עזרא פרק ג

[ג, א]
ויגע.נ-
קראו כל ימי הלבנה חדש, בעבור התחדשה כל ט"ו ימים.

כאיש אחד –
פירוש אסיפת העם היתה במהרה, כאסיפת איש אחד.

[ג, ב]
ויקם, וזרובבל –
נקרא כן, בעבור בני ציון שהם שרויין בבבל.

בן שאלתיאל –
לא אביו היה רק שאלתיאל דודו טפחו, על כן נקרא בנו וכן כתוב בדברי הימים: ובני יכניה אסיר שאלתיאל בנו ומלכירה ופדיה ובני פדיה זרובבל ושמעי וכן נקראו בני מרב בת שאול בני מיכל, כי היא טפחתם.

[ג, ג]
ויכינו, כי באימה –
בעבור אימה עליהם, הכינו מזבח לאל שיעזרם.

ויעלו –
המעלה אחד והוא יהושע הכהן שהקריב בתחלה הקרבנות ואמר: ויעלו כי אחיו עזרוהו:

עולות לבקר –
פירוש עולות הראוים לבקר ולערב והם שתים.

[ג, ד]
ביומו –
הוא דבק עם דבר יום.

פירוש ביומו – הראוי לדבר וכן מדי חדש בחדשו דבק עם מדי, כי הוא כטעם עת וזמן.

[ג, ה]
ואחרי כן –
אחרי חג הסכות עולות עומדות במקום ארבעה וכן הוא עולת תמיד לא נפסקה ועולה לחדשים ועולה לכל מועדי ה'.

המקדשים –
הנקראים קדושים מפי בית דין ועולה לכל מתנדב.
והטעם שלא בטלו הקרבנות אחרי כן מראש תשרי, שהחלו לעלות עולות.

[ג, ז]
כרשיון –
מענין רשות.

[ג, ח]
לנצח –
לחזק מענין: ויז נצחם, או מן נצח.

[ג, ט]
ישוע בניו –
הנכון: ובניו.
וכן: בני חנדד פירושו ובני.

[ג, י]
ויסדו, מלובשים –
בגדי כהונה.

במצלתים –
מן בצלצלי שמע.

על ידי דוד –
בעבור המנגן ביד יקרא הנגון יד.

[ג, יא]
הוסד –
שם הפועל.

[ג, יב]
ביסדו –
דבק עם זה הבית ופירש: אשר ראו בעיניהם הבית הראשון בעת יסדו בית שני, היו בוכים.