הרב שמשון רפאלהירש
משנתו ושיטתו
בהוצאת "עזרא"ירושלים תשכ"ב
הרב יששכר יעקובווו
-
סווינג אחדים בפירושו לתורה
לנשמתגיסי ר' פינחסהלוי ויסברג זצ"ל
נלב"ע בשנים-עשר לחודש סיון תשי"א
בחרדת קודש ניגשים אנו לכתיבת מסה המיועדת להפגיש את הקורא העברי
עםפירושו רבהמידות של הרבהירש זצ"ל לתורה .רקאחרי חקירה ודרישה
יסודית רשאי אדם לגשת לעבודה מעין זו .אך בהתחשב בעובדה שעלינו
לכתוב מאמר אחד בלבד בקובץזה,אנו מסתפקים בתיאורקווים אחדים בלבד
ובהבאת דוגמאות מספר ,מתוך גוף פירוש זה שעדיין מחכה הוא לגאולתו
השלימהבידי מתרגםשיעתיקו ללשוננה
השיטה הכלשנית של רשר"ה" :האטימולוגיה הספקולאטיבית"
הרב הירש ראה כחידושו העיקרי בשטח הפרשנות את השיטה הבלשנית
המיוחדת שלו שעל פיההגיע לרעיונותנעלים ולבירור מושגים חשובים עד
למאוד .כידוע ,השתמשו לעתים כבר מקודם ,אם גם בלא עקביות ,בשיטת
חילוףאותיות .כל ברבי רב זוכר מפירוש רש"י לויקרא יט ,טז" :לא תלך
רכיל בעמך" את הביאור המפורט על הקשרביןהמילים "רכיל" מכאן ו"רגל"
מכאן .אך הרב הירש יצר שיטה בלשנית מובהקת על פי חילוף אותיות,
שיטה בלשנית-פילוסופית בעלת היקף עצום.
תיאור שיטהזו אנו מוצאיםבמילים ספורות אך ברורות בעבודתו החשובה
של פרופ .יצחק היינמן המנוח" ,טעמי המצוות בספרות ישראל" חלק ב'
פרקרביעי .וזו לשונו" :בייחוד חביבות על הירש שתי מיתודותכדי לגלות
את רוח המצוותכי אמנם 'רוח אחת שולטת [בתורה] למןבניין הל ש1ן
ועדבניין המעשים שלההיים' (אגרותצפון פרקי"ח) .אתהמילים דורשהירש
בדרך האטימולוגיה הספקולאטיבית ,ואת המעשים בכמה מקומות על ידי
הרב יששכר יעק1בס11
46
המיחודה הסמלית …בעוד שהאטימולוגיה הפילולוגית חוקרת אך ורק את
שורש המילים והוראתן והיא כבר נמצאת במקרא עצמו (גם בהסברת שמות
פרטיים) וכל מפרשיו שבעבר ובהווה מודים בערכה ,הנה האטימולוגיה
הספקולאטיבית(כלומרהפילוסופית) …,מבוססתעלהאמונה בחכמתםהיתירה
של יוצרי הלשונות .ממנה יוצא ,כי החקירה האטימולוגית מגלה רעיונות
פילוס1פיים ,המאירים אתהעין והמרוממים את הלב …בשיטת הירש
נעשית האטימולוגיה הספקולאטיבית ראש פנה להסברתו (והוא עצמו הדגיש
זאת) כמובןמתוך האמונה במוצאה הנעלה של לשוןהקודש .באומרו ,למשל,
כי התו-רה גורמת 'להריון' נפשנו (בראשית בו ,ה) ,בזוגתו ,כמובן ,פילוסופית
היא ,ולאפילולוגית …לפעמים סומך הירש על ביאורהמילים מבלי להעיר
על כך בפירוש .לפי ה'חורב' (סעיף 54א הגוף הוא שליח האדם אל העולם
ושליח העולם אל האדם; ה'בשר' הוא 'המבשה' (בראשית א ,כא; ז,ב) .דרכו
של הירש בהסברת המקרא שונה מזו של הדרשנים .הם עמדו רק על פסוקים
יחידים מבלי להוציא מפירושם שיטה אחידה …לפיכך קרא הירש לא פעם
את הדרך שלו בשם 'מדעית' (אגרות צפון פרק י"ח ועוד) …הניגוד בין
הירש לחבריו ניכר בכל הבהירות (א) במאמציו להבין את המקרא על יסוד
הלשונותהמיוחדותלו,לשוןעברולשוןלבן[ארמית] ,אך לאלשוןישמעאל ;..
(ב) בכך ,שהוא דורש לקרוא את המקרא לא 'לשם הקירת הלשון וחקירת
העתיקותי לאגרותצפון ,שם) ,אלאכדי לגלות את 'ר1חו' ,את האורהגנוז בו,
ולהפעילועלינו .לכן מכריז הירש' :כיהודים נקרא את המקדא' .הירש
החזיק אמנם ב'מדע'בניגוד לדרשנים ,אבל רק באותו 'מדע' שלחוקרי הלשון
הספקולאטיביים ,שאף הם התעמקו ברוח הלשונותכדי להיבנות מחכמתו"…
י
(שם ,עמ' .)110–109
אנו מתחילים בדוגמה מתמיהה אך מעמיקה ומלהיבה.לפי דעת הרב הירש
המלה "אדם" אינה נגזרת מהמלה "אדמהאכיאיןיחודו של האדם שהוא בא
מן האדמה ,הוא שווה בכך לחיות ,לבהמה ולרמש .הוא מציע למצוא קשר
בין "אדם"ובין הצבע "אדום" קו האורהבלתי שבירביותרבצבעי הקשת,
ולכן הקרוב ביותר להתגלות האלוקי באדם.קיים גם קשר לשוני בין המלה
"אדם" מכאן ל"הדום" מכאן ,והרי בזה נהפך האדם ל"הדום רגלי השכינה*.
בלעדיו ,כלומר בלי ה"אדם-הדום" ,היתה השכינה צריכה לבצע בעצמה את
כל החסד והאהבה שהיא רוצה שיתגשמועלי אדמות .ואולם הואיל 1האדם
עוזבה את הטוב ,הרצוי בעיני ה' ,אין השכינה צריכה עוד לרדת ולפעול
קווים אחדים בפירושו לתורה
47
י שיר 1ת בקרבבני האדם ,ולכן "אדם הדום השכינה" הוא .אפשר עוד
למצוא קירבה לשוניתבין השרשים "אדם" מכאן ל"חתם" מכאן ,והנה מהו
האדם?הווהאומרכעין הותם בו חתם הבורא אתעולמו .זאתועוד ,השורש
*אדם* קררו גם כן לפועל "דמה" .נמצאנו למדים שבמדת מה "דומה" האדם
לבוראו באשר הוא נברא בצלם א-להים .המשותף לכל ההוראות האפשריות
הוא מושגמילוי המקום ,מושגהייצוג :האדם בא כאילו להיות טוב במקום
ה' ,כהדומו וכחותמו בבריאה (זה בערך מהלך דבריו בניסוחנו בפירוש
לבראשית א,בו) .גם אםמי שהוא אמון על ברכי הפשט לא יראה בהסברים
המובאים כאן על מושג תפקיד האדם ומהותו פשט ,הרי כל הרעיונות האלו
מגדירים בדיוק את מעמדו של האדם בעולם ואת המשימה שהוטלה עליו
עלידי ה' .ביאורים ממין זה מעמיקים את ההכרה הדתית .הם גם מביאים
את הלומדלידי התלהבותדתיתכנהוזההרי תפקידו של כל פרשןדתי.
דוגמה פשוטהיותר מבחינה לשונית ,אך לא פחות עמוקה מן הנזכרתלעיל
היא תרגומו לצירוף המילים "א-ל קנא" לקמות כ ,ה) שאפשר אולי לנסחה
בעברית כך *אני הא-ל הדורש אתזכות הבעלים הבלעדיתן .1התרגוםבנוי
על הדמיון שבין השורש קנא והשורש "קנה" .אנו מוסיפים כאן שאמנם
מוצאים אנו ביחזקאל (ח ,ג) צירוףמילים דומה לזה" :סמל הקנאה המקנה",
כאן הוחלפה האות השלישית של השורש אקנא" באות השלישית של השורש
*קנה" ובוודאי המשמעות זהה .חידושו של הרב הירש הוא בזה שהוא מסיר
ממושג הקנאה הנאמרת כביכול כמידה ממידותיו של הבורא כל שמץ של
תכונה שלילית ,מידה זאת באה להבליט כפי שהוא ממשיך להסביר שם
בבאורו -שאין עוד מלבדו ושאין האדם יכול להאמין ולהכיר בו יתברך
וגם בזולתו.
כדילהביאגם משטחההלכהדוגמהלשיטההבלשניתהזאת נסתפק בהעתקת
המושג "קרבך עולה" 2עלידי הרב הירש בהוראת קרבן לשם העלאה ,כלומר
להיות מוקרב לה' .בפירושו לויקרא א ,ג דוחה הרב הירש את התרגום
המקובל 3המזהה את העולה עם הכליל (השווה למשל שמואל-א ז ,ט" :ויעלה
עולה כליל לה'") .ונימוקו עמו ,כי גם שאר שמות הקרבנות כמו "תודה",
"שלמימא" ,אשם"" ,חטאת" ו"מנחה" מצביעים על סיבת הקרבן ולא על פרט
מפרטי הקרבתו .והמו ממשיך להסביר ,שהואיל וכל הומר משועבד לכוח
.בגרמנית :אןin ausschliessendes Recht forderender 0
1
seGanzopferמ"
.בגרמניתEmporopfer :
מ בגרמנית:
2
י
הרב יששכר יעקובסון
48
המשיכה למטה ,לכן ההתפתחות המביאהלידי פריחה,לחיים,לרוחניות;אינה
התפתחות סתם אלאעלייה,התעלות.
טעמי המצוות עלפי ההסבר "הסמלי" ועוד הערות לטעמי המצפה
הרב הירש הקדיש מקום מקיף לשיטתו עהסמליתע לא בפירושיו בלבד אלא
גם בכתביו .הוא פירסם בכרך ג' של כתביו שורה של מאמרים המקיפים
235עמודים.
הרבד.צ .הופמן זצ"ל בפירושו לספה ויקרא בודק את התפיסות השונות
העוסקות במתן הסבר לטעם הקרבנות והוא מעדיף עלפני כולן את השיטה
הסמלית" :קיצורו של דבר 1אנחנו מובאים בהכרח אל ההברה הסמליח
של חוקת הקרבנות .העוברה שיש בתורה חוקים סימבוליים,ז.א .שה' ציוה
לקיים מצוות מסוימות כדי לגשם עלידן אידיאות מיוהדות ,הרי זה בגדר
המוכח (השווהש.ר .הירש",ישורון" ח"ד עמ' 22ואילך) .אך תורת הקרבנות
שימשה במיוחד לגדולי המומהימ בזמנים קדומים ומאוחרים נושא לפירוש
סימבולי" (תרגוםצבי הר-שפר וד"ר אהרן ליברמן חלק א' עמ' ס"ד).
דווקא כאן ,בדיון על פרטי המצוה על-פי השיטה הסמלית בולט הניגוד
הגדולבין פירוש המצוות עלידי הרמב"םובין גישתו של הרב הירש .הוא
כותב "האם לא אמר הוא[כלומר הרמב"ם] עצמו,כי אמנםבדיונועל המצוות
י
התעלם מן היעודים החלקיים שלהןו והרי רק הללו ,מקובצים
יחד ,מהווים את המושג הכללי של המצוות ,והם-הם
יסוד עי קרי של ה ת1רה ע ואגרות צפון ,פרק י"ח) .לשם הבהרת
הענין מביאים אנו כאן במפורש את נוסח דברי הרמבאם" :ודע שהחכמה
חייבה ,ואם תרצה אמור :שהצורך מביא להיות שם חלקים שאין להם סבה,
וכאילו הוא דבר נמנע בדוק התורה שלא יהיה בה דבר מזה הבת .ואופן
ההימנעות בו שאמרך :למה היה 'כבש' ולא היה 'איל'? השאלה הזאת
בעצמה היתה מתחייבת אילו נאמר 'איל' במקום 'כבשי ,שאי אפשר מבלתי
מין אהד; וכן אמרך :למה היו 'שבעה כבשים' ולא היו 'שמונה'? כך היו
שואלים אם אמר 'שמונה' 'עשרה' או 'עשרים' שאי אפשר מבלתי מספר
קוק
בהכרח" (מורהנבוכים חלקג' פרק כ"ו,
בהוצאת מוסד הרב עמ' תס"ז-
תס"ח) .ועוד דוגמה לכך שהרמב"ם אינו מתחשב במסורת חז"ל או תורה
שבעל פהבטעמי המצוות:בענין"עין תחתעין" כותב הרמב"ם" :ולא תטריד
רעיונך בהיותנו עונשים הנה בממון ,כי הכוונה עתה -לתת 'סיבת
י
ק11ים אחדים בפירושו לתורה
49
הפס וקים 61סטת דברי התלמוד" ~צ חלק ג %ק מץ ען
תקי"ח"
כדממה ראובנה להסבר הסמלי אנומביאים כאן את הסברו על הרב הירש
לענין מעשה המנורה .אנו מצטטים כאן מהספר "עיונים במקרא" מאת ד"ר
יהודה מוריאל את דבריו המקרבים אלינו את עיקר הסברו של הרב הירש
לענין המנורה .ואלה דבריו" :רבי שמשון רפאל הירש מאריך מאוד בבארו
ענין המנורה (בפירושו לתורה הוא מקדיש 22עמודים מלאים לכך) .הרעיון
העיקרי שבדבריו הוא ,כי הא1ר מסמל מצד אחד את היכולת הרוחנית
שבאדם ,את כושר תפיסתו והכרתו המחשבתית ,מצד אחר מבטא האור את
מקורהחיים בתנועתם ,את ההתפתחות והפריחה ,את חדוותהיצירהשבפעילות
האדם.והנהמוצאים אנו גם במושג ר1ח ביטוי מקביל לשתי הסגולותהללו.
הרוח מציינת את התבונה וההארה הרוחנית שבאדם ,ויחד עם זאת מבטאת
את כוח הרצון והדחיפה למעשה .ואמנם נוכל לראות את הזיהוי הזה עצמו
של האור והרוה בדברי המלאך אל זכריה (ד ,ב-ו) .הנביא רואה מנורת זהב
כולה ,וגולה על ראשה ,ושבעת נרותיה עליה .הוא שואל את המלאך הדובר
בו לאמר :מה אלה אדני? ותשובת המלאך היא :לא בחיל ולא בכחכי אם
ברוחי אמר ה' צבאות .ובכן ,לא הרוח סתם גלומה באור המנורה ,אלא
ר1ח ה' .במקום אחר שבדברי הנביאים מוצאים אנו פירוט למהותה של
רוח ה' .ישעיה אומר; ויצא חוטר מגזעישי ונצר משרשיו יפרה .ונחהעליו
רוח ה'; רוח חכמה ובינה ,רוח עצה וגבורה ,רוח דעת ויראת ה'; והריחו
ביראת ה'( …יא ,א–ג) .הסבר זה למהות הרוח מופיע כאן לפנינו בצורת
שלושה זוגות של מושגים :הכמה ובינה ,עצה וגבורה ,דעת ויראת ה'.
ואפייני הדבר שההקבלה בכל אחד מזוגות המושגים מתאימה להקבלה שמצאנו
מקודם במושגים אור ורוח .החכמה ,העצה והדעת ,הםביטויים לצד השכלי-
העלוני שבטבע נפש האדם .לעומתם יש לראות במושגים בינה ,גבורה ויראה
תוצאות מעשיות של ההכרה .גולת הכותרת של מושגי הרוח מתנוססת בפסוק
הבא אחריהם :והריחו ביראת ה' ,ואף עלפי שהיא עצמה -יראת ה' -
אינה אלא אהד ממושגי הרוח המוזכרים קודם ,מדגיש הכתוב את מקומה
המיוחד שביניהם .היא המקור לכל רוח ובה תכליתה .נתבונן עתה במנורה
המשמשת סמל לרוח ה' ,ונמצא בקנה האמצעי שבה ומששת הקנים היוצאים
ממנה התאמה נפלאה לביטויי רוח ה' שבדברי ישעיהו .הסמל שבמנורה
מצטייר איפוא כלהלן:
הרב יששכר יעקובסו
50
ןןן ןן
חכמה עצה דעת רווןוע' ויראה וגבורה ובי
(עיונים לספר שמות עמ'
103 – 102
בהשמטת כמה הערות והעדר ציור המנורה).
ה אנו מזכירים בקיצור נמרץ ,את הסבר ה"גורלות" בעבודת
כדוגמהכיניי
יום הכיפורים .הרב הירש רואה בשילוח השעיר לעזאזל מעשה סמלי,
המתבטא במיוחד בה טלת הג1רל ,וכדרכו מצרף הוא לביסוס השקפתו
כמה דברים שבהלכה .השעירים שאחד מהם נועד לכך שיביאו מדמו אל
קודש הקדשים ,והשני נועד להישלח המדברה ,אל ארץ גזירה ,צריכים היו
לפי ההלכה להיות שווים במראה ,בקומה ,בדמים ובלקיחתם כאהד,
ורק הגורל היה מכריע לאן מיועד כל אחד מהם .השעירים הללו -סמל הם
לגורל ,שכל יהודי חורץ לעצמו ביום הכיפורים שנה שנה .אם רוצה הוא
להיות לה' ,להקדיש את כל מרצו וכוהו להיטהר ולהתקרב לה' -ניתנת
האפשרות בידו להגיע כביכול אל קודש הקדשים ,ופתוחה לפניו הדרך
לקירבתאלוהים ,לטובהאמיתי .אך האדם יכול גם לבחור בדרך של הפקרות
ותאוה :בדרך של התרחקות ממקדש ה' ,מחברתבני אדם ומישובו של עולם
לצאת למדבר שממה ,וזהו לבחור ברע .הרב הירש רואה איפוא במעשהזה של שילוח השעיר ביטוי נהדר לאותה משימה חינוכית המוטלת על כל
פרט ופרט ,שנה בשנה ,ביום הכיפורים :להכריע ולבחור בטוב ,לטהר את
לבו לעבודת הבורא .היום הקדוש בא ללמדנו ש"הרשות נתונה"* .אולי מן
הענין להעיר כאן שגם הרמב"ם מציע לשילוח השעיר ,הסבר סמלי ,ואלה
דבריו" :ואין ספק לאדם שהחטאים אינם משאות שייעתקו מגב איש אחד
לגב איש אחר ,אבל אלו המעשים כולם משלים ,להביא מורא בנפש עד
שתתפעל לתשובה -כלומר :שכל מה שקדם ממעשינוניקינו מהם ,והשלכנום
אחרי גונו ,והרחקנום תכלית הרחקה" (מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ו).
חשובים ביותר צעדיו העקרוניים של הרב הירש על דרכי הנמשלבביטוי
הסמלי הנאמרים בביאורו לשמות פרק י"ס פסוק כ"ג .וזה מהלך מחשבתו
שם :לפי התורה ישנם תיאורים סמליים ,חפצים סמליים ומעשים סמליים.
בל אלהאינם באים להביע בשפת הסמלים משהו על האלוקות ,אלא אך ורק
* ראה לקמן עמ' 274את דברי הרב הירש "שני גורלות" [ -הערת העורך].
קווים אחדים בפירושו לתורה
51
להודיענו מה ה' דורש מהאדם ,אילו הם התפקידים שהשכינה הטילה עליו
עלי אדמות .ולכן" :לא תעשון אתי* בא ללמדך:אי אתה רשאי לעצב מה
שנמצא אצלי ,להוריד עלידי כך את האלוקי אל האדם ,אלא עליך להעלות
כל ארצי וגשמיאלי.ייעודך כאן איננו להמחיש לך את העולם העליון ,אלא
עליך לתאר בדרך הסמל ובשפתו מה שאני ה' דורש ממך .המזבח ,מזבח
אד מה ,שתבנה לך ,ימחיש לך את מעשי החדם שמתעלה ומתקרב לבוראה
דומני שאיני טועה אם אני מניח שהרב הירש התכוון כאן ,בלי להזכיר זאת
במפורש ,לעמוד על ההבדל המהותיבין התפקיד של הסמל אצלנוובין הדרך
הסמלית האסורה בהחלט שבה הלכה הנצרות ,שהיא מעיזה להמחיש את
האלוקי .אפשר להוכיח מה גדולה החשיבות שייחס הרב הירש לרעיון זה
עלידי הבאה מתוך אחד מפירושיו העמוקים והמקוריים ביותר.
באחד משלבי הדו-שיח הנעלהשבין השכינהלביןילוד אשה,
משה,
נאמר:
"ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור" (שמות לג ,כא) .הרב הירשאינו
תופס את המלה "מקום" כאן במובן הגשמי אלא בהוראה מופשטת:לפי דעתו
פירוש המלה הזאת כאן :נקודת ראות .4הרב הירש כותב בביאור הביטוי
המוקשה הזה בערך כך :אם ניטיב להבין את הפסוק בכלל ואת צירוף
המלים בפרט" :הנה מקום אתי" הרי מובעים בזה הן השיא והן הגבול למה
שניתן לרוח בן אדםלהגיעאליו ,לאניתן לאדם "לראות" את ה' ,אלא לראות
ולתפוש מנקודת ראות אלוקית את מה שנמצא למטהעלי אדמות ,את האדם
ואת האנושי והרוחני שבו .אין זה מתפקידו של האדם להגיע לידי ראיה
בתמונת ה' ,כלומר במהותו ,אלא לראות את האדם מתוך התעלות אל ה'
וזהו" ,מקום א תי",ראייהיש כאן מנקודת ראות של ה' כביכול אל האדם
להביןולהעריךכל דבראנושי.אי אפשרשיהא המקוםהזה"אלי"כלומרעלייה
אל ה' ממש ,אלא "אתי"; אצלי ,עלי
ד ה' יתברך ,שם המקום לדרךראייתך;
,
ה
ט
מ
ב
ו
צ
י
ע
ב
ם
ל
ו
על הצור תתיצב ,לראות משם את הע
ה
ג
ה
נ
ה
ה
האלוקיתי
ת
ו
ב
ר
ת
ו
ט
מלבד ההסבר הסמלי יש עוד שי
ם
ע
ט
במתן
למצוות .הישגים
מיוחדים לפרשנותו של הרב הירש בהסבר המצוות עלינו לראות בחלוקה
החדורה של מצוות התורה עלידיו .כבר בספרים שקדמו לפירושו לתורה
הן ב"אגרות צפון" והן ב"חורב" -חילק הרב הירש את המצוות לששהסוגים .הוא משתמש בחלוקתו בביטויים שכולם נמצאים במקרא ,אך בחלקם
.4בגרמנית mir :מ 0 5 8ת Standpunkt giebt 88
81מ"
Siehe,
הרב יששכר יעקובסזן
52
הוא משטה להם הוראה חדשה .על פי ה*קתר,טל הרב הירש ,כי ששד
נראה ,מתבטלת באופן חלקי חלוקת חז"ל המבחינה ,כידוע ,בין משפטים
מכאן וחוקים מכאן( .היא ידועה לכל אחד ואחד עלפי מקומות מפורסמים
בפירוש רש"י לתורה כמו בראשית כו ,ה וויקרא יח,ד).
אנו מסתפקים כאן בהבאת המקור הראשון שהוא ב"אגרותצפון" שם נאמר:
תורה] מבחינת החובות שהיא מטילה (א) ת 1רו ת:
"והרי לפניך תוכנה
ישל
ל עם ישראל
האידיאותהתולדיותשנתגלועל ה'ועלהעולם,על האנושותיע
וכלהנובע מהן; לאככללי אמונהאוככלליידיעה אלאכעיקריחיים שיסודם
בלבנו ובנפשנו( .ב) מ שפטים :מאמרותשענינם צדק כלפי ישויות השוות
ו צדק כלפי בני אדם( .ג) ח 1קים:
לך בערכין ,על יסוד אותו שוויון,היינ
הכפופים
ממחת שמשאם הוא הצדק כלפי הנמצאים
לה
עלפי הכלל היסודי של קנע ה /ובכן צדק כלפי האדמה ,הצמחים ובעלי
החיים ,וגם כלפי שלוש הרשויות של אישיותך :רכושך ,גופך ונפשך,
(ד) מצו 1ת :צוויםעל אהבה לכל הנמצאים ללא תביעת זכותעליהם ,אהבה
מתוך עצם פקודת ה' ומתוך מהות יעודך כבן -אד ם וכבןי שראל.
(ה) עדות :ציוני-זכרוןלאמיתויותהמבוארות לאנושותולישראל,המתוארים
(.ו) עב1דה:
במליםובמעשי סמלוהנועדים לפרט ולכלל ישראל ומחוצהלו
עילויים וקידושם שלהחייםהפנימיים לשםמילוי המשימותבחייםהחיצוניים
באמצעות טהרת המחשבה עלידי מעשה ,סמלודיבור".
ק
ל
ח
ל
את המצוות
בהערה שם מעיר הרב הירש" :אמנם נוהגים היו גם
למצוות-עשה ולמצוות לא-תעשה 6אך לתכליתנו אין חלוקה זו עיקר ,שכן
באותה מצוה עצמה אפשר להטיל הבחנות אלו ,כגון' :ביומו תתן שכרו' ו'לא
תעשוק' ,או 'תאכל מצות' ו'לא יאכל חמץ' ,ועוד כיוצא באלו".
באותו מקום מנסח הרב הירש גם את מושגי היסוד של מגמות המצוות
בכתבו" :המושגים היסודיים הם ,איפוא :צדק ,אהבה ,ונוסף עליהם חינוך.
סס צד ק ,הלאהואכיבודכל המצר מצור ה/כיבודכל רכוש כמ תנת ה/
כיבוד כל סדר כחו ק ה' ,ומילוי כל הדרישות הכרוכות בהם( .ב) אהבה,
כלומר להקבילפני כליצור כבן ה' ,כאילו הואאחיך; לקדם אותו לקראת
5
.5אנומצביעים כאן על מושג "האדם הישראלי" שיצר הרב הירש אשר בו מתגלה במזיגה
מיוחדת במינה האוניברסאליות עם הלאומיות על בסיס דת התורה.
.6כידוע חילק הרמב"ם את ספר המצמת שלו לרמ"ח עשה ולשס"ה לא תעשה על פי
המאמר הידוע של רבי שמלאי בסוף מסכת מכות.
קווים אחדים בפירושי
יעודו שהוטלעליו עלידי ה' ,ללא תביעת זכות כלשהי לעצמך ,לשםמילוי
רצוןה'בלבד(.ג)חינ1ך,לחנך אתעצמנו ואתזולתנולפעולות כאלה,עלידי
קביעתן בלבנו של אלההאמיתויות ,שהןלנויסודותחיים ,שנהגה בהן לעצמנו
ונשיחבהןעםזולתנווגם נשתדללחזורולידבק בהןלכשיפקע תוקפןבמסיבות
החיימש (שם פרקעשירי).7
בענין הסבר טעמן של המצוות לפרטיהן אנו רואים חובה כאן לעצמנו רק
להדגיש ולהבליט את השיטות שהרב הירש לא ה ש תמ ש בהן ,ואלו הן:
(א)בניגוד לרמב"ם (מורה נבוכים חלקג) הוא דוחה בהסבר המצוות כל טעם
ונימוק הקשורים בתנאי הזמן -אין לדעתו שום מצוה שיסודה בתנאים
היסטוריים מיוחדים( .ב) כמעט ואין למצוא אצלו במתן ההסברים למצוות
גישה תועלתית .הרב הירש ,והדבר ברורלפי מה שאמרנו לעיל,אינו רואה
ביסודן של מצוות אלא טעמים דתיים בלבד.
לתורה
,53
התורה
הפירוש הפסיכולוגי לסיפורי
בחלקהסיפורי של התורה ,נעוצה ,לדעתנו ,חשיבותפירושיו של הרב הירש
שהא בהסבר הפסיכולוג ה
אע מסתפקים בדוגמאות מועטות מספר בראשית בלבד .הפירום המפורסם
והמקורי ביותרלפי שיטת ההסבר הפסיכולוגי הוא ביאורו על ברכת יצחק
ליעקבולימודהסניגוריה שלו על רבקהאמנו.ודאי לא התכוונה אותה צדקת
לעבור על המצוה שכבר היתהקיימת ברוחה לכל הפחות ,של "ולפני עור לא
תתן מכשול".היאידעה עלפי דברים מפורשים שיעקבעדיףבעיני השכינה
לה נאמר" 8 :ורב יעבד צעיר" (בראשית כה ,כג) ,זאת ועוד:
מעשו ,הרי
בודאיידעה רבקה היטבשאין טעם לברכה המושגתבדרכי רמאות .מה היתה
איפוא כוונתה? היא רצתה להראות ליצחק בעלה בצורה מוחשית ביותר
שעשו ידע כיצד לרמות את אביו (היזכר בשאלות המפורסמות הידועות
מפירוש רש"י ,שם כה ,כז :כיצד מעשרים את המלח או אתהתבין.די בכך
שיעקב יתחפשויופיע בעל שערות בכל גופו כדי שיחליף יצחק אותו בעשו.
לא להאריך ללא צורך מתבקש הקורא בדחיפות לקרוא גם ב"אגרות צפון" את
.7כ
הדפירקיםי—יד שם מובאות דוגמאות לכל ששת הסוגים – .בקטע שהעתקנו הרשינו
לעצמנו לפור כמה מלים שאינן מודגשוה במקור.
ן ברמב"ן לבראשית כז ,ד הנמקה מעניינת מדוע לא סיפרה רבקה לבעלה על מה
.8עיי
שנאמר לה ,כמסופר בפרק כה ,כג.
54
הרב יששכר יעק1בסון
והרב הירש טוען את הטענה הבאה בזבות התנהגותה של רבקה :9אך ורק
אם נניח שגילוי התרמית היה מחושב מראש ,יש להבין -אם אולי לא
מהעתידיצחק ללמוד מן *הרמאותע
להצדיקלגמרי התנהגותה של רבקה -כי
המתוכננת בתיכנון כה רב ובכוונה גלויה שתתגלה? התשובה היא :השם
צודקת בהערכת הבנים והוא ,האב ,טועה בהערכתו החיובית של עשו .אם
רבקה יכולה היא שתרמה את יצחק על נקלה בעזרתו של יעקב ,ממילא
יתבדר לו ,ליצחק ,שטעה טעותיסודיתבהעריכו את עשו שהואראוי לברכה.
הריאי אפשר שנבין באופן אחר את הסכמתו של יצחק באמרו" :גם ברוך
יהיה" (בראשית כו ,לג) .אפילו אם נניח שפירוש מעין זה נרמז בדבריו
הקצרים של הרשב"ם לפסוקנו ,האומרים" :וגם ידע שבעצת רבקה עשה
הכל,והיאהיתה מכרתבושראוי לברכה",הרי השוואה קלה שלשניהפירושים
הן מבהינת ההיקף והן מבחינת ההנמקה הפסיכולוגית תעמיד אותנו על
גדולתו של הרב הירש לקרב אל הבנתנו הליכותיה של רבקה מבחינה
פסיכולוגית,
נביאעוד מספר ברשמיתפירוש אחד העומדעל הערכת חיבת-אם-אמיתית,
עלפי האבחנההפסיכולוגית .אברהם מוכרח לשלח את הגר ובנה אל המדבר.
הם תועים בדרך והפסוק מספר" :ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד
תחת אחד הששים .ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחה קשת מ
אמרה אל אראה במות הילד ..ף (בראשית כג טה-ט" .את דברי ההסבר
וההערכה הנמצאים בפירוש הרב הירוםנביא כאן בסיטם הקצר של ד"ר קר.
הלוי הולצברג(עציון),וזו לשונו" :להתרחק מילד חולה ושרוי בצער -זוהי
לא רחמנותכי אם אהבה עצמית .האם נוכחות אדם קרוב לנו איננה מנחמת
אותנו בשעה שאנו סובלים צער ,גם אם הוא איננו יכול להקל את צערנו
באופן ממשי?עלכן אם גם' :ותשא הגר את קולה ותבך' כתוב'וישמע אלקים
את קול הנער'" (ילקוט פרושים לתורה ,הוצאה ראשונה עמ' .)19
כידוע רואים הרבה מפרשים פליאה בנה שלא נתקלל חם ,הבן החוטא,
אלאבנעך .הפסוק מדגיש בשעת מעשה "הםאבי כנען" (בראשית ט ,כב) אבל
בעונש ,בקללהלהיות עבד ,נזכרפעמיים רק השםבנען(הפסוקים בה וגםכו).
שוב מצליח הרב הירש בדרך פסיכולוגית לקרב את הענין התמוה להבנתנו
באמרו בערך כך :דווקא מביון שחם כבר היה אב לבנים ,העובדה הזאת
ש כל ציטוט מוברי הרב הירש המובא במאמר זה ,נעשה עפ"י תרגומנו החפשי ,אלא
אם כן נאמר אחרת ,או שהדברים מובאים בתוך קטע ממקום אחר.
ק11ים אחדים בפירושו לתורה
55
היתה עילה מספקת להרתיע אותו מלפגוע בכבוד אביו .בפירושו לפסוק
כ"ד של פרק זה מנמק ומנסח הרב הירש את הענשת הבן במקום האב בכעין
י גורל בניו ,יכבד את הוריו!".
פתגם" :מי שאינו רוצה להיענש עליד
ייחוד של מקוריות ועמקות אנו מוצאים בפירוש משפט אחד מהפסוקים
המועטים בהם מספרת לנו התורה על שיא התמסרות אדם לאלוקיו ,על
העקידה.ידועים מאוד הםדברי רש"יעל החזרה הכפולה של המשפט":וילכו
שניהם יחדיו" (כב ,ב וכו .0 ,אך השימוש השלישי במלת "יחדו" לא מצו
לפיידיעתי הסבר עמוק.וזו לשון הפסוק (כב,יט)" :וישב אברהם אלנעריו
1ילכ1יחד 1אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע".
כאןאני מרשה לעצמי להביא לא רק את ההסבר הנפלא של הרב הירש,
אלא גם להצביע על ההשפעה שהשפיע הסבר זהעלי במציאת פתרון לקושי
שהתעורראצלי בהבנת הפרק האחרון של ספראיוב .הקושי הואבנתינת טעם
לסיוםהשליווהאידילי של הספר,שנגדו קמומערערים ,שראובו המשךבלתי
מתאים לשיא ההתעלות הדתית שבאהלידיביטוי בתשובתו שלאיובלפנייתו
השניה של ה' אליו .בטוחני שרבים וטובים ממני הושפעו במדה ניכרת
מדרכי הפירוש הפסיכולוגי של הרב הירש .אני מביא קטע מספרי "לבעיית
הגמול במקרא" .ואלה דברי הרב הירש שם בביאור סיפור העקדה" :למעלה,
כאשר פרשו אברהם ויצחק והתכוננו ללכת בדרך אשר אל פסגתה מסוגלים
להגיע רק אברהם ויצחק אמרו אל העבדים (פסוק ה)' :שבו לבם פה עם
החמור' ואילו על אברהם ויצחק נאמר 'וילכו שניהם יחדו'.ייהודה של הרוח
הדתית המתגלית לראשונה באברהם ויצחק ,מוצאת אתביטויה בזה ,שאחרי
שעשו את המעשה הגדול והנפלא ביותר שאפשר לדרוש בכלל מבני תמותה,
נאמר עליהם ששבו אל הנערים ,וכולם -הן אברהם ויצחק והן עבדיהם -
הלכויחדיו לבאר שבע .אצל שארבני אדם היה מקום להניח ,שנושאיחוויה
כזאת ,אחרי התקרבות כזאת אל הא-לוחי ,אחרי התעלות כזאת על האנושי,
יהיו מלאים עדכדי כך מהא-לוהי ,וה'אני' שלהם ישתנה במידה כזאת ,שלא
יהיו מסוגלים עוד לשובלחייהם הרגילים ואל האנשים הפשוטים לחיות אתם.
קירבה כזאת לה' -ואפילואיןהיא אלא מדומה -היתה מולידה בכל מקום
אחר גאווה כזאת ,שהיתה גורמת להביט בכל האחרים בבוז או לכל הפחות -
להימנע מלבוא אתם במגע .אך שונים תכליתשינוי הם הגישה והרוח הבאים
לידיגילוי באברהםוביצחקוהם הםשצריכים לשמש מופתלכליורשי הדוגמה
החיה שהורישו אברהםויצחק .אחרי שעשו את המעשה הגדול ביותר שאפשר
56
הרב יששכר יעק1בסון
לעשותעלי אדמות ,הם הוזרימ אל אלה שהשאירו אותם לרגלי הד המוריה,
יחדיו אתם הם שבים מהר המוריהכאילו לא עשושי
ם דבר מיוחד" .עד כאן
ההערה וההארה הפסיכולוגית של הרב הירש ,וכעת הבה ונראה אם הצלחנו
במשהו להעביר הלך מחשבה זו למצב דומה בספראיוב .איוב הגיע אחרי
הנאום השני לוויתור גמור כביכול על המשך הויכוח בינו לבין השכינה.
בפרק האחרון שבספר מסופר כיצד בונה איוב מחדש אתחייו,חיים רגילים
מבורכים בברכת ה' .ואלה דברי המסקנה הנראיתלי כמעט הכרחית עלפי
פירושו של הרב הירש לפרשת העקידה ,במלים פשוטות:סיוםסיפור העקידה
בא ללמד לדורו ולדורות הבאים שהחוויה הדתית העמוקה ביותר ,ההתגלות
הא-לוהיתהעילאיתביותר,אינהצריכהלהביא את האדם להתעלות ולהתנשאות
על שארבני אדמ ,ואלו שזכו לחוויהמעיןזוחייבים להזור אחרי כןלחיים
הרגילים .הערכתהחיים במקרא מוצאת אתביטויה בזה שהקרוביותר לה'
אינו מתרחק מןהחיים ומבני האדם השכיחים -אלא גם אחרי שזכה לסוד
א-לוה ולקרבתו הוא ממשיך אתהייו כמקודם .ואכן ,גם איוב נוהגכך .אחרי
שדיבר ה' עמו -הוא חוזר למסלולחייו הרגילים .וזו גדולתה של היהדות
וזהייחודה -הקרובביותר לה' ,גם הוא דבקבחייחוליןואינו בז להם ,אלא
מאציל מקדושתו עלהחיים הפשוטים שבהם הוא קשור* (שם ,עמ' .)56
בדוגמה הבאה מביא ההסבר הפסיכולוגי להתרת קושי סגנוני .בקריאת
הפסוקים בראשית ל ,כו-כס ,מתמיהה אותנו העובדה שיעקב אומרפולמיים
כמעט באותה הלשון "כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך" .זאת ועוד:
מדוע נאמרה בהמשך דברי לבן בפסוקים כ"ז וגם כ"ח המלה "ויאמר" .לבן
מדברכאיש מתחסד"נחשתיויברכני ה' בגללך" .את הדברים האלה ,המביעים
"ניחוש" ואמונה טפלה ,במקום אמונה בה' ,דוחה יעקב בהדגשת עבודתו הוא,
שהיא בעיקר הביאה את עסקי לבןלידי הצלחה .לבןקיווה שדיבורו המתחסד
יספיק להניח את יעקב לענות לו ,אך כנראה שתק יעקב ולכן מוכרח הוא
להתחיל את דיבורו מחדש ולבקש מיעקב לקבוע שכר לעצמו.
,
ם
י
י
מ
ע
פ
מביאה
מלה אחת שיכולה להיראות כמיותרת ואשר היא מודגשת
את הרב הירש להעמידנו על ההבדלבין אבותינו אברהם ויצחק מכאן ויעקב
אבינו מכאן .המקרא מספר בירידת יעקב וביתו מצרימה" :בניו ובני בניו
את 1בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא את 1מצרימה" (בראשית סו,ו).
הרב הירש מעיר" :כלום היו 'אתו' כולם בניו .לא סבל יעקב אותו מכאוב
שהיה מנת חלקם של אבותיו ,הרי אצלם בן אחד התנכר; כעת כבר הסתעפה
קווים אחדים בפירושי
המשפחה להרבה בתים ,כולם ,בניו ונכדיו ,התאחדו 'אתו' ,בו דבקו ,אתו
הלכו ,הוא הביא את כולם יחד אתו מצרימה".
דאליו שמה,
יוסף הוא השליט במצרים ומשנה למלך ,אך אחרי שאביויור
,
ת
ו
י
ט
ל
ח
שוב אין הוא מדבר בשעת הצעת דבריו בתוקף מלכותי ,בה
אלא
בענוה ובקצתהיסוסים .עלפי הסתכלות פסיכולוגית מסביר לנו הרב הירש
מדוע משתמש יוסף בדבריו עכשיו בלשון בקשה במקום להשתמש בצורת
העתיד המוחלט .ואלה דברי הפסוק (בראשית סו ,לא); "ויאמריוסף אלאחיו
מל בית אבע :אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אלע :אחי שית אבי
אוטר בארץ כנען באו אלי" .הנה תוספת האות ה"א בפעלים "ואגידה" וגם
"ואמרה"היתה מספיקה לחרבהירש למצואקו דקועדין להערכתמזגוהרוחני
שליוסף הצדיק :הוא נשאר בןליעקב.
די לו להרב הירש לעמוד על שינוי דק בלשון הכתוב כדי להסביר לנו
מדוע אצל בני יעקב כולם מובאים בדברי ברכת אביהם האחרונהדימויים
מעולםהחיכגון" :גוראריהיהודה"או "יששכר חמר גרם"וכן "נפתליאילה
שלוחה"או"בנימיןזאביטרף",ומדוע אצלדן נאמר "יהי דן נחשעלי דרך
וכו'" .לרעתו רוצה הכתובלציין בזה שבחזון רוחו ,ברוח הקודש ,ראה יעקב
שעתידים לבוא על שבט זה מאורעות שעלולים להכריחו להשתמש בתחבולות
ולהידמות מתוך כך ל"נחש" או ל"שפיפון" .ומתוך כך מובן מדוע מפסיק
יעקב כאן את דבריו אל הבנים ופונה בתפלתו אל ה' באמרו דווקא בברכת
דן" :לישועתך קויתי ה'" .הרב הירש כותב :יעקב זוכר ופוקד את תקופת
לתורה
57
ו אצל לבן שדרשה ממנו פיקחות רבה ,אך הוא נשאר למרות הכל "תם",
חיי
ולכן תפלתו היא שגם בניו ,אם גם ישתמשו ב"חכמה" לעולם לא יהיו
"ערמומים" .והוא מסיים את ביאורו בציינו" :קורותיהם של בניו בגולה
הצדיקה תקווהזו".
אנו מסיימים את מבחר הדוגמאות לפרשת ההסבר הפסיכולוגי בשיטת
הפרשנות של הרב הירש ,שהצטמצמנו בו בהבאת פירושים מסוג זה מספר
בראשית בלבד ,בהערה-הארה המסבירה לנו באופן נהדר ומשכנע כפל לשון
ושינויבכינויים בפסוק אחד.וזו לשון הפסוק" :כה תאמרו ליוסף :אנא שא
נא פשע אחיך וחטאתם כירהגמ*ך תתהמנאלפשע עבדי
א-להי אבי ך" (בראשית מ ה 4לפי פירושו של הרב הירש מוסר
חלקו הראעח ט %הפסוק אתהדיבורהישיר'טל האב ההוא צתהלהגיד לשסף,
ולכןמופיע כאןהביטוי "אחיך" ונוסף לנשיאת סליחת הפשע נזכרת גם צורה
58
הרב יששכר יעק1בסון
קלה של עון והיא "חטאתם" .בזה כאילו רומז יעקב שגם ליוסף עצמו חלק
במהשעוללולואחיועלידיסיפור החלומות; לעומת זאת משקף החלקהשני
את דברי האחים עצמם ,ולכן הם מדברים רק על "פשע" ואינם מעיזים
לקרוא את עצמם "אחיו" אלא בלשון הכנעה "עבדי א-להי אביך"כי בזה,
באמונה המשותפת ביחודו של השם יתברך ,הם קשוריםיחד.
הפולמוס עם הדעות הנפסדות של דורו ושל הדורות
תורתנו הקדושה ניתנה לכל הדורות כמורשה .על פרשן דתי ,על מהנך דגול
כגון הרבהירש ,מוטלתהיתה החובה להראותבפירושוכיצדמדריכתנו התורה
לענות על דעות נפסדות .דווקא בתקופה שקדמה לזו של הרב הירש זייפו
את מאמר חז"ל הידוע" :אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג ):למושג
"אין מקרא אלא כפשוטו".יתכן והדברים מתיחסים אל הרבה פירושים שלפי
ראותעיניו של קוראזהאו אחרגובליםיותר בדרש מאשר פשוטו של מקרא.
אך כבר הר מב"ן בהערותיו לשורש השני של ספר המצוות של הרמב"ם
העמיד וניסח את הכלל" :לא אמרו 'אין מקרא אלא כפשוטו' ,אבל יש לנו
מדרשו עם פשוטו" (הוצאתלוין אפשטין ,ירושלים תש"ז עמ' כז) .לדעתנו
נראים כל הפירושים המובאים במאמר זה כפשוטו של מקרא .אך ראינו צורך
לעמוד עלענין פשט ודרש דווקא כעת כשאנו רוצים להראות בכמה דוגמאות,
כיצד חיסן הרב הירש את דורו בפני דעות נפסדות ונלחם למען יחודה של
היהדות לעומת דתותאחרות.
אנומביאים את ההדגמה בארבעהסעיפים.
(א) נגד ה ה תב1לל1ת .עלבני יעקב בארץ מצרים נאמר1" :י שב
ישראל בארץמצרים בארץגשן וי אחז 1בהויפרו הרבו מאד" (בראשית
מ 4כק .והרב הירש מעיר" :כאן רמז להתחלת אותו חטא שעלת עמד גם
יחזקאל (פרק כ') .ההכרה 'הנעימה' להיות מושרשים כאן עלולה להמיט
עלינו במשך הדורות את סכנת המעילה במסורת אבות וההתנכרות לייעודם
הגדול".
כידוע מביא כבר רש"י עלפי מקורות קדומים מדרשיים שלושה נימוקים,
להסביר מדוע לא רצה יעקב אבינו להיות נקבר בארץ מצרים .הרב הירש
מביא בהנמקה שלו לדרישהזו טעם נוסף ,שיש לו תוקף לכל דור שבוקיימת
סכנת ההתבוללות .ואלו דבריו של הרב הירש" :אבל הוא (יעקב)אינו רוצה
להיקבר שם .הוא ראה ,כנראה ,ארוה רושם עשתה על בניו העובדה שהם
קווים אחדים בפירושו לתורה
59
'נאחזו' במצרים ,ופחד שמא יראו בנילוס -את הירדה ובמצרים -את
ארץ ישראל .על כן הוא מוצא
לרמוז להם :אתם רוצים ומקוים -
ו
ח
נ
ל
ייקבר שםאיני רוצה" (ילקוטפירושים
לחי1ת במצרים -ואני אף להי
לתורה מאתי
עמ' .)39
.ר .הולצברג
(ב) נגד תיקונים (עציוני
בדת ,נגד תנועת ה4דיפ1רמה'
בגרמניה .הרבה הסבריםמוצעיםע"י המפרשים לחטאם של נדבואביהוא,
אך מיוחד במינו ,בשל מגמתו הפולמוסית ,הוא זה של הרב הירש.וזו לשון
ההסבר'" :אשר לא צוה אתם' (ויקראי ,א)אפילו לאהיו אסורים פרטי
ההקרבה וההקטרה ההיא ,ואפילו לא היו המקריבים אסורים בהקרבה
באותו יום ,דיו העדר צווי על ההקרבה ,להפכה ל איס1ר ג מ1ר .אין
בכל פרשת הקרבנותולו רק דבר אחד שראוי המקריב לטפל בו עלפי טעמו
הסוביקטיבי; אפילו קרבנות נדבה -חובה עליהם להיות נשמרים ונעשים
בכל הגדרים והסדרים החלים עליהם .קרב ת האלו קים שהאדם רוצה
להגיע אליה בהקריבו קרבן ,תושג רק עלידי ההקשבה לקול האלוקים ,על
ידי עשיית רצונו וקבלת עול מלכותו .זוהי אחת הנקודות שבהן היהדות
ועבודתהאלילים מתנגדותזולזוניגודגמור .עבודתהאלילים שואפתלהפעיל
את האלהות שתסייע לאדם להשיג את מאוויו .קרבנו של היהודי משמעותו
שיחד עם קרבנו יקריבהיהודי את עצמו לעמוד לשרתלפני ה' ,לשעבד
רצונו לרצון קונו …קרבנות שאדם בודה מלבו הוא ,ממיתים לפי זה את
האמת …לפי שהם מושיבים לכסא את הסוביקטיביות השרירותית בשטח
אשר רק הציות והמשמעת להקב"היכירם מקומו …לא בדרכי פ1לחן
חדישים לפי האופנה ,כי אם בהגשמת רצון בוראו
ה נאמר בתורה יצדק הכהן בפעו לתו" שלפי התרתם הנשא
בגלישותיה לפרוטת השבוע וטל הגברת ד"ר נחמה ליבוביץ שנת תש"ח –
הפיזור של המשפט האחרון נעשה עלידינו,י
.י.).
בספר ויקראיח ,ג אנו מוצאים בפירושו של הרב הירש הערה חריפה מאד
נגד הנהגת העוגב בבתי הכנסתכפי שהנהיגו אז ה"מתקנים" .בעלי התוספות
לעבודה,רהי"א (דוה *ואי חוקההיאחיכי שרפינן") מביאים אבחנה חשובה
מאד בנידון קרוב לזה באמרם …" :לכך פירש ר"י דתרי טוני חוקה הוו,
אחד שעושין לשם תוק לעבודת כוכבים ,ואחד שעושין לשם דעת הבל ושטות
שלהם …והא כתיב 'ובחוקותיהם לא תלכו' ואף על גב דכתיבא באורייתא,
יש לאסורכיון שלהם הוא" .הרב הירש מסיק מכאן מסקנה הלכתית לאיסור
-
-
-
-
-
-
60
ן
הרב יששכר יעק1בס1ן
גמור שלהשימושבעוגב בכתבו" :ההנחהאיפוא,שהעוגב למשלהיה בראשונה
כלי שיריהודי וזה המכוון ב'מנים' (תהלים קנ ,ד)אינו מכשיר בשום אופן
את הנהגתו בפולחןהיהודי אחרי שכלי מוסיקה זה קיבלאופיפולחני מובהק
בדת בלתייהודית".
(ק נגד הנצרות .בידוע מתפלאים פרשנים רבים על הבאת תולדות
שלושת השבטים הראשונים ופירוש יחוסם של משה ושל אהרן בספר שמות
(ו,יד;ועיין במיוחד פירוש הרמב"ןלענין) .אנומביאים שוב אתדברי הרב
הירש עלפי תרגומו של הד"ר מוריאל ואלה דבריו "ואמנם זוהי השאלה
המתעוררת עם קריאת הפרשה שלפנינו (פרשת וארא); מה ראתה התורה
צורך להפסיק את הענין באמצע ,ולהכניס את רשימת תולדותיהם של משה
ואהרן דווקא במקום הזה1והרי מקומה של רשימתיחסמעיןזו הוא בפרשת
שמות ,בתחילתתולדותיו של משה ,ולכלהיותר בראשמילוי שליחותם,לפני
ירידתו הראשונה של משה מצרימה בפקודתה'.עונה על כך ר' שמשון רפאל
הירש באמרו:נשים אללבנו את כל הפרטים שברשימת היחסשלפנינו .נוסף
על תולדותיהם של משה ואהרון משבטלוי ,נמסרת סקירה קצרה על בניהם
שלשני השבטים ,ראובןושמעון .בתוך שבטלויאין התורה מסתפקתבפירוט
משפחת קהת ,שאליהשייכים משה ואהרן ,אלאהיא מפרטת גם את המשפהות
האחרות בשבט לוי ,כאילו ראתה התורה צורך לפרט לפנינו ,לא רק את
אבותיהם של משה ואהרן ,אלא גם את דודיהם,בני דודיהם ושאר קרוביהם.
ובתוך המעגל המשפחתי של כל הקרובים הללו מצביעה התורה -בסמום
הרשימה על שני האישים ' -הוא אהרן ומשה ,אשר אמר ה' להם הוציאו
את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותיהם .הם המדברים אל פרעה מלך
מצרים להוציא אתבני ישראל ממצרים ,הוא משה ואהרן'(ו,כו–כז) .הדגשה
מיוחדת זו -הוא משה ואהרן -וכן מקומה של רשימת היחס באמצע
הפרשה ,מוכיחים לנו,כי התורה מיחסת חשיבות רבה ,ודווקא במקום הזה,
למנין תולדותיהם שלשני האישים על כל פרטיהםופרטי פרטיהם".
"עד עתה נכשלו מאמצי הגאולה של משה ואהרן,ואילו נגמר בכך כלענין
שליחותם ,בוודאי לאהיינו מרגישים כל צורך לשמוע משהו על תולדותיהם
של שני השליחים .אבל עתה מתחילה שליחותם העיקרית של משה ואהרן,
שנגמרה אחר כך בנצחון מלא .שליחות זו -אין דוגמה לה בכל תולדות
העולם ,ושוםילוד אשה לאביצע מעשיםמעין אלה ,לאלפניהם ולאאחריהם.
לפיכך ראתה התורה צורך להדגיש דווקא במקום הזה את רשימת היחס של
י
קווים אחדים בפירושו לתורה
61
משה ואהרן,כדי להודיע לכל הדורות את העובדה ,שמשה ואהרןילודי אשה
י ם ולא מלאכים .כבר קרה בתולדות
היו,בני בשר ודם במונו ,אנ ש
,
ם
מ
ע
הופשט מעליהם אחר-כך
העולם ,שאנשים אשר עשו חסד רב עם בני
טבעם האנושי ,ובגלל מעשיהם 'האלהיים' הם עצמם יוחסו למוצא אלהי.
כך קרה גם לא1ת 1האיש מזרע ישראל ,אשר העלה
בדבריו כמה מניצוצות השר שבתורת משה ,והאיר
בהם עיני עמים אחרים .יחוס אב1תי 1לא נודע כלל,
ודווקא עובדה זו גרמה להעלותו לדרגת 'אלהים'
בעיני העולם ,דבר שהביא עלינו סבל איום בתולדות
גלותנ 1האר1כה .משה בן עמרם שלנו היה אדם וכך הוא יישאר
בתולדותינו עד עולם .במקום זה בפרשתנו ,בו תתחיל התורה לספר על
מעשים גדולים ונוראים ,שעשושני שליחי ה' משה ואהרן ,יסופר קודם כל
על יחוסם האנושי ,על שמות אבותיהם-,על קרוביהם וכל משפחתם המסועפת,
למען לא נטשטש לעולם את המחיצהבין השולא -לביןשלוחיו" *("עיונים
במקרא" ,שמות עמ' – 33-32המשפטים עלמיסד הנצרות פוזרו עלידינו,
י.י.).
מאד ייתכן שההערות שהבאנו לעיל על המיוחד שבתפיסת הסמל אצל
רבינו לפיה רק מה שהוטל עלינו לעשות אפשר שיתואר בצורת סמלים,
ואולם האלוקי לאיבוטא בלשון הסמל -מטונתהיא גם נגד תפיסתהנצרות
המסמלת בצורות שונות דווקא את האלוקי-בעיניהם.
(ד) נגד כיוון מס1יימ בפילוסופיה הדתית ביהדות,
נגד שלילת התוארים בהחלט מאת ה /מדת ן מ עב מרש
את דעתו על הרמב"ם ,עם הדגשת גחלתו כפוסע בצורה חריפה בעתר מד
הסבר המצוות שלו ,ב"אגרות צפון"(עיין מה שכתב עליו באגרתו השמונה
עשרה) .ולא באיבו בלבד דחה הרב הירש הלך מחשבתו של הרמב"ם בנדון,
אלא גם בשנות העמידה ובזקנותו לא שינה את דעתו ,והוא מוסיף ומתפלמס
עם הרמב"ם .אמנםאין הוא מזכיר את שמו במפורש ,אך מתוך הזכרת שמו
של הראב"ד מתברר לנו למעלה מכל ספק שבסופם של דברים אין כוונתו
אלא אל הרמב"ם .ואלה דברי הערה קצרה ,שהיא מאוד חשובה להערכת
9
הרבהירשיחס בכל זאת חשיבות לעובדתהיותם של משה ואהרן משבטלוי .ראה על-כך
שם בהמשךדברי הרב הירש בפירושו [המערכת].
62
הרב יששכר יעק1בסון
הרב הירש כפרשן ומתפלמס כאחד .נאמר בתורה (בראשית ו ,ו)" ,וינחם ה'
כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבוע .כביאור לכתוב זה כותב הרב
הירש בערך את הדברים הבאים" :בענין ביטויים גשמיים כאלה וכדומה
להם ,אנו מרשים להביא הערהכללית .עדכדי כך התפלספובביטויים מעין
אלה כדי להרחיק כל רעתן ,ןל גנט מיות הא-ל ,שהגיעו לידי סכנה
של שלילת מושג האישיות (פרסונאליות) מאת ה' .אילו היתה זאת כוונת
התורה,היאהיתהיבולה להמנע מכך עלנקלה .אך הסכנה האחרונה (להרחיק
לכת יתר על המידה בשלילת הגשמיות מהשם יתברך) גדולה יותר מן
הראשונה .הביטויים האלה מצילים שני מושגי יסוד ,והם :חופש ה' וחופש
האדם .לאבכדי נאמר (שם פסוק ה) 'ויראה' .רעת האדם לא היתה הכרחית,
וראייה מאת ה' היתה צריכה לבוא מקודם עד שה'ידע;הביטוי הזה ערבות
יש בו לחופש האדם .הגורל הפוגע באדםאינו תוצאה מסיבתיות גשמית ,אלא
עצת ה' באה קודם לזה ,והחלטתו כאילו גורמת צער לשכינה .כל אלה
מניחים כהנחה ראשונה את חופש ה'ומגינים בעדו מכל פגיעה ,כבר הראב"ד,
אחד מהוגי-הדעותהיהודיים ביותר שלנו ,חדוה דעתו שתפיסה זו במערכת
האידיאות על ה' הרבה יותר חשובה היא מכל שיקול דעתבענין יחוסם של
תוארים גשמיים להקב"ה".
אנו רואים צורך להביא כאן לשם הבנה ברורה יותר את ההלכה בלשון
הרמב"ם בתוספת השגת הראב"ד .הר מב"מ כותב (הלכות תשובה ג ,ז):
"חמישה הן נקראים מינים .,.שיש שם רבון אחד ,אבל שהוא גוף ובעל
תמ1נה" .ואלה דברי ההשגה של הר אב"ד" :א .א .ולמה קרא לזה מין
וכמהגדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבהלפי מה שראו במקראות ויותר
מסה שראו בדברי האגדות ה מ ש ב שו ת א ת הדע 1ת".9
להלן מביאים אנו כמהעניינים שנראים לנו מבחינות שונות כאופייניים
ביותר למפעלו הפרשני של הרב הירש ,המקום שניתן לנו בקובץ זה דורש
צמצום,ואין גם להמנע כאןמסובייקטיביותמסויימת,ויתכן שכותב אחרהיה
בוחר דוגמאות אחרות .אנו מביאים כאן ארבע דוגמאות.
.9בענין זה מתבקש הקורא לעיין בהסתייגות של בעל "כסף משנה" לדברי הראב"ד,
ועוד ב"הוצאת ראשונים" בהערתו של הרב ש .ת .רובינשטיין ,שם מובאת גם
ההברקה של בעל "אור שמח" לקרוא בדברי הראב"ד במקום "ממנו" המלה "עמנו".
שם גם מובאדיון כללי מבחינה היסטורית בכלהבעייה.
קווים אחדים בפירושו לתורה
(א) להבהרת ענייני
63
נבואה
אנומתחיליםבדיוןעל נבואה בפרשנותו של הרבהירש.יתכן שגםבענין זה,
כמו שראינו זאת בדוגמה שהבאנו אותה בענין מוצאו ותולדותיו של משה
רבנו ,תהא מורגשת נימה פולמסנית נגד הכופרים והמזייפים בני תקופתו,
אשר ניסו להפוך את מושג הנבואה ל"חוויה פנימית" ,למצב נפשי של
אכסטזה ועוד.
אפשר להניח כמעט בוודאות שהרב הירש היה היחידי ,שהתעמק בבעיית
הנבואהוהגיעלידי ההכרה העמוקהשאיןבכוחו שלשיקול דעתשכלי להגדיר
את מהותהנבואה בעצמה ,אלא לעמוד רקעל מהשהיאאינהיכולהלהיות.
אני מוסר כאן את תמצית דברי הרב הירש לשמות ד,יג עלפי נסיון של
סיכום שעשיתי במקום אחר וכך כתבתי שם" :ר' שמשון רפאל הירש…
רואה את החשיבות המיוחדת של הפירוט הרב במעמד הקדשת משה בשני
עניינים( :א) דווקא הספקוההיסוסיםהרביםוהדחייה בקבלת התפקידמעידים
כמה עדה שהתורה ניתנה על ידי משה אך איננה מעשה
משה ויצירתו; השלאהיהמטבעומגהעטחוקק,אלאאךורק שליח;
(ב) גם בתוך החתיה הנבואית –נשארת איטרותו ,טל מקבל התורה
עצמאי ת ,ולא מתוך אכסטזה נהפך משה להיות נביא ,אלא מתוך צלילות
הדעת ושיקול זהיר ,מתוך פקחות ופכחות הוא מדבר עם השכינה ,וזהו לפי
הרב הירש פירוש המימרה הידועה (סוכה ה' :).מעולם לא ירדה שכינה
למטה מעשרה' .השכינה שורה כביכול על אדם שנבחר מאת ה' -אך האדם
נשאר אדם ואין השכינה מתגברת עליו ,אין היא מבטלת את האנושי שבו
ןהיא מזדההאתו .והואמסיים את ההערות האלה בקביעת העובדה הבאה:
ואי
מי שאינו נביא ,לעולם לא יידע מהי נבואה; אך על פי
הנאמר במקרא נוכל לכל הפחזת לדעת ולהכיר מה
ש הנב 1אה אינ ה יכ1ל ה ל הי 1ת" ("חזון המקרא" ,ב' .)20–19
יתכן והפירוש ,אשר אנו עומדים להביא כעת נובע האותה מגמה פולמוסית
הבאהלהגן על "מעמד הרסיני" מכל אפשרות של הפיכת מתן תורה מאת ה',
למעין תורה של מחוקק גדול ,אך אנושי .הרב הירש מצא "סמוכין" בין
פרשתיתרו מכאןלבין מתן תורה מכאן .10ואם גם נשמעת מתוך דבריו נימה
.10בספרותנו הפרשניתידועים הסמוכיןבין פרשת עמלק מכאן לזו של יתרו מכאן .את
רעת עמלק אסור לשכוח וכןעלינו לזכור טובתיתרו ,עהן שמותיח ,א,דברי הרמב"ן
ואבןעזרא.
64
הרב יששכר יעקובסון
של הקטנה ביחס לדמותו של משה רבינו ע"ה ,הרי מבליטים דבריו של
הרבהירשביתר שאת אתהאופיהא-לוהי של תורתנג
ואלה דברי "הסמוכין"" :אין דבר מאלף יותר מן הסיפור על תיקוןענין
מדיגי-פנימי של העם היהודי המצוי סמוך מאד לפרקים המספרים על מתן
תורה .עדכדי כך לא היה משה מטבעו מחוקק גאוני ,כה מעט היה הכושר
האירגוני הטבעי שלו ,עד שהיה צריך ללמוד יסודות ניהול סדרי מדינה
מאתחותנו .האיש שעמל עדכדי אפיסת כוחות ולא תיקן עלפי יוזמתו הוא
תקנה הגיונית ומועילה ,האיש שעד שהגיע אליו יתרו לא עלה על דעתו
לארגן את קבלת הקהל עלידי שופטים בדירוג חשיבותהעניינים -איש
כזה לא נתן לעם תחוקהוחוקים .האיש הזההיה אך 1ר ק כלי ,ומשום כך
כלי נאמן ביותר ביד ה'" "יתש לשמת יג כו4
עלפי עמידה מדחיקת על ~ראת הבאימם של הפתל "נבא" המע הרב
הירם לכללידיעה עמוקה בעצם תפקיד הנביא ודרגתו :הכחנה לאבחנה בק
"הנבא" ,בבניין נפעל מכאן ,לבין "התנבא" ,בבניין התפעל מכאן ,ואלה
דבריו לפסוק הראשון במקרא שהמלה "נביא" מופיעה בו" :הפועל 'נבא'
דומה בחילוף אותיות לפועל 'נבע',היינו :הוא המקור ,שממנו ועלידו יוצא
לפועל דבר ה' – ,הוא השופר ,הואהכלי שמתוכו ובעזרתו מדבר רוח ה' אל
האדם ,לכןמופיע הפועלבבניןסביל,בבניןנפעל .המלים ששפתנו משתמשת
בהן להגדרת מושגהנבואה -הפועלהינבא והמלהנבואה -הן מחאה נמרצת
נגדהזיופים השכיחים כל כך במושגים אלה.אין הנביא " -פרופט" בלשון
יוונית -מגיד עתידות ,אלא בעיקרו :שופרה של השכינה .באותם החוגים
המשחקים משחק מטעה במושגים כגון "נבואה" ו"התגלות" נוהגים להעלות
את המשורר ואת ההתלהבות לדרגת נביא ונבואה כדי לראות בנביא ובנבואה
תולדה של שידה והתלהבות ,ומשום כך להפוך את הנבואה לפרי
ד מי1נ 1של ה אדם .הנביא שלנ – 1הואכלי ושופר שעלידומגיעים
רוח א-לוהים ודבר ה',אל האדם ,לא מתוכו אלא אליו מדבר ה'
ולכן 'וידבר ה' אל משה' ,כדי שהוא ,משה ,ימסור את דברו 'לאמר'…
לכן הביטוי הרציני לנאום הנבואי הוא תמיד 'הנבא' לשון נפעל .מה זה
איפוא' :התנבאי? האדם המכין את עצמולהיות שופרו של ה',לפנינואיפוא
מדריגת הכנה בלבד ,מדריגה נמוכה של נבואה ,דבר חדפעמי( "…בראשית
כ.",
ק11ים אחדים בפירושי
לתורה
65
(ב) תרגום והצעתפירושים ל"פוקדעון אבות"
כידוע צופן בקרבו הפסוק "פקדעון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים
לשנאי" (שמות כ ,ה) צרורבעיות.כיצד יתגבר מתרגם ופרשן עלבעיות אלו,
הרי יתכןכיאיןלפנינו אלא רמיזה על אפשרות הענשת דורות מאוחרים על
עוונות אבותיהם .גם יתכן שאין לפנינו אלא ענין של חסד ולא של דין,
ועוד .הרב הירש בחר כאן בשיטה שלו ,שלדעתי אין כדוגמתה בפירושו
לתורה .הוא בחר ב תרגומ 1במלה סתמית "זוכר" ובזה הלך בעיקבות
תרגוםיונתן המתרגם "מדכיר" בבזוכר.ואילו בפירושואין הואמציע פירוש
מוכרעלצד אמד,אלאשואלהואעצמו כמה שאלות ,מהיכולהכאןלהיותכוונת
י 1ת ואלההן:
יד בפני הקורא-הלומד ארבע אפ שר1
התורה,והוא מעמ
אפ שר 1ת א' :כאשר בנים ,נכדים ונינים ממשיכים בדרך המרד בה',
עוד "זוכר" ה' להם את צעדם הראשון של ההורים ,והוא שוקל בדעתו שמא
לא נתיישן עוד המרד ועוד אפשרית התשובה ,והוא יתברך מנסה עלידי
י
י
חינוךויסורים שהוא "פוקד" בהם את הדורות הבאים ,לה ש בם אל ו,
עד הד1ר הרביעי ,ואםאין הדבר מצליח רק אז הוא מביאכליון גמור
עלהחוטאים.
אפ שר 1ת ב;השיקולהשני הוא:אולי הכוונה בפועל "פוקד" הוא "שופט
ומעניש".וענין הפסוק :בעונש שהקב"ה מביא על חטאי הדורות המאוחרים,
מעניש הואכביכול אתההורים,כי הלא הם בדוגמתם הרעה הטעו את בניהם,
י אשמתההוריםמלווים חטאועונש אתבניהם מילדותם והלאה .11
תלפ
.11פירוש מאוד דומה מובא בפירוש רבינו יוסף בכור שור ,שיש להניח שהרב הירש
לאהכירו[ .פירושו של רבינו יוסף בכור שור על ספר שמות נדפס לראשונה בשנת
תרט"ז ,ואילו פירושו של הרב הירש בשנת תרכ"ט -הערת העורך] .אנו
מביאים אותו משני טעמים( :א) להראות שכבר הגיע פרשן קלאסי לאותה
מסקנה; (ב) לעמוד על ההבדל בין פירוש מוחלט אצל הרב בכור שור לעומה
שיקול הדעת אצל הרב הירש ,ואלה דברי הפירוש …" :ואל תאמר שאני אשכח
את הפשע,כי אני פוקד עון אבות על בנים ,ולא בשביל שאפרע מן הבן עונותיו
של אב,כי איש בחטאו יומת ולא יומת הבן בעוון האב …אם אדם חוטא ,הקב"ה
ממתין לו אולי ישוב או שמא בנויהיה צדיק ואינו נפרע ממנו ,ואםיהיה בנו רע,
הקב"ה ממתין גם לו ,אולי ישוב או שמאיהיה הבן טוב( "…עלפי הספר "אתם
ראיתם" מאת ש.י
.עגנון עמ' ק"ע).
66
הרב יששכר יעק1בסון
אפ שר 1ת ג':יתכן שהפירוש הוא,שההוריםעתידיםלהיענשמפני הרעה
והפורענות שהמיטו על מהלךחייהם שלהבנים.
אפ שרו ת ד':יתכן שהכוונה דומהלזו שבספר במדבר ד ,כז" :ופקדתם
עליהם את כל משאם" -ה' מעמיד כ" תפקיד" לבנים ,לנכדים
ולנינים לכפר א ת ע1זן ההורים .במקום להשחית מיד את הדור
הראשון שחטא כנגדו ,ממתין ומצפה ה' עד דור רביעי ,אם לא יקומו בנים,
נכדים ונינים לת קן א ת א ש מ ת הדור הר א שון ,ורק אז ,כלומר,
ו כליה .12
רק אם גם הדור ההביעי ממשיך לחטוא ,הוא מביאעלי
(ג) פירוש מפליא לפסוק" :וישכן מקדם לגן-עדן את הכרובים ואת להט החרב
המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים"
אולי הנועזבין כל פירושי הרב הירש לתורה הוא פירושו על גירוש האדם
מגן העדן והשכנת ה"כרוכים ואת להט החרב המתהפכת" .לפי דבריו אין
הוראת הפועל "שמור" כאן מניעה ,אלא ,להיפך ,אפשרות של חזרה .הרב
הירש מסתמך כאן גם על דברי המדרש הבאים" :אמר ר' ישמעאל בר רב
נחמן קדמה דרך ארץ את התורה ,הרי הוא דכתיב' :לשמור את דרך עץ
ההיים' ' -דרך' זו דרך ארץ ואחר כך 'עץ חיים' זו תורה" (מדרש רבה
לויקרא פרשהט') .בכל מקום שאתה מוצא "כרובים" המתכוון בהם הואהגנה.
"להט ההרב המתהפכת" צירוף מלים זה מתאר רעיון סמלי ,והכוונה כאן
ל"סבל" הסוציאליהקיים תמיד בחברה.ולפי זה ,התורה עלידי כוחות ההגנה
הטמירים בקרבה ,והסבל ,מפלסים לאנושות דרך לשוב בה אלגן העדן.18
(ד) הסבר התואר "רחום" כאחת ממידותיו של הקב"ה
כדוגמה אחרונה בחרנו בענין קצר ,שאינו לכאורה אלא בלשני ,אך -
לדעתנו -גלומהבו הכרה עמוקהביותר .אנומביאים אתהעניןלפי המסגרת
.12צרף הנה את דברי אבן עזרא למקומנו המעיר" :כי השם יאריך לרשע ,אולי ישוב
מחטאו שחטא ויוליד בן שהוא טוב ממנו."…
.13רעיונות דומים נמצאים בפירוש לרד"ק שעדיין לא היה שודפם בתקופתו של הרב
הירש ,ואלה דבריו" :ועוד עשה לו זה הדבר כדי שיתחרט האדם וישוב בתשובה
ושם עליו שומרים שלא יכנס שם כדי שיבוש מעצמו -ויתחרט על שחטא ומזה
למדוהו דרך תשובה ואחר ששב סרה המראה ההיא (הכינה לכרובים ולהט החרב
המתהפכת) ושב לגן פעמים ,ומעמים עובד את האדמה אשר לוקח משם" (רד"ק
לבראשית ג ,כד).
קווים אחדים כפירושו לתורה
67
שדנו בה במקום אחר ,ואלה דברינו שם" :כעת עלינו לשאול אם ההעזה
הזאת לייחס להקב"ה תכונות או פעולות והרגשות המאפיינות את האשה,
מיוחדתהיאלישעיהאו שאפשר למצוא רמזיםלענין הזה כבר בשפת התורה.
רבי שמשון רפאל הירש בפירושו לתורה במקום שבומופיע לראשונה התואר
'רחום' כאחת ממידותיו של הקבעה (שמות לד ,ו) אומר :תמיד אותו 'טובי
(שם לג,יט) ,המבקש אתישע האדם והאנושות' ,רחום' הוא -אינועוזב
את העצם שנוצר ממנו בכוח ותנועה ,מקיפו באהבה ,כמפעלו ,כפרי האהבה
היוצרת -כי הלא ברח מ נוצר הוולד.הכינוי 'רחום' הוא הביטוי הנהדר
ביותר לאהבה בלי מצרים ,ליחס האם אל הבלתי נולד עדיין ,אל החבוי
בקרבה ,ובדומה לכך עלינו לתפוס את אהבת ה' אל בריותיה והנה בלשון
חז"ל נהפך הכינוי 'הרחמן' להיות אחד הכינויים החביבים ביותר לשכינה.
מכיוון שכך אפשר להראות עלכינוי לה' הלקוח מעולמה המיוחד של האשה"
("חזון המקרא" ,חלק ב' עמ' .)112
יחודו של הפירוש בסיכום פרטי המצוה עלפי תורה שבעל-פה ועמידה אחר כך
על המאור שבה
אילוהיו שואלים אותי .:במה רואה אתה את חשיבות פירושו של הרב הירש
לדורנו וגם לדורות הבאיםהייתי משיב :יחודו של פירוש הרב הירש בולט
כעובדה שהוא מצלית באופן מפליא לסכם את רוב הפרטים של התורה שבעל
פה כדי להסביר על פיהם את המאור שבמצוה כפי שהיא כתובה בתורה
שבכתב .פירושו של הרב הירש קדם לאוסף החומר שבתורה שבעל פהכפי
שאנו מוצאים אותו בחומש "תורה תמימה" על פירושיו המלאים חידושים
של ר' ברוךהלויאפשטיין,בנו של בעל "ערוך השולחן" .כמוכן קדם בהרבה
לאוסף הכביר של "תורה שלימה" מאת הרב מ .כשר .אך שני הילקוטים
האלה אינם מבטלים למרות שלימותם והיקפם ,את שיטתו הפרשנית של
הרבהירש .הםנותנים הרבה מאוד פרטים ולעתים הערות מאלפותעד למאוד;
אך יהיר ומיוחד נשאר הרב הירש בשילובם של המקורות במערכת הפירוש
המיידי לפסוק ,בצורה מאירתעינים ,שלא מצאנו כדוגמתה בעולם הפרשני.
עלינו להקדים כאן הערה עקרונית על היחס שבין התורה שבעל פה לתורה
שבכתב .במבוא לפרשת משפטים מבהיר הרב הירש את דעתו שלפיה קדמה
תורה שבעל פה לזו שבכתב ועלידי משל הוא מנסה ,לא רק להוכיח את
נחיצות התורה שבעל פה ,אלא גם את קדמותהלזושבכתב .ואלהדברי המשל;
הרב יששכר יעקובסון
68
"היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה דומה ל'תקציר' בכתב עלפי
הרצאה מפורטת בעל פה באחדמענפי המדע.תלמידים ששמעו את ההרצאות,
די להם בסיכום הקצר כדי שבעזרתו יוכלו להיזכר בכל מה ששמעו פעם
ולחדש אתהדברים בכלעתשירצו …אךלגבי אלה שלאשמעו אתהרצאותיו
של ה'בר-סמכא' ,תקציריםמעין אלה הנם ללא תועלת כלל,אילוהיו רוצים
( *..שמות
לבנות מהם את כל המכוון בהרצאה שבעל פההיו טועים בהרבה.
כא,ב) .בצורה דומה מדגיש הרב הירש אתנחיצות התורה שבעל פה להבנתו
הנכונה של החלק החוקי של התורה ,בדברי המבוא הקצרים למהדורה
הריטבונה שלפירושו לתורה .מןהראוי להבליט כאן את העובדה שהרב הירש
חיווה כאן דעהעל התורה שבעל פה כתורה עצמאית שעלפיה אפשר אחר כך
להבין את התורה שבכתב.
מן הראוי כאן להצביע גם על דעת בן דורו ,המלבי"ם ,אשר לפיה ,בהיות
בידינו כל כללי השפה העברית אפשר למצוא בתורה שבכתב את כל תורה
שבעל פה .המלבי"ם כותב במבוא לסי ויקרא בזו הלשון* :וכל דברי
הקבלה (מסורת) ותורת הפה בכתב מבוארות ,ובעומק הפשט והמליצה
שמורות …וכלדברי חז"ל מוכרחים ומוטבעים בעומק הלשוןוביסודי השפה
" ,14
העבריה
בתיאורו של המיוחד בשיטתו של הרב הירש בהארת המצוה ,אנו מסתפקים
שוב בדוגמה אחת:דיני עבד עברי ואמה עבריה ובהערותיו עלדיני עבד
כנעני וגם כאןאנומביאים רק חלק מן החומרהעשיר.
דרך ההדגמה תהיהאיפוא בך;נביאלכעין הקדמה ,אתהערותיו של הרב
הירשלבעיית התחלת התחוקה בפרשת משפטים דווקא בדינים אלה ,אחר כך
נתאר בצורת סעיפים בודדים בסימון אותיות כמה מההלכות שעליהן נשען
הרב הירש בהסבר הפסוקים תוך הדגשה מיוחדת שאצל הרב הירש ההסבר
הוא רצוף ,אך בעינינו נראה סידור כמה מההלכות בצורת סעיפים מתאים
יותר למטרתנו 1ואחר כך עלינו להביא משהו משיטת הרב הירש בהבהרת
המאור שבמצוות התורה עלפידיוניו ושיקוליו בפרטי ההלכה.
י
.14בספר "הרמב"ם על דברי סופרים" מאת הרב יקותיאל יעקב נויבואר זצ"ל מוסברים
הסבר בהיר ומשכנע ההבדלים בתפיסת תורה שבעל פה ויחסה לתורה שבכתב
במשנתו של המלבי"ם ובין זו של הרב הירש תוך עמידה גם על המשותףביניהם.
ן שם (הוצאת מוסד הרב קוק תשי"ז ,עמ' [ .)173-168וראה במאמר "תורה
עיי
שבכתב ותורה שבעל פה במשנתו של רשר"ה" בקובץ זה -הערת העורך].
קווים אחדים בפירושו לתורה
69
כתשובה לשאלה הנכבדת :למה פותחת התחוקה בסדר המשפטים דווקא
בענייני עבד עברי ואמה עבריה ,עונה הרב הירש בדברים הבאים" :פשע
ועוני (עבד עברי שנמכר בשל גניבתו ואמה עבריה שהאב יכול למכרה רק
.י ).הםשניהעניינים העלולים בספירותהסוציאליות
כשכלולו כלהקיצים,י
.
ס
פ
א
את הפושע ואת ילדתהעוני
המקובלות ,להוריד את כבוד האדם עדכדי
העמיד חוק התורה בפתיחת הלכותיה עלזכויות האדם (הלכות האישות) -
"משפט הפרסונים" בלעז -ללמדך מהו כבוד הבריות,ואיךצריכים לשמור
על קיומו ,עד לדרגות הנמוכות ביותר של החברה" (שמות כא ,יא).15
יתכן שיטען מי שבקי קצת בדברי הפרשנים הגדולים שלימי הביניים,
שרעיוןמעין זה כבר מובעבדברי אבן עזרא הבאים":ואין לאדם יותרעליו
קשה מהיותו ברשות אדם כמותו על כן החל משפט העבד" .תשובתנו היא:
אינה דומה הערה קצרהלדיון ממצה על מבנה משפטהאישים.
ן השאר ,אתהדיונים הבאים:
הסקירה הסכימאטית מעלהלפנינובי
(א) בפרק ב"ב בפסוק ב' שבפרשת משפטים נאמר" :ונ מכר בגנבתו",
ולכן נמכר העבד רק כדי לשלם את הגניבה ,אבל לא לשם תשלום כפל או
ארבעה וחמישה (קידושיןיח עמ' א') ,נוסף לכך אנו למדים עלפי ההדגשה
"בגנבתו"שאין האשה נמכרת בשלגניבה (סוטה כג עמ'ב).
(ב) הרב הירש מעמיד אותנו על הדיוק בנוסח הפסוקים עלפי מקורות
הלכתיים ,בין מה שנאמר בענין "נמכר עלידי בית דין" ובין מה שנאמר
בעבד "המוכר אתעצמו מחמת דחקו" .רק כאן ,בפרשת משפטים ,נאמר "עבד"
אבל שם(ויקרא כה ,לט) נאמר;"וכיימוך אחיך ונמכרלך".הכינוי"עברי"
כאן בא ללמדך שהעבד יהאבעיניך "אחיך" ,בן עמך ,ומשום כך מביא הרב
הירש כאן את דברי המכילתא המאלפים" :יכול תקראנו 'עבדי לשם בזיון,
תלמוד לומר 'עבד עברי' התורה קראתו 'עבד' בעל כורחו".
(ג) כאן ,בפרשת משפטים ,נאמר" :שש שנים יעב ד" ,ובמקום אחר
נאמר בהדגשת הבעלים1" :עבדך שש שנים" (דברים סו,יב) ,ומזה מסיק
התלמוד את המסקנה הבאה :אצל בן הבעלים ,אבל לא אצל אחד משאר
היורשים כשאין בן קיים ,צריך העבד להמשיך בעבדותו כשמתו בעליו
הראשונים (קידושיןיז עמ'ב).
.15הרמג"ן מוצא סמוכין כטעם להתחלת המשפט במשפט העבד ואלה דבריו" :הנה
התחיל במשפט הראשון בעבד עברי מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר
ליציאת מצרים הנזכר בדיבור הראשון.
הרב יששכר יעקובסון
70
(ד) שוב עלפיעיון בנוסח המקראיודע הרב הירש להסביר לנודין חשוב
מדיני עבדעברי .הבעייה היא אם היה העבד חולה בשנות עבדותו ,כמה זמן
יוכל להיות חולה מבלי להוסיף אחרי גמר שש שנות עבדותו עוד תשלום
שרות כעבד .אילו היה אומר לנו הפסוק בלשוןזו" :שש שנים יעבד ואחרי
כן יצא* ,היתה יציאתו לחופש מותנית בזה שיעבוד ברציפות שש שנות
עבודה.נניח שהתורה היתה אומרתלנו" :שששניםיהיה עמך"היינומגיעים
לידי המסקנה ,שגם אם העבד היה בלתי מוכשר לעבודה משך כל שנות
העבדות ,גם אז היה יוצא לחופש .אך אחרי שנאמר" :שש שנים יעבד
ובשבעת יצא לחפשי" ,הרי באה הגמראלידי פסק הדין הבא :אם היה חולה
ן שם בקידושין).16
רובהזמן של תקופת שש השניםאינויוצא(עיי
ק
ו
ס
פ
ה
ר
פ
ס
ב
ויקרא:
(ה) עבודת העבד העברי מוגדרת על פי דברי
"כ11כיר כת,1טב יהיה עמך" ,ולכן אץ לדרוש ממט עבודה אחרת מט
שהיה רכל בה או בלשון חכמיה"אי אתה רשאי לשטתו מאומנתו"
"
א
ת
ל
י
כ
מ
(
ועלפי הפסוק הממורש" :לא תעבדבו עבודת עבד"(ויקרא כה ,לט)אי אפשר
לדרוש מעבד עברי שירותים כאלה שבהם הבן או התלמיד משרת את אביו
או את רבו(עיין במכילתא).
(ו) "ובשביעית יצא לחפשי חנם* .הרב הירש מצביע על הלכה סוציאלית
הנלמדת מהמלה היתירה "חנם" ,אשר ניסחה גם הרמב"ם ,כדלהלן" :אפילו
חלהוהוציא רבועליו הוצאות הרבה,אינוחייבלו כלום ,שנאמר':יצא לחפשי
חנם'" (הלכות עבדים פרק ב הלכהיב).
(ז) "אם בגפו יבא ,בגפו יצא ,אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו" (כא,
ג) .לפנינו שני דינים נפרדים .הראשון הוא משפט פתיחה ,לסידור שעליו
מדבר הפסוק הבא .המשפט השני כולל סידור סוציאלי-הלכתי חשוב .הרי
ולא בגניבתה* (סוטה בג עמ' ב),
כבר ביררנו עלפי הדרשה "בגנבתו -
לשפחה,
ר
ב
ו
ד
מ
בבעל
ברור איפוא שכאן
שאין אשה עבריה יכולה להימכר
הקונה את העבדשאינו רשאי להפרידבין איש לאשתו.מי שקנה את העבד,
הריהןחייב במזונות אשתוובניו(עייןקידושין כב עמ'א) .הרב הירשמצביע
על כך שהרמב"ם (הלכות עבדים פרק ג הלכה א) והרמב"ן לתורה ,חלוקים
.16אנו מביאים כאן לשם בירור יתר את דברי הרמב"ם בהלכות עבדים" :חלה ,בין
שחלה שנה אחר שנה או שחלה חלאים מקוטעים ,אם הכל פחות מארבע שנים
י החולי" (פרק ב'
עולים למנין שש; אבל אם חלה ארבע שנים חייב להשלים כלימ
הלכה ה').
ק11ים אחדים בפירושי
בדעותיהם למי מעשיידיה של אשת העבד :לפי רמב"ן לאדון ,לפי רמב"ם
לעבדהעברי.
ואת ועוד :הרב הירשמעיר גם על כך שהעבדשהיה רווק בשעת מכירתו,
יוכל ,ברשות בעליו ,לקחת לו אשה ישראלית .במקרה כזה חייב האדון
במזונות אשת העבד (רמב"ם שם" :אחד אשה ובנים שהיולו בשעת מכירה
או אשהובנים שהיו לו אחר מכירתו").
(ח) כפי שעוד נראה בדיון על המאורשבענייני עבד ,התקשה הרב הירש
בהיתר שנתנה התורה לאדון לתת לעבד עברי שפחה כנענית, .והוא מביא
על פי ההלכה צמצום חשוב של אפשרות זו :היתר זה חל רק לגבי מי
ש"נמכר בגניבתו" ,ואילו מי "שמכר עצמו מפני דחקו" אין הבעל רשאי
להשיא לו שפחהכנענית (רמב"ם שם הלכה ג" :והמוכר עצמו אסור בשפחה
כנענית כשאר כל ישראל") .שפחה כנענית זו אינה נזכרת במפורש בתור
שכזו בתורה ,אלא בכוונה מכוונת אמרה התורה" :אםאדניויתן ל 1א שה"
והרב הירש מצביע כאן על דברי המכילתא" :המיוחדת לו -שלא תהא
לתורה
71
בשפחת הפקר".
(ט)דין הארבת העבדות מצד העבדהעבריודאייעניין את הרב הירש מאד.
גם כאןניכר הדבר מתוך פרטי ההלכה שהתורה לא הסתכלה בהארכהמעין
י כמה וכמהדיוקים בסגנונה
זובעין יפה ,והביעה מורת רוחה על כך עליד
ועל כמה מהם עמד הרב הירשבדיונו על פרטיהענין.
התורה מדגישה (כא ,ה) בחזרה מכוונת את הפועל "אם אמר יאמר העבד"
מכאן דורש התלמוד שצריך העבד לחזור על דרישתו להשאר אצל בעליו
(קידושין כב עמ' א) ,וזאת דווקא "בתחילת פרוטה אחרונה ,בסוף פרוטה
אחרונה" (שם) ,ברגע האחרון של עבדותוובדיוקלפני שחרורוהאפשרי.
בקידושין כב ע"א נמנים עוד כמה תנאים שהם הכרחיים לקיום הארבת
העבדות ורציעת האוזן הקשורה בה ,כגון )1( :אין משפט ההארכה חל אלא
אם כן שניהם ,הבעל והעבד ,כבר הקימו משפחות )2( ,צריך שישרוריחם של
אהבהביןשני הצדדים -אחרת ,מוסיף הרב הירש,יש לחשוש שמא החלטה
פזיזהלפנינו.
מהמלים המפורשות בתורה "כי טוב לו עמך" הרי לומדים בכלל על היחס
החיובי של האדון אל עבדו המובע שם במלים אלו'" :כי טוב לו עמך'
עמך במאכל ,עמך במשתה; שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אובל פת
קיבר ,אתה שותהייןישן והוא שותהיי
ן חדש ,אתה ישן עלגבי מוכין והוא
א
ר.
,
72
הרב יששכר יעק1בסון
יקעלגבי תבה עאןאמח כל הקונה עבר עברי כקונה אדון
לעצמו" הימשך ש40
,
ד
ו
מ
ל
ת
ה
,
ת
ו
י
ה
ל
היחסים ההדדיים צריכים
מסודרים כך ובכל אחד
לפי
מהצדדים יתנהג ביחסו אל מעמד-עצמו ב"טאקט" רב .וזהו ניסוח הדברים
בתורת כהנים פרשת בהר'" :כי ימכר לך אחיך' (דברים סו,יב) -שתנהג
בו באחוה,יכול אף הואינהוג בעצמו באחוה ת"ל 'עבדי …האכיצד? א תה
נוהג בו באתה ,והוא נוהג בעצמו בעבדותו".
~) נאמר" :והגישו אדמו אל האלהים והגישו'אל הדלת..ף
הא ,מ מהו הטעם ,כך ובמל הרב מרש ,של המעש הראשונה? ושא עתה
בדברי המכילתא" :שימלך במוכריו" ,כלומר ,לפני החלטה מכריעה כזו
להמשיך בעבדות ,באה שוב תקנה מטעם התורה לצמצם את מקרי הארכת
העבדות .עלפי רש"י ,מעיר הרב הירש ,טעם התקנה המחייבת את הבעלים
שיתיעצו עם בית הדין,כדי שהמשך העבדותיהיה רק עלפי הרשאה מצד
ביתדין "שמכרוהולו".
(יא) נעמוד כאןעל צמצום נוסף של תקופת העבדות לנרצע,שעליו,כידוע,
לעבוד עדהיובל.אין הנרצע צריך לעבוד את בנו של אדוניו ,שהרי הפסוק
אומר" :ועבדו לעלם" (כא,ו) והגמרא(קידושין כא עמ' ב) מוסיפה" :ולא
את הבן ולא את הבת".וקיים גם הבדל לרעת העבד הממשיך בעבודתו ,הוא
ישתחרר רק בשני תנאים )1( :במיתתאדוניו )2( ,בשנתהיובל .לעומת זאת
יגרעון כסף,
משתחרר עבד שנמכר בגנבתו במשך שש שנות עבדות גםעליד
כלומר ,אם הוא משלם לאדוניו מה שעודחייב לו(עייןקידושיןיד עמ'א).
אחרי דיון מפורט יותר סמה שהבאנו אנו ,מפרש הרב הירש את הרעיון
שכבר עמדנו עליו והוא :מדוע מתהילה התחוקה שבפרשת משפטים דווקא
באלה העומדים בשפל המדריגה במבנה החברה ,ומתוך כך הוא מגיע לדיון
כלליעל העדרמניעת החופשבסידרתהעונשים שהתורה מטילהעלהעבריינים.
אין היהדות מכירה ומטילה על איש את הסבל וההשפלה הכרוכים בעונש
הישיבה בבית הכלא ,ואינה מכירה אלא את המאסר הבא לשם חקירה בלבד
כפי שמוכחעלפי מה שנאמר בשמות כא,יט" :ונקה המכה" ומוסבר בתלמוד
(כתובות לג עמ' ב)" :מלמד שחובשין אותו ,ואי מית -קטלינן ליה,ואי
לא מית ' -שבתויתן ורפא ירפא'",
הישיבה בערי המקלט אינה נתפסת לפי פירושו של הרב הירש (לבמדבר
לח ,לד) כעונש ,אלא ככפרה.
קווים אחדים בפירושו לתורה
73
אך הרב הירש מרחיקעוד לכת,ומוכיח שגם מכירת העבד ושלילת החופש
הקשורה בה אינהיכ1לה להיח שב כע1נש .וההוכחה היא :הרי
הגנבאינו נמכרכדי לשלם את ה"כפל" ,ולכןאיןלפנינו אלא חובת החזרת
הגניבה בלבד .הגנב אחראי כמובן לתיקון העוול שעשה ברכושו ,ואם זה
אינו אפשרי הרי הואחייב גם בגופה זאת ועוד :המיוחד שביסוד החברה
האנושית לדעת הרב הירש באלידיביטוי בשמירת הקנין הפרטי .ולכן רק
בגניבה ששוויה לכל הפחות כערך האיש הנמכר לעבד-מעשי חלדין מכירתו
לעבד,ואילו אםשווי הגניבה קטן מכפי ערכואינו נמכר כלל(עיין קידושין
יח עמ' א ,רמב"ם הלכותגניבה פרקג הלכהיד).
עוד הלכה אחרת מוכיחה לנו שאין לפנינו עונש אלא דין החזרת חוב.
המכילתא אומרת בפירוש" :אם רצה למכור ימכור1 ,אם לא 1כותב ל1
שטר".
כבר רמזנו למעלה ,שהרב הירש מתקשה בהבנת ההיתר מצד התורה לתת
לעבד עברי שפחה כנענית ,וכפי שהתבטא הרמב"ם "וכופהו על זה כדי
שיוליד ממנה עבדים" (הלכות עבדים פרק ג הלכהג) .הרב הירש משתמש
כאן בשיטה הסמלית לפיה מסמל המספר שש את החולין ולעומתו מספר
השבע את הקדושהי .1האדון יוכל לתת לעבד שפחה כנענית ובנתינה זו
ממחישה התורה את הורדתו של הגנב מן הספירההיהודית הקדושה לספירה
יחולין,לחיים שהצדהגופני עיקר בהם .אך כעבור שש שנים הוא שב
שלהי
ועולה לספירת הקדושה המסומלת במספרזה.
אנו מעירים שהדיונים ההלכתיים בפירוש הרב הירש אינם מסתפקים
במקורות המשנה ,התלמוד וכל ספרות המדרש :הם מרחיבים את היריעה
וכוללים גם דברי ראשונים וגם בירורים בשיטת רש"י בתלמוד .מהסוגייה
שלנו אנו מביאים בתורת דוגמה את הבירור הבא :בגמרא אנו מוצאים:
"מוכר עצמו נמכר לשש ויתר על שש" וכאן מעיר רש"י את ההערה הבאהי
"אם התנה לימכר לעשר שנים" ,הרב הירש מביא כאן שיטת הריטב"א,
המפרש את דברי רש"י בזה האופן :שהמוכר את עצמו בעצם יוצא לחופשי
בשש ,ורקעלפיחוזהמיוחד אפשר להתנות המשך שנותהעבדות.
אך קיימת בעייה חמורה יותר והיא העבדות התמידית של עבד כנעני,
שעליו אומרת התורה במפורש" :גחתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת
.17על קדושת מספר שבע וחביבותועיין( :א) פסיקתא דרב מהגא "בחודש השביעי"
י
(הוצאת שלמה כובר עמ' קנד וקנה)ו (ב) רמב"ן לויקרא כה ,ב וגם ברמב"ן לעניננו,
74
(
הרב יששכר יעקוב'סון
לאחזה לעלם בהם תעבדוע (ויקרא כה ,מז) ,מהבפיו כדי לקרב לשכל ולרגש
מצב כזה? מעניין הוא וגם טיפוסי שהרב הירש מביא ראייה מהנסיונות
העגומים והעצובים של מצב העבדים המשוחררים בארצות הברית כדי
להוכיח לנו שהתורה דואגת אפילו במוסד העבדות לשיפור מצבו של האדם.
פירושו לפסוק" :וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו" (שמות
יב ,מד) הוא כעין לימוד סניגוריה על קיום העבדות ללא-יהודים בעמבו.
ואלהדבריו שם" :לשם הערכת העובדה ,שעם אשר כעתיצא מעבדות לחופש,
נתן מקום לעבדותם של עבדים כנעניים ,עלינו להבין :התורה לא עשתה
אותםלעבדים ,הם כברהיו במצבזה(עייןהפירוט בספר ויקרא כה ,מד-מה).
לפי התפיסה המקובלת אז במשפט העמים מעבר זה לר שו ת 1של
יהודי היתה ההצלה היחידה לאדם שלפי המשפט
והנוהג הכלליים נחשב כעבה שסיון המע יב של ימעו (אתית
ימאיקה )1865מלמד אותנה כמה מופקר ואומלל העבד אם לא שוחרר לפי
משפט העמים .גם העבד המשוחרר לפי החוק עוד ממשיך לסבול מפני
שרואים בו עבד לשעבר .הבית היהודי היה איפוא כעין מ קל ט לעבד.
שם היה מוגן מפניעינויים גופניים (יציאה לחופש ב"שן ועין") ומה שקשה
להחשיב כראוי ,אם רצה העבד(עיין יבמות מח עמ' ב)יכול היה -עלידי
מילה וטבילה -להיהפך לבן ברית יחד עם אדוניו".
אם גם אין נהוג עוד בדורנו להשתמש בסוף כתיבת ספר במליצה" :תם
ולא נשלם" הרי אני מרגיש עמוק שלא יצאתיידי חובתי בעמודים מועטים
אלה לתאר את סגולותיו של פירוש נפלאזה.
אני מודה לה' שנפל בחלקי לתרום תרומה צנועה לפירסום הפירוש לדור
המטור לה' ולתורתו בארצנו ,כבן אותה קהילה מפורסמת ,קהילת "אה'ו",
שהרב הירש יצא ממנה ויכול להיחשב כבנה המפורסם ביותר על ידי
יצירותיו הספרותיות ועלידי מפעלחייו בכלל למען ה' ותורתנו הקדושה.