דברים פרק ז

[ז, א]
ונשל –
הנו"ן שורש והוא מגזרת: כי ישל זיתך/

[ז, ד]
כי יסיר את בנך –
שב אל בנו הנזכר והוא שלא תתן בתך לבנו, או לא תקח הבת הנזכרת.

[ז, ה]
כי אם –
רק כה עשו להם כטעם: כי עם קדוש אתה ולא תתגאל בדברי הכותיות המצויירות במצבות ואשרים.

[ז, ו]
סגלה –
פירשתיו והוא דבר נחמד לא ימצא בכל מקום, כמוהו וכן: וסגולת מלכים.

[ז, ז]
חשק ה' בכם ויבחר בכם –
ולא באחרים.

[ז, ח]
ומשמרו –
שם הפעל.

[ז, ט]
הוא האלהים –
הטעם זה הוא האלהים באמת, שיש לו כח והוא נאמן.
והטעם: בעבור השבועה כי יש נאמן ואין בו כח למלאות שבועתו, ויש בעל כח שאיננו נאמן.

שומר הברית והחסד לאוהביו –
אין למעלה מהם.

ולשומרי מצותיו –
אחריהם.
או פירושו אוהביו בלב הם שומרי מצותיו בפה ובפעל.

לאלף דור –
טעה האומר כי בשלשים אלף וששת אלפים ישוב גלגל המזלות, כי הנה נמצאה המעלה בשבעים שנה, וטעם אלף עד אין קץ.

[ז, י]
ומשלם לשונאיו –
לכל אחד משונאיו כמו: וצדיקים ככפיר יבטח.

אל פניו –
הטעם לעצמו.

ויש אומרים:
כמו בפניו, בכעסו.
והטעם כי ישלם לשונאיו, בעבור ששנאו האמת.

להאבידו לא יאחר לשונאו –
יש אומרים:
כי הטעם ישלם לרשע גמול טוב שעשה בעוה"ז ולא יאחר לתת לו בעוה"ב.
והנכון בעיני: שהוא כנגד אוהביו, שהם עומדים לאלף דור שונאיו יאבדו והוסיף לא יאחר, שיחשוב שיעמוד בנו או בן בנו, כטעם: על שלשים ועל רבעים:

[ז, יא]
ושמרת –
הטעם כאשר השם שומר הברית, שמור אתה מצותיו.

חסלת פרשת ואתחנן

[ז, יב]
עקב –
כמו: לעולם עקב, שכר באחרונה וטעם הפסוק הראשון שומר הברית, ששמר ברית אברהם ואתם אם תהיו מאוהביו, ישמור עוד הברית.

[ז, יג]
ואם היית מאוהביו ואהבך וברכך והרבך, זה פירוש: הברית והחסד.

פרי בטנך –
הבנים ובטן רמז.

ופרי אדמתך –
הזכיר דגן תירוש ויצהר, שהם עיקר.

שגר –
פירשתיו.

אלפיך –
כמו: אלופינו מסובלים.

ועשתרות –
כמו עדרים.

ומפרש גדול היה בספרד והוציא טעם למה קראו העברים הבקר בשם אלף והצאן בעשתרות וכן היה מפרש: הבעלים ועשתרות, בעל המזל הצומח והעשירי.

[ז, יד]
ועוד לא די שיברך פרי בטנך, כי לא יהיה בך עקר, שאין זרעו מוליד וכן בבהמתך.

[ז, טו]
ועוד תהיה בריא מכל מין חולי ידוע להיות כמנהג העולם.

וכל מדוי –
שהיו חוץ המנהג.

[ז, טז]
ואכלת –
מצוה הוא לכלותם כאוכל לחם והעד: לא תחוס עינך.

כי מוקש הוא לך –
כל אחד מאלהיהם:

[ז, כ]
הצרעה –
חולי בגוף מגזרת: צרעת.

[ז, כא]
לא תערוץ מפניהם –
רק תערוץ מהשם שהוא אל גדול ונורא.

אמר הגאון:

כי פן תרבה עליך סימן לזמן שינצחום.

ואין צורך וכבר פירשתיו.

[ז, כד]
השמדך –
שם הפעל, ואם הוא בחירק יתכן היות כמוהו השאיר לו שריד והעד אותם שהוא הפעול.

כסף וזהב עליהם –
שעליהם, או ממון תקח לעזבם.

[ז, כה]
תוקש –
הוי"ו תחת יו"ד יקושתי לך.