ניסן-סיון תש"ם
בית מקרא )פב(
סיפורישמשון
מאת
אלישיב אורן
סיפורי שמשון נושאיםאופי שונהמסיפורי השופטים האחרים .בדרךכלל נמצא
אתהסכימה של"מחזוריות החטא":בניישראלעושיםהרעבעיניה';ה'נותןאותם
ביד אויב; בני ישראל זועקים אל ה' וה' מקים להם שופט ,מושיע .הסיפורים
מסתיימים בבטוי "ותשקט הארץ".1
א
לעומת ואת ,בסיפורי שמשון ל
ר
כ
ז
נ
שהארץ שקטה .אין מלחמה מכרעת
בפלשתים.נהפוךהוא; אףכינזכר אצלשמשוןענין ההושעהוהשפוט שלושפעמים
(שופטיםי"ג ,ה; ט"ו,כ; ט"ז ,לא) ,הלחץ הפלשתי על השבטיםאינו נפסק" :ובעת
ההיא פלשתיםמשלים בישראל" (שםי"ד,ד ,וראהגםט"ו,יא).ולא זאתבלבדאלא
שהלחץ הפלשתי בישראלהיה כה חזק ,עדכי שבט יהודה מוכן היה להסגיר את
שמשוןלידי הפלשתים ,ובלבד שלאיבולעלו עצמו (שם ט"ו ,טואילך).יתרעלכן,
לאזו בלבדשאין שמשון מושיע את ישראל ,אלאשאיןכלל קשרבינולביןישראל.
כל פעולתו קשורה בפלשתים ובאזור פלשת .2זאת ועוד ,כאשר שואלים פלשתים
"מי עשה זאת" (פרשת השועלים והבערת הקמה ,שם ט"ו ,ו) -התשובה היא
"שמשון חתן התמני" ולא שמשון הישראלי.
סיפורי שמשון -מה טיבם?
מנוח בקש לדעת מהמלאך "מהיהיה משפט הנער ומעשהו" (שםי"ג,יב) ,אולם
בתשובתו מתייחס המלאך רק לאשה ומתעלם מאופיו של הנער ,כאילואינוקיים
בשבילו .דומה שכל פעולותיו של שמשון בקרב .הפלשתים -חותם המקריות
וה"פעמיות"עליהן .לקראת ראשיתפעולותיו,יודע הכתובלהדגיש" :ותחלרוחה'
לפעמו" (י"ג ,כה) .ואומר עלכך רש"י" :לבוא בקרבולפעמים" .והמספר אף בא
להבליט עובדהזועל-ירי עריכת התופעות השונות בסדר המספרהעולה -שלושה
וארבעה.
א .ארבע פעמים בא ה' לעזרתו של שמשון:
בענין החידה" :ותצלח עליו רוח ה'" (י"ד ,יט). 1שונהמן השופטים -אבימלך .אולם הוא לאהיה "שופט"במובןהרגיל.איןבתקופתומלחמה
באויב,יש רק מלחמתאחים .אף נאמרעליו -בלשוןשלילה " -וישרעלישראל" .אשרליפתח -
אמנם נאמרעליוכי שפט אתישראל .ואףכי לא נזכר שהארץ שקטה ,הנהמתייחס הכתובלעובדהזו:
"ויכנעובניעמון".ואולילאנזכר השקט עקב השחיטה ששחטיפתחבבניאפרים .שוב ,מלחמתאחים.
2העובדה שנזכר פעמייםכי הוא שפט את ישראל עשרים שנה (ט"ו ,כ; ט"ז ,לא)-אולי רק
כבטוי סכימתי ,ולא משמעותי .וראוי לשים לב גם לנסוח" :וישפט את ישראלבימי פלשתים".
259
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פב(
[]2
ניסן-סיון תש"ם
סיפורי שמשון
בפרשת שבט יהודה " :ותצלח עליו רוח ה'" (ט"ו,יד).,
ה
בפרשת המכתש אשר בלחי :שמשון פונה אל ה' בבקשו
ל
ר
ז
ו
ע
'
ה
ו
"ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי" (ט"ו ,יט).
והפעםהרביעית,והיא החשובהביותר -לקראתמותו" :ויקראשמשוןאלה'ויאמר ה' אלהים זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים" (ט"ז ,כח).3
ב .עצם המלה "פעם" חוזרת אצל שמשון ארבע פעמים:
ט"ו ,ג" :נקיתי הפעם מפלשתים". ט"ז ,כ" :אצא כפעם בפעם". ט"ז ,כח" :אך הפעם".4ג .אפשר גם שארבעה ימים תבעו הפלשתים מהאשה בתמנה להגיד להם דבר
החידה .שהרי שלושתימים לא מצאו החידה ורקביוםהשביעיהגיד לה שמשון.5
ד .בארבעה מקרים מתוארות התקלויותיו של שמשון בפלשתים :
פעם ראשונה :בתמנה -פרשת החידה והשועלים ,שהרי שניהם קשוריםיחדיו באשה מתמנה.
פעם שניה :בפרוטת יהודה ומכת הפלשתים בסעיף סלע עיטם. בשלישית :בעזה ,בהסיעו את דלתות שער העיר.ופעם רביעית ,והיא המכרעת -פרשת דלילה בשורק ,שסיומה בעזה,
כשסיפור זה ,הרביעי והאחרון ,מורכב אף הוא מהמספר -ארבע .שהרי ארבע
פעמים מנסה דלילה את שמשון ,כאשר בפעם הרביעית היא מצליחה.
מהטיבם שלסיפורישמשון?
נראה לנו ששתי נקודות ראות לסיפורים :עממיודתי.
ראינו שהלחץ הפלשתיהיה כבדביותר ,עדכדיגלויעבדותוהרוחנית של העם -
במעשה ההסגרהעל-ידי שבטיהודה .העםלאהיהמסוגלבאותה תקופה לצאת מתחת
יד הפלשתים ולא לעמודנגדם .אבל לפחותיכולהיה לספרבינולביןעצמובמעלליו
של אחד מהם ,שמשוןהדני -העושהבתוה פלשתים ומשטהבהם .ואמנם,סיפורי
שמשון -נימה שלאירוניהולעג בהם .ודומה שהמספר משתדל ,באמצעיםשונים,
ללגלג על הפלשתים.
כבר במגעם הראשון ,מנסים הפלשתים להערים על שמשון ולהוציא ממנו,
באמצעות האשה מתמנה ,את פשרחידתו .והםמצליחים ,אךאינםיודעים שהצלחה
זו היא זמנית ותיהפך להם לרועץ .הצלחתם גורמת לאבדן שלושים איש מאחיהם
(י"ד,יט) .וכאשר לאחר מעשהזהנותןאבי האשה מתמנה אתבתולפלשתי -הוא
3אולי לא מקרה הוא ששם ה' נזכר בפסוק זה ארבע פעמים.
כנגד ארבע פעמים הנזכרים בדברי דלילה" :שלש פעמים התלתבי" (ט"ז ,סו); ו-
4תה אולי
"עלו הפעם" (ט"ז,יח) .ואףכיאין זה מפורש -רמז לכך (לארבע פעמים) ישבכאז.
5אמנם נאמרכיביום השביעי הם פנו לאשה ,אולםגם נאמר שהאשה בכתהעליו שבעתהימים.
כנראה שביום הרביעי ,לאחר ששלושהימים לא הצליחו ,פנו לאשהוהיא החלה לתבוע משמשון .ורק
ביום השביעי היה בפנייתם איום עלחיי האשה.
260
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תש"ם
בית מקרא )פב(
אלישיב אורן
[]3
אמנם נוקם בשמשון ,אבל נקמה זו בשמשון שוב גורמת נזק לפלשתים .שמשון,
באמצעות תחבולה -שאף בהישמןהלגלוג ,-שורף את קמותהפלשתים.תגובת
הפלשתיםהנה שוב נקמה בעצמם ,שהרישורפים אתאבי האשההפלשתיובתו.ועם
זה -נקמה נוספת :שמשון מכה בהם. ..מכה גדולה (ט"ו ,ה).
,
ו
י
ח
א
ל
ר
ו
ג
אחר-כךדומה שהפלשתיםנוקמים בשמשוןבדרכושלו :צחוקה
בני
שבט יהודה ,מסגירים אותולידי הפלשתים .אלא שנקמת שמשון הפעם -כפולה
ומכופלת .לאזו בלבד שהרג בפלשתים אלא שהנשק -ואף בזה נימה שלבוז -
הנשקהנולחי חמור(וראוילשיםלב להדגשת המספר:לחי החמורחמורחמורתיים
חזרה משולשת).,
ה
ז
משבא שמשון לע אל אשה זונה ,שמחו על כך הפלשתים כמוצאי שלל רב:
"ויארבולוכלהלילה בשערהעירויתחרשוכלהלילה" (ט"ז,ב) .חזרהזועלהבטוי
"כל הלילה" מגלה לפנינו תמונהדי מגוחכת של הפלשתים ,השוכבים ואורבים
ביסודיותרבהמתוךהנחה שבפעםזוכבריימצאבידיהם" :עדאור הבקרוהרגנוהו"
(שם ,שם) .אבל פעולת שמשון רק מבליטה אתהלגלוג" :ויקםבחציהלילהויאחז
בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח" (פס' ד) ,בהשאירו את
הפלשתים הנבוכים האורבים לקרבנם.
'גם במכה האחרונה מבליט המספר את הלגלוג .הפלשתים שמחים ורוקדים
למשבתו של שמשון ,אך שמחתם הופכת לאבל.בחייו הכה בהם רבים ,אך במותו
הכה עודיותר.
ישראל לא נושעולאיצא מתחתידפלשתים ,אבלסיפורי מפלתם שלהמלשתים,
באופנים שונים ,יש בהם נקמה .ואולי לא רק ספוק ליצר הנקמה .אפשר בא העם
לטפוח על כתפי עצמו ולהדגישכי למרות שפלותו ולמרות עבדותו הרוחנית ,עוד
קמים לוגיבורים ולא פסה תקוה.
חשוב יותר הוא המסר הדתי שבסיפורי שמשון.
כלהתנהגותו של שמשון בקרב הפלשתים -אין לה אחורע .אמנם ,לכאורהלא
נאסר על שמשון לאכול טמא ולשתותיין ושכר ,רק על אמו נאסר הדבר ,אבלהרי
ההדגשהכי"נזיראלהיםיהיה מבטן" (י"ג,ה) רק באהלהוסיף את האםעלשמשון,
לעניני אוכל ושכר.
,
ח
ו
נ
מ
המלאך ,אשר בא אל אשת
מדריך אותה כיצדיהיה עליה לנהוג וכיצדיש
ן ושכר ואלתאכלי כל טמא (כךלגבי האשה)
לנהוג בנער" :השמרי נא ואל תשתייי
האשה,
.
)
ומורה לא יעלה על ראשו" (של הנער
ה
נ
ה
ו
בצטטה
ה
ל
ע
ב
את
לפני
דברי
המלאך ,מזכירה אתענין איסור שתיתהיין והשכר ואכילת טומאה ,אבל מתעלמת
משניהענינים האחרים" :ומורה לאיעלה עלראשו…והואיחללהושיע אתישראל
מיד פלשתים" .המלאך ,המופיע שנית -לבקשת מנוח -אף הוא משנה מן
הדברים.יתר עלכן ,הואמוסיף פרטיםלעניניהנזירותבאכילה ובשתיה" :מכל אשר
יצא מגפןהיין לא תאכל" 6אבל אף הוא משמיט אותם שני ענינים.
6
ראה חוקתהנזיר -במדבר ו' ,ב-ד" :מכל אשר יעשה מגפןהי-ן. ..לא יאכל".
261
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פב(
]41
ניסן-סיון תש"ם
סיפורי שמשון
בהשמטתענין המורה -גלוח הראש -בא המספרלהדגיששחשיבותו שלפרט
זה או אחראיננה נמדדתעל-פיראייה אנושית("כי לא אשריראה האדםכי האדם
יראהלעינים" -שמו"א ט"ז,ז) .מסתברכימכלהפרטים ,דוקאאיהגלוח -הוא
אשרמדגיש אתהנזירות.שהריאףכיהואסממןחיצוני,נתוןהואלהיכרומצויעמדו
ן (ובזאת לבטח הרבה בקרב
כל הזמן ,ולא פעולת עראי כאכילת טמא או שתיתיי
הפלשתים) .סימן היכר זה הוא הבא לסמל את מערכת היחסיםבין שמשון לה':
ס:
"מורה לא עלה על ראשיכינזיר אלהים אני מבטן אמי" (ט"ז,יז).
ה
ל
אפילודלילה מכירהביחודו של סממןזה .עתהגםהיאיודעתכיהגיד אתכל
לבו .בכל המקרים הקודמים הציע שמשון לדלילה פעולה הקשורה בכוחוהגופני.
בפעםזו -הצעתולאהיתה קשורהבכוחוהגופני אלאבגורם ששימש סמלליחסים
בינולביןאלוהיו.דלילה אמנםלאידעהעובדהזו,אבלהיתהדינבונהלחוששהצעתו
של שמשון ,הפעם ,לעיקור כוחו -שונה לחלוטין מכל הצעותיו הקודמות.
עתה ,שקצרה נפשו למות ,כמו מתערב שמשון במסגרת הרצון האלוהי .הקשר
הפנימי ,שלו,לאלוהיונעלם ועלכןמוכן הואלהסגיר את הקשרהחיצוני,והואמגיד
לדלילה את כללבו.
פעולותיו של שמשון בקרב הפלשתיםאינן חתומות בכוח אישיותו הוא ,אלאיד
ההשגחה העליונה בכל מעשיו ,שהרי "מה' היאכי תאנה הוא מבקש מפלשתים"
(י"ד ,ד) .רוח ה' -היא אשר בקרבו של שמשון ,ורק כשמתחילה רוח ה' לפעמו
(י"ג ,כה) ,יוצא הוא לפעולותיו.
ארבע פעמים מופיע הפעל "יחל" בסיפורי שמשון:
פעם ראשונה -בדברי המלאך אל האשה":כינזיראלהיםיהיההנערוהואיחל
להושיע את ישראלמיד פלשתים" (י"ג,ה).כאן קושר המלאך אתשניהענינים -
הנזירות וההושעה -זה בזה.
פעם שניה -בראשית דרכו ,לאחר שגדל" :ותחל רוח ה' לפעמו" (י"ג ,כה).
פעםשלישית -כאשרדלילה נוטלת ממנו את הסממןהחיצוני שקשר אותו אל
אלהים:
"ותחללענותו" (ט"ז,יט) .בשלושתהנסיונותהקודמים לא השתמש המספרבפועל
זה .ושמשון לאידעכי ה' סרמעליו ,אבל שמשון אף לא פנהאליו .רק אמר "אצא
כפעם בפעם" ,אבלאין יציאה ללא ה' .רוח ה' לא פעמה בו הפעם.
ובפעםרביעית -כאשר חזר הסממןהחיצונילהגלות" :ויחל שער ראשו לצמח"
(ט"ז ,כב) ,אבלכוחו שלשמשוןעדייןלאעימדו.כוחוחוזראליו רק עם שהואחוור
אלאלוהיו; אותה פעם אחרונה ,שבהעולה הקריאההגדולה שלו אלאלהים" :ויקרא
שמשון אל ה' ויאמר ה' אלהיםזכרני נאוחזקני נא אך הפעם הזה האלהים" (ט"ז,
כה)( .ארבע פעמים נזכר כאן שם אלהים) .כמה משתלבת כאן הדגשהזו של שם
האלהים.
הנהכיכן " -קרובה'לכלקראיולכל אשריקראהובאמת"(תהלים קמ"ה,יח).
262
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il