איוב פרק ט

[ט, א]
ויען איוב

[ט, ב]
אמנם ידעתי כי כן –

[ט, ד]
מי הקשה אליו –
לבו.

וישלם –
והיה שלם.

[ט, ז]
לחרס –
לשמש, כמו: בטרם יבא החרסה.

יחתום –
יעלים.

[ט, ט]
עש –
הם שבעה כוכבים: כסיל וכימה. שני כוכבים גדולים האחד בפאת שמאל מגלגל הנוטה והשני בפאת נגב, ועש בפאת צפון הגלגל הגדול.

וחדרי תימן –
הם הכוכבים שהם בפאת נגב הגלגל הגדול ובעבור היות היישוב בפאת שמאל ולא יראו אותם הכוכבים, על כן קראם חדרי כאלו הם במקום נחבא.

[ט, יא]
ויחלוף –
יהלוך.
וכן: חלף הלך לו.

[ט, יב]
הן יחתוף –
ישחית, כמו כחתף תארוב:

[ט, יג]
עוזרי רהב –
אנשי הממשלה.

[ט, יז]
ישופני –
כמו: ישופך ראש.

[ט, יט]
מי יועידני –
כמו: מי כמוני ומי יועידני:

[ט, כא]
לא אדע נפשי –
בתימה, או לא אדע רע לנפשי.

[ט, כג]
למסת נקיים ילעג –
הלועג, והפך הדבר כי יתן המקום הארץ ביד הרשע שיכסה פני שופטיה, וענינו כמו: ופני המן חפו, שלא יוכלו לשאת פנים.

[ט, כד]
מי הוא –
יכזיבני.

[ט, כו]
אבה –
יש אומרים:
שם מקום, או שם נהר שוטף.

ויש אומרים:
פירות, כמו: ואנביה שגיא והראשון נכון.

יטוש –
אין לו ריע במקרא ופירושו: יעוף, לפי העניין:

[ט, כז]
אעזבה פני –
כעסי כמו ופניה לא היו לה עוד.

ואבליגה –
ואתחזק כמו: המבליג שוד.

[ט, כח]
עצבותי –
מן בעצבון.

[ט, לא]
ותעבוני שלמותי –
רבים פירשו בו, מפאת החבורות והשחין.
והנכון בעיני: שהוא דרך משל, כי שלמותי היו מתעבות אותי ומרשיעות והוא כנגד אם התרחצתי במי שלג.

[ט, לה]
כי לא כן אנכי עמדי –
אינני עם נפשי כמו שחשבתם.