[מא, א]
הן תוחלתו נכזבה –
כי ממראיו לבדו יפול האדם.
יוטל –
מגזרת ויטילו את הכלים.
[מא, ב]
לא אכזר –
אין אכזר שיתעורר עמו.
[מא, ג]
מי הקדימני ואשלם –
הקדימני, כטעם שנים מכחישים זה את זה ואומרים: אם תנצחני אתן לך כך וכך.
וכן הקדימני כי אני אשלם אם ינצחני, כי כל שיש תחת השמים לי הוא.
[מא, ד]
לא אחריש בדיו –
לא אחריש לספר.
בדיו –
שב אל המקדים כמו בדיך ואם ינצחני, לא אחריש לספר גבורתו.
וחין ערכו –
מגזרת מצא חן.
ויש אומרים:
בדיו שב אל לויתן, מגזרת בתים לבדים, והראשון קרוב אלי.
[מא, ה]
מי גלה פני לבושו –
שידע מקומו, כי הים הוא מלבוש לו, מי יכפול רסנו להוציאו ממקומו, כאשר עושים לבהמות.
[מא, ו]
דלתי פניו –
פיו.
[מא, ז]
אפיקי –
חזקים הם שניו כמגינים.
ויש אומרים:
על קשקשותיו.
סגור חותם צר –
סגורים כחותם צר, שאין ריוח ביניהם.
[מ, י]
עטישותיו –
ידוע מדברי רבותינו ז"ל.
[מא, יא]
כידודי אש –
אין ריע לו, כמו: זיקות יתמלטו כה וכה.
[מא, יב]
כדוד –
סיר וכן או בדוד: ואגמון. אגם המים כאשר יתחמם האויר:
[מא, יג]
נפשו –
הרוח היוצא מאפו.
[מא, יד]
תדוץ –
אין ריע לו.
והטעם: אין דאבה לפניו רק עוז וגאוה.
[מא, טו]
מפלי בשרו –
מקומות השומן שהם תלוים על בשרו, והוא קרוב מגזרת: ומפל בר נשביר.
[מא, טז]
לבו יצוק –
כמו: ויצקת לו.
כמו אבן, תקיף.
כפלח תחתית –
כפלח הריחיים התחתונה, שהיא תקיפה.
[מא, יז]
משתו –
חסר אל"ף, כאשר יתנשא בים ויראה יפחדו ממנו הגבורים ומהשברים שיניע בים, יתחטאו הנמצאים.
ואם אדם ישיגהו בחרב לא תקום עליו.
והטעם: לא תעמוד.
[מא, יח]
חנית מסע –
שמנהג האדם להסיע חנית עמו כשאול.
ושריה –
מין ממיני הנשק.
ודעת רבים:
כמו שריון והוא רחוק בעיני.
והטעם: כי שריון לא יעמוד ויקום עמו.
[מא, יט]
רקבון –
כמו רקב.
[מא, כ]
בן קשת –
הוא החץ.
[מא, כא]
תותח –
אין ריע לו, והטעם: כמו נשק.
לרעש כידון –
כי מנהג האוחז אותו להרעישנו.
[מא, כב]
חדודי חרש –
הטעם תחתיו חרשים חדים ולא ירגיש בהם.
ירפד –
יפרוש, כמו: רפידתו זהב והעניין יציע.
חרוץ –
דבר כרות כמו אם חרוצים ימיו והטעם כפול.
עלי טיט –
שיש תחת התהום.
[מא, כג]
ים ישים כמרקחה –
שירתיח בחזקה.
[מא, כד]
אחריו יאיר נתיב –
יעשה נתיב בים אחריו והוא מאיר, והטעם שהוא נראה: יחשוב תהום לשיבה, כי השיער לבן והטעם כפול.
[מא, כה]
אין על עפר משלו –
והטעם: כי הנה יש לו ממשלה בים ולא ביבשה.
העשו –
גבורי עולם כמהו בעולם שלא יחת.
ויש אומרים:
כי הוא חסר, כי השם עשהו שלא יחת:
[מא, כו]
את כל גבוה יראה –
מרוב ארכו כאשר יגביה ראשו על המים.
בני שחץ –
מלה מפורדת והפירוש: כל נולד במים.