מדרש פטירת משה רבינו

‫ועתי‪:‬ג'ם‬
‫'‬

‫בית המדרש‪ ,‬חדר ראשון‬
‫מאת אהרוןיללינעק‬

‫מדרש מטירת משה רנינו עה‪:‬‬
‫י‪,‬אה‬

‫שמוא(]‬

‫הנרכה אשר ברר משה איש האלהיכם א"ר‬
‫כיון שכא פשה לברך את ישראל בזאת הברכסה זאת]‬
‫בר נחמני‬

‫התור' שכהוכ כה וזאת הברכה אשר ברך סשה איש האלהים איש‬
‫האלהיכם זרה משה‪ ,‬איש האלהים זה הקב"ה שכתוב בו ה' איש‬
‫מלחמה וכל כך למה לקיים מה שנא' והחוט המשולש לא במהרה‬
‫ינתק‪ ,‬א"ר תנתומא איש האלהים אכו‪ :‬איש למןק אלהיכם אל‪,4‬‬
‫כשברח לפני פרעה נקרא איש כמעלה לרקיע נקרא אלקים ומה‬
‫מאד זכה משה שהקב"ה נתעפק בו‪ ,‬בשעה שירר למצרים והניע‬
‫גא‪1‬להן של ישראל והיו כולם עומקים בכפף וזהב ומשה היה טרח‬
‫ומסבב אתהעיר שלשה ימים וג' לילות למצוא ארונו של יופף לפי‬
‫שלא היו יכולין לצאת ממצרים אלא אם יעלו עמהם עצמות יוסף‬
‫'‪2‬נא' וישבע יופף את בני ישראל וכו' וכשהיה סשה מבקש ארזנו‬
‫‪2,‬ל 'וסף היכן הוא פגעה בו סרח בר‪-‬ק אשר עיף ויגע אמרתה לו‬
‫במר‪-‬ה אתה טרוד כל כך אמר לה על ארום של יוסף אני טרור‬
‫אמרה לו בוא עמי לנילוס ואראך היכן הוא הלך עמה אמרה לו‬
‫במקום הזה הוא ארונו ‪ 1WyI‬אותו מעופרת והתמו אותו מ"ר רבעיו‬
‫אמרו החרטומים אל פרעה וירעו המצרייכם שאין ישראכ]‬
‫שכך‬
‫יכולין לצאת ממצרים ער שיעלו ארונו של יוסף לפי שהם יורעים‬
‫תזמר השבועה שהשביע אותם ולכך גזרו כנגד מכשפות שלהם ועשו‬
‫לו ארון של עופרת במיני כשפים וזה הוא מקומו‪ ,‬מיד פתח משה‬
‫זמן גאולתכם של ישראל]‬
‫פ'‪ 1‬אמר יוכף יוסף אתה יורע שהניע‬
‫‪,‬אהה השבעה אוחם שלא יעלו ‪ D'-SCD‬ער שיעלו עצמיה‪.‬ך ועתה‬
‫הן כבור לאלהי ישראל ואל האתר גמלתם מכשפות יש לך בקש‬

‫‪-‬‬

‫‪116‬‬

‫‪-‬‬

‫והתפלללנהיך ועלה במהרה מהתהום סיר התחיל ארונו של יוסף‬
‫להתנענע ועולה טההזמ‪,‬ת ער שצף על פני המים נטלו משה על‬
‫כתפיו והלך בו וישראל נטלו כל כסף‬

‫ווהכ וכגריכם ושמלות שנ‪]-‬‬

‫מצרים ומשה לא חששעל זה אלא אדרבה היתה לו שטחה גרולה‪.‬‬

‫אמרלו הקב"ה לפשה משה חייך לא דבר קטון עשית בשביל שלא‬
‫חששתעל כסף וזהב וכו' גם אני בשעת סילוקך אני הוא הטהעסק‬
‫כמטתך ולא שום אדם בעולם‪:‬‬
‫י של מריעה ליפטר מן העולכם איל הקב"ה‬
‫רכבש‪1‬קגיע יומ‬
‫הן קרבו ימיך למות אפר לפני רבש"ע אחר כל היגיעתה שינעתי‬
‫תאסר לי שאמות לא אסוה כי אחיה וכו' א"ל הקכ"ה רב לך ער‬
‫פה תבוא ולא תזפיף‪ ,‬קרא את ‪ yw~nt‬ואצונו‪ ,‬אמר לפניו רבש"ע‬
‫ספני מה אני מת אם כשכיל ככורו של יהושעיכנסיהושע לשררה‬
‫ואני אצא א"ל הקכ"ה ותעשה ו‪)-‬ו כמו שהיה עושרה לך אמר לו‬
‫הן סיר השכים משרה אחר ויהושע וא"ל רביויהושע נתירדה מאר‬
‫ואיל ולי אתה קורא רכי איל מרע"ה ליהושע רוצה אחה שאחיה‬
‫ולא אמות א"ל הן א"ל ולא טוב לך שלא אסות באופן שאם יקשה‬
‫בעיניך שום רבר אני מלמרך אבל קבל עליך שאחיה ואעשה לך‬
‫כמו שהיית ‪ nwiv‬לי א"ל יהושע למר"עה כל מה שתגזור עלי אני‬
‫טקבל בשביל שאראהפניך והתחיל מריעה לעשותליהושע כל הכבור‬
‫שהיה עושה לו יהושע‪ .‬כיון שנכנסו לאהל‬
‫וירד עמור הענן‬
‫‪~ytD‬‬
‫סשה‬
‫שנא'ויראה' באוהל בעמור הענן והפסיק בין‬
‫ליהושע יהושע‬
‫מכפנים ומר"עה מבחוץכיון שראה כך אמר מאה מיתות ולא קנאה‬
‫אחת‪ .‬התחיל משה לתבוע אותה בפיו‪"4 ,‬מר לפניו רבש"ע מרה‬
‫חטרה בירי כרי שאמורח א"ל הקכ"רה הן מכוסו של ארם הראשון‬
‫שכתוב בו הן הארם היה כאחר ממנו וכו' לפיכך אתה מת‪ ,‬א"ל‬
‫רב"שע לשוא דשו רגלי כערפל ולשוא רצתי לפני בניך כסוס א"ל‬
‫כברקנסתי מיחהעל אדם‪ .‬א"ל רבש"ע א"ה מצוה קלה צוית אותו‬
‫ועכר עליה ואני לא עכרתי‪ ,‬א"ל הרי אברהם קרש שמי בעולכם‬
‫ומת‪ ,‬אירן יצתן ממנו ישמעאל וכו'‪ ,‬א"ל הרי יצחק כנו שפשט‬
‫צוארו ע"נ המזבח א"ל יצא מטנו עשו וכו' א"ל הרי יעקב שיצאו‬
‫סמנוי"ב שבט" ולא הכעיסוני א"ל לא עלה לרקיע ולא דשו רגליו‬
‫בערפכם ולנדן דברת עמו פנים בפנים ולא קבל התורה סירך א"ל‬
‫הביה רב לך אל תופף דבראליעזר כדבר הזה‪ :‬אמרלפניו רבישע‬
‫שמא יאסרו ישראל ואלולי מצא במשה רבריםרעים לאהיהמסלקו‬

‫‪111‬‬
‫‪-‬‬

‫‪–‬‬

‫מן העולם א"ל כבר כסכתי בתורתי ולא קם נביר‪ ,‬עור בישראנ‪1-‬‬
‫כמשה איל שמא יאסרו בקטנותי עשיתי רצונך ובזקנותי לא עשיתי‬
‫רצונך איל כבר כתכתי על אשר לא קדשתם אותי‪ ,‬איל רב"שע‬
‫אכנס לא"י ואחיה שם שתי שנים או שלש ואמות איל גזירה היא‬
‫מלפני שלא תכנס לשם איל אם לא אכנסבחיי אכנם במותי‪ .‬א"ל‬
‫רב"שע כל הכעס הזה עלי למה אמרלועל אשר לא קרחתם אותי‪.‬‬
‫איל מריעה כתיבהןכל אלהיפעל אלוכו' ואתה מתנהג עםבריוניך‬
‫במרת רחמים פא' וכ' וג'ולי עזן א' ואין אתה מכפר לי אטר לו‬
‫הקב"ה משה ששה עונותבירך ולא גליתי לך שום אי מהם‪ .‬בתהלה‬
‫אמרתלי שלח נא ביד תשלח‪ .‬שנייה ומאז באתי אל פרעה לדבר‬
‫בשמך הרע לעם הזה‪ ,‬שלישית לא ה' שלחני‪ .‬רביעית ואם בריאה‬
‫יברא ה'‪ .‬חמישית שמעו נא המורים‪ .‬ששיה והנה קמצכם תחר‪:‬‬
‫אבותיכם תרבגק אנ'טים חטאים וכי אברהם יצחק ויעקב חטאים היו‬
‫שאמרמר לבניהם כך‪ ,‬אמר לפניו רב"שע ממך לסרתי שאמרת את‬
‫מחהזח החטאים האלה בנפשותם‪ .‬איל אני לא זכרתי אכותם‪ .‬איל‬
‫רכ"שע כמה פעמים חטאו‬
‫לפניך וההחננתי והתפללתי עליהם‬
‫א‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ז‬
‫נ‬
‫צבור לגזרת‬
‫לשיך ומהלת להם ולי ל תמחול א"ל אין‬
‫התחיר]‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫יחיד ועור ער היום היתה השעה מסורה‬
‫סיר‬
‫עור‬
‫לרכר תפלות ותחנוניםועליו אמר שלמה כתחנונים ידבר רש‪ ,‬משלו‬
‫משל למה הרכי דומה לחכם שהיה מלמר רקבנו שד] מלך והיו‬
‫כל כני פלטרין של מלך יראים מפניו ולא בני פלטרין כלכר אלא‬
‫גם כל העולם היו יראים ממנו והיועושים כל רצונועל ומהיה מלמר‬
‫‪-7‬ובנו של מלך לאחר זמן מועט מת בנו של מלך כיון שמת אכר‬
‫רכו כל הפוכות שהיו לו מבני פלטרין התחיל להחזירעל הפתחים‬
‫באותן הימים שהיהבנו של מלך חי היה הכל ברשותו של חכם כיון‬
‫שמו‪ :-‬אבר הכד‪ .]-‬כך מר"עה כל זמן שהיה חי היה הכל ברשותו‬
‫עליונים ותחתונים שנא' עלית לסרובושכית שכי לקחת מתנות באדם‬
‫בקע הים כירו הוציא מים מן המלע הוריר המן ולאעור לא שהיה‬
‫'‪ 1Drh‬קומה ה' שובה ה' ועזר אבם אין פניך הולכיכם אל תעלנו‬
‫מור‪ .7-‬זהו המשל כל זמן שהיה משה קיים היה הכל ברשותוכיון‬
‫שהגיע זמנו ליפטרהיה סחורלמי שיבקשעליו רהמים הוי בתחנונים‬
‫ב לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים‪ .‬עח היתה‬
‫ירבר רש‪.‬וכקיי‬
‫למשה לירד למצרים וליטול גאולה ולגאול את ישראל שנא' גם‬
‫התאיש משה גרול מאר בכל ארץ מצרים ועתה היתה לו להפיל‬

‫ישרי‬

‫‪118‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫תחנה שנא' ואתחנן וכו'‪ ,‬בערק ההיא לאמר ה' אלהים וכו' שמות‬
‫הללו למה הזכירן משה מלמד שאמר משה כב' שמות הללו ברא‬
‫הקב"ה את עולמו ואת הארם בדין וברהטים שנאמרוייצרה'להים‬
‫אתק האדם ומנין ששתי שמות הללו הם רחמים ורין שנאי ה' ה'‬
‫אל רחום וחנון הרי כאן רחמים ודין‪ .‬לזה אמר ה' אלקים אתר‪-‬ה‬
‫החלות להראותלי גבורתך בסנה ועתה בזקנותי אני מבקש רחמים‬
‫על עמך צאן מרעיתך שתפלח ותכפר עליהם‪ .‬את עבדך בבקשה‬
‫ממך אל ההיה כמלך בשר ודם מלך ב"ו כשיהיה לו עבר כעורו קטן‬
‫והוא נכור הוא אוהבו וכשיזקין הוא שינאו אכל אתה אל תשליכני‬
‫לעת זקנה וכו'‪ .‬את גרלך אלו עשר הדברות‪ .‬ואת ירך החזקה אלו‬
‫עשר מכות‪ ,‬אשר מי אל בשמים וכארץ אתה כראת הכר] ובירך‬
‫להמית ולהחיות‪ .‬אשר יעשה כמעשיךוכגבורותיךלעתיר לבוא‪ ,‬ולמה‬
‫אמר משה כל כך אלא משה היה סבור שאפ ישראל ירצו לעשות‬
‫שום עזן אינו מניחם וזהו בשמים ובארץ ר"ל אל אחד ואין זולתו‬
‫ולא עור אלא שאודיע הור כבורך לרורוה שיבואו ואומר להםשע"י‬
‫בקעת הים ונתת התורה ליוטראל והמטרת להם לחם מן השמים‬
‫מ' שנה והעלית לקם מים מן הבאר והיצאת להכר מים מן הסלע‬
‫אםטיב כעיניך לא אמות כי אחי; ואמפר מעשה יה‪ :‬אמר‬
‫ועכס‬
‫ייהדי לך אם תשאר חי יטעו בך ויעשו אוהך אלוה ויעבדוך‪,‬‬
‫לו הב‬
‫)‬
‫ג‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ובטלתי אוחז‬
‫אמר לפניו רב"שע כבר בדקת אותי בעשייו‪-‬ש‬
‫ועכשו אמות‪ ,‬איל הקכ'ה משו‪-‬ק בן מי אתר‪-‬ה א"ל בן עמרם איל‬
‫~עמרכם בן סי ר‪-‬הוא א"ל בן יצהר ויצהר בן מי הוא א"ל בן קהת‬
‫וקהתה בן מי הוא איל בן לוי איל וכולם ממי יצאו א"ל מן אדם‬
‫ם מתו א"ל הקב"ה‬
‫הראשון א"ל נשאר מהם שום אדם הי א"לכו"‬
‫ואתה רוצה להחיות‪ ,‬א"ל רכ"שע אדם הראשי‪ ',‬גנב ואכל מה שלא‬
‫רצית וקנסת עליו מיתהיאנ‬
‫‪ .‬גנבתי כלוכם לפניך וככר כתבת‬
‫משה עכרי בכל כיתי נאמן הוא א"ל הקב"ה למשה כלום אתה צדיק‬
‫מארם הר' זרורו א"ל כן ארם הראשון וחוה פתה אותם נחש ואני‬
‫הה'יהי מתים כנחש‪ .‬א"ל הקב"ה כלים אהה גרול מנח ורואו א"ל‬
‫כן נח הבאת עליו ועל רורו המבול זנח לא בקש רחטים עז‪1-‬‬
‫טי‬
‫רורו ואני אמרתי לך ועתה אם תשא חטאיים ואם אין טהיני נא‬
‫טספרך אשרכחבת‪ .‬אמרלו כלום אתה גרול טאברהם שנסיתי אותו‬
‫בעשר נסיונות א"ל יצא ממנו ישמעאל שיאברו בניו בניךוכו'י א"ל‬
‫כלום אתה גדול מיצחק א"ל יצאמחלציומי שיחרב ביתךויהרגו את‬

‫על‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪119‬‬

‫‪-‬‬

‫בניך כהניך ולוויך‪ .‬אטר לו הכע כלוכם אמרתי רתך להרוג אח‬
‫המצרי איל ואתה הרגת כל בכורי מצרים ואני אמות כשכיל מצרי‬
‫אחד איל הקב"ה ואתה דומה אלי אני ממית ומחיה כלום אתה‬
‫י קומה‬
‫יכול להחיות כמוני ולא שכור כמה כבור ככרהיך אמרתל‬
‫וקמתי שובה ושכתי גם בשבילךשניתי מעש' שמים וארץ שררכן של‬
‫י איני רוצה‬
‫שטים להוריד טל ומטר והארץ להוציא להם ואמרתל‬
‫בזה אלא השמים יוריד לחם והארץ תוציא מים וכן עשיתי שנא'‬
‫הנני ממטיר לכם להם מן השמים ואומר עלה באר ענו לה‪ ,‬גם‬
‫י איני רוצה אלא אמות‪,‬‬
‫הייתי רוצה לעשתליחןלך היים ואמרתל‬
‫האדמה‬
‫נם אמרתלי ואם בריאה יברא ה' ~פצתה‬
‫את‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫פ‬
‫ואני‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ה‬
‫י‬
‫פ‬
‫אח‬
‫ותבלע‬
‫מלאתי את רבריךועשיתי חפצך שנא' ותפ הארץ‬
‫אותם‪ ,‬גם אמרתי זובחלכהים יחרם בלתי לה' לברו וכשחטאו‬
‫בעגל כקשתי להקים את דברי ולא דנחת אותי ואמרת ל‪-‬וי פלס‬
‫נקראת עי‪-‬ן‬
‫נא לעזן ‪ Dyn‬הזה וסלחתי כרכרך‪ .‬ולא שד התורה‬
‫שמי שנא' תורה ה' תמימה וקראתיה על שמך שנאמ' זכרו תורת‬
‫טשנה עכרי‪ .‬ג"כ ישראל נקראו על שמי שנא' כי לי כני ישראל‬
‫עברים עכרי הם בני בכורי ישראל וקראטים על שמך שנא' ויזכור‬
‫ימי עולם סשה עמו‪ ,‬ולא עור אלא שרכרתי עמך באמירהובדיבור‬
‫שנא' ויאמר ה' אל משה וירכר ה' על משה אף אטה רברת עסי‬
‫באמירה ובריבור שנא' ויאמר משה אל ה' וירבר משה אל ה'‪ .‬אני‬
‫אין לפני אכילה ושתייה ועשית כיוצא בו שנאפרויהי שם עם ה'‬
‫ארבעיםיום וארבעים לילה לחם לא אכל ‪ c~cl‬לא שתה‪ ,‬ג"כ אני‬
‫אלהים ואתה אלהים שנא' ראה נחתיך אלהים לפרעה‪ ,‬כ"כ אני‬
‫י נביאים ואתה יש לך נביא שנא' ואהרן אחיך יהיה נביאך‪,‬‬
‫ישל‬
‫ואנ'אין בריה יכולה להסתכל כנגדי ואתה וייראו מגשת אליו‪ ,‬אני‬
‫אמרתי וראיה אר‪ :‬אחורי ופני לא יראו ובך כתיב והביטו אחרי‬
‫משה‪ .‬בעשרים ושתים אותיות ככרתי את התורה ובכולם ככרתיך‪:‬‬
‫שלחתיך אל פרעה והוצאת את ישראל ממצרים‪:‬צייתיךעל השבח‬
‫והמילה‪ :‬נתתילך עשר הדברות‪ :‬כסיחיך בענן‪ :‬נתתילךשני לוחות‬
‫אבנים ושברת אותם‪:‬עשייניךיתיר בעולם‪ :‬הנחלתיךתורתי‪ :‬ככרתיך‬
‫מע' זקנים‪ :‬חזר משה והורה על הכל ואמר לפניו רב"שע גדלתני‬
‫והרבה טובות עשיתלישאינייכול לספר אחת מני אלף וכל העולם‬
‫יורעין מה שגדלתני זככרתני ג"כ כל העול' יודעים שאתהה' אחר‬
‫יחיר בעולמךואיןזולתךואין רומהלך אתה בראת עליונים ותחתונים‬

‫ישרי‬

‫‪110‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫אתה הוא ראשון ואהה הוא אחרון ומי יוכל למלל נכורותיך אלא‬
‫דבר אחראני מבקש ממך שאעכור את היררן אמר לו הכ"ה למשה‬
‫משהשתי שבועות נשבעתי אחת שלא תכנם לארץ והב' שלא אכלה‬
‫או‪-‬ש ישראל) אכר רצונך שאעכור על השבועה ותכנס לארץ ג"כ‬
‫אעבור על השכנעה ואכלה את ישראל איל רב"שע בעלילה אתה‬
‫ב‪4‬ה עלי תופם חבל משני ראשי' יאבר משר‪ ;-‬ואלף כיוצ' בו ולא‬
‫יאבר נפש א' מיש'‪ :‬א"ל רכ"שע מה יאמרו הבריות רגלים שדשז‬
‫ברקיע וידי‬
‫ם שקבלו את התורה והפה שרבר עם ה' ימות ואפאה‬
‫לא מצא תשבה מהשיית זה משה מה יעשו ~יאמרו שאר הכריות‪:‬‬
‫אר"י עשרה פעמים נכתבה מיתת משה א' הן קרבו ימיך לטות ב'‬
‫כן‬
‫ומ~' בהר נ' כי אנכי מת ד'כי ידעתי אחרי מהי ה'‬
‫סאה ועשריכם שנה כמזתו וימה שם משה וכו' עשר' פעמים גזר‬
‫‪ -WDI‬ער‬
‫הקב"ה מיתה על משה ישלא יכנפ המארץ ועדיין ל‪ ,4‬נחתכם‬
‫שננלה עליו ב"ר הגדול ואמר לא תעבור את הירדן הזה ורכר זה‬
‫כולו היה קל בעיני משה ולא היה מעלה על לכו שהיה אומר כמה‬
‫פעמים חטאו ישראלוכיון שהייתי מתפלל עליהם היה הקב"ה סולח‬
‫להם ומבטל הגז'ר' אני שלא חטאתי מעודי כשאתפלל להקכ"ה לא‬
‫יקפל הפלתי כיון שראה הקב"ה שקל בעיני משה ולא רצה להתפלל‬
‫על עצמו מיד קפץ הקב"ה זנור וחתם עליו הדין ‪ yl~lr‬נשסוהכדול‬
‫שלא יכנס לארץ שנאמר לכן לא תביאו את הקהל הוה כיון שרא'‬
‫משה שנחת' עליו גזר רין גזר תעני~' ‪ ~cyt‬להתפלל ואטר כהיני‬
‫זז מכאן ער שתבטל כל הגזיר' מה ששה משה לבש שק ונתפלש‬
‫נאפר ~עמר כהפל' לפני הקליה הטש עשר' פעמים ער שנזדעזעו‬
‫שמים וארץוכליצורי בראשית ואמרו שמא הגיע צביונו של הקב"ה‬
‫לחדש עולמו יצתה בת קול ואמרה לא הגיע צביונו שלעולם אלא‬
‫אשר בירו נפש כל חי ורוח כל בשר איש‪ :‬איש זה סשה שנאפר‬
‫בו והאיש משה עניו מאר‪ .‬מה עשיה הקב"ה הכריז בכו‪]-‬‬
‫הרקיע‬
‫ובכלכתי ריני של ב"ה שלא יקבלו תפלות משה ואין לשום מלאך‬
‫להביא לפני תפלת משה לפי שהתמתי נור עליו למיתה קרא‬
‫הקב"ה לכל שרי הרקיע בבהלה ואמר להבם ררו ונעלו כר] שער‬
‫ושער כרי שלא תעלה תפלת משה איתה שעהנזרעזעו שמים וארץ‬
‫וכל ‪ nt~DID‬הארץויצזרי בראשית כולם מפני תפלות משה שהיתה‬
‫רומצה לתרכ שקורע וחותך ואינו מתעכב מפני שתפלתו כעין שכם‬
‫הטפורש שלמר ספי רבו זנגזיאל המלאך‪ .‬ער) אותה שעה אמר‬

‫ריי‬

‫‪-‬‬

‫‪121‬‬

‫‪–‬‬

‫יחזקאלה ואשמע אחרי קול רעש גרול שסע רעש נרול זה משה‬
‫שכתב בו גם האיש משה גדול מאר‪ :‬בשעה שראו נלגלי ושרפי‬
‫מעלה שלא קבל הש"ית הפלתו של משה ולא נשאלו פגים ולאנחן‬
‫חיים סיר פתחו כולם יאמרו כרוך ככורה' ממקימושאיןלפניו לא‬
‫יולה ולא שכחה ולא משוא פנים בין ?‪11D‬בין גדול‪ :‬ומנין שנתשן‬
‫לע‬
‫משה תקט"ז חנונין כמנין ואתחנן אל וכו' אטר לפניו רבש"ע הרכ'‬
‫פעמים נצטערתי בשביל ישראר‪-‬ן עד שהיו לך עם סגולה ונחלו‪-‬ה‬
‫וראיתי בצרתן ולא אראה כשמחתם הרינך עושה תורתך פלסתר‬
‫שכך כתיב ביומו תתן שכרו ועכשו היכן שכרי של ט' שנה שיגעתי‬
‫בשביל בניך ונצטערתי עליהם במצרים ובמדבר ותורה וטצות שקבעתי‬
‫להם צרתם ראיתי ושבתם איני רואה ותאמר לי שלא אעבור את‬
‫היררן הארבעים שנה וער עכשו לא הייתי מורה הורא' ויושב‬
‫בישיב'‪ .‬מיר התחיל הקב"ה לפייסו א"ל בני משה הרבה טתוקן לך‬
‫לע"הכ שתשבע מכל מיני גן ערן וערוניו שנא' להנחיל אוהבי יש‬
‫ואוצרותיהם אמלא אלוהצריקי' המקיימים את התורה מאהבה‪ ,‬אמר‬
‫שמואל אלו שלש מאות ~עשר רבוא עולטות צדיקים של עולם הבא‬
‫שעתיר הקב"הליחןלכל צדיק וצדיק עולטות‪ ,‬אמר לו הקכ‪.‬ה סשה‬
‫ימיך בטלים ואורך אינו בטל שלא תהא צריךלעולם לא לאור החמה‬
‫ולא לאור הלבנה וככבים ולא אכילה ושתיה ולא כפות וסלנוש ולא‬
‫שמן לראשיך ולא ‪ t'~yJD‬לרגליך שאני ככבורי מאיר לך וטככורי‬
‫בהשים לבושך ומהדרי אשיו‪ :-‬כסותך מזוהרי אטהר פניך וטסהקי‬
‫ארוה גרונך וממרכבות רכובי אשים רכוכיך ‪,‬משרביט שלי שחקוק‬
‫עליו שם המפורש שכו בראתיהעולם תחלה שממנו נתתי לך דונסא‬
‫בעולכם הזה שרביט שלי א' משמונת אלפים ושבע מאס] וששים‬
‫רבוא מאותו של עולם הכא איל הקב"ה כעולם הזה עשיתי הרכה‬
‫אותות ומופתים ועל ירך הוצאתי את ישראל טמצרים וקרעתי להם‬
‫הים והמטרתי להם המן והפכתי מי מרה למתוק ונתתי להם תורה‬
‫ומצות כננר אברי האדם וכננד ימות השנה ומלחמות נצחתי על ירך‬
‫רייך משה רב לך הניע יומו של יהושע לפרנס את ישראל ועהיר‬
‫י שלמה תלמידך וזרח השמיש ובא השמש‪ ,‬אמר‬
‫אני לכתוב עליר‬
‫משה רבש"ע אם איני מפרנס את ישראל יכנסו בני תחתי או כני‬
‫אהרןאחיוימלאו מקומי‪ ,‬אמר הקב"ה והוא ינחיל אותם את הארץ‬
‫כיון שראה שנגזרה גזרהעליומידוילך משה וידבר אליהם מעשרים‬
‫וכ' בתשרי ער א' כשכס תשעים וה' ימים מעשרה פעמים שאסר‬

‫‪122‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫לו הקב"ה שימות והיה ממתין עצמו עד א' כשבט הלך וקרא לכל‬
‫ישראל ופירש להם את התורה לששים רבוא כשטעים לשן שנא'‬
‫באר היטב ואמר וילך משה וידבר‪ .‬ומני‬
‫‪ ,‬שכא' בשכם באר משה‬
‫י בארבעים שנה בעשתי עשר חרש בא'‬
‫התורהלישראל שנאמר"ה‬
‫לת' רבר משה טאחר בשכט ער ז' בארר לז' ימים ובאיתם ימים‬
‫פירש התורה לישראל‪ ,‬בז' בארר נפטר ובאותויום שמת היהיזרע‬
‫שהיתה בת קול יוצאת ואותרת הזהר משה בעצמך שאין לך חיים‬
‫בעולם כי היום הזה ‪ :‬אמר ר' תלכו באותו היום שמת מרע"ה‬
‫כתב י"ג טרוח ושלח משה פפרים לכל שבט ושבט ועריין לאהגיע‬
‫חצי היום ואחר כך קרא לכל שבט ושבט ונתן להם הכוורה והמצות‬
‫ואותו ספר תורתה מובחר שבכולכם הניחו בצד ו‪-‬כארון (הזהירכם‬
‫והוכיחם לכל א' וא' בפני עצמו אנשים לכר ‪,‬נשים לבר ואמר להם‬
‫הזהרו בכבוד התורה והמצור‪ .:-‬ויש אומריכם שירר גכריאי‪ )-‬ונטל‬
‫התורהמידו של משה והעלה אותו לב"ר הכדול של מעלה להודיע‬
‫צרקתו של משה והיה מוליכו בכל רקיע ורקיע שנא' צדקת ה' עשה‬
‫ומשפטיו עכב ישראע‪ ,]-‬ולא עור אלא שנשמתן של צדיקים קורים‬
‫בספר תורה של מרע"ה בשני ובחמישי ומוערים‪ ,‬א"ר יאשיה באוהה‬
‫שעה עשה סשה ליהושע כבור ג‪.‬רול ופאר רב בפני ישראל והיתל‬
‫לאמר בואו ושטעו רברי הנביא‬
‫כרוז יוצאמלפניו בכל מחנה‬
‫'עלינוהיוםעלו כל ישראל לכבודו של יהושע‪ .‬ואחר צוה‬
‫חרששיק‪.‬‬
‫משוה להביא כסא של זהב ועטר' של סרגליות וכובע של מלכות‬
‫ולבוש ארגמן והיה משה עומד וספרר ומערך מערכות וספסלים של‬
‫סנהדרין ~של ראשי גרורין ושל כהנים ואתר כך הלך משה ליהושע‬
‫והלבישי עתן עליו העטר‬
‫כר]' ויהשורשאיבלו על כסא של זהבכולהבעמירעליי‬
‫בן יפונה‬
‫ומי הירה תורגמן‬
‫ו‪:-‬ורגטן לררוש בפני‬
‫י משה רבו‪ .‬ומהו המררש שררש‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫ויהושע דורש כפניכ‬
‫יבפנ‬
‫יהושע‪ :‬עורו רנו שמי השטיב) העליוניכם ו‪-‬בעירו טוסרור‪ :‬הארץ‬
‫וסלסלו סררי בראשיר‪ :‬עורו והרנינו הררי עולב)‬
‫התחתונים עורי‬
‫היללו והללונבעית ארמה עורו ופצחו צבאות רקיע ושירו ופפרו‬
‫כנ‪]-‬‬
‫אהלי יעקב שירו כל מסכנות ישראל שירו והאזינו כל אמרי‬
‫רוקבכם שמו לכככם לכל דבר קבלו בשמח' עליכם ועל נגשותיכם‬
‫‪ nlUD‬אלהיכם פתחו פיכם ולשונכם ותנו ככור לאל מושיעכםוהנויו‬
‫מוריםלפני אדוניכם ותנו עליו בטחונכם כי הוא אחר ‪ I‬שני 'לו‬
‫אין כמוהו באלהים ואין כערכו במלאכים ואין זולתו באדונים אשר‬

‫לבי‬

‫ישרי‬

‫‪h‬‬

‫‪T‬‬

‫‪-‬‬

‫‪– – 113‬‬

‫לשכחו אין קץ ולתהלתו אין אחרית והזף לנפלאותיו אין חקר ואין‬
‫מספר לעלילותיו שישם‪,‬ר לנו שבועת אבותינו ויקיים כשנו הבריר)‬
‫והחסד ומשבוערתה אשר נשבע להבם ע(‪ ]-‬ירי משה רבינו שגאלנו‬
‫באב פלאים ושהוציאנו מעבדוק לחירות ושקרע לנו את הים ושנתן‬
‫לכו תרי"ג מצות‪ :‬אמר משהל"ו שנה היה יהושע משרת אותי כמדבר‬
‫שנאמר ומשרתו יהושע בן נון נער וכשהגיע גורה של משהואייל‬
‫הקעה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע וצו את יהושע היה‬
‫משה הצריק דן מעצמו שמא מפני שעת יהושע תלמידי אני מת‬
‫שהוא עתיר לפרנס את ישראל ולבוא בראשם וכשכיל זה היה עלי‬
‫י כי‬
‫גורדין שלא אכנם לארץ ולא לאכול מפרותיה‪ .‬שכרה למהל‬
‫לא ידרכ‪ ,‬רכלי בארץ ישראל מוטב שאחיה שיהיה יהושע פרנס‬
‫ואני אכנס לא"י‪ ,‬טה עשה בא' בשבט ער ששה כאדר היה הולך‬
‫שתריח וערבית ומשמש ליהושע כתלמיר לרב ואותם ל"ו יום עלו‬
‫לטשהיום ל'‪2‬נ'‪ :‬כיצר היה משה משמש את יה‪,‬שע בכל יום היה‬
‫משרה עוטר מחצות לילה והולך לפקחו של יהושע ונוטל המפתח‬
‫ופותח את הרלת ונכנס ונוטל חלוק ומנערה זטניחה אצל מראשותיו‬
‫ונוטל טנעליו ומתקנן ומניחן בצדי המטה ונוטלטליתו וכסותו וסוררו‬
‫וכובע של זהב ועטרת מרגליות ומבחנן ומצרפן ומזקקן ומסררןלפניו‬
‫על פילון של זהב‪ :‬שזב היה מביא קיתון של מים וקערה של זהב‬
‫ומניתן לפני הסילון‬
‫יהושע לא היה ניעור משנתו ואתר כך‬
‫ער‬
‫ור‬
‫היה מצוה משה לנע‬
‫יו‬
‫ילככר כיח אהלו של יהושע טעין אהלושל‬
‫משה ומשלח ומכניס כפא הזהב ופירשמרין של בוץ ופרין של סילת‬
‫וכל כלי יקרים ונאי' שלו כטנהנ המלכי'‪ :‬ואחר היה מוציא כרוו‬
‫משה עומר באהלו של יהושע ואומר כל הטכקש להקביל פניו של‬
‫יהושע יבוא ויקביל שנפל דבר ביהושע מאת הקב"ה להיות פרנס‬
‫על ישראכ]‪ :‬כאותה שער‪-‬ה כל יתיר זיחיר שבישראל שהיה שוסע‬
‫הכרוו היה מפחד ומזעזע ואומר אני חושש בראשי כרי שלא ילך‬
‫ובוכה ואוסר אוי לך שמלכך נער וכת קול אוסרה כי נער ישראל‬
‫ואיהבהו גם הארץ פתחה פיה ואמר' נערהייתי גםוקנסי ומתקבע"‬
‫וקני ישראל וכל שרי הגרורים וראשי השבטיםשרי האלפים והסאות‬
‫והעשרות‪ ,‬כשבאו אצל משהציהעליהם סשה והיה טושיב כל אחר‬
‫ואחר כגרולהו וכיון שריא' טשה שיהושע ניעור טשנתו היה נכנס‬
‫ונותנה לו בירו כיון שהיה יהושע טכיר היה טתבייש‬
‫ונוטל‬

‫הליקי‬

‫ונוטל הלוקו וטכסה גופוילובש בועועית נפשוינופל על רגליו של‬

‫‪194‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫משה ואומרלו אל ההרגני רבי בחצי ימי מפני השררה שבאה עלי‬

‫מפני הקב"ה‪ ,‬אמרלו משה בני אל התיירא אין לך עזן כזה במרה‬
‫שמררתלי אמרני לך וכשמשתני בפער פניכם יפזו‪-‬ש כך שמשתיך‬
‫נ‪]-‬מרתיך ואהבת לרעך כמוך לא כך שניתי לך ירי כבזר תלטידך‬
‫חביב עליך כשלך לסוף לא הניחו ליהושע עד שייטב על סילון 'טל‬
‫זהב כררך מלכי העולם ועל כרחו עמד לו ומשמשי לכל ערכו ועל‬
‫כרחו הניח עליו קרני ההוד למעלה ככולם מצוי עליו זננויאל רכז‬
‫מרום בעולם בשעה שסייכם ממנו כנ‪]-‬‬
‫מלאך כופר כל בני‬
‫סתרי‬
‫תורה‪ .‬כיון שנתעטף יפה באו ואמרו להם כל ישראל מאחרים לכם‬
‫מיר תפש משה את יהושע ‪,‬הוציאו משך אהלו כיון שהגיעו שניהם‬
‫לפתח האהלהוליכולפניו משה בעל כר‬
‫ןחו כיון שרא‪ ,‬ישראל יהושע‬‫הולך בראש נזרעזעו כזלכם ועמרו עו רגליהם והלכ‪ ,‬שניהמם עד‬
‫מקוכם גדולים אצל כפא הזהב וה‪,‬שיכו כעל כרחו כשראו ישראל‬
‫כך בכו כולם וגם יהושע בכה ואמר חרולה וכבור למה לי‪ ,‬יצתה‬
‫בר‪-‬ש קול ואמרה למשה אין לך חיים אלא חמש שעות בלבד מיר‬
‫צעק‬
‫סשה‪)-‬ואטר ליהושע שב כמלך בפני העם וררינו שניהם בפני‬
‫כל ישראו כאחר פני משה כפני הטה ופני יהושע כפני לכנרה‬
‫משויה פירש ‪ vwln'l‬מפרש מקרס‪ ,‬שהיה משה קורא היה מפרש‬
‫יההשע ולא היהעליהם חלוקא זה על זה ברבר זה ונמצאו דבריהם‬
‫טכוונים כאחר כמרגלית של מלכים עליהם אמר שלמה רכרי הכמיס‬
‫כדרבונות על אוחם היושבים כגנים‪ .‬זערין היו יושבים יהושע וישרן‬
‫לפני משה יצתה בת קול ואמרה אין לך חיים אלא ר' שעית אמר‬
‫משה לפני הקב"ה רבון העולמים אם ספני תלמידי אתהריחה אותי‬
‫אני נוהג כתלמיד לפניו הוא ככהןגדול ואני ככהן הריוט הוא כסלד‬
‫ואני כעבר אמר הקכ"ה נשבעתי בשמי הגדול ששמים ושטי השמים‬
‫לאיכלכלוהו שלא תעבור את הירדן הוה‪ ,‬אמר משה רבון העולמם‬
‫י רשות ואהיה כעוף הפורח באויר בכח שם המפורש או עשה‬
‫תןל‬
‫אותי כדג ואשא שתי ‪,‬רועותי כשני סנפירים ~כל שערותי החזיר‬
‫אותם כקשקשים ואקפוץ את היררן ואראה את הארץ אטר לו הביה‬
‫אם אעשהלך כך הרי אני עוכרעל השבועה‪ .‬אמרלו רבש"ע הניחני‬
‫ער] כנפי הענניכם כשיעור נ' פרסאות של מעלסה טן היררן ויהיו‬
‫עננים מלמטהואני מלמעלה ואראה את כל הארץ‪ .‬אמר לן חשוב‬
‫י כאלו עברתי שבועתי אמר לפניו רבש"ע חתוך אותי אבר אבר‬
‫על‬
‫והשליכני אחרהיררןוהחייני ואראה את הארץ אמרלו כאלועכרתי‬

‫‪.‬‬

‫‪115‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .‬אמרלו הראני את הארץ במראית העין אמר לו ברבר‬
‫עלשבועתי‬
‫הזה אני שומע לך שנא'כי מנגר תראה ארה הארץ ושטרה ל‪,4‬‬
‫תעבור‪ .‬והראהו הקב"ה את הארין ד' מאוה פרסה על ד' מאזר‪-‬ן‬

‫פרפה כשיעזר ערוגה בתוך פרדם ונתן כח בעיניוכדי שיראנה כולה‬
‫הטמון בגבוה והסתר כגלוי והרחוק בקרוב כרי הייראנה כולה וא"ל‬
‫זה הארץ אשר נשבעתי לאברהם וכו' ער כאן עלת' לו שעה יצתה‬
‫בתקול ואמרה לא תצער עצמך שאין לך חיים בע"הז אלא ג' שעות‬
‫אמר משה רבש"ע הניחני אצל בני ראובן וכני גד ותהיה נפשי‬
‫כאחר מהם ויהושע ימלוך ויכנה לא"י עם ישראל אמר לו הקב"ה‬
‫רוצחה אתה עושה תורתי פלסתר שכתוב בה שלש פעמים בשנה‬
‫יראה כל וכורך וכו' כשיראו ישראל שאינך עולה לרגל מה יאמרו‬
‫ומה משה שנתנה תורה ע"י והמצוין‪ :-‬אינו עולה לרגל אנו עיוכ"ו‬
‫נטצא אתה מבטל מצותי ועור כתבתי ע"י מקץ שבע שנים תעשה‬
‫שמסה בבוא כל ישראל לראות אתפני ה' אלהיו אהה מבטל ‪l~yw‬‬
‫של 'רושע בפני כל ישראל וכשיהיה ‪ ywint‬דורש בחג לעיני כל‬
‫ישראל מה ישראל אומריכם כשאנו לומדיכם ושומעיכם תורה מפי‬
‫התלמיר אנו הולכים לשמוע מפי הרב ולומרי' טמנו ונמצא מאבר‬
‫אתה תורתי‪ :‬ער כאן עלתה לו שעה א' יצתה בת קול ואף סשה‬
‫ער סחי אתה מצער עצמך שאין לך עור אלא ב' שעות ופמ‪ 4‬ראש‬
‫לשמנים היה מצפה סתייגיע שעז‪ :‬שיפטר משה אולי יקבל נשמתו‬
‫כשאר בני ארם כארם המצפה לשטח' גדולה כיון שראה מיכאל‬
‫שר ישראל את ס"מ הרשע היה מצפה למיתת משה נטלקולו ובכה‬
‫והיה ס"מ שמח וצוחק א"ל מיכאל רשע אני בוכה ואתה צוחק ויש‬
‫אב]‬
‫‪4‬הוטרי' שאמרו לו ה"פ‬
‫תשמחי כאויבתילי כי נפלתי קמתי‬
‫שר]‬
‫יהושע בשעה שנפלו בירו ל"א‬
‫נפלתי במש' קמתי בנרולחו‬
‫י בימות‬
‫מלכיםכי אשב בחושך זה חורבן בית א' ובית שני ה' אורל‬
‫המשיח ע"כ עלהה לו שעה‪ :‬יצווה בת קול ואמרה לו א‪.‬ן לךחיים‬
‫בע"הז אלא שעה א' אמר לפניו רבש"ע הנה‬
‫עב]אוותר ואפרח כעוף‬
‫הארץ ושוהה מיכה‬
‫הפורח בר' רוחות העולם ומלקם מזונותיו‬
‫ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ל‬
‫מהנהרוו‪-‬ן ולערב חוור לקנו איל הכיה רב לך אמר‬
‫רבש"ע‬
‫הצור תמים פעלו ונתן קולו בבכי ובכה ואמר למי אלך שיבקש‬
‫עלי רחמים הלך לכל מעש' בראשית ואמר להם בקשו עלי רחמים‬
‫א"ל ע"עאי‬
‫‪ ,‬אנו יכולין לבקש רחמים ככתוב את הכל עשה יפה‬
‫בעתו ולכפוף כחיב הכל הולך אל מקום אחר וכתיבכי שמיםכעשן‬

‫‪196‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫נמלחו והארץ כבגר תבל‪ /‬כיון שראה משה שאינו יכולם להמלט‬
‫מהמיתה קרא ליהושע כפני כל ישראל אמר לו בני הנה את כל‬
‫העם הזה אשר אני מוסר לך עםה'‪ .‬תנוקותיהם עדין לא התעסקו‬
‫במצות הזהר בהם שלא תאמר להם דבר שאינו הגון שהם כניו‬
‫של הקב"ה וקראםבני בכורי ישראל ואוהבם מכל אומה באותה שעה‬
‫אמר הקב"ה ליהושעיהושע משה רבך הניחך במקומו טול מקל והך‬
‫על קדקוד שנאמר אל תמנע מנער מומרכי נער ישראל ‪.‬אוהבהו‬
‫אמר יהושע משה רבי טה תהי עלי שמא אחן להם נחלה בהר‬
‫זהם אומריכם רקן לנו בשפלה א"ל מרע"ה אל‪ )-‬ח'רגל כי הקב"ה‬
‫הבטיחני שיתן שלום בחלוק הארץ איל משה כל טעות שיש לך‬
‫לשאול שאל ממני שאני ניטל ממך ולא הראני עוד אמר לו רבי‬
‫לטעות ועל שלא שאך‪-‬ן‬
‫היכן הנחתיך בין ביום בין בלילה וישלי‬
‫נשתכחו ממנו ג' אלפים הלכיח קלות וחמורות וכבית מרר'טו של‬
‫יעבץ ההניחו‪ .‬תהמר לו אע"פי שאין לך מעוה לשאף בא ואנשקך‬
‫רחלך לוונשקי וככה על צוארו ונרכז שנית היוהך בשלום וישראל‬
‫עמי בשלום לא מצאו ממני קורת רוח מעילם כל ימי מפני אזהרות‬
‫ותוכחות שהייהי מוכיחם‪ .‬התחיל לברך משה כל שבט‪.‬שבט כפני‬
‫עצמו כיון שראה שקצרה שעתו כללם כולב‪ :‬בברכו‪-‬ה אחה ואיל‬
‫הרכה צערהי אתכ' כתורה וסצ‪,‬ת מחלו לי אמרו ל‪ :‬רבינו ארונ‪.‬נ‪,‬‬
‫מחל לך גם אנחנו הרכ' הכעסנוך והרכינו עליך טורח מהול לנו‬
‫אמר להם מהול הוא לכם כאז ואמר‪ :‬לו הגיע השעה שגיהה נפטר‬
‫מהעולם ברוך שםהיוקיים לעולם אמר טסה לישראל כבקשה מכם‬
‫כשהכנסו לא"י ‪:‬כרו אותי נאה עצמותי ואמרו אזי לו לכן עמרכם‬
‫שרץלפנינו כפוס ונפלו עצמותי‪ ,‬במדבר אמרו לו ישראל רכינו אם‬
‫אהה פורש סמנ‪ ,‬מה יהיה עלינ‪ :‬איל כמהייתי עמכם היה הכ"ה‬
‫עמכם שמא תאמרוכל הנפים והנפלאות שנעשו על ידי כשכילי לא‬
‫~‪ iwy‬אלא בשבילכם וכעבר רחמיו ‪,‬חכרי‪ :‬ואם יהיה בטהונכ'עליו‬
‫ודאי יעשה הפצכם‪ .‬פהחו‬
‫ואמרו ה' האלהים ה' הוא האלהים‬
‫י קור‪-‬ן‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫אלקים לנו מהסה ‪,‬עוז יצתה כת‬
‫ואסרה משה למרה תצער‬
‫עצמךאין לך חיים כעילם אלא חצי שעה כיון 'פראה מרת העולב‬
‫ותשועות גדולות ונחסנת שעתיד הקהה לעשות לישראל אמר להם‬
‫אשרין ישראל מי כטוך עם נוירון בה' ועמר וברכן בשליכם ונא‪,‬‬
‫קולו וככה ואמרלישיאל בשלום ‪14‬ראה ~‪ D?ri‬לההי‪.‬ת הסהימ ויצא‬
‫מלפניהם בכביה גדיה ‪:‬גם ישראל בכו וזעקו ‪:‬עקה גדולה ‪r-i-cI‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪127‬‬

‫‬‫וכסה אה יאשו כאבר]‬

‫עמד משה וקרע את חלוקו ונטרח מעילו‬
‫ונכנס לתוך אהלו והיה בוכה ואזמר אוי לרגלי שלא דרכו כארץ ישרן‬
‫אוי לירי שלא קטפו מפירותיה אוי שרוני שלא אכל מפירות ארץ‬
‫זכת חלב ודבש‪ :‬יצקה בת קול ואמרה למשה אין לך חרם אלא‬
‫רגע א' וטחצה מה עשה משה נטל את המנילה בידו וכתר עליה‬
‫שם המפורש ופפר הישר‪ ,‬הלך משה לאהלו של ‪ ywint‬למסור לו‬
‫המנילהוהיה יהושע יושב ודורש משה מעומר ‪ vwin~l‬מ'ושכ וכפף‬
‫קומתווהניהירו‪ gy‬ראשו ונתעלמועיניו של יהושע ולא היה רואהו‬
‫כדי שיטאופ נפשו‪ :‬הלכו ישרן אצל משה לאהלו ואמרו היכן מרע"ה‬
‫‪ 1~Dhi‬להם בפתחו של יהושע הלכו ומצאוהו שהיה עומד ויהושע‬
‫יושב אמרו ליהושע מה עלה על לבך שמשה עומר ואההיושבכיון‬
‫שראהו יהושע מעומר צעק ואטר רבי רבי אבי מהכי למה אתוה‬
‫מעניש אותי א"ל ישראלרבינו למרנו תורה איל איןלי רשית אמר‪,‬‬
‫לואין אנומניחיןאותך ‪ ,‬יצתה בת קול ואמרה לסדו ‪ yt'lntD‬קבלו‬
‫מיהושע יהושע יושכ כראש‪ ,‬א"ר שמ‪ 41‬בר נחמני א"ר יונתן בשעה‬
‫שאסר יהושע ברוך שכהר כצדיקים ניטלו אוצרות החכמה וניתנו‬
‫~'‪vwin‬ולא היה יורע משה מה היה יהייטע אומר‪ .‬לאחר שעמר‬
‫יהושע אמרו ישראל ‪ C"D‬לנו את החורה אמר להם איני יורע‬
‫מה כהשיב לכם והיה משה נכשל ונופל באוהה יפעה אמר משה‬
‫רבש"ע עד עכשו כקשתי חייכם ועכשו הרי נפשי נתונ' בירך כיון‬
‫נפשו למוג‪-‬ש אמר ‪-1‬וקב"רה למיכאלה‬
‫שהשלי'‬
‫צ‪4‬ו והכהה רמי‬
‫נשמתו של משה‪ .‬אמר הכריאל מי ששקול כנכר ששים רבוא היאך‬
‫אני יכול ליטול נשמתו זלהיוו) חצוף לילך לפניו‪ ,‬אחר כך אמר‬
‫למיכל כך וככה מיכן אמר לו לזננזיאל כך אמר לפניו רבש"ע אני‬
‫הייתי רבו והוא מלמירי היאך אטול נשמתו‪ .‬ואחר כך אמר לס"מ‬
‫סיר יצא פ"מ בשמחהגרול' מלפני הקב"ה ולבש הרבו וחגר אכזריות‬
‫והלך לפני משה בהמ' גדול' כיון שנסהכל בו והוא היה כותב שם‬
‫המפורש וזקוקין של אש יוצאים מפיו וזוהר פניו ‪ 1~CNDI‬מבהיקים‬

‫כשמש ורוטה למלאך ה' צבאות נקיה ס"מ מתיירא ומורעוע טמנו‬
‫יכשנטלעיניו משה וראה ס"מ ומשרה ירע 'סבא מהליו כ"מ וסיד‬
‫חשכועיניו של סים מויו פניו של משהינפל על פניו ואחותו כחיל‬
‫יולרה ולא יכול לרבר בפיו‪ .‬עד שפהח פ'‪ nWD 1‬תחלה ואמר ס"מ‬
‫סים אין שלום אטר ה' לריטעים למה אתה עימר לנגרי אילהגיע‬
‫ומנך ליפטר פן העולם הן לי נשטתך איל מי שלחך אלי איל מי‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪198‬‬
‫‬‫'טכרא העולם והנשמות וכירי נמסרו כל הנשמות משנברא העולם‬
‫והנשמו' בידי איל משה יש בי כח טבל כאי עולם שיצאתי מהול‬
‫ממעי אמיוביום שנולו'תי רברתילאבי ולאמי ‪,‬אפילו משרי אמי לא‬
‫ינקהי אלא בשכר ובשלש שנים נתנבאתי והייהי עתיר לקבל או‪-‬ן‬
‫התורה ונטלתי כתר פרעה מעל ראשו ובן פ' שנה עשיהי אותורש‬
‫ומופתים והוצאתי ששים רבוא ממצרים וקרעתי להםהיםי"ב‬
‫י‬
‫והפכתי מי מרה למתוק ופסלתי לוחות אבנים ועליתי לרקיעשובהייליי‬
‫תי‬
‫תופס במלחמ' וקבלתי חציהם בענן ודברהי פנים בפנים עכב אדון‬
‫העולם ונצחתי פמליא של סעל' וקכלתי התורה וכתבתי מפי הקב"ה‬
‫הרי"ג מצות ולמרדים את בני ישראל ועששי מלחמה עם ב' מלכים‬

‫ילירי הענק שכשעת המבול לא הגיע המים לקרסוליהם והעטרתי‬
‫חמה ולבנה ברום עולם וכי יש בעולם גבורכמוני רשע ברחמלפני‪.‬‬
‫כיון שראה סים נשמתו של משה תמה וברה ברח‪ :‬יצתה בת קול‬
‫ואמרה‪ 4‬תצער עצמךאי;לךחיים בעולם ‪4‬אחצירגע חור ס"ס לפני‬
‫הקב"ה ואילהיכן מה הבאת איל איני יכול איל צא והביא נשמתו‬
‫קצףעליו הקב"ה איל ‪ D"D‬רבש"ע אם אתה אומר לי להפוך מהנם‬
‫ממדרג' עליונה לחחתונ' יכול אני להפוך ובן עמרם איני יכיל לו‬
‫ואפילו לעמורלפניו שאור פניו דומה לשרפי מרככה וזקוקין יוצאים‬
‫מפיו של אש ולא עוד אלא ‪ l~rw‬פניו דומה לשכינה בבקשה ממך‬
‫אל תשלחני אליו שאיני יכול לעמור בפניו איל הקב"ה רשע מאש‬
‫של ניהנם נבראת ולאש של גיהנם אתה חרר בתחלה יצתה מלפני‬
‫בשמחה גר~לה וכשראית גרולתו חורת בבושתךלךוהכיא נשמתו‪ ,‬מה‬
‫‪ .‬טחערה ובא לפני משה ע"ה‬
‫עשה סבמבאוהה שעה שלףחרב‬
‫סיר עטר סשה עליו בחטה וקצף ונטל סטה האלהים בירו שהיה‬
‫חקוק בו שם הכפורש ופגע ‪ D"D3‬וגער בו בגערה ער שרץ וברח‬
‫מלפניוורץ משה אחריו בשם המפורש ותפם זעתו והכה אותו ‪nDe3‬‬

‫רגע‪ :‬יצתו‪-‬ק בו‪ ]-‬קונם‬
‫ועור פניו בקרני הרו עדין עלתה לו חצי‬
‫~אמרפק לו סשה למה תצער עצמך הגיע סוף השעה עמר משה‬
‫נהפלר‪-‬ה ואמר רבש"ע וכור '‪2‬נכלרקעלי כסנה וכור שהעלת אותי‬
‫לרקיע ולא אכלתי ושהיתי מ' יום ומ' לילה רחום וחנון אל תסמרני‬
‫ביד ס"מ אמר הב'ה קבלתי תפלתך אני בעצמי אטפל ואסבור אותך‬
‫סיד קרש עצמו כשרפי ההזר ונגל' הביה משמי שמיש) העליוניכם‬
‫לקבל נצמקו של סיטה ע"ה כיון שראה מסה להקכ"ה נפלעלפניו‬
‫ואמר רבש"ע במרה חכר וטרה רחמים בראת עולמך ובמדת רחטים‬

‫‪129‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫אתה מנהג עולמך מנהג עמי במדת רחמים איל הקב"ה אני אלך‬
‫לפניך‪ ,‬וג'מלאכ" באו עם הקכ'ה וזה המה מיכאל וזגזיאלוגבריאל‬
‫גכריאנ‪ ]-‬הציע מטתו של משה מיכאל פירםטיי‬
‫ח ארגמן וזמיאל‬
‫הניה כלי מילח מראשותיו זנזיאל במרגלותיו מיכאל מימינו‬
‫י‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ו‬
‫משמאלו אמר לו הקמה הקף שתי יריך והנית על ההזה העציכם‬
‫שני עיניך ועשה כן סיר קרא הקב"ה לנשמתו אילבתי מאה ועשרים‬
‫שנה קצבתי לך שנותיך להיותבגוף הצדיק ואל תאחריבתי‪ .‬השיבה‬
‫הנפש אתה הוא היורע ואלהי הרוחות וכירך נפש כל חי בראתני‬
‫ונתחני להיות כנופו שלצדיק זהוכי יש גוף נקי וטהור ‪ winpl‬כעולם‬
‫כסו זה שמעולם לא נראוזבוביםעליו ולא היה צרעין טעולם טובלי‬
‫לשבתכא‪ ,‬אמו לה הקכ"ה אל תאחרי בתיהניעקצך ואשיבךעמי‬
‫בכסא כבורי אצל כסא שרפים ואופניכם וטלאכיכם וכרוביכם אמר'‬
‫המלאמם עוא ועזאר]‬
‫לפניו רבש"ע סוטלי לשבת בזה הצדיק כי‬
‫יררו מן השפים והשהיתו דרכ' ומשה זה שהירא כשי ורכם ‪D1'D‬‬
‫שנבליתעליו כסנהפ‪.‬רש מאשתוהניחני כמקומי‪ ,‬כיון שראה הקכ"ה‬
‫כך נטל נשמתו בנשיקת פה שנאסר וימת שם משה עכר ה' על‬
‫פי ה' ובכה עליו הקכ"ה והתחיל לקונן על שנאמר מי יקודםלי‬
‫יבוכים ואומרים והחכמה‬
‫י עם פועלי און וס"ה‬
‫עם טרעים מי יתיצבל‬
‫מאין תמצא ירשמים אמרו אבר הסיר מן הארץ והארץ אומרר‪-‬ז‬
‫וישר בארכם ‪,4‬ין וכוכביכם ומ~לור‪-‬ן וחמרם ולכנר‪-‬ה ורוח מהקרש‬
‫אוסרים ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ‪ ywin~l‬כקש סשה ולא‬
‫מצאו בא מטטרון לפני הקכ"ה ואמר רבש"ע סשהבחייו שלך וכמותו‬
‫שלך אמר הקכ"ה לס"ט אני לא על משה בלבד אני מתנחם אלא‬
‫עליו ועל ישראל שהרכי פעמים הכעיפוני והתפלל עליהם ומרצה‬
‫אותי שנאמר צרקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ואמר לפני כי‬
‫ה'הוא הקהים בשמים ממעל ועל הארץ מתהת גם אני מעיר עליו‬
‫ולא קם נכיא עור בישראל כסשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים‬
‫וכו' לכל האותות והמופתים והיד החזקה מהשר עשה משה לעיני‬

‫כל ישראל‪:‬‬

‫ועם מדרש פטירת מרעה‪:‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)