סיפורי שמשון (פורמט PDF)

מרץ 23, 2011 · מאת אלישיב אורן · מתוך: בית מקרא פ"ב, ניסן תש"מ · מאמרים לפי סדר הפרקים

‫ניסן‪-‬סיון תש"ם‬

‫בית מקרא )פב(‬

‫סיפורישמשון‬
‫מאת‬

‫אלישיב אורן‬
‫סיפורי שמשון נושאיםאופי שונהמסיפורי השופטים האחרים‪ .‬בדרךכלל נמצא‬
‫אתהסכימה של"מחזוריות החטא"‪:‬בניישראלעושיםהרעבעיניה';ה'נותןאותם‬
‫ביד אויב; בני ישראל זועקים אל ה' וה' מקים להם שופט‪ ,‬מושיע‪ .‬הסיפורים‬
‫מסתיימים בבטוי "ותשקט הארץ"‪.1‬‬
‫א‬
‫לעומת ואת‪ ,‬בסיפורי שמשון ל‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ז‬
‫נ‬
‫שהארץ שקטה‪ .‬אין מלחמה מכרעת‬
‫בפלשתים‪.‬נהפוךהוא; אףכינזכר אצלשמשוןענין ההושעהוהשפוט שלושפעמים‬
‫(שופטיםי"ג‪ ,‬ה; ט"ו‪,‬כ; ט"ז‪ ,‬לא)‪ ,‬הלחץ הפלשתי על השבטיםאינו נפסק‪" :‬ובעת‬
‫ההיא פלשתיםמשלים בישראל" (שםי"ד‪,‬ד‪ ,‬וראהגםט"ו‪,‬יא)‪.‬ולא זאתבלבדאלא‬
‫שהלחץ הפלשתי בישראלהיה כה חזק‪ ,‬עדכי שבט יהודה מוכן היה להסגיר את‬
‫שמשוןלידי הפלשתים‪ ,‬ובלבד שלאיבולעלו עצמו (שם ט"ו‪ ,‬טואילך)‪.‬יתרעלכן‪,‬‬
‫לאזו בלבדשאין שמשון מושיע את ישראל‪ ,‬אלאשאיןכלל קשרבינולביןישראל‪.‬‬
‫כל פעולתו קשורה בפלשתים ובאזור פלשת‪ .2‬זאת ועוד‪ ,‬כאשר שואלים פלשתים‬
‫"מי עשה זאת" (פרשת השועלים והבערת הקמה‪ ,‬שם ט"ו‪ ,‬ו) ‪ -‬התשובה היא‬
‫"שמשון חתן התמני" ולא שמשון הישראלי‪.‬‬
‫סיפורי שמשון ‪ -‬מה טיבם?‬
‫מנוח בקש לדעת מהמלאך "מהיהיה משפט הנער ומעשהו" (שםי"ג‪,‬יב)‪ ,‬אולם‬
‫בתשובתו מתייחס המלאך רק לאשה ומתעלם מאופיו של הנער‪ ,‬כאילואינוקיים‬
‫בשבילו‪ .‬דומה שכל פעולותיו של שמשון בקרב‪ .‬הפלשתים ‪ -‬חותם המקריות‬
‫וה"פעמיות"עליהן‪ .‬לקראת ראשיתפעולותיו‪,‬יודע הכתובלהדגיש‪" :‬ותחלרוחה'‬
‫לפעמו" (י"ג‪ ,‬כה)‪ .‬ואומר עלכך רש"י‪" :‬לבוא בקרבולפעמים"‪ .‬והמספר אף בא‬
‫להבליט עובדהזועל‪-‬ירי עריכת התופעות השונות בסדר המספרהעולה ‪ -‬שלושה‬
‫וארבעה‪.‬‬
‫א‪ .‬ארבע פעמים בא ה' לעזרתו של שמשון‪:‬‬
‫ בענין החידה‪" :‬ותצלח עליו רוח ה'" (י"ד‪ ,‬יט)‪.‬‬‫‪ 1‬שונהמן השופטים ‪-‬אבימלך‪ .‬אולם הוא לאהיה "שופט"במובןהרגיל‪.‬איןבתקופתומלחמה‬
‫באויב‪,‬יש רק מלחמתאחים‪ .‬אף נאמרעליו ‪ -‬בלשוןשלילה ‪" -‬וישרעלישראל"‪ .‬אשרליפתח ‪-‬‬
‫אמנם נאמרעליוכי שפט אתישראל‪ .‬ואףכי לא נזכר שהארץ שקטה‪ ,‬הנהמתייחס הכתובלעובדהזו‪:‬‬
‫"ויכנעובניעמון"‪.‬ואולילאנזכר השקט עקב השחיטה ששחטיפתחבבניאפרים‪ .‬שוב‪ ,‬מלחמתאחים‪.‬‬
‫‪ 2‬העובדה שנזכר פעמייםכי הוא שפט את ישראל עשרים שנה (ט"ו‪ ,‬כ; ט"ז‪ ,‬לא)‪-‬אולי רק‬
‫כבטוי סכימתי‪ ,‬ולא משמעותי‪ .‬וראוי לשים לב גם לנסוח‪" :‬וישפט את ישראלבימי פלשתים"‪.‬‬
‫‪259‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )פב(‬
‫[‪]2‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תש"ם‬
‫סיפורי שמשון‬

‫ בפרשת שבט יהודה ‪" :‬ותצלח עליו רוח ה'" (ט"ו‪,‬יד)‪.‬‬‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ בפרשת המכתש אשר בלחי‪ :‬שמשון פונה אל ה' בבקש‬‫ו‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ע‬
‫'‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‬‫"ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי" (ט"ו‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫ והפעםהרביעית‪,‬והיא החשובהביותר ‪ -‬לקראתמותו‪" :‬ויקראשמשוןאלה'‬‫ויאמר ה' אלהים זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים" (ט"ז‪ ,‬כח)‪.3‬‬
‫ב‪ .‬עצם המלה "פעם" חוזרת אצל שמשון ארבע פעמים‪:‬‬
‫ ט"ו‪ ,‬ג‪" :‬נקיתי הפעם מפלשתים"‪.‬‬‫ ט"ז‪ ,‬כ‪" :‬אצא כפעם בפעם"‪.‬‬‫ ט"ז‪ ,‬כח‪" :‬אך הפעם"‪.4‬‬‫ג‪ .‬אפשר גם שארבעה ימים תבעו הפלשתים מהאשה בתמנה להגיד להם דבר‬
‫החידה‪ .‬שהרי שלושתימים לא מצאו החידה ורקביוםהשביעיהגיד לה שמשון‪.5‬‬
‫ד‪ .‬בארבעה מקרים מתוארות התקלויותיו של שמשון בפלשתים ‪:‬‬
‫ פעם ראשונה‪ :‬בתמנה ‪ -‬פרשת החידה והשועלים‪ ,‬שהרי שניהם קשורים‬‫יחדיו באשה מתמנה‪.‬‬
‫ פעם שניה‪ :‬בפרוטת יהודה ומכת הפלשתים בסעיף סלע עיטם‪.‬‬‫ בשלישית‪ :‬בעזה‪ ,‬בהסיעו את דלתות שער העיר‪.‬‬‫ופעם רביעית‪ ,‬והיא המכרעת ‪ -‬פרשת דלילה בשורק‪ ,‬שסיומה בעזה‪,‬‬
‫כשסיפור זה‪ ,‬הרביעי והאחרון‪ ,‬מורכב אף הוא מהמספר ‪ -‬ארבע‪ .‬שהרי ארבע‬
‫פעמים מנסה דלילה את שמשון‪ ,‬כאשר בפעם הרביעית היא מצליחה‪.‬‬
‫מהטיבם שלסיפורישמשון?‬
‫נראה לנו ששתי נקודות ראות לסיפורים ‪ :‬עממיודתי‪.‬‬
‫ראינו שהלחץ הפלשתיהיה כבדביותר‪ ,‬עדכדיגלויעבדותוהרוחנית של העם ‪-‬‬
‫במעשה ההסגרהעל‪-‬ידי שבטיהודה‪ .‬העםלאהיהמסוגלבאותה תקופה לצאת מתחת‬
‫יד הפלשתים ולא לעמודנגדם‪ .‬אבל לפחותיכולהיה לספרבינולביןעצמובמעלליו‬
‫של אחד מהם‪ ,‬שמשוןהדני ‪ -‬העושהבתוה פלשתים ומשטהבהם‪ .‬ואמנם‪,‬סיפורי‬
‫שמשון ‪ -‬נימה שלאירוניהולעג בהם‪ .‬ודומה שהמספר משתדל‪ ,‬באמצעיםשונים‪,‬‬
‫ללגלג על הפלשתים‪.‬‬
‫כבר במגעם הראשון‪ ,‬מנסים הפלשתים להערים על שמשון ולהוציא ממנו‪,‬‬
‫באמצעות האשה מתמנה‪ ,‬את פשרחידתו‪ .‬והםמצליחים‪ ,‬אךאינםיודעים שהצלחה‬
‫זו היא זמנית ותיהפך להם לרועץ‪ .‬הצלחתם גורמת לאבדן שלושים איש מאחיהם‬
‫(י"ד‪,‬יט)‪ .‬וכאשר לאחר מעשהזהנותןאבי האשה מתמנה אתבתולפלשתי ‪ -‬הוא‬
‫‪ 3‬אולי לא מקרה הוא ששם ה' נזכר בפסוק זה ארבע פעמים‪.‬‬
‫כנגד ארבע פעמים הנזכרים בדברי דלילה‪" :‬שלש פעמים התלתבי" (ט"ז‪ ,‬סו); ו‪-‬‬
‫‪ 4‬תה אולי‬
‫"עלו הפעם" (ט"ז‪,‬יח)‪ .‬ואףכיאין זה מפורש ‪ -‬רמז לכך (לארבע פעמים) ישבכאז‪.‬‬
‫‪ 5‬אמנם נאמרכיביום השביעי הם פנו לאשה‪ ,‬אולםגם נאמר שהאשה בכתהעליו שבעתהימים‪.‬‬
‫כנראה שביום הרביעי‪ ,‬לאחר ששלושהימים לא הצליחו‪ ,‬פנו לאשהוהיא החלה לתבוע משמשון‪ .‬ורק‬
‫ביום השביעי היה בפנייתם איום עלחיי האשה‪.‬‬
‫‪260‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תש"ם‬

‫בית מקרא )פב(‬

‫אלישיב אורן‬

‫[‪]3‬‬

‫אמנם נוקם בשמשון‪ ,‬אבל נקמה זו בשמשון שוב גורמת נזק לפלשתים‪ .‬שמשון‪,‬‬
‫באמצעות תחבולה ‪ -‬שאף בהישמןהלגלוג ‪,-‬שורף את קמותהפלשתים‪.‬תגובת‬
‫הפלשתיםהנה שוב נקמה בעצמם‪ ,‬שהרישורפים אתאבי האשההפלשתיובתו‪.‬ועם‬
‫זה ‪ -‬נקמה נוספת ‪ :‬שמשון מכה בהם‪. ..‬מכה גדולה (ט"ו‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ח‬
‫א‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ג‬
‫אחר‪-‬כךדומה שהפלשתיםנוקמים בשמשוןבדרכושלו‪ :‬צחוקה‬
‫בני‬
‫‬‫שבט יהודה‪ ,‬מסגירים אותולידי הפלשתים‪ .‬אלא שנקמת שמשון הפעם ‪ -‬כפולה‬
‫ומכופלת‪ .‬לאזו בלבד שהרג בפלשתים אלא שהנשק ‪ -‬ואף בזה נימה שלבוז ‪-‬‬
‫הנשקהנולחי חמור(וראוילשיםלב להדגשת המספר‪:‬לחי החמורחמורחמורתיים‬
‫ חזרה משולשת)‪.‬‬‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ז‬
‫משבא שמשון לע אל אשה זונה‪ ,‬שמחו על כך הפלשתים כמוצאי שלל רב‪:‬‬
‫"ויארבולוכלהלילה בשערהעירויתחרשוכלהלילה" (ט"ז‪,‬ב)‪ .‬חזרהזועלהבטוי‬
‫"כל הלילה" מגלה לפנינו תמונהדי מגוחכת של הפלשתים‪ ,‬השוכבים ואורבים‬
‫ביסודיותרבהמתוךהנחה שבפעםזוכבריימצאבידיהם‪" :‬עדאור הבקרוהרגנוהו"‬
‫(שם‪ ,‬שם)‪ .‬אבל פעולת שמשון רק מבליטה אתהלגלוג‪" :‬ויקםבחציהלילהויאחז‬
‫בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח" (פס' ד)‪ ,‬בהשאירו את‬
‫הפלשתים הנבוכים האורבים לקרבנם‪.‬‬
‫'גם במכה האחרונה מבליט המספר את הלגלוג‪ .‬הפלשתים שמחים ורוקדים‬
‫למשבתו של שמשון‪ ,‬אך שמחתם הופכת לאבל‪.‬בחייו הכה בהם רבים‪ ,‬אך במותו‬
‫הכה עודיותר‪.‬‬
‫ישראל לא נושעולאיצא מתחתידפלשתים‪ ,‬אבלסיפורי מפלתם שלהמלשתים‪,‬‬
‫באופנים שונים‪ ,‬יש בהם נקמה‪ .‬ואולי לא רק ספוק ליצר הנקמה‪ .‬אפשר בא העם‬
‫לטפוח על כתפי עצמו ולהדגישכי למרות שפלותו ולמרות עבדותו הרוחנית‪ ,‬עוד‬
‫קמים לוגיבורים ולא פסה תקוה‪.‬‬
‫חשוב יותר הוא המסר הדתי שבסיפורי שמשון‪.‬‬
‫כלהתנהגותו של שמשון בקרב הפלשתים ‪-‬אין לה אחורע‪ .‬אמנם‪ ,‬לכאורהלא‬
‫נאסר על שמשון לאכול טמא ולשתותיין ושכר‪ ,‬רק על אמו נאסר הדבר‪ ,‬אבלהרי‬
‫ההדגשהכי"נזיראלהיםיהיה מבטן" (י"ג‪,‬ה) רק באהלהוסיף את האםעלשמשון‪,‬‬
‫לעניני אוכל ושכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫ו‬
‫נ‬
‫מ‬
‫המלאך‪ ,‬אשר בא אל אשת‬
‫מדריך אותה כיצדיהיה עליה לנהוג וכיצדיש‬
‫ן ושכר ואלתאכלי כל טמא (כךלגבי האשה)‬
‫לנהוג בנער‪" :‬השמרי נא ואל תשתייי‬
‫האשה‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫ומורה לא יעלה על ראשו" (של הנער‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫בצטטה‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ב‬
‫את‬
‫לפני‬
‫דברי‬
‫המלאך‪ ,‬מזכירה אתענין איסור שתיתהיין והשכר ואכילת טומאה‪ ,‬אבל מתעלמת‬
‫משניהענינים האחרים‪" :‬ומורה לאיעלה עלראשו‪…‬והואיחללהושיע אתישראל‬
‫מיד פלשתים"‪ .‬המלאך‪ ,‬המופיע שנית ‪ -‬לבקשת מנוח ‪ -‬אף הוא משנה מן‬
‫הדברים‪.‬יתר עלכן‪ ,‬הואמוסיף פרטיםלעניניהנזירותבאכילה ובשתיה‪" :‬מכל אשר‬
‫יצא מגפןהיין לא תאכל"‪ 6‬אבל אף הוא משמיט אותם שני ענינים‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫ראה חוקתהנזיר ‪ -‬במדבר ו'‪ ,‬ב‪-‬ד‪" :‬מכל אשר יעשה מגפןהי‪-‬ן‪. ..‬לא יאכל"‪.‬‬
‫‪261‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )פב(‬
‫‪]41‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תש"ם‬
‫סיפורי שמשון‬

‫בהשמטתענין המורה ‪-‬גלוח הראש ‪ -‬בא המספרלהדגיששחשיבותו שלפרט‬
‫זה או אחראיננה נמדדתעל‪-‬פיראייה אנושית("כי לא אשריראה האדםכי האדם‬
‫יראהלעינים" ‪ -‬שמו"א ט"ז‪,‬ז)‪ .‬מסתברכימכלהפרטים‪ ,‬דוקאאיהגלוח ‪ -‬הוא‬
‫אשרמדגיש אתהנזירות‪.‬שהריאףכיהואסממןחיצוני‪,‬נתוןהואלהיכרומצויעמדו‬
‫ן (ובזאת לבטח הרבה בקרב‬
‫כל הזמן‪ ,‬ולא פעולת עראי כאכילת טמא או שתיתיי‬
‫הפלשתים)‪ .‬סימן היכר זה הוא הבא לסמל את מערכת היחסיםבין שמשון לה'‪:‬‬
‫ס‪:‬‬
‫"מורה לא עלה על ראשיכינזיר אלהים אני מבטן אמי" (ט"ז‪,‬יז)‪.‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫אפילודלילה מכירהביחודו של סממןזה‪ .‬עתהגםהיאיודעתכיהגיד אתכל‬
‫לבו‪ .‬בכל המקרים הקודמים הציע שמשון לדלילה פעולה הקשורה בכוחוהגופני‪.‬‬
‫בפעםזו ‪ -‬הצעתולאהיתה קשורהבכוחוהגופני אלאבגורם ששימש סמלליחסים‬
‫בינולביןאלוהיו‪.‬דלילה אמנםלאידעהעובדהזו‪,‬אבלהיתהדינבונהלחוששהצעתו‬
‫של שמשון‪ ,‬הפעם‪ ,‬לעיקור כוחו ‪ -‬שונה לחלוטין מכל הצעותיו הקודמות‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬שקצרה נפשו למות‪ ,‬כמו מתערב שמשון במסגרת הרצון האלוהי‪ .‬הקשר‬
‫הפנימי‪ ,‬שלו‪,‬לאלוהיונעלם ועלכןמוכן הואלהסגיר את הקשרהחיצוני‪,‬והואמגיד‬
‫לדלילה את כללבו‪.‬‬
‫פעולותיו של שמשון בקרב הפלשתיםאינן חתומות בכוח אישיותו הוא‪ ,‬אלאיד‬
‫ההשגחה העליונה בכל מעשיו‪ ,‬שהרי "מה' היאכי תאנה הוא מבקש מפלשתים"‬
‫(י"ד‪ ,‬ד)‪ .‬רוח ה' ‪ -‬היא אשר בקרבו של שמשון‪ ,‬ורק כשמתחילה רוח ה' לפעמו‬
‫(י"ג‪ ,‬כה)‪ ,‬יוצא הוא לפעולותיו‪.‬‬
‫ארבע פעמים מופיע הפעל "יחל" בסיפורי שמשון‪:‬‬
‫פעם ראשונה ‪-‬בדברי המלאך אל האשה‪":‬כינזיראלהיםיהיההנערוהואיחל‬
‫להושיע את ישראלמיד פלשתים" (י"ג‪,‬ה)‪.‬כאן קושר המלאך אתשניהענינים ‪-‬‬
‫הנזירות וההושעה ‪ -‬זה בזה‪.‬‬
‫פעם שניה ‪ -‬בראשית דרכו‪ ,‬לאחר שגדל‪" :‬ותחל רוח ה' לפעמו" (י"ג‪ ,‬כה)‪.‬‬
‫פעםשלישית ‪ -‬כאשרדלילה נוטלת ממנו את הסממןהחיצוני שקשר אותו אל‬
‫אלהים‪:‬‬
‫"ותחללענותו" (ט"ז‪,‬יט)‪ .‬בשלושתהנסיונותהקודמים לא השתמש המספרבפועל‬
‫זה‪ .‬ושמשון לאידעכי ה' סרמעליו‪ ,‬אבל שמשון אף לא פנהאליו‪ .‬רק אמר "אצא‬
‫כפעם בפעם"‪ ,‬אבלאין יציאה ללא ה'‪ .‬רוח ה' לא פעמה בו הפעם‪.‬‬
‫ובפעםרביעית ‪ -‬כאשר חזר הסממןהחיצונילהגלות‪" :‬ויחל שער ראשו לצמח"‬
‫(ט"ז‪ ,‬כב)‪ ,‬אבלכוחו שלשמשוןעדייןלאעימדו‪.‬כוחוחוזראליו רק עם שהואחוור‬
‫אלאלוהיו; אותה פעם אחרונה‪ ,‬שבהעולה הקריאההגדולה שלו אלאלהים‪" :‬ויקרא‬
‫שמשון אל ה' ויאמר ה' אלהיםזכרני נאוחזקני נא אך הפעם הזה האלהים" (ט"ז‪,‬‬
‫כה)‪( .‬ארבע פעמים נזכר כאן שם אלהים)‪ .‬כמה משתלבת כאן הדגשהזו של שם‬
‫האלהים‪.‬‬
‫הנהכיכן ‪" -‬קרובה'לכלקראיולכל אשריקראהובאמת"(תהלים קמ"ה‪,‬יח)‪.‬‬
‫‪262‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)