ספריו של רבי יוסף קמחי בפרשנות המקרא וגורלם (pdf)

אפריל 7, 2011 · מאת יעקב גיל · שיטות פרשנות

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫רבי יוסף קמחי‪ ,‬ספריו והשפעתו‬
‫מאת‬

‫יע קב גיל‬
‫ה קדמה‬

‫רבי יוסף קמחי‪ ,‬חברו של רבי אברהם אבן עזרא‪,‬חי במאה ה‪-‬י"ב; היה מחכמי‬
‫ספרד‪ ,‬ידע על בוריין את חכמת הדקדוק העברי‪ ,‬הבלשכת העברית והפרשנות‬
‫למקרא‪ ,‬וכנוצרו בבבל‪ ,‬בצפון אפריקה וביחוד בספ'רד‪ ,‬ועלפי רוב בלשון הערבית‪,‬‬
‫מהמאה העשירית ועד ימהו‪ .‬בגלל הרדיפות שבהן נרדפו אויהודי ספרד עלידי‬
‫כת האלמוהידין (ומהמייחדים) הקנאזם המוסלמים‪ ,‬ברחו מיטפחות יהודיות ר'בות‬
‫מספרד לארצות אחרות‪ ,‬ובינלהן אביו של הרמב"ם‪ ,‬רבי אברהם אבן עזרא ועוד‪.‬‬
‫גם רבי יוסף קמחיהיה מוכרח לקחת את מקל הנדודים ולעזוב את ארץ מולדתו‬
‫ספרד ולעבור לדרום צרפת‪ ,‬פרובינציה‪ .‬הוא התיישב בעיר נרבונה‪ ,‬שהיתה אז‬
‫מרכז לחכמיםולסופרים‪.‬‬
‫בנרבונה עסק רב‪ 3‬יוסף קמחי בהוראת תנ"ך‪ ,‬לשון עברית ותלמוד‪ ,‬ואת רוב‬
‫זמנו הקדיש לחיבור ספרי דקדוק‪ ,‬בלשנות‪ ,‬פרשנות‪ ,‬ויכוחים עם הנוצרים ופיוטי‬

‫תפילה‪.‬‬

‫מכיון שידע היטב ערבית‪,‬ימכיון שכתב כל ספריו עברית‪ ,‬לכן ‪ -‬כמו חברו‬
‫רבי אברהם אבן עזרא ‪ -‬העביר גם הוא את חכמת ישראל הספרדית‪ ,‬שנכתבה‬
‫בערבית‪ ,‬אליהודי אירופה הנוצרית‪ ,‬שלאידעו ערבית‪ ,‬והאיר אתעיניהם במדעי‬
‫הדקדוק‪ ,‬הבלשנות והפרשנות‪.‬‬
‫"ספר הזכרון" וטלו הוא הספר המדעי השיטתי‪ ,‬המסודר והשלם בדקדוק‪ ,‬שנכתב‬
‫עבריתבימיהבינייםוהכניס מהפכה‪,‬בהבנתהתנועותהעבריות‪.‬‬
‫"ספר הגלוי" שלו הוא אוצר בלום של חידושיםמעניינים בבלרינות ובפרשנות‪,‬‬
‫הואמוכיח אתטעויותיהם של מנחםבן סרוק ושלתומכו‪-‬הבנויעקבתם‪.‬‬
‫פירושיו למשלי ולאיוב הם פילולוגיים חריפים ומלאי חידושים פרשניים‬
‫ובלשניים‪ .‬והם'הגיעולידינו בגולמות‪.‬‬
‫הבייוסף קמחי חיבר פירושים לרבים ממפרי המקרא‪ ,‬שאבדו כמשר הדורות‪ ,‬ורק‬
‫שרידים מהם נשארו בספרי בנו רבי דוד קמחי ובספרי תלמידיו שהמעי לקחו‪.‬‬
‫הבי יוסף קמחי הית הראשון‪ ,‬שחיבר ספר ויכוחים עם הנוצרים בשם "מלחמת‬
‫חובה"‪ ,‬שממנו שאבו ידע רוב המתווכחים היהודים‪ .‬פיוטי‪-‬תפילה שלו ברוחם של‬

‫משוררי ספרד‪,‬נאמריםעדהיוםבקהילותספרדיות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ד‬
‫שאבו מתורת‬
‫שני בניו שלרבי יוסף קמחי ! הבכור רבי משהוהצעיר רבי‬
‫אביהם והעבירוה לדורות הבאים‪ ,‬הביחוד עשה כן רבי דוד קמחי‪ ,‬שנתפרסם‬
‫בספרוהדקדוקי "מכלל"‪,‬במילונו "שרשים"ובפירושו למקרא‪.‬‬
‫‪369‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫ספריו של רבייוסף קמחי בפרשנות המקרא וגורלם‬
‫מאת‬

‫יע קב גיל‬
‫א‪ .‬ספריו‬

‫לפי עדותו שלרבי שלמה בן מלך‪ ,‬מהבר‬
‫" ‪,1)1‬‬
‫ילקוט הפירושים למקרא "מכלל יופי‬
‫פירש הריק"ם את כל ספרי המקרא‪ .‬לנו‬
‫ידוע עלפירושיולספרים אלה‪:‬‬
‫‪ .1‬פירוש לחופש בועם 'שפר התורהב‪.‬‬
‫השם הזה לקוח מדברים ל"א‪ ,‬בו ויהושע‬
‫א'‪ ,‬ח‪ .‬הפירוש הזה ידוע לנו רק בשמו‪,‬כי‬
‫כתב היד אבד‪ .‬רק קטעים מועטים ממנו‬
‫קיימיםבידינו‪ .‬חלקמפירושו לפרשת "מקץ"‬
‫נמצא בכתב‪-‬יד בספריי‬
‫ת דה‪-‬רוססי ‪,2‬‬
‫והדפיסו ד"ר ברלינר' וגם תירגמו לגרמ‪-‬‬
‫נית‪ .4‬במכון לתצלומים שלכתביידעבריים‬

‫בבית הספרים הלאומיוהאוניברסיטאיבירו‪-‬‬
‫שלים נמצא פירושו לפרשת "ויגש" בכתב‬
‫יד איטלקי מהמאה הי"ד ‪ ,5‬וכן נמצא שם‬
‫‪6‬‬
‫קטע מפירושו לפרשת "ויגש" בכתב יד‬
‫אוקספורדי‪ .‬בפירוש הריק"ם לאיוב ‪ 7‬נמצ‪-‬‬

‫אים ‪ 14‬ביאורים של הריק"ם לבראשית‪,‬‬
‫ושבעה ‪ -‬לשמות‪ .‬בנו‪ ,‬הרד"ק ‪ ,8‬מביא‬
‫בשם אביו הריק"ם פירוש לבמדבר י"א‪ ,‬כב‬
‫בלשון זו‪" :‬ופירש ב‪ 1‬אדוני אבי‪ ,‬זכרונו‬
‫לברכה‪ ,‬כן" ‪ ;9‬המלה "בו" יכולה להיות‬
‫מכוונת לפסוק הזה‪ .‬או ל"ספר התורה"‬
‫כולו‪ .‬וכן הוא מביא ‪9‬א בשם אביו פירוש‬
‫לבראשית א'‪ ,‬כו‪ .‬גם הרמב"ן מביא ‪ 10‬את‬
‫ביאורו זה של הריק"ם ל"נעשה אדם בצל‪-‬‬
‫מנו" (בראשית א'‪ ,‬כו)‪ .‬כן מביא מפירוש‬
‫הריק"ם לתורה מחבר הספר "אמונה ובט‪-‬‬
‫חון"‪ ,‬בפרקים כ"ג וב"ו‪ .‬רבי יעקב בעל‬
‫ה"טורים" לחומש ‪ 11‬מביא לעתים קרובות‬
‫ביאורי הריק"ם לתורה‪ .‬רבי יצחק הלוי‬
‫בן יהודה ‪ ,12‬מחבר הקובץ "פענח רזא"‪,‬‬
‫מביא מפירושי הריק"ם לתורה‪ .‬רבי אברהם‬
‫זכות בספרו "יוחסין השלם" '‪ 1‬כתב‪" :‬הר'‬

‫‪ 1‬אמשטרדמ‪ ,‬ת"כ‪ ,‬בהקדמה‪,‬‬
‫‪ 2‬מספר ‪.166‬‬

‫‪ 3‬בקובץ"סידור"‪ ,‬ברלין‪ ,‬שנה א'‪ ,1881 ,‬עמוד ‪.81‬‬
‫‪ 4‬בעתונו "‪ ,"Magazin‬שנה א‪ ,,‬מספד ‪,6‬‬
‫שנת ‪ ,1891‬כרך ‪ txvill‬עמוד ‪.208‬‬

‫וראה הערתו בענין‬

‫זה ב‪,"Magazin" -‬‬

‫‪ 5‬ספריית פרמה ‪ ,166‬ומספרו במכון ‪.1391 -‬‬
‫‪ 6‬בודליאנה‪ ,‬אוקספורד‪,2343 ,‬ומספרו במכון ‪.21407‬‬

‫י שיורץ ישראל‪ ,‬גרלין‪ ,‬תרכ"ח‪,‬‬
‫‪ 7‬נדפס מכת‬
‫‪,166–149‬ביד בודליאנה ב"תקות אגוש" עליד‬
‫עמודים‬
‫וראה ב"תקות אנוש"עמודוועד‪.‬‬
‫‪ 8‬אשרשים"‪,‬ערך"מצא"‪.‬‬
‫‪ 9‬הפירוש הזה של הריק"ם מובא גם במדרש רבנובחיי לתורה (סוף המאה ה‪ .)13-‬ובהערותיו‬
‫שלרבייעקבאבןדנה ל"מכלליופי" לבמדבר‪,‬י"א‪,‬כב‪.‬‬
‫‪9‬א פירוש הרד"ק לבראשיתא'‪,‬כו ו"מכלל"‪,‬ליק‪ ,‬דףזע"א‪.‬‬
‫‪ 10‬בפירושו לבראשית א'‪,‬כו וב"מעשי ה'" ל"ד‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 11‬נדפסשנית בהנובר‪ ,‬תקצ"ט‪.1839 ,‬‬
‫‪ 12‬ראהשונץ "‪] Geschichte und Literatur‬ע‪2‬י'‪ ,‬עמוד ‪.93‬‬
‫‪ 13‬הוצאתפיליפובסקי‪,‬לונדוןועדינבורג‪,‬תרי"ז‪,1857 ,‬עמוד ‪.224‬‬

‫‪,1867‬‬

‫‪370‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫ספריו שלרבייוסףקמחי בפרשנות המקראוגורלם‬

‫‪]3[,‬‬

‫יוסף קמחי עשה פירוש לתורה"‪ ,‬הרבחיים מפירושיהריק"םלנביאים בפרושותלירמיה‬
‫יוסף איסר לבית גד הדפיס בספרו "חמשה א'‪,‬יח‪ ,‬כ"ג‪ ,‬א‪ ,‬וליחזקאל כ"ז‪,‬יא‪.‬‬
‫[ה]מאורות הגדולים" ‪ ,14‬פירוש על התורה‬
‫בספר "צרור המור" לפרשת "בשלח"‬
‫לרבי יוסף קמחי ז"ל‪ ,‬שליקט מספרי מובא פירושו של הריק"ם ליחזקאל כ"ז‪,‬יא‪.‬‬
‫הריק"ם‪ ,‬שנדפסו‪ ,‬ומספרי מחברים אחרים‪ ,‬פשושימו לרבי יוסף בן יוסי‬
‫אבלאיןשיטהמדעיתבליקוטיו‪.‬‬
‫נחמיאש‪ ,‬באמצע המאה‬
‫י‬
‫ה‪-‬א‪ ,‬תלמ‬
‫המקרא‪,‬‬
‫הרא"ש‪ 19,‬וטפירש‪ ,‬את רוב ספרי‬
‫‪ .11‬פירסם לנביאים בשם "ססר השיגהץ‪ .‬מביא לירמיה א'‪ ,‬א את דהרו של זויק"ם‬
‫אולי רקלנביאים ראשונים‪ .‬השם הזה נקרא לחלקיהו אבי ירמיהו (והדברים מובאים גם‬
‫על יסוד האמור בירמיהו ל"ב‪ ,‬יד‪ .‬גם בפרוש הרד"ק לירמיה א'‪ ,‬א בשם אביו)‪,‬‬
‫הספר הזה אבד‪ .‬רק מובאות אהדות ממנו וכן הוא מביא את פירושו של הריק"ם‬
‫הובאו על ידי פרשנים אחדים‪ .‬הריק"ם למלה "מקל"שבירמיה א'‪,‬יא‬
‫‪ .‬מלבד המוב‪-‬‬
‫הזכירו פעמיים בפרושו למשלי‪ .‬פעם רא‪ -‬אות הנ"ל לא נמצא עדהיום כתבידהמכיל‬
‫שונה ‪ ,15‬כשהוא מדבר על "משל" ועל פירושי הריק"םלנביאים‪.‬‬
‫"מליצה" בפרושו לפרק א'‪ ,‬ו‪" :‬כאשרפי‪-‬‬
‫רשתי ב"ספר המקנה"‪ ,‬שפירשת‪16‬י בו פירוש ‪ .111‬פירושלמשלי‪ .‬נשתמרו שלשהכתבי‬
‫ד‪:‬‬
‫נביאים"‪ .‬ופעם שניה בפרושו למשלי כ'‪ ,‬י‬
‫כח‪" :‬וכבר פירשתי מה הוא "חסד" ומה ‪ )1‬כתב יד הב‪1‬דליאנה בספריית‬
‫הוא "אמת" בספר זה ובספר "פירוש איוב" אוקספורד‪ ,‬ולדעת המוציא לאור ‪ 20‬את כתב‬
‫וב"ספר המקנה" בענין רחב הזונה"‪ .‬בנו‪ ,‬היד הזה בשם "ספר חוקה"‪ ,‬דוב בער מן‬
‫רד"ק‪ ,‬מביא לעתים קרובות מאוד את דובראווא‪ ,‬ברעסלויא‪ ,‬שנת תרכ"ח‪,1868 ,‬‬
‫פירושי אביו לנביאים‪ ,‬אבל לא הזכיר אף נכתב כתב היד הזה ‪ 21‬עוד בימי הריק"ם‪:‬‬
‫ד של הגאון‪ ,‬זצ"ל‪,‬‬
‫פעם אחת במפורש את השם "ספר המקנה"‪" ,‬היה העתק מכתב י‬
‫שהיה מונח בביבליאטעק באקספארד זה‬
‫ומפליא תוסר הזכרה זה!‬
‫רבי משה בן רבי יצחק בן קרוב ל'טבע מאות שנה‪ ,‬אזטרבזמן‬
‫הנ שיאה ממדינתאנגלטירה‪ ,‬מחבר "ספר הזההיההגאוןז"להי‪,‬כנודע"‪.‬‬
‫השהם"‪ ,‬מביא פירושים מ"ספר המקנה"ז‪ .1‬את כתבהיד הזה ראו גם פרנקלושטיינ‪-‬‬
‫בדוקס ‪.23‬‬
‫רבי מנחם בן שמעון מפס‪ -‬שניידר ‪22‬וגםר'יהודהליי‬
‫קיירה‪ ,‬תלמידו של הריק"ם‪ ,‬מביא במכון לתצלומים של כתבי יד עבריים‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬

‫יוהאניסכורג‪ ,‬תשי"ג‪,1952 ,‬עמודים לס‪-‬מח‪.‬‬
‫"ספר חוקה"‪ ,‬עמוד ג'‪ ,‬הוצאת דובראווא‪ ,‬ברסלוי‪ ,‬ו"קבוצת מאמרים"‪ ,‬הוצאת פוזננסקי‪,‬‬

‫עמוד ‪.201‬‬

‫‪ 16‬הפירוש הזה נמצא רק בכתב יד מינכן‪ ,‬שהועתק ב"קבוצת מאמרים" לגייגר‪ ,‬הוצאת‬
‫סוזננסקי‪ ,‬תרשה‪ ,‬תסע‪ ,1910 ,‬עמודים ‪ ,202 ,201‬ואילו ב"ספר חוקה"‪ ,‬הוצאת דובראווע‪ ,‬דפוס‬
‫ברסלוי‪ ,‬עמוד כ"ח ‪-‬איננו‪.‬‬
‫‪ 17‬ראהצונץ "‪ )Zllr Geschichte und Literatur‬עמוד ‪.125‬‬
‫‪ 18‬נשתמר בכתביד‪.‬‬
‫ראה דוקס ב‪ ,1847 Orient -‬מספר ‪ ,33‬ושנת ‪ 1848‬מספר‪.14‬‬
‫‪ 19‬נמצא בספרית רייכלין בקרלסרוהי‪ ,‬סימן ‪ ,63‬בכתביד‪ ,‬וראה "קבוצת מאמרים" לגייגר‪,‬‬
‫עמודים ‪.217 ,204‬‬

‫בך הוכיחו משה שטינשנידר ב"המזכיר"‪ ,‬י"ב‪ ,‬בעמוד ‪ ;124‬לנדואר; ודוקם ב"אוצר נחמד"‪,‬‬
‫ב'‪,‬וינה‪,‬תרי"ז‪,1857 ,‬עמוד ‪ ,75‬שהפירוש שבקרלסרוההאינו של הריק"מ‪ ,‬אלא של נחמיאש‪.‬‬
‫‪ 20‬השמהגייגר "‪ "Zeitschrift f~r Wissenschaft und Leben‬כרך ]וע‪ ,‬מעמוד ‪143‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 21‬ראהבסיום ה"ספר חוקה"‪,‬עמודמ'‪.‬‬
‫‪ 22‬האנציקלופדיה הגדולה של ערש וגרובר ‪8 Gruber, Sektion 11, Heft 31‬תט ‪.Ersch‬‬
‫חלקב'‪ ,‬מחברת ל"א‪ ,‬מדף ‪93‬ואילך‪.‬‬
‫‪ "Orient" 23‬לשנת ‪ ,1850‬כרך ‪ ,25 ,"Litteraturblatt"; %1‬מעמוד ‪390‬ואילך‪.‬‬

‫‪371‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫י‪.‬ע ק גיל‬
‫בביתהספרים הלאומיוהאוניברסיטאיבירו‪-‬‬
‫שלים נמצא תצלום של כתבהיד הזה‪,‬בודלי‬

‫מספר ‪ ,2343‬ומספרו במכון ‪.21407‬‬
‫ב) קיים כתב יד שני של פירוש הריק"ם‬
‫למשלי מהמאה הי"ד‪ ,‬כתביד נסטר בלונ‪-‬‬
‫דון‪ ,‬מספר ‪ ,)10721( 714‬ונמצאל תצלומו‬
‫במכון לתצלומים של כתביידעבריים בבית‬
‫הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים‪,‬‬
‫ומספרו ‪.8036‬‬
‫‪ )3‬קיים במינכן כתב‪-‬יד שלישי של פירוש‬
‫הריק"ם למשלי בשלמותו‪ ,‬וסימנו ‪ .242‬על‬
‫הפירוש כתוב‪" :‬פירוש משלי להר"ר יוסף‬
‫קמחי"‪ ,‬ובסופו רשם הסופר "נגמר ביום‬
‫ששי י"ג שבט‪ ,‬הק"צ" (‪ .)1430‬תצלומו‬
‫נמצא בספרייה הלאומית‪.‬‬
‫שטייגשניידר קבע ‪,23‬כי כתבהיד הבוד‪-‬‬
‫ליאני הועתק בזמן מאוחר‪ ,‬והוא בתכלית‬
‫הקיצור‪ ,‬ומתוכו נראה‪,‬כי נתקצרו בו דברי‬
‫המחבר‪ ,‬ועל כן אין לסמוך עליו נגד דברי‬
‫כתב יד מינכן הברורים והמתוקנים יותר‪.‬‬
‫וגם המוציא לאור של כתב היד הבודליאני‪,‬‬
‫דוב בער מדובראווע ‪ ,24‬העיד‪" :‬והיה מוט‪-‬‬
‫עה ומשובש‪ ,‬כאילו תינוק דלא חכים כתבו‪,‬‬
‫כי כמה תיבות‪ ,‬שהיו חסירים ויתירים‪,‬‬
‫כמעט בכל מלה ומלה‪ ,‬צי"ד טר"ף טרף‬
‫יוסף‪ ,‬וב"ה עד מקום שידי מגה"ת‪ ,‬בטעות‬
‫דמוכח וזיל קריבי רב‪ ,‬הגהתי‪1 ,‬הנ‪ 1‬תר‬
‫סמכתי על המעיין‪ ,‬אם ימצא חסר אויתיר‬
‫או חלו"ף בראי"ה טובה‪,‬שיבין בדעתו לבאר‬
‫דברי רבנו בשלמותו"‪ .‬ואמנם "ספר חוקה"‪,‬‬
‫שהוציא דוב בער מן דוברעווע‪ ,‬מלא שגי‪-‬‬
‫אות וטעויות‪ ,‬נראות לעין ובלחי נראות‪,‬‬
‫שהיו בכתב היד‪ ,‬ולא תיקן אותן המוציא‬
‫לאור‪ ,‬ואולי גם המוציא לאור והמדפיס‬
‫גרמו לשגיאות ולטעויות‪ .‬כתבהיד הוא גם‬
‫חסר וגרועת‪ ,‬ולכןאני מתכונןלהדפיס מחדש‬

‫‪24‬‬

‫‪]41‬‬

‫אתפירושמשלי של הריק"ם עליסוד שלשת‬
‫כתבי היד הנ"ל ולתקן את כל השגיאות‬
‫ולמלא את כל ההסר ולצרף מראי מקומות‪.‬‬
‫השם "ספר חוקה" לא ניתן לפירוש הזה‬
‫בידי רבי יוסף קמחי עצמו‪ ,‬וגם בכתב היד‬
‫הבודליאני של הפירושאין השם הזה רשום‪,‬‬
‫רק בהקדמתו ל"ספרהגלוי"‪ ,‬עמוד ‪ ,4‬הזכיר‬
‫הריק"ם את השם הזה בהקשר הזה‪" :‬ועל‬
‫(כנראה צריך לומר "וכל") אשר חננו‬
‫אלהים מדע והשכל ‪-‬חובה עליו לחזק‬
‫(כנראה צריך לומר "לחוק") אותם על ספר‬
‫להשאירםלבאים בעקבותיהם‪,‬כעניןשנאמר‪:‬‬
‫"בוא נתבה על לוח אתם‪ ,‬ועל ספר חקה‪,‬‬
‫ותהי ליום אחרון לעד עד עולם" (ישעיהו‬
‫ל'‪ ,‬ח); וכן הביא הריק"ם ב"ספר הגלוי"‪,‬‬
‫עמוד ‪ ,62‬את המלה "לחוקה"; "לחוקה‬
‫ולתורה" (אוליכוונתו ל"ספר חוקה"‪,‬פירושו‬
‫למשלי‪ ,‬ול"ספר תורה"‪ ,‬פירושו לתורה)‪,‬‬
‫כןהזכיר הריק"ם את השם הזה בשיר‪ ,‬שהק‪-‬‬
‫דים ל"ספר חוקה"‪:‬‬
‫"אוהב מוסר לשמור חוקה‬

‫‪…………….‬‬

‫עתה בוא כתבה על לוח לבך גם על ספר‬

‫חוקה"‪,‬‬

‫וחשב המוציא לאור‪ ,‬כי הריק"ם קרא את‬
‫פירושו למשלי בשם "ספר חוקה"‪ ,‬ולא ידע‬
‫שזהו כתוב בישעיה ל'‪ ,‬ח‪ ,‬ולכן השם "ספר‬
‫חוקה" ניתן לפירחח עלידי המוציא לאור‬
‫של הפירוש‪ ,‬דוב בער מדובראווא ‪.26‬‬
‫פיררשו למשלי הוא האחרון שבין כתביו‪,‬‬
‫ובכל אופן אחד האחרונים‪ ,‬ולכן מזכיר‬
‫הריק"ם בפירושו למשלי את ספריו האחרים‬

‫למקרא‪" :‬ספר המקנה" לנביאיםי‪ ,2‬את‬
‫פירושו לאיוב ‪ ,28‬וגם את ספרו הדקדוקי‬
‫"ספר הגלוי" הזכיר בפרושו למשלי א'‪ ,‬כב‪:‬‬
‫"גזרנו עליו ב"ספר הגלוי" ‪ ;29‬בפרושו‬

‫בסיום הספר‪ ,‬דףמ'‪.‬‬

‫‪ 25‬ראההאנציקלופדיה הגדולה של ערש וגרובר‪ ,‬חלק ב' מחברת ל"א מדף ‪93‬ואילך‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫עפנשטיין פירסם בעתון ‪ "Zeitschrift f~r Hebr. Bibliographie",‬עמוד ‪ 3‬כרך‬
‫שינויי נוסחאותותיקונים ל"ספר חוקה" מתוך כתבהידשבמישן‪.‬‬
‫‪ 26‬ראהשטיינשניידר ב"המזכיר" חלק א‪.86,‬‬
‫‪ 27‬סרוסולמשליא'‪,‬ו;כ'‪,‬כח‪.‬‬
‫ש‪ 2‬פרושו למשלי כ'‪,‬כח‪.‬‬
‫‪ 29‬נמצא רק ככתבידמינכן שלפירושמשלי ולא ב"ספר חוקה" שלדוכראיא‪.‬‬
‫‪372‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫ספריו שלרבייוסףקמחי בפרשנות המקראוגורלם‬

‫[‪]5‬‬

‫למשלי א'‪ ,‬כח‪" :‬בארתי בל זה ב"ספר‬
‫הגלוי""‪ ;3‬בפרושו למשלי ט'‪ ,‬א‪" :‬כבר‬
‫פירשתים בארהיטבבפתיחת"טפרהגלוי"‪;3‬‬
‫בפירושו למשלי י"ד‪ ,‬ל‪" :‬וכבר השיבותי‬
‫עליו ב"ספר הגלוי"‪ .32‬כן מזכיר הריק"ם‬
‫בפירושו למשלי את ספרו "שקל הקודש"‬
‫‪32‬‬
‫ומביא ממנו טוריםשיריים‪ ,‬ובמקום אחד‬
‫הוא קורא לו "ממלא השיר"‪ ,‬ביטוי נדיר‬
‫מאוד‪,‬המצוי רקבמשליערב‪.‬‬
‫מן המחברים‪ ,‬שקדמוהו‪ ,‬הביא הריק"ם‬
‫בפירושו למשלי דברים מחכמים אלה‪ :‬רב‬
‫סעדיה גאון‪ ,‬מנחם בן סרוק‪ ,‬הכרעותיו של‬
‫רבנו תם‪ ,‬תרגומי רבי משה הכהן אבן‬
‫ג'יקטילה‪ ,‬פיטן אחד (אולי רשב"ג)‪ ,‬אשר‬
‫בן מנחם ‪( 33‬שאינו ידוע ממקור אחר)‬
‫ופירושים של מחברים רבים בעילום שם‪.‬‬
‫המחברים המביאים מפירוש הריק"ם‬
‫למשלי הם‪ :‬בנו רבי משה‪ ,‬בנו רבי דוד‬
‫בפירושיו למקרא‪ ,‬עמנואל הרומי מן‬
‫י‬
‫מר‬
‫רב‬
‫~ה‬
‫(שאינו מזכיר את הריק"ם בשמו)‪ ,‬מ‬
‫"קב ונקי" (שכתב על הריק"ם ועל בנו‬
‫רד"ק את המימרא המפורסמת‪" :‬ואדני‬
‫הדקדוק ומפרשי המקרא‪ ,‬החכם ר' יוסף‬
‫ור' דוד בנו‪ ,‬אשר עליהם ייאמר על דרך‬
‫מליצת השיר ‪" :34‬אם אין קמח ‪ -‬אין‬
‫ה בוצ'קו מרומא ‪,35‬‬
‫תורה)"‪,‬בנימין בן יהוד‬
‫‪36‬‬
‫יוסף כספי‪ ,‬יוסף נהמיאש‪ ,‬למשל‪ ,‬פרושו‬
‫למשלי ג'‪ ,‬ל הוא של הריק"ם; רבי שלמה‬
‫בן מלך ב"מכלל יופי" בפרושו למשלי‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬פרק כ"ח ופרק ל"א‪ ,‬כא; הרב הדר‪-‬‬
‫שן‪ ,‬רבי יצחק עראמה‪ ,‬בפרושו למשלי‪,‬‬

‫"יד אבשלום" ‪ ar‬למשל בתחילת הספר‪.‬‬
‫בראש אספר הקדים המחבר‪ ,‬הריק"ם‪ ,‬כמז‬
‫ביתר כתביו‪ ,‬שני שירי מבוא המדברים‬
‫בשבח החכמה‪.‬‬
‫לאחר השירים דן הריק"ם בזיהוי מחברו‬
‫של ספר משלי‪ ,‬והוא קיבל את דעת חז"ל‪,‬‬
‫ששלמה המלך היבר את משלי‪ ,‬כמו שהיבר‬
‫אתשיר השירים וקוהלת‪.‬‬

‫יו‪.‬‬

‫פירושו לאיוב‪.‬‬

‫פירוש זה כתב בנרבונה‪ ,‬בדרום צרפת‪,‬‬
‫וההוכחה‪ :‬הרבהלעזיםבצרפתית‪ .‬הואחיבר‬

‫אותו ל אחר שתירגם את "מבחר הפני‪-‬‬
‫נים" לרשב"ג בשם "שקל הקודש"‪,‬כי הוא‬
‫מביא ממנו בפירושו לאיוב חרוזים‪ .‬הוא‬
‫היבר אותו כנראה לפני "ספר הגלוי"‪,‬‬
‫כי ב"ספר הגלוי" הוא הביא פירושים רבים‬
‫למקרא הנמצאים בפירושו לאירב‪,‬כפי שהב‪-‬‬
‫אתי בפרק על "ספרהגלוי"‪.‬‬

‫הפירוש לאיוב נמצא בשני כתבי יד‪:‬‬

‫האהד בספרית ‪ aB‬הבודליאנה ‪ 1465‬שבאוכס‪-‬‬
‫פורד ‪ ,39‬ותצלומו נמצא בבית הספרים‬
‫הלאומי בירושלים‪ ,‬מספר ‪ .16384‬הוא מכיל‬
‫פירושים מפרק א' עד פרק ל"ו פסוק ל‪.‬‬
‫לקוי ההל מפרק ל"ה פסוק כס‪ .‬אין בו‬
‫הקדמה ומבוא‪ .‬הוא משובש במקומות אח‪-‬‬
‫דים‪ .‬כהשלמה לויכול לשמש קטע מפירוש‬
‫הריק"ם לאיוב הנמצא בכתב יד בספרייה‬
‫הממלכתית במינכן‪ ,‬והמכיל פירושים מפרק‬

‫א' פסוק א עד פסוק כא (ומשם עד פרק‬
‫ל"ד פסוק טז חסר)‪ ,‬ומתחיל שוב לפרש‬

‫ד מינכן של פירוש משלי וגם בהוצאת דובראווא‪ ,‬עמוד י"ב‪ ,‬וזה נמצא‬
‫‪ 30‬נמצא גם בכתבי‬
‫ב"ספרהגלוי"‪,‬בהקימה‪,‬עמוד‪.1‬‬
‫ו מינכן של פירוש משלי וגם ‪,‬בהוצאת דובראווא‪ ,‬עמוד כ"א‪ ,‬וזה נמצא‬
‫‪ 31‬נמצא גם ככתבי‬
‫ב"ספר הגלוי"‪ ,‬עמוד‪.6‬‬
‫‪ 32‬נמצא ב"ספר חוקה"‪,‬הוצאתדובראווא‪ ,‬עמודה'‪.‬‬
‫‪ 33‬פירוש הריק"ם למשלי כ"ד‪ ,‬י‪–‬יא‪ ,‬הוצאת דובראווע‪ ,‬דפוס ברסלוי‪ ,‬עמוד ל"ב‪ ,‬והעיד‬
‫גייגר ב"קבוצת מאמרים"‪ ,‬הוצאת פוזננסקי‪ ,‬ורשה‪ ,‬תר"ע ‪ ,1910‬כי הדברים האלה אינם בכתב‬
‫ידמינכן שלפירוש הריק"םלמשלי‪,‬ולכן הואשיער שהם הוס פ ה‪.‬‬
‫‪ 34‬לקוחמפרקי אבות‪" :‬אםאין קמח ‪-‬אין תורה"‪.‬‬
‫‪ 35‬ראהעליו בהקומת בכר ל"ספר זכרון"‪,‬עמודנוע‪ ,‬הערה‪.1‬‬
‫‪ 36‬הוצאת"מקיצינרדמים"‪.1911 ,‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬

‫קושטה‪,1565 ,‬וליפסיאה ‪.1859‬‬
‫דוקם ראהו באוסף אופנהיים‪ ,‬מספר‬

‫‪,625‬‬

‫מספר ‪.1370‬‬
‫‪" 39‬תקות אנוש" לשפרץ‪,‬עמור‪.166‬‬

‫ובקטלוג הבודליאני המודפס משנת‬

‫‪,1826‬‬

‫‪373‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫יעק גיל‬
‫ז עד סוף הספר‪ .‬יש בו‬
‫מפרק ל"ד פסוקי‬
‫הקדמה המתחילה במלים "יתברך ויתרומם"‪.‬‬
‫משני כתבייד אלה ומפירושיאיוב הפזו‪-‬‬
‫רים בספריו האחרים הרכבתי את הפירוש‬
‫ה שלם של הריק"ם לאיוב‪ ,‬העומד לצאת‬
‫לאור בקרוב‪.‬‬
‫הראשון‪ ,‬שהודיע על מציאותו של כתב‬
‫יד המכיל פירוש איוב להריק"ם בספריה‬
‫הבודליאנית באוכספורד‪ ,‬היה ר' יהודהליב‬
‫דוקם‪ ,‬בעתון "ית‪0‬א()'י‪ ,‬שנת ‪ ,1850‬ממספר‬
‫‪ 6‬ואילך‪ ,‬ופירסם בו קטעים מהפירוש‪,‬‬
‫בעמודים ‪;93–91 ;38-34 ;23–22‬‬
‫‪-133‬‬
‫‪ ;136‬בשנת תרכ"ח‪ ,1868 ,‬פירסם ר' ישראל‬
‫שורץ בברלין את ספרו "תקות אנוש"‪ ,‬ובו‬
‫(עמודים ‪ )166–149‬הדפיס אתהפירוש הנ"ל‬
‫של הריק"ם לאיוב פרקים א' ‪ -‬ל"ו‪ ,‬ל‬
‫מכתב היד הבודליאני מספר ‪( 625‬בקטלוג‬
‫הישן ‪ -‬מספר ‪ ,)1370‬כתוב בצורה טובה‪,‬‬
‫בלי תאריך‪.‬‬
‫אברהםגייגר פירסם ביקורת על ההוצאה‬
‫הזאת בעתונו ‪"J~dische Zeitschrift‬‬
‫שנה ז'‪f~r Wissenschaft und Leben" ,‬‬
‫עמוד ‪.143‬‬

‫אברהם גייגר ("קבוצת מאמרים"‪,‬‬

‫‪-205‬‬

‫‪ )206‬היה הראשון‪ ,‬שהודיע על מציאותו‬
‫של כתב יד המכיל פירוש איוב להריק"ם‬
‫בספרייתמינכן‪ ,‬מספר‪ .260‬הואמכיל‪,‬לדברי‬

‫[‪]6‬‬

‫‪ ,102‬מכתב היד שבמינכן‪ ,‬מספר ‪.260‬‬‫אברהם גייגר ב"קבוצת מאמרים"‪ ,‬עמוד‬
‫‪ ,206‬הודיע‪ ,‬שכתב יד זההיה לנגדעיניו‪,‬‬
‫ובו היה פירוש הריק"ם מן פרק ל"ד עד‬
‫סוף הספר‪ ,‬ואלה דבריו‪" :‬ודע‪ ,‬כי בכתב‬
‫היד הזה‪ ,‬רבי יוסף המבאר או הסופר‬
‫המעתיק‪ ,‬חילק את איוב לכ"ט סדרים‪ ,‬לא‬
‫כפי מספר פרקינו (המאוחרים)‪ ,‬אשר הם‬
‫מ"ב‪ ,‬ולא כפי סדרי המסורה‪ ,‬אשר מספרם‬
‫רק ח'‪,‬כי אצל המענה השלישי של אליהוא‬
‫(פרק ל"ה) נרשם בגליון נתב היד‪ :‬כ"ד;‬
‫ואצל הוספת אליהוא (פרק ל"ו)‪ :‬ואצל‬
‫מענה ה' את איוב מן הסערה (פרק ל"ת)‪:‬‬
‫כ"ו; מענהאיוב (מ'‪ ,‬ג); כ"ז; ועוד מענה‬
‫ה' (מ'‪ ,‬ו)‪ :‬כ"ח; ואצל מענה איוב (פרק‬
‫מ"ב) נרשם בגליון‪ :‬כ"ט‪ ,‬והוא האהרון"‪.‬‬
‫יששינויי נוסח רביםבין שני כתביהיד‬
‫האלה‪ ,‬ומהשוואתם נראה יתרונו של כתב‬
‫יד מינכן על כתב יד בודליאנה‪ ,‬ולדעת‬
‫עפענשטיין (שם) נכתב כתב יד בודליאנה‬
‫בזמן מאוחר יותר‪ ,‬והמעתיק שינה וקיצר‬
‫את הפירוש‪ .‬למשל‪ ,‬כתב יד בודליאנה‬
‫מתרגם את המלה "אד" שבאיוב ל"ו‪ ,‬כז‬
‫לצרפתית " ש‪1‬ל א בל ע"ז" ‪ ,89‬ואילו‬
‫בכתביד מינכן ‪ 40‬מובאת השוואה לערבית‬
‫"בוכאר" ‪ ,41‬ובשרשים של רד"ק‪ ,‬ערך"איד"‪,‬‬
‫מובאת גם כן השוואה זאת לערבית‪42,‬והתר‪-‬‬
‫גום ללעז שם הוא "בפור" ‪ Vapor‬דגם‬
‫לשון המובאה של הריק"ם ב"שרשים" דומה‬
‫לכתב יד מינכן יותר מאשר לכתב יד‬

‫גייגר‪ ,‬בלשונו‪" :‬רק חלק ממנו"‪ ,‬והוא‬
‫"מתחלתו כמעט עד סוף פרק א' פסוק כא‬
‫‪…‬ופה נקרעו עלים הרבה‪ ,‬ומתחיל אחריו‬
‫בודליאנה‪.‬‬
‫מפרק ל"ד‪ ,‬ט עד תומה‬
‫ואמצעיתי‬
‫אי‪-‬דיוק אחר נמצא בכתב יד אוקספורד‬
‫נקרע מתוכו ונאבד"‪.‬‬
‫הרב ד"ר '~מעון עפנשט"ן פירסם את לגבי הפועל "סז‪ "4‬באיוב כ"ד‪ ,‬א‪ ,‬שלא‬
‫פירוש הריק"ם לאיוב לפרק א'‪ ,‬לפרק ל"ד‪ ,‬נתבארה בו ‪ ,48‬אלא העתיקה כמו שהיא‬
‫של רד"ק‪ ,‬ערך‬
‫יז עד פרק מ"ב עם הערות בעתון ‪ "Revue‬במקרא‪ ,‬ואילו ב‬
‫בשם"אשברישוי‪:‬ם""חזו"‪ ,‬כמו "שיוק‬
‫"‪ ,des Etudes Juives‬כרך ל"ז‪ ,‬עמודים ‪" 87‬חוז"‪ ,‬פירש‬

‫‪ 40‬עפענשטיין ב‪ ,Revue -‬כרך ‪ ,37‬עמוד ‪ 93‬והערה ‪ ,8‬וב"מונאטסשךיפט"‪ ,‬כרך ‪ ,40‬שגת‬
‫‪ ,1896‬עמוד ‪,175‬העירה‪.7‬‬
‫‪ 41‬יעגול =אדי מים‪ .‬בהוצאת ונציה ונאפולי נדפס בטעות‪" :‬בוכר"‪ .‬ההשוואה הזאת‬
‫נמצאת ב"שרשים" הערבי של שאח‪ ,‬הוצאת נייבואר‪ ,‬אוקספורד‪ ,1875 ,‬וכן רס"ג ב‪"! -‬ע‪4‬‬
‫איוב"‪ .‬הוצאת"בהן‪ ,‬אלטונה‪ ,1889 ,‬עמוד ‪.79‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 42‬ראה הערת ביזנטל לברכט מספר ‪2‬‬
‫א‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ב‬
‫"‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ב‬
‫"‬
‫ן‬
‫ק‬
‫י‬
‫ת‬
‫ש‬
‫=‬
‫=זסקב‪/‬י‬
‫=אדים‪.‬‬
‫‪" 43‬תקות אנוש"‪,‬עמוד‪.%60‬‬
‫‪374‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב(‬
‫[‪]7‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫ספריו שלרבייוסףקמחי בפרשנות המקראוגורלם‬

‫וכן הוא "מחוז חפצם" (תהלים ק"ז‪ ,‬ל) =‬
‫גבול‪ ,‬זבן בערבי "חח"‪ ,44‬וכנראה רד"ק‬
‫הוציא פירוש זה מפירוש ריק"ם לאיוב כ"ד‪,‬‬
‫‪ ,‬ילק ‪O ~ ] h‬‬
‫א החסר בכתביד אוקספורד‬
‫ד‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫הסיכום הוא‪ ,‬ששני כתב‬
‫האוקספור‪-‬‬

‫דיים‪ :‬האחד למשלי‪ ,‬והשני לאיוב‪ ,‬הם‬
‫פחותי ערך מדעי לעומת שני כתבי היד‬
‫שבמינכן‪ :‬האחד למשלי‪ ,‬והשני ‪ -‬לאיוב‪.‬‬
‫בפירושו לאיוב מזכיר הריק"ם רק את רב‬
‫סעדיה גאון‪ ,‬למשל פרק ב'‪ ,‬א‪ ,‬וקט ועוד‪.‬‬
‫בנראה‪ ,‬לקח את הדברים מפירושו של רס"ג‬
‫לאיוב בערבית‪ .‬פירושו הרציונלי לשטן‬
‫(פירושו לאיוב ב'‪ ,‬ז‪" ,‬תקות אנוש" ‪)150‬‬
‫נמצא ב"האמונות והדיעות" לרס"ג‪ ,‬מאמר‬
‫א'‪ .‬מחברים אחרים אין הריק"ם מזכיר‬
‫בפירושו לאיוב‪.‬‬
‫את עצמו הוא מזכיר בפירושו לפרק ב"ב‪,‬‬
‫כ‪"-‬ואני יוסף קמחי פירשתי"‬
‫(פירועם לכ"כ‪ ,‬כ‪" ,‬תקות אנוש"‪ ,160 ,‬ודוקם‬

‫לומו נמצא בבית הספרים הלאומיבירושלים‬
‫מספר ‪" .17360‬הפירוש הזה נגרע בערכו‬
‫מפירושרבייוסף קמחי על משליואיוב" ‪.49‬‬
‫חלקים מפירוש זה מובאים על ידי בנו‬
‫רד"ק בפירושיו למקרא‪ .‬לצד הפירוש של‬
‫הריק"ם בדרך המשל והאליגוריה את עיקר‬
‫המגילה הזאת כמכוון ליציאת מצרים נמצ‪-‬‬
‫אים אצלו גםפירושיםרבים על דרך הפשט‪.‬‬
‫ר"ש עפענשטיין סבור‪ ,‬שהפירוש הזה אינו‬
‫של הריק"ם‪.‬‬

‫וץ‪-‬ו‪1‬ץ‪111-‬ץ‪ .‬יש אומרים"‪ 5‬שבספרייה‬
‫של העיירה הספרדית אסקוריאלליד מדריד‬
‫נמצאים פירושי רבי יוסף קמתי לקהלת‪,‬‬
‫לרות ולעזרא‪ ,‬והם מופיעים בקטלוג של‬
‫ספריית אסקוריאל‪ ,‬אבל במנון לתצלומים‬
‫של כתבי היד העבריים שליד בית הספרים‬
‫הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים נמצאים‬
‫מיקרופילמים של כתבי היד שבאסקוריאל‬
‫הספרדית‪ ,‬ואין ביניהם פירושי רבי יוסף‬
‫ב'‪,‬אורייענט"‪.)22 ,‬‬
‫בכתביד עפענשטיין של פירוש הריק"ם קמהי לקהלת ולרות ולעזרא‪.‬‬
‫לאיוב ישנה הקדמה‪ ,‬שבחלקה הראשון הוא‬
‫כתב את המוסר ואת הלקח היוצאים מספר‬
‫איוב‪ .‬החלק הזה כתוב בחרוזים שקולים ‪ ,45‬סיכום‬
‫בו‪ 1‬א‪ 1‬ת אפשר לומר‪ ,‬שספרי המקרא‬
‫זההלק השני מביע רעיונות דתיים ופילו‪-‬‬
‫שנתפרשו עלידי הריק"ם הם אלה‪ ,‬שנשת‪-‬‬
‫סופיים עלהיסורים‪.‬‬
‫י המחבר‬
‫רד"ק ב"שרשים" הביאפירושים לפסוקים מרו בידינו‪ ,‬או הוזכרו על יד‬
‫י המחברים שחיו בתקופתו‪,‬‬
‫רבים מתוך פירוש הריק"ם לאיוב‪ ,‬וכן עצמו‪ ,‬או עליד‬
‫מביא ממנורבי משה הנקדןמאנגליה‪ ,‬מחבר או בתקופה שלאחריו‪ ,‬אבלאין אנויודעים‪,‬‬
‫"השהם"‪ .‬גם המחבר זא"ב (=זאת אמר אם רבי יוסף קמחי פירש גם ספרים אחרים‬
‫בנימיז) ‪46‬בחיבורו "הגהות"'‪4‬לאיוב‪,‬הביא של המקרא‪ ,‬מלבד הספרים הנ"ל‪ ,‬והם לא‬
‫נשתמרו בידינו‪ ,‬כדעתו של רבי שלמה בן‬
‫פירושים מפירוש הריק"םלאיוב‪.‬‬
‫מלך בהקדמתו ל"מכלל יופי"‪ ,‬שהריק"ם‬
‫ץ‪ .‬פירוש לשיר השירים‪ .‬בבודליאנה פירש את כל המקרא‪ ,‬או שמסירתו אינה‬
‫שבאוכספורד נמצא בכתביד פירוש לשיר נכונה‪ .‬פירושים לפסוקים יחידים רבים בכל‬
‫השירים המיוחס לרבי יוסף קמחי ‪ ,48‬ותצ‪ -‬המקרא נמצאים בספרי הדקדוק שלו "ספר‬
‫‪ 44‬וראההפירוש הארוך של הרד"קלתהלים ק"ז‪,‬ל‪.‬‬
‫‪, 45‬ראה את הפרק"פיוטי הריק"םושיריו" שבספריעלרבייוסףקמחי‪.‬‬

‫י‬

‫‪ 46‬כתב הערות ל"ספרהגלוי"‪ ,‬הוצאהמאתיאוס‪.‬‬
‫‪ 41‬בסבירבבודליאנה‪ ,‬אוסףאופנהיים‪ ,‬מספר‪.25‬‬
‫‪ 48‬ראה לייב דוקט ב"אוצר נחמד"‪ ,‬חוברת ב'‪ ,‬וינה‪ ,‬תרי"ז‪ ,1857 ,‬עמודים ‪ ,77-76‬וגייגר‬
‫ב"קבוצת מאמרים"‪ ,‬אש‪ ,‬וקטלוג נייבואר ‪ 2,341‬וקודקס מרשל מספר ‪ .73‬קטע קטן נמצא‬
‫בספריההמלכותיתבברלין(קטלוגשטיינשניידר‪.)41‬‬
‫‪ 49‬דברי דוקם ב"אוצר נחמד"הנ"ל‪.‬‬
‫‪.wolf: "Bibliotheca Hebraea", 111, 424 50‬‬
‫ימתיאוס‪,‬ברלין‪.1887 ,‬‬
‫‪ 51‬יצאלאורעליד‬
‫יבכר‪",‬מקיצינרדמים"‪,‬ברלין‪.1888 ,‬‬
‫‪ 52‬יצאלאורעליד‬
‫‪375‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫יעקב גיל‬

‫[‪]8‬‬

‫זכרון" ‪"1 51‬ספר הגלוי" ‪ 52‬ובפירושי בניו‪ ,‬ולאיוב) נשאר בכתבייד ונדפס רק במאה‬
‫ה‪.19-‬‬
‫רבי משהקמחיורבידודקמחי‪.‬‬
‫ב) יהודי צרפת הדרומית‪ ,‬ארץ מגוריו‬
‫"ספרהגלוי" מלאפרשנותמקוריתלמקרא‪.‬‬
‫ב"כתבי הריק"ם" שלי‪ ,‬בפרק "פירושי החדשה‪ ,‬היו להוטים יותר מדי אחרי הפר‪-‬‬
‫הריק"ם למקרא"‪ ,‬הבאתי כלפירושיו למקרא שנות האגדית‪-‬מדרשית מיסודו של רבי‬
‫הנמצאים ג"ספר זכרון"‪ ,‬ב"ספר הגלוי"‪ ,‬משה הדרשן בנרבונה‪ ,‬ולא הלכו אחרי‬
‫בספרי הריק"ם למקרא‪ ,‬ב"ספר הברית"‪ ,‬פרשנותו המדעית של הריק"ם‪ ,‬שעסקה‬
‫בספרי הרד"קובספרימחברים אחרים;‬
‫בפילולוגיה‪ ,‬במדע‪ ,‬בהגיון‪ ,‬בביקורת וב‪-‬‬

‫פילוסופיה;‬

‫ב‪ .‬גורל עפריו‬
‫"הכל תלוי במזל‪ ,‬ואפילו ספר תורה שב‪-‬‬
‫היכל"‪ ,‬ולפירושי הריק"ם למקרא‪ ,‬אף על‬
‫פי שנכתבו בעברית‪ ,‬לא היה אותו מזל‪,‬‬
‫שהיה לפירושי רש"י‪ ,‬הראב"ע‪ ,‬הרד"ק‬
‫ואחרים‪ ,‬שנכתבו בעברית ונתפשטו ונפוצו‬
‫בישראל‪ ,‬ואילופירושי הריק"ם לא נתפשטו‬
‫בישראל‪ ,‬ולכן נשכחו‪ ,‬ולכן רבים מהם‬

‫אבדו עד היום‪ ,‬ואלה שלא אבדו‪ ,‬נשארו‬
‫בספריות בכתבי יד מועטים‪ ,‬לרוב בלתי‬

‫מוגהים‪ ,‬ולאנדפסו עדהיום‪.‬‬

‫רבי יוסף קמחי הוריש לעם ישראל שתי‬
‫מתנות‪ )1 :‬שני בנים חכמים‪ :‬רבי משה‬
‫ורבי דוד; ‪ )2‬יצירות דקדוקיות ופרשניות‬
‫חשובות‪ .‬לגבי המתנה הראשונה שפר מזלו‬

‫של הריק"ם‪ ,‬ובמשך מאות השנים‪ ,‬שעברו‬
‫מיום מותו ועד היום‪ ,‬בניו ידועים ומפור‪-‬‬
‫סמים מאודביןיהודים ולא יהודים‪ ,‬וביחוד‬
‫רד"ק ‪ ,53‬ואילו לגבי המתנה השניה לא‬
‫שפר מזלו‪ ,‬וספריו לא נדפסו עד שנת ‪1868‬‬
‫(תרכ"ח)‪ ,‬בה הופיע בדפוס בפעם הראשונה‬
‫פירושו למשלי "ספר חוקה"‪ ,‬וב‪-‬ד‪188‬‬
‫(תרמ"ז) הופיע בדפוס בפעם הראשונה‬
‫"ספר הגלוי" שלו‪ ,‬ובוננת ‪( 1888‬תרמ"ח)‬
‫הופיע בדפוס בפעם הראשונה "ספר זכרון"‬
‫שלו‪.‬‬
‫מה הן הסיבות האקטואליות לאבדנם ול‪-‬‬
‫שיכחתם של ספרי הריק"ם‪ ,‬מלבד חוסר‬
‫"מזל" ?‬
‫א) פירושיו למקרא לא נדפסו ב"מקראות‬
‫גדולות" במאות ה‪ 16–15-‬כפי שנדפסו‬
‫פירושי רש"י‪ ,‬ראב"ע‪ ,‬רד"ק ואחרים‪ ,‬ולכן‬
‫נשכחו‪ ,‬וחלק אחד אבד‪ ,‬וחלק אחר (למשלי‬

‫ג) גם ההקירה המדעית בדקדוק ובבלש‪-‬‬
‫נות‪ ,‬ששאף הריק"ם להנהיג בדרום צרפת‪,‬‬
‫לא מצאה שם שדה‪-‬קליטה‪.‬‬
‫ד) ליהודי צרפת הצפונית היו הבנה‬
‫ויחס חם לפרשנות הפשט ולדקדוק מדעי‪,‬‬
‫כפי שטיפחם הריק"ם‪ ,‬והיו מסוגלים לקלוט‬
‫את ספריו‪ ,‬יותר מאשר יהודי דרום צרפת‪,‬‬
‫אבל אצלם הוא הקדיח את תבשילו בהת‪-‬‬
‫קיפו את ה"הכרעות" של מורם ורבם הנערץ‪,‬‬
‫רבנו יעקב תם‪ ,‬בספרו "ספר הגלוי"‪ ,‬דבר‬
‫שלא סלחו לו יהודי צרפת הצפונית‪ ,‬ועד‬
‫לכך רבי בנימין מקנטרבורי‪ ,‬שהשיב‬
‫להריק"ם בשולי "ספר הגלוי" תשובות‬
‫מעליבות ומשמיצות‪ ,‬מדה כנגד מדתו של‬
‫הריק"ם כלפי רבנו תם‪ ,‬ולכן לא נקלטו‬
‫ספרי הריק"ם גם בצפוןצרפת‪.‬‬
‫ה) בניו‪ ,‬רבי משה ורבי דוד‪ ,‬המשיכו‬
‫לפעול בפרשנות למקרא ובדקדוק העברי‬
‫ברוחו של אביהם‪ ,‬אבל בצורה עממית‪,‬‬
‫קלה ונוחה‪ ,‬והם דחו והשכיחו את כתבי‬
‫אביהם‪" :‬מהלך שבילי הדעת" של רבי‬
‫משה קמהי וה"מכלל" וה"שרשים" והפירוש‬
‫למקרא של רבי דוד קמחי נפוצו מאוד‬
‫על חשבוןכתביאביהם‪.‬‬
‫ו) הראב"ע‪ ,‬בן זמנו ובן ארצו של‬
‫הריק"ם‪ ,‬דחה בספרי הדקדוק שלו ובפירו‪-‬‬
‫שיו למקרא‪ ,‬המצטיינים בחריפותם‪ ,‬כקיצורם‬
‫ובלשונם השנונה‪ ,‬אתכתביהריק"ם‪.‬‬
‫ולא רק בהדפסת ספריו ובקיומם בכתבי‬
‫יד לא שפר מזלו של הריק"ם‪ ,‬אלא גם‬
‫ברישום ספריו על ידי הביבליוגרפים‬
‫היהודים והנכרים איתרע מזלו עד המאה‬
‫ה‪ :19-‬רושמי הספרים רשמו רק רשימות‬
‫קטועות על כתבי היד של ספריו הנמצאים‬
‫בעולם‪ .‬בוקסטורף האב‪ ,‬ברטולוצי‪ ,‬וולף‪,‬‬

‫‪" 53‬ספר יוחסין השלם" לרבי אברהם זכות‪ ,‬הוצאת פיליפדבסקי‪ ,‬לונדון ועדינבורג‪ ,‬עמוד‬
‫‪ ,224‬כתב‪" :‬והר' דוד בנו היה חכם יותר מאביו"‪ ,‬וכן כתבו רבי גדליה אבןיחייא ב"שלשלת‬
‫הקבלה"‪ ,‬דף נ"ר‪ ,‬ע"א‪,‬ורבייחיאלהילפרין ב"סדר הדורות"ואחרים‪.‬‬
‫‪376‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב(‬
‫[‪]9‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫ספריו שלרבייוסףקמחי בפרשנות המק'ראוגורלם‬

‫דה‪-‬רוסק רבי שבתי משורר בס‪ ,‬רבייחיאל‬
‫היילפרין‪,‬רבי יצחקאייוק בן יעקב ואחרים‬
‫רשמו בספריהם הביבליוגרפיים דברים‬
‫מועטים‪ ,‬ולפעמים בלתי נכונים‪ ,‬על ספרי‬
‫הריק"ם‪ .‬הם אפילו לא זיהו לפעמים את‬
‫תנכן כתביהיד של הריק"ם ורשמו אודותם‬
‫דברים זרים ומשונים‪ .‬רק מאמצע המאה‬
‫ה‪ 19-‬ואילך התתילו דוקעס‪,‬גייגר‪ ,‬נייבואר‪,‬‬
‫שטיינשניידר ואחרים לחפש בעולם את‬
‫כתביהידשלוולזהותם‪.‬‬
‫אבלפירושי הריק"ם נשארו לנצח בספרי‬
‫בניו ותלמידיו‪ ,‬שהשתכרנו בספריו והוציאו‬
‫מהם פירושים מזהירים וחוקי לשון טובים‬

‫ושמום בספריהם‪ ,‬לפעמים בשם הריק"ם‪,‬‬
‫ולפעמים בלי הזכרת שמו‪ ,‬וכשנשכחו ספרי‬
‫האב‪ ,‬הם המשיכו את קיומם בספרי הבנים‬
‫והתלמידים‪ ,‬שהועתקו הרבה ונדפסו הרבה‪.‬‬
‫וגם באותם הימים‪ ,‬שבתי הדפוס היו מוע‪-‬‬
‫טים‪ ,‬ורק ספרים מועטים זכו לראות אור‬
‫הדפוס‪,‬היו ספרירבי משה ורבי דוד קמחי‬
‫בין הראשונים שנדפסו פעמים רבות‪ .‬אפילו‬
‫ספר הדקדוק "מהלך שבילי הדעת" של‬
‫רבי משהקמחי‪ ,‬הדל בכמותוומאיכותו‪ ,‬זכה‬
‫למהדורותרבות‪ .‬וגם פרושיו למשלי ועזרא‪,‬‬
‫שנתייחסו לראב"ע‪ ,‬נדפסו בכל ה"מקראות‬
‫הגדולות"‪ ,‬והם הנציחו את ספרי הריק"ם‪.‬‬

‫‪377‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)