תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
.!.
,גן[.4
-
[
וי
.
לתולדותתרגומי המקרא.,לאנגליתוגישותיהם הפרשניות
ן
.
-. ….יעקב גיל
;:. .
ל.יים שלי המקרא ללשון האנגלית.
פרק ו'-תרגומים קתו
א .הכנסייה הרומית-קתולית לא עודדה תמיד ראיות לדבריהם מן :'.דבר האלהים
נוצרים ,שאינם בשירות הכנסייה ,לקרוא הטהור והאמיתי" הנמצא ב"ברית הישנה"
בתנ"ך; לדעתה-סמכותה של הכנסייה וב"ברית החדשה" ותרגמו את התנ"ך
הקתוליתבעניני אמונה ,דת ומוסר שווה לזו ללשונותהחיותולימדו אתההמוניםהנוצרים
של התנ"ך ,ולכן חייב הקתולי המאמין לקרואבוולהבינו.
להפקידבידיהכנסייההקתולית את הסמכות ב .בגללהנימוקים,שפירטתילעיל,התערו
האחרונה ואת הזכות הסופית לפרש את מנהיגי הקתולים בבריטניה לתרגום התנ"ך
התנ"ךפירוש,שיוכללסגל את ספר הספרים ללשוןהגועלית.
תומס מור (4010נ ,1(Thomasהומניסט,
לצרכי החיים המשתנים .הכנסייה הקתולית
טענה וטוענת :אם כלאיש פשוטידע לקרוא תיאולוגוסופראסלי,קתולי אדוק ,התפלמס
בתנ"ך ולהבינו באופן חופשי ובשיפוט עם לותר ועם הנוהים אחריו בדבר הרס
עצמאי,בייחוד אתהפסוקיםהדו-משמעותיים הכנסייה הרומית ,סייע למלך האעלי הנרי
שבמקרא ,או הסותרים -למראית עק -השמיני בחיבורו עד לותר בשנת ,1521כתב
כתובים אחרים ,הריייקרע התנ"ך לגזרים ,ספרים וחיבורים עד התיאולוגיה הפרו-
הנצרות תתפצל למאות כיתות יריבות טסטנטית ורדף בבריטניה מנהיגים פרו-
ופרצים ייהרסו את חומת האמונה הנוצרית טסטנטים .תומס מור גם מחה עד התרגום
השלימה.הכנסייההקתוליתנתנה אתאישורה המקראי של טינדייל ללשון האעלית בשנת
ואת הסכמתה רק לוולגאטה ,התרגום ,1526וטען שהוא עיקום הכתובים ואמצעי
הלאטיני של המקרא ,שנעשהגידיהירונימוס פולמוסילותרני; תומסמורהיהביןהדורשים
בסוף המאה הרביעית ,נערך שלש פעמים את שריפת התרגום ורדיפת קוראיו .לדעתו
מהדש :בשנת ,1592בשנת 1907ולפני מלחמת של מור ,אסור להפוך תרגומי התנ"ך
העולם השניה ,על ידי ועדת המלומדים ללשתות חיות לכלי נשק בידי "פילוסופים
הקתולים ,וטמינה האפיפער פיוס הי"א ,של בית מרזח" ,והכנסייה הרומית-קתולית
ויעשה לטכסט המקראי הלטיני הרשמי של היאכלייקר של משטרנכון ,של נחמהמחייה
העולםהקתולי.
ושל השראה גדולה ,ואסור לנפץ את הכלי
שתיסיבותהיו להסכמת השימוש בוולגטה :הזה לרסיסים על ידי "היקש נחפז של
)1גדולי האפיפיורים סמכו את ידיהם על פלפלניםגבונים".
התרגום הזה; )2המוגי העם הנוצרים אינם ג .הקתולים התנגדו התעדות עזה לא רק
מבינים לטינית .מבתעתה היא צדקה בכך לתרעם המקרא ללשונות היות אלא גם
הכנסייה הקתולית,כי בתקופת הרפורמציה לביקורת המקרא ,שהפרוטסטנטים נתפסו
הוכח,שמתקני הדתהקתוליתוהפרוטסטנטים לה .ומכיוון שכל תרגום מקראי ממקורו
למיניהם שמרדו בכנסייה הרומית ,הביאו העבריללשוןחיההואגם פרשנות,2ולפעמים
.1535-1478 .1
.2הכתוב"ויקראו בספר בתורתהאלהים מפורש"(נחמיהח',ח)פירש רג(בבלימגילהג' ,א'ונדרים ל"ז,
ב); -מפורש" -זה תרגום",ופירשו הר"ן והמת"שלגדרים שם ,שם" :דמפרשליה לקרא",וכןהסביר המדקדק
508
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נא(
[]2
תמוז-אלול תשל"ב
לתולדותתרגומי המקראלאנגייתוגישותיהםהפרווניות
פרשעתיהודית ,ולעתים פרשעת בקורתית,
ומכיווןשהקתוליםהתנגדולשניהסוגים האלה
של הפרשנות המקראית:גם לפרשנותיהודית
וגם לפרשנות ביקורתית 3ולכן גם מטעם זה
התעדו הקתולים לתרגום המקרא ללשון
האעליתוביחוד -מהמקורהעברי.
ד .גם המועצה האוקומנית ה 19-של
הכנסייה הקתולית בעיר טרנטו )(Trento
) ,(Concilium'iTridentinumשנתאספה בשמם
,1563-1545אישרה מחדש את הזכות
הבלעדית הנמצאת בידי הכנסייה להסביר
את התנ"ך ולפרשו ,וקבעה את תומאס
אקווינס 4למפרשו המוסמך של המקרא,
והציבהעלמזבח אתהSumma Theologica.-
לאחר התנ"ך וצווי האפיפיור והחליטה
שלכנסייה הקתוליתיש סמכות שווה בערכה
לזו של התנ"ך.5
ה .האפיפיור פאולוס הרביעי פירסם
בשנת " 1559מפתח לרשימת מחבריםוספרים
אסורים" (I .auctorumetI :librorumIpro-
" ,(hibitorumהמפתח" האפיפיורי הראשון,
ובו ארבעים ושמונה מהדורות תנ"ך ,שאסור
לקרוא בהן ,כי הן דברי כפירה ,כן הוטל
ב"מפתח" הזה איסור על ששים ואתר
מדפיסיםומוציאים לאור.8
.הקתולית אדית סיכל )(Edith Sichel
ו
השה על השלילה ששללההקתוליותביקורת
המקרא ,במלים אלהי" :האבסולוטיזם של
התנ"ך,
שנכפה על ידי
כהת דת פרו-
טסטנטיים ,נתגלה עד שנת ,1750מזיק יותר
ז .ההיסטוריוןוויל דורנט ) Durantנעות)
שם בפי הומאניסט את הקיטרוג הזה עד
"ביקורת המקרא" הפרוטסטנטית, :8ימה
קורה לפרוטסטנטיות בשעה שהתנ"ך ,אשר
היא נטלה לה אותו כבסיסההיחידיוהכלתי
שמה משתעבד ל"ביקורת גבוהה יותר",
המסיעה אותו מדבר אלהים אל ספרות
העברים"?
במאה
ה17-
ח .רק
ג
ע
ה
ד
מ
ו
ל
מ
קתולי
אחד ,רישר סימון 9לכתוב ספר חשוב
בביקורת המקראHistoire critique du :
.)19Vieux Testamentאף על פי שרישר
סימון מתח כספר זה ביקורת חריפה על
הפרוצות המקראית של הפרוטסטנטים,
השוללת את המסורת המצרית ועלידי כך
היא נועלת דלת בפני ההבנה האמיתית של
התנ"ך,ובכלזאתהמח ספרזהיסודלביקורת
המקרא המדעית ,ולכן התעדו לו הכהנים
הקתוליםבחריפות.
לתנ"ך בלשוןeהאעלית x
יבה והזיקה d
ט .החn
א
ו
ב
ל
בעם
רב
הקדימו
ן
מ
ז
לפני
הבריטי
בואם ביבשת אירופה ,בגלל סיבות
היסטוריותודתיות ובגללנסיבותגיאוגרפיות
שונות ,שאין כאן המקום לפרטן .והחיבה
והזיקה האלה הגיעו לרמה גבוהה בתקופת
שלטונה של המלכה אליזבט הראשונה לבית
טיודור ,במאה ה ;16-ולכן ,כאשר רדפו
למחקר "ולהגות בלתי תלויים מאשר
ה"מפתחות"והאינקויזיציה של הכנסייה".
והבלשןבמילונו ,ערך "פרש" ,עמוד ,77שהוציא לאור באכר בבודפסט.1908 ,וכןמובנו של הפועל "תרגם"
בעזרא ד' ,ז" :כתוב ארמית ומתורגם "ארמית" שמובנו :מפור ש בארמית; וכן מופיע הפועל "תרגם*
במובן "לפרש" בתלמודירושלמי סוכה ה',ג" :מהומפקיעים? דותםרביחמי"מפשילימ"ן ובמקומותרבים
בדברי חז"למופיע הפועל הארמי "תרגם"בשנימובניו :א) להעתיק מלשוןללשון .ב) לפרש ,לבארולהסדיר.
.3רק בשנת 1948נשתנה לטובהיחסה שלהכנסייה הקתוליתרומיתלביקורת המקרא וב"אנציקלה* (מכתב
חוזר של האפיפיורלמאמיניו (ff)ivino Indiante Spirituהתירההכנסייה למאמיניה לחקור את המקרא ויותר
מזה :הכנסייה המליצה בפני הקתולים על השימוש בחקירת הצורות הספרותיות-אמנותיות של המקרא; והגיעו
(.0.8.ץ) מכתבלקרדינלהקתולי סוהארד
הדברים עדכדי כך שגשגת 1948שלחה "המועצההתנכית
ל,
ום
הי
קל
) (Suhardבאריז ,ובו הם הטיפו מוסר לחוקרי המקרא הקתו
ל שלא הגיעו להישגים בשדה הביקורתיתע
החדישה של המקרא.
,1274-1225 .4קדושנוצריונזירדומיניקני,איטליה; פיתח את הדוגמטיקה ואת המוסר הקהליים ויצר
בשניהםשיטה אורגאנית בספרו "מכלולהתיאולוגיה".
.5לונדון ,1802קמ' ,187חלק Fr.Guizott History o 'France, 1[1
f
tMolllde La Clovi~re, 1).60, The Women 0) tbe Renaissance, .8ניו-יורק 11905 ,עם.53 ,
French Sbenaissance .7טא)~? Women and 1105 ofמ' ,317לונדון.1903 ,
" .8תולדות התרבות"" ,תור האמונה" ,כרךשני.
.10פריו.1678 ,
.1712-1638 .9
.
509
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
I
~
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
..
'יעקב גיל
הפרוטסטנטים באיים הבריטונם
הקתולים ,אחיהם לאמתה הנוצרית ,ורבים
מהנרדפים .היו 'נאלצים לגלות ' לצרפת
הקתולית ,והם ייסדו שם ,בשנת ,1568עדה
בריטיתו'מכללהאגגלית')(Coll~ge Anglais
בעירריימס ) 11-(Reimsוסמינרעצרי קתולי
בעירדואיי ,!2)1(0880והמלך פליפה'השני
ייסד בה בשנת 1562אוניברסיטה ואז נעשתה
מרכזהגולים הקתולים מאנגויהןאז גם ראו
מנהיגיהילים האעלים הקתולים צורךדתי-
רוהני-לאומי לתרגם אתכתבי הקודשללשון
האעלית ,לפי הרוח הקתולית ,ולתתובידי
הגולים ,צאן מרעיתם .בהקדמה לתרגום
הסבירו המתרגמים את מטרתם" :לבטל
במהירות יתירה מספר תרגומים:מקראיים
טועים ובלתי,דתיים" שעצרו בידי כיתות
מצריות שתות ,ולהציל ולהחזיר בתשובה
נשמות רבות,שסוכנו עלידיתרגומים אלה".
מהדורתריימס-דואיי לא תורגמה מהמקור
העברי,ואף לא מתרגוםהשבעיםהיווני ,אלא
מן הוולגטה ,המסח הלטיני הרשמי של
המקרא ,שנתקדשבכנסייההרומית,קתוליתנ.1
ההיתר לתרגום זה מבוסס על ההמלצה
שהמליצה המועצה האקומנית ה-ט של
'(Joncilium
הכנסייההקתולית,Tridentinumli
שנתאספה בשנים '-,1563-1545לתרגם(' את
התנ"ך מהוולגטה הלטינית ללשכות.החיות
שלהעמים.
מכיוון שמתרגמי מהדורתריימס-דואיי לא
נעזרו במקור העברי ואף לא בתרגום
השבעים היווה ,אלא כל הוולגטה הלטישת
הורקה לכליאעלי,לכןיש במהדורתריימס
כל השגיאות,השיבושים והחסרונותהנמצאים
בוולגט ה :סגנון מליצי-מלאכותי -קיצוע,
שלרעמים הופך את התרגום בלתי מובן ,אם
אין משווים אותו למקור הלטית ,שממנו
הועתק;דביקות בטקסט המקראישהיהבפני
הירויימוס ,והם לא נעזרו בכתבי ,היד
המרובים ובדפוסים של המקרא; אי-
.
ל
'
את
'
',,,
[]3
היעזרות בפרשעתך'.המקראית וכבלשנות
העברית של.רב סעדיה גאע ,של ר' יהודה
אבןחיוגי ,של רבייונה אבן ונאנח ,של רבי
משה הכהן ג'יק~ילא ,של רבי אברהם אבן
עזרא ,של רבי דוד קמחי ,של רבילוי בן
גרשום ,של דון יצחק אברבנאל ואחרים;
המתרגמים הכניסו לתוך תרגומם מלים
'-
לטיניותרבות.
התרים הוא אעממי ,אבלבלי ספק עשוהו
אחדיםמביןחכמיהעלים האעלים הקתולים
שהיו קשורים בסמינר הדתי של העיר דואיי
ובמכללה האעלית של העיר ריימס,
ובראשםגרעורי מארטין )(Gregory Martin
וויליאם אלן ) (William AIIenריכרד
בריסטאו )(Richard Bristawו-י .רייעלדס
(.)1.1)0?80185
המתרגמיםהתחילו את עבודתם בשנת ,1582
,
,
אבלהתנ"ךהוצאלאוה רקבשנים -1609ש,161
בגלל "חוסר אמצעים כספיים" .מהדורה
שניה נדפסהבעיררואן*.1
המהדורה נקראת "דואיי-ריימס" על שם
שתיהערים הצרפתיות שבהןנעשתה.
לתרגום הזההיתה השפעה דתית-תרבותית
עצומה עלהנוצריםהקתולים,דובריאעלית.
רבים מדבריהתרגוםהזההושקעוב"תרגום
המאושר" )I(Autorised'.Versionהפרוטסטנטי
של המלךג'יימס הראשון.1611 ,
ט .בשנים 1750-1749הוציאהבישוף האעלי
הקתולי ,ד"ר ריצרד צ'אלוגר )Richard
(Challonerמהדורה מתוקנת של התרגום
הקתולי דואיי-ריימס ,והוציא ממע את
הביטויים הלטיניים ואת המלים האעליות
הארכאיות והקשותלהבנה.
מהדורונ צ'אלונר אושרה עלידיהכנסייה
הקתולית ונתקבלה בחיבה ובהערצה עלירי
העצריםהקתוליים ,דוברי אשלית ,עדהיום,
.תרגוםקתולי חדש של המקראלאעלית.
י
משוכלל יותר מן מהדורת צ'אלונר ,נעשתה
בידי מלומד קתולי יחיד ,מונסניור רונלד
.11בגליל מארנה.
.12עיר בצרפתהצסוגית 30 ,ק"מדרומיתלעירליל,בירת המחוז נור,עירעתיקהמימי הרומאים ,המאה
ה ,4-ובהכנסיות,בניניםציבורייםובתיםעתיקים מהמאות ה.17-15-הסמינרהנוצריקהוליבעירזוהתקיים
י.
עד המהפכההצרפתית.
.13כשם שתירגםג'והןויקליף ,מתקן הדתהאנגלי את התנ"ך לאנגלית במאה ה 14-מהוולגטה ולא מהמקור
העברי ולא מתרגום השבעיםהיווני.
.14הבירה העתיקה של גורמנדיה ,על שפתהסין.
510
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נא(
[]4
תמוז-אלול תשל"ב
לתולדות תרעמי המקראלאנגליתוגישותיהםהפרשניות
נוקם בשנת .1961וכך כתוב על שער הספר :הוא נעזר בעכורת התרגום במקור העברי
translation from theג The Holy Bible.ובתרגום השבעיםהיווני ובהערותיו בשוליים
8~1 01 the Hebrewם theפ] Latin Vulgate
and Greck originals. Translated by Ro
816 Knox. Authorized by the Hierarchyמ
0]'England and Wales and the Hierarchy
orScotland, Burns and Oates, Published
by the publishets' Holy See. 1955-1961.
ס
יתרגום זה לסמיכה,
לפי הכתוב בשער זכה
להסכמה ולאישור מאת שלטונות הכנסייה
הקתולית שלאעליה ,שלויילסושל סקוטלנד
אף על פי שזה היה עבודתו של איש אחד
בלבד ,על דעת עצמו ועלפי שיקולעצמי.
התרגום שלנוקס לא נעשהמן הוולגטה של
הירונימוס בראשית המאה ה ,5-אלא מן
הוולגטההקלימנטיגית ט שלשנת ,1592שנעשה
מאז ועד 1901לתנ"ך הרשמי של הכנסייה
הרומית-קתולית.וכאןשגהנוקסשגיאה חמורה
כיהירונימוס המתרגם הראשון של הוולגטה,
בסוף המאה ה ,4-בארץ ישראל ,היה נאמן
מאד למקור העברי וברקנוסחאותמקראיים
עבריים רבים ובחר בנוסח המדויק ביותר;
אבל מתרגמי הוולגטה הקלמנטינית סטו
בשרירות לב מהמקורהעברי.
לעומת החסרון הזהיש לתרגום נוקסיתרון
שאיןבתרגומיםקתוליים אחרים של המקרא:
ציין לפעמים המתרגם אתשינוייהגירסאות
שבין תרגומולבין המקורהעברי .וחבל שלא
עשהכן בכל המקומות.
יא .כל תרגום הוא פירוש ,ופרשעתו של
סקס למקרא היא לעתים לפי המסורת
היהודית ,ולעתים חדישה ,ביחוד לאימרות
סתומות לגמרי ,סתומות למחצה ודו-
משמעיות".
יב .סמנו האנגלי של נוקס הוא ספרותי-
אמנותי .מקס יצר סגנע אנגלי חרש למען
התרגום הזה ,סעון שמצד אחד הוא מודרגי
שבמודרני ,ומצדשגי נשמרו בו שרידים של
הסגנוןהאנגליהיעקובימהנאה.הספןהאעלי
מתאים למקורהעברי ,מצד אחד,והואמביע
את כוחה הטוב ואת רוחה המבורכת שלנפש
האומה הבריטית מצד שני .לשון הנביאים
העברים ולשון גדולי הספרות האנגלית
נושקות בסגינו של נוקס .רקס ידע להתיך
בלשוןהאנגלית,מלים,ניביםופסוקיםשלמים
שבמקור העברי .לעתים קרובות נאלץ מקס
לצקת מטבעות לשון אעליים חדשים ,כדי
להריק לתוכם את מטבעותהלשון העבריים
המקראייםהישנים.ולכן בתרגומו הוא אעלי
מקוריוגםאמנותי-ספרותי.הואהכניספיסוק
יהאפיפיור קלמנטהשמיני ,ועל שמו הוא
.15התרגוםהלטיניהקתולי למקרא שנערך מחדש ואושר עליד
נקרא-הקלמגטיני".
.10אתן דוגמאותאחדות:
"ובלייעל כקוץ מוגד כולהם,כי לא בידיקחו .ואישיגע בהם יימלא ברזל ועץ חנית ,ובאש שרוף
יישרפו בשבת" (שמואל ב' ,כ"ג ,ו–ז) תירגם נוקס; "אנשיכלייעל -הוא (אלהים) נוהג בהם כמו בקוצים
להיעקר ניד ,אלא כל הרוצים למערס,יוצאיםמזוינים במוטות ברזל ,ואחר כךמציתים אותם
החזקים מכוי
באש עד שהם הופכים לא כלום" .כך פירושו רוב פרשנינו המסורתיים את הפועל "ימלא -יזדיין" .רש"י:
"צריךשילבשאתבשרוברזלוימלאידובכליזיי
ןלקצצו".אבל לא בךפירשו "התרגום המאושר"הפרוטסטנטי
של המלךג.יימס הראשון" .1811 ,ואומר אך חושךיסופניולילה אורבעדני גם חושך לאיחשיך ממךולילה
כיוםיאיר כחשיכה כאורה"(תהלים קל"ט,יא*-ב) -תירגם גוקס" :אם חשבתי לקבור אתעצמיבחושך,ולילה
יסובבני ,והואידיד טוביותר מןהיום -לא! חשיכה אינה מחבוא ממך ,אצלךהלילהיאירבאופןבהיר כעצם
לי
היום ,ואור וחושך-אחד הם" .כאן הלך נוקס במקצת בעקבותיהם של רש"י ,ראב-ע ורד"ק ,ובמקצת הכניס
פירוש משלו,כגון" :לקבור אתעצמי בחושך"הלילה הואידיד טוביותרלימן היום",פירושים שאינםבשום
מקום אחר
"היום ההואיהי חושך…יגאלוהו חושך וצלמוות"(איוב ג' ,ג-ד) תירגם נוקס:צלליםכצללי המוותידרשו
אוהו כאילו הוא שלהם".כן פירשו ראנ"ע ורלב"ג":יהיוגואליו וקרוביו חושך וצלמוות" (רלב"ג) -יפדוהו
וימשכוהו לנפשם" (ראפ-ע).
"אם אשכחךירושלים תשכחימיני"(תהלים קל"ב,ו) -תירגםנוקס" :תשכחימיני את כושרה ואתיכולתה.-
י בימין-ניגון המיתרים" (ראג"ע);
כן פירשו ראב"ע ,רד"ק ו"מצודת דוד"" :תשכחימיני את המעשה,כ
תשכחהניגון ,הימיןתניע הכנור" (רד"ש;"הימיןשלי תשכח את כוחה ואת תנועתה" (מצודת דוד").כי
ליחזקאל ט"ו,ג) " שרשך (גוקס00:י! (Root oוכן מגחם "במחברת"-fלשוןתולדה".
"מכורותיך-
511
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
I
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
,,.
,ילעקב ג,י,ל_.
.ן,
מודרת לתוך לשונו האעלית ,העמיד סימא
שאלה ליד שאלות דרמתיות של מחזה שבו
משוחחים הגבורים הראשיים זה עם זה
ומרתקים את הקורא,כנון:
ן,
"שומר ,מה מלילה?"
שומר ,מה מליל?" - .
אמר שומר :אחא בוקר -וגם לילה,
( 'וחח
אםתבעיון -בעיו,
'
שובואחיו!"
"מי בכםיאזיןזאת,יקשיבוישמע לאחור?
מינתן למשיסה יעקב ,וישראל לבוזדמז"
"הלא~ה',זוחטאנולו"(ישעיהו מ"ב ,כנ-
"
כד).
"מיזה בא מאדום ,חמוץ'בגדים מבצרהז
זה הדור בלבושו ,צועה ברוב כוחו?"
"אני ,מדבר בצדקה;' רב להושיע!"
(ישעיהו מ"ג ,א-ב)
"תן להם ,ה'!
מהתתיז
תן להם רחם משכיל ושדים צומקים!"
(הושע ט',יד).
שלא כמתרגמים האעלים האתרים של
המקרא ,נהג אקס במבנה המשפט העברי
דרךחירותגמורה,והפךמשפטיחיוב במקור
העברי למשפטי שאלה ,ולהיפך ,למשל ,את
המשפט "ואעבור עליך ואראך"((יחזקאל
b Icame
ט"ז ,ח),תירגםנוקם:
י
"-( thee 85uponמיסאר
1 passed 08 mY way1
אם
לא אם ,באתי אליך ,כשעברתי בדרכי?")
או "ואומר לך :בדמיך חיי!" לחזקאל
ט-ז,ו)-תירגם עקס18 that flightpreser.- :
ד8ת.16]5 defiled)61ע0 0ץ]1ם:badei1
.theel
v
("-במצב המסוכן ההוא שמרתי ,,עליך,
וציוויתי לך את המשך .החיים ,אשה
מלוכלכת?") ועוד רבים מסוגזה.
ו
מ
ו
נוקס השתדל לכתוב את תרג האעלי
למקרא כמבנה הצלעות שלהשירה העברית
המקראית ובהקבלותיה הריתמיות .רק
כשאלה לא התאימוללשוןהאנגלית החדישה,
הוא התעלםמסגולותיה המקוריות האלה של
השירה העברית הקדומה ומיזג יחד שתי
צלעות שבמקור לצלע אחת ,האריך צלע
אחת שבמקור כמלה אחת או ,בשתי מלים.
למשל ,בצלע "ומולדותיך ביום הולדת
אותך" (יחזקאל ט"ז ,ד) איחד נוקס למלה
אחת את שתי המלים העבריות שבמקור
"ומולדותיך"" ,הולדת" Born, when thou
wastאת הפסוק" :לא חסהעליךעין לעשות
אי
'.
..
.
[]5
לך,אהת,מאלהלחומלהעליך" לשם,שם,ה)
המורכב'משתי צלעות ,סידר נוקס בצורה
eye ~meltedעNever 8
אחרת :ולעתאיי
.אש "( none befriendedאף פעם אחת לא
נתרככה עין בחמלה ,אף אחד לא התרועע
אתך").
' oruהשתמשלעתים גם בהברקות לשומות,
למשל ,אתפרקי התנ"ך המסודריםלפי א"ב
(תהלום כ"ה ,קי"ט ,קמ"ה,:ארבעתהפרקים
הראשותם באיכה ועוד) ,סידר עקס נם
כתרגומוהאעלילפי סדר הא"בהאעלי.
נוקס הראה וירטואוזיות לשונית רבה
בהתאימו את הסעון האעלי ,את צורות
הביטויהאעליות ואתאפני ההבעההאנגליים
אלתכנושל כל פרק ופרק שבמקראהעברי:
למשל ,כשתירגם את סיפורי הבריאה
שבבראשית .א-ב הוא התאים להם סטן
מיתולוגי עתיק ,צת ומשוכלל; כשתירגם את
ספורי המלחמה שבמקרא ,הוא כתב בסעון
האנגליהמיוחדלרומני הרפתקאות של אמצע
המאה ה ;20-כשתירגם את ספורי האהבה
שבמקרא הוא רשמם בסעון של "רומיאו
ויוליה" ,למשל "שיר השירים" בתרגוםנוקס
הואשיר ספרותיאמשתימודרני עלהאהבה.
סיפורים רגילים של המקרא תרגם עקס
לעתים בלבוש אגדי מקסים .כי נוקס מכיר
את u
הלשון האנגלית tעל בוריה וי~ודע את
הספרותהאנגלית על כלתקופותיההשונות;
ועסף לכך הוא גם אמן הסגנונות הספרותיים
האעליים גם של השירה וגם של הסיפורת.
יג .בגלל כל סגולותיו ,הטובות האלה
קס באהדהI ,
רגומו של נוd
נתקבל תe
באהבה
ובסברפניםיפות לא רקבחוגיםהקתוליים,
דוגרי האעלית ,אלא גם בחוגים הפרו-
.טסטנטיים שנמשכו אחרי חידושיו הלשוניים
ואחריחינו הסעוני ,הגורמים עות רב לקורא
אשלית .ותרגוםזהיילמדבבתי ספראנגליים
שנים ,רבות ,רבות ,כדוגמה של יצירה
ספרותית אשלית משובחת ,כמו שנלמדות
יצירותשקספיר.
יד .מהדורה מתוקנת של התרעם הקתולי
לאעלית דואיי-ריימס יצאה בשנת 1963על
ידי"-,פסם American Roman Catholic
rence of lJhristian Doctrineהמהדורה
הזאת הוסמכה ואושרה על ידי הגופים
הקתוליים הרשמיים העליונים של ארצות
.הברית .אם משווים אותה לזו של עקס
מפעל יחיד ,הרי חסרה היא החן ,הנף
512
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נא(
[ש
יתולדותתרגומי המקראלאנגליתוגישותיהםהפרשניות
והגאתיות שלנוקם .גם היא ,כמוזו שלנוקס,
נבדקה ונערכה לפי הפרשנות המקראית
החדשה ולפי הבלשכת השמית המדעית
שבימינו.
תמוז-אלול תשל"ב
זה 081501" :ט8. Ward "Dawn of )5
;revival" 1909
; "Reims and Douai", 1855ית. 00110א
;עמוד Encyclopaedia Britanica 1926. ,901
כרךג',
ביבליוגרפיה
אברהם רגלסון" ,תנ"ך אעלי הדש מתן
מלבד הספרים והמאמרים הדנים בבחישת לקאתולים"" ,מאזניים" ,כרך כ' (מ"ג),
השונות של התרגומיםהקתוליים של המקרא תשכ"ה.
לאנגלית ,שהבאתי בהערותי למאמרי זה,
הנני רושם בזה עוד ספרים ומאמרים בנושא
513
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il