הרשב"ם כפרשן המקרא (pdf)

אפריל 7, 2011 · מאת ח.ר. רבינוביץ · שיטות פרשנות

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ו‬

‫בית מקרא )סו(‬

‫הרתבעם כפרשן המקרא‬
‫שנה לפשרתך‬
‫(שממה‬
‫מא"‬
‫מאת‬
‫חיים ראובן רבינוביץ‬
‫א‬

‫השעה שתקה לפישגי ‪,‬המקרא ‪,‬הספהדיים כמו אבן עזרא‪' ,‬הרמב"ן‪ ,‬ואברבנאל‪,‬‬
‫שפירושיהם על המקרא הגיעולידינו בשלמותם; לא כן פרשני צרפת‪ :‬חבוריהם‬
‫אבדו ורק קטעים נמצאו בשנים האחהונות ופורסמו על‪-‬ידי אברהם אפשטיין‪,‬‬
‫ש‪.‬א‪.‬פוזננסקי‪ ,‬והד"ר שמעון עפענשטייה היו במורו של רש"י פרשנים מובהקים‬
‫כמו ר' משה הדרשן‪ ,1‬יוסף קראי‪ ,‬מנחם חלבו ‪ ,3‬ור' יוסף איש בבור שור‪.4‬‬
‫לצערנו לא נשתמרו פירושיהם בשלמותם‪ .‬שתי סיבות לבך‪ :‬א) שריפת הספרים‬
‫העבריים בצרפת עלידי הכנסיה הנוצרית‪ .‬בעל "שבלי הלקט" מוסרכי עש ים‬
‫וארבעה קרונו ת של ספרים‪.‬עברייםעלועל המוקדבפריז בשנת ת"ד (‪,)1244‬‬
‫בודאי שהיו בתוכם פירושיהם של הפרשנים שהוזכרו למעלות ב) יהודי צרפת‬
‫התרכזובימים ההםבעיקר בלמוד התלמוד‪,‬והזניחו אתפרשנותהמקרא‪.‬‬
‫אולי נשתמר פירושו של רש"י על המקרא בזכות פירושו על התלמוד‪ .‬הברמן‬
‫סבורכי פיוחנו של רש"י בלע את יתר הפירושים על המקרא שנדחו הצדה‪,‬כפי‬
‫שקרה לפירושו של רבינו גרשום מאור הגולה‪ ,‬שקדם לפירושו של רש"י על‬

‫י‬

‫התלמוד‪.‬‬

‫פירושו של הרשב"םניפאר בחמשהכתבייד‪ .‬כתבהידשהיה שמורבבית המדרש‬
‫לרבנים בברסלאו חסר פרשיות בראשית‪ ,‬נח לך לך‪ .‬כתביד זה נדפם בברלין‬
‫בשנת תס"ג ‪ )1703(,‬וחזר ונדפס בכמה הוצאות‪ .‬בבתב יד מינכן ישנו פירושו‬
‫ן‪5‬‬
‫של הרשב"ם לפרשת בראשית וחסרות בו פרשיות נח ולך לך‪ .‬הד"ר דודרוזי‬

‫משה הדרשן" בבל כתבי א‪,‬אפשטיין מהדורת א‪.‬מ‪,‬הכרמן‬

‫‪ 1‬א‬
‫ניב‪.‬רהם אפשטייל ‪-‬‬
‫חלקש‬
‫‪ 2‬ד"‪,‬רשמעוןעפנשטיין ‪-‬מבואלפירושו שלר'יוסף קראלנביאיםראשונים‪.‬‬
‫‪ 3‬פתרונים לר' מנחםבן חלבו ‪-‬ש‪.‬א‪.‬פוזננסקי בספרהיובללסוקולוב‪.‬‬
‫‪4‬ר'‬

‫‪4‬‬
‫‪5‬‬

‫ר'יוסףבכור שור ‪-‬א‪.‬א‪ .‬אורבך ‪" -‬בעלהתוספות" ‪-‬קט"ז‪-‬קי"ז‪.‬‬

‫ד"ר דוד רווין ‪ -‬ספר על הרשב"ם (בגרמנית) ופירו'ש הרשב"ם על התורה לעברית‪.‬‬
‫‪462‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה]‬

‫בית מקרא )סו(‬

‫חיים ראובן רבינוביץ‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ו‬

‫פרסם את פלאש הרשב"םעל התורה מכתבייד אלהוגם מלקוטים'ההובאובספרים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ב‬

‫הרשב"ם היהמגדולי הפרשניםעל התל'מוד‪ ,‬ובתוספות מובאים הרבהמפירושיו‪.‬‬
‫אף על פי כן הת‪,‬עמק גם בפרשנות המקרא‪ .‬יתכן שתגורם לכך היו הויכוחים‬
‫הדהיים‪ ,‬שהשלטונותטייבו אתהיהודים להשתתף בהם‪ .‬הרונב"ם התוכח עם חכמי‬
‫ההצרים והוכיח להם כי לא הבינו פשוטו של מקרא‪ ,‬וכי דבריהם מסולפים‬
‫ורחוקים מן הפשט‪ .‬לצורך זה למד הרשב"ם לטינית‪ ,‬ובאהד הויכוחים הוכיחכי‬
‫התרגום הלטיני על הפסוק "אני אםית ואחיה" שברים ידב‪ ,‬לט) אינו‬
‫מדויק‪,‬כי התרגום של המילה "אמית"בלטינית הוא ‪ occidam‬שמובנו ושא הריגה‪,‬‬
‫רציחה‪ .‬הוא שמר שיש רציחה במזיד ויש רציחה בדין כמו "והרגת את האשה"‬
‫(ויקרא כ'‪ ,‬יח) בית הדין מוציא משפט מות לרוצח‪ .‬ולכן מפרשת התוויה "אם‬
‫רצחו בלי דעת" (דברים ד'‪ ,‬מז) ההוהג פטור‪" .‬אמית" מובנו אני מבשאית לא‬
‫רציחה‪.‬והודולוחכמיהנוצרים עלמותב'‪',‬יג)‪.‬‬
‫הרשב"ם לא סמך על פירושו של רש"י מפני שהוא ונרבב פשט ודרש‪ .‬כחו של‬
‫הרשב"ם פקה גדול 'בפרסונותלפי פשוטו של‪,‬מקהיר כלל זה שאמרו בע'לי התלמוד‬
‫"שאין מקרא יוצאמ‪,‬ידי פשוטו" (שבת ס"ג)'היה לולעינים‪ .‬הוא חדר לעומקו של‬
‫הכתוב ביריעת הלנזון העבריתוכקרויה‪ .‬ובמו יאב"ע'הסתייג מחרוש‪ .‬הרשב"ם‬
‫מספרכי התוכח עם זקנו ר' שלמה (רש"י)בענין פירושו על התורה‪ ,‬ורש"י הודה‬
‫"לו הרה לו פנאי היה צריך לכתוב פירוש חדש על התורה מפני הפשטו ת‬
‫המתחדשים בכליום'(בראשיתל"ז‪.01,‬‬
‫ג‬
‫ו‬
‫א‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ב‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ם‬
‫י‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ס‬
‫פ‬
‫של‬
‫הרשב"ם דחה אפילו את פירושיהם‬
‫ל‬
‫"‬
‫ז‬
‫ח‬
‫לפי‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫פשוטם‪ .‬את הפסוק "והיה לך לאות עלידיך ולזכרוןביןעיניך" לשמות‬
‫כס)‬
‫פירשו חז"לשהכוונההיאתפילין שלידותפילין של ראש‪ ,‬הרשב"םאימר שהכוונה‬
‫היא מליצית‪ ,‬כאילו כתוב "שימני כחותם על לבך" (שיר השירים ח'‪ ,‬ו) הכוונה‬
‫היא לזכרון‪.‬ויביןעיניך" הוא מפרש ‪-‬כעין תכשיט‪ ,‬בהביר זהב שרגילין ליחן‬
‫על המצהלנוי‪ .‬ה'יוסף ורש בכור שור התרעם על הפירוש הזה ואמר "המפרשים‬
‫שאינו מדבר ב' תפילין ומזוזות ט‪1‬עי ם ומשבשים‪ ,‬ומגלים פנים בתורה שלא‬
‫כהקלה" מן המלה "המפרשים" נראה שהיו עוד פרשנים שפרשו את הפסוק כלשון‬
‫מליצה‪ .‬ואל יעלה על הדעת שהרשב"ם זלזל ‪.‬במצוות הנחת תפילין‪ ,‬הוא היה‬
‫מחשובי הרבנים של דורו והיה זהיר במצוה עלה כבחמורה‪ .‬הוא אומרי "יודעי‬
‫שכליבינוכי לא באתי לפרש הלכות אף על פי שהם עיקר‪ ,‬ואני פשוטן‬
‫של מקראות באתי לפרש‪ .‬אפרשהדינין וההלכות לפי דרך ארץ שהתלמוד עיקר‬
‫כמו שאמהו רבותינו "הלכה עוקרת משנה" (סוטה ט*ז)י בנוסח שלנו כתוב "הלכה‬
‫עוקרת מקרא* (שמותי"ס‪,‬יט)‪.‬‬
‫את הפסוק"ויהי ערבויהי בוקר יום אחד* פירש הרשב"ם בנגוד לפירושיהם‬
‫של חז"לכי היום הולך אחרי הלילה‪ .‬לדעתו כאשר שקע האור נהיה ערב‪ ,‬ולכן‬
‫‪462‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סו(‬

‫הרשב"ם כפרשן המקרא‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ו‬

‫[ק‬

‫עם אחד משמע מאור הבקר עד עלות האם למחרתהולכדשילההיךאחריהים‪.‬‬
‫טעות בידי טוביה פרידמן באמרובי מפני הפירוש הנועז 'הזה של הרשב"ם לא‬
‫היפיסו את פרשיות נח ולך לך‪ ,‬לו הששו המדפיסים לאפיקורסיות לא היו‬
‫מדפיסים אתפירושיועליתרהפרשיות‪.‬‬
‫אליעזר מרגלית ‪ ,6‬סבורגי אבן עזראכוון לרשב"ם באגרת השבת‪ ,‬שבה נאמר‬
‫"כי השבת שלחה לו (לראב"ע) אגרת שבזקנתו שגגה נמצאת בך אשר הובאו אל‬
‫ביתך ספרים ושם כתוב לחלל אתיוםהשביעי‪ .‬הוגדלי את אשר הביאו תלמידים‬
‫אתמול את ביתך ספרים‪ ,‬פירושיהם על התורה ושם כתוב להלל את השבת‪' .‬ואתה‬
‫תאזור מתניך לכבוד השבת להלחם מלחמתה עםאויבי השבת‪ ,‬ולא תשאפניאיש‪.‬‬
‫י בקר"‪,‬‬
‫ויוציאו הספרים החוצהלאור הלבנה והנה שם כתובבפיהוש"ויהי עהבויפ‬
‫והוא כאשרהיה בקריום שני אז זהיום אחד שלם‪,‬כי הלילה הולך אחרי היום"‪.‬‬
‫טענתו של מרמרגליתשפירושזה לא נמצא אצל פרשניםאחריםאינה משכנעת‬
‫הרבהפירושיםאביו‪ .‬והלא אבן עזרא מדהר על ספרים ולא ‪%‬ל ספראהד‪ .‬וגם לא‬
‫תישא פני איש אינו דווקא מכוון להרשב"ם‪ .‬בראה לי שהסברו של פוזננסקי‬
‫מתקבל על הדעת‪ :‬היו אפיקורסים‪ ,‬כמו הקראים‪ ,‬שלא שמרו את ליל השבת‬
‫ואליהם מכוונים דבריו של אבן ‪%‬זרא‪ .‬אין אבן עזרא 'מזכיר את שם הרשב"ם‬
‫בפירושו על התורה אף עלפי שהוא מזכיר כמה פרשנים אחרים וביניהם את‬
‫רש"י‪ .‬ישמנם פירושים דומים לאבן עזרא ולרשב"ם‪ ,‬אךאין זו הוכתה שלקחו זה‬
‫מזה‪ .‬חרשב"ם לא התכוון לזלזל בכבודליל שבתכפי תקוןחז"ל‪ .‬פשוטו של מקרא‬
‫לחוד ודרשת חז"ל 'לחוד‪ .‬הרשבעם בעצמו מדגיש כמה חשובים הם דברי חז"ל‬
‫בעניני הלכה‪ .‬לפרשת "מצורע" הוא אומר"אין לנו אחרי פשוטו של מקראובענין‬
‫נגעי בתים ובגדים) כלום‪ .‬ולא על בקיאות דרך ארץ מבני אדם‪ ,‬אלא המדרש‬
‫של חכמינו והואהעיקר(ויקראי"ג‪ ,‬ב) ועוד פעם כתב הרשב"ם"יבינו המשכילים‬
‫י כלדברירבותינוודרשותדהםכניםואמיתים (בראשית‪,‬א'‪,‬א)‪,‬‬
‫כ‬

‫י‬

‫ד‬
‫ל‬
‫א‬
‫"‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ז‬
‫י‬
‫ב‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ו‬
‫הרשב"ם כיבד מאוד את זקנו (רש"י)‬
‫)‬
‫ם‬
‫ד‬
‫א‬
‫ל‬
‫(פירושיו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ק‬
‫שהם‬
‫שלזקני רבנו שלמה‪ ,‬ואל רמוש מהםכי‬
‫לפשוטי‬
‫המקראות ויש ללמוד כולם‪ .‬וטוב‬
‫כאשר‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ב‬
‫ז‬
‫ח‬
‫א‬
‫ת‬
‫פרשתי וגם מזה (פירושו‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫א‬
‫של רש"י) אל תנחידך אלא במקומות שיש לפרש פשוטו של מקרא"(וישיאו א)‪.‬‬

‫(כפי הנראה נשהלהה יד של עורך בפסקא הזאת שכתגב "וגה יסודיבנו שמואל‬
‫בן מאיר"ועוד פעם נמצא באותה הפסקא "ועתה נחזור לפירושו של רבנו שמואלש‪).‬‬
‫‪,‬אף עלפי כן לא נמנע הרשב"ם מלהבו קשות עם זקנו‪ .‬כאשר הוא סותר את‬
‫פירחחו של רש"י אינו מזכירו בשמו אלא קוהא לו "המפרש"‪ .‬הוא דוחה את‬

‫פירושו של רש"י על הפסוק ‪4‬בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"‪.‬‬

‫‪ 6‬אלעזר מרגלית‪" ,‬הראההאיב"ע אתפיהיש‬
‫ו של הרשב"ם ‪"1‬‬

‫‪ -‬בספראסף‪.‬‬

‫‪464‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪]1‬‬

‫בית מקרא )סו(‬
‫‪.‬‬

‫ים ראוכן רבינוביץ‬
‫חי‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ו‬

‫ה‬

‫רשע‬
‫רשמם‬
‫להלן כמא מספרפיראטים רש"י ואתהשגותיו של הרשב"ם‪:‬‬
‫בראשית בראאלהים את השמים ואת הארץ‬
‫ברב"טית ברא ‪ -‬כמו בראשית ברוא‬
‫גם זה הבל ‪ -‬כיצדיכולים לפרשכי‬
‫ודומה לו (ההנע א) תחלת דבר ה'‬
‫הארץ היתה תוהו ובוהו טרם שנבראה‪.‬‬
‫ו‬
‫בהושע‪…‬ואם באת לפרשו כפשוט‬
‫של‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫מקרא‬
‫ש‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ל‬
‫דברים‬
‫כי‬
‫ם‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫‪…‬בראשית בריאת שמים וא‬
‫אחרי כן כמו עוכנעןאבי חם"‬
‫והארץהיתה תהוובהו‪.‬‬
‫ אז אנו מבינים מדוע קלל נח את‬‫(הרויב"ם מיסד את פירושו על ‪,‬הפסוק בירמיהו ד'‪ ,‬עראיתי את התרץ ושה‬
‫תוהוונוהו"‪ ,‬כאשר בבראההארץהיתהתהוובהובתחיתה)‪.‬‬

‫עי‬

‫ואקחה פת לחם‪…‬ויקח חמאה וחלב‪,‬ובן בקר אשר עשהויתן לפניהם (בראשית‬
‫יאח‪ ,‬ה‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫לפי פשוטו של מקרא לא הוצרך לפרש‬
‫ויקח המאה‪ …‬ולחם לא תביא לפי‬
‫שפקרסה שרה בדה שהזר לה אורה‬
‫שהביא את פת לחם ‪%‬ל השלחן אלא‬
‫כנשים אותוהיום נטמאתהעיסה‪.‬‬
‫התוספת שלא אמר 'להם הוצרך לומר‬
‫ומהביא‪' .‬הבאת פת ‪%‬ל ש'לחן אינו‬
‫חידוש אבל החמאה והבשר שאינו‬
‫מזומן לכל האורחים הוצרך לפרש‪.‬‬
‫(הרשב"ם הש'תדל למעט בנסים עד כמה שאפשר; קשה לו לקבל את דעתו של‬
‫רש"י ‪ -‬הנמצאת כבר בגמרא ב"מ ‪ -‬שבאותויום חזר לשרה היות אורח נשים)‪.‬‬

‫ויבאיעקב שלםעיר שכם(בראשיתל"ג‪,‬יח)‬

‫שלם בגופו שנתרפא מצלעתו (שבת‬
‫המפרש‪…‬טועה הואלפי הפשטשאין‬
‫ל"ו)‪ .‬שלם בממונו ונלא חבר כלום‬
‫דרך המקרא לדברכך‪ .‬וגם מה צורך?‬
‫מ'כל אותו דורון שנתן לעשו‪ ,‬שלם‬
‫וכי בשביל מיעוט דורון שנתן לעשו‬
‫בתירתו שלא שכח תלמודו בבית לבן‪ .‬הוצרך לכתב כך‪…‬אלא אל עיר‬
‫ששמה שלם‪.‬‬
‫(פירושו שלרש"י הוא דרוש ‪ -‬נמצא ברתי מ"ט‪,‬ה‪ .‬אולם קשה לקבל אתרבדי‬
‫שלםעיר שכם"‪ ,‬שלם הוא שם תואר ולא שםעיר)‪.‬‬
‫רשב"ם‪ ,‬שהרי נאמר"ויבאיעקב‬
‫אלהתולדותיעקב(בראשיתל"ז‪,‬ב)‬
‫אלה ישוביהם וגלגוליהם‬

‫ההנה זה הבל הוא‪ ,‬אלא תולדות יעקב‬
‫ שהוליד בגים‪ ,‬כמו "ואלה תולדות‬‫נח" ‪-‬ויולד נח את שם ואת חם ואת‬
‫יפת‪ ,‬ההיו בני יעקב שנים עשר‪…‬‬

‫(הרשב"םהסיקמן המלהתולדות שמרבנההולדתבנים)‪.‬‬
‫‪465‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ו‬
‫הדשב"ם בגרשן המקרא‬

‫בית מקרא )סו(‬

‫לק‬

‫ובש‬

‫ןםי‬

‫הבאיוסף את דבתםרעה אביהם(בראשיתל"צק‪.‬‬
‫פשטמם‪-‬אחרים לא עמדו על ה יון‪.‬‬
‫כל רעה שהלה רואה באהע בני לאה‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫פ‬
‫שאמר‬
‫מן‬
‫במדרש אגדה לפי‬
‫הלהרמוגמיזלדזלליאןביובבנשיהיוהשאפוכחלויתןאלב‬
‫לאביוכך‪,‬מבוים הםבני השפהות אבל‬
‫יותן‬
‫קר‬
‫הה‬
‫אני מכבדםואנירגילאצלם‪.‬‬
‫עבדים וחשודים על העריות‪.‬‬

‫אי‬

‫גוראריהיהודה מטרףבניעלית(בראשית מ"ט‪,‬ט)‪.‬‬
‫מסה שתשדתיך בטרוף טורף יוסף והמפרשו במכירת יוסף לא ידע‬
‫פשוטו של פסוק ולא בחילוק הטעמים‬
‫היה רעהאכיתהו וזהו להודה שנמשל‬
‫כלל‪ .‬עיקר פשוטו‪ ,‬יהודה בני לאחר‬
‫לארקה‪.‬‬
‫שתעלה מלטרוף טרף באומות ותכרע‬
‫ותשכבבעירך לאיבואאויב להחרידך‬
‫ולהקימך ממקומך‪.‬‬
‫(לא נחה דעתו של רש‪,‬ב"ם מפירושו של רש"ימפני שיהודה לא התנגד למכירת‬
‫יוסף‪.‬להיפך ‪-‬הואיעץ את'העצה‪,‬ולכן'מדועיוכהלברכה?)‬
‫ןעמו(בראשית מ"ט‪,‬טז)‬
‫דןידי‬
‫ינקום נקמתעמומפלשתים‬

‫המפרש על שמציון לא ידע בעומק‬
‫פשוטו וצל מקרא‪ .‬וכי יעקב בא‬
‫להתנבאות על אדם שנפל בידי‬
‫פלשתים וינקרו את עיניו ומת עם‬
‫פלשתיםיבעניןרע‪ .‬הלילהחלילה‪ .‬אך‬
‫על שבטו של דן נתנבא שהיא מאסף‬
‫לכל המחנות‪…‬והיה צריך להלחם‬
‫עם כל האומות הרודפים אחריהם לזנב‬
‫כל הנהוולים אתריהם בדרך ולהנקם‬
‫מן האומות כי גובורם היה כמוידין‬
‫בגוים‪' …‬מחץ ראש (תהלים ק"י‪,‬ו)‪.‬‬

‫ותפתהותראהו אתהילדוהנהנער בכה(שמותב'; ‪0‬‬
‫את מי ראתה ‪ -‬הילד‪ ,‬נהו פשוטו‬
‫ומדרשו שראתהעמושכינה‪.‬‬

‫המפרש שראתה את הילד טועה הוא‪.‬‬
‫וכי מי אינו יודע שאם פתחה את‬
‫התיבה שתראה את הילד‪ .‬אלא כך‬
‫פירושו פתחה אתהתיבהוהביטהבילד‬
‫אם זכר אם נקבה וראתהכי נער הוא‬

‫‪…‬וראתה בזכרותו וכהוא מהול ולכך‬
‫נטמן ואינו אסופי שאם היה בת יש‬

‫לומר אסופיתהיא‪.‬‬

‫‪466‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ש]‬

‫בית מקרא )סו(‬
‫רשע‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ו‬

‫ים ראובן רבינוביץ‬
‫חי‬

‫רששים‬

‫האמר פגהאלה' לאיוכל העםלעלותאלהרסיני (שמותי"ס‪,‬כה‬
‫אינו צריך להעיד בהם שהרי בותרין‬
‫המפרש שכך אמר משה כבר אמרת‬
‫לנו זה שלשה ימים הגבל את ההר‪,‬‬
‫ועומדין הם היום ג' ימים ולא יוכלו‬
‫לעלותשאין להם רשות‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ב‬
‫השמרו לכם לעלות‬
‫ולמה אתה‬
‫צריך לומרליעכשיו פעםשניה‪ .‬טעות‬
‫היאשהרי מזרזים לאדם בשעת מעשה‬
‫אף לאחרשזרזיהו קודם מעשה‪.‬‬

‫גםבפירושימליםחולקרשב"םעלרש"י‪,‬ולהלן מספרדוגמאותי‬

‫ואישכיידרנדר‪…‬לאיחל דברו (במדברל'‪.‬ג)‬
‫כמו לא יחלל דברו‪ ,‬לא יעובה דבריו‬
‫מוסב על הנדר‪ ,‬כלומר לא יאחר את‬
‫נדרו עד לצהר הרגלים‪…‬כמו ויחל‬
‫חולין‬

‫עד בוש ויחל עוד שבעת יפים‪…‬‬

‫ימתין ויחכה לו‪ .‬והמפרש לשון חלול‬
‫לפי הפשט טעותהיאבידו‪.‬‬

‫ולקחו את הדםונתנו‪…‬ועל המשקוף (שמותי"ב‪,‬ז)‬
‫המשקוף ‪ -‬מפתןהעליון הנראהלעין‬
‫המשקוף הוא העליון שהדלת שוקף‬
‫כל בכניסתהבית‪ ,‬כמו וישקףאבימלך‪.‬‬
‫עליו בשסוגרין אותו‪ .‬ולשון שקיפה‬
‫והמפרש לשון שקיפה וחבטת הדלת‬
‫‪ -‬חבטה כמו של עלה נדף '‪ –‬טרפא‬‫צריך למצוא לו חבר בלשון תורה‬
‫דשקיף‬

‫ונביאים בלשוןהעברים‪.‬‬

‫מיאנכיכי אלך אלפרעה~כמותי‪,‬יא‪4‬‬
‫מי שרוצה לעמוד עלעיקר פשוטו של‬
‫מהאני חשוב לדבר עם המלכים‪ .‬ואף‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫ר‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ל‬
‫י‬
‫כ‬
‫ש‬
‫י‬
‫ה‬
‫ז‬
‫אם חשובאני מהזכו ישראל שתעשה‬
‫בפירושי כי‬
‫להם נס ואוציאםממצרים‪.‬‬
‫הראשונים ממני לא הבינו בו כלל‬
‫וכל'ל‪ .‬בשה השיב על וג'ני דברים‪…‬‬
‫א) 'מי אנכיכי אלך אל פרעה אפילו‬
‫להביא לו מנחה ודורון‪.‬וכי ראויאני‬
‫ליכנס בהצר המלך איש נכרי כמוני‪.‬‬
‫ב) וכיאוציא אתבני ישראל ממצרים‬
‫‪..,‬וכי שוטה התו פרעה לשמוע לי‬
‫לשלוח עם רב שהם עבדיו חפשי‬
‫מארצו ואינה דבר המתקבל אומר לו‬
‫‪…‬ומי שמפרשיםעניניםאחריםאינם‬
‫אלאטועיםגמורים‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ו‬

‫בית מקרא )סו(‬

‫הושב"ם הפרשן המקרא‬

‫[‪]7‬‬

‫רשב"ם‬

‫רפ"י‬

‫ושברתי אתגאוןעזכםלויקראכ"ו‪,‬יט)‬

‫כדכתוב בשברי לכם מטה לחם‪…‬‬
‫ולפי הפשט כמושפירשתי שכך מוכיח‬
‫סוף המקרא ונתתי את שמינם וגו'‪.‬‬

‫זהבית המקדשוכןהואאומר (יחזקאל‬
‫כ"ד) הנני מהלל את מקדשי את גאון‬
‫עוזכם‪.‬‬

‫(ונראה שרשב*ם לא שבע רצון מפירושו של רש"יכי חורבן בית המקדש הוא‬
‫עניןלעתידלבואוכל הקללותמיועדותלזמןהזה)‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫הרשב"םמצטיין בבאורים המקוריים והמתקבלים על הדעת‪ ,‬לדוגמא‪:‬לענין שומר‬
‫שכר נאמר (שמות כ"כ‪,‬יב) "אם טרף יטרףיביאהו עד‪ "…‬רש"י ‪-‬שיביאעד‪.‬‬
‫אולם הרשב"ם מציאותי יותר‪ ,‬הוא אומר שיביא הלק מן הבהמה שנטרפה לעדות‪.‬‬
‫כמו שנאמר בעמוס (ג'‪,‬יב)‪ :‬ןכאשריציל הרעהמפיהארישתיכרעיםאובדל‪-‬אזן*‪.‬‬
‫'רש"י נוהג לעתים 'להביא "דבר אחר"‪-‬פירוששני ואבן עזראמזכיר לפעמים‬
‫פרשנים אחרים ודוחה את דבריהם‪ .‬לעומתם הרשב"ם מזכיר פרשנים אחרים רק‬
‫לעתים רחוקות; פעם או פעמים הוא מזכיר את 'מבחם בן סרוק‪ ,‬דונש בן לברט‬
‫ור' יוסף קרא‪ .‬הוא מזכיר גם כמה ספרים‪ ,‬מדרש לקח טוב‪ ,‬יוסיפון‪ ,‬הספרים‬
‫החיצוניים והואמיעץ שלא'לחוש להם"‪.‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ר‬
‫א‬
‫ל‬
‫ה‬
‫א‬
‫ל‬
‫מפרש‬
‫הרשב"ם מצדד בזכות האמהות‪ ,‬הוא‬
‫"ועיני‬
‫כרש"י ‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫מפני שבכתה נתקלקלועיניה‪ ,‬אלא ‪-‬נ יפותכיאיךיכולבעל המקראלהשפיל‬
‫את כבודה של לאה‪ .‬אולם‪ ,‬בדרך כלל‪,‬יחסו לנשים הואשלילי; כאשר נולדיהודה‬
‫הודתה לאהעלכך אך להולדתדינהאיןהודיה‪,‬כי"איןמודיםעל הבתכמועלהבן"‪.‬‬
‫"וגם הוא (עשס הולך לקראתך" (בראשית ליב‪ ,‬ז) מפרש רש"י ‪ -‬למלחמה‪,‬‬
‫ואילו הרשב"ם מפרש ‪ -‬קבלת פנים מתוך שמחה‪ ,‬וכנראה שהסתמך על הכתוב‬
‫"וישקהוויבךעליו"‪ ,‬המראה שלא אמר לצאת למלחמהעליו‪ .‬כמהעוז דרוש לפרשן‬
‫י חז"ל הלבההיאובעשושונאליעקב!‬
‫ללמדזכותעלעשו‪,‬צוהריבעינ‬
‫"וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" ‪(,‬שמות י"ר‪ ,‬ל)‪ ,‬רש"י‪,‬כדברי חז"ל‬
‫ שפלטן הים על שפתו‪ ,‬ההרשנ"ם מפרש‪ :‬בשהיו ישראל על שפתהים ראו מיד‬‫אתהים שבעלפני המצריםוטבעובתוכו‪.‬‬

‫ז‬
‫ו של הרשב"םדחוקים‪1‬‬
‫לפעמיםפירושי‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫"‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ו‬
‫א‬
‫הרשב"ם‬
‫מפרש‬
‫)‬
‫ד‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫(‬
‫ו‬
‫נ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫‬‫""לש אכלתי באני‬
‫‬‫ממון שגזל‪ ,‬ולראיה "עשרתי מצאתי אוןלי (הושע י*ב‪ ,‬ט); רש"י מפרש מלשון‬
‫אבל‪ ,‬ונראה פירושו של רש"י סביריותר‪ .‬לא ס'ביר גם פירושו לדברי יתרו "נבל‬
‫תבל" (שמות י"ח‪ ,‬יח) כמו ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו‪.‬‬
‫לשון שלך מתבלבלת להשיב לכמהבני אדם יחד וגם הם מתבלבלים לשונם זה‬
‫‪468‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ש]‬

‫בית מקרא )סו(‬

‫י ם ראוכן רבינוביץ‬
‫חי‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ו‬

‫צועק תה צועקחין בך כח להשיב‬
‫רשעי ‪-‬מלשוןכמישוםכמווהעלהנבל‪.‬‬
‫מקורי הוא פירוש'ו של הרשב"ם לכתוב "ונתברכו בך כל משפחות האדמה‬
‫(בראשית י"ב‪ ,‬ג) בלשת התלמוד ‪ -‬הבריך אילן באילן‪ ,‬כלומר ‪ -‬כל העמים‬
‫יתחתנובזרעם שלאברהם‪( .‬הרשב"םבעריכתדוברוזין תרצ"ט‪.)1899‬‬

‫למלם בסדר זה אחר זה‪ .‬עדיף פיוסו 'ןל‬

‫ח‬

‫גדולכחו של הרשב*םבמתןטעמים למאורעות‪:‬‬

‫המלאך אמר אל לוט "אל תביט אחריך" (בראשית י"ס‪ ,‬יז) ‪ -‬בשביל צער‬
‫חתניךשבעיר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ש‬
‫(‬
‫"המכסהאני מאברהם"‬
‫יז) ‪-‬ואני יודע שבניו ישמרו דרך ה'ויזכו‬
‫להביא עליהם את אשר דבר לאברהם לתת להם את ארץ כנען ואלו העיירות‬
‫מנחלתגניו'הם‪.,.‬ואיךאחריב קרק?שלווקרקעבניו שלאמרעתו‪.‬‬
‫י על הכתוב ‪" -‬איש אמו ואביו תיראו ואת‬
‫לפעמים דורש הרשב"ם ממוכין‬
‫שבתתי תשמרו" (ויקרא י"ס‪ ,‬ג) ‪ -‬הוא מעיר‪ :‬כשם שבעשרת הדברות נאמר‬
‫כבוד אב ואם אצל שמירת שבת שהושוו כבודם לכבוד המקום אף כאן סמכןהכתוב‪.‬‬
‫"הישה' בקהבנוע(שמותי"ז‪,‬ז) ‪ -‬אםיתןלנומים‪.‬‬
‫עויקרא משה להושע בן‪-‬נון יהושע" (במדבר י"ג‪ ,‬טז) ‪ -‬מפרש הרשב"ם כימי‬
‫שנתעלה נקרא בשם חדש‪,‬כמו ‪-‬ויקראפרעהליוסף צפנתפענח"‪.‬‬
‫""כל נשיא בהם" לשם י"ג‪ ,‬ב) ‪ -‬והנשא אותם לבם ללכת‪…‬והאינם יראים‬
‫"לא הביטאון ביעקב" (שם כ"ג‪ ,‬כא) ‪-‬אינו רוצה לעונשן אפילו כשהם חוטאין‪,‬‬
‫כדכתיבויראאתילאישתוע‪.‬‬
‫"בין דם לדם" (דברים י‪4‬ז‪ ,‬ח) ‪ -‬רש"י מפרש‪:‬בין דם טמא לדם טהור ואילו‬
‫הרשב"ם מפרשלפיפשוטו ‪-‬ביןרציחהלרציחה‪,‬ביןשוגגלמזיד‪.‬‬
‫"ביןדיןלדין"'(שם) ‪-‬דיניממונות‪.‬‬
‫פירושמעניןמביא הרשב"םלכתוב‪" :‬הנהערשוערשברזל"‪.‬‬
‫לפישכשהיהעוגקטןהיההזק מאד ובהשתטחו'היה משבר~רש שלעץלכךעשאוהו‬
‫שלברזל‪,‬כי לאדםגדולשישבודעתלאהיהצריךכך‪.‬‬
‫"ויכלו המים מן החמת" (בראשית כ"א‪ ,‬סו)‪ ,‬וכי לא נתן לה אברהםדי מים‬
‫בקש הרשב"ם שלא לפגוע בכבודו של אברהם ופירש; שאילו הלכה דרך ישר‬
‫היהמספיק לה התמת שנתן לה אברהםעדהמלון(אלא שתעתהבדרך)‪.‬‬
‫שרה בקשה מאברהם שיגרש את ישמעאל והסיבה‪ ,‬לפי הרשב"ם ‪ -‬שכבר‬
‫גדל הרבה ולא רצתה להשהותו עוד פן ירצה להחזיק בירושת אביו עם יצחק‪.‬‬
‫"והאלהים נסה את אברהם" (ברשעית כ"ב‪ ,‬א) ‪" -‬קנתרווצעהועל שכרתברית‬
‫עם אבימלך*‪ ,‬שהרי ארץ פלשתים היא חלק מן הארץ המובטחת ועליושביה בשמר‬
‫"לאתחיהכלנשמה"‪.‬‬
‫‪…‬ויעש להם בתים" וממות א'‪ ,‬כא) ‪ -‬לשמרם פן ילכו לעבריות היולדות‪.‬‬
‫המטה;‬
‫"והיה כאשר ירים משהידו זגבר ישראל* (שמות י"ג‪ ,‬יא) ‪-‬ידו ‪-‬‬
‫וגבר ישראל ‪-‬שכן דרךעורכי מלחמה כל זמן שרואים הרמתנסים הןמתגברין‪.‬‬
‫‪".‬ואם מזבח אבנים תעשהלי לא תבנה אתהן גזית" (שמות כ'‪ ,‬בב) ‪ -‬אם תעשה‬

‫י‬

‫‪469‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-.‬‬
‫בית מקרא )סו(‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ו‬
‫הכעב"ם כפרשן המקרא‬

‫ש]‬

‫לי שיבח‪ ,‬לא אונתו אלא מאדמה שאין רגילים ציוהים וצלמים כי אם מלאכה‬
‫חלקה ואף אם תרצה לעשות מזבח אבנים שלימות תבנה את מזבח ה'‪,‬אלהיך‪,‬כי‬
‫כשבונין אותם גזית בכלי ברזל רגילין המסתתים לעשות בהם ציורים וצלמים‪.‬‬
‫משה אומר לקב"ה‪'" :‬מחני נא מספרך" "(שמות ל"ב‪,‬‬
‫לב) ‪ -‬מפרש הרשב"ם ‪-‬‬
‫מספרהחיים‪ ,‬בנגוד לרש"י האומר‪ :‬מכל התורה כולה שלא יאמרועלי שלאהייתי‬

‫כדאי‬

‫עליהםרחמים‪.‬‬

‫יטרפה לא יאכל" (הכהן ‪ -‬ויקרא מ"ב‪ ,‬ח) ‪ -‬הלא אסור זה חל על כל‬
‫בה‬
‫לל‬
‫"נב‬
‫קרו‬
‫את‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫הרשב"ם‬
‫מפרש‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫בני י‬
‫ך‬
‫כ‬
‫?‬
‫ר‬
‫י‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ל‬
‫באה‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ע‬
‫‬‫אףעלפי שמליקתהעיףהותרה להם‪ ,‬שדומהלנבלה‪.‬‬
‫"לשלח אותו לעזאזל המדברה" ‪(,‬ויקרא י"ז‪ ,‬ח) ‪ -‬לפי פשוטו לשלח אותוחי‬
‫אל ההרים אשר במדבר כמו שמצינו בצפורי מצורע סימן לטהרה‪ ,‬כך השעיר‬
‫המשולח סימן לכפרה‪.‬‬
‫"והגישואדניו א להאלהים ההגישו אל הדלת או אל המזוזה הרצעאדניו את אזנו"‬
‫(שמותכ"א‪,‬ו)לעיןכלרוצעאזנולסימןעבדות‪.‬‬
‫"ארמי אבד אבי" (דברים ב"ו‪ ,‬ה) ‪ -‬מותב על אברהם כדכתיב ויהי כאשר‬
‫התעואותואלהיםמביתאבי‪,‬לשוןאובד'ותועהאחד הם באדםהגולה‪.‬‬
‫‪",‬הנסתרות לה' אלהינו והנזלת לנו ולבנינו" ‪(,‬דברים כ"ט‪ ,‬כח)‪ – ,‬הנסתרות‬
‫עברות הששות בסתו יבמו‪ :‬אסור ביאה‪ ,‬אין הדבר נענש בידביתדין אלאביד‬
‫הקב"ה‪.‬לנוילבנינו ‪-‬לעשותדיניעינשיןעל‪-‬פיעדים‪.‬‬
‫"וחלצה נעלו מעל רגלו וירקהבפניו"(דביים ב"ה‪ ,‬ט) ‪ -‬רש"י 'מפרש שהכוונה‬
‫להעליב את היבם ואילו הרשב"ם אומר‬
‫י לקנות ממנד ירושת אחיו המת‪ ,‬כמו‬
‫שמצינו בבועז‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪(,‬‬
‫ט‬
‫דרכו של הרשב"ם בפירושו לתורה לצמצם אתדבריו‪ ,‬ובפירושו לכמה ממסכתות‬
‫התלמוד ‪ -‬להרחיב את הדיבור‪ .‬היפוכו רש"י שמרחיב במקרא ומצמצם בתלמוד‪.‬‬
‫אולםלפעמיםיוצא 'הרשב"ם מגדרו‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫ט‬
‫ם‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫ו‬
‫ם‬
‫"ואתנפל לפני ה' בראשונה אהבעים יו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫(‬
‫)‬
‫ח‬
‫י‬
‫לילה"‬
‫‬‫ל‬
‫ו‬
‫פ‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ל‬
‫י‬
‫פ‬
‫נ‬
‫כותב הרשב"ם‪:‬מי האיש החכםישים לב‬
‫הוצרך‬
‫כאן‬
‫הארבעים‬
‫יוםוכי דרך המקראלכפול דבר ולנמר דעו לכם שכשנפלתילפני ה' מ'יום כך וכך‬
‫התפללתי‪ .‬אפס הכמה גדולה בא להודיע לישראל שמא תאמרו והלא חטא גדול‬
‫כמעשה העגל הועילה תפלתו של משה וניצלנו‪ ,‬אף בארץ ישראל אם נחטא‬
‫יועילו לנו תפלות 'הנביאים‪ ,‬אמר להם לא תועיל לכם תפילות בא"י כי עתה‬
‫נתכפר לכם כדי שלא יתחלל שמו שהרי כאן התפלל כך זכור לעבדיך וגו' "פן‬
‫יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלתי יכולת ה' להביאם ולכך לא נתחייבתם‬
‫מיתה אבל לאחרשיההוג(יהושע)שלוגים וא'מלכיםוינחילם את הארץאזיוציאכם‬
‫ויגרוב אתכם מןהארץ"‪.‬‬
‫עוד פעם מרחיב ‪,‬הרשב"ם את הדיבור בפירוש לכתוב "אל תאמר בלבבך"‬
‫(דברים ט'‪ ,‬ד) ‪-‬שני דברים גרמולי לנחול 'הארץ הזאת‪ :‬אלו האומות נתחייבו‬
‫להתגרש ברשעם מן הארץ‪ .‬ומה שאני זוכה בה יותר מאומה אחרת בצדקתי‬
‫הביאני ה'יותר משאר אומותהואילכי ברשעת‪'.‬הגויים האלהמורישם‪.‬‬
‫‪470‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫"ח‬

‫בית מקרא )סו(‬

‫חיים ראובן רבינוביץ‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ו‬

‫"ץך ‪ 1‬בעם מכה רבה מאד" (במדבר יץ‪ ,‬לה ‪ –‬מסבור הרשב"ם מדש לקו‬
‫כאשר בקשו בעו‪ ,‬הלא בשר הוא מאכל רמל‪-‬של בם אדם‪,‬כי הסאו כשאמרו‬
‫למההוצאתנוממצרים‪,‬כיבזההוכיחו שהםכפוייטובה‪.‬‬
‫תמוה ומוזר הוא פירושו של הרשב"ם לכתוב "לא תלין נבלתו על העץ‪.,.‬‬
‫כי קללת אלהים תלוי (הברים ב"א‪ ,‬כג) ‪ -‬כשרואיןבני אדם את התלוים‪,‬רגילין‬
‫לקלל אתהדיינים או קרובים של הרוגאו שארבני אדםלפי שלפעמים עלעבירה‬
‫מועטת הוא נהרג כמו מקושש‪ ,‬והקב"ה אמר לא תקלל‪…‬ולכן לא תלין נבלתו‬
‫אלא קברתקברנו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ע‬
‫בשבת‬
‫שהמקושש‬
‫הרשב"ם‬
‫ה‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ז‬
‫שהרי היה‬
‫קשה לקבל את דברי‬
‫נסיוןלסכל את החקשל הבערת אש בשבת‪.‬והדברצריךעיון‪.‬‬
‫את הפטון "וישלךמידו את הלפתע ‪,‬מפרש הרשב"ם ‪ -‬כשראה את העגל תשש‬
‫כחו ולא הלה בו כח להשליכם רחוק ממנו קצת שלאיזיק 'אתרגליו בנפלם כדרך‬
‫כל משליכי משאוי כשאין בהם כח לשאת‪ .‬וכן ראיתי בפרקים של רבי אליעזר‬
‫~עיקר פשוטוכך‪.‬העירה נחמהליבוביץי אמנם‪ ,‬בספר דברים ט'‪,‬י‬
‫ז נאמר‪" :‬ואתפש‬
‫י ואהטברםלעיניכם" ‪-‬ונוסהצחאינו מראהעלחולשה‪,‬‬
‫בשני הלחת ואשלכם מעליד‬
‫אבל כנראה שהרשב"ם נקטהסברזהמשום שסמךעלפרקי ר'אלעזר‪.‬‬
‫לכתוב "מי האיש הירא 'ורך הלבב ילך וישב לביתו" נותן הרשב"ם הסבר‬
‫פסיכולוגי ‪ -‬פן ימות במלחמה וגו' שיש נותן את לבו כשהולך למלחמה ודואג‬
‫שמאאיןלי מזל לחנך אתביתי או את אשתי או את כרמי ולכך גרםמולי ללכת‬
‫למלחמה ומתוך כך ירא למות (ובנה ימס את לבב אחיו כלבבו‪ ,‬לכן ישוב לגיתו)‪,‬‬

‫כזקנו רש"יהיה גם הרשב"ם בעל דקדוק‪ .‬שלא כדרכו לקצר הוא מאריך בפירוש‬
‫המלה "מסתולל" (ש‪,‬מות ט'‪,‬יז) ואומר‪ ,‬מסתולל ‪ -‬מתפעל סולו המסילה(ישעיהו‬
‫מ"ב)‪…‬ולהודיעך שיטת המתפעלים (כלומר התפיל) בי בל תיבות המתפעלים‬
‫באה תוספת ית בראש‪ ,‬מן מר ‪ -‬יתאמתו בל פועלי און (תהלים צ"ד)‪ ,‬יתברך‪,‬‬
‫יתגדל; והוא'מביא דוגמאות מכל האלפ"א בית"אתי"ו בראשם חוץ משבעתאותיות‬
‫אלו‪ :‬דנ"ט‪ ,‬ט"ץ‪ ,‬ש"ת‪, .‬באלו לבוא צד"י וזיין במקום תי"ו ואם ביאש המלה‬
‫טי"ת נשמטתאותההתפעל‪.‬‬
‫"לא ימיש עמוד הענן" (שמות י"ג‪ ,‬כב) אומר ההשב"םכי הוא מלשון מפעיל‬
‫(הפעיל) "ולמוש"הוא‪.‬מלשוןקל‪.‬‬
‫גם הרשב"ם מתרגם מלים בלשון לעז‪ ,‬אבל לא כל כך ההכה כמו רש"י‪ .‬הוא‬
‫גם נמנע מלהביא אגדות ומדרשים‪ ,‬אבל פה ושםאנו מוצאים בפירושו גם מדרשים‪.‬‬
‫בסיכום‪ .‬הרשב"ם תרם תרומה חשובה להבנת המקרא‪ .‬הבלל שנקטו חז"ל שאין‬
‫מקרא יוצאמירי פשוטו היה נר לרגליו‪ .‬הוא חדר לתוך עומקו של הפסוק והעלה‬
‫פנינים בירו‪ .‬פירושיו הם מאיריעינים‪ .‬הוא מוכר כאחד מגדולי פרשני המקרא‪.‬‬
‫חבל שלאזכינולפירושועל ותרבת‪,‬בי הקודש‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫ד"ר נחמהליבוביץ ‪-‬עיונים בספר שמות כ"ח‪-‬כ"ט‪.‬‬

‫‪471‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)