[יב, א]
ותדבר מרים –
היא דברה, גם אהרן הסכים או החריש, על כן נענש.
וטעם ותדבר –
עם בי"ת, דרך גנאי כמו: וידבר העם באלהים.
גם ימצא לשבח גם בדרך נבואה.
יש אומרים:
כי משה מלך על כוש ולקח כושית.
והמתרגם אמר:
שפירתא.
וטעמו: לשון כבוד, כאשר יקראו הישמעאלים לזפת הלבן, גם אנחנו נקרא העיוור סגי נהור. והנה לא יתכן שנקרא שם שהוא לשבח להפכו לגנאי.
ויש אומרים:
כי כוש בן ימיני הוא שאול.
וכן: הלא כבני כושיים וכבר פירשתיו.
והישר בעיני שזו הכושית היא צפורה, כי היא מדיינית ומדיינים הם ישמעאלים והם דרים באהלים.
וכן כתוב: ירגזון יריעות ארץ מדין ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל, וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית.
וטעם כי אשה כשית לקח –
זה הדבור שדברה מרים.
ומה נכבד דברי קדמונינו שאמרו על הזקנים:
אשריהם ואוי לנשיהם.
והנה חשדו משה כי לא נמנע לשכב עם צפורה, רק בעבור שאיננה יפה.
[יב, ב]
ויאמרו הרק אך במשה –
הביאה ראיה כי לא עשה זה לקדושת השם, כי הם היו נביאים ואין המשכב אסור להם.
הרק אך –
והאחד יספיק רק הוא דרך צחות, כמו: המבלי אין קברים.
וישמע ה' –
ואם דברו בסתר.
[יב, ג]
ענו מאד –
במשקל שלו והטעם שלא בקש גדולה על אחיו.
[יב, ד]
פתאום –
המ"ם נוסף כמ"ם שלשום והוא מגזרת פתי דבר, שלא עלה על לב.
צאו שלשתכם ויצאו שלשתם –
כל אחד מאהלו והנה דרך כלל ואחר כן פרט: וירד ה' בעמוד ענן ויקרא אהרן ומרים, ומשה שומע.
[יב, ו]
שמעו נא –
כמו עתה.
נביאכם –
מי שיהיה מכם נביא ה'.
במראה –
פירושו אם היה נביאכם שהוא נביא ה' כמו: והנבואה עודד הנביא.
האהלה שרה אמו.
כסאך אלהים עולם.
במראה –
במראות הלילה.
בחלום אדבר בו –
כפול, כדרך הנבואות.
[יב, ז]
בכל ביתי נאמן הוא –
טעמו כבן בית שיכנס בלא רשות ואם יצטרך ידבר צרכיו ואתם כאשר אתודע לכם בחלום -תדעו ואם לא אין לכם רשות לשאול.
[יב, ח]
פה אל פה אדבר בו –
הטעם בלא אמצעי.
במראה ולא בחידות –
הטעם שאראה לו הדבור כאשר הוא כצורת המשכן.
ולא בחידת –
כמו הנשר הגדול.
ותמונת ה' יביט –
כטעם: הראני נא את כבודך או שהוא בהקיץ:
[יב, ט]
וילך –
הכבוד והעד והענן סר.
[יב, י]
מעל האהל –
מעל פתח האהל.
והנה מצורעת –
תחסר מלת היא, כמו: כאשר קאה.
[יב, יא]
בי אדני –
פירשתיו.
אל נא –
אל עתה.
נואלנו –
מבנין נפעל, ואין לו ריע כי אם נואלו שרי צען.
ויש אומרים:
שהוא הפוך מאולת קשורה וטעמו ידוע.
[יב, יב]
אל נא תהי כמת –
אל עתה תהיה אחותינו כנפל המת, כאשר יצא מבטן אמו נאכל חצי בשרו.
וכן בשר המצורע ואין צורך לתיקון סופרים.
[יב, יג]
ויצעק משה –
זה יורה שהיה בצער על אחותו.
אל –
אתה שיש הגבורה בידך עתה רפא עתה לה, על כן השיב השם: ואביה ואילו אביה כעס עליה וירק בפניה, הלא תכלם לראות פניו שבעת ימים.
[יב, יד]
תסגר –
כמו המצורעים שלא יזיקו אחרים.
ואחר תאסף –
תחשב מהיישוב.
וכן: ואספתו מצרעת.
ואחר שבאה אל המחנה נסעו העם מחצרות.
[יב, טז]
ויחנו במדבר פארן –
על דעת רבים שהענן היה שם בעבור שמצאו: וישכן הענן במדבר פארן ויפרשו: הענן סר מעל האהל כמשמעו.
ולפי דעתי: אין זה הפירוש נכון.
חסלת פרשת בהעלותך