[לב, א]
לדוד משכיל אשרי נשוי פשע –
יתכן היות זה המזמור על טעם פיוט תחלתו משכיל, או בעבור שכתוב בו אשכילך.
ומלת נשוי פשע –
מבעלי האל"ף בא על דרך בעלי הה"א, או שניהם נמצאים.
והעד ונשאו את כלימתם וכסוי פעול כי וכסה קלון פועל יוצא.
והטעם: כי המוכה או הנגוע בעבור פשע שעשה בגלוי, על כן אמר: אודה עלי פשעי.
ויש שאלה קשה: הנה מצאנו דוד אומר: כי חסיד אני ולא תתן חסידך אם כן איך מצאנו בכמה מזמורים שיש לו פשעים ועונות, כי פשעי אני אדע?
והתשובה: כי לבו היה שלם עם השם ולא פשע ולא חטא, רק כנגד בני אדם יש לו פשיעות בשגגה.
ואחרים אמרו:
שהוא מדבר בעד אחרים שהם בגלות, אם כן מה יעשה במלת כי פשעי אני אדע, שהוא בדבר בת שבע?!
ועוד אפרשנו.
[לב, ב]
אשרי –
הנה כסוי חטאה – הוא העושה תשובה וסר חרון השם ממנו ולא נראתה חטאתו שלא היה עליה עונש.
טעם יחשוב –
ממחשבה או חשבון.
ורמיה –
כמו מרמה.
ויש אומרים:
ואין ברוחו להיות כקשת רמיה.
ועוד אפרשנו.
[לב, ג]
כי –
אם שתקתי שלא אדבר כדבור בני אדם בלו עצמי בשאגתי, כמו האריה שירים קול.
[לב, ד]
כי, ידך –
מכתך כי המכה ביד היא.
לשדי –
מגזרת לשד השמן.
והטעם הליחה החמה שבה חיי האדם, גם בחרבוני קיץ דרך משל, שיבשה הליחה וימיו קרבו למות.
[לב, ה]
חטאתי –
כנגד כסוי חטאה.
ועוני –
כנגד לא יחשב ה' לו עון ופשע, כנגד נשוי פשע.
וטעם אודה –
להתודות.
וטעם נשאת –
ברוח הקודש, או שנשא עד היום עונו.
[לב, ו]
על זאת –
שאתה נושא עון.
לעת מצוא –
כדרך: דרשו ה' בהמצאו.
ובקשת משם את ה' אלהיך ומצאת, או כאשר ימצא לבבו מפונה ממחשבות ופנוי מעסקיו וצרכיו, אז יתפלל על דרך: על כן מצא עבדך את לבו.
טעם לשטף מים רבים –
רמז להמית אויביו במים, כמו: ימשני ממים רבים, או המות והתחלואים והמשילם למים שהתגברו.
וטעם רק כי המים יציקו אחרים וכאילו הוא קשור עם אליו לא יגיעו, וכמוהו בלשוננו הרבה.
[לב, ז]
אתה –
יתכן להיות מצר כמו אויב או הצרת החולי, כמו צר ומצוק, והעד רבים מכאובים.
רני פלט –
אמר רבי משה:
תסובבני פועל יוצא לשנים פעולים קולות מלאכים שאמלט והנה רני כדרך ותעבור הרנה והם יוכיחוני ויאמרו אשכילך בדרך זו תלך כמו זאת ותחסר בי"ת מן עיני.
ויש אומרים:
כטעם רמז.
[לב, ט]
אל תהיו –
זאת היא העצה.
כסוס כפרד –
דרך צחות בלא וי"ו כרע כאח לי ופעמים יחסרו הכ"ף.
א"ר משה:
אל תהיו כדמות הסוס שהוא צריך למתג ולרסן ואמר עדיו כמו לחיו, וכמוהו המשביע בטוב עדייך.
לבלום –
מלה ידועה בלשון חז"ל.
וטעם בל קרוב אליך –
להזיקך.
ויש אומרים:
כי בל קרוב אליך –
חלילה לך מהיותך כסוס, כדרך: ועצת רשעם רחקה מני.
ויש אומרים:
כי תחסר מלת אותו, כאילו כתב: במתג ורסן תפארתו, לבלום אותו.
ועוד: עדיו – על דרך: למצוא עונו לשנוא.
[לב, י]
רבים –
אמר רבי משה:
מי שלא שם לבו לשמור אורחותיו אולי מעדו אשוריו ובעבור זה נקרא רשע.
ויתכן שהוא הנשוי פשע.
וטעם והבוטח בה' –
שלא ישען על הרופאים כאסא, ודע כי הכתוב לא התיר להתרפאות רק ממכת בן אדם, כי השם לבדו הוא רופא ישראל ורפואתו לחזק נפשו ולהוסיף על יראתו.
[לב, יא]
שמחו –
הצדיקים שלא חטאו הם שמחים שלא יבוא עליהם חולי, כי רופאם שהוא השם הוא שומרם והוא יסיר כל מחלה הנמצאים במאכלם.