במדבר פרק לג

[לג, א]
אלה מסעי –
כאשר חנו בני ישראל בערבות מואב וישבו שם חדשים, עד שבנו הערים הנזכרים ולא זזו משם, כי אם אחרי מות אהרן, כתב משה כל המסעים.

לג, ב]
את מוצאיהם –
איך יצאו ממקום למקום, על כן אחריו למסעיהם.

על פי ה' –
דבק עם למסעיהם.

[לג, ג]
ממחרת הפסח –
פירשתיו, וכן: ביד רמה.

[לג, ד]
ובאלהיהם עשה ה' שפטים –
כמו ראש דגון, כי כן אמר השם למשה:

[לג, ז]
וישב –
רמז לענן, או לישראל:

[לג, ח]
פני החירות –
ופי החירות מקום אחד הוא, והפה בפנים.

דרך שלשת ימים –
פירשתיו.

[לג, טז]
קברות התאוה –
הוא בקדש ברנע, כאשר פירשתי:

[לג, לז]
ויסעו מקדש –
שם עיר.

[לג, מ]
וטעם וישמע הכנעני –
כי נלחם עם ישראל בהיותם בהר ההר.

[לג, מב]
צלמונה ופונון –
פירשתים.

[לג, מו]
בעלמון דבלתימה –
שם כלל למסעים רבים כאשר פירשתי בפרשת זאת חקת התורה.

[לג, מט]
מבית הישימת –
הוא הגיא הנשקף על פני הישימון, אז צוה השם להזהיר ישראל כי הם קרובים לעבור.

[לג, נב]
משכיתם –
כמו: אבן משכית.

במותם –
מקומות גבוהים כמו במותי ארץ.

[לג, נד]
והתנחלתם –
כמו: והתאויתם והפעול הארץ.

וטעם להזכיר לרב תרבו –
לדבק אחריו ואם לא תורישו:

[לג, נה]
לשכים –
קוצים חדים מגזרת הסר מסוכתו.
הנני סך את דרכך בסירים.

ולצנינם –
פירושו: לפי מקומו כמו ולשוטט בצדיכם, שהם מכות בשוט או קוצים חדים, כמו: צנים פחים.
והנה עוד פירש להם גבול נחלתם, שהם חייבים להוריש משם יושב הארץ.