איוב פרק לב

[לב, ב]
הבוזי –
מבני נחור אחי אברהם ואת בוז אחיו.
ויתכן היותו בן ממשפחת האם, כמו יאיר בן מנשה, שהוא מבני יהודה כאשר מפורש בדברי הימים.

ממשפחת רם –
והקרוב שהוא אבי עמינדב והוא מבני ישראל.

חרה אפו על איוב –
על שצדק נפשו יותר מאלהים והרשיע המקום, בדברו ברוב צערו.

[לב, ג]
ובשלשת רעיו חרה אפו –
על שהרשיעו איוב, וכן אמרו לו: הלא רעתך רבה ירשיעך פיך ולא אני האורח עולם תשמור וכתיב כי הוא מתקון סופרים והאומרים כן ידעו מה שנעלם ממני.

[לב, ד]
חכה את איוב –
כמו: לכן חכו לי.

[לב, ו]
זחלתי –
פחדתי וממנו זוחלי עפר בעבור שיפחדו בני אדם מהם, כעניין האימים לפנים.

ויש אומרים: כי פירש זחלתי – שבתי לאחור וכן בלשון קדר.

וזוחלי עפר נקראין כן, בעבור הפוך הלוכם מבני אדם.

[לב, ט]
לא רבים יחכמו –
ישמש לו ולאחר.
וכן הוא: ולא זקנים יבינו.

[לב, יא]
אזין –
כמו אאזין.

[לב, יד]
ולא ערך אלי מלין –
אע"פ שלא ערך אלי מלין, תמה איך חתו ולא ענו עוד, על חברי איוב.

[לב, טו]
העתיקו –
יש אומרים:
ולא העתיקו מהם, והעניין שלא דברו עד שיעתיק אדם דבריהם, או יהיה פירושו, העתיקו מן עתקו, שהמלים עתקו מהם.

[לב, יט]
הנה בטני –
על דרך משל כעניין בטנך תאכל ומעיך תמלא, כאובות חדשים.

יש אומרים שהוא כדברי רז"ל:

לא יכניס אדם ראשו תחת אובו.

ורובי המפרשים אמרו:
שהם נאדות, וזה נכון כי אל תפנו אל האובות, עיקר אמונתם כנאדות היא.

[לב, כב]
כמעט ישאני –
ישרפני, כמו: וישאם דוד והעניין אם נשאתי פני איש המקום לא ישמרני.