איוב פרק כט

[כט, ג]
לאורו אלך –
בחשך.

[כט, ד]
חרפי –
גדולתי בלי דומה, כי אם לפי העניין.

ויש אומרים:
שהוא מן: בחרפם בפלשתים שערכו מלחמה.

ויש אומרים:
שהוא מן חורף, ששם יחל הזרע.

[כט, ו]
בחמה –
חסר אל"ף והוא בחמאה, כמו בית שן ובמקום אחר בית שאן וזה על דרך משל.

[כט, ז]
עלי קרת –
שער הקריה.

[כט, יד]
כמעיל –
שהוא על הבגדים נראה לעין.
וכן הצניף כן היה משפטי.

[כט, יט]
בקצירי –
סעיפי כמו תשלח קציריה עד ים.

[כט, כ]
וקשתי בידי תחליף –
יש אומרים:
כי אחליפנו מיד אל יד ולא תסור ממני.

ויש אומרים:
תחלוף, כמו: כל בני חלוף שהייתי מורה בה חצי ולא אחטיא.

ואחרים אומרים:
כי אני בידי הייתי מחליף הקשת ולא הוצרכתי לאחר.

ויש אומרים:
בידי תחליף ולא תכרת בכח ידי.

[כט, כב]
לא ישנו –
מן פעם שנית:

ועלימו תטוף –
תזל כטל.

[כט, כג]
ויחלו –
מן יחל ישראל.

[כט, כד]
ואור פני לא יפילון –
ידוע כי השחוק יסיר אור פני המושל ואני הייתי משחק ומרוב פחדם לא היו מאמינים, כי אשחק ולא יפילו אור פני.

[כט, כה]
אבחר דרכם –
למעלה מדרכם כחכם שינחם אבלים. ולמה יראו לי עתה כח ידיהם והם חסרי כח.