איוב פרק כ

[כ, ב]
לכן שעפי חושי בי –
מהירותי להשיבך.

[כ, ג]
כי מוסר –
כלמה שמעתי ממך ורוח תבונתי תענני.

[כ, ז]
כגללו –
מן: כאשר יבער הגלל עד תמו.

[כ, ח]
ויודד –
כמו ירוחק.

[כ, ט]
שזפתו –
ראתהו, כמו: ששזפתני השמש.

[כ, י]
בניו ירצו דלים –
הפירוש נכון שהוא מן רצון ובמה יתרצה, כי בניו יוצרכו לרצות הדלים שגזל.
ועוד שיתכן, שבימיו תשבנה ידיו אונו, כמו הונו, כמו: מצאתי און לי, ואמון כמו המון:

[כ, יא]
עצמותיו מלאו –
חטאת עלומיו.

[כ, יב]
יכחידנה –
שיעשה דבריו בסתר.

[כ, טז]
ראש פתנים יינק –
הפך נהרי נחלי דבש וחמאה ושניהם על דרך משל, כעניין: שרש פורה ראש ולענה ובסוף משיב כל מה שיגע בו בחיל תמורתו, שבא לו הדבר הפוך.

[כ, יט]
עזב דלים –
במותו.

[כ, כ]
בחמודו –
שחמד והתאוה הוא לא השאיר כלום.

[כ, כא]
יחיל –
יקוה.

[כ, כב]
במלאת שפקו –
כאשר יגיע לכל מה שיספיק לו, אז יצר לו ויד העמלים תבואנו כעניין בפרוח רשעים.

ויש אומרים:
בהגיע יום מפלתם.
וכמוהו: תחת רשעים ספקם.
כמו: ויספק את כפיו הכה.

[כ, כג]
בלחומו –
בבשרו.
ויתכן היות בלחומו כמשמעו, כמו: יהי למלא בטנו.

[כ, כד]
תחליפהו –
כמו: כליל יחלוף.

ויש אומרים:
כמו: וחלפה רקתו.

[כ, כה]
שלף –
ישלוף החץ מהאשפה ויצא מתוכה, וכמו ברק ירוץ כן יבואו אימים עליו פתע פתאום.

[כ, כו]
תאכלהו אש לא נפח –
כדי שיעונה ולא תצא נפשו במהרה:

[כ, כח]
יגל –
יגלה ממקומו.

יבול ביתו –
כנהרות נגרות.
ויתכן שיחסר עם ביתו, או יבול אנשי ביתו ויאמרו בני אדם זה חלק אדם רשע.