טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
שיבתהנידח לנחלתאלוהים
במשל האשה החכמה מתקוע ושמואל ב' י"ר) *
מאת,
1-
חיים מ"י גבריהו
מוקדש לזכרו הנערץ של מוריורמ המובהק
הרב יום משהצבי סגל ז"ל
המחקרי-שיטתי במקרא
מורנו הפרופ' סגל שתל את הלעיף
י
מ
ע
ה
ו
בארץ אוראל והעמיד תלכדדים הרבה .תלמידיו הרבים הושפעו וקלטו
מתורת רתם הדגול,איש א"צלפייכולתו.אותיריתקהבמיוחד דרךהלימוד
של רבנו הנערץ לנתחניתוח מדוקדק את כהשמעותו של הפסוק עלצלעותיו
וביטוייו .ומן הפרט,היחידה הראשונה הואהפסוק ,אל הכלל הפרק והמסכת
העניינית הרחבה.
הטנוח עסק בספרי שמואל בתקופה שלמעלהמחמיאים שנהולפי עדותו
"ספר זה כהנך את לבי בחינו המיוהד של סגנונו ותכנו" .גם בחיבור זה
הפקנותועלתרבהמפירושו שלהמנוח לשמואלב'ירד.
יה 14רצון שכשצנתו של רבנו הדגול הפרושן כהנה צבי סגל ז"ל תופץ
מנוףלהגדיל דעת תורהולהמרירה.
בישראלובעולם
ותשככי
16
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
שיבתהנידח לנחלתאלוהים במשל הפשה החכמהמתקוע
11
מבוא
אשה חכמה מתקוע נתבקשה עלידי ליאב להתחפש ולהציג בפני המלך דוד
דרמה של משל ,משפטי ול'השפיע בדרך זו על השבתו של אבשל'ום ,שנמלט לארץ
ארם'לאחר שהכה אתאמנוןאחיו (שמואל ב',י"ג -י"ר).
החוקרים מאשימים אשה זו בפטפוט ובריבוי דברים .אולם בדיקה מפורטת
של דברי האשה מתקוע ,על החוליות השונות של טענותיה ,העלתה שכל שיחתה
של אשהזו פרוכה בטוב-טעםובנויהכהלכה .מסקנהוו הוסקה לאחרעיון במקורות
לסיפור אבשלום ואמנון ולדברי האשה מתקוע מן הבחינה המשפטית-פרשנית
והספהותית-חכמתית ,תוך כדי התבוננות בחומר משרוה מהמזרח הקדום ומדברי
ימייוון,,ולעתיםגםבחומראטנוגהפי משלעמיטבע.
בחלק הראשון יזל טענות האונה (שמואל ב' י"ד ,ה-יא) מכוונת בקשתה
להמתיקדין משפט מוות על אח המכה את אחלו.ואילודבריה בחלקהשני (פסוקים
יב-יז) ,תכליתם .להשפיע שיצא דבר המלך למשוב בן נדח מארץגלותולביתאביו.
החוקרים ,שלא עמדו על הכוונההמיוחדתבחוליה שנוהזו,הכתימו בלא-צדק אשה
ח,כמה כפטפטניתמשעממת.
בב
בססתי את הסגדה שהאשה התקועית היתה הכמה מקוננת על מת לפי
אומנותה ,וכי דבר זה נתן אותותיו בתוכן דבריה .היא עושה שימוש במוטיבים
של קינה למת ,וכן נוהגת הוא כדרכם של חכמים להעלות חידות רמטבעות-
לשוןמסיפורימאורעותמימי קדם,וביח,ודמסיפורקיןוהבל בספרבהאשית.
של
לש בו במשל משפטי זה של האשה החכמה מתקוע ,הבנוי על רקע ארוע
היסטורי' ,בחינה דתות לאומית ובהינה אוניברסלית כאחת .האשה טוענת שמח-
שבתו של האלהים היא "לבלתי ידח ממנו נדח" (שם ,יד) והריהי מצפה שהבן
הגולה לא יושמד מארץ לשראל "מנחלת אלהים" (שם ,טז) .שאיפת התקועית
להשבת הנידח לנחלת אבותיו שורשיה כימי עולם בתהבות האדם .אידיאל זה
"השב את הנער אבשלום" (שם ,כב) ,מודגש ועובר כחוט השני בכל חלקי
* פרק מתוך מחקר"-דהור ,בארץ"-שיבת הנידח בקשת האובד ומקלט לנרדף בארצות
המקריב ראה פרגים נוספים" :מבקשי חסות המזבח והמקדש* ,מפר זר כבוד תשכבי; "עונשו
שלקיןוהעיר אשר נגהו ,כיח מקרא ל"ב תשב"ח; נדרכי טהרה והתחטאות מאשמת דם ויסודות
ביוגרפיים בתהלים נ"א"; "יואב הרודף והנרדף"-העומדים להופיע במפר ק ברסלבי ובספר
ש.יימין
,וכן "ד,רעורמה הסוציאלית של נחמיה בהשוואה לרפורמות בעולם העתיקי בספר
א"יכץ.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לו(
22
טבת תשכ"ט
-
,
ח-ים מ"י גבריהו
הספרות המקראית וחל על כל הנדחים למיניהם" :רשבתמ איש אל אחוזתו ואיש
אל משפחתו תשובו" (ויקרא כ"ה ,י)" ,ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו ל"א ,טז),
"וה' שב את שבותאיוב"(אידב מ"ב,י),וכו'.
פרק י"ד בשמואל ב' הגש אלינו בלבוש של יצירה ספרותית היסטוריוגרפית.
המחבר (או המקור שלפניו) מספר על מעשה 'שהיה ומשלב בו -בהתאם לאמנות
הסיפור שבמקרא -דו ,שיח בין אשה חכמה לבין דוד .אולם הדברים המושמים
בפי האשה ,דרך סיפור מציאותיחי ורוטט ,מעידים על יחס כבוד שבני הדורות
ההם החשו לאשה חכמה מסוג התקועית.
ההצגה הדרמטית לשם השגת שיבת בןנידחוהאידיאליםהאוניברסלייםהמובעים
כאןמשווים לשמואלב'י"דמעמדשל פרק חשובכתולדותההומאניזם.
אי הרקע ההיסטורי והמשפטי
המספר ! העלה את סיפור אמנון ותמר בסמיכות לפרשת חטא דוד רבת-שבע.
הסיפורים על אמנון וותמר ומרד אבשלום הם הוללה בשרשרת אסונות שפקדה
אתניחדוד.2
אמנון עינה את תמר ,אתותו מן האב .הוא אף מהב לקחת את ,הנערה לאשה,
אף 9ל פי שתמר רצתה להנשא לו .נשואין כאלה לא נאסרו עדיין במרחלט
אצל עמי הקדם .5סטיות כגון מעשה אמנון ותמר ,או מע'שה ראובן ובלהה ,ארעו
לעתים כמשפחה הפטריארכית הגדולה .בקרב מחוקקיימי קדם עוסקים במייחד
בסטיות אלהחוקי המקראוחוקיהחתים.4
1החוקרים מעלים על נס את סיפור תולדות דודובניו (שמואל ב' ,ט' -כ' ,מלכים 4מ א' -
ב') ,כמעשה-אמן היסטוריוגרפי .ראה
):. rollard,
;Hebrew 111%6, 1957
;] 1ראה גס Brueggemann, David and
-The
;his Theologian, Catholic Biblical Quartcrly, 1968, 156-157
. Whybray,א %.
~The Succession Narrative, 1968
2רד"ק אומר" :זה המעשה היה עונש רוד על מעשה בת-שבע ואוריה שבעונש ההוא נעשית
בביתו זמה הבאה לידי חרב ,לקיים מה שאמר לו הנביא "לא תסור חרב מביתך" וכן בדבר
von Rad, Old Testament Theology 1 1962, 49
.יל
.יל
אבשלום זמה וחרב ,הכל מידה כנגד מידה" .סגל אומר" :חטאותיו של דוד בבת שכע ואוריה
לא אחרו לעשות את פרותיו הבאושים בכית דוד ,אם האב לא יכול לכבוש את יצרו ונכשל
באשה איש ובשפיכות דמים ,מה יעשו הבנים שלא יחטאו? גם הם לא ניסו לרסן את יצריהם
הרעים ,והבכור אמנון מענה את אחותו ומגרשה מתוך ביתו בשנאה ובאכזריות ,ואחיו אבשלום
זומםמזימות נקםוהורג אתאחיובודיעבדיו ,ו,לבסוףמורדבאביוומביאאסוןגדולעלישראל".
יש כאן שרשרת של רצח אחים והורים הדומה במידת מה לאגדות המיתולוגיות למחצה של
יוון על אסונות שפקדו את הבתים המקוללים :בית אטריוס-אגממנון במיכני ובית לפיוס-אדיפוס
בתיבת שקרנסו את הטרגדיה היוונית הקדומה .אייסבילוס הוא שיצר באורסטיאה את המוטיב
י ספרות בלקסיקון Der Kleine p~uly, 1964 Art. Atreus,
של "ביתמקולל" .ראהציינ
.Agamemnon, Aischylosעליד השווה קיים גם המיוחד והשונה .את הסיפורים על האסונות
ירעיון התשובה שבאלידיביטוי בתפיסה המקראית
בבית דוד בספר שמואליש להשליםעלייד
בתפילת"הצילנישדמים אלוה" (תהליםנ"א).
ן נוהגים התר באחות שלא מן האם .השווה בראשית כ,,
3סגל" :והנכון שבימי דודהיועדיי
יב ,והקבל ויקראי"ח ,ט; כ"ב,יא
תשכרו
ר
ו
.19-34
'
מ
ע
ב
ע
ל
ץ
י
ב
ר
ת
4ראה ז' פלק "נשואי פנים מישראל"
והערך "נשואין"
באנציקלופדיה מקראית .על נשואי אחיות נמצא חומר מאלף בReallexikon der Assyrologie, -
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לו(
טבת תשכ"ט
שיב,תהנידח לנחלתאלוהים במשל האשה החכמה מתקוע
13
אבשלום ,אחיה של תמר מן האם ,5רב את ריבה והריהן טקם והורג את
אמנון .5מסתבר שאין על אבשלום ,לפיהניהג המשפטי של מכה אדם תוך כדי
מעשה נקמה,דין של רוצח במזיד;יי.תכז שמצבו המשפטי הואמעין "מזיד הקרוב
לשוגג"י.
יתר על כן ,מן האסמכתאות האתנוגרפיות שהבאנו בדברנו על "עונשו עול
קין והעיר אשר בנה" יוצא שרווח היה המנהג לא למצות את חומרתהדין במעשה
של אח המסה את'אחיו.8
אבשלום והרוצח שבסיפור האשה מתקוע נמלטו לארץ נכר
אבויום ,שהשה נפש אדם ,ובפוט נפש טבע המשפחה" תחריב לגדת תקשה
מסתימת מארצה לפי אמשת עם יש בהתהלכ"ו של שצח בארד בישר בתקעה
הסמומה לזמן הרצח ,משום סכנה לעצטו וסכנה לארץ ול"תמביה .מכל מקום,
ערכים Elam :תג 11%16, Geschwister Eheת~FtSstrJatchat, Geschwister Ehe 1לעמיננו
נמצא חומר השוואה מאלף במכתבו של מלך חתי לחתנו מלך
Hausgemeinschaftאהמניה שבו הוא מזהירובפניחיי
אישות עם אחות .ראה בעניין זה und
. lLoschaker, Fratriarchat,ע
"
~Mlltterrecht, Zeitschrift fuer Assyrologie )1933( 1
5בחברה הפוליגמית במיוחד נושא האח הגדול באחריות יתירה כלפי אמו ואחיו ואחיותיו
בני אמו .שמעון'ולוי נוקמים באנשי שכם על פגעם בכבוד אחותםדינה .גדעון מוכרח לגאול דם
",כי אחי בני אמי הם" (שופטים ח' ,יט) .האחריות של האח כלפי אחותו בת אמו משתקפת
בנשואי רבקה (בראשית מ"ג ,,כס-ל) .תופעה זו השפיעה %ל יצורת המושג רחמים =יוצאי
רמםאחת .השווה Dalglish, Psalm 51, 1962, 85
6ההקבלה המקראית היא ,כאמור ,נקמת שמעון ולוי באנשי שכם על אשר טמאו אחותם
(בראשית ל"ד ,כז-לא) .דעה מקובלת היא שאבשלום פעל בגוא,ל דם בהרגו את אטנון .ראה
ח"ז הירשברג" ,גאולתים" אנציקלופדיה מקראית ב' עמ' .392דעהזו יכולה להסתמך על הנוהג
הנפוץ בקרב ערבים ומספר עמים מודרניים ,אצל הערבים המיוחדיששעניין כבוד האחות עולה
בחומרתו על רצח .ראה Aberglauben desתז und 1ט den 51110תג .Canaan "dis Blutנ
.Pal~stinensischen Arabers" ZDPV )79( 1963, 15 ffאולםאיןבידינוידיעה על מנהג
גאולת דם במקרה של פגיעה בכבוד אחות בקרב עמי קדם מחוץ לישראל .ייתכן שצדק סגל
בקבעו בפירושו לספר שמואל שמתוך פרשתנו לא משתמע על קיום מנהג גאולת דם .ייתכן
שמעשה שמעוןולוי ב,שכםהיההורגמןהרגיל.
7ראה במאמרי "עונשו שלקין והבית אשר בנה" ,בית מקרא ל"ב תשכ"ח ,עמ' ,29-30ושם
מקורות מהתלמודוחוקיעמיהקדם.
8ראה דיוןיסודי במחקרו של of Cain, The Journal of theט1. Schapera, The 51
Royal Anthropological Institute )1955( 33-34על עובדה זו עמד גם ח"ז הירשברג
בערך "גאולת דם" באנציקלופדיה מקראית.
א
ר
י
פ
ש
9מתוך החומר האתנוגרפי שנאסף על
ל
ע
ו
ל
,
"
נ
ה
י 1). Smith, Kingship aad
י
ד
י
יד
Marriage 111 early Arabia )1907( 25. The Religion of the Sem~tes )1927( 419 ff.
. 360ק (Arabia Petraea 3 )1908
יימת נטיה l
בן משפחה קi
וצא שברצח s
). Mל ועוד ,יu
להקל.
ם
ל
או
ל
צ
א
ת
מ
י
י
ק
ה
ת
י
ה
ר
ת
ו
י
ר
י
מ
ח
ה
ל
ה
כ
ו
פ
ה
ה
ס
י
פ
ת
ן
ו
ו
י
.
ה
ח
פ
ש
מ
ח
צ
ר
ב
בן
עמי
ראה במאמרי
הנ"ל עמ' 30הערה מס' .5אפלטון מזכיר בשם כוהני הקדם שבמקרה של רצח בן משפחה
מתרגש במיוחד גזר הוין של נקמה" :שאין טיהור אחר מהדם המשותף שחולל וטומאה זו תמאן
להנקות בטרם תשלם הנפש שחטאה את תשלומי ההריגה הזאת בהרצחה בדרך שרצתה"( .חוקים
73ש) ,בתרגוםי
.ג.ליבם) .ראה Geschichte der Griechischen Religion
. Nע4.iןl
.)1941( 1, 600 ffאפלטון קלטמנהגים אלה וקבע אותם כספר החוקים למדינה הכרדיאלית שלו:
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
:
s
s
o
n
:
בית מקרא )לו(
א
טבת תשכ"ט
חיים מ"י !בריהו
אסור לו להכנס לעמוקים ולמקדש .נמצאו בטון הקדומה כוהנים כשמהים לטכסי
ההטהרות השונים של החוצת בשובו מגלותו 10ו1ש בכך'במהגי עםשונים( .ראה
על כך להלן בפרקהאחרון).
זאת ועוד .מיד אחרי הרצח חם לבם של הנפגעים ,ההורים והאחים ,ועל הרוצח
להזהר מהמתם .ולכן מהבן שאבשלום ברח רה"שש מקלט בתחומה של ארץ אחרת,
אצל אבי אמו בגשור שבארם .מנהג רווה הוא בקרב שבטי טבע עד הלום ,שנרדף
אשר אמו באה משבטתחר ,מבקש מקלט אצלקרובי אמו1ג.
כיוצא בזה נמלט ממקומו ,ומארצו הבן הרוצח שבמשל האענה החכמה .מתוך
הסיפור יוצא שהמעשה אהע בעיר תקוע .מתוך הרקע משתמע שהבן נעלם
באופק גני המשפחה .הללו פונים אל האם ומבקשים ממנה ,היודעת
וה
תוימו,שהיאתסגיר אותולידם.
תק
אתסמ
לא נאמר אמנם במפורט ,היכן נמלט והתחבא הרוצח ,אבל מסתבר ,לפי
המסופר על אבשלום ולפי החומר המשווה מהוך סיפורי החוצחים הנמלטים
בשירת הומררוס 12ובקרב עמי טבע ,שהבן נמלט לחוץ לארץ .את זה למדים
אנו מהמונח יינדח" הנזכר שלוש פעמים בדברי האשה (שמואל ב' י"ד ,יג-יד).
הביטוייינדח" במקרא מכוון בעיקהו לתיאור מצב של גרוש ושל עקירה מוחלטת
מתוך ארץ מולדת .15וכן מעידים על התהלכות הנער הרוצח כנע ונד נידח נחוץ
לארץ דברי בקשתה שהבן לא יושמד "מנחלת אלהים"; (פסוק טז) ומסייעים לכך
גםהביטויים "מנוחה" (פסוקיז)" ,לאיאספו" (פסוקיד).
כעבור שלוש שנים לשבת אבשלום בארץ ארם כלתה נפש דודאביו אל בנו
"כי גחם על אמנון כי מת" (שמואל ב' י"ג ,לט) .יואב מתערב בדבר ומסבב
שיבת אבש"ום לירושלים ולבית אביה יואב שולח אל המלך אשה חכמה מתקוע,
שדוד לא הכיר אותה ' 14ושם דברים בפי" .מתגלית כאן תכונה נוספת של שר
הצבא יואב והיא חכמתו כממשל משלים .דומה הוא בכך לנתן הנביא שעשה
גםהוא שקמוש במשל כבשת הרשן
"מי שבמחשבה תחילה ומתוך רשעות יההוג במוידיו איש מכני שבטו מנודה קודם כלמיבוא
אל רשות הציבור לבל יטמא את המקדשים ,או את השוק או הנמלים או כל מקום אחר שהציבור
מתעסק בו …וקל לו ישתוקק לקבוע שהליכים אלו צריכים להיות מלווים בתפילות וקורבנות
לאליםמסויימים שעינם פקוחה על המדעות (בל תקרינה בהן רציחות .אולםמי הם רשלים הללו
וכיצדיש לבטוח באותם המשפטיםכדי שיתנהלו בדת,על,כךיכריעו'נטורי ה
חוו'קיםביחד עםמורי
ההלכה והחוזים עם אלוה…ואם כף רגלו שלאיש בזה .תדרוך על אדמת ארצ שלהירצחיהרגו
הראשוןשיזדמןלומבני משפחת המת,או מן האזרחיםויהיהנקי"(.חוקים אנוש).
10ראה חומר משווהיווני נוסף לספר הקלאסי הנ"ל על נילסן גם 7010-ע 7. Harisson,
gomena
0 Greeksאז . 0. Guthrie,א .עז the study 0! Greek Religion, 1922,סי
065 )1954( 190נ) and theirראה הרבה חומר משל עמי טבע אצל 7.);. Frazer,
the ola Testament 1918 1.7'he Mark 0! Cainתו .Folkloreראה גםלהלן הערה.65
,1על המנהגים הערביםבענייני געולת ,דם למדתי(מפי אסירים בכלא שמה שנכלאו בעוון זה.
ראה סיכום תמציתי של מחקרים על מנהגיפ .ברווים ,בקשר לגאולת-ום ורצח אצלא .לבנון,
"קבציחוקים שלהעמים במזרח הקדמון" ,תשב"ז ,עמ' 210ואילך.
12ראה במאמריעל עונשו שלקין ,שם הערה.6
13דברם ל /א; ל' ,ד;ישעיהו ב"ז,יגוירמיהו מ /הכו מ"ט ,לו; ועוד הרבה .ראה גם לאלן
בקמע "למנוחה",
14עמדעל כךאהדליך ב Randglossen'-לספרשמואל.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לו(
טבת תשכ"ט
שיבתהנידח לנחלתאלוהים במשל האשה החכמה מ,תקוע
15
ב .טיבה של ה'אשה מתקוע והמק'ור'ות לדברי חכמתה
סביר להניח שיואב שם בפי האשה ,שהיתה ידועה לו כטובת-שכל ,את המוטיב
של סיפור האחים קין והבל ,והמביר לה את תכלית השליחות .ואילו האשה
הוסיפה משלה אמרי-חכמהמעולבים בתצוגהדרמטית.
הבהנתבונןבטיבה של אשה חכמהזו ובמקורותלדבריהחכמהשבפיה.
סגל משווה אשה תקועית זו לאשה חכמה טובת-שכל אחרת ויניא אביגיל
הכרמלית .אולםמסתיע במקצתמריבוידגרנה שלהתקשית.
"הכותב השכיל לנסח באמנות נפלאה את סיפור המעשה ואת טענותיה
של האשהכדי לעורר גלב המלך (וגם בלב הקוראים) רגשות המלה לאלמנה
השכולה בצרתה ,אבל אחר כךלהביא גם לשעמום והתעיפותמריבוי דבריה
של האשה ,מחזרותיה המרובות על בקשתה כממליצותיה וחכמתה עלהחיים
והמוות .ציור זה של החכמההתקיעית דו,מה לציור של אשה חכמה אחרת
בסיפורנו המטעה אף היא שפע של מליצות ודברי חכמה ,היא אביגיל
הכרמלית (ש"א ב"ה) .ואופייני הוא לנהוג של בולך ישראל כלפי נתעיו
החפשים שרור מאזין באורך רוח ובאדיבות יתרה לכל דבריה וטענותיה
הארוכים של האשה".15
כתלמיד הדן לפני ,רבו אשתדל למצוא דרך להמתיק את משפטו החמור של
מוריהפהופ'סגלולטהר במקצת אשה חכמהזו,מכתםהפטפוטוריבויהדברים.
נוסף לאביגיל יש להשוות את התקועית לאשה החכמה מאבל בית מצבה
(ש"ב ,כ' ,טז-כג) ,שהצליחה בחכמתה להשפיע על גררלעיר ואם בישראל .שלוש
הנשים האלה מתבלות דברקהן במליצות חכמה ובמשלי עם .שתים מהן-התקועית
וזו שבאבלביתמעכה,מוכתרות בתואר שלייאשהחכמה".
אשה חכמה –מ ק וננה לפי אומנו תה
נראה לי שהתואר "חכמה" ניתן לאשה ע מתקוע מפאת היותה מקרנת על
מת לפי אומנותה .16לפי הגררה מקצועית וו נוכל להבין בצורה שונה מהמקובל
אתמעשיהודבריה של אשהזו.
ירמיהו מזכיר שתי כתות של מקוננות" .כה אמר ה' צבאות התבוננו וקראו
למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואינה ותמהרנה" .לא נתברר עדיין
היחס שבין מקוננות וחכמות .האם הן חבורה אחת ,או כפי שהעלה אחד המבארים
לירמיהו השערה שהתכמות נמנות על מעמד חשוביותר בקרב חבורת המקוננות".
15ראהביאוש לספר שמואל ב' ,ל"ד.
Budde 16בביאורו לשמואל ()1890מזכיר אפשרותזו אלאשאיננומבססה.
17העלה רעיון זה אגב דיון מפורט על קינה למת 11- Jahnow, 1(2$ hebraeische
, ~Lelchenlied 1=Rahmen der Voelkerdichtung, 1923בדברו על ירמיהו (עמ' ד) תש
יאנוב בהבחנה מעניינת זו שהחכמות היו כת שלבעלי רמה גבוההיותר מן המקוננותהרגילות.
הבהנה זו מתקבלת יפה על הדעת .יענוב לא הביא להגחה זו ראיות מסממית ,והדבר צריךעיון
נוסף .ראה להלן כהערה הבאה .נראהלי שגם החכמה מאבל בית מעכה השחייכה לכת המקועות-
החכמות .נדמה לי ,שכח השפעתה עלה על זה של מקוננת מקצועית פשוטה .יתכן שקיימת זיקה
כלשהיביןנשים חכמות אלהלבין החכמות של אםסיסרא(שופטיםה',כס).
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לו(
16
טבת תשכ"ט
ים מ"י נבריהו
חי
"תכן
למצוא סמוכין כלשהו להנחה זו גם במשנה .18אך הבחנה זו
~WDNWוכחה טספת.
עד"ןצריכהה
מכל מקום סביר הוא שנשים אלה יודעות-לשלב בדברי קינה ל,מת אמרי-חכמה
ו'משל עלגורל אדם בחלד'.לשונותקינה כאלה'חדרוגםלדברינבואה.!9
נראהלי שלפחות שניביטויים מדברי האשה התקועית מקורם מתוך מוטיבים של
קינה למת ,זהם!
" ,1וכבו אתגחלתי אשר נשאההלבלתישוםלאישי
שם ושאריתעלפני האדמה" (שמ"בי"ד,ז)
כיבוי הגחלת הוא אחד הביטויים מתוך המוטיב הכללי הרווח של כיבוי אור
וכיבלי האש שבכירה רבתנור וכבבית ,כסמל לקץחיי האדם .החכם בקהלתמציין
בדברט על זקנה ומוות את הדמוי" :עד אשר לא תחשך השמש והאור …וסובבו
בשוק הסופדים" (קהלת י"ב ,ב-ה) .ומפורש יותר-בקטע על קינה למת בחכמת
בן-סירא" :על מת בכה כי כלה אור" (כ"ב ,יא) .במרוצת הזמן הוסב מושג האור
) 20
ל"נרה' נשמת אדם" (משליכ',בז
אולם דומה שלסמלכיבוי הגחלת נודעת משמעות טראגיתיותר .לא רק שנאסף
אל אבותיו אדם אחד ,אלא שנפסקה רציפותהחיים של הבית,כי לא נשאר לאיש
שםושארית עלפניהאדמ'ה.
סבירה היא ההנחה שתמונה זו של בית בו כב,ויה; הכירה,היינו חורבן מוחלט,
השפיעה גם על לשון הקינה לבבל שתבואעליה שכול ואלמון במוחלט" ,אין גחלת
לחמם,אור לשבתנגדו"(ישעיהומ"ז,יד
) .21
ע לא הסתפקה בניסוח חיולי של בקשתה שיינתן לה להמשיך
האשהמניקו
לשמור'על הגחלת בבית געלה ולהנחיל גחלתזו לבנה ,אלא העלתה על שפתותיה
את הלשון שלכיבוי גחלת ,שנחשב לקללה קשה ומרה .יש לציין שעצם הזכרת
18כבוד הרב הרא-ן לישראל ,הרב י"א אונטרמן ,הפנה תשומת לבי למשנה במסכת מועד
קטן דף כ"ח עמ' ב' ,שם נזכרות שתי כתות של דשים מענות ומטפחות .סברההיא שעל המענות
לןו:ת
נמנות הנשים האומרות דברי קינה ,ואילו המטפחות הןמב
.דרוג נמוך יותר .וכן אומר רבנו
עה
פי
הנגאל על נשי דשכנציב שהגמרא מביאה חרוזי קינה
'"נשי דשכנציב היו חכמות והיו
מע,נות ואומרות".
19ראה יענוב הנ"ל על חדירת הצורה הספרותית של הקינה למת בנבואה ,וכן 3. Sellin-
das 24 1956 5. 488מ ,);. Fohrer, Einleitung 1ראה גם להלן בדברינו על הביטוי:
~7
ה אשר לא יאספו".
"וכמיםהנגרים ארצ
20דוד נקרא "נר ישראל" (שמואל ב' כ"א,י~)
.ה' הוא הנר של הטלך המשיח הצדיק (שמואל
ב' כ"ב ,כס; תהלים י"ח ,כט; קל"ב,יז;איוב כ"ט ,ג)..ואולו נרו של הרשע ידעך (משליי"ג ,ט;
"
איוב כ"א,יז).
21החוקרים מתקשים בביאור הסיפא של פסוקיד בישעיהו מ"ז .אופיי1הם הם דברי דוהם
בביאורו משנת 1892האומר" :לא מובןלי דבר זהכי מהעניין שריפת בבל להפסקת האש בבית
ובמטבח" .ושואלWie konnte Deutero-Jesaya darauf kommen das zu bemerken :
אולם לפי החומר המשווה עלכיבוי הגחלת יוצא ,שהתמונה של חוסר גחלת היתה ידועה ונפוצה
עד שהנביא ראה לנכון לסיים בכך את הזותו הקשה על שכול ואלמון וחורבן מוחלט שיבואו
על בבל.
.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
שיבתהנידח לנחלתאלוהים במשל האשה ההכמה מתקוע
17
י קדם בתח'ום של טאבו שאין מעלים
הפעולה של כיבוי אש נתונה בלשונותימ
ו
ז
ה
'
ל
י
ג
ר
ן
ו
י
ס
ל
ש
ת
י
ט
מ
ה
ד
ארחו על שפתיים .22ולכן מותר לשער
בלתי
שבפי
התקועית (,וכן לשון "אין גחלת לחמם" שבפי הנביא) ,מקורה באוצר האמרות
שלקינה למת שנשאר ללאיורשים.
השערה סבירה היא שהנשים המקוננות תארו את מלוא האסון במקרה של מות
נצר אחרון של הבית ,בתמונה דרמטית וו של כיבוי גחלת ,ובכך הגדילו את
התאניה והבכיה.
האישית-הגחלת
ת
ש
ג
ד
ה
ל
ת
ו
י
ר
ח
א
ה
ב
יש לשים ל'
"
י
ת
ל
ח
ג
"
י
ל
ש
שבדברי
התקועית שממנה משתמע שהאשההיא'השומרת הגחלתשבבית.
בזה נגענו במנהג אוניברסלי הנפוץ בכל חלקי העולם בקרבעמי תרבות קדומים
רע'מי טבע כאחד שיש לשמור על האש שלא תכבה .28האש הבוערת ,הנר הדולק,
הוא הסימן המובהק לחיים של שלווה .מצוות "אש תמיד ,תוקד על המזבח"
המקדש 24
חל כאחד על הכירים שבבית כל אדם ,ועל האש שבמזבחות בבתי
ביוון ,רומא ,הודו ואחרים היה פולחן אלוהי הבית מרוכז מסבוב לאש התמיד
הדולקת בבית .לעתים קרובות האעוה היא שמכהנת כשומרת הגחלת של פולחן
אלהות הבית .אצל מספר עמים מוכנסת הכלה הצעירה בטכס נשואיה בסוד
פולחן אלהי הבית הנערך ליד אש התמיד שבכירים .26לאור האמור מובנת פה
משמעות לשון הבעלות "-גחלתי" שבדברי האשה.
בי
22ואה", Fest3chrift 1;. Landsberger )1965( 251 :י156א 8. Reiner, "Dead of
א .ריינר לא עסקה במקרא אבל נראהלי חשוב להבנת המקרא להעתיק את נוסח דבריהבעניין
הטאבו והסמנטיקה של המלה "כבה":
wouldמיי
example *0 elucldate the use of the verbתcite here such %
! % fire …This meaning ("Feuer ersticken," "erloeschטס kubbutu 107 putting
" machenז0ש5)6יי kubbutuז"( was heretofore connected with the meaning 10ת0
, "achtungsvoll behandeln" )1616.יית0ז0! with "06ת . 4166 1( 1( andק (AHw.
!טס !טק 0ן" ],5(. Nevertheless, 11 15 with this latter meaning that the meaning
ת the basis of multiple parallels from various 1%מס % fire" must be connected, which words for puttnig out~ that 15, killing, % fire are avo~ded asתו guages
by words for honoring, protecting. For many such express
*%600 and replaced
123 5. Abhand
ione see Havers, Neuere Literatur zum Sprachtabu (SAWW
lung (Wien, 1946( and especially the stl~dy 01 Benveniste:, Euphemismes ancie-ns
ת. Havers (Die Sprache 1 )1949( 116-122( 1י
ל 8! modernes, Festschrift
Benveniste's study evidence 15 adduced hr the use of the idiom 1gnem tut~ere as
1! 15 through this metaphor that French
out % f
e % euphemism
r
i
puttingז10
tuer, from Latin tutare, has acquired the meaning "!0 1]11".
ראוי לעיין בהתפתחות הסמנטית של כיבוד הבית בלשון חכמים .במשנה תמיד ה' ,ה נאמר
!0
like
עלכיבוי גחלים של המזבח" :והיה מכבדן ל.אמה".
23ראה אוסף של חומר אצל ichte, Art.
Thurnwald, Realexikon der Vorges( 1
"."Feuer
24ראה שמות כ"ז ,כ; ויקרא ,ו' ,ה-ו; כ"ד ,ב; שמואל א' ג' ,ג; על אשת החיל נאמר:
"לא יכבה בלילה נרה" (משלי ל"א ,יח) .השווה ירמיהו ב"ה ,י ,המזכיר "אוד נר" בהקשר עם
י0
קול חתןוכלח ,קולריחיים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
;
בית מקרא )לו(
ט
טבת תשכ"ט
חי רם מ"י גבריהו
זאתועוד.יש לשים לב למשמעות "יורש" המסומל בלשון "גחלת" בדבריהאענה.
בבבלית העתיקה מכונה היורש בפ 16שהוא ,לפי דעת חוקרים ,הרכב של שני
בטויים 1בג אש ו 611-ננ לשרוף.היורש הוא ה8 -ב 1המדליק את השמןבבית
ה8 -פ 16הוא הבן ובהעדר הבן נקרא 1668גם הנכד; אבל אחי האב אינם
נקראים ,16118כי שמירת גחלת המשפחה הלכה בקו ישיר מאב לבנו ולנכדו,
מתעודות בבליות משתמע שהיוו זה מתפקידן של רשויות הציבור לדאוג שתדלק
מחדש העש בבית שבו כותבתה האש.25
דברי שאן החכמה מתקוע נאמרו איפוא בשימוש לשון עזה ודרמטית .בבטאה
את התחושה הקמאית שמוטל עליה לשמור על גחל,ת בבית בעלה שלא תכבה,
שהבן יירש את אביו הבכך יישאר שם ושארית לאביו ולאמו על פבי האדמה.
ואמנם מסופר שדברי " nXVRעשויושם רג על המלך שמיד הבטיח לה בריבועה:
"חיה' אםיפול משערת בנךארצה".
'
'
" .2וכמים הנגרים ארצה אשי לא ייאספו" (שמט "היט
נראה לי שביט זה נשתלשל גם הוא מאמרות הקינה למת .לא עלה ביד
למצוא לו ,חומר מקביל מחוץ למקרא ולתלמוד ,אך נדמהלי שבמשמעות זו של
קינה נזכרת בעצם הסיפור בלשון נכי מות נמות וכמים הנגרים אשר לא יאספר'
ששיעורו הוא( :כפי שיתבאר להלן) כי נגזר עלינו למות (ולמה) נהיה כמים
25ראה חומר משווה אצלטורנוולוהב"ל.
חומר מאלף על "האש הקדושה" ותפקידה בדתובהיי המשפחה נאסף עוד לפני למעלה ממאה
שנה במחקרו הקלאסי של ( Fuatel 60 Coulanges "]8 Cite Antique" )1864הוא אומר:
בביתו של כליווני ורומי נמצאה אש תמיד והיתה חובה קדושה על בעל הבית ועל אשתולקיים
את האש הזאת יומם ולילה.אוי לו לבית שבו כבתה הגחלת,כי זה סימל את הפסקת רציפות
החתם .כאשר אדם נשא אשה גערך טכס אחוד הבעל והאשה ליד האש אשר בבית .אמונה זו
בהסתעפויות שונות נפוצה היתה בכל חלקי העולם וקבלה ביטויים שונים .נראה לי שצורה
מעורגת של שותפות האיש והאשה באש שב.בית נשתמרה בזוהר לפרשת משפטים למהדורת
מרגליות עמ' " :)198ועל חבירא דתרוייהו כחרא אקרי נר דכתיב "גר ה' נשמת אדם" גשמה ורוח
דבר ונוקכא לאינהרא בחדא ודא בלא דא לא נהריןילא אקרינר .וכד מתהכרין כהדא אקרי כלא
נר".
שמירת זכרון הנפטרוענייניירוווה קשורים באמונות ובפולקלור קדום בקשר עם האש שבבית.
בדברי האשה החכמה מתקועזעירים כמובןענייני פולחן אלהי הבית שבדתות עמי הקום ,אך
נשתמרה בה במלוא התוקף התפיסה השורשיתהקמיטת של הגחלתכרציפות המשפחה מדור לדור,
קשה לקבוע את דרך השתלשלות הביטויים והאמונות בקשר עם הדלקת אש וכיבוי אש .ברור
שזה מילא תפקיד בפולחן המתים .סברה היא שהביטוי "כיבוי גחלת" חדר לתוך דברי הקינה,
ומהם למשלי חכמה ולשפה המשפטית.
26ראה הערתו של א"א אורבך על "וכבו את גחלתי" במאמרו "הלכות ירושה וחי עולם",
דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות ,תשכ"ז ,א' עמ' .113השווה מקורות בבליים
אצל .Koschaker- Ungenad, Hammurabi Gesetze, 1923, 133ככל הידוע לי עמד
לראשונה טור-סיני על הקשר שבין הבימוי "וכבו את גחלתי" לבין החומר הבבלי המקביל .ראה
Wiener Zeitschrift fuer die Kunde der Morgenlandes, 1914, 445 ff. Klima,
.Untersuchungen ZUft1 Adtbabylonischen Erbrecht, 1940
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
שיבתהנידח לנחלתאלוהים במשל האשה החכמה מתקוע
19
הנגרים ארצה לא יאספו? היינו :למה יידח לנצח הבן האובד בארץ נכר ולא
יאסף לארץ מולדתו ?י2
סיוע עיקרי להנחה שלפנינו לשון קינה נמצא בתלמוד בבלי מועד קטן כ"ח,
ב במסגרת אמרות קינה למת של נשים .וזה הנוסח בכתב יד מינכן " 28גוד
גהמא מבבא לא נטמטו מקא לאנטוכיא" .רש"י מבאר" :הדרי 'מיא למפרע".
סבורני 'שנשתמרה ברש"י מסורת של פירוש הרומזת מבחינת התוכן למים הנגרים
אשר לא יאספו .ח"י קאהוט שהרגיש נכון בקשר שבין דברי הקינה של הנשים
לדברי האענה התקועית אומר" :בשמוליכין את הגוף מפתח הברת ,כלומר להובילו
לקבר ,אז לא נסתמו ונאספו המים עוד נכלי לשמרם שם וזה כמאמר של פסוק
הנ"לכי מות נמותוגו"'.
התמונה של מים במורד מופיעה עוד פעם במקרא במיכה א' ,ד" :ונמסו ההרים
תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד" .החוקרים קבעו
שמיכה א' שייך ,או מושפע ,מהצורה הספרותית של דברי קינה למת .29אם אמנם
יש כאן במיכה עקבות כלשהם של קינה למת ,הרי שהתמונה כאן התרחבה
ומבוססת על התופעה הטבעית שמים במורד הורסים במהלכם גבעות ובוקעים
בקיעים עמוקים.
תמונה אחרת בזיקה למים נזכרת בדברי הסופדים (קהלת י"ב ,ו)" :יתשבר
כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור" .כאן מובע הרעיון על קץ האדם תוך כדי
שימוש בתמונה השכיחה של קלקול פתאומי במתקניםוכלים לצרכי הספקתמים.80
ברור ומהתמונה של מים הנגרים במורד שאינם נאספים שבדביי-האשה התקועית
ן שפרנסה את ההחבתהתמונהכמושהיא בקהלת.81
היאשורשיתוראשונית,וייתכ
ז 2המספר נותן לנו את דברי שיחתה של האשה בצורתם המבעית כשהיא מרבה להשתמש
בסימנישאלה .ראהעל כךעודלהלן.
28נראה שיש להעדיף את הנוסח שבכתב-יד מינכן על פי הנוסח שבדפוסים" :נוד גרסא
מיא לאנטומי" מפרשי התלמוד ההלבטו ולא עלה בידם לפרש נוסחזה .ח"י קאהוט,
מכבא ונמסי
"ערוך השלם" חלקשני עמ' ,235אומר" :ואשראזי אהזה מקור ודוגמא של חרוז זה הוא
בש"ב י"ר,יד,כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לאיאספו .ולדוגמא אשת הכמה תקועית
אמרו ג"כנשי שכנציב על האדם שמת :גוד גרמא מבבא לא נטמטו מש לאנטוכיא כרהלגי'כ"י
מינכן ונ"ל להגהה לא נטממו מלש' סמםשענינו בערבית ומורית כמו סתם וכן הוא במ"ק ד' נהרא
טמקמא פי' מעיין נסתם…ועניין מלת אנטוכיא בלשון יוון 'Ev6oX~iovפ" כלי
לשמור בו דבר מה כגון מים וזולתו" .אף עלפי שלא נתבארעדיין בדיוק משמעות הרוז זה
בצברי הנשים ,מכל מקום נראהלישיש כאן זיקה לדברי האשה התקועית,כפי הנוצא מביאוריהם
של רש"י וקאהוט והדברצריךעיוןנוסף.
קיים מנהג לשפוך כל המים השאובים של הבית בו נפטר המת ,והבתים הסמוכים .מנהג זה
נקלט גם כהלכה (ראה יורה תעה הלכות בקור הולים של"ט הלכה ה') ,ופרטים עלדין זה אצל
י"מטיקוצינסקי "גשרהחים" מהדורהשניה הש"ך עמ'נ-נד.
אני משערשלפגינו מנהג קדום ,אלא שלאעלהבידי למצוא מקורותמשווים.
29ראהדיון מפורט על כך );. Fohrer, Micha 1, Festschrift, 11. Rost, "Das Ferne
.und Nahe 170"", 1967, 55 ff
30בראשית תקופת הברזל הומצא בור הסיד השומר על המים והותקנו כלים לשאיבת
המיםמהבוריתשלידהבתים שאספו לתוכם אתמימי הגשש
31בברוך הסורי ,פ"הי" ,וקרוב הכד אל המבוע דהאניה על החוף והחקם אל הקץ" (לפי
תרגוםא'כהנא).כאן הסתעפההתמינהלמליצה שלקרוב מקוםוזמן.
יי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
היים מ"י גבריהו
20
נדמהלי ,במשל זה "לא יאסף" הולם ביחשלגבי אנשים המתים בנכר ,או'כאינם
באים לקבר אבותיהם מכל סיבה 'אחרת ,כי הרי האחרים הזוכים להקבר בקבר
אבות נאספים אל אבותיהם -נאספים
פסוק יד הוא מעין גילוי דעתה האידיאולוגי דתי-חברתי של האשה התקועית,
הצלע הראשונה של הפסוק משתלבת יפה עם הצלע השניה בה מודגש שמידתו
שלהאלהיםהיא להשגב אתהנידח.ועלזהעודלהלן.
אל עמם .32
ג .המשותף שבין סיפור קי 7והבל לסיפור
אבשלום ואמנון לפי תיאור האשה התקועית
מאלפם כאן במשחד מטבעות הלשון 'על האשה ההכמה .יש להם לחכמים אוצר
של חידות ומשלים שאפשר לעשות (בהם שימוש לעת מצוא.ולכןסבירלהניח שנוסף
לדברי הקינ'ה למת ,רגילה אשה חכמה זו ,כדרכם של חכמים ,58להשמיע חידות
ומשלים שעניינם מאורעות מימי קדם ,ככתוב" :אפתחה במשל פי אביע חידות
מני קדם" (תהלים ע"ח,ב).
ן והבל כאב-דוגמה לארוע של אח המכה את אחיו.84
כבר הזכרנו את סיפור קי
אנו מוצאים בדברי התקועית צרופי-לשוןהמצויים בסיפררי בראשית .כגון" :וינצו
32השווה בראשית מ"ט ,כס; במדבר כ"ז,יג; דברים ל"ב, ,נ; שופטים ב',י; מלבים ב' כ"כ,
מ ועוד( Jahnow .שם עמ' 94ואילך) מציין שקיימות היו בימי קדם ועד ס,מוך לימינו קינות
מיוחדותלנופלים ומתים בארץנכר.
1
1
.
Mackenzie:
משפט
ם
ו
י
ם
ו
י
ד
מ
ע
ר
ד
ס
ה
ל
33על השימוש במשלי-חכמה
7.
ענייני
בחיי
Reflections 0 2 Wisdom, Journal Of Biblical Literature )1967(, 2-3מקנוי מזכיר,
נוסף למשל האשה החכמה מתקוע ונתן הנביא גם הדו-שיח של ישו עם אשה כנענית-פיניקית.
(מתי ט"ו,
טרקוסז ,כד-ל) ורואה כאן רסיסים משל דברי חכמה .הוא מניה שהחכמים
ה"ו להם מן המוכן אוצרות של חידות ומשלים לשימוש לעת-מצוא .יתר על כן ,החכמההיאיותר
מספרות בעלמא אלא:
נא_-כח,
0ת …1) was siso 8 way Of thouht and 8 way Of speech, which was byי'
means limited 10 the school and writing of the sages. 1) WELS the common way
Of thouht and speech, !!1 which those who where called wise excelled. 11
~vas
" aproache )0 reality …חב
נראה לי ,שהגדרה זו קולעת במיוח,ד לאומיה של האשה החכמה מתקוע וכן לאשה החכמה
מאבל בית מעכה ,לאור החומר שהבאנו אפשר לומר במידה רבה של סבירות שהאשה החכמה
מאבל בית מעכה מילאה תפקיד דומה לזו התקועית, .ושתיהן היו ,כאמור ,מקוננות על מת לפי
אומנותן .שתי נשים אלו מחוננות בידיעות ובכוח שכנוע ובבר ע'וררנו את השאלה אם מבחינת
המעמד החברתיקייםדמיון כלשהוביניהןובין החכמות של אם סיסרא.
.Brueggemann 34שי
' עסק במחקרו שפורסם בשנה זו בדמיון שבין אהועים בבראשית
בע–י"א לבין הסיפור ע,ל גורל דוד ומשפחתו בשמואל ב' ט"-כ'; מלכים א'; א'–ב' .עיקר
עניינו של ברוגמן הוא בתיאולו,גיה ובבניין האב הספרותי של שתי מערכות הסיפורים .באופן
בלתי תלוי עסקתי בקווי דמיון אלה במאמר זה ובז במאמרי "עונשו של קין והעיר אשר בנה"
הנ"ל .נקודת המוצא שלי היא בעיקר פרשנית-משפטית-אתנולוגית, ,והריני עושה שימוש רחב
בח.ומר משווה על מנהגי גאולת דם וטכסי כפרה מאשמת דם במנהגי עמי הקדם .מכל מקום,
עמדנו שנינו באופן בלתי תלוי ,איש איש לפי נקודת המוצא השונה שלו ,על הקבלות בולטות
שבין סיפור קין והבל לסיפור אמנון ואבשלום .ברוגמן מניח שהמאורעות ההיסטוריים ,של
דוד ובניו הם שהשפיעו על הקונסטרוקציה של סיפורי ברומאית והריהו משווה סיפור אום וחוה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
שיבתהנידח לנחלתאלוהים במשל האשה ההכמה מתקוע
21
שניהם בשדה"" ,על פני האדמה"" ,ולא ישא אלהים נפש" (שמ"ב ,י"ר ,ו ,ז,יד)
הדומים ללשונות" :ויהי בהיותם בשדה"" ,מעלפני האדמה" "גדולעווני מנשוא"
שבסיפור קין והבל (בראשית ד' ,ז ,יג) וכן "כמלאך אלהים .,.לשמוע הטוב
רהרע" (שמ"ב י"ד" ,ז) המקביל ללשון "והייתם כאלהיםיודעי טוב ורע" בסיפור
בראשית (ג' ,ה).
ד .מקומו של משל האשה מתקוע בקרב
המשלים המשפטיים שבמקרא
האשה הרגילה לקונן על המת ,שנפטר זה עתה נתבקשה לשנות צורת ההופצה
המקובלת של מקוננות 'ולהציג המות של אלמנה "באשה וה ימים הבים מ,תאבלת
על מת" .היא נתבקשה להציג בפני המלך שאלה משפטית ולהמחיש את סיפורה
י לגוש ודיבור בצורה המשכנעת ביותר ,שהמלך יאמין כי אמנם נדרש
על יד
הוא לחהוץ משפטבריבדמיםריאלי.
סיפור האשה החכמה מתקוע שייך מבחינת,בניינו הספרותי מצד אחד לתהום
המשלים ההחידות ,ומצד שני לתחום של הצגת-התחפשות לתכלית דתית-משפטית.
היסודות ה,באים סיפור המבוסס על מעשה שהלה ,אגונממיות לכאורה של הנאשם,
חריצת דין מפתי-עה של אדם על עצמו והתכלית המשפטית שלו -משייכים
את משל האשה מתקוע לסוג שאפשר להגדירו בתור משל להצגה משפטית
מפתיעה.
אנו מבססים את ההגדרות של המשל המשפטי על מחקרו היסודי של אוריאל
סימוןבעניין זה ~SSהכוונההיא לתפוס עובר עבירה בתוך מלכודת ,שעה שמספרים
לו סיפור תמים כאילו על מעשה,ריאלי באיש עובר עבירהדומה .כשמצליח המספר
להביא את השומע ,שאינו חושד במאומה ,לחריצת משפט,הריהומסיר את המסווה
מעל פניו ואומר לו :אתה האיש! יש צורך להלביש את הסיפור לבוש ריאלי
למען לא יחוש השומע בדמיון שבין מעשה החטא שבסיפור לבין החטא שהוא
עצמו חטא.
סימון מכליל בתחום המשל המשפטי את חמשת המשלים ההלן :א) מוטל כבימת
הרש (שמואל ב' י'/ב); ב) משל האשה החכמה 'מתקוע; ג) נביא האתחפש באפר
וצועק לפני המלך ,שנדרש ,במלחמה לשמור על איש כשהוזהר" :אם הפקד יפקד
ההיתה נפשך תחת נפשו או 'ככר כסף תשקול "והנה נמלט האיש מיד הלזומר
עליו" (מלכים א' כ' ,לח-מ); ד) משל הכרם(ישעיהו ה'); ה) משל האשה שנתגרשה
מבעלה והיתה לאיש אחר "הישיב אללה עוד ?" (ירמשו ג' ,א) .בשים לב שהמשל
לסיפור דוד ובת שבע ,סיפור קין והבל לסיפור אמנון ואבשלום ,סיפור נח והמבול לסיפור
אבשלום ורוד וסיפור מגדל בבל לסיפור שלמה ,ודוד .נראהלי שהקבלה בולטת ממשית קיימת
בין סיפור קין והבל לסיפור אבשל,ום ואמנון ,ואולי אי-אלה מוטיבים דומים בסיפור אום וחוה
לסיפור דוד ובת-שבע .ואילו יתר ההקבלות שע'מד עליהן ,ברוגמןאינן משכנעות.לי נהאה ,בניגוד
לברוגמן ,וכסיפור קין והכל הוא שהשפיע על סיפור אבשלום האמנון' .ואמנם מצאנו גם באגדות
קוון הקדומה שסיפורים על הצח בפגים משפחה בעידן המיתולוגי השפיעו עלהיצירה ההיסטורית.
השווה במיוחד את הספרותעל המקורותלטהגדיית שלאייסכילוס הנ"ל בהערה מס'.2
Urie1 Simon, Theראה כמיוהד את
Man's Ewe Lamb, Biblica 48, 1967 35,ז00ע
.הקטע . 220-225קק ;.The Literaly Genre : The Juridical Parable
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
'ה"יים מ"י גבריהו
22
יפי
מבנהי ספרותי אמנותי סבורני שאין לעהיכו לסוג
בירמיהו ג' אינר בנוי
המשלים המשפטיים המשוכללים.
'נראה לי שבשלישת 'המשלים המשפטיים שבספרי נביאים ראשונים עניינם
ן 86
הצגת שאלה משפטית וכהמלך,מופיע בהם כשנפט וכנאשם כאחד .יהושע גוטמ
קבע שה"הלך" שבמשל כבשת הרש הוא גובה מסים מטעם המלך .מכאן שהמלך
מעורב 'בצוהה כלשהי בדברוכן ,מעורב כסא המלך בסיפור האשה מתקוע באמצעות
פירושנו (ראה'
להלן) כממונה מטים המלך .ובודאי
"גואל הדם" ,הפועל לפי
שהמלךונצורבבגורל מערכתהמלחמהבסיפור התחפשותהנביא בספרמלכים.
האשה מתקוע והנביא מתחפשים לוכם הצגה דרמטית של מעווה משפט ,אלא
שהצגתה של האשה היא מבהכללת ורבת הושם .בכל ארבעת המשלים מופית,
כאמור ,הנאשםכאישאנונימיבליציוןעומו.
בתחום האנונלמיהת מצטיין ,משל חכרם (ישעיהו ה') ביהוא סיפור שיר בשפת
ם 88
רזים ,משל בתוך משל ו"אנונ"מ?ת כפולה" .srלפי מסקנת מחקרים אחרוני
משול הכרם לנערה"כלה.הידיד הוא השושבין .אם הדו לחתן טענות כלפי הכלה,
היה השושביןמייצגו כמאשים בפני פורום משפטי .הכתרב "ועתה ט,שב יהושלים
ואיש והודה שפטו נאבינילבין כרמי" (ישעיהו ה' ,ג) מבטא אתהסיכום לתביעה
המשפטית (השווה עמוס ז' ,טז) .59נראהלי שמהבלעת בסיפור העובדה שהרצפטים
מצאו את הכלה אשמה ולפי הנוהג מוטל ביצוע העונש על החתן-הבעל המרומה,
י קדם,להחמיראו להקל'בדינה .40
הרפואי ,בהתאםלנוהג המשפטי שלימ
ואילו "ועתה" שבפסוק ה! "ועתהאודיעאני אתכם את אשראני עושהלכרמי",
מציין את גזר הדין ודרך ביצועו .השומעים אינם מבינים שהידיד הוא ה' ,וכן
אינם חשים שה'כלה-האשה-וכן השופטים המציגים את העם אינם אלא
הם עצמם אישיהודהויושביירהצליםס4א.
אולם ליד 'השווהקיים קוייחודי במשל האשה החכמה מתקוע .ביתר המשלים
הכסקפטיים הנאשם נתפס במלנודת וחרץ בעצמו אתכבנפטו .דבר זה לא עלהבידי
האשה .היא מצפה היתה שהמלך יצווה להשיב את בנה לנחלת אלהים (ראה להלן
משמעות מושג זה בסיפורנו) ,ואז היא תקום ותאמר :אתה האיש ,אבי הבןו
המספר בשמואל ב' י"ד ,דם'עלה את כשרונותיה של האשה ,מציין עם זאת,
שדוד אהה פיקח ונבון-דבר לא נתפתה להאמין לסיפורה" ,כי ירחוני "DPnלשם,
36ראה הרצאתועל כבשת הרש,בית מקראיח-4יט חשכ"ד ,עמ' .4–22
37ראה 08 Jes. 5, 1-7, Archiv fuer Orient-ץ
.forschung 4)1927( 209-210
38ראהדיון מפורט על משל זה בקומנטר של .11. Wildberger: Jesaja, 1968, 163 ff
Erlaeuterung
39
"ועתה" מציין
. Bentzen, Zurג
סיכום או חוליה של אפיזודה נוספת בתוך המסכת הכללית .ראה
ועתה Vetusועתה ). Brongers, "Be~nerkungen zu2 Gebrauch des adverbialenו 11.
.Testaanentum, 15, 1965, 289-299
40ראה למשל חוקי חמורבי סעיף ,129השווה Driver-Miles, Assyr~an Laws, 1 281,
.11 367-371
40א המשיל המשפטי -וביחוד מעל הכרם -מצוי גם בספרות שלאתר המקרוי .רגמן:
11. Hengel, 1(85 Gleichnis von den Weingaertnaern, Zeii
ttschrift fur die Neut*08,1-39ן.tamendicle Wissenschait, 59 )1968
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
שיבתהנידח לנחלתאלוהים במשל האשה החכמהמתקוע
23
סו) ,אלא נתבהר לו עוד לפני שהאשההיגישה בכך ,שדבריהמכווניםאליו .דוד
שותק בכל אותו חלק של דברי האשה ושוקל את המניע והגורם ששלח nww
זו אליו ,ונתברר לו שאדם זה הוא יואב ולא אחר .דודאינו פהץיב לעצםהעניין,
אלא ת'וקף את האשה בלשון שהיתה 'נהוגה כנראה בחקירה משפטית" :אל
תכחדיממני דבר אשראנוכי שואל אותך…הידיואב אתך בכל זאת"(יח–יט).
האשה הופתעה מתבובתו היתיר'ה של ,תמלך ,שגילה את הסוד ,והרהבי מפארת
אתחכמתו":ואדוניחכםביתתומלאךאלהים לדעתכל אשרבארץ"(כ).
ה .הצגת ארוע משפטי דרמטי
ההצגה של האשה מתקוע מצטיינת בדרמטעת יתיהה וקובעת לה מקום
ייחודי בקרבהצגותדרמטיותאצלעמיהקדם.
הצגת סיפור שני האחים שונה לגמרי מההצגה הדרמטית של שינוי בלבוש
תוך כדי קריאת סיפור ההיסטוריה של יציאת מצרים בעת אכילת בשר הפסה
בחפזון (שמות י"ב ,כא-כז),כי שם מדובר ובנוהג פולחניוברציטציה של מאורע
הצגות והצלטציות של אגדות מיתולוגעת ,כולל
היסטורי .ואמנם רווחות
י ,אלים-אחים ,במנהגים הפולחניים של בבל ,מצרים
הים
סיפורים של רצח אלים-הור
וכנען.41
אזכיר כאן ,לשם הדגמת המיוחד בסיפור המקראי ,את ההצגה הפולחנית,
הקרובה בעתר מבהינת התוכן לסיפור האשה החכמה מתק'וע .המדובר בהצגה
הדרמטית של רצח האל אוסיר בידי האל סט ,אחלו ,שהיתה מוצגת כמצרים
החל בימי הממלכה האמצעית .42במשחק דרמטי זה נזכר במפורש ,בין השאר,
ו מתחפשים בלבוש מותאם לכך ,וכן הוצג הסיפור 'המיתולוגי:
שהכוהנים הי
כיצד הרוצח מוגלה מארצו לתקופה מסויימת ,לאחר מכן הריהם מושב לארצו
לצרכי משפט .אע"פ שייתכן שמשתקפים כאן מנהגים של גאולת דם בקרבבני
האדםבימי קדם ,הרי מופיע לפנינו גהעין זה עטוף בקליפה עבה שלמיתולוגיה,
שקשה לחשפהכדי ללמוד הימנה על נוהג משפטבימי קדם .לעומת זאת ,האשה
התקשית ,מתכוונת להציג תופעה אנושית ,שעל אף שארעה מבר כדוגמתה
בשחר האדם ,בסיפור קין והבל ,הרי נוגעת צעקתה אל המלך למעשה שבהווה
ממש.
41ראה במבוא לביאור ספר בראשית של
) gruadע5
und Sieges, Biblischer lLommentar )1966( 39–46
. Westermann: Schoepfungם
.eines Kampfesווסטרמן הביא
אוסף מקורות של אגדות בריאה מיתולוגיות על רצח אליםבידיגני משפחהצעירים .רצח האל
בעל בידי אחיו מות ומלחגוה אחיב ,תופסים מקום עיקרי בשירת אוגרית .השאור שבעיסה
המיתולוגית המצרית הוא רצח אל המתיםאוסירביויאחיו סטיהסיפור על האל תור בןאוסיר
דחוקם נקמת דם אביו .ראה . Bonnet : Reallexikon der aegyptischen Religionsge.א
. Osirisמזג ( schichte )1932במדות מיתולוגיות אלה משתקפים כנראהרסיסים שלארועים
היסטוריייםמימי בראשית משפתות האדם ,אבלאין מקום במסגרתו של היבור זה להרהיב את
הדיון בנדון.
42ראה Lesung und Deutung des dramatschen Remes- :זע11. Altenmueller: 2
.seum Papyrus. Jaarbericht, Ex Oriente Lux, 19 )1965-55( 421-442
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לו(
טבת תשכ"ט
חיים מ"י גבריהו
24
המשל 'הקרוב ביותר מבחינת התוכן מצא יהושע נוטמן 48באודה הפטית
הרביעית של פינדר משנת 462לפני הספירה .פינדר מעלה בפני מלך טירנה את
ההיסטוריה המית'ולוגית של בית מלכותו ,ולאחר מכן הוא אומר :ועתה אחוד
נא הידה לפניך ,ומעלה לפניו משל של ענף מעץ פרי שנגדע והריהו משמש
חומר תבערה וחומר בניין בארץ רחוקה .מן החידה משתמע שהחכם ,מספר דבר
בכוונה להשפיע על הסלד שישיב לעיר מולדתו גול!;פוליטי המתגורר עתה 'בנכר
בעירחיבי.
.1שתי החוליות בטענותיה ובקשותיה
של האשה החכמה
המנארים של פרק י"ד בשמואל ב' שא שמו לב ל'מנהגי-עם 'בענייני גאולת
דם שברקע סיפורה של האשה התקועית .בתוך כך התקשו כהבנת סיפור זה גם
מבחינתו הספרותית .כבר הזכרנו את דעתו של סגל שהאשה הפותחת את דבריה
בצורה נאה ומשכנעת יורדת במרוצת דבריה לדרגה של פטפטנית משעממת.
וישמי שהפליג לומר :דוד נזקק היה ל"סבלנות של מלאך" כדי להאזין לריבוי
דבריה.41
עם זאת נראהלי שאם יואב והמספר המקראי החשיבו את חכמתה של האכוה
מתקוע ,לא יהא זה מוצדק לזלזל זלזול-יתר בחכמת הדיבור שלה .ואמנם,
כשנעיין יפה 'בדברי אוגה זו ,בשימת לב לענייני משפט וגאולת דם ,נווכח שכל
חוליה וחוליה בטענותיה מכוונת לתכליתה -להכין את המלך מבחינה .נפשית
לההגברעלספקותוחומשותבענייניהנוהגהמשפטי של אח המכה אתאהלו.
בחלק הראשון של דבריה (הפסוקים ד-יב) הריהי משיגה ,כאמור ,הבטחה
מאת המלך שלא יחרוץ משפט מחמיר של עונש מיתה לגבי אח שהיכה את
אחיו .ובחלק השני של דבריה למפפוקיב ,ואילך) היא חותרת להמתיק את עונש
הגלות,למען לשובהבןהמגורשמארץגלותו לארץישראל נחלתאלהים.
החלק הראש'ון של ד,ו-שיה האשג התק1עית עם דוד:
המאבק הדרמטי של האם עם המשפחה וגואל הדם
"מאל הדם" נזכר רק פעם אחת בסיטור המקראי בפרק זה (שמואל ב' י"ד)
ואילו יתר ההזכרות של נושא תפקיד זה הן מן הספרות המשפטית המקראית.
גהנ'ה קיים לבאורה הבדל בין שני הסוגים הספרותיים .כאן ,בסיפור המאבק הוא
בין "כל המשפחה" הרודפת את הרוצח לבין האם המגנה עליו למען קיים שם
ושארית לאיומה .ואילו בספר'ות המשפטית לא נזכרה המשפחה כל עיקר ,וכל וכמאבק
הוא בין רוצח יחיד לבין גואל דם יחיד .ברור שהסיפיר הוא שמשקף את
43יהושע גוטמה בית מקרא שם% ,ל חומר משווה נוסף ראה במאמרו של אוריאל סימון,
שם הערה.1
" … bei der lange rede des
44ראה ~. Schulzנ האומר על דוד Engels-
" geduld bewiesenאוריאל סימון מסכם את תולדות המ
~Veibesחקר" :פרשנים קדמונים וחדשים לא
הצליחו לתת הסברמשביע רצון לרבריס הגוססים של האשה,מחרי שהמלך נשבע לה בשם ה' של1
ימות בגח".
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לו(
טבת תשכ"ט
שיב,תהנידח לנחלתאלוהים במשל האשה החכמה מתקוע
25
המציאות ,כי הרי בגאולת דם נוטלים ברגיל חלק פעיל כל בני המשפחה של
הנרצח הרודפים את כל בני המשפחה של הרוצח 44א .כל זה ועודעיונים המיאוני
להעלות השערה ,שהמחוקק המקראי שאף להכניס ריפורמה ויצר מוסד משפטי
חדש של "גואל דם" כממונהצבורי( .אני דן על כך כמפורט במחקר העומדלהופיע
ב"בית-מקרא").
והרי פירוט של חוליות הדו-שיח:
הבקשה היאש'ונה :המשפחה מואשמת ע"י האשה בכוונה לרצוח את
היורש ולרשת את בית בעלה הנפטר "גהנה קמה כל המשפחה …ונשמידה
גם את היורש וכגו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על
פני האדמה" (שם ז)' .האשה מאשימנו את בני המשפחה (וזה חל במיוחד על
אחי בעלה המיועדים לרשת את אחיהם) ,ונותנת בפיהם את דברי עצמה ,שהם
זוממים לרשת אתנכסי,בעלה.
המלך משיב" :לכי לביתך ראני אצוה עליך" (שם ח),היינו שיצוה עליהם
לא לפגוע בבן.
הב ק שה ה שניה :האשה ממשיכה לטעון טענה נוספת " :ותאמר האשה,
התקועית אל המלך עלי אדוני המלך העון ועל בית אבי ,והמלך וכסאו נקי".45
(שם ט) .כבר הדגישו המפרשים שיש כאן רק לשון של כבודכלפי המלך ,וכוונתה
לומר שהמלך וכסאו נושאים באחריות לדם שיישפך .לכאורה ,מדובר כאן בריב
דמים בין אשה ,המשפחתה, ,ולמה ישא המלך ובית אביו וכסאו באחריות לריב
משפחות זה? נראהלי ,כאמור ,שבפסוקים ט-יא מדברת האבזה על ממונה מטעם
המלך" ,גואל הדם" שגם הוא מתנכל לשלום בנה" .גואל הדם" נזכר או נרמז
בסיפור זה בלשון יחיד" :המדבר אליך"" ,מהרבות גואל הדם לשחת"" ,להציל
את אמתומכףהאיש" (שםיא,טז).
המלך מ שיב'" :ויאמר המלך המדבר אליך והבאתואלי ולאיסיף עוד לגעת
בך" (שםי) .פירוש הדבר שהמלך יביא אליו את פקידו ויצרה צליו שלאיוסיף
עוד להטריד את האשה .התיקון "והבאתיו" ('במקום "והבאתו") אין לו שוםיסוד.
סגל מפרש שיש כאן יחס תלוי" :איש מבני המשפחה שידבר אליך להמית את
בגך הביאיהו אלי וכך מסר את העניין בידה היא" .45אולם תרגום השבעים
ותרגום קונתן מוסיפים מילת "מי" לפני המדבר .לפי זה מתפרש הכתוב שמדובר
פה על אדם אחר ולא על אנשים מבני המשפח.ה ,כי "מי"י
ם בינוני מבש
סתמיות ואינו 'מתאים לאנשיםידועים מבני המשפחהי .4כל האמורמסייע להשעהה,
שבסיפור האשה החכמה מתקוע מכוונים הביטויים בלשון יחיד "המדבר אליך"
44א על פי מנהגי הבדווים גולים מביתם עם הרוצה כל בני המשפחה ,הנבללים בתוך
"החמישה" שלו ,ראה פרטים על תחולת עריב,ות בני המשפחה בקובץ הנ"ל שלא .לבנון ,עמ'
210ואילך ,ושםציוני ספרות.
45צרופי לשון רבים על כסא במקראעניינם ושיאת אחריותו של הכסא למעשה צדק ,השווה:
שמואל ב'י"ר ,ט; מלכים 4מ ב' ,לג;ישעיהו ט"ז ,ה; משלי ט"ז,יב; תהלים ט',ה,ועודרבים.
46ראה בביאורו לספר שמואל.
של
.
א
ד
פ
ס
ל
ו
ר
ו
א
47ראה סגל ,שם .ראה גם בבי
שמואל
.
1
8
8
1
משגת
ן
י
י
צ
מ
ה
ן
מ
ר
ט
ס
י
ו
י
ק
כאן
הקבלה לכתוב"מי בעלדבריםיגש אליהם" (שמות כ"ד,יד).
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לו(
טבת תשכ"ט
חיים מ"י גבריהו
26
"מכף האיש" לגואל הדם הממ'ונה מטעם המלך שאינו מזדרע עם הרבים "כל
המשפחה".
המק שה השלישית :היא לחזק ולקיים את הבטחת המלך בשב'ועה בשם
ה' שגואל הדם לא יתאמץ למצוא את בנה ,להענישו ולהשחיתו" :ותאמריזכר נא
המלך את ה' אלהיך מהרבת גואל הדם לשחת יולא ישמידו את בני ויאמר חי
ה' אם יפל משערת בנך ארצה" (שם יא) .רפ"ק מפרש "רצתה לומר שיוציא
שבועה מפלו".48
ו
ד
י
מ
ש
י
(
ת
י
נ
ש
ה
ר
י
כ
ז
מ
ו
האשה
ו
ד
י
מ
ש
י
ת
ר
ז
ו
ה
א
ל
ו
"
את
"
י
נ
ב
ייתכן שבביטוי
האשה את -
בלשון רבים) את כל המשפחה ,אם נכון הפירוש המוצע ,כוללת
כל
הרודפים השונים. ,ובונה טענותיה בצורת כיאסמוס :כל הבמטפחה ,גואל הדם,
גואל הדם ,כל המשפחה .לפי הנחה זו קיימים שני -סוגים של מתנכלים" :כל
המשפחה" ו"גואל הדם" וכן שני סוגים של עונש :מיתה וגלות( ,החלק הראשון
של הסיפור (פסוקים ד-יא) בנוי בצורת דו-שיח ואילו החלק השני (פסוקים
יב-כ) הוא הדשיה.
החלק השני :המתקת עונש הגלות
בחלק השני (מפסוקיב ואילך) מתכוונת האשה ,כאמור ,להציל את בנה מעונש
הגלות ,ולפחות לקצר זמנו של עונש זה .אולם ,אם בהמתקת דין המוות יכול
היה המלך לסמוך על מנהג מושרש ,וכמכה אחיו יש בו צד של שוגג ודינוכדין
קין להתהלך נע ונד ,הרי בעניין ביטול עונש הגלות נדרש ועצלך לשגות את
המנהג המשפטיהרווח בעם.49
חלק זה מדברי האשה נפתה בבקשת רשות הדיבור לעניין נוסף" :ותאמר
האשה תדבר נא שפחתך אל אדוני המלך דבר ויאמר דברי" (יב) ,מכאן ואילך
היא בונה דבריה משל בתוך משל עד שהיא מבטאה את תמצית בקשתה "ועתה
באתי לדבר אל המלך" (ט).60
"למה השבתה כזאת"
בחלק זה של דבריה לא עוד תבקש האשה ותתחנן ,אלא תדרוש ותטען בתוקף
המלך ובפסוקים יג-יד)" :ולמה השבתה כזאת על עם אלהים ומגמר
כלפי
המלך הדבר הזה כאשם 'לבלתי השב המלך את נדתו" .שיעור דבריה הוא :המלך
לא היה צריך לחש,וב כזאת על עם האלהים שיגזרו עונש מיתה על רצח אח
בתנאים כאלה .והנה עוברת האשה לדרישה קיצונית שגם כן לא היה צריך
לה,תדבר (נקוד "סך8ר") ,כאילו העם הרא אשם בכך ,ומהמלך איננו יכול
48לפירוש זה של הרד"ק יש סמוכין בכתוב "ותאמר לו אדוני אתה נשבעת בה' אלהיך
לאמתך" (מלכים א' א' ,יז) ,שממנו משתמע שבת-שבע מבמסת את טענתה על הבטחה מלווה
בשבועה,וכינודע לדבר תוקףיתר.
49על הסכנות לשלום הציבור שישבהתדיינותו של רוצח בארץ מולדתו מתוי הומר מקביל
ביחודביוון הקד,ומה .ראהציוני מקורותלעיל בהערות ,9 ,2ובייחוד באוסף ההומר .Frazer
ראה גם להלן הערה.56
50ראהלעיל בהע.רה על משמעות"ועתה".
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שי
בית מקרא )לו(
טבת תשכ"ט
שיבתהגידה לנחלתאלוהים במשל האשה החכמהמתקוע
27
להשיב את נדחו .הנושא של ייאשם" הוא העם1ס .כאן נגעה האשה ההכמה
בנקודה הרגישה מבחינה דתית ונפשית ,ומבהינת סבך היחסים בין המלך לבין
העם בענייני משפט .המלך מוכרח היה להתחשב בתביעות המשפטיות הרווחות
בעם שרוצח אחיו יהא נידון לגלות .וכאן מוענת האשה :למה אתה מאשים
את העם בדרישה זו שהמלך לא ישיב את נדחו וישאר לנצה עד מותו גע ונד
נידח מעמו ומארצו?
הביטוי "נדחו" ,בדומה לביטויים "נחלת אלהים" ו"למנוחה" ,הם אבניהבניין,
שעליהן מבוססהפירוש שהחלקהשני שלדבריוהאשהמכווןלביטולהגלות.
האשה ממשיכה לטוות רעיון זה על הצורך להשיב את הנידח בעשותה שימוש
בהבחנה ,שמקורה ,כאמור ,בלשוןקינה 'למת,בין גורל המת לגורלהחי;השייך,לפי
מקורו -כאמור -ללשונות הקינה" :כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא
יאספו" -כי המת לא ישוב 'והריהו משול למים הנגרים ארצה אשר לא יאספו,
משמע שבניגוד לכךיש ,לצפות ולפעול שהנידח החיייאסף וישוב לארץ מולדתו.62
אולם ,כאמור בקטע הקודם ,ייתכן ומהמחבר העתיק כאן לשון עממית ההוטה של
נשים .ויסעור הכתוב( :גלשון שאלה-הנהיה) כמים הנגרים ארצה אשר לא
ו?
יאספ
האשה מתקוע מסיימת קטע זה של הטפת מוסר למלך בהצהרה אידיאולוגית
דתית על דרכי האלוהים' :עלא ישא אלהים נפש 1ו(לא) חשב מחשבות לבלתי
ידה ממנו נדח" ? '5כבר עמדנוי
י זה :ולא ישא אלהים נפש 1
לתויקה שביןביטו
.
6
4
לבין :גדול עווני מנשאו בסיפור קין נראה שמלת "ולא" חלה על שני חלקי
המשפט ,ושיעור להדברים כך הוא :כלום לא חשב אלוהים מחשבות שלא לעולם
ח ? 6ס
ידח ממנוהניד
51לפי הפירוש הרווח הנושא של "אשם" הוא המלך .אולם נראהלי שהכתובעשוי להתבהר
עלפי המתח הקתםבין הדעות והמנהגים של העםלבין המלה ולכן מעדיףאני לפרש ,כאמור,
שהנושא של "אשם" הוא העם,
52מקובל לבאר את הפסוקיד ,וכהכוונה שאי-אפשר להשיב את נפש אמנון לתהיה .אולם
הפירוש המוצע כאן מבוסם על ההנחה שהאשה מדברת על העתיד ,שצריך להשיב את הנידח
כל עוד הוא בחים .פירושיו כלום לא יכפר אלהים ,נפש?יש לו גם סמוכין בתרגום השבעים
וכפשיטא שבארו :ולא יקח את הנפש להמיתה בעד חטאתה .רש"י ירד"ק מבארים :ולא ישא
אלהים נפש איש מן המיתה .דרייבר ) (Driverבמהדרוה השגיה לביאורו לספר שמואל משנת
,1913הרגיש נכון שהמשל על המים הערים ארצה אשר לא יאספו נאמר על הבןהשי אבשלום.
אבל גס הוא נגרר אתרי המשמעות המילולית ,שנתן כאמור התרגום השבעים ובפשיטתא:
"]0! taie avay 11ת ~01ט 04נ) .andלי נראה לפרש "ישנו" ,ע"ס המובן :מושא פש.=9
מכפר,והדבריםיאמרו בלשוןתמיהה .ראהעודלהין.
53שונה מחשבה טובה וו של האלהים ממחשבה רעה כגון:איכה ב',ח .מילת "ולא" שבצלע
הראשונה בשמואל ב,י"ר,יד חלה על שתי הצלעות של הכתוב .ראה צורה וו של שימוש במילת
"לא"באיבה ג/לג.
54ראה קטע "גדול עווני מנשא?" במאמרי "עונשו של קין והעיר אשר בנה" (בית מקרא
ע"ב עמ' ,)30–31מקום שם הבאתיסיוע מ"ולא ישא אלהים נפש?" שבסיפור האשה התקועית
שיש יפרש גם את הנאמר בבראשית בלשון תמיהה :האם גדול עווני משתוכל לנשוא ולכפר
ולסלוח)?
55ייהכןלוהלמןה,לשון "ממנו" מכוון למקום קדשו ,מקום מושב האלהים וארץ נחלת ה' ,כפי
שעודיבואר
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
היים מ"י גבריהו
השבת הגולה אונחלת אלוהים
ועושה הגיעה האוטה לעצם ויו11י (בפסוקים סו ,טז) .היא מזכירה דברי
הכוח והתדיינות שהיו לה עם בני הע
ם .הללו היו מיראים אותה מלהביא בקוטה
.
ך
זו של ביטול עונש הגלות בפני המל אולם היא הההיבה עוז לבוא ולדבר אל
המלך מתוך תקוה ש"אולי יעשה המלך את דבר אמתוכי ישמע המלך להציל את
אמתו מכף האיש (המבקש) להשמיד אותי ואתבני מגחלת אלהים".לפי פירושנו
"האיש" דידן הוא הממונה הציבורי השומר בהקפדה על כך שהרוצח לא ישוב
לארצו ולבית אמו .מן החומר האתנולוגי ובמיוחד מתוך אגדות וח'וקים יווניים
למדנו ,שרא'ו סכנה לארץ בשובו של הרוצח,כי הואיכול לטמא ולהביא אסון .לכן
היה הציבור ביוון רהשליחים של המקדש בדלפי שומרים בהקפדה ומהגולה לא
ישוב למקומו כל עוד דבקה בו סכנה.56קיים איפוא מאבקבין רצונה של האשה
לבין "האיש"(היינוגואל הדם)העלול להתנכל לשאיפתהזו.
בניגוד לחלק הראשון של טענותיה ,שבו ספרה על רצון המשפחה להשמיד
שם ושארית מ"עלפני האדמה" ,נמצאת ,כנזכר ,מילת המפתח בחלק השני בביטוי
"נחלת אלהים",היינו :ארץ ישראל ,בניגוד ליתר הארצות .היתה וו טענה רגישה
לגכי דוד ,שהתאונן גם הוא בשעתו על שאול הרודף אותו" :כי גרשוני היום
מהסתפח ננחלתה' לאמר לך עבודאלהים אחרים" (שמואל א' ב"ו,יט) .בארצות נכר
אין במה ומזבח לה' ,ואין הגולה יכול להרגיש קרבת אלהים בארצות עובדי
אלילים .עונש ההשמדה מ"נחלת אלהים" ,חל כאן על הבן הרוצח ובהפלגה
על האםוהבן כאחד"אותי ואתבני".
"למנוחה"
האשה מגיעה לשיא ,ולסיכום באומרה" :יהי דבר המלך למנוחה" .וולף חקר
את משמעות המלה "מנוחה" במקרא וקבע שהיא מעיקרה "המצב הנוצר עם
הפסקת התנועה ,או הפסקת הנדידה" .המונח "מנותה" בהוראה זו ,מוצאו מזמן
הנדודים במדבר .ארון הברית "נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם
מנוחה" (במעבר ל"א ,לג) .וכן בדבר ה' לדוד" :זאת 'מנוחתי עדי עד" (תהלים
קל"ב,יד) .המסקנה של וולף היא ששתי המלים "זאת מנוחתי" ,או "זאת המנוחה",
היו האות למנוחת מחנהנודדיםבימי קדם.
67
56ראה לעיל דברי אפלטון .אמונת עם על סכנה למלך מנקמת דם המת נמצאת בתרגום
הארמי המובא אצל רד"ק לסיפור מפלת אחאב ברמו
,ת גלעד" .ויצא הרוח ויעמד לפני
(מלכים א' ,כ"כ3 ,א) "ונפק הוחא דנבות וקם קדם ה
ר
מ
א
ו
ו
ע
ב
ב
ך
נ
י
מ
'
ל
ע
ם
ק
ת
י
לדמי ידי
דאנא מצינא לאטעיותיה ולאובדנא יחיה מן עלמא" .ראה מקורות השוואה יווניים מרובים על
הסכנות שהרוצח הזה עלול להביא על ארצו אצל ת411550ן עמ' 400 49ראה מקוהות על
דרכי ההטהרות מאשמת דם ,במאמרי על תהלים נ"א העומד להופיע בתפר ברסלבי .חומר מקביל
משלעמי טבע ראה בספרו הנ"ל של .Frazer
57ראהא .וולף" :לא ז,את המנוהה" בית מקרא ס"ה–ת"ו ,תשכ"ו ,עמ' .14נראהלי שהמובן
הקרוב ביותר למונח זה בפרקנו נתן ב"הדריכוהו מנוחה" שופטים כ' ,מג .קויפמן מפרש ע"פ
ההשוואה לאיוב כ"ח ,ח "לא הדריכוהובני שחץ" -רדפו אותו ממקום למקום ואל תתנו לו מנוח
לספרשופטים).
ויהיהכחיה נרדפת( ,ראה
ה'"
בפירושי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לו(
טבת תשכ"ט
שיבתהנידח לנחלתאלוהים במשל האשה החכמה מתקוע
29
נראה לי ,שאפשר להחיל מסקנתו של וולף גם עלביטוי "למנוחה" שבסיפורנו,
וכי לפנינו כאן מונח טכני של מתן צו להשיב את הנידח המתהלך נע ונד ,בארץ
נכר ,למען יבוא אל המנוחה במולדתו .בניגוד לכך הוא ח'וסר מנוחה "כתרו את
בנימין רדפוהו מנוחה הדריכיהו" (שופטים כ' ,מג) .אין לקבל את הפירוש הרווח
שמדובר בסיפררנו על מנוהת נפש ,68כי המלה "מנוהה" בתקופה הקדומה עיקר
מובנה ,כאמור ,הפסקתהנדידה .59
זאת ועוד .ייתכן שהביטוי הקצר והחזק "יהי דבר המלך למנוחה" משמעותו
רחבה יותר מתוכנו המילולי .מבחינה טיפולוגית מקביל ביטוי זה לביטוי הבבלי
,simdat sarrimשבא לעתים בקשר עם הוראות מוסריותבענייני משפט ,בייחוד
בתקנות הנוגעות לחיים סוציאליים .החוקרים שמו לב שהמונחתלזז,simdat 5%
נזכר בזיקה להכרזות הרפורמטוריות הידועות בשם "מישרום" שתכליתן להשיב
הרמוניה לחבהה ,כולל השבתנידחים.50
האשה משלימה את דרישתה שיצא דבר המלך "למנוחה" ,להשבת הבן הנודד
לנחלת אלהים ,בדברי שבח והפלגה מרוממים לחכמת המלך ומסיימת דבריה
בברכה בשם ה'; "כי כמלאך אלהים כן אדוני המלך לשמוע (להבין בענייני)
טוב ורע ,61בה' אלהיך יהי עמך" .הלשון :אלהים יודע טוב ורע ,מזכירה את
סיפורגןהעדן .האשה משתמשת ,כאמור,בחידותמניקדם.
ז .מה ראה יואט לסבב את שיבת אבשלום
תאב הק"ג את תכליתה המלך מצוה להשיב את אבשלום .עאב רואהעניין
גדול בכך "כי מצאתי חן בעיניך אדוני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו"
(כב) .52והנה נשאלת השאלה :מה ראה יואב לאמוד בפרץ ולהתאמץ התאמצות
יתירה להשיב לב האב אל הבן ? מדוע הכניס עצמו לריב לא לו ? סגל והרצברג
58רד"ק ורלב"גורביישעיה מטרגי מבארים מנוחה כמנוחת נפש",שיניחני מדאגתיומעוצבי".
וכן מ"צ סגל "מנוחה לנפשי הנרגזה מפחד" ,אולם נרא,ה ,שצדק וולף ש,בחלקים הק,דומים של
המקרא נתפרש מנוחהבעיקר במובן של הפסקתהגדידה.
59עסקנו כאן בעיקר במונח "מניחה" ,אולם חלה כמובן התפתחות סמנטית במובן השורש
"נוח" והמסתעף הימנו .ראה חומר משווה במיוחד ,על "נוח" ו"נחת" במקרא לכולל ההקבלה של
בשובה ובנחת -ישעיהו ל' ,סו) בתשומת לב לכתובת אהרימי באללח ב.מחקרו של איספלדט:
.),.Eissfeldt, "Nouah" "Sich Vertragen", Kleine Schriften 3 )1966( 124-128
60ראה 8. Landsber~er, 1310 babylonischen termini fuer Gesetz und Recht,
. Koschaker 1939. 222 5ע .Symbolae,
ראה גם 0 New Miicharum Material and 1!5 Implications,ח!. Finkelstein, 50ג-נ
.Festschrift 8' Landsberger 1965, 243יאה מאמרי "הרפורמה של נחמיה בהשוואה
ל"מישרום" ורפורמותסוציאליות בעולם העתיק" ,ספרא"י כץ ,העומולהופיע.
61כבר עמדנו לעיל על העובדה שלא עלה בידי האשה בחלק השני של דבריה ללכוד את
המלך שיחרוץ דין על עצמו ,ואו הללה האשה המופתעת את תכמת המלך" :ואדוני חכם כחכמת
מלאך אלהים לדעת כל אשר בארץ" (כ) ,התמונה מזכירה אמונת עם על מלאכים השטים בארץ
לראות הכל .השווה איוב א' ,וו ב' ,א .וערלו 'בסיום דבריה לפסוקיז) היא מזכירה את הדמיון
למלאךאלהיםבעניין שובורע והתמונה לקוחה ,כאמור ,מתוךסיפורי ספרבראשית.
62סגל אומר" :אפשר שכבר שמע ,דוד רעיונות כדברי האשה מפי יואב?" סגל גם מעלה
רעיוןמעניין "כנהאההיהיואבנצבעל המלך במשךשיחתועם התקשית".
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
חיים מ"י גבריהו
רוצים לראות כאן טעם ממלכתי! ראה.יואב באבשלום אדם בעל כושר הנהגה
הראוי לרשת את כסא המלוכה .65על זה אפשר להוסיף שאבשלום היה כנראה
עתה בכור הבנים .לי נראה שאפשר 'והגענו בסיפור זה לנבכי נפשרת הגבורים.
יעול היה יואב להעלות על דעתו :כשם שייסלח לאבשלום שהחמיר בנקמת כבוד
אחותו ,כן ייסלח ליואב ומהחמיר והכה את אבנר "בדם עשהאל אחיו" (שמואל
ב' ,ג' ,כז) ,נראה שלפי משפט ומנהגי-עםחייבהיזה יואב לגלות תקופה מסויימת
לארץ אחרת ,אולםכהיותואישתקיף בממלכה לאאזרדודכוחלהגלותו.04
ח .מניין השנים בסיפור שיבת אבשלום לירושלים
מכל מקום ,הצליח עאנ להעשיע על המלך ושא נצטוה להשלב אתאבעיום:
ךגשורהויבא אתאבשלוםירושלימה"(שם-,בי"ד,כג).
"ויקםיואבייל
אשתדל לבאר את הסיפור המקהאי ןלמניין שנות גלותו של אבשלום ומעשיו
לאחר שיבתו לירושלים לפי התרמר האתנולוגי' המשווה .הריני משער שטכסי
החיטוי והכפרה לרוצה השב למולדתו ,שהיו נהוגים בעולם העתיק וקיימים
בקרבעמי טבע עדהיום,נתקיימו כמנהגי-עם גם'בישראל .אמנם בספרות המשפטית
המקראית לא נפקדו גל עיקר טכסי חיטוי וכפרה כאלה ,66אבל ס'ביר הוא להניח
שהם היו ידועים ומותר לדעתי-לנסות גדרך של השערה זהירה להסביר
אתהסיפוריםעל אבשלום כמשקפיםרישומים שלמנהגיםמעיןאלה.
65
שלוש שנות גלותו של אבשלום בגשור
מתוך התחמר האתמלמי אפשר ללמוד עאמעיק אורך ~מן הגלות קיימת היתה
גמישות מסויימת .לפי תפיסה מחמירה נגזרה על רוצח מזיד גלות עולמית .מצאנו
במנהגי יוון שאפילו עצמות הרוצחים הוצאו מקברותיהם והורחקו מעבר לגבול
הארץי .6אולם לגבי שוגג ,או מקרים מקלים ,נתגבשו בקרב העמים מנהגים של
קיצוב שנות הגלות.
63
ראהבביאור'ו של הרצבהג ) (Herzbergלספר שמואל
64
65
ראה מקורות וווניים בספריהם של
ראה מאמריעליואבהרודף והנרדףהעומדלהופיע בספרייבין.
Religion, 1922,
the Study 01
)0
P~9legomena
. Harrisonג
Greekושל ,Nilssonעל המנהגים בקרב שבטי ערב שמעתי מפי אסירים
( Chinwaמתhוהגם גe
c
A
בבתי-סוהר .צ'נו5 5ש9,ה Things FBLll Aport
ם לעבריbת) בתאeרו
את חחזים השבטיימיבניגריה לפני הפגישה עם האדם הלבן מציין ,שרצח בשגגהחייב גלות של
שבעשנים( .מפולתבאומואופיה ,הוצאתעםעובד עמ' .)115 ,107
66ראה קויפמן ונעמד על נך ,שבהלכה המקראית נדחו כל טכסיהחיטוי וכפרה בנוגע לרצח
אדם :האמונההישראלית הוציאה את המוות וכל הקשור בו מתח,ום עב,וות הקודש ,ואפשר שמתוך
כך לא נבלל ההורג בשוגגבין המתכפרים בחטאות ובאשמות,כי השש המחוקק המקראן שקרבן
חטאת אוחיטוי שלויצח תהיהזו מראיתעין של זבת מתים אורצוימתים( .ראה פירושו לספר
יהושע עמ' זש .)2אולם ד'ומה שבעניין עגלה ערופה נשתמר שריד כלשהו מאמונות עטמיות
בענייןזה (ראהבמאמריעלתהלים נ"א בספרברסלב,י).
81דוגמה בולטת הוא סיפור רצח קילון באתונה .גם כעבור מספר הורות הוצאו עצמות
הרוצחים וצאצאיהם מקברותיהם והושלכו לארץ אהרת בגלל ההשש שיש בהם סכנה לארץ
מולדתם .ראהעל זה 85011עאשם.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
:
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
שיבתהנידת לנחלתאלוהים במשל האשה החכמה מתקוע
31
אפלטון מזכיר בחוקיו שלוש מידות זמן של גלות :שנה אחת ,שלוש שנים
ומקרה חמור חמש שנים .אמנם שיקע אפלטון בחוקיו מנהגים קדמונים ,אך יחד
עם זה נראהלי שבאו אצלולידיביטוי מגמות להנהיג מנהגים מקלים .אפלטון
זהיר מאד בעניינים של רצח ומדגיש כמה פעמים שיש לפנות למורי-הלכה,
שליחי המקדש בדלפי ,היודעים ו
בכקךי,אים בטכסי טהרה ,חיטוי וכפהה .68ישלי
ל
רושם ,אםכי איןבידי אסמכתא
שקיצוב גלות של שנה אחת הוא במהרה
מסויימת חידוש רפורמטורי של אפלטון ,ואילו החוקיםהיווניים הקדמונים ביתור
ענשי גלות ,של שלוש שנים וחמש שנים ואולי ל25עלה מזה .בקרב הערביםועמי
טבע,נפוץהמנהג של שבעשנותגלות.
יש להדגיש שהגלות איננה נתפסת רק כעונש לפוצח או כאמצעי לבטחון
חייו ,אלא היא באה להרחיק מן העיר ומן הארץ התרגשות של סכנות .הרוצח
נושא בתוכו טומאה ותועבה ,ולכן דורשת טובת הארץ ושלום תושביה שנירחק
מאדמת הארץ כל זמן שקיים חשש של סכנה .לפי החוק העתיק של אתיקה ,אסור
היה לרוצח אפילו לנגוע באדמת ארצו .אם היה הכרח להביאו למשפט כלשהו
במשךימי גלותו אסור היה לו להציב כף רגלו על הארץ ,אלא עומדותהיו כפות
ו 69
רגליובתוךהמים'ומשמיעטענותיוודבריעדות
ועתה בתבונן ,כאמור ,לפי חומר זה בסיפור גלות אבשלום .ממופר ששיבתו
של אבשלום מארץ ארם לירושלים ,נתעוררה אחרי שלוש שנות לשיבה בגשור.
ועוד שנתיים נוספות עברו עד שאבשלום ראה פני אביו (שם ,י"ד ,כח) .סבורני
שנצא נשכרים מבהינה פרשנית ,אם נזקיקמניין שנים אלהלמיתגי שנות הגלות
שבחומר המשווה .ראינו ששלוש שנים הן פרק זמן סביר לפי המנהג המקל.
כעבור זמן זה חלה התזוזה הראשונה" :ותכל (נפש) דוד המלך לצאת אל אבשלום
כי נחם %לאמנוןכי מת" (שם,י"ב,לג).האשההחכמה מתקועהצליחהלהשפיעבנו-
עם דבריה על דוד להתיר את הבאתו של אבשלוםלירושלים ,על אף שהיהזה מוצד
מוקדם באופןיחסי .דוד החמיר על עצמויותר וגזר על אבשלום לא לראותפניו
(שם,י"ד ,כד)0י .בכךהוסיף אבשלום מבחינהמשפטיתלהיותגולה מעלפניאביה
כאשר עברו עוד שנתיים (שם כח) ,היינו שמלאו לו המש שנות גלות מעלפני
אביל ,דרש אבשלום בתוקף מאת יואב ,המתווך בדבר זה ,להמתיק לגמרי את
עונשהגלות" :ועתה אראהפני המלךואםישביעווןוהמיתני" (שםלב).
68ראה אפלטון החוזר ומשגן בחוקיו שיש להסתמך בעניינים
שליחי המקדש בדלפי" .יטהר את עצמו לפי דיני הטהרה שיתקבלו מדלפי לגבי מקרים אלו
ולאהד מבןיוחזקלהיותנקי".לחוקים .)865 ,ראה במחקרו של ,Frazerשם,
69על דרך השיבה של הרוצח לארץ מולדתו אומראפריון :טעם תום תקופת גלותו ישלחו
נטורי החוקים שנים עשר מבני מוענתם לגבול הארץ ,לאחר שבמשךימי גלותם הוסיפו לבדוק
ביתר קפדנות את מעשי הגולים ,ובידיהם תהיה ההכרעה אםיש לחוננם ולהשיבם" (אפלטון שם,
שש)ייתכן שבעניין ויגורו של יואב לגשור להשבת כנשלות משתקף תהליך משפטי מסוים
ששליחהציבור בודק אתמעשיהגולה אםהאויהואלהיות מושבלמולדתו.
70דווח הוא במקרא העונש של הסתר פנים ,השווה למשל "והסתרתי פני מהם" ודברים
ל"א ,יז) ,ועוד .ובאגוד לעך מבקש המטהר מאשמת דם בתהלים נ"א,יא" :הסתר פניך מחטאי"
ראה דוון מפורטבעניין זה במאמרי על ,תהלים נ"א וכן על גרושו שלקין מלפני ה' בבית מקרא
ל"ב תשכ"ח ,עמ' ,33-34
אלה רק על מומחיותם של
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לו(
32
טבת תשכ"ט
היים מ"י גבריהו
אבשלום משלם את נדרו בחכרכן
ר
ד
נ
ט
,
מנ"ך עתים תמוה נזכר במועד תשלום נדרו של אבשלום
ד
ו
ע
במתתו
בארם.בנוסח המסורה נאמר:
ה
כ
'
ל
א
ך
ל
מ
ה
נא ואשלם את
"ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר א,בשלום אל
נדרי אשר נדרתי לכ' בחברון :כי נדר נדר ,עבדך בשבתו בגשור בארם
לאמר אםישיבישבניה'ירושליםועבדתי אתה"' (שמ"בט"ו,ז).
המפרשים נלאו להסביר פשרו של מספר ארבעים שנה .החוקרים החדשים
מקבלים את נוסחת התרגומים של לוקיאנוס ההסורי לקרוא כאן "מקץ ארבע שנים",
כלומר :מקץ ארבע שנים לשובו של אבשלום ש א ן ואם אמנם הולמת נוסחה
זו את תוכן הכתוב הרי נרמז כאן מניין שבע שנים מאז מעשה הרצח :שלוש
שנים בארם וארבע שנים בירושלים .בשים לב לחוסר הודאות בנוסח יכול אני
להעלות רק בזהיררתיתירה את ההשעהה ,שמשתקף כאן המנהג האוס'ר על הרוצח
להכנס למקום קדוש תקופה של שבע שנים .הריני מביא 'בדרך של השעהה את
הרעיון שההגבלה החלה על רוצחים לעבוד את אלהים במקדשים יש בה אולי
משום הסבר לעובדה המתמיהה כשלעצמה ,שאבשלום חיכה זמן מרובה לתשלום
נדרו ,וזה בניגוד לדרישה המוסרית הרווחת ,לא לאחר את תשלום הנדר .לפי
מנהג-עם ואמונת-עם דבוק היה ברוצח ,אבשלום ,שמץ מה של סכנה עד עבור
כובע שנים ,ולכן עתה היה אבשלום מטוהר לגמרי בעיני העם וראוי להמשה
למלוכה1י.
ט .גי,לוח ש1ר ~ 1WRשל אבשלום
ך
ל
ה
מ
ב
סיפורו
לאחר שובו של אבשלום ממקום גלותו בארם מפסיק הכתוב
הרצוף 'ומתאר את יפי תגלחתו ,מספר בניו ויופיה של בתו (שמ"ב י"ר ,כה-
כז)2י.
חז"ל ,בהסתמכם על כתב זה ,רואים את אבשלום כנזיר .הריני משער ,לפי
החומר האתנולוגי המשווה ,שסיפור זה לא בא כאן באקראי ,אלא משתקף כאן
1ז אין זו אלא השערה והבאתי אותה ,כאמור ,רק בזהירות מרובה .אולם נראה שקיים בסיס
ממשי יותר לפירוש שהזכרנו ,במאמרנו על קין בעניין "ויצא קין מלפני ה'" .שהרוצח גורש
מתחום המקדש .על דבר זה יש לוו רמז במקרא על מלך צור שגורש לאחר ש,חטא מהר האלהיב
במאמר הנ"ל הבאנו את החוקים של אפלמון ,868וחומריווני נוסף שאסור לאח ההורג בזעם
את אחיו לשבת בבית אחד יחד עם האחים וההורים ולעבוד את האלהים .יחד אתם במקדשים.
לפי המנהגים הללו לא יכול היה אבשלום לעבוד את ה' יחד עם אביו ואחיו באהל' ה' בירושלים.
היתה זו איפוא תואנה סבירה כלפי אביו ללכת לעכור את אלהים ולשלם את נדרו במקום קדוש
כלשהו מחוץ לירושלים .אולי יש בנה משום הסבר לעובדה שאבשלום לא הזמין את אחיו ללכת
אתו לחברון.
2ד 264 'by Buddeוהרצברג ,עמ' 331בביאוריהם לספר שמואל התקתו שלא לצורך בסדרם
של הכתובים ,ובקשר שבין פסוק בד לבין ההמשך בפסוק כח .לפי פירושנו ,המסתמך על קיצור
שנות הגלותוכןהשיוך של סיפור התגלחתלצרכי הטהרה ,תצאיפה רציפותהכתובים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
שיבתהנידח לנחלתאלוהיםבמריל האשה החכמהמתקוע
מנהג ,שהרוצח מתגלח לאחר טהרתו .כנען (ת""מבנ)):ז
במחווית אחרים
33
מספר :קיים
מנהג
שלאחר טכס המולחה היה אחד הקרובים של הנרצח מג'לח 12ער
ריהטו של ההוצח .במנהגים יווניים כרוך גילוח שער בטקס טרו-ה מאשמת דם4י.
לכן ,ייתכן שהמספר המקראי ידע משהו על המסורת שאבשלום גילח את שער
ראשו ,והריהו מספר על כך .לפי השערתנוייתכן שהיה זה סימן של סיום תהליך
הכפרה.
,ת""ת"7. 0
Aberglauben des Pal~stine- 73תו den satten undתו Blut
.nsischen Arabers". ZDPV )79( 1963, 15 ff
14ראה מקורות אצל ,Nilssonשם עמ' " ,127ערה .4וכן במאמרי "יואב הרודף והנרדף"
בקשר לכתוב "דמועל ראשו"(מלכיםא' ,ב',לב).
tcf)as
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il