[א, א]
אין לנו דרך לדעת דורו ולפי הפשט איננו בן שמואל. ודע, כי כל נביא שיזכיר שם אביו היה נכבד ואם היה אבי אביו נכבד, יזכיר שניהם, כמו: צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה עד שהגיע אל הנכבד שהוא חזקיה המלך.
[א, ב]
שמעו –
זה הנביא התנבא על הארבה שיבוא להשחית את הארץ, ובימי משה היה מין ארבה לבדו ועתה עם הארבה גזם וילק וחסיל ואלה ג' מינים אסורין ואמר לזקנים, בעבור ההיתה כזאת.
[א, ג]
עליה –
מזה הפסוק נשמע, כי הדור איננו מספר ידוע.
[א, ד]
יתר הגזם –
בא תחילה.
אמר יפת:
כי גזם כמו גוזז והמ"ם כמו חנם ריקם וילק שילוק בלשונו תרגם כורת וחסיל כמו יחסלנו.
[א, ה]
הקיצו –
פועל עומד ולא ימצא זה הטעם יוצא.
עסיס –
מגזרת ועסותם רשעים כי ידרכוהו ברגל:
[א, ז]
שם –
דבר הנגזר להיות ידבר בלשון עבר.
לקצפה –
כמו קצף על פני מים שאין בו ממש.
חשוף חשפה –
שקלפה.
הלבינו –
פועל עומד כמו הקיץ.
[א, ח]
אלי –
אמרי אללי לי.
ויפת אמר:
כי האל"ף תחת ה"א כמו הילילי.
ולא דיבר נכונה, ואילו היה אומר כי האל"ף תחת יו"ד יללה, גם הוא נכון והנביא אומר לאדמה אלי, או לנפשו כבתולה שמת בעל נעוריה, בימי שמחתה.
[א, ט]
הכרת –
כדרך: כי מי נדה לא זורק עליו.
והטעם שיאמר לשכורים איך תמצאו אתם יין והנה הכרת מנחה ונסך, שהוא חיוב הציבור והזכיר המנחה, בעבור כי שדד דגן גם הנסוך, אם לא ימצא מעכב.
[א, י]
אבלה אדמה –
הטעם אבלו יושביה.
[א, יא]
הובישו –
אכר תואר והאל"ף שורש ואין כמשקלו.
[א, יב]
הגפן הובישה –
דרך משל וכן הוביש ששון.
[א, יג]
חגרו –
שק, והטעם אין לכם במה תתרצו אליו להקריב עולות, כי עולת התמיד אין לכם.
[א, יד]
קדשו –
כמו הכינו.
עצרה –
שלא יעשה אדם מלאכה.
ויפת אמר:
קהלת, כמו עצרת בוגדים.
אספו –
אתם זקנים.
כל יושבי –
ארץ ישראל.
בית ה' –
בחסרון מלת אל.
[א, טו]
אהה –
מלת זו תאמר בדרך פחד.
ויפת אמר:
כי האל"ף נוסף.
וכשוד –
הטעם: מי יוכל להמלט משוד שיבא מהשם?!
והנגיד ז"ל אמר:
כי שוד תואר כמו: עלי לבי דוי רק אמר כי היו"ד תחת אות הכפל, כמו: דליו שוקים מפסח והטעם מתגבר ומנצח על כן אמר: כי במקום הזה איננו שם הנכבד וככה כקול מים רבים כקול שדי וככה: והיה שדי בצריך תקיף והעד: וכסף תועפות לך וכתיב: ושית על עפר בצר.
ויפה אמר.
[א, טז]
הלא, נכרת –
ישרת בעבור אחר נכרת שמחה וגיל, בעבור היין המשמח אלהים והאנשים.
[א, יז]
עבשו –
אין לו חבר.
אמר רבי מרינוס:
התעפשו פרודות הם גרגרי החטה והשעורה הזרועים, שהם תחת מגרפותיהם.
והטעם העפר וככה יפרש או באגרוף והאל"ף נוסף.
נהרסו ממגורות –
מקומות חכורים לדגן, כמו אוצרות, כמו על דגן ותירוש יתגוררו והמלה זרה לתוספת שני ממי"ן.
[א, יח]
מה, נבוכו –
כמו: נבוכים, כי השורק בא תחת חולם נבוכו על משקל נכונו ללצים שפטים.
נאשמו –
כמו: תאשם שומרון.
[א, יט]
אליך –
דברי הנביא כי יספר שהיתה שנת בצורות וזהו אכלה נאות כמו נות רועים.
ורבי משה הכהן אמר:
כי הטעם כמו על עצי השדה אשר שם צפרים יקננו.
ויפת אמר:
כאילו אכלה אש.
ונכון היה לולי, כי יבשו אפיקי מים.
[א, כ]
גם –
דרך משל, כי עצי השדה צועקים.
גם בהמות, תערג –
כל אחת ואחת כדרך: בנות צעדה.
כי יבשו אפיקי מים –
המקומות ששם מים רבים עמוקים, כי אין להם מים לשתות.
ואש אכלה נאות המדבר –
ואין להם מה יאכלו.