[כד, א]
לדוד, לה' הארץ ומלואה, כי הוא על ימים –
בעבור שיש מקומות בארץ יקבלו כח עליון כדרך: וזה שער השמים, על כן החל לאמר: לה' הארץ בעבור בהר ה'.
וטעם: לה' הארץ –
כי בדרך התולדת נבראה להיותה תחת המים ובחפץ השם יבש קצתה והיא המחצה אשר הוא מגולה, על כן כי הוא על.
ויאמר רבי משה:
כי פירוש על כמו עם כמו ויבואו האנשים על הנשים והטעם שלא היה על מתכונת ישרה שיחיו בני אדם עליה, כי אם שיהו סביבה ימים ונהרות.
ובן בלעם אמר:
כי הטעם שאינה רחוקה מנהר או ים.
[כד, ג]
מי, הר ה' –
זה הר המוריה וזה המזמור חברו דוד אחר דבר גורן ארונה היבוסי.
ומי יקום –
הטעם לדור בו.
[כד, ד]
נקי –
בעבור היות כל המעשים בידים הזכיר נקי כפים שלא עשה רע והוא בר לבב שהוא העיקר ונפשו עצם כבוד השם, כמו: נשבע ה' בנפשו.
וכתוב נפשי –
דרך כינוי, בעבור כבוד השם על דרך: והייתי אני ובני שלמה חטאים כאשר פירשתיו, והנה הזכיר המעשה והלב והלשון.
[כד, ה]
ישא –
אמר: ישא ברכה כנגד: לא נשא לשוא נפשי.
[כד, ו]
זה –
רמז לדור שנבנה הבית בימיהם במות דוד ואחר כך שב לנכח השם, כי זה הדור הם מבקשי פניך.
סלה –
באמת.
יעקב סלה –
פירוש הם זרע יעקב ואין צורך לפירוש, אחר שאמר תחסר מלת אלהי יעקב.
[כד, ז]
שאו –
אמרו קדמונינו ז"ל:
כי זה רמז להכנס ארון אל בית קדשי הקדשים, על כן כתוב למעלה במקום קדשו וזה שאומר לשערים – דרך משל.
והטעם: היות המקום ששם הארון נכון מכל הר גבוה ונשא, בעבור הכבוד ששוכן שם.
וטעם שערים ופתחי עולם –
שהם רבים.
ופתחי עולם –
שהם עומדים לנצח, בעבור כבוד הכבוד.
וטעם מלך הכבוד –
שבעבורו היה כבוד הבית הגדול.
[כד, ח]
מי –
אם ישאל השואל:
מי זה מלך הכבוד?
התשובה: ה' עזוז וגבור שֶיַרְאֶה גבורתו במעשיו וילחם בעבור קדושיו, והנה הטעם כי בשכון הכבוד בין ישראל ישבו לבטח, כי לא יפחד מן האויב.
[כד, ט]
שאו –
פעם שניה, רמז לשוב הכבוד בבוא הגואל, כי לא היה הכבוד בבית שני.
וראשיכם –
הראשון בעבור אחר, כאילו אמר ושאו פתחי עולם ראשיכם.
[כד, י]
מי –
תוספת והוא בעבור שיעמוד בית שלישי ולא הזכיר גבור מלחמה בעבור וכתתו חרבותם לאתים והארץ תשקט מכל מלחמה.
וטעם ה' צבאות –
שיהיו אנשי הדור כמו מלאכי השם.
וטעם ה' צבאות –
כי נקרא השם ככה, בעבור צבא השמים כאשר פירשתי, לא בעבור צבא ישראל כאשר אמר הגאון.