בראשית פרק טז

[טז, ב]
אולי אבנה –
מגזרת בן.
ועוד יתכן שהבן הוא כדמות בנין, והאב כמו היסוד. ובן חסר ה"א, וכן כל חי תאר, או פעל עבר.

וישמע אברם –
אמר לה כן:

[טז, ג]
מקץ עשר שנים –
העתיקו קדמונינו זיכרונם לברכה, שלא ישהא אדם עם אשתו יותר מעשר שנים אם לא תלד, וזה הפסוק הוא כדמות אסמכתא וטוב הוא.

[טז, ד]
ותקל –
הנח הנעלם אשר בין האות המשרת ואות השרש תחת הדגש הנתון, להתבלע אות הכפל והוא מבנין נפעל.

[טז, ז]
וימצאה –
מלה זרה, כי המשפט כמו: וישנאה.

[טז, ח]
אי מזה –
כמו: איה.
וכן: אי הבל.

וטעם מזה – מקום, כאלו אמר: אי מזה מקום באת.

בורחת –
נפתח הרי"ש בעבור אות הגרון שהוא אחריו.
וכן: בורחת אל העיר.
והיא כפורחת.
ברחת ובמזרה.
וכן: יודעת איש, בעבור אותיות הגרון שהם אחה"ע וכן משפט הלשון אין זר אתנו.

[טז, יא]
הנך –
לנקבה.
כי הן מלת עניין. כמו עם ומשקלו עמך.

ישמעאל –
בהעלם האל"ף, להקל על הלשון:

[טז, יב]
פרא אדם –
חפשי בין האדם, כטעם מי שלח פרא חפשי. והטעם: שלא ימשול בו זר ממשפחתו.
ויש אומר: פרא ואדם.
כמו: שמש ירח עמד זבולה.
ובעבור שהוא פרא – ידו בכל.
ובעבור שהוא אדם – ויד כל בו.
והנכון בעיני שיהיה בין האדם כפרא שינצח הכל בכחו, ואחר כך ויד כל בו.
וכן מפורש בדניאל, כי היא החיה הרביעית.

ועל פני כל אחיו –
שהם בני קטורה.
וכן כתוב: על פני כל אחיו נפל.
וכן: בני מדינים מבני קטורה ונקראו ישמעאלים בתורה ובספר שופטים:

[טז, יג]
אל ראי-
על משקל ראה עני, כטעם אל מראה.

הגם הלום –
כמו עתה.
והנכון שהוא כמו פה.
וכן: הבא עוד הלום איש.
והטעם, הגם פה ראיתי מלאך השם, אחר שראה השם בעניי, כי הוא ראי תמיד.

[טז, יד]
באר לחי –
לאשר יהיה חי לשנה האחרת, כטעם כה לחי.
כי בכל שנה היו חוגגים הישמעאלים אל הבאר הזאת, גם היום יקרא באר זמום: