איוב פרק טו

[טו, ב]
החכם יענה דעת קדים-
רוח קדים.

[טו, ג]
יסכון –
יועיל, כמו לא יסכן גבר.

ויש אומרים:
יסכון –
ילמד.

[טו, ה]
יאלף –
עניינו פיך ילמד בן אדם ויודיענו עונך.

[טו, ח]
ותגרע אליך –
המגרעת היתה לחכמה והצטרכ' אליך, או תשים החכמה אצלך גרועה ותהיה התי"ו לנוכח.

[טו, י]
כביר –
גדול.
וכן הוא בלשון קדר.

[טו, יא]
לאט –
דבר בלאט עמך, כמו בסתר.

מה יקחך לבך –
מה ראיה תקח, כמו: ויקחו האנשים מצידם, או הוא מן יערף כמטר לקחי.

[טו, יב]
ירזמון עיניך –
אין לו חבר והפוך בלשון קדמונינו ז"ל.

[טו, יג]
כי תשיב אל אל רוחך –
כעסך, כמו: כל רוחו יוציא כסיל.

[טו, כ]
מתחולל –
מן חיל כיולדה.

ומספר שנים –
שיוקם בהם ממנו.

[טו, כא]
קול פחדים –
באחריתו.

[טו, כד]
תתקפהו כמלך –
שהוא מוכן להכנס במלחמה ואין לו דומה.

ויש אומרים:
כי יסובוהו צרות כהקף הגלגל סביבות הכדור, שהיא הארץ ויהיה כמו כדור אל ארץ, וכ"ף כדור נופל, וכ"ף כידור שורש והוא רחוק.

[טו, כו]
בעבי גבי מגיניו –
ישוב על עובי הצואר.

ומגיניו –
הם העצמות על דרך משל.

וגבי –
הם המיתרים.

[טו, כז]
כי –
חלבו כסה פניו וכאילו יצטרך לעשות פימה עלי כסל להוציא מהחלב, וזהו דרך משל כי בתחלת יעשיר הרשע ובסוף להפך כענין בפרח רשעים כמו עשב, ובסוף: ישכון ערים נכחדות.

ויש אומרים:
כי יבחר מקום אין שם יישוב להתבודד בו להרע, שהיו מעותדים כמו עתידים להיותם גלים כמו: גל אבנים.
וכן: גלים נצים.

[טו, כט]
חילו –
עשרו כמו עשה לי את החיל הזה.

יקום –
יעמוד.

מנלם –
הדבר השלם שלהם ופי' יטה כמו: נוטה שמים וכמוהו, כנלותך כהשלימך:

[טו, ל]
ויסור –
אפילו ברוח פיו.

[טו, לב]
בלא יומו תמלא –
רובי המפרשים אמרו:
שהאל"ף במקום למד הכפל והוא מן וקטפת מלילות ומלשון רבותינו מוללו ומריח בו:

וכפתו –
מן: כפה ואגמון.

[טו, לג]
יחמס –
כמו ויחמוס כגן סכו נחמסו עקביך ועניינו יתפזר.

[טו, לד]
ואש אכלה –
דמה אף אלהים לאש, בעבור שהרו עמל.

[טו, לה]
ובטנם –
רמז למחשבותיהם הנסתרות.