תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
הערה
למאמרו שח .גלעד "על המחולות"
הראיה של חיים גלעד שאזור שילה דל
במטעיגפניםכיוםאינהיכולה לשמשהוכחה
לגבי תקופה קדומה .בסביבה זו נמצאת
העיר גופנה ,שנתפרסמה בגפניה ,ומה-
כרמים של בית-רימה ובית-לבן הביאויין
למזבח.
ה
ג
י
ג
ח
ה
ל
ע
הקושי בהבנת הסיפורים
הע-
ממית הוא לא בהבדל בין כרם גפן לכרם
זית כי אם במונח "כרם" עצמו שמתוך
שיגרה אין אנו שמים לב להוראתו הרא-
שונית.
אם נעיין
ניווכח שהעברית המקראית מבדילה בין
הקרקע לבין גידוליה .הוראתה הראשונית
מוגה הנביא במשל הכרם :עזק ,סקל ,נטע,
בנה וחצב ,יתכן כרם בלי מגדל-שמירה
דגלי יקב ,אבל לא יתכן קיומו של כרם
לפני הכשרת הקרקע רלפני הנטיעה .אם
נאמר ש"כרם" הוא הקרקע בלבדיהיה סדר
הפעולות סביר:
החלקה
את
ד
י
ד
י
ה
ר
ח
א) תחילה ב
המת-
בכתובים בלא דעה קדומה
של "כרם" -חלקת קרקע .בקשר למצות
כלאים נאמר" :ש דך לא הזרע כלאים"
(ויקרא י"ס ,יט) ,ובהקבלה" :לא תזרע
כר מך כלאים" (דברים ב"ב ,ט).
בט"ו באב עודם הלויים האשכולות על
הגפנים ברוב כרמי ההר .וכי יעלה על
הדעת לרקוד בכרם ולקלקל אתהפרי ?!
ביום הכיפורים עוד לא השירה הגפן את
העלים והכורם עוד לא גזם את הענפים
והגפן -אם היא מורכת או מודלית -
מכסה את האדמה .ובכלל -אי אפשר
לרקוד בכרמ ,כי הגפנים נ
טועות קרוב
זו לווואיןביגיהו מרחב מספיק למחוללות.
ויש להביא בחשבון שבנות מבוגרות אינן
נוהגות להתרחק ממקום המגורים ,אינןיוצ-
אות לבילוי ולמשחק לגנים ולכרמים הר-
חוקים מן הבית.
גם משל הכרם שבפי ישעיהו יתפרש
כהלכה אם נאמר שכרם במובנו הראשוני
היא חלקה שנועדה לנטיעה .חככם פעולות
אימה;
ב) גדר אותה מסביב;
ג) סקל את האבנים הגדולות והוציאן
החוצה ,מעבר לגדר;
ד) החלבנטיעתהגפן;
ה) הקים מגדל ,בו ישהה בסוף הקיץ כדי
לקיים מעליו שמירה מפני השועלים וה-
גנבימן
ו) השלים את המפעל ע"י חציבת יקב.
מובן ראשוני זה של "כרם" נשתמר גם
בפרשת נבותהיזרעאלי" :כרםהיהלנבות…
אצל היכל אתאב..
.וידבר אתאב אל נבות:
תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק".
חלקתו של נבות לא היתה נטועה גפנים,
מפאת קרבתה לבית המלך ,והיא היתה
כשרה לגןירק.
,
ם
ר
כ
ה
,
ת
י
ב
ל
ה
כ
ו
מ
ס
ה
שהחלקה
כיון
שימ-
שה בדרך כלל לנטיעת גפנים וזיתים.
נוצרו המושגים "כרם גפן" ו"כרם וית",
ברבותהימים נפוץ השימוש בתיבהזו לגבי
גפנים ונתייחס לגפן בלבד .כיון שכך לא
היה צורך בהגדרה הנוספת ונוצר המושג
כרם -גן גפנים ,והואמצוי ברוב הכתובים
במקרא.
דלמן מעיר שעד היום קוראים בערבית
לחלקה הסמוכה לכפר ,שנועדה לנטיעות,
במונח "כרם".
ב"צ לוריא
592
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il