בית מקרא )פא(
ן
.
טבת-אדר תש"ם
יי
. .
נקז
: ,,
,
,ל'
;%
'
האשה הנשקפתבעדהחלק
מאת
שולה אברמסקי
מוטיב מקלש במקרא הואמוטיב האשה הנשקפתבעדהחלון.חוטידמיוןעוברים
בין השלש -אם סיסרא ,מיכל בת שאול,ואיזבל :מעמדוגורל .שלשתן מהארות
כאויבות ה' ושלשתן נענשות על כךבידי אדם שהועד לזאתעל-ידי ה' ,כשבכל
המקרים הללו התחזה אדםזהלידידובגדבהןתוך שהוא מנצל אתאמונןבו .בעונש
שלשתן ,שנעדרהכבודממנוועתיםישבוגםהשפלה,שזורמות :לשלשתןאיןהמשך,
ביתןנדוןלאבדון .שלשתן נמשכות אלהחלוןמתוךצפיהופותחות בעקבותעמדןבו
בדו-שיח ,שהוא השלבהאחרוןבדרךלכליה הנחרצהשתבואעליהן .השלשהןמלכות
בנותמלכים הנשקפותבחלוןאליקץמלכותןוברגעהאחרון שלהיותןמלכות -הוא
זמן עמדן בחלון -מתנהגות באפן מלכותי.
א .אםסיסרא
האחתמבין השלש אשר לא נאמרעליה במפורשכי מלכה בתמלךהיא,היא אמו
שלסיסרא .גםאין מסופרכיסיסרא עצמומלךהוא ,נאמררקכי שרצבאו שליבין
מלך חצור הואוכי מקום מושבו הוא חרשתהגויים (שופטים ד',ב) .אלא שבשירת
דבורה נאמר" :באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנעןבתענךעלמי מגרו"
(שם ה' ,יט) ,ומפסוקיג בפרק ד' אנו למדיםכיהיה סיסרא מלך בחרשת הגדומי.
סיסרא מלךהיה,ולפיכךהיתה אמוגבירה" :חכמות שר 1תיה תענינה" (ה' ,כס),
ומכאן שמלכה היא אמו ,מלכה המצפה לשוב בנה המלך מן המלחמהל.
סיפורה של אם סיסרא הוא ספורה של מלכה נכריה בארץ נכריה ,אולם קשורה
היא לישראל שמפלתה באה להמידי ישראל ,ובאה לה מפלתהמידישראלבהיותה
אויבתה' .לא אלילות הוא חטאה ,שזואינה נחשבת חטאלגויים ,אבלהיותהאוייבת
1לעניןהיחסביןיביןלסיסרא ומדועכונהיבין מלךכנען ,על אף שנאמר,כימלךבחצור,ר'מ.צ.
סגל ,מבוא המקרא ,ספר ראשון ,עמ' 170ב170-א.
2אמנם לא נאמר,כי בתמלךהיתה ,אך הדעתנותנת ,אם אךהיה סיסראבן לשושלתמלוכה,ולא
תופס השלטון בחזקה,כי בת מלךהיתה .שאזהיוהמלכים (במקרהזהאביסיסרא) נושאים להםבנות
מלכים.
114
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
האשה הנשקפת בעד החלון
ש
ל"םראל? ,ם ה /אמנם לא נלחמה בפעלביהראל ,אולם חכתה למפלתו הנחרצה
ושמחהבבזהשיבזבנה בנפש וברכוש,ותוכףלכךהכתוב" :כןיאבדוכלאויביךה'ץ
חטא חטאהלה'ונענשה ,וחטאלה'ענשומות.היאלא נלחמהבפעלועל-כןאיןזו
היא שמתה במלחמה ,אלא משא-נפשה -בנה -אשר בקשה כי ימלא את
משאת-נפשה -הרגבישראל .ולא בדרך שלכבוד מתבנה ,אשרהיא כמלכהחזתה
אתנצחונו המפארשילווה במסענצחון ,שמשמעותו :הפסדבלתי-מכבד שלישראל.
לא כגבור מלחמה מתסיסרא ,לא כשאולולא כאחאב שגםעליהםיצא קצףה'ונגזר
כייספובמלחמה:סיסרא נמלטמן המערכהברגליו ובקשלמצאלו מחסהבטוח:מזון
ואשה ולינה ,בעוד לוחמיו נספו במערכה .בחזונה ראתה אותו אמו לוקח לו שלל
נשים ,והנה אשה הפכה את הקערה על פיה :לא היא שללו,כי הוא שללה .לא
במלחמה הרג סיסרא ,לא אישגבורחילהכריעו,כי במחבאיד אשההיתהבו(ועל
הקלון שבמות לוחםמיד אשה,ואפילו הדבר מולפני המלחמה ,ר' שופטים ט',נד).
והנה אדםזהשבידונפלסיסראידידהיה" :כי שלוםביןיביןמלך חצורוביןבית
חברהקיני" (ד',יז) ,יתרה מזאת ,אדם זה התראהכידיד המבקשלעזר" :ותצאיעל
לקראתסיסרא ותאמראליו סורהאדני סורהאלי אל תירא" (שם,יח).וידידזהנצל
אתהאמוןשניתןבוכדי לעשות את שהועדלעשותו" :ביד אשהימכרה' אתסיסרא?
הענש עלהיותאוייב לה' הוא כאמור ענש מות ,וכזה הוא ענשה של אם סיסרא:
מותבנה.נולדבן -לאמונולד ,מת -לאמומת.קריאתהשמות ,אשרהיא העושה
את הקרוי בשם לנפש חיה ,מלאכתו של אדם הראשון היתה (בראשית ב',יט) ,גם
לאשתו קרא בשם (שם ג' ,כ) ,ומכאןואילך עוברת מלאכת קריאת השמות לאשתו.
משוםשהיא אם כלחי,היא הנותנתחיים לנפש,ועלכןזוהיא הנותנת שמותלבניה
(שם ד' ,א; שם שם ,כה) .מתבןמי מחסרו אלא אמו (שם ,שם),אין האםיכולה
להפרדמגויותילדיה (שמוא"ב כ"א,י)וזוהיא הזקוקהלנחומים לאחרמותהבן(שם
י"ב,כד) .מותו שלבן הוא מכת מותלאם .במות בנהאיןלה המשך .נכרת בנתה של
אם סיסרא .וכאילו לאדי בזאת,רווי ענשהקלון :גם מצדמותו הלא מכובד שלבנה
וגם מצד הטון הרווי שמחה לאיד בו מסופר מעשה זה שלאחריואין תקומה לאם.
אם סיסרא נמשכת אל החלון,היא ממתינה .תחלה למסע הנצחון של בנה,ועל-כן
גם חכמות שרותיה עמה :כלצוות המלוכה נושאעיניו לזאת(ואין פלא בכךכיהיא
האחתמבין השלש אשר לא השקיפה בעדהחלון לבדה) .אךהיא עודנה מצפהובנה
לא בא .תחת לצפת במסע הנצחון היא צופה אל האין ,ומתמלאת חששות.3
מלשון הכתובניתן לחשבכי נשברגאון מלכותהוכי הנה מתמוטטת היאלעיני
שרותיה" :בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב" (ה' ,כח) .חז"לנהגו
לפרש "ותיבב" מלשון תרועה .ולעמתם יש המפרשים זאת מלשון דבור ,כמוניב
" 3שלשההן שלא המתינו בשלותן שש שעות ואלו הן :אדם וישראל וסיסרא , ..סיסרא שנא'
115
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
שגלה אברמסקי
]31
שפתיים,וישהמפרשיםמלשוןראיה,מן בבתהעין ,מהשיוצר תקבלת מלאהבפסוק
זה כדרךבנינה של שירתדבורה.טור-סיני מרח-ק ואומרכי לא רק שלשון תרועה
רחוקה מאדמתכןהחרוזכלו ,אלא שלמעשהכלפעלנוסףאינודרושבענין .ואולם,
הוא מציע :אותיות "ותיבב"הן ממשהפוךסדרן שלאותיות "בביתו" ,ולדעתו,זהו
אולי מהשצריך לאמרבסגנוןטבעיבמקוםזה" :בעדהחלוןנשקפהבביתו אםסיסרא
בעד האשנב",כיכךצריךהיה לתתבטוי למעבר המעמד משדה הקרב אלביתו של
סיסרא ,שם חכתה לו אמק.
ברם על-אף חששותיההריהי מלכה .לבה מלא חרדה,והיא מדברת מלכות .רק
תשובה אחת לה מדוע יאחר בנה ,אך אחתהיא מעלה על שפתיה(ואינה מעלה על
שפתיה את שמעלהעללבה),שפתיהמנסותלהרגיע אתלבה" :אףהיאתשיבאמריה
לה " ,ולא "להן" (ה' ,כט) .5אפשר לראותבדוהשיח שאצלהחלוןנוסח שגרתיבו
פותחת המלכה בשאלה מקובלתונענית תשובה מקובלת,שלכן נאמר"תענינה",ולא
"תענינח" .אבל שרותיה מרגישותכי במעמדזהשרויהגברתן במתח ,והחכמותבהן
רואותכי זאת הפעם עליהן לשדל לבה לדבריהן ,והן רואות גם כי מבקשת היא
להחזיק מעמד ,ועל-כןהן מעמידותפניםכי הכל כשורה ,ועונות כשגרה :נצח בנה
נצחון מוחץ ועסוק הוא באסוף הש~.
לבה אומר לה ,ועל-אף זאת ,תחת לפרש לחדרה להתיפח היא נשארת עומדת
בחלון,כאילועדיין מצפההיא לשוב בנה המנצח ,כאחאב -אשרעל-אף שנפצע
אנושות במלחמה נותר מעמד במרכבתו נכח המערכה ,לבלינוס העם בעקבותיו
(מל"א כ"ב ,לה) -כיעל-כן מלכההיא.וכךנותרה אצלהחלון צופה אלההעדר.
מחלונה נשקף אליה קץ המלוכה (הכנענית) וקץ מלכותה כגבירה וכאם.
ב.מיכלבת שאול
גם מיכל הנה מלכה ,ובתמלך .בת למלךמקים שושלת ואשתמלךמקים שושלת,
ושניהם מלכים בארץ ישראל.
במבט ראשון נראית מיכל להיות יוצאת-דופןמבין השלש :כאילו חטאה לאדם
יהיתהאויבתה',
(לדוד) ונענשהבידיה'.ולאכןהוא .אמת ,קשהיותר לאמרעליהכ
ועם זאתהיה בהתנהגותה משוםפגיעה בה',כיבזה בלבהלדוד המפזז ומכרכרלפני
ה' (שמוא"ב ו' ,טז) .ובכך אמנם מאשימה דוד בתשובתו לה,כי לא לו בזה ,אבל
לעבודתה' .הואמסיט את הדגש מ"מפזז ומכרכר" אל"לפניה'" .וכמו במקרה של
(שופטים ה') :מדוע בושש רכבו לבוא .בכליום היה למוד לבוא בג' קטעות בד' רועות ועכשובאו שש
שעות ולא בא" (בראשית רבה י"ח ,ט) 4 .נ.ה .טור-סיני ,פשוטו של מקרא ,כרך שני ,עמ' .66
5כמו" :על משמרתי אעמדה ואתיצכה על מצור ואצפה לראות מהידבר בי ומה א שיב על
תוכחתי" (חבקוק ב' ,א); וכן" :ואען ואמר אל המלאך הדבר בי " (זכריה ד' ,ד).
116
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
האשה הנשקפת בעד החלץ
[א
אםסיסרא,כךגםכאן,ישיחסביןהיותאויבתלה'לביןהיותאויבתלעםה' .אמרלה
דודכי שחקלפניה' אשר בחרבולהיותנגידעל עםה'.היינובעבודתה' עלהמלך
לבוא במגע עם העם ,שהעם הוא ?ם ה',וזהוגם כבודו שלהמלך" :עמם אכבדה"
(שם,כב) .וענשה" :ולמיכל בת שאוללאהיהלהילדעדיום מותה" (שם,כג) נראה
כיבאמידה',אךבדיקה מדוקדקת שלדברידודושלקורותיחסידוד-מיכלתעמידנו
על כך שענשה בא להמידי דוד ,אשר הועד לכךעל-ידי ה' (שמו"א ט"ז ,א) .וכך
אמנםמגידלהדוד" :לפני ה' אשר בחרבימאביךומכלביתולשתאתינגידעל עם
ה'" (ו ,כא) ,רוצה לאמר :לאלך המלוכה ,נכרתה המלוכהמביתאביךובידיניתנה,
ואני הוא המצווה להסבה מבית אביך ,אשר כבורםהיהיקרבעיניהם ולא כבודה'.
מכאן משתמעכי לאייתכן אשריקים להדודזרע ,שבכךיהיה המשךיושביעלסם
המלוכהמביתשאול ,ונמצאדודלאמקיים אתשהועירוה'לעשותו:להעבירהמלוכה
מביתלבית .ומכאן:ולמיכל בת שאול לאהיה לה י %עדיום מותה -מלמר שלא
קרב עוד דוד אליה (ור' פרוש הרלב"ג בענין זה).
משהומושך אתמיכל לעמדבחלון,היאממתינה,ממתינהלדוד".והיהארוןה' בא
עירדודומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון" (שם,טז) .ואומראבן ג'נאח :וכאשר
נשקפהמיכל בת שאול בעדהחלון בא ארון ה'עירדוד .6אפס לאהיתהזומקריות
זמניתכיבעת שנשקפהמיכלבחלון באארוןה' .לאכי,מיכל חכתהלבואו ,חכתהכי
יבוא דודעמו ,ועת שבאארון ה' ,כבר היתהמיכל נשקפת בעדהחלון .והנה משום
שמלכההיתה ,ראתה בעדההלון אתקץהמלכותיות,ומשום שמלכההיתה,הקיץהקץ
על מלכותה.
מיכל רואה בהליכותיו שלדוד התנהגות שאינה יאה למלך ,והיא שבת-מלךהיא
שוניםמושגיהלגבי ההתנהגותהמלכותית מאלה שלדוד .הוא:נגלהנגלה,ועודזאת
לולכבוד ("עמם אכבדה"),והיא :כלכבודה בתמלךפנימה.דודאמנםמלךהוא,אך
אינובן מלך(ליתרדיוק רועהצאןהיה) .שלמה ,לעמת-זאת ,כברלאירקד עם העם
(מל"א ח',ה).ועל-כן נאמרכיזו שנשקפת בעדהחלון(ו',טז)מיכל בת שאולהיתה,
היינו בת המלך ,ואת הנעשה ראתהבעיניים של בת מלך" :ותרא את ה מלך דוד
מפזז ומכרכר" :כל העם פזז וכרכר ,אך זהאין שום דבר מיוחדלהבחין בו ,אבל
המלך ,בקרב עמו שומהעליולהיות מלך,על-כן לא אתדוד ראתה,כי אם אתהמלך,
ומכאןהבוז שבזהלו ,ומטעםזה מפזז ומכרכר ראתהאותולפניה',ולאעובדעבודת
קדש.
דוד ברך את העם ,ומשהלךכל העם אישלביתו ,שבגםדוד -שבביתודוד הוא,
6ספר הרקמהלר'יונהאבןג'נאחבתרגומוהעברישלי
'יהודהאבןתיבון,הוצאתהאקדמיהללשון
העברית ,ירושלים ,תשכ"ד ,שעריט(יח).
117
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
ת]
טבת-אדר תש"ם
שולה אברםס קי
ולאמלך—לברך אתביתו(שם,יח-כ)ואשתויצאהלקראתנו.זמיתחלתושלספור
אידיאלי .אך פתעמזועזעת השלוה בדברמיכל אלדודבבוז(כ) .הנהכיכןנהפכים
פני הכתוב:דוד שב אל אשתו,ולמראתו -בתשאולר; דור שב אלביתווהנהמבית
שאוליוצאיםאליו" .ותצאמיכל בתשאול לקראתדוד" :בת המלךיצאה לקראתזה
שאיננו מלך עודבעיניה.היא לו בעניני מלכות" :מה נכבדהיום מלך ישראל" ,אף
ימאביךומכל בי ת1
הואישיב אמריה לה -בעניני מלוכה":לפניה' אשר בחרב
לצות אתי נגידעל עםה' עלישראל" .אכו שבדוד לברך את ביתו.
כבר נקשרגורלדוד ושאולביציאת נשים לקראת המלך ולקראת דוד ,וזאת כבר
בראשית היחסים ביניהם" :ויהי בבואם 9ב שוב ד1ד מהבות את הפלשתי
ות צאנה תשע מכל עף ישראל
והמחלות לקרא ת
המלך בתפש בשמחה ובשלשים; ותעמנה הנים המשחק1ת1 10תאמרן
הכה
באלפו חזרברבבותיה; תחר *~א %מאד ורע בעיתו הדבר תה האמר
"יר
שאי
' 7כאי
"אר"יבן חלפתא:מימי לאקריתי לאשתי אשתיולביתיניחי ,אלא לאשתיביתיולביתיאשתי"
(רות רבה פרשה ב' ,ח).
:
כ
,
ח
"
י
ל
כ
י
מ
.
א
ר
ק
מ
ב
.
"
ד
ו
ד
ת
ג
צ
ו
מ
את
ל
ו
א
ש
ל
כ
י
מ
ב
ה
א
ת
ו
"
8מעניןהואהאופןבו
בת
כאן נקראת
מיכל "בת שאול" ,משום שהיא מוצגת לראשונה בספור (להוציא שם,י"ד ,מט ,שםהיא נזכרתבתוך
רשימת תולדות) .ועודנה "רק" בתו של שאול,וכןכדי להראות אתהנגודבין יחסם שלבני שאוללדוד
ליחסו של שאול עצמולדוד .מטעם זההיא נקראת "בת שאול" גם כמה פסוקים לאחרמכן (שם שם,
כח) .אחדודהצילה באמרהלולהמלט,בהורידהאותובעדהחלון שתסהתרפים אל המטה,מיכל אשתו
(שם י"ס ,יא-יד),וזו ששאולזועףעליה בשלכך והעונהלו דברבעניןזההיא מיכל (שם שם,יז-
פעמים).כי בהצילה את אהובהמפניאביהאיננה כת שאול,כי אשתדוד .והנה" :ושאולנתן אתמיכל
בתו אשתדודלפלטיבןליש אשרמגלים" (שם כ"ו,א).מיכל בת שאולהיא ,באשריכולהוא לתתה
לאשריחפץ (שםי"ת,כב;כז),אךזאת הפעםותנהלאיש אשחדוד,ולארק בתשאול,ללמדך:לא פקעה
הברית בינהלבין דוד גם בהנתנה לאחר על-יד אביה.
לאחרזמן תובעדוד מאבנר אתמיכל בת שאול (שמו"בג',יג) .האם נרמזבכךיחסמנוכרמצדו של
דודכלפימיכל? האם אות הוא,כי הוא רואה אותה כבת שאול? אטכן ,מדועזה מבקש הוא מאיש בשת
אתמיכל אשתו (שם שם,יד)? אלאבנרפונהדודכפישפונה,כדילהיותבטוח,כיאכןלצדוהוא,כיאכן
חפץהוא "להעביר הממלכהמבית שאולולהקים את כסאדודעלישראלועליהודהמדןועד באר שבע",
כדבריו (שם ג',י) .וראש להעברת הממלכהמבית שאוללדודהיא העברת בת שאוללדוד.ולאיש בשת
מזכיר דוד,מי הוא המלך :לא עוד בת שאולהיא אשר תנתן לאשרייטבבעיני אביה המלך,כי אשת
המלךדודהיא אשרתנתן לאשרייטבבעיניו,קרי:לולעצמו .ולאבליצדקהוא עושהזאת:איןלהכחיש
את המהר ה"מלכותי" אשר נתן בעבורה" ,אשר ארשתיהלי במאה ערלות פלשתים".
ודודבכעסומדבר אלמיכל (שמו"בו,כא).זו הפעםהיחידה שמדברדודאלמיכל,ומתכןשיחואליה
ברור,כילא אל אשתו מדבר הוא,ואף לא אלבתו שלשאול,כיבהתנהגותהאיננהבעיניולא מלכהולא
בת מלך; איננה יודעת מה הוא כבוד המלכוח.
9כלהמלים המודגשותמופיעותגסנספור העלאתהארוןוכלהכרוךבו(ו,ה-בג).
10בדבה"י א ט"ו ,כס הנסח הוא" :וחרא את המלך דוד מרקד ומשחק".
118
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
האשה הנשקפת בעד החלון
1
נתמיהץדרבבמלינתנוהאלפש ועוד לואך המלוכהן ההישאולערןאתדוד
מהעם ההוא והלאה (שמו"א יה"ח,ה .),מאז מתחדשת פרעתצ*הת הרש הרעה
אל שאולבדבבד עםצליחתרוח ה' עלדוד,כי התנבאבתוךהבית,כבר ממהרתיום
נצחונו שלדוד ,את קץביתו והקמתביתדוד ,וזאת בקש מאדלמנע".ויהי ממחרת
ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגןבידוכיוםביום
והחניתביד שאול; ויטל שאול את החנית …ויסב דודמפניו פעמים;וירא שאול
מלפנידודכיהיהה' עמו ומעםשאולסר;ויסרהושאולמעמווישמהולו שר אלף
ויצא ויבא לפני העם" (שם שם ,י-יד).11
ומיכל נושאת את משא שאול,כיבתוהיא ,וענשה בא להמידועת.ולא סתםרע:
אתחייוהוא חב לה ,ואתחייה -שבהצילה אתחייוסכנה אתחייה,כינתונההיתה
אז לשגעון המות של אביה .ודוד אמנם מתחזה לרעה בבקשו אותה חזרה אליו
(שמו"בג',יג-יד),כפי שהתראתהיעלכידידתו שלסיסרא ובקשהאותולסוראליה.
ובדומה למעשהיעלבסיסרא עשהדודלמיכל :מכתמותהנחיתעליה" .א"רשמואל:
ד' חשובים כמתים :סומא ומצורעומישאיןלובניםומישירדמנכסיו …מישאין
לובניםמנין? שנא' 'הבאליבנים ואםאין מתה' וגו"' (בראשית רבה פרשה ע"א,
ט).!2נגזרגורלהבידדודלהיותכגורל עשרהנשיםהפלגשים אשרהניח לשמרהבית
בברחו מפני אבשלום בנו ,ואשר בא אבשלוםאליהן בעצת אחיתפל (שמו"ב ט"ז,
כא-כב) ,ואשרלכןלא באעודדודאליהן"ותהינהצררותעדיוםמתןאלמנותחיות"
(שםכ',ג).אולי ראהדוד צד השוהבינןלבינה ,שגםהיאשהיתה אשתונתנה לאחר,
ועתהעצורההיאלו(על-פידברים כ"ד,א-ד) .נשאלתרק השאלה,מדועהחזירהדוד
אליו להיות אלמנה מבעלה בחייו ,ועקרה על-אף שלא סגר ה' רחמה.
בשום מקום לא נאמרכימיכל עקרה היתה .על כךניטיב לעמד ,אם נעקב אחר
יחסידוד-מיכל מאז נמלטדוד ,שעד אז טרם הספיקו לשהותיחדו.אין אנויודעים
אם בקשהמיכל לשוב אל דוד,אין לנו כל רמזבעניןזה ,ורקיודעים אנוכיעל-פי
מצותו החזרה ,על-סמך הסכם שהיה לדוד עם אבנר,מיצגו הרשמי שלבית שאול,
וזאת כבר לאחר קמעה את השמועה אלמותאביהואחיהוהסוב הממלכהמביתאביה
אל דוד; ופי האשה לא נשאל.
ודוד לקח נשים עלפנימיכל בברחומפני שאול :אתאביגיל ואתאחינעם לקחלו
11לאבכדי שרוהנשים" :הכה שאולבאלפו" ב"יוד" חסרה,כי" :האמר אכה בדודובקיר" (שם,
יא) ,כמו בקשו לאמר :הכה שאול בשר האלף שלו.
12יש הדורשים" :שלשההן שנתקשו בשעת לידתם ומתו כשהןחיות .ואלוהן רחל ואשת פנחס
ומיכלבתשאול …מיכלשנא' ולמיכלכתשאוללאהיהלהילדעדיוםמותה .א"ריההרהברסימתעד
יום מותה לאהיהלה,ביוםמותההיהלה .בה"ד (דה"אג)הששייתרעםלעגלהאשתו.ולמהקוראאותה
עגלה? א"ר יהודה ברסימון :שפעת כעגלה ומתה" (בראשית רבה פרשה פ"ב ,ח).
119
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
1
טבת-אדר תש"ם
שולה אברמסקי
דוד(~מריא כ"ה ,מג-מדג רק לאחר מכ4ואוליאף כתאבהלכך(עגן נאמרושבר
מיד בפסוק הבא),ניתנהמיכל לאחר (שם כ"ו,א) .גם לאחרמות שאולובניווהסוב
המלוכהאליו ,לא מהרדודלהחזיר אתמיכלאליו .תחתזאתמוסרהכתובכינולדולו
בנים ,ומתבררכינשים חדשותלו,ועל אחת אף נאמר" :א שת דוד" (שמו"בג',
ה) (מהשהביא אתבעליהמדרשים לחשבכיהיאהיאמיכל).והנהדרשדוד אתמיכל
מאבנר כתנאי במשא ומתןפוליטיביניהם .הקוראים כברמתוחים לקראתהפגישה
הנרגשת שתהיהבין דוד למיכל ,בזכרם את אהבתם ,והנה בשיא המתח לקראת
הפגישה -כבר שבפלטיאלבןלישמאחרימיכל -נקטעתהסצנהוכלפגישהבין
דודלמיכלאינה מוזכרת -והרייש במקרא תאורן שלפגישותנרגשותביןאוהבים
(גםאויבים-אוהבים) אשר לא נתראוזמןרב,כגון:יעקבועשו,יעקבויוסף -ותחת
תאורהפגישה נאמררק,כילקחלודודעודנשיםופלגשיםבבואומחברוןלירושלים
וכינולדולועודבניםובנות (שםה',יג-טז).ומגדילהכתובבהקדימו אתהמאוחר,כך
למשל מוזכר שלמה בפסוקים אלה(יד) והוא נולד שנים לאחר המריבה עם מיכל,
ללמדך :לא חפץ כלל דוד לפגש במיכל ,קל וחמר לשהות במחיצתה ,והשיבהאליו
מטעמים פוליטיים בלבד .13כל דרכיו של דוד עם מיכל מבוססים על שקולים
פוליטיים,תוך שהוא מנצל את אהבתה הרבהאליו .עלדבר אהבתמיבללדוד אומר
קויפמן,כיזהו המקוםהיחיד במקראבומסופרעל אהבתנערהלגבר;כאילושודדה
כאן מערכתהעולם המקראית.בגידתו שלדוד -המתחזהכידיד -במיכלמתחילה
אפואומןרבלפני המעשהבחלון,ודברידודאליה שהםהודעהבחינתבסוףפסוק ,הם
גם הודאה במעשה שתחלתוזה כבר .ומכאןגם פליטת הקולמוס בשמואל ב כ"א,ח
בדבר הוקעת הבנים אשר ילדה מיכל לעדריאל המחלתי ,ללמדך :לא עקרה היתה
מיכל ,אךלףהיו להבניםכי אזהיהדוד הורגם .בעקבה עשהדוד עםמיכלבהשיבו
אותה אליו ,אל תחום שליטתו .רק בהיותה במחיצתויהיה בטוחכי לא תלד (ומה
שאיננויודעיםכיילדה לפלטיאלבןלישאינוראיה ,שהריגםאיננויודעיםכיילדה
בת-שבע לאוריה החתי) .ראש להעברת הממלכהאליו הוא רואה בהשבת מיכל בת
שאול אליו למען לא תלד לו בנים.
לא רק מכת מותהוא ענשה שלמיכלמידדוד,כיגם ענשרוויקלון".והייתי שפל
בעיני ועם האמהות …אמר להאין את נקראתמן האימהות אלא מן האמהות"
(ילקוטשמעוני שמו"ב ,קמ"ג) .15ומהענין אמהות אצל אימהות? "אמר הקב"ה :עד
13ובאמתגשום מקום לא נאמר,כי אהבדוד אתמיכל,ורק נאמר" :וישרבעינידודלהתחתןבמלך
ולא מלאו הימיט" (שמו"א י"ח ,כו) :ולא ימלאו הימים ויהיה הוא עצמו המלך.
14קויפמן ,תולדות האמונה הישראלית ,כרך שני ,ספר ראשון.165 ,
15השוהרות רבה פרשה ה,ה" :ותאמר אמצאהןבעיניאדניוגו'ואנכילאאהיה כאחתשפחותיך
וגו' .א"ל :ח"ואין אחמן האמהות אלאמן האימהות".זושאינהמן האמהות(על-אף שמצבההחברתי
120
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
האשה הנשפקת כעד ההלון
%
מתי תהא הצדקת מו מצטערת ,בדץהוא מתפקד ,לא תהא כאחתמןהשפתות.מיה
ויזכראלהים את רחל" (מדרש תנחומא בראשית "ויצא",ט') .אשה אשרלאהיולה
ילדיםבזויההיתה בלא התחשב במעמדה" :ויבא אלהגרותהרוחראכי הרתהותקל
גברתה בעיניה" (בראשית ט"ז ,ד).
,
ס
"
י
:
קשורים יחסי דוד ומיכל בחלון
)
ב
י
א
"
ו
מ
ש
(
ד
ע
ב
ו
ה
ת
ח
ל
ש
התלון
מפני
אביה 16בחשבה בלבה להצילו לעצמה ,ובעד החלון שלחתהו מלבה ("והבז לו
בלבה") .'7ודוד אכן נמלט מפני אביה ומפניביתו (גםמפניגנוני המלכות) ובכלל
ביתו -מיכל .בעד החלץ הצילתהו ממות ,משום שהיתה בת שאולוידעהעל-כן
תכניותיו שלאביה (שם שם,יא) ובעדהחלוןהנחיתדודעלזו שסכנהחייהבעבורו
(שם,יז) מכת מות ,משום שהיתה בת שאול .היא הורידתהו בעדהמלוןמפני המות,
ובגינו עלה המות חלונה ,ונכרתוחיים ממנה ומבית אביה .לאקיים דוד שבועתו
לשאול (שם כ"ד ,כ-כב).18
ג.איזבל
שונה מעמדה שלאיזבל ממעמדקודמותיה:איזבל בתמלךנכריומלכהבישראל,
ומכאן חטאה לה' ,שנסתה להזנות את צם ה' מאחריאלהיו .על עבודת הבעלבימי
איזבל אומר קויפמן כי היתה תופעה חדשה לגמרי בתולדות ישראל .אחאב בנה
בעטיה של איזבל בית-מקדש ומזבח לבעל בשומרון .היה לה לאיזבל חבר "נביאי
הבעל"קרי :חברכהנים שעבדו אתהבעלעבודה אכסטטית(מתוךהתגודדותבהרבות
וברמחים ופסוח על המזבח) והם "אכלי שלחן איזבל" (מל"א י"ח,יט) ,והםמבני
לויתה שהביאה אתהבלי ספק מארצה .עבודת הבעל נערכה בפומבי ובפארבעיר
הבירה.זו הפעם הראשונה שאנו שומעים על עבודה כזאת בארץישראל .עבודהזו
הסעירה את רוחם שליראי ה',והיא שחתמה אלגזר-דינו שלביתעמרי .עודטוען
קויפמן,כי ההשקפה בדבר התפסותישראללסינקרטיסמוסשלשלובבעל עםה'בימי
אחאבואיזבלאיןלהעל מה שתסמךמןהמקורות.עבודתהבעלשלאיזבלהיאפולחן
מיוחד ,ודבראיןלו עם פולחןה' .עבודת ה' ועבודת הבעלהיושתירשויותנפרדות.
העם פסח על שתי הסעפים9ן.
והכלכלי בשפל :גיורתועניה) ואשר זקוקה לחסדי שמים למען יפתח רחמה (עשר שנים היתה נשואה
למחלוןולאהיולהילדים),מן האימהותהיא .וראש ברכתה :מזרעהיצאדוד.וזושאינהמן האימהות
(על-אף שאינה עקרה),כימן האמהות (על-אף שמלכה בתמלךהיא)צריכהלחסדידוד.והיותה אשת
דוד הוא ראש אסונה.
16היתהזו כנראה דרך מקובלת להצלה( .ר' יהושע ב' ,סו).
17גםגלית ,אשרבגין נצחון דודעליו נתנה לו מיכל (שמו"א י"ז ,כה) ,בז לדוד (שם שם ,מב).
18וכמובן גם בשמו"ב כ"א ,ח.
19קויפמן ,שם.225 ,
121
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
ת]
טבת-אדר תש"ם
שולה
אברםסקי
אטבל היא שהביאה את פולחן הבעל
בכשפים ובתעותם (מל"ב ט /כב)
חטאכלר
לישראל .אלא שכאמוראין האלילות ה
גו
ייים ,אבל הזנאת ישראל מאחרי ה',
שהאלילות חטא היא לישראל ,ובגינה ייענש .והחוטא לעם ה' ,המביאולידי כך
שיענש,אוייב ה' הוא .אפסגדול חטאיה שלאיזבל הוא רצח נבותהיזרעאליעל-פי
עדות שקר ,ונוברה בכך על "לא תחמד"" ,לא תענה ברעך עד שקר" ו"לא תרצח",
שהן מצוות שכליות המחיבות גם את הגויים ,בנגוד לעבודת ה' הכוללת מצוות
שמעיות ,המחיבות את ישראל לבדו.
היות שמבין השלש היתה איזבל היחידה שרצחה בפעל ,הרי היא גם היחידה
שנענשהבמותבגופה.אךבכךלאסגי,כיכולל ענשהגם אתענשן שלקדמותיה:אין
לה המשך .נכרתביתה במותבניהואישה .אחאבנפל במלחמה(ולאבידייהואנענש
ולאבימיו באה הרעהעלביתו,יעןכינכנעמפני ה' (מל"א כ"א ,כס)) .אבללעומת
מות הגבורים של אחאב נעדר כבוד ממותבניה .אחזיה המלך נפל בעד השבכה
בעליתו (מל"ב א' ,ב) ומתבלי להשאיריורש .ומלבדאפן המות הלא מכובדלגבי
מלך,עודנוספתלכך פרשתשליחתשרי החמשים ואנשיהם לשאלבבעלזבובהיקום
מחליו והאכלם באשמידי אליהו ,עד שכרע שר החמשים השלשי עלברכיו ובקש
מאליהו,כייחוסעליוועלאנשיו,ואוהודיעלואליהו,כימותימותאחויה.וכןהיה.
ויהורםהמלך -הכרחלנוסמפני אחדמשריוומתמידיובמנוסתו'9א.
כבמקריםהקודמים,כךגםאיזבלנענשהמיד אדםשהועידוה'לכך(שם,ז-י),ואף
אדם זה התראהכידיד ,ובגד .זהו אותויהוא ששלח יהורםאליושני רכבים לשאל
שלום (שם,יו-יה) ולאמר שלום (יט),20ויצא לקראתו בעצמו כשהוא פצוע ושאלת
שלוםבפיו(כב) .גם בפעםזו כבפעמים הקודמות (כמעשהיעלהמזמינה אתסיסרא
לסוראליהוכדודהמשיב אתמיכלאליו) נעשה הדברבמרמה(כג).והנההידידהבוגד
הוא גםיורש המלוכה,כפישהיה במעשהדודומיכל .מעשהיעלוסיסראיוצאדופן
מבחינהזו ,באשר סיסראאינו מלך בישראל וגםאין המעניש(יעל) אדם מישראל.
על-כן זוכה עושת דבר ה' במקרה זה בברכה תחת מלוכה.
איזבל כקודמותיה מחכה בחלון ,היא מחכהליהוא" .ויבואיהוא יזרעאלהואיזבל
שמעה …ותשקף בעד החלון" (ל) .ומפרש אבן ג'נאח :וכאשר שמעה איזבל
19א קףדמיוןישביןמותושליהודםלביןמוחו שלסיסרא:שניהםנסו ,אלאשסיסראנסברגליו,כי
פגע ברק במרכבתו(שופטיםד',סו),ואילויהורםנסברכבו (מל"בט',כג).סיסראנסאלידידשיבגדבו,
ויהורםנסמפנייוצדשבגדבו.סיסראנאמן המלחמהאליה באמוכןומצוייד,ויהורםנס ממלחמה אשר
לא ידעכי מצפה לו .והמכריע מכל :יהודם מתביד איש מלחמה ,בעוד סיסרא מת כיד אשה,
קוידמיוןישגםבין סבתמוחו שליהורם לענשה שלמיכל:מיכל נשאה את משא שאולהמלך,אביה;
ההורם נשא את משא אחאב המלך ,אביו (שם ט' ,כה).
20גם שאלת השר אל יהוא ,לאחר שנמלט הנער הנביא שהודיעויעודו ,היתה" :השלום" (יא).
122
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
האשה הנשקפת בעד החלט
~ט
מ בא שוא יזרעאלה .2,..לשיטתו זהם למעשה אתבל ומעשה מיכל מבחעת
התאור הומנה ואמנם כך .לא היה זה צרוף זמנים מקרבכי היתה אתבל בחלק
בעתבואיהוא.לשוןהכתוב מוסרתלנו,כיהתכוננהאיזבללבואיהואהצרה.לוהיה
זה אךצרוף מקרים,היה פרושו שלדברכי שמעהאיזבל,כי באיהוא בשער .אךלו
היה זה כך ,היתהלשון הפסוק" :ותשמע" ,שהוא זמנם שליתרהפעלים בפסוק ,מה
שמצביע על אשר הפעולותכלן מתרחשותבזמן אחד,כגון" :וי שמע אברהםכי
נשבהאחיו 1ירק אתחניכיוילידיביתו שמנה עשר ושלש מאות1ירדף עדדן"
(בראשית י"ר ,יד); "ות ש מע את השמועה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה
ואישה ו תכ רע ות לד כי נהפכו עליה ציריה" (שמו"א ד' ,כ)" .22שמעה",
לעמת-זאת ,מרמזעל אשרזה כברנודע הדברוהפךמקובל,כגון" :אמת הדבר אשר
שמעתיבארציעלדבריךועל חכמתך" (מל"אי',ו); "ושמתי בהם אותושלחתי מהם
פליטים אל הגוים …אשר לא ש מע 1את שמעי( …ישעיה ס"ו,יט).
ואיזבללאיכלה לשמעזה כבר את דברבואו שליהוא בשער,כי טרם באבו .אבל
מצא הכתובלנכוןלחזרעלדברבואו אליהואיזרעאלה(ו' ,כס-ל) ,ואתדברבואוזה
שמעה ,גם ידעתהו לפרטיו ,מה שמתחוור מדבריה אל יהוא" :השלום זמרי הרג
אדניו" (לא) .הווה אומר :לא רק אתמעשיוידעה,כי פנתהאליו באותה מלה עצמה
באיצא בנה המלך לקדמו" ,השלום" .ולדעתאבןג'נאח לא כנתה אותואיזבלזמרי
הרגאדניו ,אלא אמרה זהכדי להפחידו וליראו ,כלאמר :רעה תהיה אחרית בגדך,
כאשר רעההיתה אחרית זמרי .23גםהיא כאם סיסרא בטוחה היתה במפלתהאוייב,
אלא שאיזבלידעהכייפל אויבה רק לאחר מותה שלה .איזבל שמעה אפואכי בא
מותה ,והתכוננה לקראתו :שמה בפוך עיניה והיטיבה את ראשה,כי למות מלכה
חפצה .אז השקיפהבחלון .היא לא חכתה עד אשריבואו להרגה,כייצאה לקראת
מותה בהדרמלכותי .מטעםזה אומר הכתוב" :ותשקף בעדהחלון" ,ולא "נשקפה",
כיהיתה אקטיבית בעמדה בחלון,כפישהיוהסריסים" :וישקיפואליושנים שלשה
סריסים" (לב).24
21ספר הרקמה ,שער .)"(1
22ישפסוקים בהם פעולתו-תגובתו של השומע ל"וישמע" באה בפסוק שלאחרמכן,כגון:ירמיהו
כ' ,א; ל"ו ,יא .ובמקום אחד מתעכבת התגובה-פעולה עד לפסוק הרביעי :שם ל"ח ,א-ד .ושלשה
מקומות הם בהם "וישמע" באבסוף פסוק ,אות הואכי שמע השומעדבר אשרלאישרבעיניו,ומתכנן
הוא אתתגובתו -העונש אשריעניש אתזה אשראיןשמועננוטובה,והתכנוןנכר אם במספרהפסוקים
הרב המוקדש לתאור המעשה (במדברי"ב,ב -התגובה שם שם,ד-יא; שמו"אי"ז,כג -התגובה שם
שם ,כו-נד) .ואם בהנתן התגובה לאחר זמן (בראשית ל"ה ,כב -התגובה שם מ"ט,ד).
23ספר הרקמה ,שער כ"ח( ,כז).
24שנים הםהגבריםהנשקפים בעדהחלון במקרא :אבימלך(בראשית כ" ,1ח)והחכם(משליז',ו).
הללו נשמרים בהשקפם בחלון מעסקינשים לא כשרים אשר בנפשםהם .אבימלך משקיף("אוי להם
123
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
שולה אברמסקי
[]11
מיכל נשקפהבחלון,היינובעמדהבחלוןהיתהפסיבית,לאמןהחלוןדברהדבריה,
אבליצאה לקראת אישריבה .אם סיסרא,לעומתן ,לאיצאה לקראת אשתריבה,כי
לאהיתה בקשר עמה .גם לקראתבנה לאיצאה ,שכבר קדמתה אשהויצאה לקראת
בנה ,הלאהיא אשתריבה" :ותצאיעל לקראתסיסרא"(שופטיםד',יח).רבויפעלים
תכוף למעשה ההשקפהבחלת:והיהארוןה' באעירדודומיכלבת שאולנ שקפה
בעדהחלון1תרא אתהמלךדודמפזז ומכרכרלפניה'1תבז לובלבה;ויבואיהוא
יזרעאלה ואיזבל ש מעה ות שם בפוך עיניה ותיטב את ראשהות שקף
בחלון.יוצאתדופןהיא אםסיסרא:אין"וו" החבורביןהנעשהלבין השקפתהבחלון,
פעולותיה מופרדותבשניפסוקים :בעדהחלוןנ שקפ ה ותיבב אם סיסרא בעד
האשנב ;…חכמות שרותיה תענינ.ה אףהיא ת שיב אמריהלה.אין המתארע
מתארע במהירות כמו במקרים האחרים ,ללמדך :כברזמן רב ממתינה אם סיסרא
לבנהוזמן תעמדעודממתינהלו,וזאתמשוםשאיןגווילהבידה,איןהיאיכולהלצאת
לקראתו -שזהו פשרהעמידהבחלווןמכאן-ן.שכברקדמתהיעלביציאתהלקראתו,יעל
ההעדר הוא גורלה.
לקחה את.גורל אם סיסרא בידיה,
רק בפסוק שלאחר השקפתהבחלון באיהוא בשער,והיא ,שהכתהלובחלון,קראה
אליו .רקגז נשאפניו אלהחלון .והנהגםכאן האשה המשקיפהבחלוןהיא הפותחת
שונה-
בדו-שיח עם איש חרמה.
מהן ,שוב-,אם סיסרא ,אשר לאהיתהבדו-שיח עם
אשת חרמה (אמנם בחלון היא הפותחת בדו-השיח המנבא מפלה לאוייב)כי שוב
קדמתה אשת ריבה ,אשר פתחה דבר אל סיסרא-ננהר
לא מכובדהיה מותה של איזבל :שמטוה מן החלון ונתז דמה על הקיר ,ורמסוה
הסוסיםואכלוהכלבים אתנבלתה .אבלבהליכתההמלכותית לקראתמותה מחקהאת
אופן מותה,ויהוא שלאיכולהיהלהתעלםמכך,צוהלחלקלהכבודאחרון:
"פקדונא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא" (לד).
בשלשת המקרים מחכות הנשים לבואו של אדם" :מדוע לשש רכבו לבו א"
(שופטים ה' ,כח); "והיה ארון ה' ב א עיר דוד" (שמו"ב ו' ,טז); "ויהוא ב א
בשער" (מל"ב ט' ,לא) .אם סיסרא חכתה לבנה ,מיכל לאהובה-או~בה ,ואיזבל
להורגה .אם סיסרא צופה אל קץ מלכותה ודמותלו -האין .מלמעלה למטה צופה
מיכל אל קץ המלכות בדמות דוד המפזז והמכרכר .וממרומים משקיפה איזבל אל
מקיץ הקץ על מלכותה בדמות זמרי הורג גברתו ,אשר בושש לבוא בשער תחתיה,
ואליה לא יעלה.
לרשעיםשאיןעיניהןתלויות אלא לדברערוה .מלמדשהיהמדיקעליהן בכל עת להסתכלבה"( .מדרש
הגדולבראשיתכ"ו ,ח)ועל-כןנזהר ,והחכםממשלימזהירועל-כן"נשקף" .ומטעםזהלא נאמרבפסוק
זה "וישקיפואליו בעד החלון" ,אלא "וישקיפו" כלבד,שדייק כאן הכתוב מאד ,מה גם שהמשקיפים
הללו סריסיםהיו.
124
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il