוני א הוא מ התורה או מדרבנ )משמעות הרמב" פי"ז מהל' שבת הל"ה שאי די זה מ התורה,
והראב"ד השיג ש דשבוש הוא ,ועי' בביאור הלכה ריש סי' שסא ,שנחלקו הרמב" והראב"ד א די פי תקרה הוא
מ התורה או מדרבנ .וכ"ה דעת התוספות והרא"ש לעיל ד פו דמדאורייתא הוא .ועי' קר אורה ,יד בנימי(.