[ו, א]
מהחתין –
מורידין.
[ו, ב]
באחמתא –
יש אומרים:
שהוא מן חמת מים, או הוא שם כלי, יגנזו בו כתבי הזכרונות.
בבירתא –
הוא ארמון תרגום בארמנותינו בברניתנא.
[ו, ג]
ואושוהי מסובלין –
כענין אבן גלל והפירוש יסודותיו סובלים באבני סבל.
רומיה אמין שתין –
יותר גבוה מבנין שלמה ראשון, כי גבהו היה שלשים אמה קומתו.
וכן פתיה אמין שתין –
להיות הגובה והרחב שוה והאורך לא זכר, כי היה כמדה הראשונה.
[ו, ד]
נדבכין –
פירש טירות ותרגום מתחת לטירות מלרע לנדבכיא וזה דומה לבנין ראשון, כאמרו שלשה טורי גזית וטור כרותות ארזים.
ונפקתא –
הוצאה.
[ו, ה]
ואף, יהתיבון –
ישיבון המשיבין.
ויהך –
וילך כל כלי להיכלא והמלה מיוחדת מן הרבים, כדרך כי יתן מים.
ותחת –
כנגד ששבצר ידבר באגרת והטעם ותורד או תנוח אתה ששבצר בבית אלהא, למ"ד לעבידת עומד במקום שנים, וכן הוא לפחת יהודאי.
[ו, ח]
אילך –
כמו אלין והם שתי לשונות, זה אומר בכה וזה אומר בכה.
[ו, ט]
ומה חשחן –
מה שצריכין וכן חשחות צורך.
[ו, יא]
יתנסח –
יהרס כמו יסח ה' יהרוס, וכן משמרת הבית מסח שצוה שישמרו משמרת הבית מקום ההרס, שלא יכנס אדם משם.
וזקיף –
רמז לקירות ולעמודים העומדים וחבירו זוקף כפופים וטעמו נושא, או מעמיד וכן תרגום וישא עיניו ופירושו והעומד יהרס על העץ.
נולו –
מטונף כענין וישימוה למוצאות.
ובלשון חכמינו ז"ל:
מנולתא.
[ו, יג]
כנמא אספרנא –
כבר פירשנום.
[ו, יד]
ודריוש –
הוא הזקן המדי וארתחששתא הוא אחשורוש למלכות דריוש הוא בן אחשורוש.
[ו, יח]
בפלוגתהון –
במחלקת הון.
[ו, כא]
וכל הנבדל –
הם הגרים שנבדלו מטומאת גויי הארץ והתחברו אליהם לדרוש ה' כמותם, או הנבדל מישראל שנבדל מטומאת גויי הארצות.
[ו, כב]
ויעשו, מלך אשור –
הוא ארתחששתא והזכיר אשור ולא פרס, כי מלכי אשור החריבו ארץ ישראל ועתה הסב לבו ממחשבתו הרעה לטובה וזה טעם לחזק ידיהם.