ניסן-סיון תשל"ו
בית מקרא )סו(
הרתבעם כפרשן המקרא
שנה לפשרתך
(שממה
מא"
מאת
חיים ראובן רבינוביץ
א
השעה שתקה לפישגי ,המקרא ,הספהדיים כמו אבן עזרא' ,הרמב"ן ,ואברבנאל,
שפירושיהם על המקרא הגיעולידינו בשלמותם; לא כן פרשני צרפת :חבוריהם
אבדו ורק קטעים נמצאו בשנים האחהונות ופורסמו על-ידי אברהם אפשטיין,
ש.א.פוזננסקי ,והד"ר שמעון עפענשטייה היו במורו של רש"י פרשנים מובהקים
כמו ר' משה הדרשן ,1יוסף קראי ,מנחם חלבו ,3ור' יוסף איש בבור שור.4
לצערנו לא נשתמרו פירושיהם בשלמותם .שתי סיבות לבך :א) שריפת הספרים
העבריים בצרפת עלידי הכנסיה הנוצרית .בעל "שבלי הלקט" מוסרכי עש ים
וארבעה קרונו ת של ספרים.עברייםעלועל המוקדבפריז בשנת ת"ד (,)1244
בודאי שהיו בתוכם פירושיהם של הפרשנים שהוזכרו למעלות ב) יהודי צרפת
התרכזובימים ההםבעיקר בלמוד התלמוד,והזניחו אתפרשנותהמקרא.
אולי נשתמר פירושו של רש"י על המקרא בזכות פירושו על התלמוד .הברמן
סבורכי פיוחנו של רש"י בלע את יתר הפירושים על המקרא שנדחו הצדה,כפי
שקרה לפירושו של רבינו גרשום מאור הגולה ,שקדם לפירושו של רש"י על
י
התלמוד.
פירושו של הרשב"םניפאר בחמשהכתבייד .כתבהידשהיה שמורבבית המדרש
לרבנים בברסלאו חסר פרשיות בראשית ,נח לך לך .כתביד זה נדפם בברלין
בשנת תס"ג )1703(,וחזר ונדפס בכמה הוצאות .בבתב יד מינכן ישנו פירושו
ן5
של הרשב"ם לפרשת בראשית וחסרות בו פרשיות נח ולך לך .הד"ר דודרוזי
משה הדרשן" בבל כתבי א,אפשטיין מהדורת א.מ,הכרמן
1א
ניב.רהם אפשטייל -
חלקש
2ד",רשמעוןעפנשטיין -מבואלפירושו שלר'יוסף קראלנביאיםראשונים.
3פתרונים לר' מנחםבן חלבו -ש.א.פוזננסקי בספרהיובללסוקולוב.
4ר'
4
5
ר'יוסףבכור שור -א.א .אורבך " -בעלהתוספות" -קט"ז-קי"ז.
ד"ר דוד רווין -ספר על הרשב"ם (בגרמנית) ופירו'ש הרשב"ם על התורה לעברית.
462
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ה]
בית מקרא )סו(
חיים ראובן רבינוביץ
ניסן-סיון תשל"ו
פרסם את פלאש הרשב"םעל התורה מכתבייד אלהוגם מלקוטים'ההובאובספרים
אחרים.
ב
הרשב"ם היהמגדולי הפרשניםעל התל'מוד ,ובתוספות מובאים הרבהמפירושיו.
אף על פי כן הת,עמק גם בפרשנות המקרא .יתכן שתגורם לכך היו הויכוחים
הדהיים ,שהשלטונותטייבו אתהיהודים להשתתף בהם .הרונב"ם התוכח עם חכמי
ההצרים והוכיח להם כי לא הבינו פשוטו של מקרא ,וכי דבריהם מסולפים
ורחוקים מן הפשט .לצורך זה למד הרשב"ם לטינית ,ובאהד הויכוחים הוכיחכי
התרגום הלטיני על הפסוק "אני אםית ואחיה" שברים ידב ,לט) אינו
מדויק,כי התרגום של המילה "אמית"בלטינית הוא occidamשמובנו ושא הריגה,
רציחה .הוא שמר שיש רציחה במזיד ויש רציחה בדין כמו "והרגת את האשה"
(ויקרא כ' ,יח) בית הדין מוציא משפט מות לרוצח .ולכן מפרשת התוויה "אם
רצחו בלי דעת" (דברים ד' ,מז) ההוהג פטור" .אמית" מובנו אני מבשאית לא
רציחה.והודולוחכמיהנוצרים עלמותב'',יג).
הרשב"ם לא סמך על פירושו של רש"י מפני שהוא ונרבב פשט ודרש .כחו של
הרשב"ם פקה גדול 'בפרסונותלפי פשוטו של,מקהיר כלל זה שאמרו בע'לי התלמוד
"שאין מקרא יוצאמ,ידי פשוטו" (שבת ס"ג)'היה לולעינים .הוא חדר לעומקו של
הכתוב ביריעת הלנזון העבריתוכקרויה .ובמו יאב"ע'הסתייג מחרוש .הרשב"ם
מספרכי התוכח עם זקנו ר' שלמה (רש"י)בענין פירושו על התורה ,ורש"י הודה
"לו הרה לו פנאי היה צריך לכתוב פירוש חדש על התורה מפני הפשטו ת
המתחדשים בכליום'(בראשיתל"ז.01,
ג
ו
א
ר
נ
ש
ה
מ
כ
ב
א
ל
ו
ל
ם
י
ק
ו
ס
פ
של
הרשב"ם דחה אפילו את פירושיהם
ל
"
ז
ח
לפי
,
ג
4
י
פשוטם .את הפסוק "והיה לך לאות עלידיך ולזכרוןביןעיניך" לשמות
כס)
פירשו חז"לשהכוונההיאתפילין שלידותפילין של ראש ,הרשב"םאימר שהכוונה
היא מליצית ,כאילו כתוב "שימני כחותם על לבך" (שיר השירים ח' ,ו) הכוונה
היא לזכרון.ויביןעיניך" הוא מפרש -כעין תכשיט ,בהביר זהב שרגילין ליחן
על המצהלנוי .ה'יוסף ורש בכור שור התרעם על הפירוש הזה ואמר "המפרשים
שאינו מדבר ב' תפילין ומזוזות ט1עי ם ומשבשים ,ומגלים פנים בתורה שלא
כהקלה" מן המלה "המפרשים" נראה שהיו עוד פרשנים שפרשו את הפסוק כלשון
מליצה .ואל יעלה על הדעת שהרשב"ם זלזל .במצוות הנחת תפילין ,הוא היה
מחשובי הרבנים של דורו והיה זהיר במצוה עלה כבחמורה .הוא אומרי "יודעי
שכליבינוכי לא באתי לפרש הלכות אף על פי שהם עיקר ,ואני פשוטן
של מקראות באתי לפרש .אפרשהדינין וההלכות לפי דרך ארץ שהתלמוד עיקר
כמו שאמהו רבותינו "הלכה עוקרת משנה" (סוטה ט*ז)י בנוסח שלנו כתוב "הלכה
עוקרת מקרא* (שמותי"ס,יט).
את הפסוק"ויהי ערבויהי בוקר יום אחד* פירש הרשב"ם בנגוד לפירושיהם
של חז"לכי היום הולך אחרי הלילה .לדעתו כאשר שקע האור נהיה ערב ,ולכן
462
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סו(
הרשב"ם כפרשן המקרא
ניסן-סיון תשל"ו
[ק
עם אחד משמע מאור הבקר עד עלות האם למחרתהולכדשילההיךאחריהים.
טעות בידי טוביה פרידמן באמרובי מפני הפירוש הנועז 'הזה של הרשב"ם לא
היפיסו את פרשיות נח ולך לך ,לו הששו המדפיסים לאפיקורסיות לא היו
מדפיסים אתפירושיועליתרהפרשיות.
אליעזר מרגלית ,6סבורגי אבן עזראכוון לרשב"ם באגרת השבת ,שבה נאמר
"כי השבת שלחה לו (לראב"ע) אגרת שבזקנתו שגגה נמצאת בך אשר הובאו אל
ביתך ספרים ושם כתוב לחלל אתיוםהשביעי .הוגדלי את אשר הביאו תלמידים
אתמול את ביתך ספרים ,פירושיהם על התורה ושם כתוב להלל את השבת' .ואתה
תאזור מתניך לכבוד השבת להלחם מלחמתה עםאויבי השבת ,ולא תשאפניאיש.
י בקר",
ויוציאו הספרים החוצהלאור הלבנה והנה שם כתובבפיהוש"ויהי עהבויפ
והוא כאשרהיה בקריום שני אז זהיום אחד שלם,כי הלילה הולך אחרי היום".
טענתו של מרמרגליתשפירושזה לא נמצא אצל פרשניםאחריםאינה משכנעת
הרבהפירושיםאביו .והלא אבן עזרא מדהר על ספרים ולא %ל ספראהד .וגם לא
תישא פני איש אינו דווקא מכוון להרשב"ם .בראה לי שהסברו של פוזננסקי
מתקבל על הדעת :היו אפיקורסים ,כמו הקראים ,שלא שמרו את ליל השבת
ואליהם מכוונים דבריו של אבן %זרא .אין אבן עזרא 'מזכיר את שם הרשב"ם
בפירושו על התורה אף עלפי שהוא מזכיר כמה פרשנים אחרים וביניהם את
רש"י .ישמנם פירושים דומים לאבן עזרא ולרשב"ם ,אךאין זו הוכתה שלקחו זה
מזה .חרשב"ם לא התכוון לזלזל בכבודליל שבתכפי תקוןחז"ל .פשוטו של מקרא
לחוד ודרשת חז"ל 'לחוד .הרשבעם בעצמו מדגיש כמה חשובים הם דברי חז"ל
בעניני הלכה .לפרשת "מצורע" הוא אומר"אין לנו אחרי פשוטו של מקראובענין
נגעי בתים ובגדים) כלום .ולא על בקיאות דרך ארץ מבני אדם ,אלא המדרש
של חכמינו והואהעיקר(ויקראי"ג ,ב) ועוד פעם כתב הרשב"ם"יבינו המשכילים
י כלדברירבותינוודרשותדהםכניםואמיתים (בראשית,א',א),
כ
י
ד
ל
א
"
ו
ק
ו
מ
י
נ
מ
ח
ז
י
ב
ת
כ
ו
הרשב"ם כיבד מאוד את זקנו (רש"י)
)
ם
ד
א
ל
(פירושיו
ת
ו
כ
ל
ה
ת
ו
ש
ר
ד
ו
ב
ו
ר
ם
י
ב
ו
ר
ק
שהם
שלזקני רבנו שלמה ,ואל רמוש מהםכי
לפשוטי
המקראות ויש ללמוד כולם .וטוב
כאשר
ר
ז
ה
ש
ה
ז
ב
ז
ח
א
ת
פרשתי וגם מזה (פירושו
,
'
א
של רש"י) אל תנחידך אלא במקומות שיש לפרש פשוטו של מקרא"(וישיאו א).
(כפי הנראה נשהלהה יד של עורך בפסקא הזאת שכתגב "וגה יסודיבנו שמואל
בן מאיר"ועוד פעם נמצא באותה הפסקא "ועתה נחזור לפירושו של רבנו שמואלש).
,אף עלפי כן לא נמנע הרשב"ם מלהבו קשות עם זקנו .כאשר הוא סותר את
פירחחו של רש"י אינו מזכירו בשמו אלא קוהא לו "המפרש" .הוא דוחה את
פירושו של רש"י על הפסוק 4בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ".
6אלעזר מרגלית" ,הראההאיב"ע אתפיהיש
ו של הרשב"ם "1
-בספראסף.
464
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
]1
בית מקרא )סו(
.
ים ראוכן רבינוביץ
חי
ניסן-סיון תשל"ו
ה
רשע
רשמם
להלן כמא מספרפיראטים רש"י ואתהשגותיו של הרשב"ם:
בראשית בראאלהים את השמים ואת הארץ
ברב"טית ברא -כמו בראשית ברוא
גם זה הבל -כיצדיכולים לפרשכי
ודומה לו (ההנע א) תחלת דבר ה'
הארץ היתה תוהו ובוהו טרם שנבראה.
ו
בהושע…ואם באת לפרשו כפשוט
של
ו
כ
ר
ד
מקרא
ש
ר
פ
ל
דברים
כי
ם
י
א
ב
ש
ץ
ר
…בראשית בריאת שמים וא
אחרי כן כמו עוכנעןאבי חם"
והארץהיתה תהוובהו.
אז אנו מבינים מדוע קלל נח את(הרויב"ם מיסד את פירושו על ,הפסוק בירמיהו ד' ,עראיתי את התרץ ושה
תוהוונוהו" ,כאשר בבראההארץהיתהתהוובהובתחיתה).
עי
ואקחה פת לחם…ויקח חמאה וחלב,ובן בקר אשר עשהויתן לפניהם (בראשית
יאח ,ה ,ח).
לפי פשוטו של מקרא לא הוצרך לפרש
ויקח המאה …ולחם לא תביא לפי
שפקרסה שרה בדה שהזר לה אורה
שהביא את פת לחם %ל השלחן אלא
כנשים אותוהיום נטמאתהעיסה.
התוספת שלא אמר 'להם הוצרך לומר
ומהביא' .הבאת פת %ל ש'לחן אינו
חידוש אבל החמאה והבשר שאינו
מזומן לכל האורחים הוצרך לפרש.
(הרשב"ם הש'תדל למעט בנסים עד כמה שאפשר; קשה לו לקבל את דעתו של
רש"י -הנמצאת כבר בגמרא ב"מ -שבאותויום חזר לשרה היות אורח נשים).
ויבאיעקב שלםעיר שכם(בראשיתל"ג,יח)
שלם בגופו שנתרפא מצלעתו (שבת
המפרש…טועה הואלפי הפשטשאין
ל"ו) .שלם בממונו ונלא חבר כלום
דרך המקרא לדברכך .וגם מה צורך?
מ'כל אותו דורון שנתן לעשו ,שלם
וכי בשביל מיעוט דורון שנתן לעשו
בתירתו שלא שכח תלמודו בבית לבן .הוצרך לכתב כך…אלא אל עיר
ששמה שלם.
(פירושו שלרש"י הוא דרוש -נמצא ברתי מ"ט,ה .אולם קשה לקבל אתרבדי
שלםעיר שכם" ,שלם הוא שם תואר ולא שםעיר).
רשב"ם ,שהרי נאמר"ויבאיעקב
אלהתולדותיעקב(בראשיתל"ז,ב)
אלה ישוביהם וגלגוליהם
ההנה זה הבל הוא ,אלא תולדות יעקב
שהוליד בגים ,כמו "ואלה תולדותנח" -ויולד נח את שם ואת חם ואת
יפת ,ההיו בני יעקב שנים עשר…
(הרשב"םהסיקמן המלהתולדות שמרבנההולדתבנים).
465
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ו
הדשב"ם בגרשן המקרא
בית מקרא )סו(
לק
ובש
ןםי
הבאיוסף את דבתםרעה אביהם(בראשיתל"צק.
פשטמם-אחרים לא עמדו על ה יון.
כל רעה שהלה רואה באהע בני לאה
ם
ש
ו
ר
י
פ
שאמר
מן
במדרש אגדה לפי
הלהרמוגמיזלדזלליאןביובבנשיהיוהשאפוכחלויתןאלב
לאביוכך,מבוים הםבני השפהות אבל
יותן
קר
הה
אני מכבדםואנירגילאצלם.
עבדים וחשודים על העריות.
אי
גוראריהיהודה מטרףבניעלית(בראשית מ"ט,ט).
מסה שתשדתיך בטרוף טורף יוסף והמפרשו במכירת יוסף לא ידע
פשוטו של פסוק ולא בחילוק הטעמים
היה רעהאכיתהו וזהו להודה שנמשל
כלל .עיקר פשוטו ,יהודה בני לאחר
לארקה.
שתעלה מלטרוף טרף באומות ותכרע
ותשכבבעירך לאיבואאויב להחרידך
ולהקימך ממקומך.
(לא נחה דעתו של רש,ב"ם מפירושו של רש"ימפני שיהודה לא התנגד למכירת
יוסף.להיפך -הואיעץ את'העצה,ולכן'מדועיוכהלברכה?)
ןעמו(בראשית מ"ט,טז)
דןידי
ינקום נקמתעמומפלשתים
המפרש על שמציון לא ידע בעומק
פשוטו וצל מקרא .וכי יעקב בא
להתנבאות על אדם שנפל בידי
פלשתים וינקרו את עיניו ומת עם
פלשתיםיבעניןרע .הלילהחלילה .אך
על שבטו של דן נתנבא שהיא מאסף
לכל המחנות…והיה צריך להלחם
עם כל האומות הרודפים אחריהם לזנב
כל הנהוולים אתריהם בדרך ולהנקם
מן האומות כי גובורם היה כמוידין
בגוים' …מחץ ראש (תהלים ק"י,ו).
ותפתהותראהו אתהילדוהנהנער בכה(שמותב'; 0
את מי ראתה -הילד ,נהו פשוטו
ומדרשו שראתהעמושכינה.
המפרש שראתה את הילד טועה הוא.
וכי מי אינו יודע שאם פתחה את
התיבה שתראה את הילד .אלא כך
פירושו פתחה אתהתיבהוהביטהבילד
אם זכר אם נקבה וראתהכי נער הוא
…וראתה בזכרותו וכהוא מהול ולכך
נטמן ואינו אסופי שאם היה בת יש
לומר אסופיתהיא.
466
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ש]
בית מקרא )סו(
רשע
ניסן-סיון תשל"ו
ים ראובן רבינוביץ
חי
רששים
האמר פגהאלה' לאיוכל העםלעלותאלהרסיני (שמותי"ס,כה
אינו צריך להעיד בהם שהרי בותרין
המפרש שכך אמר משה כבר אמרת
לנו זה שלשה ימים הגבל את ההר,
ועומדין הם היום ג' ימים ולא יוכלו
לעלותשאין להם רשות,
,
ר
ה
ב
השמרו לכם לעלות
ולמה אתה
צריך לומרליעכשיו פעםשניה .טעות
היאשהרי מזרזים לאדם בשעת מעשה
אף לאחרשזרזיהו קודם מעשה.
גםבפירושימליםחולקרשב"םעלרש"י,ולהלן מספרדוגמאותי
ואישכיידרנדר…לאיחל דברו (במדברל'.ג)
כמו לא יחלל דברו ,לא יעובה דבריו
מוסב על הנדר ,כלומר לא יאחר את
נדרו עד לצהר הרגלים…כמו ויחל
חולין
עד בוש ויחל עוד שבעת יפים…
ימתין ויחכה לו .והמפרש לשון חלול
לפי הפשט טעותהיאבידו.
ולקחו את הדםונתנו…ועל המשקוף (שמותי"ב,ז)
המשקוף -מפתןהעליון הנראהלעין
המשקוף הוא העליון שהדלת שוקף
כל בכניסתהבית ,כמו וישקףאבימלך.
עליו בשסוגרין אותו .ולשון שקיפה
והמפרש לשון שקיפה וחבטת הדלת
-חבטה כמו של עלה נדף ' –טרפאצריך למצוא לו חבר בלשון תורה
דשקיף
ונביאים בלשוןהעברים.
מיאנכיכי אלך אלפרעה~כמותי,יא4
מי שרוצה לעמוד עלעיקר פשוטו של
מהאני חשוב לדבר עם המלכים .ואף
ו
ל
ל
ה
ת
ו
א
ר
ק
מ
ל
י
כ
ש
י
ה
ז
אם חשובאני מהזכו ישראל שתעשה
בפירושי כי
להם נס ואוציאםממצרים.
הראשונים ממני לא הבינו בו כלל
וכל'ל .בשה השיב על וג'ני דברים…
א) 'מי אנכיכי אלך אל פרעה אפילו
להביא לו מנחה ודורון.וכי ראויאני
ליכנס בהצר המלך איש נכרי כמוני.
ב) וכיאוציא אתבני ישראל ממצרים
..,וכי שוטה התו פרעה לשמוע לי
לשלוח עם רב שהם עבדיו חפשי
מארצו ואינה דבר המתקבל אומר לו
…ומי שמפרשיםעניניםאחריםאינם
אלאטועיםגמורים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ו
בית מקרא )סו(
הושב"ם הפרשן המקרא
[]7
רשב"ם
רפ"י
ושברתי אתגאוןעזכםלויקראכ"ו,יט)
כדכתוב בשברי לכם מטה לחם…
ולפי הפשט כמושפירשתי שכך מוכיח
סוף המקרא ונתתי את שמינם וגו'.
זהבית המקדשוכןהואאומר (יחזקאל
כ"ד) הנני מהלל את מקדשי את גאון
עוזכם.
(ונראה שרשב*ם לא שבע רצון מפירושו של רש"יכי חורבן בית המקדש הוא
עניןלעתידלבואוכל הקללותמיועדותלזמןהזה).
1
הרשב"םמצטיין בבאורים המקוריים והמתקבלים על הדעת ,לדוגמא:לענין שומר
שכר נאמר (שמות כ"כ,יב) "אם טרף יטרףיביאהו עד "…רש"י -שיביאעד.
אולם הרשב"ם מציאותי יותר ,הוא אומר שיביא הלק מן הבהמה שנטרפה לעדות.
כמו שנאמר בעמוס (ג',יב) :ןכאשריציל הרעהמפיהארישתיכרעיםאובדל-אזן*.
'רש"י נוהג לעתים 'להביא "דבר אחר"-פירוששני ואבן עזראמזכיר לפעמים
פרשנים אחרים ודוחה את דבריהם .לעומתם הרשב"ם מזכיר פרשנים אחרים רק
לעתים רחוקות; פעם או פעמים הוא מזכיר את 'מבחם בן סרוק ,דונש בן לברט
ור' יוסף קרא .הוא מזכיר גם כמה ספרים ,מדרש לקח טוב ,יוסיפון ,הספרים
החיצוניים והואמיעץ שלא'לחוש להם".
י
ת
ו
כ
ר
א
ל
ה
א
ל
מפרש
הרשב"ם מצדד בזכות האמהות ,הוא
"ועיני
כרש"י -
,
ת
ו
א
מפני שבכתה נתקלקלועיניה ,אלא -נ יפותכיאיךיכולבעל המקראלהשפיל
את כבודה של לאה .אולם ,בדרך כלל,יחסו לנשים הואשלילי; כאשר נולדיהודה
הודתה לאהעלכך אך להולדתדינהאיןהודיה,כי"איןמודיםעל הבתכמועלהבן".
"וגם הוא (עשס הולך לקראתך" (בראשית ליב ,ז) מפרש רש"י -למלחמה,
ואילו הרשב"ם מפרש -קבלת פנים מתוך שמחה ,וכנראה שהסתמך על הכתוב
"וישקהוויבךעליו" ,המראה שלא אמר לצאת למלחמהעליו .כמהעוז דרוש לפרשן
י חז"ל הלבההיאובעשושונאליעקב!
ללמדזכותעלעשו,צוהריבעינ
"וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" (,שמות י"ר ,ל) ,רש"י,כדברי חז"ל
שפלטן הים על שפתו ,ההרשנ"ם מפרש :בשהיו ישראל על שפתהים ראו מידאתהים שבעלפני המצריםוטבעובתוכו.
ז
ו של הרשב"םדחוקים1
לפעמיםפירושי
,
י
נ
ו
מ
מ
ב
,
ג
"
כ
ן
ו
א
הרשב"ם
מפרש
)
ד
י
ם
י
ר
ב
ד
(
ו
נ
מ
מ
""לש אכלתי באני
ממון שגזל ,ולראיה "עשרתי מצאתי אוןלי (הושע י*ב ,ט); רש"י מפרש מלשון
אבל ,ונראה פירושו של רש"י סביריותר .לא ס'ביר גם פירושו לדברי יתרו "נבל
תבל" (שמות י"ח ,יח) כמו ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו.
לשון שלך מתבלבלת להשיב לכמהבני אדם יחד וגם הם מתבלבלים לשונם זה
468
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ש]
בית מקרא )סו(
י ם ראוכן רבינוביץ
חי
ניסן-סיון תשל"ו
צועק תה צועקחין בך כח להשיב
רשעי -מלשוןכמישוםכמווהעלהנבל.
מקורי הוא פירוש'ו של הרשב"ם לכתוב "ונתברכו בך כל משפחות האדמה
(בראשית י"ב ,ג) בלשת התלמוד -הבריך אילן באילן ,כלומר -כל העמים
יתחתנובזרעם שלאברהם( .הרשב"םבעריכתדוברוזין תרצ"ט.)1899
למלם בסדר זה אחר זה .עדיף פיוסו 'ןל
ח
גדולכחו של הרשב*םבמתןטעמים למאורעות:
המלאך אמר אל לוט "אל תביט אחריך" (בראשית י"ס ,יז) -בשביל צער
חתניךשבעיר.
,
ח
4
י
,
ם
ש
(
"המכסהאני מאברהם"
יז) -ואני יודע שבניו ישמרו דרך ה'ויזכו
להביא עליהם את אשר דבר לאברהם לתת להם את ארץ כנען ואלו העיירות
מנחלתגניו'הם.,.ואיךאחריב קרק?שלווקרקעבניו שלאמרעתו.
י על הכתוב " -איש אמו ואביו תיראו ואת
לפעמים דורש הרשב"ם ממוכין
שבתתי תשמרו" (ויקרא י"ס ,ג) -הוא מעיר :כשם שבעשרת הדברות נאמר
כבוד אב ואם אצל שמירת שבת שהושוו כבודם לכבוד המקום אף כאן סמכןהכתוב.
"הישה' בקהבנוע(שמותי"ז,ז) -אםיתןלנומים.
עויקרא משה להושע בן-נון יהושע" (במדבר י"ג ,טז) -מפרש הרשב"ם כימי
שנתעלה נקרא בשם חדש,כמו -ויקראפרעהליוסף צפנתפענח".
""כל נשיא בהם" לשם י"ג ,ב) -והנשא אותם לבם ללכת…והאינם יראים
"לא הביטאון ביעקב" (שם כ"ג ,כא) -אינו רוצה לעונשן אפילו כשהם חוטאין,
כדכתיבויראאתילאישתוע.
"בין דם לדם" (דברים י4ז ,ח) -רש"י מפרש:בין דם טמא לדם טהור ואילו
הרשב"ם מפרשלפיפשוטו -ביןרציחהלרציחה,ביןשוגגלמזיד.
"ביןדיןלדין"'(שם) -דיניממונות.
פירושמעניןמביא הרשב"םלכתוב" :הנהערשוערשברזל".
לפישכשהיהעוגקטןהיההזק מאד ובהשתטחו'היה משבר~רש שלעץלכךעשאוהו
שלברזל,כי לאדםגדולשישבודעתלאהיהצריךכך.
"ויכלו המים מן החמת" (בראשית כ"א ,סו) ,וכי לא נתן לה אברהםדי מים
בקש הרשב"ם שלא לפגוע בכבודו של אברהם ופירש; שאילו הלכה דרך ישר
היהמספיק לה התמת שנתן לה אברהםעדהמלון(אלא שתעתהבדרך).
שרה בקשה מאברהם שיגרש את ישמעאל והסיבה ,לפי הרשב"ם -שכבר
גדל הרבה ולא רצתה להשהותו עוד פן ירצה להחזיק בירושת אביו עם יצחק.
"והאלהים נסה את אברהם" (ברשעית כ"ב ,א) " -קנתרווצעהועל שכרתברית
עם אבימלך* ,שהרי ארץ פלשתים היא חלק מן הארץ המובטחת ועליושביה בשמר
"לאתחיהכלנשמה".
…ויעש להם בתים" וממות א' ,כא) -לשמרם פן ילכו לעבריות היולדות.
המטה;
"והיה כאשר ירים משהידו זגבר ישראל* (שמות י"ג ,יא) -ידו -
וגבר ישראל -שכן דרךעורכי מלחמה כל זמן שרואים הרמתנסים הןמתגברין.
".ואם מזבח אבנים תעשהלי לא תבנה אתהן גזית" (שמות כ' ,בב) -אם תעשה
י
469
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
-.
בית מקרא )סו(
ניסן-סיון תשל"ו
הכעב"ם כפרשן המקרא
ש]
לי שיבח ,לא אונתו אלא מאדמה שאין רגילים ציוהים וצלמים כי אם מלאכה
חלקה ואף אם תרצה לעשות מזבח אבנים שלימות תבנה את מזבח ה',אלהיך,כי
כשבונין אותם גזית בכלי ברזל רגילין המסתתים לעשות בהם ציורים וצלמים.
משה אומר לקב"ה'" :מחני נא מספרך" "(שמות ל"ב,
לב) -מפרש הרשב"ם -
מספרהחיים ,בנגוד לרש"י האומר :מכל התורה כולה שלא יאמרועלי שלאהייתי
כדאי
עליהםרחמים.
יטרפה לא יאכל" (הכהן -ויקרא מ"ב ,ח) -הלא אסור זה חל על כל
בה
לל
"נב
קרו
את
ה
מ
ל
ו
הרשב"ם
מפרש
ם
י
נ
ה
כ
ה
ל
א
ר
ש
בני י
ך
כ
?
ר
י
ה
ז
ה
ל
באה
ה
ר
ו
ת
ה
ל
ע
אףעלפי שמליקתהעיףהותרה להם ,שדומהלנבלה.
"לשלח אותו לעזאזל המדברה" (,ויקרא י"ז ,ח) -לפי פשוטו לשלח אותוחי
אל ההרים אשר במדבר כמו שמצינו בצפורי מצורע סימן לטהרה ,כך השעיר
המשולח סימן לכפרה.
"והגישואדניו א להאלהים ההגישו אל הדלת או אל המזוזה הרצעאדניו את אזנו"
(שמותכ"א,ו)לעיןכלרוצעאזנולסימןעבדות.
"ארמי אבד אבי" (דברים ב"ו ,ה) -מותב על אברהם כדכתיב ויהי כאשר
התעואותואלהיםמביתאבי,לשוןאובד'ותועהאחד הם באדםהגולה.
",הנסתרות לה' אלהינו והנזלת לנו ולבנינו" (,דברים כ"ט ,כח) – ,הנסתרות
עברות הששות בסתו יבמו :אסור ביאה ,אין הדבר נענש בידביתדין אלאביד
הקב"ה.לנוילבנינו -לעשותדיניעינשיןעל-פיעדים.
"וחלצה נעלו מעל רגלו וירקהבפניו"(דביים ב"ה ,ט) -רש"י 'מפרש שהכוונה
להעליב את היבם ואילו הרשב"ם אומר
י לקנות ממנד ירושת אחיו המת ,כמו
שמצינו בבועז,
,
.
(,
ט
דרכו של הרשב"ם בפירושו לתורה לצמצם אתדבריו ,ובפירושו לכמה ממסכתות
התלמוד -להרחיב את הדיבור .היפוכו רש"י שמרחיב במקרא ומצמצם בתלמוד.
אולםלפעמיםיוצא 'הרשב"ם מגדרו ,לדוגמא:
,
'
ט
ם
י
ע
ב
ר
א
ו
ם
"ואתנפל לפני ה' בראשונה אהבעים יו
ם
י
ר
ב
ד
(
)
ח
י
לילה"
ל
ו
פ
כ
ל
ה
מ
ל
ת
ל
י
פ
נ
כותב הרשב"ם:מי האיש החכםישים לב
הוצרך
כאן
הארבעים
יוםוכי דרך המקראלכפול דבר ולנמר דעו לכם שכשנפלתילפני ה' מ'יום כך וכך
התפללתי .אפס הכמה גדולה בא להודיע לישראל שמא תאמרו והלא חטא גדול
כמעשה העגל הועילה תפלתו של משה וניצלנו ,אף בארץ ישראל אם נחטא
יועילו לנו תפלות 'הנביאים ,אמר להם לא תועיל לכם תפילות בא"י כי עתה
נתכפר לכם כדי שלא יתחלל שמו שהרי כאן התפלל כך זכור לעבדיך וגו' "פן
יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלתי יכולת ה' להביאם ולכך לא נתחייבתם
מיתה אבל לאחרשיההוג(יהושע)שלוגים וא'מלכיםוינחילם את הארץאזיוציאכם
ויגרוב אתכם מןהארץ".
עוד פעם מרחיב ,הרשב"ם את הדיבור בפירוש לכתוב "אל תאמר בלבבך"
(דברים ט' ,ד) -שני דברים גרמולי לנחול 'הארץ הזאת :אלו האומות נתחייבו
להתגרש ברשעם מן הארץ .ומה שאני זוכה בה יותר מאומה אחרת בצדקתי
הביאני ה'יותר משאר אומותהואילכי ברשעת'.הגויים האלהמורישם.
470
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
"ח
בית מקרא )סו(
חיים ראובן רבינוביץ
ניסן-סיון תשל"ו
"ץך 1בעם מכה רבה מאד" (במדבר יץ ,לה –מסבור הרשב"ם מדש לקו
כאשר בקשו בעו ,הלא בשר הוא מאכל רמל-של בם אדם,כי הסאו כשאמרו
למההוצאתנוממצרים,כיבזההוכיחו שהםכפוייטובה.
תמוה ומוזר הוא פירושו של הרשב"ם לכתוב "לא תלין נבלתו על העץ.,.
כי קללת אלהים תלוי (הברים ב"א ,כג) -כשרואיןבני אדם את התלוים,רגילין
לקלל אתהדיינים או קרובים של הרוגאו שארבני אדםלפי שלפעמים עלעבירה
מועטת הוא נהרג כמו מקושש ,והקב"ה אמר לא תקלל…ולכן לא תלין נבלתו
אלא קברתקברנו.
,
ה
ל
ק
ר
ב
ע
בשבת
שהמקושש
הרשב"ם
ה
ר
י
ב
ע
ה
ז
שהרי היה
קשה לקבל את דברי
נסיוןלסכל את החקשל הבערת אש בשבת.והדברצריךעיון.
את הפטון "וישלךמידו את הלפתע ,מפרש הרשב"ם -כשראה את העגל תשש
כחו ולא הלה בו כח להשליכם רחוק ממנו קצת שלאיזיק 'אתרגליו בנפלם כדרך
כל משליכי משאוי כשאין בהם כח לשאת .וכן ראיתי בפרקים של רבי אליעזר
~עיקר פשוטוכך.העירה נחמהליבוביץי אמנם ,בספר דברים ט',י
ז נאמר" :ואתפש
י ואהטברםלעיניכם" -ונוסהצחאינו מראהעלחולשה,
בשני הלחת ואשלכם מעליד
אבל כנראה שהרשב"ם נקטהסברזהמשום שסמךעלפרקי ר'אלעזר.
לכתוב "מי האיש הירא 'ורך הלבב ילך וישב לביתו" נותן הרשב"ם הסבר
פסיכולוגי -פן ימות במלחמה וגו' שיש נותן את לבו כשהולך למלחמה ודואג
שמאאיןלי מזל לחנך אתביתי או את אשתי או את כרמי ולכך גרםמולי ללכת
למלחמה ומתוך כך ירא למות (ובנה ימס את לבב אחיו כלבבו ,לכן ישוב לגיתו),
כזקנו רש"יהיה גם הרשב"ם בעל דקדוק .שלא כדרכו לקצר הוא מאריך בפירוש
המלה "מסתולל" (ש,מות ט',יז) ואומר ,מסתולל -מתפעל סולו המסילה(ישעיהו
מ"ב)…ולהודיעך שיטת המתפעלים (כלומר התפיל) בי בל תיבות המתפעלים
באה תוספת ית בראש ,מן מר -יתאמתו בל פועלי און (תהלים צ"ד) ,יתברך,
יתגדל; והוא'מביא דוגמאות מכל האלפ"א בית"אתי"ו בראשם חוץ משבעתאותיות
אלו :דנ"ט ,ט"ץ ,ש"ת, .באלו לבוא צד"י וזיין במקום תי"ו ואם ביאש המלה
טי"ת נשמטתאותההתפעל.
"לא ימיש עמוד הענן" (שמות י"ג ,כב) אומר ההשב"םכי הוא מלשון מפעיל
(הפעיל) "ולמוש"הוא.מלשוןקל.
גם הרשב"ם מתרגם מלים בלשון לעז ,אבל לא כל כך ההכה כמו רש"י .הוא
גם נמנע מלהביא אגדות ומדרשים ,אבל פה ושםאנו מוצאים בפירושו גם מדרשים.
בסיכום .הרשב"ם תרם תרומה חשובה להבנת המקרא .הבלל שנקטו חז"ל שאין
מקרא יוצאמירי פשוטו היה נר לרגליו .הוא חדר לתוך עומקו של הפסוק והעלה
פנינים בירו .פירושיו הם מאיריעינים .הוא מוכר כאחד מגדולי פרשני המקרא.
חבל שלאזכינולפירושועל ותרבת,בי הקודש.
7
ד"ר נחמהליבוביץ -עיונים בספר שמות כ"ח-כ"ט.
471
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il