נה[ .וכתב מהר"י אבוהב דכ הביא הארחות חיי בש הרמב" .וכ"ה לפנינו בארחות חיי )הל'
קדיש סעי' ט( ,שאחר שהביא דעת רוב הפוסקי דלעיל ,הביא דעת הרמב" כנ"ל ושכ"כ גאו
]ומה שציי המהדיר על מהר"י אבוהב במהד' הטור השל ש או' מאמב לארחות חיי הל'
תפילה סעי' עו אלא דבארחות חיי ש כתב כ בש הרמב" .עכ"ד .אינו נכו כלל ,דהארחות
חיי ש רק הביא דברי הרמב" פ"ח מהל' תפילה ה"ח שהעתיק דברי הגמרא כא לגבי חצר
קטנה וגדולה וכו' ,ולא נחית כלל לפלוגתא זו ,ואי כל הבנה מש לשיטת הרמב" דוקא ,ע"ש.
וברור .ואישתמיטיתיה הארחות חיי הנ"ל בהל' קדיש .ועי' להל[.
שיטת מהר"י אבוהב )על הטור סי' נה( :יש מי שפירש דרב וריב"ל פליגי לעני צירו ,דריב"ל סובר דיכולי א
להצטר לעשרה ,דאי מחיצה של ברזל מפסקת וכו' .אבל לעני עניה לכו"ע יכול לענות .ויש מי
שסובר שמחלוקת א בעני עניה .ולפי הנראה מרוב הפוסקי ,כול הסכימו כהפי' הראשו,
ופסקו הלכה כרב .אבל הארחות חיי בש הרמב" ,וכ כתוב בש הגאוני ,תפסו כהפי' השני,
ופסקו כרב ,דאינו עונה .עכ"ד מהר"י אבוהב .ואנכי הקט לא זכיתי להבינ כלל ,דהנה אמנ
כהפי' הראשו משמע ברש"י דלעיל ,א צע"ג מש"כ דכ"כ רוב הפוסקי ופסקו כרב ,דהא
הבאנו את רוב ככל הראשוני לעיל שכתבו להדיא דהלכה כריב"ל ,ופירשו פירוש אחר )שלישי(
מאשר הביא מהרי"א ,דמחלוקת רב וריב"ל היא רק לעני עניה ,ולעני צירו כו"ע מודו דאינו
מצטר ,ופסקו כריב"ל דשרי לענות רק אינו מצטר .אבל לא מצאתי ראשוני שיפרשו כמו הפי'
הראשו ויפסקו כרב .ואמנ לדינא אי הבדל ,אבל לברורי שיטתא צ"ע ]ומה שציי המהדיר על
מהר"י אבוהב ש או' לז לדברי כל הראשוני דלעיל ,אינו נכו כלל ,דכולהו כתבו להדיא
דהלכה כריב"ל ,וכנ"ל .ג מה שציי על הפי' השני לדברי התוספות ,אינו נכו כלל ,דהתוספות
כתבו דהמחלוקת רק בעניה ,ומהרי"א כתב דא בעניה ,דהיינו ג בצירו ,וכדכתיבנא ,ועל כ
היה חייב מהרי"א לומר דהמתירי פוסקי כרב בפי' הראשו ,ולא היה יכול לומר דפסקו
כריב"ל בפי' השני .והב[ .ג מש"כ מהרי"א דהרמב" פירש כהפי' השני ופסק כרב ,צ"ב ,דהא
הרמב" כתב להדיא דהלכה כריב"ל ,אלא דפירש שג ריב"ל מודה שכשאי דיורי זל"ז אי
מצטרפי ואי עוני ,וכדלעיל .ומש"כ מהרי"א שכ"כ הארחות חיי בש הרמב" לא מצאתי,
עי' לעיל .וחפשתי מי שיבאר את דברי מהרי"א ,ולא מצאתי ,דהבית יוס סוס"י נה רק הביא את
דבריו להלכה דהסכמת רוב הפוסקי שמותר לענות ,א לא הביא את חלוקותיו .וכבר כתבנו
דלעני הלכה אי נפק"מ בזה .וה' יאיר עיני.
דףצד
'אהדרינהו רב לאפיה' פרש"י :דקסבר אסור לטלטל הסדי שבתוכה .עכ"ל .והיינו משו דרש"י סובר שאי איסור
אוהל אלא בעשיית גג ,וכדלעיל ד מד ,אבל לתוספות ש ושאר ראשוני דיש איסור ג בעשיית מחיצה מתרת ,א"כ כא
אהדרינהו רב לאפיה כיו דלדידיה אסור לטלטל אלא בד' אמות ,א"כ המחיצה עושה היתר ,ואסור להעמידה בשבת משו
אוהל )ריטב"א(.
'אתריה דשמואל הוה' ומכא לומדי שבמקו שיש אד גדול ,אסור לאד אחר להורות מעשה בפניו אפילו
להחמיר ,כיו שיש כא גדול ממנו .ודוקא בדבר התלוי בסברא ושיקול הדעת ,אבל א האד הגדול טועה בדבר משנה
אסור לשתוק וצרי למונעו מלעשות המעשה ,ואפילו הוא רבו )ריטב"א ,פסקי ריא"ז ,ועי' מאירי .וע"ע רש"י חולי נג
ע"ב ,ובתשב" ח"ג סי' רי .ועי' לעיל סז ע"ב וביוס דעת חוברת קיג ש עמ' .(6
)ע"ב( 'פי תקרה יורד וסות '…סיכו כמה עניני בדי 'פי תקרה'.
א .יסוד הדין של פי תקרה יורד וסותם.
נחלקו הראשוני א הוא מ התורה או מדרבנ )משמעות הרמב" פי"ז מהל' שבת הל"ה שאי די זה מ התורה,
והראב"ד השיג ש דשבוש הוא ,ועי' בביאור הלכה ריש סי' שסא ,שנחלקו הרמב" והראב"ד א די פי תקרה הוא
מ התורה או מדרבנ .וכ"ה דעת התוספות והרא"ש לעיל ד פו דמדאורייתא הוא .ועי' קר אורה ,יד בנימי(.
ב .גדר הדין של פי תקרה.
שיטת רש"י :די פי תקרה הוא מדי גוד אחית מחיצתא )רש"י סוכה ו ע"ב ד"ה לגוד ,ריטב"א עירובי ריש פרק ב(.
שיטת תוספות :גדר פי תקרה הוא מתורת פתח ,דמהני מדי צורת הפתח )תוס' כא סוד"ה בשתי ,רא"ש סי' ג(.
ג .תקרה המשופעת ,אין אומרים בה פי תקרה יורד וסותם.
פרש"י :דליכא פה .עכ"ל .ויש לפרש לשיטתו דדי פי תקרה הוא מדי גוד אסיק מחיצתא ,וא"כ צריכי שיהיה העובי
של התקרה אל מול פני הרואה ,אבל בתקרה המשופעת ,שג עוביה נגמר בזוית שאינה אל מול פני הרואה לא
אמרינ פי תקרה יורד וסות )ויש לדו א עשו בתקרה המשופעת סיו בזוית ישרה אל מול פני הרואה ,כגו שחתכו
מהעובי הוא הוסיפו עליו ,דאולי י"ל דהתוספת אינה עובי התקרה ושוב לא שיי לומר בו פי תקרה יורד וסות.
ודו"ק .ועי' נתיבות שבת פי"ח סעי' ה הע' טז(.
ד .יש אומרי דעובי התקרה להחשב פי תקרה ,צרי להיות לפחות טפח אחד )תוספות פו ע"ב ד"ה גזוזטרא ,ולא
הודגש בפוסקי ,וכ העיר החזו"א י' טו ]עט[ ס"ק א דשאר פוסקי לא הזכירו תנאי זה .ועי' נתיבות שבת פי"ח סעי'
ו הע' יח(.
ה .לענין רוחב קורת התקרה ]אל מול פני הרואה[ להחשב לפי תקרה יורד וסותם ,נחלקו הראשוני:
שיטת תוס' וסייעת :א יש בה לפחות רוחב ד' טפחי אז אמרינ פי תקרה יורד וסות ,אבל בפחות מכא לא
אמרינ )תוספות פו ע"א ד"ה קורה ,רא"ש פ"ח סי' ז ,סמ"ג הל' עירובי ,טור סי' שסא ,רמ"א
ש סעי' ב ,וכתב בביאור הלכה ש דכ דעת הרשב"א וריטב"א ]בד פו[ ,וכ"כ כה"ח ס"ק ל
דדעת האחרוני להחמיר(.
שיטת רש"י ורמב" :אי שיעור ברוחב )משמעות רש"י ש ,ורמב" פי"ז מהל' שבת ש ,וכ סת השו"ע סי' שסא
סעי' ב ולא הזכיר שיעור לרוחב .ועי' ב"ח סי' תרל וביאור הלכה ש(.
ו .נפרצה התקרה בקרן זוית ,לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם .ופי' בזה כמה פירושי:
רש"י :איירי בתקרה משופעת )ולשיטתו לעיל(.
תוס' ורא"ש :לא מסתבר ,אלא איירי כפשוטו אפי' בתקרה ישרה ,אבל כיו שנפרצה בקר זוית לא שיי לומר פי
תקרה יורד וסות )לשיטתייהו דפי תקרה מועיל מדי פתח ,ופתחא בקר זוית לא עבדי אינשי(.
הראב"ד :איירי שהמחיצות נפרצו בקר זוית ,והתקרה קיימת שלימה ,ואי אפשר לומר פי תקרה היכ שאי התקרה
מסתיימת )ריטב"א בש הראב"ד ,רשב"א בעבוה"ק סו שער א בש יש מגדולי המורי ,מגיד משנה
פי"ז מהל' שבת הל"ה בש יש מפרשי .וכתבו האחרוני דשיטה זו קיימת רק א נאמר כהמחמירי
להל דלא אמרינ פי תקרה אלא בדופ אחת ,אבל אי אמרינ פי תקרה בשתי דפנות לא גרע הכא .ועי'
נתיבות שבת פי"ח סעי' ג הע' יא(.
הרמב" :הכותל נפר בצידו בכותל אחד סמו לזוית ,אבל לא נפר ממש בזוית על חשבו שני הכתלי ,והניח
הקורה באלכסו מלמעלה באופ שנפגש בצד אחד ע סיו הכותל הפרו אבל בצד השני עומד באמצע
הכותל השל )לפי ביאור הבית יוס סי' שסא(.
ז .אמרינ פי תקרה יורד וסות אפילו בפתח שרחב יותר מעשר אמות )רי" לא ע"א ,סמ"ג הל' עירובי ,רבנו חננאל צה
ע"א ,משמעות הרמב" פי"ז מהל' שבת הל"ה ,רא"ש סי' ג ,מגיד משנה ש ,טוש"ע סי' שסא סעי' ב .ודלא כרז"ה לא
ע"ב ורשב"א בעבוה"ק ש"א סי' טו שפסקו כלישנא בתרא דביותר מי' אמות לכו"ע לא מהני פי תקרה(.
ח .אכסדרה הפרוצה מד' מחיצותיה.
לשיטת רש"י :בזה נחלקו רב ושמואל ,דלרב אמרינ פי תקרה יורד וסות ג מארבעה רוחות ,ולשמואל אי אומרי
פי תקרה יורד וסות מד' רוחות.
לתוס' ורא"ש :לכו"ע לא אמרינ פי תקרה יורד וסות מד' רוחות ,ולא פליגי רב ושמואל אלא לגבי אכסדרה שהיא
פרוצה רק משתי רוחות זו ליד זו ,דלרב אמרינ פי תקרה יורד וסות ,ולשמואל לא אמרינ פי תקרה
יורד וסות אלא במחיצה אחת בלבד )שיטת ר"ת ,רא"ש סי' ג ,טור סי' שסא ,רמ"א ש סעי' ב בש
יש אומרי ,א בביאור הלכה ש הסתפק אולי דעת הרמ"א רק להכניס דעה זו בתור יש אומרי
אבל לא להחליט כדבריה .עכ"ד ,והוא פלא ,ודו"ק .והלבוש ]תלמיד הרמ"א[ כתב בפשיטות דבשתי
מחיצות זו בצד זו מהני פי תקרה ,וכ"כ בשו"ע הגר"ז סעי' ה דכ עיקר א טור לחוש לסברא הבאה,
ועי' כה"ח ס"ק כז וס"ק לא(.
לרי" ולרמב" :סת אכסדרה בתלמוד היא מוקפת מג' מחיצותיה ,ובזה נחלקו רב ושמואל ,דלרב מהני פי תקרה
יורד וסות אפי' אינה לדופ רביעית כלל ,ולשמואל דוקא ביש משהו מדופ רביעית )רי" לא ע"ב,
רמב" פי"ז מהל' שבת הל"ה ,וכ שיטת רבנו חננאל .והשו"ע סי' שסא לא כתב בזה מאומה ,וביאר
המשנ"ב ש ס"ק יג משו דלא פסיקא ליה די זה ,ועי' לעיל בדעת הרמ"א(.
ט .פי תקרה מהני א בגבוה למעלה מעשרי אמה )סמ"ג הל' עירובי ,רשב"א ריש עירובי ובעבוה"ק ,רא"ש .והריטב"א
בסוגית גזוזטרא למעלה מ המי כתב דלא אמרינ פי תקרה ביותר מעשרי .ומסברא נראה דלא אמרינ פי תקרה
בפחות מי' טפחי ,ולא מצאתי ]נתיבות שבת פי"ח סעי' ז הע' יט[(.
י .דוקא א קורת התקרה בריאה וחזקה כדי לקבל מעזיבה ,אז אמרינ פי תקרה יורד וסות )ביאור הלכה סי' שסג סעי' כו
ד"ה אינו ,ומשנ"ב סי' שסה ס"ק כז ,חזו"א סי' סז ס"ק כד וסי' עט ס"ק א(.
יא .יש להסתפק בעומד מאליו ולא נעשה לש תקרה ,אי אמרינ פי תקרה יורד וסות )ביאור הלכה סי' שסג סעי' טו
ד"ה פסולה(.
רשימת ספרי שהשתמשנו בה לחוברות 'יוס דעת' עמ"ס עירובי
)הובאו רק התדירי והחשובי בעיקרי המסכת .המוקפי בסוגריי לא ראיתי בפני(.
mipey`x
אוצר הגאוני
רבנו חננאל
רמב" ,חידושי ומלחמות ה'
רבנו ניסי גאו
רשב"א ,חידושי שו"ת ועבודת הקודש
ריטב"א
ר"
רבנו ירוח
)רבנו ישמעאל ב חכמו(
רא"ש ,תוספות הלכות ושו"ת
תוספות רבנו פר
הלכות גדולות
ראבי"ה
תוספות רי"ד
אגודה
המאירי ,חידושי ובית הבחירה
)פסקי הרי"ד והריא"ז(
סמ"ג
העיתי
אור זרוע
הלכות הרי"
משנה תורה לרמב" ע כל הנו"כ )מגיד משנה ,כס"מ ,לח"מ ,הגהמ"י וכו'(
פסקי הרא"ש
המאור הקט
מרדכי
רבנו יהונת הכה מלוניל
האשכול ]הל' עירובי רק במהד' רצב"א ,ורמזנו לזה כ"פ ,ואכמ"ל[
`q"yd lr mipexg
כל האחרוני שבסו המסכת בדפוס וילנא )מהרש"א ,רש"ש ,מהר" חיות וכו'(
כל מפרשי המשנה שבמשניות ע"ג פירושי )ברטנורא ,תויו"ט ,תפא"י וכו'(
)יד דוד(
קר אורה
צל"ח
מאור ישראל
שפת אמת
רבי עקיבא אייגר
תורת חיי
חזו איש
קהילות יעקב
דברי יחזקאל
גליוני הש"ס
`q"yd zecb` lr mipexg
עי יעקב ע כל המפרשי
מראית העי
פתח עיני
בניהו
ב יהוידע
איי הי
עיני כל חי
כתית למאור
מהר"ל מפראג
ספרי רבי צדוק הכה מלובלי
ספרי הגרי"ח סופר שליט"א
)עולת אהר(
ביאורי החסידות על הש"ס
`oiaexir zkqnl micgein mipexg
גאו יעקב
מגדי חדשי
מנחת ישראל
)נחל הערבי(
יד בנימי
ביאורי על חידושי המאירי
`dkld iwqt mipexg
שולח ערו ונושאי כלי
לבוש
משנה ברורה
כ החיי
ערו השלח
נתיבות שבת
בירור הלכה
לוית ח
חיי אד
שו"ע הגר"ז
אחרוני ספרי שו"ת
משכנות יעקב
מהרש"
אגרות משה
שערי ציו
יביע אומר
רבי עקיבא אייגר
נודע ביהודה
חת סופר
משנה הלכות
??? ש צה הר צבי ח"ב סי' יב
??? על שני זוגות תפילי ,וע"ע דרכי העיו )ַמַד (94עמ' 75
??? ש קב .ההוא שריתא ש בצלאל עמ' רעו
??? הדר שו"ת הר צבי ח"ב סי' כח
???על מחלוקת ר"מ ר"י ר"י ב ברוקה ור"ש לכתוב :וע"ע שפת אמת
רשימה חלקית של ספרי אחרוני על הד עמ"ס עירובי בנפרד:
גאו יעקב
מנחת ישראל
ביאורי
יד בנימי
מגדי חדשי
נתיבות שבת
פריו בעתו
פירוש חי
שיעורי היו
מימיני מיכאל
אדרת אליהו
רבי יעקב כהנא )חת אחי הגר"א( ,לעמברג תרכ"ג
רבי ישראל ריי ,בודפסט תרס"ח
מפרשי והערות
ב' כרכי באריכות עד סו פרק ו'
על חידושי המאירי
רבי שמחה זיסל ברוידא ,ראש ישיבת חברו
סיכומי דעות ,הערות והארות
רבי בנימי בהגרי"ש אלישיב ,ירושלי
הערות מחכימות מעניני שוני
רבי דוד יואל ווייס ,ירושלי תשנ"
הלכות עירובי ע הערות
רבי יעקב ישעיה בלויא ,ירושלי תשמ"ט
על פרש"י כל המסכת ע קצת הערות
רבי ישראל יעקב הלוי קלנר ,בני ברק תשל"א
ציורי ותרשימי
רבי חיי פרוש ,ירושלי תש"
רבי מיכל זילבר ,ע"י חתנו רבי קרשינסקי ,ירושלי תשנ"ח שיעורי על סדר המסכת
הערות קצרות
רבי מיכאל פודור ,ירושלי תשנ"
הערות קצרות
רבי אליהו טופיק ,ירושלי תשנ"