דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תדפיס מתוך
דיני ישראל
שנתון לחקר המשפטהעברי בעבר ובהווה
כרךי"ט תשנס-תשנ"ח
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קלט
מעמד הארוסות והנשואותבנכסיהן
מאתשולמיתולר*
הרוצהלחקור אתמעמדן שלנשים בחברה,ראוילושיתחקה אחרחלקן
במישורהכלכלי -עסקי.
זאת משום שיכולת לבצע עסקאותכלכליות,פירושה עצמאותכלכלית,
שהיאבסיס לעצמאותולשוויון והעדרהגורםלנחיתותולתלות.
חיפשתי ,אפוא ,במשנהובתלמודים,מקורות שמהםאוכללדלותידיעות
בנושא עצמאותכלכליתשלנשים.התרכזתיבמקורותשעניינםנשיםנשואות,
או ארוסות,כדי לבדוק אםהייתה לנשים כאלה ,מידה של חופש בתקופת
נישואיהן ,או שמאהיותלויותלחלוטיןבגברים שלצידםחיו.
במשפט הרומי ,טופלה באופן ברור שאלת העצמאות הכלכלית של
האישה הנשואה ,והייתה בו הבחנהבין שניסוגינישואין:נישואי מרות,
ונישואיןחופשיים.בנישואיי מרות לאהיה לאישה רכוש,ואילובנישואין
חופשיים לאהיולנישואין כל תוצאותרכושיות,חונןמענייןהנדוניה.
בתקופה הקלאסית,היינו בשלוש המאות הראשונות לספירה ,התמעטו
נישואי המרות ,בעיקר משום שנשים רצו לרשת את רכוש אבותיהן ,והדבר
נמנע מהן אםנכנסולנישואי מרות!.
במשפט העברי בתקופה הקדומה ,המקראית ,לא טופלה השאלה באופן
גלוי(.פלק 2,מבקשללמודמכךשנשיםנדבו אתבגדיהןותכשיטיהןלמלאכת
המשכן ,שלפחותחלק מהרכוששהביאועמןמבתיאבותיהן ,נשארברשותן
בתקופתנישואיהן).
* מירהבכיר ,מחלקה לתולדות עם ישראל,אוניברסיטתחיפה.
! .ראובןירון /משפטרומי /אקדמון,ירושלים ,תשל"ה.
.2זאב פלק /יחסי ממקביןבניזוגבישראל /עיוני משפטג' תשל"ד.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
דיני ישראלי"ס (משע"ז-תשנ"ח)
קם
ואולם באשרלתקופתהמשנה,נתןלהסיק ממשנהקדומהבבבא קמאפרק
ח' משנה ה' ,שהמשנה הניחה שסתם אישה איננה בעלת נכסים .3המשנה
אומרת" :העבדוהאישהפגיעתן רעה החובלבהןחייב,והן שחבלובאחרים
פטורין ,אבל משלמין לאחרזמן .נתגרשה האישה נשתחרר העבד,חייבין
לשלם".
אריאלרוזן צביךמביאביטויים מהגמרא,המעידיםלדעתועלכך שהבעל
רכש אתנכסי האישה רכישה מוחלטת מתוקףהנישואין,כגון":ידוכידה"
(יבמותל"ט ע"א,כתובותפ"ג ע"א) ו"מה שקנתההאישהקנהבעלה"(גטין
ע"ז ע"א,סנהדרין ע"א ע"א) .אולם ,הואאינורואה אתהדבריםבאופן חד
משמעי .לדבריו,בעניין הזכויות הקנייניות של הבעל בנכסי אשתו ,היו
במשפט העברי "מגמות שונות ומעורבבות".
להלן,אנסהלהציגאתה"מגמותהשונותוהמעורבבות"עליהןהצביערוזן
צבי,ולהצביעעלהשתלשלותןבעזרתעיוןבשתימשניותקדומות,ובפיתוחן
בתלמודים.
שתי המשניות הפותחות את פרק ח' במסכת כתובות ,עניינן נכסים
ש"נפלו"לאישה,היינו,נכסים שלאנכללובנדוניה,ולאסווגוכנכסימלוג,או
צאןברזל,אלא,נשארוקנינה שלהאישה.עלכן ,השאלה מהמידתהשליטה
של האישהבנכסים אלה שהםקנינה,היא שאלהקרדינליתלענייננו.
,
ם
י
המשניותמסובכותוקשות,והתלבטובפרושןהןפרשנינוהראשונ והן
חוקריםבניזמננוכאפשטיין ,אלבק ,דהפריס ,שקצתמדבריו אביא להלן,
ורויד הלבני .אלא ,שהפרשנים והחוקרים עסקו בשאלות טקסטואליות,
ובשאלות של מבנה ועריכה ,ואילו אני אבקש לצאת משאלות אלה ,אל
נ~סירנותלהבין את המגמות השונותבעניין זכות האישה הנשואה לעשייה
בקנייניה ,ואת הרקע הראלילהוצרותן.
אלה המשניות הפותחות את פרק ח' במסכת כתובות:
משנה א':
"האישה שנפלולהנכסים עד שלא תתארס -מגדיןבית שמאיובית
הלל שמוכרתונותנתוקיים
נפלו לה משנתארסה -ביתשמאיאומרים תמכורובית הללאומרים
לא תמכור
.3
.4
נך פלק שם.
אריאלרוזןצבי /יחסי ממוןביןכניהזוג /רמות,אוניברסיטת תל אביב ,תשנ"ה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קמא
מעמד הארוסות והנשואותשבסיהן
אלוואלומודים שאם מכרה ונתנהקיים
אמררבייהודה :אמרוחכמיםלפניר"ג:הואילוזכה באישה לאיזכה
בנכסים? אמרלהם:עלהחדשיםאנובושים אלא שאתםמגלגליןעלינו
אתהישנים
נפלולהנכסים משנשאת -אלוואלומודין שאם מכרהונתנה הבעל
מוציאמיד הלקוחות.
עד שלא נשאת ונשאת -ר"ג אומר אם מכרהונתנהקיים
א"רחנינאבן עקביא :אמרולפני ר"ג :הואיל וזכה באישה לאיזכה
בנכסים?
עלינוהישנים.
אמר להם על החדשיםאנובושים אלא שאתם
משנה ב':
מגלגליי
ר"ש חולקביןנכסיםלנכסים
נכסיםהידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל
שאינםידועין לבעל לא תמכור ,ואם מכרה ונתנהקיים.
לפיהמשנהנראהשהןלגביארוסהוהןלגבינשואהקובעיםשנימשתנים:
מעמדה שלהאישהבזמן"נפילת"הנכסיםלידיה ,ומעמדה שלהאישהבזמן
שהיא מבקשת לפעולבנכסים.
כברבתקופהקדומה,ראשית המאההראשונהלספירההייתה הסכמהבין
ביתהללוביתשמאיעלכך שהארוסה חופשיתלפעול ברכוש שנפללידיה
בהיותה רוקה ,מחלוקת לגבי יכולתה לפעול ברכוש שנפל לידיה לאחר
ארוסיה ,והסכמה עלכך שפעולות שבצעה ברכושכזה תקפותבדיעבד .כמו
כןהייתה הסכמה עלכך שאישה נשואה אינה רשאית לפעול ברכוש שנפל
לידיה לאחרנישואיהוגם פעולות שבצעהבדיעבד ברכושכזהיבוטלוע"י
הבעללפירצונו.
בתקופה מאוחרת,יותר לקראת סוף המאה ,קבע ר"ג שפעולות שבצעה
אישה נשואה ברכוש שנפללידיהלפנינישואיה תקפותבדיעבד והבעלאינו
יכוללבטלן.
מה הביא אותולדוןבעניין?
האם עשה ואתמיזמתובהקבלהלדיןהארוסה,או שמאהייתה התפתחות
דברים כלשהי שהוא נענה לה?
נראה,שניסיון לענות על שאלות אלה עלפי המשנה לא ישאפרי ,שכן
הדיווח על הדברים במשנהבעייתי.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קמץ
דיני ישואלי"ס (תשנ"ז-תשנ"ח)
בסוף הקטעהראשון ,לאחרדיוןבעניינה של הארוסה,מובאיםדברירבי
יהודה כדלהלן:
"אמרוחכמיםלפנירבןגמליאל:הואילוזכהבאישהלאיזכהבנכסים?
אמר להם :על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את
הישנים?"
ובסוף הקטעהשני ,ולאחרדברירבןגמליאלעל הנשואה שמכרהנכסים
שנפלולהלפנינישואיה ,מובאות שוב אותה שאלה ששאלו אתר"ג ואותה
תשובה שהשיב ,הפעם כדברירביחנינאבןעקביא.
דבריו שלרבייהודה ,ומקומם במשנה,וכן היחסבין דבריווביןדברי
חנינאבןעקביא ,מעוררים מספרתהיות:
א .השאלה ששאלו אתרבן גמליאל ממוקמת במשנה אחרי הקטע על
הארוסה.ואולם,רבןגמליאלכלללאדןבעניינהשלהארוסה,ומדועהתריסו
בפניו עלדבריביתהללובית שמאי?
את
ה
ס
ו
ר
ב .אם שאלו מתוך השואהבין א
ה
א
ו
ש
נ
ל
ם
ת
ע
י
ד
י
דין
ומתוך
ת
ק
ס
ו
ע
ה
הנשואה ,מדוע לא מוקמו הדברים
ר
ח
א
ל
הפסקה
במשנה
בדין
הנשואה?
שאלהזונשאלתרקלפיפירושרש"י שפרש ששאלועלארוסה(,לאברור
אם עלזו שנפלולהנכסים קודם ארוסיה,אועלזו שנפלולהנכסים לאחר
ארוסיה) ,וענה להם עלפידין הנשואה ,שבוהתבייש.
ואולם,אין בזה שאלהלפי פירוש התלמוד הבבלי ששאלו על הארוסה
שנפלו לה נכסים אחר ארוסיה ,והסכימו בית שמאי ובית הלל שאם מכרה
מיכרהקיים ,וענה להם :על המחלוקתבעניין הנכסים החדשים שעומדת
למכרם,אנובושים,ואתםמגלגליםעלינו אתהישנים שכברמכרה,והסכימו
בית שמאיובית הלל שמיכרהקיים.
וכןאין שאלהלפיפירושו שלרבנותם(תוספותד"ה"איבעיא") ,ששאלו
עלארוסהשנפלולהנכסיםקודםארוסיהוענה:עלהחדשיםשנפלולהאחרי
ארוסיה אנו בושיםמפני דעתבית הלל ,ואתם מגלגליםעלינו אתהישנים
שנפלו לה קודםארוסין ומבקשים להחיל גם עליהם את דעתבית הלל?.
ג .לאחרדברירבן גמליאלבעניין האישה שנפלו לה נכסים רעד שלא
נשאת ונשאת",חוזרונשנהבפירביחנינאבןעקביא הספורעל מה שאמרו
חכמיםלפנירבןגמליאלומה שענה להם באותהלשון ממש שבההוא מובא
לעילבפירבייהודה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מעמד תארוסות והנשואותמכסיהן
קמג
ואולם נראה שכאן הסיפור מתאיםיותר מכמה טעמים.1 :רבןגמליאל
נזכר בעניין; .2מדובר באשה נשואה ולכן מתאים לומר "הואיל וזכה
באשה"; .3ההשוואהבין "חרשים" שנפלו לאישה לאחר נישואיהובין
"ישנים"שנפלולהלפניהםמתאימהכאן משוםשהיאעונהישירותלשאלה.
אפשרהיה להסבירכי כפילותזו נעשתה עלידי מסדר המשנה שרצה
ליצור מבנהסימטרי .אלא שמונעת מלומרכך העובדה ששניתנאיםשונים
מצוטטים כמוסריהסיפור .דה פריס 5סבורשהיולפני מסדר המשנה שלוש
בבות"עדשלא תתארס"" ,משנתארסה"" ,משנשאת",וכןהיולפניוהמסורות
שלרבייהודה ושלחנינאבןעקביא.הוא בחרלנסח אתדברירבןגמליאל
במסורת שלחנניהבן עקביא בצורת משנה " :עד שלא נשאת ונשאת ר"ג
אומר,"…ואחרכךנסח אתהשאלה ששאלואתר"ג,ואתהתשובה,כדיליצור
חלקשנימקבילבמדויק לחלק הראשון.מכיוון שבחלק הראשוןעדיין לא
רובר על "משנשאת" ,לא יכולהיה לנסח "הואיל וארוסה אשתו ונשואה
אשתו",ולפיכךניסח" :הואיל וזכה באישה לאיזכה בנכסים?"
הסברזהמניח את הדעתבאופןחלקיבלבד ,שכן לאיתכן שאותועורך
עצמו שקבע אתהניסוחבסיפאעלפי מהשידועמהרישאהתעלםמכךשר"ג
כלל לאמופיע בחלק הראשון.
סדורם שלדברירבי שמעון במשנה לאחר תשובת ר"ג לחכמים,לפיה
אישה נשואה שמברהנכסים שנפלולהלפנינישואיה,מיכרהקיים אף הוא
מעוררשאלות.
לפי הסדר שבוהובאוהדברים במשנה ,לאברור האםביקשרבישמעון
לצמצם אתתקנתר"גבדברקיוםהמכירה שמכרהאישהנשואהבנכסיםשהיו
לה טרםנישואיה ,ולהעמידהרקבנכסים שאינםידועים לבעל ,אושדבריו
מוסבים על "נפלו לה משנשאת אלו ואלומודים שאם מכרה ונתנה שהבעל
מוציאמידי הלקוחות" ,ובקש לצמצם דווקא את ביטול המכירה שמכרה
אישה נשואה בנכסים שנפלו לה משנשאת,ולהעמידו רקבנכסיםהידועים
לבעל?
מכל האמור עדכאן נראהכי המשנה קשהובי קשה מאד ללמוד ממנה
על התפתחות הדיון בעניין פעילות עצמאית של הארוסה או הנשואה
ברכושה .השתלשלותהדיון מוצגתבאופןברורלמדיבברייתא שבתוספתא
כתובות ראש פרק ח'( .קטעים מברייתא זו מצוטטים בסוגיות הבבלי
.5
בנימיןדהפריס /מחקרים בספרותהתלמוד /מוסר הרבקוק,ירושלים ( ,1968עמ' .)48-47
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קמך
דיניישראלי"ס (תשנ"ז-תשנ"ח)
והירושלמי ,ובהמשך אצביע עלהשינוייםבציטוטים ועלמשמעויותיהם).
להלןהברייתאכפי שהיא מובאת בתוספתא מהדורתליברמן:
"אמרר'יהודה :אמרולפניר"גהואילוארוסה אשתוונשואה אשתו מה
זו מוכרה בטל אףזו מוכרה בטל.
אמרלהם :בחדשיםאנובושין אלא שאתםמגלגליןעלינו אתהישנים.
אמר ר'חנינאבן עקביא :לא כךהשיבן ר"ג אלא כך אמר להם:
לא אם אמרתם בנשואה שהואזכיי במציאתה ובמעשהידיה ובהפר
נדריהתאמרובארוסהשאיןזכייבמציאתהובמעשהידיהובהפרנדריה.
אמרולו:הרי שנפלו להנכסים עד שלא נשאת ונשאת?
אמר להם :אףזו לא תמכור אם מכרה ונתנהקיים.
מכרה
בטל.
אמרולוהואילוזו אשתווזו אשתו מהזומכרה בטלאףזו
אמרלהם:בחדשיםאנובושים אלא שאתםמגלגליןעלינואתהישנים.
ורבותינו חזרו ונמנו בנכסים שנפלו לה עד שלא נשאת ונשאת שאם
מכרהונתנה בטל.
ר'שמעוןחולקביןנכסיםלנכסים.נכסיםהידועיןלבעללאתמכור ,אם
מכרה ונתנה מכרה בטל שעל מנתכן נשאה ושאיןידועין לבעל לא
תמכור ואם מכרה ונתנהקיים ,שעל מנתכןקיימה".
(תוספתא כתובות פרק ח' הלכה )1
לפי תאורהדברים בברייתאניתן לסכם את ההתפתחותכך:
בתקופה קדומה התקייםדיון על פעילות הארוסה בנכסיה.הדיון הגיע
לכללמיצוי בתקופתבית הללובית שמאי ,שגיבשוהלכותליברליותלמדי
בעניין ,להוציא תחום אחד -יכולת הארוסה לפעול לכתחילה בנכסים
שנפלולה לאחראירוסיה ,שבונחלקושניהבתים.גם אפשרותפעילותה של
אישה נשואהבנכסים שבאולידה במהלךהנשואיםנדונה ,כנראה ,בתקופה
קדומה.ובענייןזההייתה הסכמה פחותליברלית ש"אם מכרהונתנה הבעל
מוציאמיד הלקוחות".
כך ,הכריעו ,כנראה ,במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה,
להגביללחלוטין אתחרותההקנייניתשלהאישההנשואה,והיא נמצאה תחת
חסותוהכלכלית המלאה שלבעלה .לעומתזאת,ניתנהמידה רבה של חרות
לארוסה.
בתקופתיבנה,היוחכמים שבקשו לשובולדון במעמד הארוסהבנכסיה.
חכמים אלה בקשו לערער בפני רבן גמליאל ,על ההלכות הליברליות
שעליהןהסכימובית הללוביתשמאיבעניין הארוסה,אולימתוךכך שרצו
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מעמדהארויות והנשואותבנכסיהן
עימה
להשוות את מעמדה בנכסים למעמד הנשואה ,משום שלא שבעו נחת
מהחופש הרבשניתן לארוסותבענייניקניין.
לאחר שרבן גמליאל דחה אתהניסיון לפתוח מחדשדיון שכבר הכרע
בעניין הארוסות ,עוררו החכמים שאלה חדשה לחלוטיןבעניין הנשואות.
בעבר לאדנוביתשמאיוביתהלל בנשואהשנפלולהנכסים טרםנישואיה.
עתה העלו החכמים שאלהזולפני רבן גמליאל .לשיטתו שנשואה שונה
מארוסה,ויש להגביל את החופש שלהבקנייניה ,כיצד יפסוק בדינה של
נשואה שמכרהנכסים שנפלו לה טרםנישואיה?
רבן גמליאל השיב להם" :אף זו לא תמכור אם מכרה ונתנה קיים".
(מהברייתא שבתוספתא נראה שרבןגמליאלהביעדעתולגביפעילות שכבר
נעשתה "מכרה ונתנה" ,אולם מנוסח הברייתא המובא בתלמודהבבלי ואף
מנוסח המשנה שהיה לפני רבנו חננאל ,עולה שרבן גמליאל השווה את
הנשואה שנפלו לה נכסים לפני נישואיה לארוסה שנפלו לה נכסים לפני
ארוסיה ,ופסק ש"מוכרתונותנתוקיים"6.לפינוסח זה,הציגרבן גמליאל
עמדהעקרונית שעלפיהשינוי הסטטוס שלהאישהאינומשפיעעל מעמדה
בנכסים שנקבעלפי הסטטוס שהיה להבזמן שנפלוהנכסיםלידה7.
מהמשךהברייתא" :ורבותינוחזרוונמנו" ,עולה ,שתחילה התקבלה על
הכל דעתו של רבן גמליאללגבי נשואה שמכרה ,או נתנה ,נכסים שהיו
בבעלותה טרםנישואיה,וסברוכולם שמיכרהקיים .אולם ,לאחרזמן,חזרו
חכמיםודנובעניין,והכריעונגדדעתושלרבןגמליאל.כך,מכלמקוםנתפסה
השתלשלותהדבריםבירושלמישכתב" :שעד שלאנמנולאהיוחולקיןעליו"
(ירושלמי כתובות פרק ח' הלכהב').
.6בעניין
"מוכרתדבארייתונתשליקיי"יגם"לכחגכימסיתםהעבלריהינתשאובאבהבשלניפאלוי"למהכינכהסוינםתנלהפנקייינםי"שיכאגייה,סתלאבכיי
אםכגאימסי
ה
המשנה,ו
הבהירהעודיותרבתוספתא" :אףזולא תמכרואם מכרהונתנהקיים"ובירושלמי"אני מודה
לכם שלא תמכורולאתיתן ואם מכרהונתנהמיכרהקיים".בבבלימגיה האמורארבוביד את
המשנה עלפי הברייתא ,ואומר" :מוכרת ונותנת" ואולם לפי תוספות ע"ח ע"ב ד"ה תני
המביאים את מירושרבינו חננאל ,אמר רבזביד "תני אם מכרה" .זאת אומרת במשנה היה
"מוכרתונותנת"ותוקןעלפיהברייתא ל"מכרהונתנה"ולפיזהנראהשהיושנינוסחיםבמשנה
ושנינוסחיםבברייתא.בירושלמייש עדותלקיום הנוסח "מוכרתונותנת" במשנה ונאמרבו:
"אנןהנינן מוכרתונותנתוקיים" ומובאת המשנההזו כסתירהלברייתא ששנהרביחיא.
הרחבה על הנוסחים השונים שהובאו ע"י הגאונים והראשונים ראה כתוספתא כפשוטה
לכתובותליברמן עמ' .309-307
.7לפיאפשטיין /מבואלנוסח המשנה,עמ' 71הערה ,6עיקרדינה שלהמשנהאינובהבחנהלגבי
זמן המכירה ,אלא בהבחנהלגבי הזמן שבו נפלו הנכסים לאישה .חיזוק לדבריו הוא מוצא
בביטוי "בזכותונפלו" ,בבבליובביטוי "משנתארסהלזכותו ולזכותהנפלו"כירושלמי.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קמי
י ישראלי"ס (תשנ"ז-תשנ"ח)
דינ
מתי התרחשו חידושהדיוןבעניין ,והעמידהלמניין ,המבטאים נסיגה
מהמגמההליברלית שהתקבלה בתקופתרבןגמליאל?
מי הם "רבותינו" ש"חזרוונמנו"?
ת
ו
ד
מ
ע
ב
מתוךדברירבישמעון
אפשרלעמודעלהתקופהבה ארעמהפך
המובאים בסוף המשנהוכסוףהברייתא.
רבי שמעון חלקבין נכסים לנכסים ואמר" :נכסים הידועים לבעל לא
תמכור ואם מכרה ונתנה בטל שאינםידועים לבעל לא תמכור ואם מכהה
ונתנהקיים"8.
שני פרושים נתנו לדברים אלה ע"י האמוראים בדורות הראשונים של
אמוראיא"י .האחד:ידועין -קרקע,אינןידועין -מטלטלים .והאחר:
אינןידועין " -כל שיושבתכאןונפלולהנכסיםבמדינתהים"(בירושלמי
ההבחנההראשונהמיוחסתלרבייוחנןוהשניהלרבייוסיברביחנינאובבבלי
הדבריםהפוכים).
ההגדרה "כלשיושבתכאןונפלולהנכסיםבמדינתהים" ,תמוההלמדי
שהרי אםנפלונכסיםלאישהקודםנישואיהוהיאיודעתעליהם מה משמעות
יש למקומם ואם אינה יודעת כיצד מכרה אותם ? הריטב"א פרש" 9:לאו
דווקא מדינתהים הואהדין שנפלו לה כאן ולאנודעו לבעל אלא דאורחא
דמילתה נקט"ואכןלפיהירושלמיוהברייתא המצוטטתבו,נראה שיש קצת
סיוע לפרושזהבירושלמי פרק ח' הלכהג' נאמר":רבייוסיבןחנינה אמר
נכסיםהידועיםלבעלאלושנפלולה ברשותהבעל,שאינםידועיםלבעלאלו
שנפלולה ובעלהנתוןבמדינתהים"וכך כתובגםבברייתאהמסייעתלרבי
יוסיבןחנינה" :אלוהןנכסים שאינםידועים לבעל אלו שנפלו לה ובעלה
נתון במדינתהים".
לפי המקורות הללו כל נכס שנפל לאישה ובעלהאיננויודעעליווהיא
מכרה אותו מיכרהקיים ,רבנויהונתן,ותלמידי הרשב"א (הערה ,)8כתבו
שאףבנכסיםשנפלולה לאחרהנשואין,מדובר,וכך משתמעגםמדברירש"י
במהדורה קמא !0.הגדרה רחבהזונראהשהיא קרובה לפשטדבריו שלרבי
.8ישמישסובר שר"שמרחיקלכתומבחיןביןידועיםללאידועיםגםלגבינכסיםשנפלולהלאחר
נישואיה(כךרבינויהונתןותלמידי הרשב"א),וישסיוע לדעהזומסגנון המשנהבדיווחה על
דברירכי שמעון שכןיכלה לקצר ולומר' :ר"ש אומר במה דברים אמורים בנכסיםהידועים
לבעל' אםהיהמניברקעלהסעיףההוא.מכיוון שהמשגההאריכהיתכן שרצתהלומר שר"ש
מבחין הבחגה כללית(כךתלמידי הרשב"א).
.9דבריו הובאו בשיטה מקובצתלכתובות על אתר.
.10דבריוהובאו בשיטה מקובצתלכתובות עלאתר.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מעמד הארוסות והנשואותבנכסיהן
קמז
שמעון אם לשפוטלפי הברייתא שבה צורף לחלק הראשון של דברירבי
שמעון(שנכסיםהידועים לבעלמיכרה בטל) ,הטעם "שעל מנתכן נשאה",
ולחלקהשני שלדבריו(,שנכסים שאינםידועים מכרהקיים) ,הטעם "שעל
מנתכןקיימה".
בין אם התכוון רבי שמעון לשני המצבים המתוארים במשנה :נכסים
שנפלולפניהנשואיםונכסים שנפלואחריהנשואיםובין אםהתכווןלנכסים
שנפלו לה לאישהלפנינישואיה בלבד מכל מקום ההבחנה הרחבה שיצר,
תקנה אתמצבן שלהנשים הנשואותונתנהלהן אפשרות מסוימתלפעילות
עצמאיתבנכסיהן.
נראה,סבירמאוד,שרבישמעון,מצעיריהתלמידיםביבנה אמר אתדבריו
בתגובה,למהש"חזרוונמנו""רבותינו" שאםמכרההאישהבמהלךנישואיה,
נכסים שנפלו לה לפניהם ,מכרה בטל .לפי זה אפשר לקבועכי פעילות
החכמיםנגדקביעתו שלרבןגמליאל התרחשה בסוף תקופתיבנה.
סיוע לקביעת זמן זו ,אפשר למצוא בברייתא המדוחת על מחלוקת
שהייתהבין חכמיםובין רשב"גבעניינה של שיטה נוספת היוצרת לאישה
נשואה אפשרותלפעולבקנייניה.
הברייתא מובאת בתוספתא כתובות פרק ט' הלכה ,2ומצוטטת אף
בסוגייתנו ,כתובותדף ע"ס ע"א,וזו לשונה:
"הרוצהשתבריח אתנכסיהמבעלהכיצדהיאעושהכותבתשטרפסים!י
לאחריםדברי רשב"ג וחכמים אומרים רצה מצחק בה עד שתכתובלו
מהיום ולכשירצה"2.ן
! .1בתוספתא פרק ט' נאמר "הרוצהלהבריחנכסיהמפניבעלהכותבתןבספיח לאחר"(בדפוסים
ישנים :בתפוס) ליברמן תוספתא כפשוטה כתובות עמ' 325מביא שבכתביד ערפורט של
התוספתא נאמר "כותבתן שטרפסיס"ובין השורותתלויה ט' ,כלומרפסטיס הוא שטר אמנה
לדבריו שטרות כאלההיורגילים בזמן העתיק והשתמשו בהם למטרות שונותוהיוידועים
במשפטהיווני בשם מכירה באמנה.
.12החכמיםחולקיםעלרבןשמעוןבןגמליאל משום שהםמוצאים פרצה בהצעתוורוציםלהגןעל
האישהמפניאיבודנכסיה לטובתהקונה .הםמציעיםשיפור בשטר -הבהרה שהאישהאינה
מחויבת ממשלמכירהזוושאיןכאןאלאפיקציהשנועדהלהבריח אתהנכסיםמבעלה.ההבהרה
מנוסחתכךשהיא מאפשרתלאישהלהפוך אתהמכירהלמכירהממשיתכלאימתשתירצהבכך.
יש מפרשים את הנוסח "מהיום ולכשארצה" כאומרמהיום תחול המתנה למפרע לכשארצה
לקיימנה( ,רש"י ,הריטכ"א)ויש מפרשים :מהיום ועד שארצה תחול המתנה אבל לכשארצה
ואחזורבי תתבטל (הר"ח ,הרי"ד).לפי הפירוש הראשון ,נוצרת בעיהלמישייכים הנכסים
במקרה שמתהלפני בעלה ,ולא אמרה כחייה שהיא רוצה שהמתנה תתקיים .כבעיה זודן
באריכותרבנונסים עלהרי"ףלסוגייתנו.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קמח
דיני ישראלי"ס (תשנ"ז-תשנ"ח)
שיטהזו דרשה אמנםפעילות משפטית של האישהומכאןמידהמסוימת
שלמעורבותבעולםהכלכלהאולםיתרונההיהבכך שבאמצעותהיכלונשים
לשמור ברשותן את כלנכסיהן אם גם לאיכלו לפעול בהם במשך תקופת
הנשואים.
סיוע נוסף יש מהמשנה שבראש פרק הכותב שעל פי שמות התנאים
הדוברים בה,רבייהודהורבן שמעוןבן גמליאל,נתן לקבוע אתזמנן של
ההלכותהשנויותבה,לסוףתקופתיבנה.ברישא שלמשנהזונאמר" :הכותב
לאשתו'דין ודבריםאיןלי בנכסיך' הרי זה אוכל פרותבחייה ואם מתה
יורשה .אםכן למה כתב להדין ודבריםאיןליבנכסיך שאם מכרה ונתנה
קיים".לפיזה,יכול אדם ,אםירצה בכך ,לנקוט פעולה משפטיתשעניינה
כתיבת כתבויתור ,ולאפשרעלידיכך לאשתו,לפעולבאופןחופשיבנכסיה
גם במשךתקופתהנישואין.לפיהמקורותשהוצגולעילנראה שאותםחכמים
שנקטו עמדה מעשית כנגד קביעתו שלרבן גמליאלבעניין נשואה שמכרה
נכסים שנפלו לה לפני נישואיה ,פעלו בסוף תקופתיבנה .אפשר ,אפוא,
להצביע עלשנימחזורים שלנסיונות לצמצם את עצמאות האישהבנכסיה,
שארעו בשתי תקופות שונות שיש ביניהן מכנה משותף .לאחר החורבן
בראשית תקופתיבנההיוחכמים שבקשולפעולנגד החופשהכלכליהיחסי
שנתןלארוסות בתקופתביתהללוביתשמאי,וכמוכןנגד אפשרות,שנשים
נשואותתפעלנהבקנייניםשהיולהן טרםנישואיהן.נסיונותיהם שלחכמים
אלהנתקלובהתנגדותוהנחרצתשלרבןגמליאל.לאחרמרדכרכוכבא,בסוף
תקופתיבנה שובהיוחכמים שפעלו ,הפעם באופןמעשי,עלידימניין,נגד
מה שאולי נראה בעיניהם כחופש כלכלי מגזם שניתן לנשים ,היינו נגד
קביעתו שלרבןגמליאלבעניין אישה נשואה שמכרהנכסיםשהיו שלה טרם
נישואיה .כאמור ,חכמים אלההכריעו עלידימניין,נגדרבןגמליאל ,אולם,
כנגד הכרעתם ,חפשו חכמים אחרים באותו רור ,ובדור אושא דרכים
שבאמצעותן תתאפשר לנשים נשואות מידה של עצמאות כלכלית ותמנע
השתלטות מחלטת של בעלים עלנכסי נשותיהם .החכמים שנקטו דרכים
כאלה הם:רבישמעון בריוחאישהבחיןביןנכסיםידועיםלבעלוביןנכסים
שאינםידועיםלו,רבןשמעוןבןגמליאלשהציעל"רוצהשתבריח אתנכסיה
מבעלה" שתתעד את ההברחהבמסמך,וכןהחכמיםהמדברים במשנהא' של
פרק הכותב,שהציעו שהגבריבטיח בכתבלמיועדתלהיות אשתו ,שלאיהיו
לודין ודבריםבנכסיה.
דברהעשוילשפוך אורנוסף על התפתחות המאורעות הוא תקנת אושא.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מעמד הארוסות והנשואותמכסיהן
קמט
הגמראמביאהבסוגיתינוובחמישה מקומותנוספים (ב"ק פ"חע"ב ,ב"מ
ל"ה ע"א,צ"וע"ב ,ב"בנ' ע"א,קל"טע"ב) ,אתעדותושלהאמוראהישראלי
רבייוסיברביחנינא,על תקנה שנתקנה באושאוזולשונה "באושאהתקינו
האישה שמכרהבנכסימילוגבחייבעלהומתה,הבעלמוציאמידהלקוחות".
על תקנהזוכותבידידיהכהן בעבודתהדוקטור" :תקנותחז"לביחוסיממון
ןבניזוג"":כיון שנאמר במשנתנו( ,כתובות פרק ח' משנה א'),בפירוש:
בי
משנשאת אלו ואלו מודים שיוציא הבעלמידי הלקוחות,הרי תקנת אושא
שנויהלפנינו".
ואכן,הבבליבסוגייתנו(כתובות ע"ח ע"ב),מגיב":לימאחנינא לתקנת
אושא" 13,ומסביר":מתניתיןבחייהולפירות תקנת אושא בגופה של קרקע
ולאחר מיתה"( .הגמרא יוצרת הבחנה עלפי המילה "ומתה" ,אולם ראוי
לציין ,כי בכתביד מינכן חסרה המילה "ומתה" ,שלוש פעמים ,בנוסח
התקנה).
אם נניח שאכן ההבדלבין תקנת אושאובין משנתנו ,הוא זה האמור
בגמרא,יצאכי תקנת אושא מהוה שלבנוסף בהחמרה שחלהבעניין חפש
הפעולה שלנשים נשואותבנכסיהן .ההחמרה החלה במה ש"חזרוונמנו"
רבותינו,כנגדרבןגמליאל ,שאם "מכרהונתנה"נכסיםשהיולה טרםנשואיה
יוכלהבעללהוציא אתהנכסיםמןהלקוחות,כדילאכולפירותבחייה,ואולם
לאחר מותה ישובו אליהם ,והמשיכה במה שתקנו באושא שיוציא הבעל
מהלקוחות אתגוף הנכס ,ואף לאחר מותה של האישה.
לאחר השלבהראשון,עדייןיכלונשים נשואותלפעולבקנייניהן,באופן
מגבל .אישה נשואה שנזקקה למזומנים ,יכולה הייתה להוזיל את נכסיה,
ולמכוראותםלקונים שבקשולקנותנכסיםעתידיים.תקנתאושא ,סתמה את
הגוללעלאפשרותזו,שהריאיןלצפותשאדםיסכיםלקנות,ואפילובזולנכס
שפיכויו לקבלו קלושים ,ויתממשו רק אםנישואיה של המוכרתיגיעו לכלל
קץבחייה ,מחמתגירושין ,או מות הבעל.
משהסברנו,עלפיהגמרא ,אתתקנת אושא ,כשלבנוסף(וסופי),בצמצום
אפשרות הפעולה של האישה הנשואהבנכסיה,
לנו לדעת אתזמנה של
ל
וידי
התקנה,כדישנוכללברר אםהדרכיםשננקטוענ
ירבישמעון,עלידירבן
חי
שמעוןבןגמליאלועלידיחכמיםאחרים בדורם,כדילסייעלנשים נשואות
.13אפשרשאיןכאן שאלה שמשמעה מה ראו האמוראיםלתקן מה שכברהסכימועליוביתהלל
וביתשמאי,אלא,חיפושסיוע,מקור,למימרתו שלרבייוסיברביחנינאבתקנהקדומה.כךהוא
ברש"י על הרי"ף כאן" :דמתניתין סייעתא לתקנת אושא".
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קנ
י ישראלי"ט (תשנ"ז-תשנ"ח)
וינ
לשמורעלשליטהבנכסיהן,הוותגובותלחומרה שנוספה בתקנת אושא,או
שמאהדבריםהפוכים,ותקנתאושאננקטהבתגובהלנסיונותהשונים לאפשר
לנשים חפש פעולה מגבלבנכסיהן.
ואולם ,זמנה של תקנת אושאאיננוברור .לדעת רש"י ,ונכדו הרשב"ם
הביטוי "כאושא התקינו" עניינו בזמן שהסנהדרין ישבה באושא ,היינו
בתקופת רבן שמעון בן גמליאל( .כך רש"י לבבא מציעא דף ל"ה ע"א,
והרשב"ם לבבא בחרא,דףנ' ע"א).ואולם ,כמהחוקריםבניימינוסברו,כי
כנראה לפחות אחדותמתקנות אושא,נוסדובתקופתהאמוראים(.כךגדליה
אלטבספרו"תולדותהיהודיםבארץישראלבתקופתהמשנהוהתלמוד",וכך
ח.ד .מנטל בספרו "מחקרים בתולדות הסנהדרין"!4.
אם נקבע אתתקנת אושאלזמנו שלרבןשמעוןבןגמליאל,נוכללהניח
שבתקופהזוהתרוצצו בקרבהחכמים מגמותסותרות,בעניין מעמד האישה
הנשואהבנכסיה.
מצד אחדהיו מכמים שיצאונגדרבן גמליאל שקבעכי נשואה שמכרה
נכסים שהיו להלפנינישואיה ,מכרהקיים ,ואף חזקו אתחישוקיהם סביב
אפשרות המכירה ,באמצעות תקנת אושא.
ומצדשני,ואולי בתגובה למהלכים אלה,היו חכמים שנדבו שורה של
עצותמעשיותלנשיםנשואותשרצולשמרבידיהן אתהשליטהבנכסיםשהיו
טרם נשואיהן,ואפילו את האפשרותלקיים פעילות כלכלית15.
להן
ראוילצייןכאןכי בכתבידמינכן הנוסח במשנתנוהוא" :עד שלא נשאת
ונשאתרבןשמעוןבןגמליאלאומראםמכרהונתנהקיים".לפינוסחזהנראה
שרבן שמעוןבןגמליאל,ולארבןגמליאל ,הואזה שקבע שנשואה שמכרה
.14דיק ממצהבדבריהיאשתיםובראיותיהם,ואף בדעותהחוקריםשמאיותיהם,בעציץזמנה של
התקנה:ידידיהכהן /תקנות חז"לביחוסיממוןביןבניזוג,חיבור לשם קבלת תוארדוקטור
לפילוסופיה,הוגשלסנאט שלאוניברסיטתתלאביב,אלול תש"ם 1980 ,בפרקעלתקנתאושא.
ולעניינו לאראיתיצורך בהרחבתהדברים מעבר למה שכתבתי.
.15אולי אפשר להצביע על שני שלבי התפתחות ,ולומר שתחילה הגיב רבי שמעון להכרעת
"רבותינו" נגדרכן גמליאל ,ואחרכךהגיברבן שמעוןבן גמליאל לתקנת אושא .הנחה כזו
עשויה לסמוך על הדמיון בסגנוןבין דברי רבי שמעוןובין הכרעת "רבותינו" ,בברייתא
שבתוספתא ,בשניהם הנסוח הוא" :אם מכרהונתנה בטל".וכן על הקשרהניגודיבתוכןבין
עצתו של רשב"ג לאישה הרוצה להבריח אתנכסיה מבעלה,וכין תקנת אושא המשליטה את
הבעלעלנכסיאשתו.אמנםבברייתאשבבליהנוסחהוא":רבותינוחזרוונמנוכיןשנפלולהעד
שלא תתארסכין שנפלולה משנתארסהונישאת ,הבעלמוציאמיד הלקוחות"ולא 'אם מכרה
ונתנה בטל' אבליתכןשניסוח זה הזההלניסוחו שלרבייוסיברכיחנינא בתאורתקנת אושא
ננקטכדילסייע לשאלת הגמרא":ליימאחנינא לתקנת אושא?".
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מעמד הארוסות והנשואותכנכסיהן
קנא
נכסים שהיו להלפנינישואיה ,מכרהקיים ,מה שאומרשאוליכל התסיסה
בעניין מעמדהנשואהבנכסיםהייתהבימיו,ולא התפתחהבשלביםמימיושל
אביורבןגמליאל.ואולםעדותהנוסח במקרהזהמפוקפקת,שכןבאותוכתב
יד בגמרא נכתברבןגמליאל כבנוסח הדפוס.
אםנניח,בעקבותהחוקריםבניזמננו,כיזמנהשלתקנתאושאהואראשית
תקופתהאמוראיםנוכללהניח שתקנתאושאהיתהתגובהלצעדיםהליברליים
שנקטורבישמעוןורבן שמעוןבןגמליאל,כנגר מה ש"נמנו" החכמים על
בטול קביעתו של רבן גמליאל.לפי הנחהזו לא מדובר במגמות סותרות
שהתרוצצו בתקופה אחת ,אלא בשלבי התפתחות כדלהלן:
א .רבן גמליאל קבעכי פעילות עצמאית של הנשואה בנכסיה תכובד
בדיעבד וחכמים מקבלים אתקביעתו.
ב .חכמיםהכריעונגדקביעתו.
ג .רבי שמעוןורבן שמעוןבןגמליאלנסוכל אחד בדרכו ,לצמצם את
שליטתהבעלבנכסיאשתו.רבישמעוןע"יצמצום הכרעתהחכמיםלנכסים
הידועים לבעל,ורבן שמעוןבןגמליאלע"י הצעתשיטה להברחתהנכסים
לפניהנשואין.
ת
י
ש
א
ר
ב
ד .תקנת
ת
ע
ב
ק
נ
אושא
ת
פ
ו
ק
ת
ד
ג
נ
כ
ם
י
א
ר
ו
מ
א
ה
ניסיונותיהם של
רבי שמעון ושלרבן שמעוןבןגמליאל.
להנחתהתפתחותזומסייעיםרברירבייוחנןבירושלמיב"בפרקח'הלכה
ה'" :מכרהונתנהבדין הואלהיותקיים ולמה אמרומיכרה בטל? שלא תהא
מברחתנכסיה מבעלה ואומרתשלי הם".מדברים אלהעולה שתקנת אושא
באה כתגובהלנוהג שלנשיםלהבריח אתנכסיהןמבעליהןהעתידים6.ןכך
נאמרבאופןמפורשכירושלמיכתובותפרקט'הלכהא'":ר'אימי בשםרבי
יוחנן:בדיןהיה שאם מכרהונתנהשיהאמיכרהקייםשבסוףהואזוכהבהן.
ולמה אמרו בטל? שלא תהא אישה מוכרתנכסים משל בעלה ואומרתשלי
הן".
לפי מקורות אלהיש לפרש "מוציא מיד הלקוחות" כמוציאמיד לאחר
המכירה ,כמו שפרשו הרשב"א (חידושיו לכתובות ע"ח ע"ב) ,והריטב"א
(חידושיו לב"בנ' ע"א).
.16
אמנםתקנתאושאלאמנעה הבסחתנכסיםלפניהנישואיןאבלכיוון שהפכה אתהבעלללוקח
י
אה
יורשהריסילקהכלתכלית להברחתהנכסיםע"יהאישהשהריגם לאחרמותו אםימותלפני
לאתוכללפעולכנכסיםואילואםהיאתמותלפניויוכלהואלכסל אתפעולותיהבנכסיםלאחר
מותה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קנך
יישראלי"ס (תשנ"ז(o"iWt-
דינ
בין אם נאמר שתקנת אושא ,והסערה סביב מעמד הנשואה בנכסיה,
שייכותלתקופה אחת -תקופתרשב"ג,ובין אםנאמרשתקנתאושאמיצגת
שלבאחרוןבהתפתחותההדרה שלהאישההנשואהמשליטהבנכסיה,וזמנה
בתקופתהאמוראים,נוכללומרבודאותכי המגמה שרווחה בקרבהחכמים
שחיו בשלהי תקופת המשנה הייתה לצמצם מאוד את שליטת הנשים
הנשואותבקנייניהן.
נפנה עתה לבחון את התפתחות הדבריםבימי האמוראים ,בשנימרכזי
הישובהיהודי ,ארץישראל,ובבל.
בשניהתלמודיםישעדויותלקבלתההכרעהשלרבותינונגדרבןגמליאל.
בירושלמיעל משנתנו(כתובות פרק ח' הלכה א') ,פוסקרביאמי" :ר"ג
יחידי הוא לא סמכוןעלוי".
בבבלי(כתובות ע"ח ע"ב),קבעורב ושמואל":ביןשנפלולהנכסים עד
שלא נתארסה,בין שנפלולהנכסים משנתארסה ונשאת ,הבעלמוציאמיד
הלקוחות"(.הנסוח"מוציא"…הואכלשוןתקנתאושא,ולאכלשון"רבותינו"
בתוספתא "אם מכרה ונתנה -בטל" ,וכן הניסוח של דברי רבותינו
שבתוספתא המצוטטים בגמרא כאסמכתאלדברירב ושמואל ,הוא" :הבעל
מוציאמידי הלקוחות" ,ולא 'אם מכרה ונתנה ,בטל').
,
ם
י
א
ר
ו
מ
א
ה
בשני
כמו בדברי התנאים שנסקרו לעיל ,כך גם בדברי
התלמודים ,יש בצד ההכרעה החד משמעית לכאורה ,ביטויים לנסיונות
שונים ,למצואדרכים,להעביר אתרועהגזרה.
ה
נ
ח
ב
ה
ל
של
ם
י
ב
י
ח
ר
מ
ה
ם
בשניהתלמודיםמובאים(בהיפוך)ההסברי
רבי
שמעוןביןנכסיםידועים לבעל שאותם אם מכרה ונתנה מיכרה בטלובין
באלה שאינםידועים לבעל ושאם מכרהונתנה אותם מיכרהקיים .הסברים
מרחיבים אלהשנתנרע"יהאמוראיםהישראלייםרבייוחנןורבייוסיבןחנינא
יצרו הבחנהכלליתשהייתה תקפהלגביכלהנשים הנשואות,ולפי כמהמן
הראשונים אףלגביכלהנכסים,היינוגם אלה שנפלו לה לאחרהנישואין.
(ראה מה שכתבתילעיל,וכן ראה הערות .)10-8
הייתהכאן אפוא פרשנותמרחיבה שלהבחנה משפטית שאפשרהלנשים
נשואותלפעול בחלקמקנייניהן עלפי חוק ,וללא כלמניפולציה.
עלפי התלמודהירושלמי,נבע כנראהשלטון הבעלבנכסי אשתומהיותו
יורש (ראהדברירבייוחנן המצוטטיםלעיל "שבסוף הוא זוכה בהן").
אולי משוםכך,צריכיםהיואותם אמוראיארץישראל שרצו לצמצם את
שלטוןהבעלבנכסיאשתו,למצואתשובהמשפטיתהולמתשתאפשרלאישה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מעמד הארוסותוהנשואותמנכשיהן
קנג
לפעול בנכסיה ,חרף העובדה שהיא עלולה למנוע מבעלה אתירושתו .על
בסיס הנאמרלעיל אפשרלשערששיטתהברחתהנכסיםהגםשהייתהידועה
ומוכרת בארץ ישראל מאז תקופת התנאים ,לאהייתה מקובלת,ואולי אף
עוררההתנגדות.יעידועלכךדברירבייוחנןהמצוטטיםלעיללפיהם תקנת
אושא נוצרהכדילמנוע הברחתנכסים.
בארץישראלהעדיפו,אפוא,האמוראיםרבייוחנן,ורבייוסיברביחנינא,
להרחיב את הבחנתו המשפטית שלרבישמעון,ועלידיכך לאפשרלנשים
לקיים באופןלגליפעילותכלכלית בחלקמקנייניהן.
ובבבל?
שם,כנראה,היוהמניעיםלשליטתהבעלבנכסי אשתומורכביםיותר,וזו
הייתה מבוססתגם עלהיותו "לוקח",דהיינו בעלוכותקניין .הגמרא בב"מ
ל"ה ע"א,מסבירה את תקנת אושאבמלים" :בעלבנכסיאישתולוקחהוי",
ובב"ב קל"ט ע"א-ע"בנאמרעל הבעל":שויוהורבנןכלוקח,שויוהורבנן
כיורש".זכותקנייניתזו שלהבעלבנכסי אשתו,נבעהמזכותולפירות]7,וזו
נומקהברצון למנועאיבהביןבניהזוג8.י
איבהסביבפירות הנכסים עלולה להווצר אךורק אםישבידי האישה
נכסים .אולם ,בעת שהנכסים מורחקים ומוקפאים,ואין האישה ,או הבעל,
יכולים לפעול בהם ,ממילא לאתיווצראיבה.באופןזה אפשרלהסביר את
האימוץוהפיתוח שלשיטת הברחתהנכסים בבבל.
בסוגייההבבלית,כתובותע"חעמוד ב-ע"סעמודא',מובאסיפורמקרה
שנדוןלפנירבנחמןואלהפרטיו:אישה כתבהלפנינישואיה שטרמתנהעל
רכושה ,לבתהמנישואין קודמים,כדילהבריח את הרכוש מבעלההעתידי.
לאחר שנשאה והתגרשה ,בקשהלהחזיראליה אתרכושה .הבת ,שלא רצתה
להעביר את הרכוש בחזרה לאמה ,הציגה את שטר המתנה כראיה לכך
שהרכושקנוילה .רבנחמן בחר לבטא את פסקדינובעשייהולא במלל הוא
קרע את שטר המתנה ובכך פסק שהרכושישובלאם .רבענן שתמה לפשר
התנהגותו שלרבנחמן,הביע אתתמיהתובאזנימרעוקבאוראשהגולהענה,
ע"יציטוטדבריו שלשמואל(,שהובאובפיתלמידוחנילאיבראידי)":מורה
הוראהאני אםיבוא שטר מברחתלידיאקרענו".בין אם בקששמואלבדבריו
.17
ראהידידיהכהן /חימי לשם קבלתתמ דוקטור,הנזכרלעיל,בפיק עלתקנת אושאכסעיף
הנימוקים לתקנה ,שהאריך בהסבר הקשר
יבין המחלוקת שלרבייוחנןורייש לקיש עלקניין
פירות אםכקניין הגוףדמי אם לאו,ובין תקנת אושא.
.18רש"י בבא קמא פ"ח ע"ב ד"ה באושאהתקינו.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קיד
דיני ישראלי"ס (תשנ"ז-תשנ"ח)
אלהלהפגין את מעמדווסמכותו,כדילחזק את הוראתוכפי שעולה מכמה
נוסחים!9,ובין אם בקש להורות הוראה ,ברור שהדברים מנוסחים כפסיקה
הצהרתית שנוערה ,כנראה ,לעקור שיבוששיכולהיה לחולבהליך הברחת
הנכסים.מדברי שמואלעולהכיבימיוהיה "שטר מברחת"הליךירגע אלא
שהייתהבופרצה:מחזיק השטריכולהיהלטעוןכי השטרשבידומהוהראיה
לכך שהנכסניתןלו מתוךכוונת אמתועלכן הואקנוילו ,ושמואל מבקש
לחסוםפירצהזו.ניתןלהסיקמהדברים ,שלצדהקבלההעקרוניתשקיבלורב
ושמואל אתהוראת"רבותינו" ש"נשאתהבעלמוציאמידהלקוחות"הם(,או
למצערשמואל),דאגולשכללשיטה שבאמצעותהיכלההאישהלהחזיק את
נכסיהבשליטתה.שיטת הברחתהנכסיםהייתהידועהכפישעולהמברייתא
המובאתבגמרא(ראהלעיל),מסוףתקופתהתנאיםוחלקובפרטייישומהרבן
שמעוןבןגמליאלוחכמים.לפישיטהזו השתמשה האישה ב"שטרפסים"
שהיה מקובלביחסיקניין בעולם העתיק (ראה הערה ,)11כדילהבריח את
נכסיה מזה שעמדלהיות בעלהואולם בשטרהפסיםהיה פגם ,להסכמה של
מחזיק השטרלפיקטיביות שלו לאהייתה כלראיה .בתקופתהתנאים סברו
החכמיםמתנגדירבןשמעוןבןגמליאלשישלפתורבעיהזובאמצעותהתניה
"מהיום ולכשארצה" ,או "מהיום עד שעה שארצה"(לפי התוספתא ט' ,)2
הכתובה בשטר,שלפיה המתנהנכנסתלתוקפהלמפרע,אולחילופיןמתבטלת
(ראה מחלוקתראשוניםבענייןזה ,בהערה ,)12רקעלפירצונה שלהאישה.
אפשר שלאתמידהקפידוהנשים לכתוב את שטר המברחתעלפידברי
החכמים ועלכן היה נחוץ החידוש של שמואל שקבע ,בעקבות רשב"ג
ובניגודלדעתהחכמים,שכל שטר מברחתגםכזהשאיןכתובהבוהתניההוא
פיקטיבי.קביעתוזו של שמואלקיבלהחיזוקפורמליבדורהבא.נוכלללמוד
עלכךמדברירביזירא המובאים בהמשךסוגייתנו,ולפיהם האישה שעליה
מדובר בסיפור הבריחה את כלנכסיה .רביזירא מסתמך על קביעה לפיה
במקרה שהאישה מבריחה אתכלנכסיהאיןצורך מלכתחילהלכתובהתניה
בשטר המברחת שכן אפשר לאמוד את כוונתה ,ולקבוע בודאות שלא
התכוונה לתת את כלנכסיה במתנה.
ירבנחמןעצמו .בבבא בחראק"נ ע"בנאמר" :אמר
קביעהזונוסחהעליד
כמו שיש בכתבידמינכן "אנימימאי הודאה אני"
.19ייתכז שהתכוון שמואללציין
אתמימרעאמ
יוראהבישראלאני"ובריטב"אמביאמנוסחיםעתיקים
ידה
ובכתבידלנינגרד-פירקוב"ן"אני
"אנימיראי הוראה אני" ,אולם אפשר גם שהתכוון לומר שהוא מורה הוראה מלשון צו ,כמו
שמטחכרעלפינוסח הדפוס.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מעם" הארומות והנשואותבנכסיהן
קנה
רבא אמררבנחמן,חמישהעדשיכתבוכלנכסיהןואלוהן:שכיבמרע,עבדו,
אשתו,ובניו ,מברחת".לפיכךיכולהיהרביויראלהסיקכירבנחמןקרע את
שטרהמברחתמשוםשהיהזה שטרעלכלהנכסים.לפיקביעהזו ,הצטמצמה
המחלוקתבין חכמיםובין רבן שמעוןבן גמליאלבעניין כתיבתההתנייה
כשטרהמברחתרקלמקרים בהםכתבההאישה שטרעלחלקמנכסיה.ואכן,
לפחות בנוסח אחד שלסיפור המברחת (כתבידרומי ,)487אנו מוצאים:
"ההיא איתתאדבעיאדתברחינהולכולהוניכסאמקמיבעלה" .אולם אפשר
כמובן שהמעתיק של כתב היד הושפע מדברירביזירא בסוגיה (אואולי
מדברי הגמרא בבבא בחרא) ,ונסח לפיהם אתהסיפור.
ההבחנהביןאישה שכתבה בשטרחלקמנכסיה,וביןאישה שכתבה בשטר
את כל נכסיה מבטאת תפיסה ,המביאה בחשבון את כונתה של האישה.
תפיסהזו ,היא הבסיס לקושית רבא לרב נחמן ,המובאתלעילבסוגייתנו:
מדועלא תחשבנתינהלבתכנתינה ממששהריקיימתסבירותגבוהה שהאם
אכןהתכוונהלהעניק אתנכסיהלבתה.בתשובתרבנחמן(ואוליהיא חשוכת
ה'סתם') ,לקושית רבא וו" :אפ"ה במקום ברתה נפשה עדיפא לה" ,יש
הרחבה גדולה של אפשרות הברחת הנכסים .הנחת היסור היא שהאישה
הסבירהתעדיף לשמור אתנכסיה לעצמהאפילועלפנימסירתםלצאצאיה.
והמסקנה מהנחהזו,שגםנתינהלבן,אולבת,היאנתינהפיקטיבית,מרחיבה
מאד את האפשרות שלהנשים להשתמש בשטר המברחת שהריישלהניח
שנשיםהיומצויותאצלבנימשפחתן,והיהקללהן לשאתולתתעמם.הסרת
החששמכךשנתינהלבן משפחהעלולהלגרוםלאיבודהנכס,עשויההייתה
לגרום לכך שנשים רבות תבחרנה לשמור עלשליטתןבנכסים בדרךזו.
אולם,בשיטה של הברחתהנכסיםהיהקייםפגם חמורנוסף,שעלולהיה
למנועמנשים אתהשימושבה.שהרי אםירועשהקנייתהנכסים באמצעות
שטר המברחתהיאפיקטיבית מהימנע מהבעל להשתלטעלהנכסיםשעדיין
שייכים לאשתו? (הפגם לאקיים במקרים בהם האישה לא הבריחה את כל
נכסיה,ולפיכך כתבה בשטר" :מהיום ולכשארצה") .פגםזהתוקןע"יאביי
שקבעכידין נכסים מוברחים הואכדין נכסים שאינם ידועים לבעללפי
שיטתו שלרבי שמעון20.כזכור ,צמצם התנארבישמעון אתשליטת הבעל
בנכסי אשתו ,לאלההידועיםלו.
עלבסיס ההבחנה שלרבי שמעון שכללאביי אתשיטת הברחתהנכסים
.20בנוסח שלנו" :עשאום כנכסים שאינםידועים לבעל ואליבא דרבי שמעון" אבלבנוסחים של
שונצינוולנינגרדפירקוכ"ן' אליבא ללאו' (בנוסחלנינגרד-םירקובי,ןנוסף אחרכךו).
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קנו
ייני
ישראלי"ס (תשנ"ז-תשנ"ח)
ובטל לחלוטין אפשרות של השתלטות הבעל עלנכסי אשתו המוברחים.
מסיכום כל מימרות האמוראים המובאות בסוגייתנו ,ועריכתן ברצף
כרונולוגי,כפישנעשהלעיל(,ולאבהתאםלרצףבוערוכיםהדבריםבסוגיה),
נראה ,שעדהדורהרביעי שלאמוראיבבל ,שוכללה שיטת ההברחה עדכדי
מתן בטחון מחלט לנשים שפעולה משפטית קלה ,של העברת כלנכסיהן
לאדם שלישי ,באמצעות שטר פשוט ,שאין בוניסוחי תנאים מסובכים,
תבטיח להן ,למצער ,את השליטהבגוף הנכסים.
ואולם ,עלפי סיפור המובא בבבא בחרא קנ"א ע"א נראהכי השמוש
בשטר המברחת,היהכרוךבבעיות,גםבימיהם שלאמוראיהדורהחמישי,
וגם לאחר שהושגו השכלולים שהוצגו ,ובוארולעיל .גיבורתהסיפורהיא
אמושלזוטראברטוביה,שכתבה אתנכסיהלבנה משום שרצתהלהנשאלרב
וביד .לאחר שנשאה והתגרשה ,באהלהדייןבפני רבביבי בראביי משום
שבקשה להשיב לעצמה את נכסיה ,ובנה סרב .ונראה שהבעיה התעוררה
משום שהאםלא כתבה בשטר"מהיום ולכשארצה"(כך מפרש הרשכ"ם ד"ה
"הנימילי").
ביביבראבייפסקשהבןאכןקנה,ונמק אתפסיקתובכךשהתנאילנתינת
המתנההיה שהאם תינשא,ותנאיזה אכןהתקיים.
ואולם,רבהונאבריהדרביהושע התקומםנגדפסיקהזובמליםחריפות:
"משום ראתוממולאיאמריתומילימולייתא" (משום שבאת מממלא מקום
שבוחייםבעלימומים -שחורי ראש -אמרתדבריםבעלימום -דברים
ממש).י2
שאין בהם
רבהונאבריה דרביהושע מנמק אתהגינויבמלים" :אפילולמאן דאמר
.21
נזיפהבסגנוןזההבפירבהונאבריהדרביהושעכלפיביביבראביימצויהגם בבבא בתראקל"ז
ע"ב,גם שם כהקשרלמקרהשבוהייתהמעורכתאישה(שהיהלהענייןעסקיעםביביכראביי
עצמו ,והואניסה לקפח אתזכויותיה).
אותוסגנון ממשננקטבפירבפפיכלפיביביכראבייבכתובותדף פ"ה ע"א,וביבמותדף ע"ה
ע"ב,בענייניםמשפטייםשנשיםקשורותבהם,אבלגםבערוביןדף כ"הע"ב,ובבבאמציעאדף
ק"ט ע"א,כענייניםשאיןנשים קשורותבהם.רש"י בפרושולביטויביבמות אומר" :על שום
מקומםמגדפם".עלפי ראשהשנהי"ח ע"ב,מוצאו שלאביימביתעלישנקראו "ממולאי"על
שם מקומם .בבראשית רבה נ"ט ,א' ,מסופר" :רבי מאיר אזל לממלא ראה אותןכולן שחורי
ראש ,אמרלהו :ממשפחתכיחעלי אתםדכתיבביה" :וכלמרביתביתוימותואנשים" (שמו"א
ב').עלפירש"ימקורהמילה"מולייתא",הואאיובי"ח":ימלקצירו",ועניינה'יכרת'.לפיזה
הפירוש של"מילימולייתא" הוא:דבריםשאין בהם ממש .אפשרלפרשעלפי בבא בחראנ"ד
ע"א ששם משמעותהמילההיאתל עפר,גבשושית,ש"מילימולייתא"פירושו:דבריםבעלי
גבנון -פגומים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מעמד האוושות והנשואותמנכשיהן
עזנז
מברחתקניהנימילידלאגליא דעתא,אבל הכאגליא דעתהדמשוםדאינסובי
הוא והאאינסיבה ואיגרשה".ג2לדבריוהנישואין לאהיו אפואתנאילקיום
המתנה ,אלא,נהפוך הוא ,הסבהלפיקטיביותשלה.
קיימות כמה אפשרויות להסבר נסיבות המקרה ,ובהתאם לכך להסבר
המגמותשרווחובין החכמיםבעניין הברחתנכסים .אפשרלהביןמהביטוי
"כתבתינהו לנכסה" שהאישה לא כתבה בשטר אתכלנכסיהולכן סברביבי
בראביי שבשל העדרהתנאי"מהיום ולכשארצה" בשטר,זכההבןבנכסים.
אםאכן אלההיונסיבות המקרה,הרי שרבהונאבריה דרביהושעחידש לא
רקשנתינת השטרבסמוךלנישואיןאו בהקשראליהם כמוהכגילוי דעת של
האישה שהשטרניתן לשם הברחתנכסים ,אלא גםשגילוי דעתכזה ,עומד
כנגדהראייהשמציג המקבל -שטרהקנייןאו המתנהשבידיו,גםבמקרים
בהם האישה לא הקנתה אתכלנכסיה ,ולא כתבה בשטרכי המתנה מתנית
ברצונה .ואולם ,אפשרלהבין מהביטוי "כתבתינהו לנכסה" ,שהאם כתבה
בשטר אתכלנכסיה .במקרהכזמ,יהיופסקדינו שלביביבראביי,והדברים
שלרבהונאבריה ררביהושע":אפילולמאן דאמר מברחתקני",עדותלכך
שבתקופתם (הדור החמישי של האמוראים),היו שלא הסכימו לכך ששטר
המברחת הוא שטרפיקטיבי.אולי משום שלא קבלו את ההבחנה שנעשתה
עלידי רב נחמן ,ונתקבלה על דעתרבי זירא,בין מברחת כל נכסיהוביו
מברחת חלק מנכסיה .אותם שלא קבלו הבחנה זו סברו שדעת חכמים
במחלוקתבינםוביןרשב"ג,לפיה אםלא כתבה"מהיוםולכשארצה",נתינתה
איננהפיקטיבית ,חלהגם אם כתבה האישה בשטר המברחת אתכלנכסיה.
לפי הסברזה רב הונאבריה דרביהושעחיזק את ההבחנה שיסד רבנחמן
(סוגייתבבאבחראק"נע"ב),ואשרהיהלהביטויבדברירביזיראבסוגייתנו.
קיימתאפשרותנוספתשהאישה כתבה בשטר אתכלנכסיה,ואולםלא אמרה
במפורש בעתנתינת השטר לבנה שכוונתה לשם הברחה.לפי הסברזהצריך
לומרשהיוהכמים שסברושישצורך בהצהרתכוונות מפורשת ,ואם לאכן
"מברחת קני" ,וחידושו של רב הונא בריה דרב יהושעהיה שדי בהוכחת
הקשרביןנתינת השטרובין נשואיה של האישה,כדי ללמדעלכך שמטרת
הנתינההייתה הברחתנכסים.
.22בתוספותלבבא בחראקנ"א ע"א ד"הגליא,מדייקיםשהנוסחהכולל אתהמילה"איגרשה",הוא
גירסתרבנוחננאל,והר"י הקשהעליה שאם הטעם להשבתהנכסים לאם,הוא שהתגרשה,יצא
שאםהייתה תחתבעלההיההבןקונה,והריזוסתירה למה שעולהמסוגייתכתובותע"ס ע"א!
ומתרצים שםשהבןלאיקנה,בשוםמצב,אלא שאםלאהייתה מתגרשת,הייתההמתנהנשארת
ברשותו במשךהזמן שאמוהייתה נשואה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קנת
י ישראלי"ס (תשנ"ז-תשנ"ח)
זינ
ביתןלסכםולומרכיסוגייתהבבלי,כתובותע"ח ע"ב-ע"סע"א,מוכיחה,
כי בקרב אמוראי בבלנתן לזהותקיומה של מגמה לחזק ולבסס את שיטת
הברחת הנכסים ,ולהפכה לקלה ליישום ,אולי כדי שנשים רבות יוכלו
להשתמש בה .אפשר להצביע על התפתחות בכוון של שכלול השיטה,
והפיכתה לקלה ופשוטה במשך הדורות ,החל מהאקט ההצהרתי של שמואל
בדורהראשון,דרךהיישום הלכה למעשהוההקלותשנקבעועלידירבנחמן
בן הדור השני והשלישי ,וגומר בשכלול השיטה עלידי נתינת מעמד של
נכסיםשאינםידועיםלבעל,לנכסיםהמוברחים,עלידיאבייבןהדורהרביעי.
ואולם ,כמו בקרבהתנאים בדוריבנהובדור אושא,כךגם בקרבאמוראי
בבל,היוכנראה מגמותשונותבעניין מעמדהאישהבנכסיה.בסיפור המובא.
בסוגייתנו,אנוקוראים עלכך שרבענןהתנגדנמרצות למה שעשהרבנחמן
בשטר המברחת .הגמרא מספרתכי רבענן "אזל לקמיה דמר עוקבא אמר
ליה:חזי מרנחמן חקלאההיכימקרעי שטראדאינשי" .אםהבין רבענן את
המעשהוהתנגדלובחריפותכזו ,משמעשהייתהביןהחכמיםבניאותוהזמן
והמקום,התנגדותלשיטת ההברחה ,מהשמסביר אתהפעילותהאינטנסיבית
של רבנחמן עצמובעניין .אם לאהבין רבענן את המעשה ובאמתובתמים
התפלאעלקריעת השטרעלידירבנחמן,גםאז משמע ששיטת ההברחהלא
הייתהידועה מספיק ,והשימוש בה לאהיהנפוץ.
מהסיפורעלאמושלזוטראברטוביהבסוגייתבבא בתראקנ"א ע"א,אנו
לומדיםכיהיוביןהאמוראים המאוחרים כאלה שבקשו להקשותעלכתיבת
שטרהמברחת,ואוליעלידיכךלצמצם אתהשימושבו(.כאמור,יהיהלנוקל
יותרלהסיק זאת ,אם נפרש שהאם כתבה בשטר את כלנכסיה).
יתכן שגםהסגנוןהבקורתי שנקט רבהונאבריה דרםיהושע,כלפיביביבר
אביי ,בכנותו אתדבריו"מילי מולייתא",היינודברים פגומים וחסרי טעם,
מלמד עלכך שהמחלוקתבענייןהייתה חריפהביותר.
,
ו
נ
ת
י
י
ג
ו
ס
מ
,
חרף הראיותלקיומן של מחלוקות ומגמות סותרות
ה
א
ר
נ
כי
המגמה השלטת קבעה שיש לאפשר לנשים שליטה בנכסיהן באמצעות
הברחתםלפניהנישואין.
מגמהזו אף התקבלה כהלכה לאחר תקופת התלמוד .הרמב"ם כהלכות
אישותפרק כ"כ הלכה ט'כותב" :האישה שכתבהכלנכסיה לאחרביןקרוב
בין רחוק ,קודם שתנשא ,אע"פ שאם נתגרשה או נתאלמנה תבטל המתנה,
כמושיתבארבהלכותמתנה,אין הבעלאוכלפירותיהן,ואם מתהבחייואינו
יורשן ,שהרי נתנה אותן קודם שתנשא .וכשתמותבחיי בעלהיקנה מקבל
המתנה מתנתוקניין גמור .ולא עוד אלא נתנה מקצתנכסיה או כולם קודם
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מעמד הארוסות והנשואותבנכסיהן
קנט
נישואיהוכתבהלמקבל:קנהמהיום ולכשארצה,שהרילאקנהקנייןגמורעד
שתרצה,אין הבעל אוכלפירות אותה המתנה ,ואם מתהאינויורשה".
ובהלכותזכיה ומתנה ,פרק ו' הלכה י"ב ,הוא כותב" :הרוצה להנשא
לאחר וכתבה כלנכסיהבין לבנהבין לאחר ,ואחרכך נשאת ונתגרשה ,או
שמת בעלה ,מתנתה בטילה שזו מברחת היא ,ולא כתבה כל נכסיה אלא
להבריח מבעלה שלאירשנהוכשתהיהצריכהלהןיחזרולה.לפיכך אם מתה
בחיי בעלה קנה המקבל מתנה אתהכל .ואםשיירה כלום,אפילומטלטלין
מתנתהקיימת אע"פ שנתגרשהאינה חוזרת".
וכך מסוכמת ההלכה בקיצור פסקי הראש לכתובות פרק ח' הלכה ב':
"האישהשישלהנכסיםורוצהלהנשאוכתבהכלנכסיה לאחרקודםלכןכדי
להבריח מבעלה ,אפילו כתבתן לבתה ,לא קנאן מקבל המתנה.ואפילו לא
הודיעהלעדיםשכונתהלהבריחנכסיה,רקשידועשעומדתלהנשא,שמיןגם,
או שנשאה מיד סמוך למתנה.והנימילי שלאשיירה לעצמה ,אבלשיירה
לעצמהכדי פרנסתה ,קנאם מקבל המתנה ,אלא אםכן כתבה מהיום תחול
המתנה כשארצהלקיימה.ואפילוהיכאדלאקנאן מקבל,הואאוכלפירותכל
זמן שיושבת תחת בעלה,וגם לא מכרתן ולאנתנתן לאחר .ואם מתהבחיי
בעלה ישארו למקבל ,ואם מת בעלה ומתה היא אחריומיד קודם שחזרה,
יחזרוליורשיה".
עד כאן אשר להלכה ,ואולם ,אשרליישום נראה ששיטת ההברחה לא
הפכה למנהגרווח בקרב הנשיםהיהודיותבקהילותהשונות.
שמואל מורל במאמרו על מידת העצמאות הכלכלית שלנשיםיהודיות
בחברההיהודית23,כותבכימנגנון הברחתהנכסים לאהגיעאף פעם לדרגה
שלמנהגרווח.לפידבריונראהכיהשיטה שבאמצעותההושגהשליטתנשים
בנכסיהןהייתהזוהמוצעתבמשנה שבראשפרקהכותב.הואמביאדוגמאות
מקהילותשונותבמצריים שבהןהיהנהוג ,החל מהמאה ה 13-לקבועכתנאי
בחוזההנישואיןויתור של הבעל על הכנסות אשתו,וכןהיהנהוג להתנות
לגבי מתנות שתקבל האישה ,שלא תהיה לבעלזכותבהן .דוגמאות אחרות
הוא מביא מקהילותבמרכז ובמורחאירופה במאות ה 17-וה,18-שבהןהיה
נהוג שהחתןויתר עלזכויותיו ברכושה של אשתווכן עלזכויותיולפירות
הנכסים ולירושתם.
Equal or 8 Ward: How Independent 8 Married .23חSamuel Morrell / 4
Woman According 10 Rabbinic Law 1Jewish Social Studies 1982.
"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קי
י ישראלי"ס (תשנ"ז-תשנ"ח)
זינ
לסיכום:בין אם הושגה שליטת הנשים היהודיות בנכסיהן באמצעות
הברחתם בשטרלפניהנישואין,ובין אם הושגהעלידיכך שהבעלהמיועד
כתב כתבויתור עלזכויותיו ,חשוב לדעתכי נעשה ,דרך קבע ,מאמץ של
קובעי ההלכה ,לקבוע דרכים שיאפשרולנשים מידה של עצמאותכלכלית.
קיומושלמאמץעקביכזה,בחברההיהודיתמענייןבעקרעלרקעהידיעהכי
עלפיהדיןהאנגליועלפיהדיןהגרמני,היוהנשיםהנשואותחסרותכלרכוש
משל עצמן ,עדסוף המאה ה,19-וכי עלפיהדין הצרפתי ,שלטו הבעלים
שליטה מלאה ברכושנשותיהם עד .1938