ניסן-סיון תשל"ה
בית מקרא )סב(
רבי יוסף קמחי ,ספריו והשפעתו
מאת
יע קב גיל
ה קדמה
רבי יוסף קמחי ,חברו של רבי אברהם אבן עזרא,חי במאה ה-י"ב; היה מחכמי
ספרד ,ידע על בוריין את חכמת הדקדוק העברי ,הבלשכת העברית והפרשנות
למקרא ,וכנוצרו בבבל ,בצפון אפריקה וביחוד בספ'רד ,ועלפי רוב בלשון הערבית,
מהמאה העשירית ועד ימהו .בגלל הרדיפות שבהן נרדפו אויהודי ספרד עלידי
כת האלמוהידין (ומהמייחדים) הקנאזם המוסלמים ,ברחו מיטפחות יהודיות ר'בות
מספרד לארצות אחרות ,ובינלהן אביו של הרמב"ם ,רבי אברהם אבן עזרא ועוד.
גם רבי יוסף קמחיהיה מוכרח לקחת את מקל הנדודים ולעזוב את ארץ מולדתו
ספרד ולעבור לדרום צרפת ,פרובינציה .הוא התיישב בעיר נרבונה ,שהיתה אז
מרכז לחכמיםולסופרים.
בנרבונה עסק רב 3יוסף קמחי בהוראת תנ"ך ,לשון עברית ותלמוד ,ואת רוב
זמנו הקדיש לחיבור ספרי דקדוק ,בלשנות ,פרשנות ,ויכוחים עם הנוצרים ופיוטי
תפילה.
מכיון שידע היטב ערבית,ימכיון שכתב כל ספריו עברית ,לכן -כמו חברו
רבי אברהם אבן עזרא -העביר גם הוא את חכמת ישראל הספרדית ,שנכתבה
בערבית ,אליהודי אירופה הנוצרית ,שלאידעו ערבית ,והאיר אתעיניהם במדעי
הדקדוק ,הבלשנות והפרשנות.
"ספר הזכרון" וטלו הוא הספר המדעי השיטתי ,המסודר והשלם בדקדוק ,שנכתב
עבריתבימיהבינייםוהכניס מהפכה,בהבנתהתנועותהעבריות.
"ספר הגלוי" שלו הוא אוצר בלום של חידושיםמעניינים בבלרינות ובפרשנות,
הואמוכיח אתטעויותיהם של מנחםבן סרוק ושלתומכו-הבנויעקבתם.
פירושיו למשלי ולאיוב הם פילולוגיים חריפים ומלאי חידושים פרשניים
ובלשניים .והם'הגיעולידינו בגולמות.
הבייוסף קמחי חיבר פירושים לרבים ממפרי המקרא ,שאבדו כמשר הדורות ,ורק
שרידים מהם נשארו בספרי בנו רבי דוד קמחי ובספרי תלמידיו שהמעי לקחו.
הבי יוסף קמחי הית הראשון ,שחיבר ספר ויכוחים עם הנוצרים בשם "מלחמת
חובה" ,שממנו שאבו ידע רוב המתווכחים היהודים .פיוטי-תפילה שלו ברוחם של
משוררי ספרד,נאמריםעדהיוםבקהילותספרדיות.
,
ד
ו
ד
שאבו מתורת
שני בניו שלרבי יוסף קמחי ! הבכור רבי משהוהצעיר רבי
אביהם והעבירוה לדורות הבאים ,הביחוד עשה כן רבי דוד קמחי ,שנתפרסם
בספרוהדקדוקי "מכלל",במילונו "שרשים"ובפירושו למקרא.
369
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ה
בית מקרא )סב(
ספריו של רבייוסף קמחי בפרשנות המקרא וגורלם
מאת
יע קב גיל
א .ספריו
לפי עדותו שלרבי שלמה בן מלך ,מהבר
" ,1)1
ילקוט הפירושים למקרא "מכלל יופי
פירש הריק"ם את כל ספרי המקרא .לנו
ידוע עלפירושיולספרים אלה:
.1פירוש לחופש בועם 'שפר התורהב.
השם הזה לקוח מדברים ל"א ,בו ויהושע
א' ,ח .הפירוש הזה ידוע לנו רק בשמו,כי
כתב היד אבד .רק קטעים מועטים ממנו
קיימיםבידינו .חלקמפירושו לפרשת "מקץ"
נמצא בכתב-יד בספריי
ת דה-רוססי ,2
והדפיסו ד"ר ברלינר' וגם תירגמו לגרמ-
נית .4במכון לתצלומים שלכתביידעבריים
בבית הספרים הלאומיוהאוניברסיטאיבירו-
שלים נמצא פירושו לפרשת "ויגש" בכתב
יד איטלקי מהמאה הי"ד ,5וכן נמצא שם
6
קטע מפירושו לפרשת "ויגש" בכתב יד
אוקספורדי .בפירוש הריק"ם לאיוב 7נמצ-
אים 14ביאורים של הריק"ם לבראשית,
ושבעה -לשמות .בנו ,הרד"ק ,8מביא
בשם אביו הריק"ם פירוש לבמדבר י"א ,כב
בלשון זו" :ופירש ב 1אדוני אבי ,זכרונו
לברכה ,כן" ;9המלה "בו" יכולה להיות
מכוונת לפסוק הזה .או ל"ספר התורה"
כולו .וכן הוא מביא 9א בשם אביו פירוש
לבראשית א' ,כו .גם הרמב"ן מביא 10את
ביאורו זה של הריק"ם ל"נעשה אדם בצל-
מנו" (בראשית א' ,כו) .כן מביא מפירוש
הריק"ם לתורה מחבר הספר "אמונה ובט-
חון" ,בפרקים כ"ג וב"ו .רבי יעקב בעל
ה"טורים" לחומש 11מביא לעתים קרובות
ביאורי הריק"ם לתורה .רבי יצחק הלוי
בן יהודה ,12מחבר הקובץ "פענח רזא",
מביא מפירושי הריק"ם לתורה .רבי אברהם
זכות בספרו "יוחסין השלם" ' 1כתב" :הר'
1אמשטרדמ ,ת"כ ,בהקדמה,
2מספר .166
3בקובץ"סידור" ,ברלין ,שנה א' ,1881 ,עמוד .81
4בעתונו " ,"Magazinשנה א ,,מספד ,6
שנת ,1891כרך txvillעמוד .208
וראה הערתו בענין
זה ב,"Magazin" -
5ספריית פרמה ,166ומספרו במכון .1391 -
6בודליאנה ,אוקספורד,2343 ,ומספרו במכון .21407
י שיורץ ישראל ,גרלין ,תרכ"ח,
7נדפס מכת
,166–149ביד בודליאנה ב"תקות אגוש" עליד
עמודים
וראה ב"תקות אנוש"עמודוועד.
8אשרשים",ערך"מצא".
9הפירוש הזה של הריק"ם מובא גם במדרש רבנובחיי לתורה (סוף המאה ה .)13-ובהערותיו
שלרבייעקבאבןדנה ל"מכלליופי" לבמדבר,י"א,כב.
9א פירוש הרד"ק לבראשיתא',כו ו"מכלל",ליק ,דףזע"א.
10בפירושו לבראשית א',כו וב"מעשי ה'" ל"ד,ב.
11נדפסשנית בהנובר ,תקצ"ט.1839 ,
12ראהשונץ "] Geschichte und Literaturע2י' ,עמוד .93
13הוצאתפיליפובסקי,לונדוןועדינבורג,תרי"ז,1857 ,עמוד .224
,1867
370
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ה
בית מקרא )סב(
ספריו שלרבייוסףקמחי בפרשנות המקראוגורלם
]3[,
יוסף קמחי עשה פירוש לתורה" ,הרבחיים מפירושיהריק"םלנביאים בפרושותלירמיה
יוסף איסר לבית גד הדפיס בספרו "חמשה א',יח ,כ"ג ,א ,וליחזקאל כ"ז,יא.
[ה]מאורות הגדולים" ,14פירוש על התורה
בספר "צרור המור" לפרשת "בשלח"
לרבי יוסף קמחי ז"ל ,שליקט מספרי מובא פירושו של הריק"ם ליחזקאל כ"ז,יא.
הריק"ם ,שנדפסו ,ומספרי מחברים אחרים ,פשושימו לרבי יוסף בן יוסי
אבלאיןשיטהמדעיתבליקוטיו.
נחמיאש ,באמצע המאה
י
ה-א ,תלמ
המקרא,
הרא"ש 19,וטפירש ,את רוב ספרי
.11פירסם לנביאים בשם "ססר השיגהץ .מביא לירמיה א' ,א את דהרו של זויק"ם
אולי רקלנביאים ראשונים .השם הזה נקרא לחלקיהו אבי ירמיהו (והדברים מובאים גם
על יסוד האמור בירמיהו ל"ב ,יד .גם בפרוש הרד"ק לירמיה א' ,א בשם אביו),
הספר הזה אבד .רק מובאות אהדות ממנו וכן הוא מביא את פירושו של הריק"ם
הובאו על ידי פרשנים אחדים .הריק"ם למלה "מקל"שבירמיה א',יא
.מלבד המוב-
הזכירו פעמיים בפרושו למשלי .פעם רא -אות הנ"ל לא נמצא עדהיום כתבידהמכיל
שונה ,15כשהוא מדבר על "משל" ועל פירושי הריק"םלנביאים.
"מליצה" בפרושו לפרק א' ,ו" :כאשרפי-
רשתי ב"ספר המקנה" ,שפירשת16י בו פירוש .111פירושלמשלי .נשתמרו שלשהכתבי
ד:
נביאים" .ופעם שניה בפרושו למשלי כ' ,י
כח" :וכבר פירשתי מה הוא "חסד" ומה )1כתב יד הב1דליאנה בספריית
הוא "אמת" בספר זה ובספר "פירוש איוב" אוקספורד ,ולדעת המוציא לאור 20את כתב
וב"ספר המקנה" בענין רחב הזונה" .בנו ,היד הזה בשם "ספר חוקה" ,דוב בער מן
רד"ק ,מביא לעתים קרובות מאוד את דובראווא ,ברעסלויא ,שנת תרכ"ח,1868 ,
פירושי אביו לנביאים ,אבל לא הזכיר אף נכתב כתב היד הזה 21עוד בימי הריק"ם:
ד של הגאון ,זצ"ל,
פעם אחת במפורש את השם "ספר המקנה"" ,היה העתק מכתב י
שהיה מונח בביבליאטעק באקספארד זה
ומפליא תוסר הזכרה זה!
רבי משה בן רבי יצחק בן קרוב ל'טבע מאות שנה ,אזטרבזמן
הנ שיאה ממדינתאנגלטירה ,מחבר "ספר הזההיההגאוןז"להי,כנודע".
השהם" ,מביא פירושים מ"ספר המקנה"ז .1את כתבהיד הזה ראו גם פרנקלושטיינ-
בדוקס .23
רבי מנחם בן שמעון מפס -שניידר 22וגםר'יהודהליי
קיירה ,תלמידו של הריק"ם ,מביא במכון לתצלומים של כתבי יד עבריים
14
15
יוהאניסכורג ,תשי"ג,1952 ,עמודים לס-מח.
"ספר חוקה" ,עמוד ג' ,הוצאת דובראווא ,ברסלוי ,ו"קבוצת מאמרים" ,הוצאת פוזננסקי,
עמוד .201
16הפירוש הזה נמצא רק בכתב יד מינכן ,שהועתק ב"קבוצת מאמרים" לגייגר ,הוצאת
סוזננסקי ,תרשה ,תסע ,1910 ,עמודים ,202 ,201ואילו ב"ספר חוקה" ,הוצאת דובראווע ,דפוס
ברסלוי ,עמוד כ"ח -איננו.
17ראהצונץ " )Zllr Geschichte und Literaturעמוד .125
18נשתמר בכתביד.
ראה דוקס ב ,1847 Orient -מספר ,33ושנת 1848מספר.14
19נמצא בספרית רייכלין בקרלסרוהי ,סימן ,63בכתביד ,וראה "קבוצת מאמרים" לגייגר,
עמודים .217 ,204
בך הוכיחו משה שטינשנידר ב"המזכיר" ,י"ב ,בעמוד ;124לנדואר; ודוקם ב"אוצר נחמד",
ב',וינה,תרי"ז,1857 ,עמוד ,75שהפירוש שבקרלסרוההאינו של הריק"מ ,אלא של נחמיאש.
20השמהגייגר " "Zeitschrift f~r Wissenschaft und Lebenכרך ]וע ,מעמוד 143ואילך.
21ראהבסיום ה"ספר חוקה",עמודמ'.
22האנציקלופדיה הגדולה של ערש וגרובר 8 Gruber, Sektion 11, Heft 31תט .Ersch
חלקב' ,מחברת ל"א ,מדף 93ואילך.
"Orient" 23לשנת ,1850כרך ,25 ,"Litteraturblatt"; %1מעמוד 390ואילך.
371
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ה
בית מקרא )סב(
י.ע ק גיל
בביתהספרים הלאומיוהאוניברסיטאיבירו-
שלים נמצא תצלום של כתבהיד הזה,בודלי
מספר ,2343ומספרו במכון .21407
ב) קיים כתב יד שני של פירוש הריק"ם
למשלי מהמאה הי"ד ,כתביד נסטר בלונ-
דון ,מספר ,)10721( 714ונמצאל תצלומו
במכון לתצלומים של כתביידעבריים בבית
הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים,
ומספרו .8036
)3קיים במינכן כתב-יד שלישי של פירוש
הריק"ם למשלי בשלמותו ,וסימנו .242על
הפירוש כתוב" :פירוש משלי להר"ר יוסף
קמחי" ,ובסופו רשם הסופר "נגמר ביום
ששי י"ג שבט ,הק"צ" ( .)1430תצלומו
נמצא בספרייה הלאומית.
שטייגשניידר קבע ,23כי כתבהיד הבוד-
ליאני הועתק בזמן מאוחר ,והוא בתכלית
הקיצור ,ומתוכו נראה,כי נתקצרו בו דברי
המחבר ,ועל כן אין לסמוך עליו נגד דברי
כתב יד מינכן הברורים והמתוקנים יותר.
וגם המוציא לאור של כתב היד הבודליאני,
דוב בער מדובראווע ,24העיד" :והיה מוט-
עה ומשובש ,כאילו תינוק דלא חכים כתבו,
כי כמה תיבות ,שהיו חסירים ויתירים,
כמעט בכל מלה ומלה ,צי"ד טר"ף טרף
יוסף ,וב"ה עד מקום שידי מגה"ת ,בטעות
דמוכח וזיל קריבי רב ,הגהתי1 ,הנ 1תר
סמכתי על המעיין ,אם ימצא חסר אויתיר
או חלו"ף בראי"ה טובה,שיבין בדעתו לבאר
דברי רבנו בשלמותו" .ואמנם "ספר חוקה",
שהוציא דוב בער מן דוברעווע ,מלא שגי-
אות וטעויות ,נראות לעין ובלחי נראות,
שהיו בכתב היד ,ולא תיקן אותן המוציא
לאור ,ואולי גם המוציא לאור והמדפיס
גרמו לשגיאות ולטעויות .כתבהיד הוא גם
חסר וגרועת ,ולכןאני מתכונןלהדפיס מחדש
24
]41
אתפירושמשלי של הריק"ם עליסוד שלשת
כתבי היד הנ"ל ולתקן את כל השגיאות
ולמלא את כל ההסר ולצרף מראי מקומות.
השם "ספר חוקה" לא ניתן לפירוש הזה
בידי רבי יוסף קמחי עצמו ,וגם בכתב היד
הבודליאני של הפירושאין השם הזה רשום,
רק בהקדמתו ל"ספרהגלוי" ,עמוד ,4הזכיר
הריק"ם את השם הזה בהקשר הזה" :ועל
(כנראה צריך לומר "וכל") אשר חננו
אלהים מדע והשכל -חובה עליו לחזק
(כנראה צריך לומר "לחוק") אותם על ספר
להשאירםלבאים בעקבותיהם,כעניןשנאמר:
"בוא נתבה על לוח אתם ,ועל ספר חקה,
ותהי ליום אחרון לעד עד עולם" (ישעיהו
ל' ,ח); וכן הביא הריק"ם ב"ספר הגלוי",
עמוד ,62את המלה "לחוקה"; "לחוקה
ולתורה" (אוליכוונתו ל"ספר חוקה",פירושו
למשלי ,ול"ספר תורה" ,פירושו לתורה),
כןהזכיר הריק"ם את השם הזה בשיר ,שהק-
דים ל"ספר חוקה":
"אוהב מוסר לשמור חוקה
…………….
עתה בוא כתבה על לוח לבך גם על ספר
חוקה",
וחשב המוציא לאור ,כי הריק"ם קרא את
פירושו למשלי בשם "ספר חוקה" ,ולא ידע
שזהו כתוב בישעיה ל' ,ח ,ולכן השם "ספר
חוקה" ניתן לפירחח עלידי המוציא לאור
של הפירוש ,דוב בער מדובראווא .26
פיררשו למשלי הוא האחרון שבין כתביו,
ובכל אופן אחד האחרונים ,ולכן מזכיר
הריק"ם בפירושו למשלי את ספריו האחרים
למקרא" :ספר המקנה" לנביאיםי ,2את
פירושו לאיוב ,28וגם את ספרו הדקדוקי
"ספר הגלוי" הזכיר בפרושו למשלי א' ,כב:
"גזרנו עליו ב"ספר הגלוי" ;29בפרושו
בסיום הספר ,דףמ'.
25ראההאנציקלופדיה הגדולה של ערש וגרובר ,חלק ב' מחברת ל"א מדף 93ואילך.
,
1
4
עפנשטיין פירסם בעתון "Zeitschrift f~r Hebr. Bibliographie",עמוד 3כרך
שינויי נוסחאותותיקונים ל"ספר חוקה" מתוך כתבהידשבמישן.
26ראהשטיינשניידר ב"המזכיר" חלק א.86,
27סרוסולמשליא',ו;כ',כח.
ש 2פרושו למשלי כ',כח.
29נמצא רק ככתבידמינכן שלפירושמשלי ולא ב"ספר חוקה" שלדוכראיא.
372
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ה
בית מקרא )סב(
ספריו שלרבייוסףקמחי בפרשנות המקראוגורלם
[]5
למשלי א' ,כח" :בארתי בל זה ב"ספר
הגלוי"" ;3בפרושו למשלי ט' ,א" :כבר
פירשתים בארהיטבבפתיחת"טפרהגלוי";3
בפירושו למשלי י"ד ,ל" :וכבר השיבותי
עליו ב"ספר הגלוי" .32כן מזכיר הריק"ם
בפירושו למשלי את ספרו "שקל הקודש"
32
ומביא ממנו טוריםשיריים ,ובמקום אחד
הוא קורא לו "ממלא השיר" ,ביטוי נדיר
מאוד,המצוי רקבמשליערב.
מן המחברים ,שקדמוהו ,הביא הריק"ם
בפירושו למשלי דברים מחכמים אלה :רב
סעדיה גאון ,מנחם בן סרוק ,הכרעותיו של
רבנו תם ,תרגומי רבי משה הכהן אבן
ג'יקטילה ,פיטן אחד (אולי רשב"ג) ,אשר
בן מנחם ( 33שאינו ידוע ממקור אחר)
ופירושים של מחברים רבים בעילום שם.
המחברים המביאים מפירוש הריק"ם
למשלי הם :בנו רבי משה ,בנו רבי דוד
בפירושיו למקרא ,עמנואל הרומי מן
י
מר
רב
~ה
(שאינו מזכיר את הריק"ם בשמו) ,מ
"קב ונקי" (שכתב על הריק"ם ועל בנו
רד"ק את המימרא המפורסמת" :ואדני
הדקדוק ומפרשי המקרא ,החכם ר' יוסף
ור' דוד בנו ,אשר עליהם ייאמר על דרך
מליצת השיר " :34אם אין קמח -אין
ה בוצ'קו מרומא ,35
תורה)",בנימין בן יהוד
36
יוסף כספי ,יוסף נהמיאש ,למשל ,פרושו
למשלי ג' ,ל הוא של הריק"ם; רבי שלמה
בן מלך ב"מכלל יופי" בפרושו למשלי,
למשל ,פרק כ"ח ופרק ל"א ,כא; הרב הדר-
שן ,רבי יצחק עראמה ,בפרושו למשלי,
"יד אבשלום" arלמשל בתחילת הספר.
בראש אספר הקדים המחבר ,הריק"ם ,כמז
ביתר כתביו ,שני שירי מבוא המדברים
בשבח החכמה.
לאחר השירים דן הריק"ם בזיהוי מחברו
של ספר משלי ,והוא קיבל את דעת חז"ל,
ששלמה המלך היבר את משלי ,כמו שהיבר
אתשיר השירים וקוהלת.
יו.
פירושו לאיוב.
פירוש זה כתב בנרבונה ,בדרום צרפת,
וההוכחה :הרבהלעזיםבצרפתית .הואחיבר
אותו ל אחר שתירגם את "מבחר הפני-
נים" לרשב"ג בשם "שקל הקודש",כי הוא
מביא ממנו בפירושו לאיוב חרוזים .הוא
היבר אותו כנראה לפני "ספר הגלוי",
כי ב"ספר הגלוי" הוא הביא פירושים רבים
למקרא הנמצאים בפירושו לאירב,כפי שהב-
אתי בפרק על "ספרהגלוי".
הפירוש לאיוב נמצא בשני כתבי יד:
האהד בספרית aBהבודליאנה 1465שבאוכס-
פורד ,39ותצלומו נמצא בבית הספרים
הלאומי בירושלים ,מספר .16384הוא מכיל
פירושים מפרק א' עד פרק ל"ו פסוק ל.
לקוי ההל מפרק ל"ה פסוק כס .אין בו
הקדמה ומבוא .הוא משובש במקומות אח-
דים .כהשלמה לויכול לשמש קטע מפירוש
הריק"ם לאיוב הנמצא בכתב יד בספרייה
הממלכתית במינכן ,והמכיל פירושים מפרק
א' פסוק א עד פסוק כא (ומשם עד פרק
ל"ד פסוק טז חסר) ,ומתחיל שוב לפרש
ד מינכן של פירוש משלי וגם בהוצאת דובראווא ,עמוד י"ב ,וזה נמצא
30נמצא גם בכתבי
ב"ספרהגלוי",בהקימה,עמוד.1
ו מינכן של פירוש משלי וגם ,בהוצאת דובראווא ,עמוד כ"א ,וזה נמצא
31נמצא גם ככתבי
ב"ספר הגלוי" ,עמוד.6
32נמצא ב"ספר חוקה",הוצאתדובראווא ,עמודה'.
33פירוש הריק"ם למשלי כ"ד ,י–יא ,הוצאת דובראווע ,דפוס ברסלוי ,עמוד ל"ב ,והעיד
גייגר ב"קבוצת מאמרים" ,הוצאת פוזננסקי ,ורשה ,תר"ע ,1910כי הדברים האלה אינם בכתב
ידמינכן שלפירוש הריק"םלמשלי,ולכן הואשיער שהם הוס פ ה.
34לקוחמפרקי אבות" :אםאין קמח -אין תורה".
35ראהעליו בהקומת בכר ל"ספר זכרון",עמודנוע ,הערה.1
36הוצאת"מקיצינרדמים".1911 ,
37
38
קושטה,1565 ,וליפסיאה .1859
דוקם ראהו באוסף אופנהיים ,מספר
,625
מספר .1370
" 39תקות אנוש" לשפרץ,עמור.166
ובקטלוג הבודליאני המודפס משנת
,1826
373
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ה
בית מקרא )סב(
יעק גיל
ז עד סוף הספר .יש בו
מפרק ל"ד פסוקי
הקדמה המתחילה במלים "יתברך ויתרומם".
משני כתבייד אלה ומפירושיאיוב הפזו-
רים בספריו האחרים הרכבתי את הפירוש
ה שלם של הריק"ם לאיוב ,העומד לצאת
לאור בקרוב.
הראשון ,שהודיע על מציאותו של כתב
יד המכיל פירוש איוב להריק"ם בספריה
הבודליאנית באוכספורד ,היה ר' יהודהליב
דוקם ,בעתון "ית0א()'י ,שנת ,1850ממספר
6ואילך ,ופירסם בו קטעים מהפירוש,
בעמודים ;93–91 ;38-34 ;23–22
-133
;136בשנת תרכ"ח ,1868 ,פירסם ר' ישראל
שורץ בברלין את ספרו "תקות אנוש" ,ובו
(עמודים )166–149הדפיס אתהפירוש הנ"ל
של הריק"ם לאיוב פרקים א' -ל"ו ,ל
מכתב היד הבודליאני מספר ( 625בקטלוג
הישן -מספר ,)1370כתוב בצורה טובה,
בלי תאריך.
אברהםגייגר פירסם ביקורת על ההוצאה
הזאת בעתונו "J~dische Zeitschrift
שנה ז'f~r Wissenschaft und Leben" ,
עמוד .143
אברהם גייגר ("קבוצת מאמרים",
-205
)206היה הראשון ,שהודיע על מציאותו
של כתב יד המכיל פירוש איוב להריק"ם
בספרייתמינכן ,מספר .260הואמכיל,לדברי
[]6
,102מכתב היד שבמינכן ,מספר .260אברהם גייגר ב"קבוצת מאמרים" ,עמוד
,206הודיע ,שכתב יד זההיה לנגדעיניו,
ובו היה פירוש הריק"ם מן פרק ל"ד עד
סוף הספר ,ואלה דבריו" :ודע ,כי בכתב
היד הזה ,רבי יוסף המבאר או הסופר
המעתיק ,חילק את איוב לכ"ט סדרים ,לא
כפי מספר פרקינו (המאוחרים) ,אשר הם
מ"ב ,ולא כפי סדרי המסורה ,אשר מספרם
רק ח',כי אצל המענה השלישי של אליהוא
(פרק ל"ה) נרשם בגליון נתב היד :כ"ד;
ואצל הוספת אליהוא (פרק ל"ו) :ואצל
מענה ה' את איוב מן הסערה (פרק ל"ת):
כ"ו; מענהאיוב (מ' ,ג); כ"ז; ועוד מענה
ה' (מ' ,ו) :כ"ח; ואצל מענה איוב (פרק
מ"ב) נרשם בגליון :כ"ט ,והוא האהרון".
יששינויי נוסח רביםבין שני כתביהיד
האלה ,ומהשוואתם נראה יתרונו של כתב
יד מינכן על כתב יד בודליאנה ,ולדעת
עפענשטיין (שם) נכתב כתב יד בודליאנה
בזמן מאוחר יותר ,והמעתיק שינה וקיצר
את הפירוש .למשל ,כתב יד בודליאנה
מתרגם את המלה "אד" שבאיוב ל"ו ,כז
לצרפתית " ש1ל א בל ע"ז" ,89ואילו
בכתביד מינכן 40מובאת השוואה לערבית
"בוכאר" ,41ובשרשים של רד"ק ,ערך"איד",
מובאת גם כן השוואה זאת לערבית42,והתר-
גום ללעז שם הוא "בפור" Vaporדגם
לשון המובאה של הריק"ם ב"שרשים" דומה
לכתב יד מינכן יותר מאשר לכתב יד
גייגר ,בלשונו" :רק חלק ממנו" ,והוא
"מתחלתו כמעט עד סוף פרק א' פסוק כא
…ופה נקרעו עלים הרבה ,ומתחיל אחריו
בודליאנה.
מפרק ל"ד ,ט עד תומה
ואמצעיתי
אי-דיוק אחר נמצא בכתב יד אוקספורד
נקרע מתוכו ונאבד".
הרב ד"ר '~מעון עפנשט"ן פירסם את לגבי הפועל "סז "4באיוב כ"ד ,א ,שלא
פירוש הריק"ם לאיוב לפרק א' ,לפרק ל"ד ,נתבארה בו ,48אלא העתיקה כמו שהיא
של רד"ק ,ערך
יז עד פרק מ"ב עם הערות בעתון "Revueבמקרא ,ואילו ב
בשם"אשברישוי:ם""חזו" ,כמו "שיוק
" ,des Etudes Juivesכרך ל"ז ,עמודים " 87חוז" ,פירש
40עפענשטיין ב ,Revue -כרך ,37עמוד 93והערה ,8וב"מונאטסשךיפט" ,כרך ,40שגת
,1896עמוד ,175העירה.7
41יעגול =אדי מים .בהוצאת ונציה ונאפולי נדפס בטעות" :בוכר" .ההשוואה הזאת
נמצאת ב"שרשים" הערבי של שאח ,הוצאת נייבואר ,אוקספורד ,1875 ,וכן רס"ג ב"! -ע4
איוב" .הוצאת"בהן ,אלטונה ,1889 ,עמוד .79
,
1
2
42ראה הערת ביזנטל לברכט מספר 2
א
ר
ק
ו
ר
ו
פ
ב
ד
ו
מ
ע
ב
"
ר
ו
ב
ב
"
ן
ק
י
ת
ש
=
=זסקב/י
=אדים.
" 43תקות אנוש",עמוד.%60
374
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב(
[]7
ניסן-סיון תשל"ה
ספריו שלרבייוסףקמחי בפרשנות המקראוגורלם
וכן הוא "מחוז חפצם" (תהלים ק"ז ,ל) =
גבול ,זבן בערבי "חח" ,44וכנראה רד"ק
הוציא פירוש זה מפירוש ריק"ם לאיוב כ"ד,
,ילק O ~ ] h
א החסר בכתביד אוקספורד
ד
י
ה
י
הסיכום הוא ,ששני כתב
האוקספור-
דיים :האחד למשלי ,והשני לאיוב ,הם
פחותי ערך מדעי לעומת שני כתבי היד
שבמינכן :האחד למשלי ,והשני -לאיוב.
בפירושו לאיוב מזכיר הריק"ם רק את רב
סעדיה גאון ,למשל פרק ב' ,א ,וקט ועוד.
בנראה ,לקח את הדברים מפירושו של רס"ג
לאיוב בערבית .פירושו הרציונלי לשטן
(פירושו לאיוב ב' ,ז" ,תקות אנוש" )150
נמצא ב"האמונות והדיעות" לרס"ג ,מאמר
א' .מחברים אחרים אין הריק"ם מזכיר
בפירושו לאיוב.
את עצמו הוא מזכיר בפירושו לפרק ב"ב,
כ"-ואני יוסף קמחי פירשתי"
(פירועם לכ"כ ,כ" ,תקות אנוש" ,160 ,ודוקם
לומו נמצא בבית הספרים הלאומיבירושלים
מספר " .17360הפירוש הזה נגרע בערכו
מפירושרבייוסף קמחי על משליואיוב" .49
חלקים מפירוש זה מובאים על ידי בנו
רד"ק בפירושיו למקרא .לצד הפירוש של
הריק"ם בדרך המשל והאליגוריה את עיקר
המגילה הזאת כמכוון ליציאת מצרים נמצ-
אים אצלו גםפירושיםרבים על דרך הפשט.
ר"ש עפענשטיין סבור ,שהפירוש הזה אינו
של הריק"ם.
וץ-ו1ץ111-ץ .יש אומרים" 5שבספרייה
של העיירה הספרדית אסקוריאלליד מדריד
נמצאים פירושי רבי יוסף קמתי לקהלת,
לרות ולעזרא ,והם מופיעים בקטלוג של
ספריית אסקוריאל ,אבל במנון לתצלומים
של כתבי היד העבריים שליד בית הספרים
הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים נמצאים
מיקרופילמים של כתבי היד שבאסקוריאל
הספרדית ,ואין ביניהם פירושי רבי יוסף
ב',אורייענט".)22 ,
בכתביד עפענשטיין של פירוש הריק"ם קמהי לקהלת ולרות ולעזרא.
לאיוב ישנה הקדמה ,שבחלקה הראשון הוא
כתב את המוסר ואת הלקח היוצאים מספר
איוב .החלק הזה כתוב בחרוזים שקולים ,45סיכום
בו 1א 1ת אפשר לומר ,שספרי המקרא
זההלק השני מביע רעיונות דתיים ופילו-
שנתפרשו עלידי הריק"ם הם אלה ,שנשת-
סופיים עלהיסורים.
י המחבר
רד"ק ב"שרשים" הביאפירושים לפסוקים מרו בידינו ,או הוזכרו על יד
י המחברים שחיו בתקופתו,
רבים מתוך פירוש הריק"ם לאיוב ,וכן עצמו ,או עליד
מביא ממנורבי משה הנקדןמאנגליה ,מחבר או בתקופה שלאחריו ,אבלאין אנויודעים,
"השהם" .גם המחבר זא"ב (=זאת אמר אם רבי יוסף קמחי פירש גם ספרים אחרים
בנימיז) 46בחיבורו "הגהות"'4לאיוב,הביא של המקרא ,מלבד הספרים הנ"ל ,והם לא
נשתמרו בידינו ,כדעתו של רבי שלמה בן
פירושים מפירוש הריק"םלאיוב.
מלך בהקדמתו ל"מכלל יופי" ,שהריק"ם
ץ .פירוש לשיר השירים .בבודליאנה פירש את כל המקרא ,או שמסירתו אינה
שבאוכספורד נמצא בכתביד פירוש לשיר נכונה .פירושים לפסוקים יחידים רבים בכל
השירים המיוחס לרבי יוסף קמחי ,48ותצ -המקרא נמצאים בספרי הדקדוק שלו "ספר
44וראההפירוש הארוך של הרד"קלתהלים ק"ז,ל.
, 45ראה את הפרק"פיוטי הריק"םושיריו" שבספריעלרבייוסףקמחי.
י
46כתב הערות ל"ספרהגלוי" ,הוצאהמאתיאוס.
41בסבירבבודליאנה ,אוסףאופנהיים ,מספר.25
48ראה לייב דוקט ב"אוצר נחמד" ,חוברת ב' ,וינה ,תרי"ז ,1857 ,עמודים ,77-76וגייגר
ב"קבוצת מאמרים" ,אש ,וקטלוג נייבואר 2,341וקודקס מרשל מספר .73קטע קטן נמצא
בספריההמלכותיתבברלין(קטלוגשטיינשניידר.)41
49דברי דוקם ב"אוצר נחמד"הנ"ל.
.wolf: "Bibliotheca Hebraea", 111, 424 50
ימתיאוס,ברלין.1887 ,
51יצאלאורעליד
יבכר",מקיצינרדמים",ברלין.1888 ,
52יצאלאורעליד
375
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ה
בית מקרא )סב(
יעקב גיל
[]8
זכרון" "1 51ספר הגלוי" 52ובפירושי בניו ,ולאיוב) נשאר בכתבייד ונדפס רק במאה
ה.19-
רבי משהקמחיורבידודקמחי.
ב) יהודי צרפת הדרומית ,ארץ מגוריו
"ספרהגלוי" מלאפרשנותמקוריתלמקרא.
ב"כתבי הריק"ם" שלי ,בפרק "פירושי החדשה ,היו להוטים יותר מדי אחרי הפר-
הריק"ם למקרא" ,הבאתי כלפירושיו למקרא שנות האגדית-מדרשית מיסודו של רבי
הנמצאים ג"ספר זכרון" ,ב"ספר הגלוי" ,משה הדרשן בנרבונה ,ולא הלכו אחרי
בספרי הריק"ם למקרא ,ב"ספר הברית" ,פרשנותו המדעית של הריק"ם ,שעסקה
בספרי הרד"קובספרימחברים אחרים;
בפילולוגיה ,במדע ,בהגיון ,בביקורת וב-
פילוסופיה;
ב .גורל עפריו
"הכל תלוי במזל ,ואפילו ספר תורה שב-
היכל" ,ולפירושי הריק"ם למקרא ,אף על
פי שנכתבו בעברית ,לא היה אותו מזל,
שהיה לפירושי רש"י ,הראב"ע ,הרד"ק
ואחרים ,שנכתבו בעברית ונתפשטו ונפוצו
בישראל ,ואילופירושי הריק"ם לא נתפשטו
בישראל ,ולכן נשכחו ,ולכן רבים מהם
אבדו עד היום ,ואלה שלא אבדו ,נשארו
בספריות בכתבי יד מועטים ,לרוב בלתי
מוגהים ,ולאנדפסו עדהיום.
רבי יוסף קמחי הוריש לעם ישראל שתי
מתנות )1 :שני בנים חכמים :רבי משה
ורבי דוד; )2יצירות דקדוקיות ופרשניות
חשובות .לגבי המתנה הראשונה שפר מזלו
של הריק"ם ,ובמשך מאות השנים ,שעברו
מיום מותו ועד היום ,בניו ידועים ומפור-
סמים מאודביןיהודים ולא יהודים ,וביחוד
רד"ק ,53ואילו לגבי המתנה השניה לא
שפר מזלו ,וספריו לא נדפסו עד שנת 1868
(תרכ"ח) ,בה הופיע בדפוס בפעם הראשונה
פירושו למשלי "ספר חוקה" ,וב-ד188
(תרמ"ז) הופיע בדפוס בפעם הראשונה
"ספר הגלוי" שלו ,ובוננת ( 1888תרמ"ח)
הופיע בדפוס בפעם הראשונה "ספר זכרון"
שלו.
מה הן הסיבות האקטואליות לאבדנם ול-
שיכחתם של ספרי הריק"ם ,מלבד חוסר
"מזל" ?
א) פירושיו למקרא לא נדפסו ב"מקראות
גדולות" במאות ה 16–15-כפי שנדפסו
פירושי רש"י ,ראב"ע ,רד"ק ואחרים ,ולכן
נשכחו ,וחלק אחד אבד ,וחלק אחר (למשלי
ג) גם ההקירה המדעית בדקדוק ובבלש-
נות ,ששאף הריק"ם להנהיג בדרום צרפת,
לא מצאה שם שדה-קליטה.
ד) ליהודי צרפת הצפונית היו הבנה
ויחס חם לפרשנות הפשט ולדקדוק מדעי,
כפי שטיפחם הריק"ם ,והיו מסוגלים לקלוט
את ספריו ,יותר מאשר יהודי דרום צרפת,
אבל אצלם הוא הקדיח את תבשילו בהת-
קיפו את ה"הכרעות" של מורם ורבם הנערץ,
רבנו יעקב תם ,בספרו "ספר הגלוי" ,דבר
שלא סלחו לו יהודי צרפת הצפונית ,ועד
לכך רבי בנימין מקנטרבורי ,שהשיב
להריק"ם בשולי "ספר הגלוי" תשובות
מעליבות ומשמיצות ,מדה כנגד מדתו של
הריק"ם כלפי רבנו תם ,ולכן לא נקלטו
ספרי הריק"ם גם בצפוןצרפת.
ה) בניו ,רבי משה ורבי דוד ,המשיכו
לפעול בפרשנות למקרא ובדקדוק העברי
ברוחו של אביהם ,אבל בצורה עממית,
קלה ונוחה ,והם דחו והשכיחו את כתבי
אביהם" :מהלך שבילי הדעת" של רבי
משה קמהי וה"מכלל" וה"שרשים" והפירוש
למקרא של רבי דוד קמחי נפוצו מאוד
על חשבוןכתביאביהם.
ו) הראב"ע ,בן זמנו ובן ארצו של
הריק"ם ,דחה בספרי הדקדוק שלו ובפירו-
שיו למקרא ,המצטיינים בחריפותם ,כקיצורם
ובלשונם השנונה ,אתכתביהריק"ם.
ולא רק בהדפסת ספריו ובקיומם בכתבי
יד לא שפר מזלו של הריק"ם ,אלא גם
ברישום ספריו על ידי הביבליוגרפים
היהודים והנכרים איתרע מזלו עד המאה
ה :19-רושמי הספרים רשמו רק רשימות
קטועות על כתבי היד של ספריו הנמצאים
בעולם .בוקסטורף האב ,ברטולוצי ,וולף,
" 53ספר יוחסין השלם" לרבי אברהם זכות ,הוצאת פיליפדבסקי ,לונדון ועדינבורג ,עמוד
,224כתב" :והר' דוד בנו היה חכם יותר מאביו" ,וכן כתבו רבי גדליה אבןיחייא ב"שלשלת
הקבלה" ,דף נ"ר ,ע"א,ורבייחיאלהילפרין ב"סדר הדורות"ואחרים.
376
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב(
[]9
ניסן-סיון תשל"ה
ספריו שלרבייוסףקמחי בפרשנות המק'ראוגורלם
דה-רוסק רבי שבתי משורר בס ,רבייחיאל
היילפרין,רבי יצחקאייוק בן יעקב ואחרים
רשמו בספריהם הביבליוגרפיים דברים
מועטים ,ולפעמים בלתי נכונים ,על ספרי
הריק"ם .הם אפילו לא זיהו לפעמים את
תנכן כתביהיד של הריק"ם ורשמו אודותם
דברים זרים ומשונים .רק מאמצע המאה
ה 19-ואילך התתילו דוקעס,גייגר ,נייבואר,
שטיינשניידר ואחרים לחפש בעולם את
כתביהידשלוולזהותם.
אבלפירושי הריק"ם נשארו לנצח בספרי
בניו ותלמידיו ,שהשתכרנו בספריו והוציאו
מהם פירושים מזהירים וחוקי לשון טובים
ושמום בספריהם ,לפעמים בשם הריק"ם,
ולפעמים בלי הזכרת שמו ,וכשנשכחו ספרי
האב ,הם המשיכו את קיומם בספרי הבנים
והתלמידים ,שהועתקו הרבה ונדפסו הרבה.
וגם באותם הימים ,שבתי הדפוס היו מוע-
טים ,ורק ספרים מועטים זכו לראות אור
הדפוס,היו ספרירבי משה ורבי דוד קמחי
בין הראשונים שנדפסו פעמים רבות .אפילו
ספר הדקדוק "מהלך שבילי הדעת" של
רבי משהקמחי ,הדל בכמותוומאיכותו ,זכה
למהדורותרבות .וגם פרושיו למשלי ועזרא,
שנתייחסו לראב"ע ,נדפסו בכל ה"מקראות
הגדולות" ,והם הנציחו את ספרי הריק"ם.
377
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il