[ג, א]
שלמים –
מפורש.
[ג, ד]
על הכסלים –
ידוע והוא מגזרת כוכבי השמים וכסיליהם.
על הכליות –
כמו: ויבואו האנשים על הנשים וטעמו עם.
ונקראו כליות – בעבור כח תאות המשגל והיא מגזרת: נכספה וגם כלתה נפשי.
[ג, ט]
חלבו האליה תמימה –
טעמו כאשר היא שהאליה תקרא חלב, ותעו הצדוקים כאשר אפרש לך בפרשה השנית, גם תעה הגאון שאמר:
כי הוא חלבו והאליה,
כי מדקדוק הלשון לא יתכן, כי יהיה ראוי להיות חלבו ואליתו או החלב והאליה.
העצה –
ידוע ממקומו ואין לו אח ויש שמי שהוציא מגזרת עץ בדרך רחוקה:
[ג, יא]
לחם אשה –
כבר פירשתי לחם שהוא מאכל וימצא על הפרי ועל הבשר.
[ג, יב]
ואם עז –
ממין העז זכר או נקבה כמשפט הכבש ובבן הבקר לא הזכיר האליה כי אם בכבש, כי האליה בעז ובשור קטנה.
ועוד: כי הכבשים שהן בארץ ישראל יש להם אליה גדולה וזה דבר ידוע.
[ג, טז]
כל חלב לה' –
זה הכלל, ואחר שהחלב והדם לגבוה הם אסורים לכם ובפרשה השניה אאריך לבאר חוקת עולם.