דברים פרק ל

[ל, ד]
בקצה השמים –
כנגד ארץ ישראל.

[ל, ו]
ומל ה' אלהיך –
כי לו נתכנו העלילות הראשונות. ואחר שאמר, תשוב לשמוע בקולו הוא יעזרך וימול לבבך ולבב זרעך, לא כמולת הבשר שאתה חייב למול אותו.

[ל, ט]
וטעם והותירך –
בעבור שיתן הקללות על השונאים.

כאשר שש על אבותיך –
שנחלו הארץ, כי עם הגולים ממנה ידבר.

[ל, י]
הכתובה בספר התורה הזה –
כי עיקר כל המצות שם ואם הם צריכים פירוש קבלה ולא תהיה שמורה עד שיהיה הלב שלם, על כן בכל לבבך – כי מצות השמירה עם הלב.

[ל, יא]
נפלאת –
נסתרת, או דבר פלא שתלאה לעשותו.

[ל, יב]
לא בשמים היא –
פירוש נפלאת.

[ל, יג]
מעבר לים –
פירוש רחוקה.
ויתכן שהוא הים הגדול שלא יוכל אדם להכנס ברחבו, מפני חשכת המים.

[ל, יד]
בפיך ובלבבך –
שכל המצות עיקרם הלב ויש מהם זכר בפה, לחיזוק הלב ויש מעשה, כדי שיזכור בפה.

[ל, טו]
החיים –
אורך ימים.
הטוב –
בעושר ובריאות הגוף והכבוד.

והמות והרע –
הפך.

[ל, טז]
לאהבה –
העיקר.

ללכת בדרכיו –
שלא תשנה מדרכי מעשיו ומצותיו שצוך ואם לא תדע למה נתנו החוקים והמשפטים.

והנה וחיית –
פירוש החיים.

ורבית –
פירוש הטוב, כי הוא ריבוי הגוף בבנים ובעושר.

[ל, יז]
ואם יפנה לבבך –
כי הלב הוא העיקר.

ונדחת –
פירשתיו.

[ל, יח]
כי אבוד תאבדון –
פירוש המות והרע, כי יאבדו הם ובניהם והונם.

לא תאריכון ימים –
הפך: וברכך ה' אלהיך בארץ:

[ל, יט]
את השמים ואת הארץ –
בעבור היותם עומדים.
וכן על האבן תהיה בנו לעדה
וכן: שמעו הרים את ריב ה'.

החיים והמות –
הם הברכה והקללה והנה יש לך לבחור בחיים.

למען תחיה –
בגוף או בזכר.
ופירש כי החיים הם לאהבה.

[ל, כ]
כי הוא חייך –
על דעת המפרשים:
שהוא שב אל קול השם.
ולפי דעתי: שהוא השם, כאשר אמר המשורר: ה' ישעי ואלהי חסדי ומגיני וחרבי.

חסלת פרשת נצבים