עזרא פרק ט

[ט, א]
העם ישראל –
חסר הנסמך והנכון העם עם ישראל.

רבו למעלה –
רבב ורבה ענין אחד להם.

[ט, ז]
נתנו –
דגש הנו"ן לצורך נו"ן השרש.

[ט, ח]
תחנה –
כטעם חנינה שחנן עלינו.

בעבדותינו –
פירש: כי עבדים אנחנו.

[ט, ט]
גדר –
לבלתי נהיה למרמס.

[ט, יא]
ארץ נדה –
ענין ריחוק כתרגומו ומשקלו גזה.

[ט, יג]
ואחרי כל הבא עלינו –
רמז לגלות.

חשכת למטה מעונינו –
כאילו מנעת וחשכת מכתוב מקצת עונינו בספר זכרון והנחתם למטה לארץ, כטעם: ותשליך במצולות ים כל חטאתם.

כי אין לעמוד –
פירש: אין לנו ראוי לעמוד לפניך באשמתינו זאת.