תשרי תשכ"ח
בית מקרא )לב(
שירת'האזינו"
פירוש
חלק ב
(המשך מחוברת (ג) לא)
מאת
דב רפל
א .האזינו השמים ואדברה
ותשמע הארץ אמרי-פי:
ב .יע'רף כמטר לקחי
תזל כטל אמרתי
כשעירים עלי-דשא
וכרביבים עלי-עשב:
ג .כי שם ה' אקרא
הבו גדל לאלהינו:
השירהפותחתברמזיםלבריאתהעולם(ר'"בית מקרא"הוב'ל"אע"ע.)26–3בתאור
הבריאה (בראשית א'-ב') לא נאמר דבר על מטרת הבריאה ועל תפקיד היקום.
שירתנו עונה לשאלה ואומרת :הבו גדל לאלהינו! הקריאה מופנית הן אל השמים
והארץ ,שפנה אליהם הכתוב בפ' א (ראב"ע) והן אלבני האדם .המובן הכפול של
הפנייה נרמז במובן הכפול של כינוי המדברים ב"אלהינו" (ג)" .אלהינוא הוא גם
אלהי ישראל וגם אלהי השמים (יונה א' ,ט) וגם אלהי כל הארץ (ישעיה נ"ד ,ה).
האדם נברא ,כדי לגדל את ה' ולספר כבודו (ישעיה מ"ג ,ז ,כא) .הטבעקיים כדי
לספק צרכיו של האדם (בר'א" סו ,כח ,כס ,ט' ,ב ,ג) ולספר כבודו של ה' (תהלים
י"ס ,ב) .אם על ידי עצם קיומו (תה' קמ"ה ,ה) אם על ידי תנועתו הנצחית
והקבועה (שם,ו) ,אם עלידי ציו ת למצוותיו (שם,ח) ואם עלידייפיו בלבד (שם
י"מ
fe
בניגוד למצוי בלשון העברית ,שבה מספר המלים המלרעיות רב מהמלעיליות,
נמצאות בפי א 4מלים מלעיליות ,המקנות לו רכות מובהקת .1מחזקת את הרכות
המלה ואדברה בצורת האיחול .iussivלא כן פס' ב ,שמתוך 10הנגישת
שבו רק 2הן מלעיליות .רכות זו המלווה את מעשה בראשית סותרת את המדרש,
לפיו בקש הקב"ה לברא את העולם במדתהדין.כיון שראה שאינו יכול להתקיים,
צירף אליה את מדת הרחמים (בר' רבה פ'י"ב) .ואמנם נראה מהוך השירה ,שראשית
הבריאה' או ביתר דיוק -עצם הבריאה ,היתה מעשה חסד .הנהגת העולם יכולה
להיות במדת הדין יבמדת הרהמים' אולם עצם הבריאה לא יכלה להיות אלא
י
* ר' ב ת מקר א חובי ג' (ל"א) תשכ"ז .26-3
1ר'א.ל.שטראוס,בדרסי הספרות,ע'.68
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לב(
שירת "האוינו"
תשכ"ח
תשרי
15
מעשה חסד .אף איוב מודה שיצירתו היתה מעשה חסד מצד ה' (איוב י' ,יא).
בשירתהאזינו נועדההשיבות לפרט זה ,שהסד ה' קדםלתביעתו של ה' ללכת באורח
משפט.
אף התביעה לנהוג עלפי מדת הדין היא בטוי לחסד .וקמי שהתו בעל בחירה
חפשית וגם מסוגל לפעול לפי בחירתו ,יכול לחיות עלפי מדתהדין .האדם היה
מסוגל לכך ,אולםמעשיוהוכיחו,שאינו מוכןלהוציא לפועל אתסגולותיו .הצטרפו-
תה של מדת הרחמים למדתהדין הצילה את האנושות% ,ם זה -השפילהאוינה.
את הצירוף הפרדוכסלי של הטוב (חסד ה') שהואסימן רע(נפילתו של האדם) מתאר
פס' ב עלידי צירוף של אלמנטים קשים ורכים המשמשים בערבוביה .הכל מודים
שהמטר העורף קשה מן הטלהנוזל .אבל לא ברור מה קשהיותר,השעיריםעל הדשא
(יב"ע) אוהרביבים על העשב (ראב"ע),ויש סבורים שהמחצית הראשונה של הפסוק
כולה רכה מהשניה(רש"י).
התביעה לתת גודל לאלהינו ,המופנית אל היקום כולו מששת ימי בראשית
מעמידהאותנועל תפקידה של האנד ש1ת.2
הכתובמזמין את השמים ואת הארזלהאזיןלדברי השירה ,המתארת את תהפוכות
גודל העם .השמים והארץ ,שאינם כלים לעולם ,יעידו שהפורענות באה בדין
ולאחר אזהרה.
האם העשב מדשא באו רק להשלש את תמהת
בי ם ,או אלי הכל מוטל? בדרך כלל רואים המפרשים בדברי פס' ב תמותת
מליציות .אולם יש שפירשו כמשל ,לשבח אולגנאי .לשבח' כדברי הספרי לפסוקנו:
"מה שעירים הללו יורדים על עשבים ומעלים אותם; יש בהם ירוקים ,יש בהם
אדומים ,יש בהם שהורים ,ויש בהם לבנים כך דברי תורה; יש בהם רבנים,
יש בהם כשרים,יש בהן חכמים,יש בהן צדיקים,יש בהןחסידים" .ולגנאי ,כדעת
האומרים שלא בא הכתוב ,אלא לציין בד שא ובע שב את חולשת האדם
(ישעיה מ',ו; נ"א,יב).8
מהי המודליות של פס' ב? האם נאמרו הדברים כנבואה" ,עתיד לקחי לערוף"
וכו' ,או כמשאלה" ,מי יתן ויערוף כמטר לקחי" וכו' או כסגולה' "טיבו של
לקחי ,שהוא עורף כמטר" .בשאלה זאת חלוקים המפרשים והמתרגמים בכל הדורות.
דוגמאות אחדות שלתרגומים מובאות להלן:
השעירים יהרבי-
5 James) My doctrine shall drop as the rainט)%1
(Rev. Standard) May my teaching drop 83 the raln
(Kautzsch) Meine Lehre erglesse sich wle Regen
(Buber-Rosenzs~eig) Wie Regen tr~ufle melne Botschaft
(Echter Bibel) Meine Lehre triufelt nieder wle Regen
(arot-CIamer) Que mon enseignement tombe goutte 4 gontte
comme 18 pluie
2לדעת נאומן Des Iied Moses auf seine gedankliche Geschlossenheit unter-
. 414–424עקוזו, ,sucht, Vetus Test.-מבטא פט' את הרעיון המרכזי וחל השירה ,ולא
פס' ראיהלדבר ,לדעתו,שהרעיון חוזרבסיוםהשירה ,בפס' לט ומש
.12 T,Kamphausen 8
י.
י
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
16מקרא )לב(
בית
תשרי תשכ"ח
דב רפל
יערף -ירד מן השמים ,הערבות (תה' מ"ח ,ה) .4במובןזה גם דב' ל"ג ,כח ותה'
ס"ה,יב.שמיי"ג,יגודביכ"א,ד הם ממקוראחר.
בחלק הראשון של פס' במציין הכתוב את ה ,tertium comparationisבחלק
השני לא .אבל גם בחלק הרביעון לא ברור מה ענין עריפה ונזילה אצל לקח
ואמרתה' .ועל כן נחוצה תוספת פירוש :חז"לזיהו את הלקת והאמרה עם התורה
וראו בעריפהובנזילהדרכי לימוד והוראה .פרשנים מאוחריםיותר -תרגוםיונתן,
ראב"ע ,ספורנו ,ש"ר הירש -מזהים את הלקח והאמרה עם דברי השירה ,ואת
העריפהוהנזילהרטניםכרמזים להשפעתהשירהעלהלבבות.
ג ,קבו גודל -ספרו גדולתו וכן תה' כ"ט ,א ,ספרו כבודו .וכן "נתן" במובן
"אמה" -יהושעז',יט;ירמ'י"ג,סו.
ד .הצור תמים פעלו
כי כל-דרכיו משפט
אל אמונהואיןעול
צדיקוישר הוא:
ה .שיחתלו לאבניו מומם
דור עקש ופתלתל:
ו
.הלי תגמלו-זאת
עםנבלולא חכם
הל,טו-הראאביך קנך
הוא עשך ויכוננך
,
ת
י
ש
פ
ח
האדם בעידןגן העדן היה בעל בחירה
ועל כן אפשר היה להטיל עליו
מצוהואיסור .מיום הבראו נתון האדם להשפעת הפיתוי המחטיא ,הנחש החטיא את
האדם בפועל ,אולם הבורא עשה אותו לחוטא בכח.יכולאפואבעלהדיןלבואולטעון:
אם הרע שבעולם הטופרי רעת האדם' ,ואם הסגולה להרעניתנהלומידי ה',האין ה'
הטיבה ,העקיפה לפחות ,לחטא ולרע שבעולם? מי שיכול למנוע את הרע 'ואינו
מונעו ,הריחו ,מבחינה מוסרית לפחות ,שותף לאשומה .1הפסוקים ד-ה של השירה
משיבים לשאלתבראשיתזאת.
,
ק
ח
כ
צורתו הלשונית של פס' ד מדגישה אתאפיו
החל על כל ההיסטוריה .בכל
הפסוק אין פועל .הוא סטטי .בהיותו מופקע מכל תלות בזמן ,הוא חל בתוקף
שוה על כל המתרחש בזמן' לא כמסקנה אמפירית ,כי אם כעקרון אפריורי.
כנגדו פותה פס' ה ,המתאר את החטא' כפועל בזמן עבר .החטא והאדם החוטא
אינם תנאי המציאות ,הם מקרה .ועל מקרה אפשר לדבר בודאות רק בלשון עבר,
לאחר שנתרחש.לפני כןאין כל ודאות שיתרחש .החטאאינו במהותו של האדם ,ולא
4ר' מטד קאסוטו,תהלים ס"ח ,תרביץי"בע' .4-2
יא
1טענה זאת ,מדוע מנע ה' את הוצאות החטא על מניעת החטא עצמו ,מעלה ר' שמעון
לפה לפרשו .נמשל ,למה ,הדבר דוימה?] לשני,אתליטין,
בריוחאי" :קשה הדבר לאמרו ,ואי
ידי
שהיויומונה רמתגושירםלפניהמיך .איל
~IWDNו רצה המלך
י קרם מלבאז" (בר' פ' ט"ב).
אחד 3ל תבהרוהרגו,והיה מצמחואומר:שאויבעידינ
-פירשן .ולא ,רצה המלך למרשן,גיחוך
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לב(
שירת
תשרי תשכ"ח
17
במהותו וטל העולם .הצדק הוא מדה חברתית ,ונה
יה עתר קרובים למנטלעת של
"האזינו-
תקופת המקרא אם נאמר' שהצדק הוא מדה החלה עליחסי הברואים,ועלכןצדקושל
ה' הוא רק בטוי מקרי למהותו .מהותו ,שהוא שלם .משלמותו נובעת שלמות פעלו
ושלמות הליכותיו עם הבריות -המשפט ,הצדק והיחסר .החזרות מדגישות את
הרעיון שבפסוק ,,שהוא אחד הרעיונות המרכזיים של השירה .את תקפו הכללי,
מדגשות המלים :כל ,אין.
הצור,
הראשות,
ה' מכר בפסוק 'טלש פעמיה במלה
באחתנר' הוא ובאמ-
צעית –אל .הצור שבראשית הפסה מסמן את הבוהאק הה-א היא באך ה"א
ההדגשה .3אל מצין את הכה האלקי השעל בעולש שאע ה' נקראאי
,אלא על
שםכחו .4הוא -הנצחי' ההוהתמיד.5
,
ת
מ
ו
ע
ל
צדי ק
פס' ה הוא ניגודו הגמור של פס'ד .כנגד ת מים -שחת
,
ם
י
1י שר -ע ק ש 1פ תל תול ,6לעומת נצחיותו של האל התמ החטא הוא בן
חלוף .ראשי'ת,מפני שהוא ,כאמור ,מקרי .שנית,אין ההשחתה עוברתבירושה .הדור
העקש והפתלתול וטחת לו ,ולעצמה
מומם .המום של :שבות
ולאעןב
יפ
יס'ד .הכתש מלמדה אתיטמ
נל
וט
אית עובו לבניה כך משלים פס' ה את הרע
יסודות התהליך ההיסטורי .האחד ,ביחס לה' ,שהתז תמיד צדיק 'וישר .והשני,
ביהם לבני אדם' שהם לפע מים חוטאים וגם אזאין עומס החטא עובר מדור
לדור.7
,
ו
י
א
ט
ח
ב
ק
ו
ס
פ
ה
ם
ד
א
ה
את
של
אשמתו
של
ו
ט
י
ל
ב
ה
ר
ו
מ
א
ל
ם
י
נ
ו
ש
ם
י
ש
ו
פיר
אין להטיל על ה'
בשל חטאי האדם.כד'י להתאים את הכתוב לפירוש ,נזקקו
"Dwa
מתרגמיםלשינויים בגופו של הכתוב .ולפעמים קשה לדעת ,אלהשגויים באומידי
מתרגמים ,ואלה מבוססים על חילופי נוסחאות של הכתוב .ת"א' יב"ע ותרי ירחט'
מתרגמים שח ת -ח בילו בל' רבים .וכן הנוסח השומרוני .גם המשך ת"א
להון ילא לה מתים למסח לא לו עתר מאשר ל לו לא .היהוממש
מתרגם אף הם בהתאם למסח המסורה 511 eiusתסה .Peccaverunt 81
,טל עוג כי אז יהיה הביסף
אל
אמונה
אמונה –אק לראותה
י
ג
מ
כ
,
ז
"
י
ואין עול טאתתלעי .מוטב לראות את אמונה במובן,טליטמ' ינ
וי שר –בא כנראה כתכתה של השופה קשה לדעת אםי שר כאן בא כחלק
שלדצמד צדיק וינטר אואםישלומשמענפרה
דור –בא בהתאם לפירו טסביחיד (עקש ופתלתל) וברביםיומם 4מצאת דור
2רמב"ם ,מורה נבוכים ח"א פ' ט"ו :צור …הוא שם המקום ,אשר ייחצבו ממנו אבני
המקורים :הביטו אל צו,ר חוצבתם ךשע' נ"א' ,א) .ואחר גן הושאל מיה הענין
האחרון ה :השם לשוהת כל ובר והתחלתי …ולפי 'זה 'הינין האחרון נקרא 'ה' יתגרך -
"צור" …לאמר :הצוי תמי'ם פעל'ו ידב
' ל"ב ,ו) ור' פי' י,הו:וה laaiשמואל .bW
3וכן תה' י"א לא .Ges.-1) 1260
' BDB Lexiconערך אלד .וכן ר' יהורה הלוי" :אבל א'ל נגור מן אילות ,וממגוינשו
י
כל הכתות"(כוזרי מאמר ו'סי'ג').
5והש'ישע' מ"ג',יג; מ"ו ,ד; תה' ק"ב ,כח;איובג',יט.
5ר' שמ"ב ב"ב ,כזן"יכהג',ט.
7אמנם ,קורה שהוא עובר ,כאשר יתבאר בפפ' סו-יה .אבל אין ספק ,שאחרי דורות של
תשעיםיכול לבואדורצדיק.הקוים אעועתיד להשחתלתל'וטין.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לב(
דב רפל
18
תשרי תשכ"ח
ביחיד (יואל א' ,גועוד) וברבים (יהמ' ב' ,לא) ומצאנו שמות עצם הנזכרים ביחיד
וברבים באותו פסוק,כגון :עם לסמ' א' ,כ; שמבי ז' ,כד),גויושם .,שם,כג).
פס' ה מכוון אל דור המבול ,בפס'ומוכיח הכתוב אתתורהפלגה .המשותףלשני
הדורות ,שלא מילאו אחרי ה' ולא נתנו גודל לאלהים .אדרבה ,כל אהד מהדורות
ההכריזעל פריקתעול.ביןשהיה החטאבין אדם לחברו' כבדור המבול,או
חטאיבז
בין אדם למקום ,כבדור הפלגה .אבלמכיון שחטא דורהפלגה'היהמכווןבפירושנגד
לה' תגמל רן
הק טקט עתה
לש
הכתוב מכנהב
ה'
יבכתי "אב"1יותר מאעו האקשה"או'ה"עחעה" ,הנרדפים עם
את
הבורא (ישע' נ"א,יג) מבטא ה"אב" את היחס הרגשישבין הבוראלנברים ה' נותן
לאנושות ורק לה ,אתאהבתו .אהבה זאת עומדת בתקפהלמרותחטאיה שלהאטשות.
שלשה חטאים חטאה האנושות בראשיתה.בימיקיז והבל ,בניד (פס' ה) הראשונים,
בימי נח ,הדור (פס' ה) הרשמון ובדור הפלגה ,בימי העם (פס' )1הראשון
יך,
ולמרות החטאים מתמדת אהבתו שלה'.אין הכתוב אומר "אביכם",כי אם אב
להדגיש את היחס האבהי כלמי כל אחד .לאהבה זאת ,למרות החטא ,רומז פם' ו
ימלים מלרעיות סגורות (עם ,נבל,
בנגינותיו .בשעה שהתנהגותהעם מתוארתעליד
,
ך
נ
ק
,
ך
י
ב
א
(
ויכוננך) .האמשות
לא חכם) מתואר ה' עלידי מליםמלעיליות פתוחות
לא הבינה את תפקידה' וגם לאחר שנבלה שפתםוהיו לעם נבל -לא חכמו.
ם במחלקת" .הלה'
ה לה' .הכתיב והקריאה ,ובעקבות זה גם המובן,שנויי
ל ר' אבא היה כותב ה"א למעלן ולס"ד למטן.
תגמלו זאתא ר' שישא בנויע
כלומר :הוי! הלה' תגמלו ,את? אחר כל הנסים שעשה לכם …שכחתם כל
הנמים …והנחתם דבהי תורה והתקעתם בדברים אחרים -הלה' תגמלו
זאת? (שמ"ר פ' כ"ד) .ר' שישא לא היה מפריד את הה"א משאר המלה' אלאהיה
כותב אותה קצת מעל לשורה ,ואת הלמ"ר שלידה י קצת מתחת לשורה ,שלא
כנהוג .עלידי זה היתה הה"א נקראת ,כביכול ,פעמים .פעם בפני עצמה' כמלת
קריאה של אנחה "הרי" ,ופעם כחלק של המלה כולה" :הלא'?" .בתלמוד ירושלמי
מתוארת הכתיבה באופן אחר" :ר' יושעיה בריה דר' חננאל אמר :צריך לכתוב
ה"א למטה מארכובתו של למ"ד ,הלה' תגמלו ןא ת -הא לה' תגמלו זאת.
(ירושלמי מגילה פ"א הל' ט') .הרי שלדעתו הה"א באה כמלח קריאה השגורה
בארמית והמצויה במקרא 3בר' מ"ז' כג)יבדיך זאת הלך גם ת"א בתרגומו "הא
קדם ה' אתון גמלין דא" .אבל תיב"ע לא תרגם במובן *הרי" כי אם "האפשר?=
לפי פי' זהיכול היה להיות הכתיב "הלה'" ללא כל הפרדה .ואמנם ישנם כתבי יר'
המגוייםע"ידי-רוסי ,8אשר בהם הכתיב הוא אהלה'" .לסוג זה עול נוסחאות' מהער
בהן המובן של הה"א הוא ה"א השאלה,יש להוסיף את מסורת הנהרדעים ,הכותבים
ט "הלה' ?" 9
הל' ה' ומוב
ההבדלים שבניקוד הם ,כנראה ,תוצאה של הכתיבים השונים .אלא שבמרוצת
הזמן הצטרפו זה לזה ניקודים וכתיבים שאינםשייכיםיחד .הניקודים המתאימים
לכתיב הם )1סל )2חל.אנומוצאיםגם
נבל -נפעל הוה שלבלל.
סי.
י
8
9
. 65ק 01 11ע 85,ע1
Parmaל.,.א"
ורךה
ך Lexicon
.de Rossi, Variae lectiones
,8.0.8.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לב(
שירת "האזינו"
תשרי9נתשכ"ח
ן .זכר ימות עולם
בינושנותדר-ודר
שאלאביךויגדך
זקניך ויאמרו לך:
הכתוב מזרז את העם כולו וכליחיד שבו(זכ1ר …בינו) לעסוקבהיסטוריה.
כמובן לא כבמדע' ואף לא כבמורת דרךהחיים ),(Historia magistra vitaeכי אם
כתולדות התגלות ה' והשגחתובעולם.
אפשר להבחין בין שלש גישות יסוד בתפיסת פעולתו של ה' בהיסטוריה .א.
התפיסה של ההנהגה הנסית הגלויה .ב .התפיסה של ההנהגה הנסית הנסתרת,
שאפשר לכפור בקיומה ביחס לכל מאורע לחוד ,אולם היא מתחייבת מתוך הכרת
ההיסטוריה כשלמותאחת.ג .העדרכלפעילותאלהיתבהיסטוריה.
אם היתה הנהגה נסית גלויה ,התגלות,די לזכור את העובדה ,כדי להודות בה.
אם היתה וישנה הנהגה נסית נסתרת ,יש לבין את ההיסטוריה ,לחדור את מעבר
לעובדות ,כדי להכיר בה.ג .ייתכן ,שקיימת הנהגה אלהית אולם ,היא נסתרת עד
כדי כך,שאיןבכחן שלהעובדותהידועותלחייב את קבלתה.
הכתוב מדבר על זכירת ימותעולם.אין הכוונה כמובן ,שמישהו שומר את זכרון
ימות עולם כזכר חוויתו האישית .הכוונה לזכרון שבמסירה ההיסטורית .ומטירה
היסטורית מותר לפקפק בנאמנותה .הרישא של הפסוק דנה במאורעות שההתגלות
האלהית שלהם ודאית ,אולם מהימנות התרחשותם ניתנת לספק .נחוצה אמונה
באמיתותם .החלק השני של הפסוק עוסק במכלול ההיסטוריה כולה ,גם במאורעות
שאמיתותם אינה מפוקפקת ,אולם אפים האלהי אינו מבואר -נגלה .רק עיון
מעמיק מגלה את תכונתם האלהית(ר' פס'לט).
ויתכן שאפשר להסביר את כל ההתרחשות ההיסטורית %א הנחת השגחהאלהית.
ח .בהנחלעליוןגוים
בהפרידובני אדם
יצב גבלת עמים
ל
א
ר
למספרבני יש י
בפס' אך-ז ישנם רמזים למאורעות בודדים ,אבל לא היתה מהם היסטוריה.
הפסוקים אינם מרצים סיפור רצוף של ההיסטוריה ,והמאורעות שנרמזו בהם לא
באו אלאכדי להדגים פעולתו של ה' בהיסטוריה .פס' ח מתחיל בהיסמוריה רצופה.
רשתיתה של ההיסטוריה -דור הפלגה ,בו מופיעים לראשונה הישים והמוזלגים
האפייניים למסכת ההיסטוריה האנושית .בפט' ח יגונן 4מלים 1גוי ,בהפרידו,
גבולות ,עמים ,הנזכרים לראשונה במקרא כס' בראונית פ' י'-י"א .הכתוב מלמדנו,
שנוסף על עקרון הצדק הפועל בהיסטוריה ,ושהוכרז עליו בפס' ד ,פועל בה גם
עקרוןשני ,שבדרךבלתימדויקתנוכל לקרואלו בשםעקרוןבחירתישראי.
המחצית השניה של הפסוק מעוררת קשי :מה היתרוןי ולמי ,בהתאמת גבולות
העמלם למספרכבי ישראל אשר ,בעת הצבת גבולות העמים ,עוד לא באו לעולם?
אין פלא ,שמספר מפרשים בקשו לפרש את המלה *עמים' כמתיחסת אף היא
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לב(
20
דב רפל
לישראל! .כלומר ,שה' הנחיל לעמו ארץ,
ישראל.
תשרי תשכ"ח
אשר מדתה התאימה למספר בני
נראה להלך שהכתוב בא להראות על יסוד מעשה אלהי ,את מדת אהבתו של
ה' לישראל .בטרם בא עם ישראל לעולם ,עוד לפני האבות'הכין ה' לעמו את ארץ
נחלתו.
הכתוב מלמדנו גם עקרוןשיטתי .אם ההיסטוריה היא סיפור המאבק של האדם
והטבע כשלונותיו במאבק זהוהישגיו הטכנולוגיים -ניתןלהבין את מעשי האדם
כתגובה ראהמוגית למציאות הטבעית וכתגובה משנית למציאות הטכנולוגית שהוא
מצר אות,ה .קר לו -הריהו בונה בית ,רעב -הריהו מגדל מזוה ההיסטוריה
כסיפור הנהגת העולם עלידי ה' רואה את הדברים אחרתי למה נבראו צמחים
וחיות?כדי למלא את התפקיד שהועיד להם ה' .התפקיד נודע לאחר שנבראו ,עם
בריאת האדם' אבל הוא היה הס'בה האמתית להבראם .אם נמשיך בקו מחשבה זה
נוכל לומר' שאין אנויכולים לדעת את תפקידם האמתי של היצורים ואת משמעותם
האמתית של המאורעות,כיייתכן שהם הבויים בגנזי העתיד .אנו ,ישבידינו רק
אינטרפרטציה סיבתית של ההיסטוריה .האינטרפרטציה האמתית' התכליתית,
נעלמה מאתנו.ייתכן ,שההיסטוריונים שלאחר דור הפלגהיכלו לתת הסבר למספר
עמי כנען ולהתישבותם במקום שהתישבו .הכתוב מעמידנו על הטעות .הסיבה
האמתית לאנודעה ,אלא מאותשנים אחר המעשה.
למספר בני ישראל%–עת ושבץ וש" הכתה 'תשעים פש שירח
לדעת אחרים –הכתנה לי"ב השבטים,
למצרים ,כנגד 70אומות (בר'י',
-כס"ב
כנגדכנעןוי"אבניו(בר'י',סו-יט).
כבכלהשירהמונחגםכאןנוסח המסורהביסודפירושם.
ט .כי חלק ה' עמו
יעקב חבל נחלתו:
ההתחשבות המיוחדת בעם ישראל מנוסחת מחדש 'בפסוקנו בתוספת רעיון.
במרכזו של פס' ח עמדו הגוים 1העמים ,בני ישראל הופיע'ו בסופו של
הפסוק ,כשם שהופיעו בהיסטוריה בסופה של התקופה אליהרימז פס' ח .בפס' ת
אינם אלא גורם בהיסטוריה ,בפס' ט הם עומדים במרכזה .ההבדל שבין פס' ח
י הארץ (דבי כ"ו,יט; כ"ח' ט),
ופסי ט הוא כהבדלשבין עליון על כל ג1י'
המניח שההבדלבין ישראל והעמים הוא הבדל של דרגה,ובין עם ק 1ש (שם
י"ד ,ב ,כא; כעו ,יט)' הרואה רק את עם ישראל כעם שיש בו קדושה ,כל האחרים
הם חולין גמורים .חל ק ה' ותבל נחל תו מציין את מעמדו הבלעדי של
ישראל .כביכול,אין לה' בעולמו אלא ישראל בלבד .לבלעדיות זאת יש גם בטוי
לשוני-ספרותי בפסוקנה אין בו זכר לעמים אחרים .בעולמו של פס' ט יש רק
י
שניים -ה' וישראל.
ז ,Kamphausenע' .4%
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לב(
י.
שירת",האזונו"
תשכ"ח
תשרי
21
ימצאהו בארץ מדבר
ובתהויללישמן
יסבבנהו יבוננהו
יצונהו כאישון עיט:
השירה אינה מזכירה את שעבוד מצרים .שהרי השירה מספרת את חסדי ה'
לישראל בראשית היותם לעם .חסדים אלה הם היסוד לתביעהלקיים את מצות ה';
ה' הביא את ישראל לעולם והטיב לו והעםחייב לגמול לוולציית .חסדי ה' אינם
מתישבים על נקלה עם שעבודמצרים .במה חטאו אבותינו ,שה' הורידם למצרים
והעבידם שם? ואם לא חטאו וסבלם היה סבל חנם ,הרי ה'חייב לפצות את בניהם
ולהטיב להם' ואיןפיצוי זהמחיים אותנו לכלום .אמנם ,אפשר לנסות להצדיק את
גלות מצרים ,אם מטעמים מוסריים ,1ואם מטעמים תועלתיים ,2אולם נראה שלא
זאת היתה מסורת סיבות השעבוד ,המקובלת בעם ,ווהכתוב התעלם מהשעבוד מכל
וכל .3השפעה לשונית ישירהבין השירהובין תהי ק"ה כמעט אינה קיימת ,פרט
לדמיון בין תה' ק"ה ,יא ודב' ל"ב ,ט .גדול יותר הדמיון בתוכן ,הנובע ,כנראה,
ממגמה דידקטית משותפת .שני הפרקים מספרים על יחס ה' לאבות ובשניהם
תופסישוב ארץישראל מקוםמרכזי.4
ולא רק את תקופת מצרים אין השירה מזכירה,אין השירה מזכירה את קריעת
ים סוף ,וגם כאן נעוצה הסבה בהלך המחשבה של השירה .התיזה של השירה -
שחטא העם בא בעקבות השפע .והכתוב מלמד עלידי פס'י ,שהן מטעמיםדתיים
והן היסטוריים ,לא היתה כל הצדקה לעניבת ה' ,הטענה ,שהושמעה כלפי
ירמיהו(-יר' מ"ד' יז-יח),אין להיסוד .בהלך מחשבותזהאין כל תפקיד לקריעת
ים-סוף ולברית ס,בין ה' לישראל .גם מעמד הר סיני ,אם אמנם הוא נרמז ,כדעת
אחדים מן המפרשים במלה יבוננהו' אינו מזכיר את מתן התורה כברית
י אםעלמתןבינה ,חסדנוסף מאתה',
הכוללתהתחייבות,5כ
לפי תר' אונק' מתאר פסיי את הדרך בה התבטא במציאות הרעיון של פס'ט.
רש"י משלים ,שהבהירה לא היתהמקרית .כך מפרש את הפסוק ,כנראה ,גם הנביא
הושע(הושע ט',י).
ימצאהו -הרי לא מצאם,כי אם הביאם שמה! קושי זה מדריך כנראה את
רש"י בפירושה ת"א מפרש כנראה ע"פ במ' י"א ,כב ויהושע י"ז,סו .לפי זהיש
למלהמובן של dativאע"פ שצורתההיא accusativוהשי דבי כ"תו"וירעו
1כגוז רמב"ן, ,בר'י"ג,י.
2כגון רנ"ק ,מורה נבוכי הזמן ,שער ח' ,ע' ,מ"ג במהדורת ש.ראבידוביץ.
3בדומהלכך -תהליםק"ה.
4ר,מ .פרנק ,שיחתהאזינו ,תרביץ ר"ח ע' , .130כאן גמ השלמה לועגו של פרנקעל מעמדה
של יציאת .מצרים במחשבת הנבואה .אמנם ,יציאת מצרים טפסת מקום מרכזי
הבמתרהכרזתיישהאל .אולם מצאנו ,הן בתה' ק"ה והן בתה' "%ח ,זכרון לגלות מצרים ולמכות מצרים
ללא הזכרת השעבוד, .וכן ימצאנו ביהמ' ב' ,א ול"א ,א ,שילצורך פקתוה הרעיון התיאולוגי
התעלם הנביא לחלוטין מתק.ופתהשעבוד.
5אייכרוד ובית מדרשו ,הרואים בבריתבין ה' ,ויש,ראל את בסיס היחסים שבין ה' וישראל,
י הברית אמץ 11את
נוטים לראות ביהם של אב ובנו ,הנזכר בשירה ,את הבטוי.לברית.כי עליד
ישראל לו לבן. 330( .ק .Eichrodt, TheoI 8. 8. Testaments 11-111 5עז).
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית22מקרא )לב(
דב רפל
תשרי תשכ"ח
י
אותת" ות"א שם,לפי הושע ט' ,ולפירש"י נשארת המלהבמובן של .accusativ
תהוב-לאדרך לק'11ק",מ = איוב יעב,כה
ילל —אעילל %יללה מצ"נש במקרא את קולן של הטת .בדרך ההאנשה הם
מוסבים על תוגת ברושים ואלוני הבשן (זכריה י"א ,ב) ואניות (ישע' כ"ג ,א).
כאןאוליעלקולוהנוגה שלרוחהמדבר'.
י שמן -לדעת לוי .Levy :The Song of Mo'ses, Baltimore, 1925נ).ע
לפסוקנו ,מקום משב רוחות וקריב -לדעתו -לשרש~ם :נשב ,נשם ,נשף.
אולם הדגש במ"מפוסלפירושזה.
יסדב'בנהו -ייתכן ,שהמלה הועזת לשמיי"ג,יח; י"ס,יב ,אולםפי' זהאינו
מתישב עם הפסוק כלו ,המתאר את מעשי ה' ולא את התנהגותישראל.וייתכן ,שהי
הקיף את ישראל להגנתם (
יצרנהו) .לפירוש זה אין ראיה בכתוב .הנו"ן
א
י
ה
וביצרנהו
הנוספת שביס ובב נהו
ה
ש
ג
ד
ה
ל
ת
פ
ס
ו
ת
המצויה בבנין קל
,
'
נ
((GK 58 14ובבניןפעל (תה' כג;ע"ב'סו).
י"א .כנשריעיר קנו
על-גוזליו ירחף
יפרשכנפיויקחהו
ישאהו על-אברתו:
מאורעות היסטוריים אשר זכרם לא נשתמר בספרי נביאים ראשונים ,נרמזים
בספרינביאים אחרונים (ר' הושעי',ידועוד) .גםסיפורי עלילההיוידועים בעם,
ורק רמזים מפוזרים פתוחים לפנינו 4ה2נב להכירם .1בלי ספק' גם סיפורים על
חיות ועופות Bestiarii ,למיניהם ,היו מצויים בעם .ארחות חייהם ,האמתיים או
המדומים ,של חיות הבר' סיפקו חומר לממשלי המשלים .לפעמים היו הסיפורים
ידועים עדכדי כך ,שהממשל לאהיהצריך להביא את המשל בשלמותו ,והמשלהובן
בהמיזה .כששר נשתכח הסיפור הזואולוגי ,המונח ביסוד המשל' נשתכח גם
הנמשל .בירמ'ח"ז וי"ז,,יא באים המשל עם הנמשל ,אבל שם י"ב' ט בא המשל רק
ברמז ,ויש להבינו מתזך המשל .2הנשד ,העוף האגדי למחצה' היה בין הנדכאים
החביבים על ממשלי המשלים ,ועל כן לא היה צריך הכתוב ,שדבר בהוה ,לספר
באריכות על דרכו המיוחדת של הנשר עם גוזליו ,והסתפק ברמז .חוסר הבהירות
במשל נותן מקום לפירושים שונים .לפי פירוש אחד' הנשר מרחף על קנו ובוחר לו
מתוכו גוזל אחד ,אותו הוא מטפח ,ואת השאר הואזונח .כך אפשר להבין את צורת
1ר'כנד .קאטוטו ,שירת העלוק משדאל ,כנסתזדע' .142-121
,
מ
"
ל
א
ר
"
ב
ב
ט
"
י
ב
ו
י
א
ו
ג לפעמים השממו חז"ל את המשלים ,כגון איוב כ"ט ,יח
שם כ"ז ,אםכי לא ברור אם ההשלמה המדרשיתהיא גם המכינת במקהא .לפעמים מופיע
מ"שבי
.
בשחי גרסאות ,מקוצרת ,המובנת רק לבני התקופה ,ומשם; ,המובנת גם לנו .במס'עיווביןהכ
לבני ביתו ,כעורב" ואין רבא אומר ,מנין לו,
אומר רבא" :מי שמשים עצמו אכזרי על במויע
שהעורב אכזרי .המדרש ומדם מובא בתנחומא (מדן' ש.בוכר ,עקרו פר' ג') "ומנין ומהעורב
אכזרי %ל בניו? …משהעורב מוליד ,הוא מוליד לבנים ,ואו'מר הזכר לנקמך שעוף אחר בא
עלה; והןמואסין אותן וממחיןאותן*.
3ר' תה' ק"ג ,הוישע'סו ,לא 8.D.B. Lexiconקראו Gri~n
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לב(
שיר ת " האזי
תשכ"ח
תשרי
23
נו "
היחיד 'טל יקחהו אחרי הרבים וטל גיזליו" פירוט אחר –הנשר מטפל בכל
גחליו בעעה ,אלא ,טבשעה שהוא משיאם' הריהו משיאם אחד ,אחד ,בחרדה אבהית
הנמשל מען לפי כל אחד מעשי הפירוטים .למרותהדמית הלשות ,ישם הבדל
רב בין פסוקנו ובין שמ' י"ס ,ד .שם משל הנשר מדגיש את מהירות התנועה
ההמונית אל ה' והתשתית הרגשית של התמונה מועטת .בפטוקט התמונה היא של
נשר הנושא גוזל בודד .היסוד הרגשי שבתמונה הזק עד מאד' מתאחדים בה האהבה
והכח .ההכרעהביןשניהפירושים קשה .פס'יב מטהכלפי הפירוש הראשון; המדרש
הרואה בנשר את האב המרחםעלגוזליוכולם -בלפיהשני.5
בישע' מאב,יג; מ"ח ,יג; יואל ד' ,ז; איוב ח' 1 ,נראה מובנו של
יעי
השרש"עור" -ולעודדולחזק.ייתכן,קצהו מובאגםכאן.
י פרוש כנפיו-הפירוש המקובל' ומהנשר פורש את כנפיו כדי לשאת את
גוזלו קשה .הרי בראשית הפסוק נאמר ,שהנשר מרחף ,אם כן ,כנפיו פרושות.
ומה ענין פרישת הכנפים הנוספות? מיעוט הידיעות על אורהחיי הנשר ,כפי
שידעוהובימי המקרא ,אינו מרשה לפרש בודאות .אולםייתכן ,שהמלה כנפיו
מכוונת אל הגוזל ,כלומר ,הנשר המלמד את גוזליו לעוף ,מלמדם תחילה כיצד
לפרפםכנפים.פירושזהמקביל את פמ'י לפס'יא,כדלקמן
יצרנהוכאישוןעיט
יבוננהו
יס'ובבנהו
י-
י
יפרושכנפיו
ישאהועלאברתו.
עלגוזליו
יב .ה' בדד ינתנו
ואין עמו אל נכר:
איןלהכריע מתוך פס'יב ,אם ה' הוא בדד ,אוישראל.אין גם להכריע אם במלים
אין עמ 1הכוונה,שאין אלילות בישראל ,אושאין ה' זקוקלמסייעים .דו-משמעות
זואין ליחסה לחסכון ,שננהג הכתוב במלותיחס;יש לה גם תפקידתוכני .הכתוב
מתאר את ההרמוניה השלמהשבין ה' וישראל אין בעולמו של האחד ,אלאהשני.
כיצד יש להבין את צורת העתיד שבפסוק?ייתכן ,שהדברים מכוונים לתקופת
הנידודים במדבר ,והעתיד מציין את הבדידות המתמדת בעבר (רש"י בפירושו
הראשון ,ראב"ע) או שהכוונה לכיבוש הארץ(יב"ע) או שהדברים הם נבואה לעתיד
רחוק (ת"א) או שהכתובמכריז על חקנצחיכתולדות ישראל (רש"י בפירושו
"
י
נ
ש
ה
אם אמנם כוונת הפסוק לדור המדבר ,מכל ללמוד ממנו דבת נוסף .הכתוב אינו
רומז כלל לחטאים הרבים של דור המדבר .מדוע? כי בחשבונה הכללי של
ההיסט'וריה נמדד ערכה של כל תקופה על פי התרומה ,שהיא תרמה לתוננה
הספציפי של האומה .אין תקופת החסד מחייבת שיהיו העם כולם כאהד צדיקים
גמורים כל ימיהם .יש להבחין בין היסטוריה כשיחזור העבר ,ובין היסטוריה
כהערכת דורות ראשונים עלידי אחרונים .ההיסטוריוגרפיה המקראית היא תמיד
לפי הדרךהשניה.
GK 4בס" 145 1בו הואמביא רקלמתפסוקיםשמפויה בהם צורתיחידדיסטריבוטיבית,ומנו
שכיר את פסוקנו.
5גם אגדת וששר המרחף.מצויה בעינו בשתי נוסחאות" .מלאה -בספרי לפסוקנו ,והקצרה
-בילקוטוכמצוגירמז תתקס"ג
(ההמשך יבוא)
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il