תהילים פרק כא

[כא, א]
למנצח –
ה' בעזך ישמח מלך –
ה' בעוז שנתת לו ישמח וככה בישועתך.

[כא, ג]
תאות –
מה שיש בלבו.

וארשת –
מה שידבר בפיו והאל"ף נוסף כאל"ף ואזרועך וכמוה: כרשיון מלך פרס.

[כא, ד]
כי –
תי"ו תקדמנו לנוכח השם ויהיה הפועל יוצא לשנים פעולים, כלומר המלך שהוא מוקדם מן הברכות.

עטרת –
זהב עם פז אבנים יקרות סביבה, כי כן מנהג המלכים.
ויתכן היות תי"ו תקדמנו לשון נקבה, בעבור ברכות כדרך: בנות צעדה עלי שור.

[כא, ה]
חיים –
שם לעולם על לשון רבים לא יפרדו, כמו נעורים בתולים זקונים מלואים.

אורך ימים עולם ועד –
עולם הפחות שני דורים.

[כא, ו]
גדול –
כל נושע לעולם יוסיף כבוד.

הוד והדר תשוה –
כמו תשית.

[כא, ז]
כי –
אמר השם לאברהם והיה ברכה והמשורר אמר: ברכות לעד – לנצח הוא וזרעו.

תחדהו –
מגזרת חדוה.

[כא, ח]
כי –
הטעם אין לו בטחון בגבורתו, רק בשם ובחסדו והזכיר עליון כנגד בל ימוט.

[כא, ט]
תמצא –
זה חסד עליון שהשם אומר לדוד: תמצא ידך והיא השמאלית, וככה ידה ליתד תשלחנה.

וטעם תמצא –
כדרך והצרותי להם, למען ימצאו אותם הקולעים.
והטעם: לא יוכלו לנוס ולהפרד ולהמלט.

[כא, י]
תשיתמו, פניך –
כעסך פני ה' חלקם ופניה לא היו לה עוד.

ויש אומרים:
כי כ"ף כתנור אש כמו בי"ת, כדרך: בחצי לילה, כחצות הלילה.

[כא, יא]
פרימו –
תי"ו תאבד לנכח דוד או למשיח, כי אחריו כתוב: כי נטו.

מלת נטו –
יוצאה והפעול הוא רעה.

[כא, יב]
מזמה –
בכח ולא יוכלו להוציאה למעשה.

[כא, יג]
כי –
בעבור היות באתנחתא שבשכם הוא שכם אחד והטעם להיותם נחברים על דרך: והצרותי להם למען ימצאו.

ומלת תכונן –
דרך קצרה, כי הטעם תכונן הקשת בחיצים.

[כא, יד]
רומה –
שב להודות השם בסוף המזמור, כי כל זה יקרה לאויב בסוף בעוז השם כאשר החל: ה' בעזך ישמח מלך.